חיבורי קדמונים המביאים את הרי"ף כתחליף לתלמוד

[עושה חדשות]

אגב, נתקלתי היום בדבר מאד מעניין בחיבור הזה, לכאו' נראה שהוא מתעלם מגמ' מפורשת, וכאילו לא היה לפניו אלא הל' הרי"ף והחיבורים שנכתבו עליו. היתכן?
(אני מתכוין לדבריו על דע"ה בו הוא דן למה השמיט הרי"ף את רב משרשיא וכו' ומתרץ תירוץ, ואח"כ מביא את דעת רבינו זרחיה הסובר שחיוב שחיטת בן פקועה שהפריס ע"ג קרקע הוא רק מדרבנן, כל זאת בעוד שהדבר מפורש בגמ' והרז"ה לא חידש בזה דבר).

[ידידיה]

viewtopic.php?f=7&t=7151

[מתעמק]

תופעה זו מצויה בתקופות שאחרי שריפת התלמוד במקומות שונים.
ראה לדוגמא במבוא לחידושי הר"מ קזיס שהמהדירים מציינים שניכר מתוכה שלא היה לפניו הגמרא רק ספרי הרי"ף, בתוספות ליקוטים משאר ספרים כילקוט שמעוני, ר"ן על הרי"ף, וכדומה.
כמו כן המעיין בהגהות וחידושי רבי בצלאל בן המהר"ל על ספרי הרי"ף (נדפסו בהמשכים בכרכי ישורון) יראה שלא היו לפניו ספרי הש"ס רק ספרי הרי"ף (זה ניכר הן מאופן ציוניו למאמרי חז"ל לפי מסכת ופרק שהם נמצאים ברי"ף ולא כפי מקומם בגמרא, ויותר מזה מהבאתו כמה פעמים פירושי רש"י על אתר בגמרא [כשלא הובאו ברש"י על הרי"ף] בשם אביו). והדברים מתאימים עם דברי אגרת התנצלות של פרנסי פראג (אשר בטעות נתייחס למהר"י אייבשיץ זצ"ל) אודות הדפסת "הלכות ברכות" הנודע, בה כותבים על איסור הימצאותו של הש"ס בעיר פראג מאז גזירת אפיפיור בכ"ו אדר א' שנ"ג, שאפילו "הקיסר החסיד רדולפס היה נותן חריות הנה ליהודים להיות להם דפוס על ספרי היהודים, התנה בפירוש חוץ מספרי הש"ס אל ידפיסו". כלומר אותו קיסר שבזמן מהר"ל, שהעריץ את מהר"ל, ועמד בקשרים טובים עם היהודים, לא יכול או לא רצה למרות פי האפיפיור וכך הש"ס היתה אסורה גם בפראג בזמן מהר"ל
ומעתה לא יפלא גם על הריב"א מנרבונא, אשר היה בדור שאחרי שריפת התלמוד בצרפת, ומשום כך חיבורו סובב על הרי"ף, שמעתה יתכן גם יתכן שלא היתה בידו ספרי התלמוד בשלימות.

[עדיאל ברויאר]

ומעתה לא יפלא גם על הריב"א מנרבונא, אשר היה בדור שאחרי שריפת התלמוד בצרפת, ומשום כך חיבורו סובב על הרי"ף, שמעתה יתכן גם יתכן שלא היתה בידו ספרי התלמוד בשלימות.

מסתבר שהחיבור הזה אינו לריב"א מנרבונה. למי כן? עזרא שבט טוען שיש קשר בסגנון לחיבורי תלמיד הרשב"א על הרי"ף. איני יודע כמה אפשר לסמוך על כך.
מה עוד, שיתכן שגם ריב"א מנרבונה האמיתי כתב את חיבוריו בספרד.
ובשלישית, כתיבת חיבורים ופירושים על הרי"ף אינה בהכרח קשורה לשריפת התלמוד (נקטתי לשון זהירה). ורביעית, איני יודע אם פרובנס הייתה אף היא תחת גזירת שריפת התלמוד.

[איש_ספר]

תופעה זו מצויה בתקופות שאחרי שריפת התלמוד במקומות שונים.
ראה לדוגמא במבוא לחידושי הר"מ קזיס שהמהדירים מציינים שניכר מתוכה שלא היה לפניו הגמרא רק ספרי הרי"ף, בתוספות ליקוטים משאר ספרים כילקוט שמעוני, ר"ן על הרי"ף, וכדומה.
כמו כן המעיין בהגהות וחידושי רבי בצלאל בן המהר"ל על ספרי הרי"ף (נדפסו בהמשכים בכרכי ישורון) יראה שלא היו לפניו ספרי הש"ס רק ספרי הרי"ף (זה ניכר הן מאופן ציוניו למאמרי חז"ל לפי מסכת ופרק שהם נמצאים ברי"ף ולא כפי מקומם בגמרא, ויותר מזה מהבאתו כמה פעמים פירושי רש"י על אתר בגמרא [כשלא הובאו ברש"י על הרי"ף] בשם אביו). והדברים מתאימים עם דברי אגרת התנצלות של פרנסי פראג (אשר בטעות נתייחס למהר"י אייבשיץ זצ"ל) אודות הדפסת "הלכות ברכות" הנודע, בה כותבים על איסור הימצאותו של הש"ס בעיר פראג מאז גזירת אפיפיור בכ"ו אדר א' שנ"ג, שאפילו "הקיסר החסיד רדולפס היה נותן חריות הנה ליהודים להיות להם דפוס על ספרי היהודים, התנה בפירוש חוץ מספרי הש"ס אל ידפיסו". כלומר אותו קיסר שבזמן מהר"ל, שהעריץ את מהר"ל, ועמד בקשרים טובים עם היהודים, לא יכול או לא רצה למרות פי האפיפיור וכך הש"ס היתה אסורה גם בפראג בזמן מהר"ל
ומעתה לא יפלא גם על הריב"א מנרבונא, אשר היה בדור שאחרי שריפת התלמוד בצרפת, ומשום כך חיבורו סובב על הרי"ף, שמעתה יתכן גם יתכן שלא היתה בידו ספרי התלמוד בשלימות.

הציטוט הידוע ביותר הוא מר"ע פיג'ו בהקדמת גדו"ת המספר שלא היו לפניו אלא ג' גמרות בלבד! ב"ק שבועות ונזיר. במהדורת מכון י-ם העיר המדיר למקום שרע"פ שואל מעצמו קושית הגמ', והרי זה כמדובר. האריך בכך א' יערי במחקרי ספר בפרק על שריפת התלמוד באיטליה והשלכותיה.

[מתעמק]

ומעתה לא יפלא גם על הריב"א מנרבונא, אשר היה בדור שאחרי שריפת התלמוד בצרפת, ומשום כך חיבורו סובב על הרי"ף, שמעתה יתכן גם יתכן שלא היתה בידו ספרי התלמוד בשלימות.

מסתבר שהחיבור הזה אינו לריב"א מנרבונה. למי כן? עזרא שבט טוען שיש קשר בסגנון לחיבורי תלמיד הרשב"א על הרי"ף. איני יודע כמה אפשר לסמוך על כך.
מה עוד, שיתכן שגם ריב"א מנרבונה האמיתי כתב את חיבוריו בספרד.
ובשלישית, כתיבת חיבורים ופירושים על הרי"ף אינה בהכרח קשורה לשריפת התלמוד (נקטתי לשון זהירה). ורביעית, איני יודע אם פרובנס הייתה אף היא תחת גזירת שריפת התלמוד.

היוכל מר להפנות למקורות עליה נשען לשלול זהות של ריב"א מנרבונא הנכתב על גבי כתה"י. לא שאני מפקפק בדבריו, אך מאחר שכמעט אין בידינו דברים מיוחסים לריב"א מנרבונא, וגם המיוחסים אינם אלא מהשערה, בכגון דא צריך לאודועי על מה אדניה הוטבעו. (ואגב, כמדומני שגם חיבורי תלמיד הרשב"א [או הרמב"ן] על הרי"ף יש מייחסים אותה לריב"א הנרבוני).
נכון שאין "הכרח" לכתיבת חידושים על הרי"ף דווקא בעקבות שריפת התלמוד. אך השערה זו לא מדילי, וכפי שהבאתי בלינק שכן כתבו המהדירים פי' (המיוחס?) ריב"א מנרבונא להרי"ף, ותלו חילם על דברי הרננ"ר במבואו שהדפיס בסוף דק"ס לשקלים.
בכל אופן, אף לא השערתם, הרי לפי הזמן, והעובדא שנתחבר על הרי"ף, ומה שאשתמיטתיה גמרא על אתר, לכאורה הכל ביחד מוביל למסקנא הנ"ל, לא כן?
הערתו דמר על פרובנס נכונה, ולא ידעתי דבר זה בבירור, אך אל לנו לשכוח הקירבה המשפחתית של הצר הצורר לואי השורף למשפחת הממשל בפרובנס.

[עדיאל ברויאר]

דבריי נשענים על הטענות/המקורות הבאים:
א. ר' יצחק ב"ר אברהם מנרבונה=ר' יצחק ב"ר אברהם מקרקושה/קרקשונה. על אף שמדובר בשני מקומות מרוחקים בפרובנס (כפי שהעיר ע' שבט בדוקטורט שלו) זהו אותו אדם, כפי שהראה יפה רמ"י בלוי מתוך ספר צרור הכסף שחובר סמוך לתקופה, ע"י תלמיד הרשב"א ור"פ. ולכן אין לקבל את מה שחשב הרב שעוועל בספרו הביוגרפי על הרמב"ן שיש כאן שני חכמים שונים. וכיוון שכך מסתבר שהיחס בין החכם הזה ובין הרמב"ן הוא בגדר תלמיד-חבר.
ב. לאור הזיהוי הזה, קל מאוד לזהות את כל חיבוריו שנדפסו עד עתה, כולם ע"ש תלמיד הרמב"ן. אחד מהמונחים החוזרים ונשנים אך ורק אצלו, הוא הכינוי "רבינו ש"צ" ביחס לרמב"ן (הכינוי עצמו אינו ייחודי, אבל ביחס לרמב"ן אין עוד חכם שמשתמש בכינוי זה). כינוי זה לא נמצא כלל בחיבור דידן.
ג. היחוס של החיבור דידן לריב"א מנרבונה נכתב עליו בכתב מאוחר ולא ע"י הסופר, וזה בהחלט מפחית את רמת האמינות של הייחוס.
אני חושב שדי בזה. מרבית דבריי (ואולי אף כולם) מבוססים על דברי ע' שבט בדוקטורט שלו, מחקרי מבוא במפרשי הרי"ף. נמצא באוצר החכמה.

לגבי חיבורים על הרי"ף בעקבות השריפה, כאמור נקטתי לשון זהירה. איני רוצה לומר אמירות כוללניות והשערות פורחות באוויר, אך שים ליבך לכך שבארצות המזרח וצפון אפריקה הייתה ספרות ענפה של פרשנות רי"ף שאינה קשורה בשריפות תלמוד. כך גם לגבי פרשנות הרי"ף הקדומה בפרובנס, כגון ר"י מלוניל וריב"ב אחיין הרז"ה, שבכלל הקדימה את שריפת התלמוד. וכאמור, כמדומני שפרובנס וספרד כמעט לא הושפעו משריפה זו, והרי גם בהן (ובפרט בפרובנס) יש לא מעט חיבורים הנסובים על הרי"ף. כך שלטעון שלא היה לו תלמוד נראה לי פשוט לא נכון.
קירבה משפחתית בין ראשי השילטון לא מובילה לחוסר בעותקי תלמוד. משא"כ שריפתם.
אין לי תשובה טובה מדוע נשמטה ממנו הסוגייה על אתר. ובכלל האפשרויות שהן מבחינתי תשובות "לא טובות" נמצאת גם האפשרות שזה בגלל שריפת התלמוד.

[מתעמק]

לא הבנתי, הרי אכן הובאו דברי הרמב"ן בחידושים הנ"ל על מסכת חולין בכינוי רבינו ש"צ?

[עדיאל ברויאר]

לא הבנתי, הרי אכן הובאו דברי הרמב"ן בחידושים הנ"ל על מסכת חולין בכינוי רבינו ש"צ?

הצדק עמך.
עזרא שבט (עמ' 63) מביא רק את הדיון הבלתי גמור בנושא זה. רב"ז בנדיקט הסכים לייחוס לר"י מנרבונא, והורביץ מציין שהייחוס בכת"י הוא מאוחר ואינו מהסופר, ויש הבדלים מסוימים בין דרכו של המחבר לבין ר"י מנרבונא.
אכן, "רבינו ש"צ" מוזכר פעמיים בחיבור לחולין (אגב, מעניין למה כ"כ קצת, הרי הרמב"ן כתב חידושים על כל המסכת). ולפי המהדיר הכוונה לרמב"ן.
אם כך, אין סיבה לשלול את הייחוס, והוא נראה נכון.

[מתעמק]

יש לציין, שהגם שהרמב"ן מוזכר מפורש (ובכינוי רבינו ש"צ) בחיבור זה רק פעמיים, אך קטעים שלימים מחידושי הרמב"ן משוקעים בתוכו, כולל מובאות מספרי הראשונים, בסגנון הקרוב מאוד לרמב"ן. עם זאת אין הוא רק מעתיק סתמי מהרמב"ן, ואף מוסיף באותן סוגיות שהרמב"ן דן בהם, ואף ניכר בכמה מקומות שאותן מקורות שעמדו לפני הרמב"ן עמדו גם לפניו (דוגמת הגהות רבינו אפרים תלמיד הרי"ף).
האם שרד או אף נדפס באיזה מקום פירושי וחידושי הריב"א מנרבונא לב"ק?

[עדיאל ברויאר]

יש לציין, שהגם שהרמב"ן מוזכר מפורש (ובכינוי רבינו ש"צ) בחיבור זה רק פעמיים, אך קטעים שלימים מחידושי הרמב"ן משוקעים בתוכו, כולל מובאות מספרי הראשונים, בסגנון הקרוב מאוד לרמב"ן. עם זאת אין הוא רק מעתיק סתמי מהרמב"ן, ואף מוסיף באותן סוגיות שהרמב"ן דן בהם, ואף ניכר בכמה מקומות שאותן מקורות שעמדו לפני הרמב"ן עמדו גם לפניו (דוגמת הגהות רבינו אפרים תלמיד הרי"ף).
האם שרד או אף נדפס באיזה מקום פירושי וחידושי הריב"א מנרבונא לב"ק?

לא ידוע לי. יש חלקים מפירושיו לסדר מועד שטרם נדפסו.

אגב, לעיקר נושא האשכול, באחת מההערות שבמבוא לקטעים החדשים מספר העתים שפירסמתי בע"ה בישורון לד, הבאתי שני ראשונים שככל הנראה העתיקו רי"ף במקום גמרא ולא ציינו זאת. והם ספר המנהיג ור' שמואל ב"ר מרדכי מפרובנס, וציינתי שם למקורות שהצביעו על כך שחכמים אלו מעתיקים לפעמים מהרי"ף ולא מהגמרא למרות שהם לא חיבורים שנערכו על הרי"ף.

[פלגינן]

אולי לא ממש באותו עניין, אך במהרי"ל מובאת באיזה מקום עדות של כותב אחד שהוא לא למד גמרא מגילה, אלא רק את האלפסי.

[עושה חדשות]

אגב, נתקלתי היום בדבר מאד מעניין בחיבור הזה, לכאו' נראה שהוא מתעלם מגמ' מפורשת, וכאילו לא היה לפניו אלא הל' הרי"ף והחיבורים שנכתבו עליו. היתכן?
(אני מתכוין לדבריו על דע"ה בו הוא דן למה השמיט הרי"ף את רב משרשיא וכו' ומתרץ תירוץ, ואח"כ מביא את דעת רבינו זרחיה הסובר שחיוב שחיטת בן פקועה שהפריס ע"ג קרקע הוא רק מדרבנן, כל זאת בעוד שהדבר מפורש בגמ' והרז"ה לא חידש בזה דבר).

ההודעה נגזרה מאשכול אחר, ולכן חסרה בה פתיחה מתאימה.
עכ"פ, כששבתי ועיינתי בדברי הר"י מנרבונא בסוג' אלו שבפ' בהמה המקשה, הדבר פשוט שהיה לפניו גמ' ולא רק רי"ף, כי אפי' לגבי הדוגמא שהבאתי, הרי דף קודם הוא מזכיר את הגמ' הזו בפשיטות אף שאיננה מוזכרת ברי"ף. וא"כ יש לנו כעת ב' אפשרויות, או שהקטע התמוה לא נכתב ע"י אותו אחד, כי הרי הוא פותח במילים "נראה לי הכותב", או שישנה איזה דרך מסתורית להסביר שחיוב שחיטה של בן פקועה שהפריס ע"ג קרקע הוא מדאו' ואפ"ה במקום דהוי מילתא דתמיהי ולא אתי לאיחלופי ה"ה פטור משחיטה. (ואמנם יש אחרו' שפלפלו כן בשי' הר"מ, אלא שהר"מ השמיט באמת את הדין של תמיהי ומדכרי וכו'). וה' יאיר עינינו.

[איש_ספר]

ר' עזרא שבט במאמרו החריף על איכות הנוסח ברי"ף הנדפסים ("המשך השימוש בספרים המבוססים על הדפוס יכול להיות בגדר אל תשכן באהלך עולה"), ישורון ו, מציין שברוב קטעי הגניזה: "הכותרת או החתימה של הספר היא כמעט תמיד "מסכת...", מבלי לציין שאינו התלמוד ממש אלא זהו קיצור מאת הרי"ף, כלומר בעיני משתמשיו , זה הוא התלמוד במהדורה הנתונה להפצה ברבים בכתב".


אגב, בתחילת המאמר שהופיע לפני כעשור, מודיע הרב שבט כי מכון המאור שוקד על הוצאת הרי"ף על בסיס כמה כת"י חשובים ועוד, ממש פנים חדשות. מאז לא שמענו כלום. מאי הוה עלה?

[עדיאל ברויאר]

ר' עזרא שבט במאמרו החריף על איכות הנוסח ברי"ף הנדפסים ("המשך השימוש בספרים המבוססים על הדפוס יכול להיות בגדר אל תשכן באהלך עולה"), ישורון ו, מציין שברוב קטעי הגניזה: "הכותרת או החתימה של הספר היא כמעט תמיד "מסכת...", מבלי לציין שאינו התלמוד ממש אלא זהו קיצור מאת הרי"ף, כלומר בעיני משתמשיו , זה הוא התלמוד במהדורה הנתונה להפצה ברבים בכתב".


אגב, בתחילת המאמר שהופיע לפני כעשור, מודיע הרב שבט כי מכון המאור שוקד על הוצאת הרי"ף על בסיס כמה כת"י חשובים ועוד, ממש פנים חדשות. מאז לא שמענו כלום. מאי הוה עלה?

א. ביחס לראייה המדוברת, יש לזכור שיתכן שבראש הכרך נכתב שספר זה מכיל הלכות רב אלפס, ובראש כל מסכת נכתב רק "מסכת פלונית".
יתרה מכך, מצאתי פעם אחת, ולא בדקתי אם יש יותר, שבראש ספר של חידושים של ראשון אחד נרשם רק "מסכת פלונית".

ב. עזרא סיים את עבודתו על הספר לפני כמה שנים. לא ברור למה הוא עדיין לא נדפס (ולא ידוע שהם מתכוונים להדפיסו בקרוב).

[איש_ספר]

יש"כ

מה הלשון אומרת, ר' עזרא סיים, האם מדובר בעבודה שכל כולה שלו או עבודת צוות?

[עדיאל ברויאר]

יש"כ

מה הלשון אומרת, ר' עזרא סיים, האם מדובר בעבודה שכל כולה שלו או עבודת צוות?

הוא עבד עם עוזר אחד, אאל"ט.
הכוונה היא שהוא הגיש להם את כל הלכות הרי"ף מתוקנים (יחסית) עם שינו"ס.

[קאצ'קלה]

בינתיים רווח והצלה עמד לנו ממקום אחר: הלינקים הנפלאים שבקטלוג האוניברסיטה העברית בירושלים. על ידם התאפשרה לנו, בין השאר, גישה לכתבי יד רבים וטובים של הלכות הרי"ף. אני משתמש בהם בתדירות, ובאמת יתרונם על נוסח הדפוס הוא כיתרון האור מן החושך.

[מאיר חכמים]

כתב יד משובח של הלכות רבתי לרבינו אלפסי נמצא גם באוצר:

https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?100514&

https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?100515&

[עדיאל ברויאר]

כתב יד משובח של הלכות רבתי לרבינו אלפסי נמצא גם באוצר:

https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?100514&

https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?100515&

סריקה צבעונית של כת"י זה, תמצא דרך הקישור הזה: http://aleph.nli.org.il/F/?func=direct& ... ase=NNLMSS

אם כי יש לציין שיש כי"י טובים יותר, ועוד, שכת"י זה מייצג בחלק מהמקומות את דעת הרי"ף לפני חזרותיו.
אולם עד עתה אני לא חושב שנמצא כת"י שהוא טוב ברמה המניחה את הדעת כדי לעיין רק בו. ובד"כ אין ברירה אלא לעיין בכמה כי"י, ולפעמים אף במגוון לא קטן, אם רוצים להכריע בוודאות (או לקבוע בבירור שלא ניתן להכריע...).