מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יאיר
הודעות: 10382
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי יאיר » ו' פברואר 11, 2011 1:00 am

אפשר בבקשה עוד פרטים על הספר? מתי נכתב ו/או נדפס?
מהן נימוקיו (בכללי) ל"הוצאת קצפו" על הרשב"ם זצוק"ל?
תודה.

יאיר
הודעות: 10382
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי יאיר » ו' פברואר 11, 2011 1:03 am


תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ו' פברואר 11, 2011 9:51 am

לאליהוא: אני מציג לכם קטע מתוך הספר משכיל לדוד לרבי דוד פארדו ז"ל.
קטע מתוך הספר משכיל לדוד.png
קטע מתוך הספר משכיל לדוד.png (91.71 KiB) נצפה 7689 פעמים

אליהוא: תקוותי שתמצא את הדרך והמקום להתנצל בפני מחבר הספר צוהר-לתיבה על האופן והצורה שבחרת להכפיש ולהשתלח באופן פראי ובגסות נפש מבלי לבדוק את הדברים ולו גם ברפרוף קל במפרשים השונים על פירוש רש"י.
ולא נחה דעתך עד שקראת עליהם מפרשים הזויים
האמנם גם ה"משכיל לדוד" לרבי דוד פארדו ז"ל הוא הזוי [כלשונך] חלילה.
קצת צניעות לא יזיק, ולפחות הפק לקח והימנע בפעם הבאה בטרם תבוא להשתלח.
ובכן להדיא בדברי המשכיל-לדוד חרוט באש שחורה על גבי לבונה שפירש... ערומים במצוות ולא עשו חגורות לכסות ערווה ומכוח זה הקשה איך זה שבהמשך הפסוק שם "כי עירום אנוכי" לא פירש רש"י עירום במצוות.. ועיין בדבריו שכבר עמד בזה גדול המפרשים הלוא הוא הרא"ם ז"ל.
אמור מעתה אין ברש"י כל דרש ואין במפרשי רש"י כל "ווערטל" [כלשונך] החל מהרא"ם עבור דרך הנחלת-יעקב והמשכיל-לדוד וכלה ב"צוהר-לתיבה" שטרח לברר היטב את משנתו, וכולי תפלה שייסכר פיהם של המשטינים והמקטרגים והמדברים עתק ובוז על ישרי לב.
נערך לאחרונה על ידי תולעת ספרים07 ב ד' פברואר 04, 2015 2:09 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

דראל
הודעות: 698
הצטרף: ה' ספטמבר 16, 2010 8:55 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי דראל » ו' פברואר 11, 2011 10:00 am

איש_ספר כתב:הגרי"ז אומר שמלמד דרדקי מחויב ללמד חומש לפי פירוש רש"י, ודראל היקר סובר אחרת. מחלוקת.
:
Scan_Pic0032 (2).jpg


ידידי היקר, העולם לא סובב סביב הגרי"ז, ומסתבר שהיו גדולים אחרים שסברו אחרת ממנו.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12287
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' פברואר 11, 2011 10:44 am

ובכן הבה ונסכם את דבריך. לדעת רבותיך שעולמם אינן סובב סביב הגרי"ז, יכול המלמד דרדקי להציע לפני התינוקות את אשר נראה בעיניו בפירוש המקרא. אם רש"י יהא רש"י, ואם להבדיל דעת מקרא או קאסוטו, יהא כך. יפה.

אגב שאלתי פעם את ר' אברהם שריר האם אמת נכון הדבר שחותנו הגר"ש ישראלי זצ"ל היה המבקר של דעת מקרא, הוא השיב שחותנו אכן עבר על הפירוש אבל רק על הנ"ך ולא על פירוש התורה וזאת משום שהוא התנגד לכתיבת הפירוש על התורה, כיון שחשש שבציבורים מסוימים ידחוק הפירוש את פירושו של רש"י, וכן לא יעשה.

דראל
הודעות: 698
הצטרף: ה' ספטמבר 16, 2010 8:55 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי דראל » ו' פברואר 11, 2011 10:57 am

איש_ספר כתב:ובכן הבה ונסכם את דבריך. לדעת רבותיך שעולמם אינן סובב סביב הגרי"ז, יכול המלמד דרדקי להציע לפני התינוקות את אשר נראה בעיניו בפירוש המקרא. אם רש"י יהא רש"י, ואם להבדיל דעת מקרא או קאסוטו, יהא כך. יפה.

אגב שאלתי פעם את ר' אברהם שריר האם אמת נכון הדבר שחותנו הגר"ש ישראלי זצ"ל היה המבקר של דעת מקרא, הוא השיב שחותנו אכן עבר על הפירוש אבל רק על הנ"ך ולא על פירוש התורה וזאת משום שהוא התנגד לכתיבת הפירוש על התורה, כיון שחשש שבציבורים מסוימים ידחוק הפירוש את פירושו של רש"י, וכן לא יעשה.


אני משער שרבים יותר האנשים שעולמם אינו סובב סביב הגרי"ז, מאשר אלה שיש.
כל הדיון הוא האם להציג לתלמידים פשט או דרש. רש"י אינו תמיד פשט, בלשון המעטה. לכן, הבחירה צריכה להיות הפירוש הנוח ביותר ללימודים. גם הפירוש הזה יהיה פירוש מתוך בית המדרש ולא מחוצה לו!

דוגמא: בני חזר וסיפר שלמד שרבקה לא באמת התכסתה בצעיף כשראתה את יצחק, אלא התפעלה בלבד. זו הבנה שגויה שבאה מתוך הרצון ללמד את רש"י, בכל מחיר!

לגבי הרב ישראלי, הוא אכן התנגד להוצאת פירוש עה"ת ללא פירוש רש"י.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ו' פברואר 11, 2011 11:15 am

דראל כתב:
איש_ספר כתב:ובכן הבה ונסכם את דבריך. לדעת רבותיך שעולמם אינן סובב סביב הגרי"ז, יכול המלמד דרדקי להציע לפני התינוקות את אשר נראה בעיניו בפירוש המקרא. אם רש"י יהא רש"י, ואם להבדיל דעת מקרא או קאסוטו, יהא כך. יפה.

אגב שאלתי פעם את ר' אברהם שריר האם אמת נכון הדבר שחותנו הגר"ש ישראלי זצ"ל היה המבקר של דעת מקרא, הוא השיב שחותנו אכן עבר על הפירוש אבל רק על הנ"ך ולא על פירוש התורה וזאת משום שהוא התנגד לכתיבת הפירוש על התורה, כיון שחשש שבציבורים מסוימים ידחוק הפירוש את פירושו של רש"י, וכן לא יעשה.

דוגמא: בני חזר וסיפר שלמד שרבקה לא באמת התכסתה בצעיף כשראתה את יצחק, אלא התפעלה בלבד. זו הבנה שגויה שבאה מתוך הרצון ללמד את רש"י, בכל מחיר!
.

לא השכלתי הבין ומה בכך שבנך המציא רש"י או שלא הבין את דברי רש"י והרי שם בפסוק ס"ה ותקח הצעיף ותתכס לא מוזכר ברש"י כלל שרבקה התפעלה, עצתי לך לבדוק את זה מול המלמד...
ואפשר שאילו היה בנך [או מלמדו] לומד עם מפרשי רש"י לא היה שוגה בדבר פשוט כל כך. מכל מקום לא מובן איך הסקת מכך שלא ללמוד רש"י וכדברי הגרי"ז.
נערך לאחרונה על ידי תולעת ספרים07 ב ו' פברואר 11, 2011 12:17 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

דראל
הודעות: 698
הצטרף: ה' ספטמבר 16, 2010 8:55 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי דראל » ו' פברואר 11, 2011 11:28 am

הדוגמא היתה כדי להראות את הפועל היוצא בעקשנות המיותרת ללמוד רש"י. לא כל דבר צריך ללמד בגיל צעיר, ודקדוקים לשוניים (ובודאי של רש"י, עם הבעיתיות הגדולה שבהם. עיינו בספרו של הרב ד"ר חנוך גמליאל) הם אחד מהם.

בשורה התחתונה, אני מבין שאין עלי (ועל רבים מספור כמוני) שלא הולכים בשיטת הגרי"ז תמיד, חובה ללמד דווקא את רש"י.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ו' פברואר 11, 2011 11:28 am

איך הגעתם לקאסוטו כשנושא הסיפור עם הגרי"ז היה רבן של ישראל הרשב"ם

דראל
הודעות: 698
הצטרף: ה' ספטמבר 16, 2010 8:55 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי דראל » ו' פברואר 11, 2011 11:37 am

.
נערך לאחרונה על ידי דראל ב ג' אוקטובר 13, 2015 7:34 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

חד וחלק
הודעות: 380
הצטרף: ב' ינואר 31, 2011 7:13 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי חד וחלק » ו' פברואר 11, 2011 11:51 am

אם כבר לעקור נטוע ברש"י פרשת ויגש, יעויין ברש"י על הפסוק 'ובנימין בכה על צואריו', שהובא שם דקדוק בפסוק לבאר מהיכן לקח רש"י שאלו שני בתי מקדשות, והמוסיף לא קרא ולא שנה, כי הרי גמרא מפורשת היא במגילה 'וכי כמה צוארין היו לו לבנימין'.

יאיר
הודעות: 10382
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי יאיר » ו' פברואר 11, 2011 11:59 am

ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך, ובנימן בכה על צואריו (מה, יד)

"וכי כמה צוארין היו לו לבנימין? א"ר אלעזר בכה על מקדשים שעתידים להיות בחלקו של בנימין ועתידם לחרב. ובנימין בכה, א"ר אלעזר בכה על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף ועתיד לחרב". (מגילה טז, ב')

"ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך וכי שני צוארים היו לו לבנימין אלא אמר רבי אלעזר בן פדת יוסף ראה ברוח הקודש ששני בית המקדשות עתידין ליבנות בחלקו של בנימין ועתידין ליחרב ובנימין בכה על צואריו ראה שמשכן שילה עתיד להעשות בחלקו של יוסף ועתיד ליחרב ויתן את קולו בבכי כשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא בבכיה כך הקב"ה אינו גואל את ישראל אלא מתוך בכיה שנאמר (ירמיה לא) בבכי יבואו ובתחנונים אובילם": (בראשית רבה צג, יב)

חד וחלק כתב:אם כבר לעקור נטוע ברש"י פרשת ויגש, יעויין ברש"י על הפסוק 'ובנימין בכה על צואריו', שהובא שם דקדוק בפסוק לבאר מהיכן לקח רש"י שאלו שני בתי מקדשות, והמוסיף לא קרא ולא שנה, כי הרי גמרא מפורשת היא במגילה 'וכי כמה צוארין היו לו לבנימין'.

עיין שפתי חכמים (השלם) וביאור על תרגום יונתן (נמצא בחומש "המאור") ורשי" מגילה ריש טז: (אמנם עיין רש"י בב"ר צג יב שלכא' סותר דבריו) שמאריכים לדבר בזה.

חד וחלק
הודעות: 380
הצטרף: ב' ינואר 31, 2011 7:13 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי חד וחלק » ו' פברואר 11, 2011 12:07 pm

יאיר כתב:ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך, ובנימן בכה על צואריו (מה, יד)

"וכי כמה צוארין היו לו לבנימין? א"ר אלעזר בכה על מקדשים שעתידים להיות בחלקו של בנימין ועתידם לחרב. ובנימין בכה, א"ר אלעזר בכה על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף ועתיד לחרב". (מגילה טז, ב')

"ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך וכי שני צוארים היו לו לבנימין אלא אמר רבי אלעזר בן פדת יוסף ראה ברוח הקודש ששני בית המקדשות עתידין ליבנות בחלקו של בנימין ועתידין ליחרב ובנימין בכה על צואריו ראה שמשכן שילה עתיד להעשות בחלקו של יוסף ועתיד ליחרב ויתן את קולו בבכי כשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא בבכיה כך הקב"ה אינו גואל את ישראל אלא מתוך בכיה שנאמר (ירמיה לא) בבכי יבואו ובתחנונים אובילם": (בראשית רבה צג, יב)

חד וחלק כתב:אם כבר לעקור נטוע ברש"י פרשת ויגש, יעויין ברש"י על הפסוק 'ובנימין בכה על צואריו', שהובא שם דקדוק בפסוק לבאר מהיכן לקח רש"י שאלו שני בתי מקדשות, והמוסיף לא קרא ולא שנה, כי הרי גמרא מפורשת היא במגילה 'וכי כמה צוארין היו לו לבנימין'.

עיין שפתי חכמים (השלם) וביאור על תרגום יונתן (נמצא בחומש "המאור") ורשי" מגילה ריש טז: (אמנם עיין רש"י בב"ר צג יב שלכא' סותר דבריו) שמאריכים לדבר בזה.

תודה. כנראה אני הוא שלא קריתי ולא שניתי.
נערך לאחרונה על ידי חד וחלק ב ו' פברואר 11, 2011 12:10 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ו' פברואר 11, 2011 12:08 pm

חד וחלק כתב:אם כבר לעקור נטוע ברש"י פרשת ויגש, יעויין ברש"י על הפסוק 'ובנימין בכה על צואריו', שהובא שם דקדוק בפסוק לבאר מהיכן לקח רש"י שאלו שני בתי מקדשות, והמוסיף לא קרא ולא שנה, כי הרי גמרא מפורשת היא במגילה 'וכי כמה צוארין היו לו לבנימין'.

רש"י על הגמ' מגילה טז,ב בד"ה כמה צוארין היו וכו כתב, שאין גורסים את השאלה "כמה צוארין היו לו לבנימין", שהרי כך דרך המקרא לכתוב 'צוארי' ברבים. כך שהמגיה קרא ושנה כדבעי.
מן השרוול....

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12287
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' פברואר 11, 2011 1:12 pm

דראל. למען הדיוק. הרב ישראלי לא התנגד להוצאת פירוש בלי פירוש רש"י, אלא להוצאת פירוש שיטתי אחר במקום רש"י, ולכן לא הסכים להוצאת דעת מקרא על התורה למרות ששמו שם גם את פירוש רש"י. ואם יש באמתחתך מסורות שונות בענין דעתו של הרב ישראלי אתה מוזמן לעדכן את חתנו.
פירוש רש"י כמות שהוא (על אף החסרונות והפגמים שמצא בו הרב ד"ר גמליאל שליט"א) התקדש בקדושת הבל פיהם של תשב"ר ושל כנסת ישראל זה מאות בשנים, בשיעורי דקדוק אפשר ללמוד את ילון ובשיעורי גאוגרפיה מקראית אפשר ללמוד את אליצור, אבל חומש מלמדים תחילה עם רש"י. ואין כאן לא ענין של הגרי"ז או של חכם אחר אלא מסורת איתנה וקיימת, עד כדי שנמנו וגמרו הקורא מקרא עם פירוש רש"י יצא ידי חובת תקנת חכמים לקרוא שמו"ת. זו שמענו אבל הקורא מקרא עם דעת מקרא, או אפילו עם פניני רש"י של הרב מאזוז, זו לא שמענו.

דראל
הודעות: 698
הצטרף: ה' ספטמבר 16, 2010 8:55 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי דראל » ו' פברואר 11, 2011 3:03 pm

איש_ספר כתב:דראל. למען הדיוק. הרב ישראלי לא התנגד להוצאת פירוש בלי פירוש רש"י, אלא להוצאת פירוש שיטתי אחר במקום רש"י, ולכן לא הסכים להוצאת דעת מקרא על התורה למרות ששמו שם גם את פירוש רש"י. ואם יש באמתחתך מסורות שונות בענין דעתו של הרב ישראלי אתה מוזמן לעדכן את חתנו.
פירוש רש"י כמות שהוא (על אף החסרונות והפגמים שמצא בו הרב ד"ר גמליאל שליט"א) התקדש בקדושת הבל פיהם של תשב"ר ושל כנסת ישראל זה מאות בשנים, בשיעורי דקדוק אפשר ללמוד את ילון ובשיעורי גאוגרפיה מקראית אפשר ללמוד את אליצור, אבל חומש מלמדים תחילה עם רש"י. ואין כאן לא ענין של הגרי"ז או של חכם אחר אלא מסורת איתנה וקיימת, עד כדי שנמנו וגמרו הקורא מקרא עם פירוש רש"י יצא ידי חובת תקנת חכמים לקרוא שמו"ת. זו שמענו אבל הקורא מקרא עם דעת מקרא, או אפילו עם פניני רש"י של הרב מאזוז, זו לא שמענו.


ידידי, כשם שניתן ללמוד רש"י, כך ניתן ללמוד רשב"ם, ספורנו או רד"ק (בחומש בראשית). לאמור, כשיש קושי בהוראת התורה (שהרי איננו לומדים רש"י, רשב"ם וכד', אלא לומדים תורה!), יש לבחור את הפירוש הקל ביותר ללימוד. מי שרוצה להתאמץ בלמדו את רש"י, ולחשוב שהוא מקדש שם שמים, הרשות בידו.
איך יִלמד אדם פרטי, ולא מלמד דרדקי? בוודאי שרש"י קודם לכל (ולכן גם הסיפור על הרב ישראלי אינו רלוונטי לעניננו). אך ללמוד מהלכה לגבי שמו"ת, שבוודאי תשב"ר אינם חייבים בה, שחובה ללמד את רש"י, זה מעשה מגוחך.

עד עתה, לא ראיתי כאן שום מקור רציני - מעיישל'ך מהגרי"ז או מר' חיים, אינו מקור רציני - שחובה ללמד תשב"ר לפני הכל רש"י.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ו' פברואר 11, 2011 3:17 pm

איש_ספר כתב:דראל. למען הדיוק. הרב ישראלי לא התנגד להוצאת פירוש בלי פירוש רש"י, אלא להוצאת פירוש שיטתי אחר במקום רש"י, ולכן לא הסכים להוצאת דעת מקרא על התורה למרות ששמו שם גם את פירוש רש"י. ואם יש באמתחתך מסורות שונות בענין דעתו של הרב ישראלי אתה מוזמן לעדכן את חתנו.
.. ואין כאן לא ענין של הגרי"ז או של חכם אחר אלא מסורת איתנה וקיימת, עד כדי שנמנו וגמרו הקורא מקרא עם פירוש רש"י יצא ידי חובת תקנת חכמים לקרוא שמו"ת. זו שמענו אבל הקורא מקרא עם דעת מקרא, או אפילו עם פניני רש"י של הרב מאזוז, זו לא שמענו.

ולדעתי אוסיף ואומר כך: כי לולא דברי מרן הגרי"ז ז"ל הייתי מפרש כטיישט פשוט בראשית ברא.. בתחילת הבריאה וכן אצל עשו ...והוא עייף הייתי מפרש עייף מטורח הדרך ואצל ויבך על צוואריו הייתי מפרש צוארו כפשוטו בא מרן הגרי"ז ז"ל ולימד אותנו שאין לנו אלא דברי רש"י ומשום כך בראשית ברא מתפרש בטרם התחיל לברוא.. ואצל עשו והוא עייף מתפרש והוא רצח (מלשון בארץ עייפה) ואצל בנימין נפרש ויבך על בתי המקדשות (מלשון צוואריך כמגדל הלבנון) [ואצל וידעו כי ערומים הם נפרש ערומים מן המצוות וכפי שהארכנו בזה לעיל].
כך שספר דעת מקרא שמפרש הרבה דברים כפשוטן כפי שמופיע בקונקודנציה אין לו מקום בארון הספרים שלנו, כפי שהורה לנו מרן הגרי"ז ז"ל.
ולדראל אשר מתעקש לפרש את הפסוק לפי הקונקודנציה לחפש פשט פשוט כפי שמפרש במילון אבן שושן אומר: כשם שלא יעלה על הדעת לפרש את שיר-השירים לפי המילון ורק כפי שפירש אותו רש"י הקדוש הוא הדין בכל המקרא אין לנו אלא דברי רש"י כי כך קיבל משה מסיני וכשם שאין אנו חולקים על התרגום כך אין לנו לחלוק על דברי רש"י שכבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשו וראה דברי הרמב"ן בהקדמו על התורה כך חונכנו וכך חונכו אבותינו מדור דור עד למשה בסיני.
וכך שמעתי מספרים ששאלו את מרן הח"ס מה רע בפירשו של מנדלסון שר"י על התורה שעל פניו אין שם מינות... וכה השיב להם הח"ס ז"ל צאו וראו שלא הביא את עניין תחיית המתים מן התורה שהרי באז ישיר הביא פירוש החולקים וכך הלאה בכל מקום העתיק פירוש הנראה לו וכך בין השיטין השמיט תחיית המתים מן התורה. ודי לחכימא.
אמור לי דראל מדוע לא הופיעו פירושים על הספונו והרד"ק ושאר ראשונים מדוע טרח הרא"ם לפרש דווקא את פירוש רש"י עד שהוא כותב בשו"ת שלו שאין לו פנאי להשיב לשואלים דבר מפני שהוא עסוק לפרש את דברי רש"י לדבריך הרי כל הפירושים שווים המה. דרך אגב הספורנו והחזקוני גם המה באו לפרש את רש"י ולא חלקו עליו וכן הרמב"ן ושאר הראשונים, בלעדי הרשב"ם אשר כידוע כתב שהוא חולק עם זקנו רש"י הק' וכבר הביאו עניין זה למעלה ראה איש ספר.
נערך לאחרונה על ידי תולעת ספרים07 ב ו' פברואר 11, 2011 4:19 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12287
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' פברואר 11, 2011 3:57 pm

דראל כתב:איך יִלמד אדם פרטי, ולא מלמד דרדקי? בוודאי שרש"י קודם לכל (ולכן גם הסיפור על הרב ישראלי אינו רלוונטי לעניננו). אך ללמוד מהלכה לגבי שמו"ת, שבוודאי תשב"ר אינם חייבים בה, שחובה ללמד את רש"י, זה מעשה מגוחך.

מה שמגוחך זה חוסר ההבנה שלך, ההלכה לפיה יוצאים יד"ח שמו"ת בקריאת רש"י לא הובאה אלא כביטוי לקאנונזיציה של פירוש רש"י.
אולי עכשיו תבין.
דראל כתב:עד עתה, לא ראיתי כאן שום מקור רציני - מעיישל'ך מהגרי"ז או מר' חיים, אינו מקור רציני - שחובה ללמד תשב"ר לפני הכל רש"י.

אינני מחפש מקור למה שמוחזק לנו מאבותינו והם מאבותיהם וכו' וכולם בעלי תורה ואנשי מידות, ותלי"ת שאיני שייך לחוגים הנזקקים לגשר על חור שחור של כמה דורות של עמי ארצות, באמצעות איתור מקורות.
הנטיה מפירוש רש"י, בתואנה של חתירה אחר הפשט, היא מסממניה המובהקים והראשוניים של תנועת ההשכלה וכ"ז ידוע (ומן הסתם נמצא חומר אצל אסף בסדרת מקורות לתולדות החינוך בישראל).
והנה קטע קטן מה שרשם החיד"א במעגל טוב (עמ' 114) אחרי ביקורו בת"ת בבורדו שצרפת. לא דומה, אבל המיית בת קול, המבכה על עלבונה של תורה, נשמעת יפה ממנו:
ובערב הזמינו אותי לת"ת ששומעים הנערים להעלותם למדרגה אחרת, ובעונותינו הרבים בת"ת אין לומדים כי אם מקרא, ורש"י אין רוצים שילמדו לפי שאומר מדרשים ופירושי חז"ל וכו' אוי לעינים שכך רואות

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי גוראריה » ש' פברואר 12, 2011 11:36 pm

איש_ספר כתב:הגרי"ז אומר שמלמד דרדקי מחויב ללמד חומש לפי פירוש רש"י, ודראל היקר סובר אחרת. מחלוקת.
הסיפור שהובא כאן עם הגרי"ז, מקורו כנראה בהקדמת שערי אהרן עה"ת.
יש תח"י ספר הנקרא פרי יצחק מר"י לזנובסקי ז"ל איש משונה, שהקדיש את ספרו למלחמה ברשב"ם ולא בוחל בביטויים שפלים. (בהקדמה מתנצל שאם לא היה כותב את ספרו היה מקבל התקפת לב לכן מותר), מצאתי שם שם קטע זה:
Scan_Pic0032 (2).jpg

רבינו איש ספר שבוע טוב.
ר"י לזנובסקי ז"ל [שצאצאים חשובים שלו עדיין מתהלכים בינינו] לא היה איש משונה אלא שאת ספרי פרי יצחק כתב בזקנותו כשלא נתקיים בו 'אל תשליכנו' והזהרו בזקן וכו'. יש שם הרבה דברים משעשעים ולא רק נגד רשב"ם...

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי גוראריה » ש' פברואר 12, 2011 11:42 pm

איש_ספר כתב:ובכן הבה ונסכם את דבריך. לדעת רבותיך שעולמם אינן סובב סביב הגרי"ז, יכול המלמד דרדקי להציע לפני התינוקות את אשר נראה בעיניו בפירוש המקרא. אם רש"י יהא רש"י, ואם להבדיל דעת מקרא או קאסוטו, יהא כך. יפה.

אגב שאלתי פעם את ר' אברהם שריר האם אמת נכון הדבר שחותנו הגר"ש ישראלי זצ"ל היה המבקר של דעת מקרא, הוא השיב שחותנו אכן עבר על הפירוש אבל רק על הנ"ך ולא על פירוש התורה וזאת משום שהוא התנגד לכתיבת הפירוש על התורה, כיון שחשש שבציבורים מסוימים ידחוק הפירוש את פירושו של רש"י, וכן לא יעשה.

בפי' דע"מ לס' עזרא או דניאל מופיע בהערות המשפט הבא [בערך]: הבלבול והמבוכה בנושא מלכי פרס הוא רב כל כך, עד שחז"ל ברוב ייאושם [או ביטוי דומה!!!! ואל תתפסוני על המילה] אמרו כי "כורש דריוש וארתחשסתא חד הם"...
האם הגר"ש ישראלי אישר משפט כזה שבורות וחציפות משמשים בו בעירבוביא???

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12287
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' פברואר 12, 2011 11:45 pm

גוראריה כתב:רבינו איש ספר שבוע טוב
ר"י לזנובסקי ז"ל [שצאצאים חשובים שלו עדיין מתהלכים בינינו] לא היה איש משונה אלא שאת ספרי פרי יצחק כתב בזקנותו כשלא נתקיים בו 'אל תשליכנו' והזהרו בזקן וכו'. יש שם הרבה דברים משעשעים ולא רק נגד רשב"ם...

ראה כאן
וכאן תמונה מפרי יצחק עותק יחיד בעולם (?) עם הגהות המחבר, ובו גילוי מרעיש על אחרית ימיו של רשב"ם.
Scan_Pic0032 (3).jpg
Scan_Pic0032 (3).jpg (43.02 KiB) נצפה 7454 פעמים

[לגבי דעת מקרא והרב ישראלי, יצוין כי משפחת קוסבסקי (בני חתנו ר' עמנואל שליט"א - אותו לא שאלתי) טוענים ששקר הדבר והוא לא הסכים לקחת אחריות על הפירוש].

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי גוראריה » ש' פברואר 12, 2011 11:47 pm

איש_ספר כתב:
גוראריה כתב:רבינו איש ספר שבוע טוב
ר"י לזנובסקי ז"ל [שצאצאים חשובים שלו עדיין מתהלכים בינינו] לא היה איש משונה אלא שאת ספרי פרי יצחק כתב בזקנותו כשלא נתקיים בו 'אל תשליכנו' והזהרו בזקן וכו'. יש שם הרבה דברים משעשעים ולא רק נגד רשב"ם...

ראה כאן
וכאן תמונה מפרי יצחק עותק יחיד בעולם (?) עם הגהות המחבר, ובו גילוי מרעיש על אחרית ימיו של רשב"ם.
Scan_Pic0032 (3).jpg

אכן, גם בישיבה בה למדתי היו הספרים מנגינותינו, ומעוטרים בהערות למכביר...

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי חכם באשי » א' פברואר 13, 2011 12:27 am

ומתי גם אנחנו נזכה שספרים אלו יכנסו לאוצר?

אליהוא
הודעות: 1057
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי אליהוא » א' פברואר 13, 2011 1:54 am

עוול גדול עושה איש ספר למרן הגרי"ז בהעמידו אותו בצד אחד עם הספר ההזוי 'צוהר לתיבה'.
שתים רעות עשה מחבר 'צוהר לתיבה', ובשני הבלים יסד ספרו, האחד: כי כל פירושו של רש"י אינו אלא
פשט הפשוט בפסוק ולא שום דרש. והשני: כי רק פירושו של רש"י הוא הפשט הנכון בפסוק וכל
הראשונים והאחרונים שפירשו אחרת פירושיהם טעות.
לשני הבלים אלו כמובן שלא הסכים מרן הגרי"ז.
היסוד הראשון מקורו בחכם אחד שבנה על יסודו זה תלי תלים של בנינים רעועים,
את היסוד השני גם הוא לא אמר, ואין בזה חבר לבעל צוהר לתיבה אלא לזנובסקי לבדו. וכמוהו
צריך ה'צוהר לתיבה' למצוא את מקומו בפח האשפה של ההיסטוריה.
מה שהקפידו רבותינו על מי שנמנע מללמוד רש"י אינו משום שפירש"י הוא רק פשט, אלא להפך, מכיון
שרש"י משלב גם דרש [במקום שמתיישב על לשון המקרא], ראו רבותינו במי שנמנע מללמוד רש"י
ומעדיף ראשונים אחרים שנמנעים מלהביא דברי אגדה, כמי שכופרים בתורת חז"ל ומינות נזרקה בהם.
[ואולי זה מה שסובר א"ס לראות בדראל], אך כמובן לא שכולו פשט.
לדברי התימהוני היה צריך לפרש לילדים בחיידר "בראשית ברא – בשביל עם ישראל ה' ברא" (ומסתמא
כך כתב בספרו), אך ב"ה שלא כך מלמדים אלא "בראשית ברא – בתחילה כשה' ברא" (ואולי מוסיפים
שברא את העולם בשביל עמ"י והתורה וכו', אבל לא שזה פשט הפסוק כמובן).
וכל רבותינו לא נמנעו מלפרש אחרת מרש"י, כולל זקנו של הגרי"ז בהעמק דבר וזקן זקנו בפה קדוש
והגרי"ז עצמו בחיבורו עה"ת וכל הראשונים והאחרונים, ועזותו של הכותב כאילו כולם טעו ורק פירושו
של רש"י [לפי פרשנותו שלו בה) הוא הנכון, הם דברי חוצפה נגד רבותינו דברים שאסור לשומעם, וק"ו
להדפיסם.
אם בכל זאת חס מחבר צוהר לתיבה על עמלו, מוטב יביא את ספרו לתלמידי חכמים בעלי מקרא שיעברו
על הספר ויתקנו את כל הטעון תקון וכלי האי ואולי.

לנידון דנן. פשוט שדברי רש"י שערומים היינו שנתערטלו ממצוה אינם אלא דרשא, [וכך גם לשון
המשכיל לדוד "רמז", אך התולעת לא חלי ולא מרגיש], וזה פשוט לכל בר דעת, אך בעניננו ניתן לראות
זאת להדיא,
דהנה לשון רש"י שלפנינו הוא: "ותפקחנה עיני שניהם - לענין החכמה דבר הכתוב ולא לענין ראיה ממש,
וסוף המקרא מוכיח - וידעו כי ערומים הם - אף הסומא יודע כשהוא ערום, אלא מהו וידעו כי עירומים
הם, מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה", והוא תמוה מאוד דגם אם ותפקחנה הוא לשון חכמה מובן
שהיינו שהבינו שערומים הם שקודם לא היה בהם דעה ולא התבוששו, וכמו שפירשו כל מפרשי המקרא,
ומה ההכרח לדרש שנתערטלו מהמצוה, ונדחקו בזה מפרשי רש"י.
אך האמת היא כמו בדפוס ראשון וכל כתבי היד שהמילים "אלא מהו וידעו" ליתא שם, והיינו שזה שני
פירושים, פי' א' כפשוטו " ותפקחנה עיני שניהם - לענין החכמה דבר הכתוב ולא לענין ראיה ממש, וסוף
המקרא מוכיח - וידעו כי ערומים הם - אף הסומא יודע כשהוא ערום", והיינו שוידעו הכונה הבינו. ועוד
פירוש הביא רש"י ע"פ המדרש "וידעו כי עירומים הם - מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה", אבל
ודאי לא התכון שזה הפשט חלילה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12287
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי איש_ספר » א' פברואר 13, 2011 1:58 am

[אליהוא, איפה כתבתי על הגרי"ז? בכלל לא נכנסתי לדיון סביב פירוש התיבות עליהם אתה מתעצם עם הרב התולעת, כל עסקי היה בנידון האם המלמד חייב שילמד לתשב"ר רש"י או כל מפרש אחר הנראה בעיניו ותל"מ].

יאיר
הודעות: 10382
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי יאיר » א' פברואר 13, 2011 3:15 am

גוראריה כתב:בפי' דע"מ לס' עזרא או דניאל מופיע בהערות המשפט הבא [בערך]: הבלבול והמבוכה בנושא מלכי פרס הוא רב כל כך, עד שחז"ל ברוב ייאושם [או ביטוי דומה!!!! ואל תתפסוני על המילה] אמרו כי "כורש דריוש וארתחשסתא חד הם"...
האם הגר"ש ישראלי אישר משפט כזה שבורות וחציפות משמשים בו בעירבוביא???

אשמח מאוד אם תוכל למצוא לי את ההתבטאות או לפחות לכוון אותי היכן לחפש..(נ"ל יותר שזה בדניאל).

תולדות אדם
הודעות: 444
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:12 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תולדות אדם » א' פברואר 13, 2011 8:32 am

כמדומני שפי' רש"י עה"ת הוא היחיד מפירושי הראשונים בכלל וממפרשי התורה בפרט, שזכה שגדולי וגאוני עמנו עמלו לפרש את דבריו, האם זה לא מראה על משהו???

חקרן
הודעות: 14
הצטרף: א' פברואר 13, 2011 8:39 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי חקרן » א' פברואר 13, 2011 8:54 am

ולי נדמה שראיתי כמ"פ ברש"י לא באתי לפרש אלא פשוטו של מקרא, וכיו"ב וא"כ ההזוי (ח"ו) חי בטרואה

גם מה ה"חלילה" אם לפרש פשט כדרוש? (ולהרמב"ם פשט זה בכלל מטפוריה ואלגוריה) עד לימי הראשונים מפרשי התורה (וודאי לא מחוץ לספרד כפי שניכר בעליל מספרי הפרשנות של ר' משה הדרשן ובעל לקח טוב) לא ידעו הפשט במנותק מדרש, וגם מה שחז"ל אומרים (ברוב המקומות בתלמוד) פשוטו של מקרא, הרי לפי עינינו הטרוטות זה לא פשט במובן פשטני ספרד וג'קטיליה. ורש"י חידש שהתחיל בצרפת לבאר את פשט באמצעות המדרש, אך להבין שהדרוש הינו פשט, אינו כפירה, להיפוך, הרבה סברו שלהבין פשט פשוט זה נגד חז"ל ובזמן הראשונים שמעו ביקורת נגד פשטנות יתר.

מהגר"ח נודע שאמר, שפשט אינו הפירוש הטבעי של המקרא, שכן אין כזה דבר אלא שזה אחד מדרכי התורה כשם שיש דרש כך הרשו חז"ל לפרש גם פשט, (ומכאן כנראה הדרישה להיצמד לרש"י)

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » א' פברואר 13, 2011 9:28 am

לפניך דברי מרן הגרי"ז ז"ל מתוך הספר שערי אהרן על התורה.
ומה הלאה.
השערי אהרן הזוי?
או רבי דוד שמידל?
נ.ב. כמדומני שבעל השערי אהרן הוא תושב בני ברק ולא ברוקלין.
תקן אותי אם אני טועה.
מתוך ספר שערי אהרן על התורה.png
מתוך הקדמה לספר שערי אהרן על התורה
מתוך ספר שערי אהרן על התורה.png (383.85 KiB) נצפה 7301 פעמים
נערך לאחרונה על ידי תולעת ספרים07 ב ד' פברואר 04, 2015 2:11 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אוהב אוצר
הודעות: 2806
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי אוהב אוצר » א' פברואר 13, 2011 9:45 am

אינני בא להכניס ראשי בין ההרים הגדולים שכאן, אבל חושבני שפורום זה בכלל ואשכול זה בפרט אינו נועד להלחם ולהתבטאות בצורה כזו או אחרת על מחברי ומו"ל ספרים למיניהם. אני לא בצד זה ולא בצד השני ואינני מכיר את בעמח"ס צוהר לתיבה, אבל מי שלא נאה לו וחושב שפירושו אינו נכון/טוב/ראוי/מקובל לא צריך להשתלח כך, שלא יקנה את ספרו ולא יעיין בו וחסל, למי יש כתפיים רחבות בכדי להכניס עצמו בלשה"ר ורכילות ודברי גנאי למיניהם? הא? בוא נשאיר את ההחלטות האלו למרנן ורבנן גאוני ומאורי הדור שליט"א כמו שעשו בספרים אחרים. נראה לי שעל מנהלי הפורום לעצור אשכול זה שלא יכשלו בעוד לשה"ר ורכילות בעד המחבר הנז'.

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי גוראריה » א' פברואר 13, 2011 2:19 pm

יאיר כתב:
גוראריה כתב:בפי' דע"מ לס' עזרא או דניאל מופיע בהערות המשפט הבא [בערך]: הבלבול והמבוכה בנושא מלכי פרס הוא רב כל כך, עד שחז"ל ברוב ייאושם [או ביטוי דומה!!!! ואל תתפסוני על המילה] אמרו כי "כורש דריוש וארתחשסתא חד הם"...
האם הגר"ש ישראלי אישר משפט כזה שבורות וחציפות משמשים בו בעירבוביא???

אשמח מאוד אם תוכל למצוא לי את ההתבטאות או לפחות לכוון אותי היכן לחפש..(נ"ל יותר שזה בדניאל).

לכשיבוא לידי אביאנו לידך בל"נ. ראיתיו לפני שנים ומאז הרפיתי הספר ולא אחזתיו כמעט.
כמדומה לי שזה נמצא ב[הערת שוליים ב]הקדמת א' הספרים.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » א' פברואר 13, 2011 5:33 pm

אליהוא כתב:עוול גדול עושה איש ספר למרן הגרי"ז בהעמידו אותו בצד אחד עם הספר ההזוי

לנידון דנן. פשוט שדברי רש"י שערומים היינו שנתערטלו ממצוה אינם אלא דרשא, [וכך גם לשון
המשכיל לדוד "רמז", אך התולעת לא חלי ולא מרגיש], וזה פשוט לכל בר דעת, אך בעניננו ניתן לראות
זאת להדיא,
דהנה לשון רש"י שלפנינו הוא: "ותפקחנה עיני שניהם - לענין החכמה דבר הכתוב ולא לענין ראיה ממש,
וסוף המקרא מוכיח - וידעו כי ערומים הם - אף הסומא יודע כשהוא ערום, אלא מהו וידעו כי עירומים
הם, מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה", והוא תמוה מאוד דגם אם ותפקחנה הוא לשון חכמה מובן
שהיינו שהבינו שערומים הם שקודם לא היה בהם דעה ולא התבוששו, וכמו שפירשו כל מפרשי המקרא,
ומה ההכרח לדרש שנתערטלו מהמצוה, ונדחקו בזה מפרשי רש"י.
אך האמת היא כמו בדפוס ראשון וכל כתבי היד שהמילים "אלא מהו וידעו" ליתא שם, והיינו שזה שני
פירושים, פי' א' כפשוטו " ותפקחנה עיני שניהם - לענין החכמה דבר הכתוב ולא לענין ראיה ממש, וסוף
המקרא מוכיח - וידעו כי ערומים הם - אף הסומא יודע כשהוא ערום", והיינו שוידעו הכונה הבינו. ועוד
פירוש הביא רש"י ע"פ המדרש "וידעו כי עירומים הם - מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה", אבל
ודאי לא התכון שזה הפשט חלילה.

אליהוא פירש שקודם לא היה בהם דעה ורש"י פירש שנבראו עם דעה וכפי שרש"י כותב פעמיים. האמנם מחלוקת בין אליהוא לבין רש"י???
לאליהוא הפתרונים.
ראו בקבצים לפניכם:
דברי רשי להבין ולהשכיל.png
דברי רשי להבין ולהשכיל.png (97.6 KiB) נצפה 7196 פעמים
דברי רשי דעה ודיבור.png
דברי רשי דעה ודיבור.png (63.32 KiB) נצפה 7197 פעמים

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' פברואר 13, 2011 8:58 pm

בלי קשר לויכוח ביניכם כמדומני שכולנו למדנו מילדות שאדם הראשון חכם גדול היה וצופה מסוף העולם ועד סופו, אבל הדעה להתבושש היא דעה אחרת שנכנסה בו מחמת העבירה, וזהו עץ הדעת טוב ורע.
זה העיקרון שנדמה לי שמוסכם על כולם ולכן לא מובן מה יש להוכיח בנידון
ובהבנת הענין והבדליו בזה יש הרבה להאריך כמו למשל הרמב"ם שהאריך בהסברת העניין במורה נבוכים.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » א' פברואר 13, 2011 10:17 pm

אוצר החכמה כתב:בלי קשר לויכוח ביניכם כמדומני שכולנו למדנו מילדות שאדם הראשון חכם גדול היה וצופה מסוף העולם ועד סופו, אבל הדעה להתבושש היא דעה אחרת שנכנסה בו מחמת העבירה, וזהו עץ הדעת טוב ורע.
זה העיקרון שנדמה לי שמוסכם על כולם ולכן לא מובן מה יש להוכיח בנידון
ובהבנת הענין והבדליו בזה יש הרבה להאריך כמו למשל הרמב"ם שהאריך בהסברת העניין במורה נבוכים.

דעה שניתן בו מכוח עץ הדעת הכוונה ליצר-הרע [לתאוות] והוא מפורש ברש"י כאן.
רשי דבור המתחיל ולא יתבוששו.png
רשי דבור המתחיל ולא יתבוששו.png (19.6 KiB) נצפה 7148 פעמים

אמנם יש טועים ואומרים שלפני אוכלו מעץ הדעת טיפש היה ומסתמכים על דברי התרגום שפירש לנפש חיה לרוח-ממלא [דיבור בלבד] ודלא כרש"י שפירש לנפש חיה, דעה ודיבר, [ומכוח טעות זה הוכיח אליהוא שיש להשמיט חלק ברש"י].

בראנסוויל
הודעות: 288
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 11:54 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי בראנסוויל » ב' פברואר 14, 2011 12:38 am

וכבר הקשה על הבעל משכיל לדוד תלמידו בבאר בשדה שם.

אליהוא
הודעות: 1057
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי אליהוא » ב' פברואר 14, 2011 2:37 pm

א. באמת היה ראוי לכאורה להתרות במחבר צוהר לתיבה לפני הפרסום [אותו הוסיף לפרסם אדון תולעת]. אלא שמלמד דרדקי הם כמותרים ועומדים דהוי פסידא דלא הדר כמבואר בגמ' בב"ב כ"א ע"ב, דמסלקינן ליה מיד.
ב. עץ הדעת נקרא עץ הדעת ולא עץ התאוה [והייתם אלוקים לא מתפרש על תאוה], ונתנה בהם דעת להבחין בין טוב לרע כמו שמפורש בדברי רש"י שהבאת בעצמך, ומ"מ הראתי דכ"ה מפורש בכתה"י ובדפו"ר, כך שא"צ הוכחות לזה.
ג. מרנן ורבנן גדולי הדור לא צריכים להתעסק עם זה, עמ"י הוא בררן וספרים פחות טובים נדחים עם השנים בפני ספרים טובים יותר [למרות שהפרסום המופרז בזמנינו גם משפיע].
ד. המסתתר בשם 'חקרן' לא ידע מאי קאמרי רבנן כדרכו, אף אחד לא אמר שזה כפירה לחשוב שהדרש זה פשט, אין זה אלא טיפשות.
ה. החילוק בין פשט לדרש הוא מדברי חז"ל שאין מקרא יוצא מדי פשוטו, וכו' ומרוב ספרי מחקר שקראת נתבלבלה עליך דעתך.
ו. את דברי רש"י [שנמצאים דא"ג גם פסוק אח"כ] הבאת שלא במלואם, ולשון רש"י "ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא, ולאגדה המישבת דברי המקרא" וכו', והכונה ברורה שמפרש מלבד פשוטו של מקרא גם דברי אגדה כשנכנסים במשמעות הכתוב ולא היכא דאפקיה לקרא לגמרי.
ז. א"צ להתייחס לדברי ההבל שנכתבו לעיל כאילו כל הרמב"ן וספורנו לא חלקו על רש"י חוץ מרשב"ם, ונאמנים עלינו דברי הרשב"ם שרש"י הודה לדבריו על הפשטות המתחדשים בכל יום.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' פברואר 14, 2011 3:05 pm

תולעת ספרים07 כתב
דעה שניתן בו מכוח עץ הדעת הכוונה ליצר-הרע [לתאוות] והוא מפורש ברש"י כאן.

אליהוא כתב
ב. עץ הדעת נקרא עץ הדעת ולא עץ התאוה [והייתם אלוקים לא מתפרש על תאוה], ונתנה בהם דעת להבחין בין טוב לרע כמו שמפורש בדברי רש"י שהבאת בעצמך, ומ"מ הראתי דכ"ה מפורש בכתה"י ובדפו"ר, כך שא"צ הוכחות לזה.



לא מדובר על התאווה מדובר על ידיעת ההבחנה בין טוב לרע ועל הקשר שלה לתאווה.
והעניין העמוק הוא הדבר הזה שדווקא אחר שהעבירה נראה שנתרבתה הבחנתו (ושידיעת היצר והחיבור אליו כביכול מרבה את ידיעתו, והבחנתו בין טוב לרע) וזו היא כמובן רמאותו של הנחש שמרמה את האנשים לחשוב שעבירה על רצון ה', יכולה להפכם כאלוקים ולהרבות השגתם והבנתם, אבל כמו כל שקר אין הטעות גלויה אלא מוסתרת, וכלפי חוץ נראה שכן הם הדברים ולפיכך יש מקום לרע לרמות.

אליהוא
הודעות: 1057
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי אליהוא » ב' פברואר 14, 2011 3:15 pm

הענין אכן עמוק, ואין מקומו כאן. רק הסברתי שלענין החכמה שכתב רש"י מתפרש בפשיטות על זה ומוכרח כהנוסח בדפו"ר וכתה"י.
בכל אופן אשים בזה קנצי למילין, והרוצה לטעות יבוא ויטעה, ויהי לו אשר לו.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ב' פברואר 14, 2011 4:37 pm

אליהוא כתב:הענין אכן עמוק, ואין מקומו כאן. רק הסברתי שלענין החכמה שכתב רש"י מתפרש בפשיטות על זה ומוכרח כהנוסח בדפו"ר וכתה"י.
בכל אופן אשים בזה קנצי למילין, והרוצה לטעות יבוא ויטעה, ויהי לו אשר לו.

בס"ד:
ועתה לעצם העניין: אסביר את הדברים בפשוטם ככל האפשר.
הנה אדם הראשון על ידי עץ הדעת קיבל שתים: א. ותפקחנה עיניהם להיות כאלוקים (יוצרי עולמות) ב. יודעי טוב ורע (שקיבלו יצר הרע) וכפי שמבואר כל זה ברש"י פרק ב' פסוק כה ובפרק ג' פסוק ה'.
ובנוגע למה שהקשית מדוע לא פירש רש"י שעל ידי ותפקחנה עיניהם (שהוא יוצרי עולמות) ידעו להתבושש ושהם ערומים כפשוטו. הדבר פשוט שהדעה להתבושש נובע מכוח יודעי טוב ורע (שהוא יצר הרע) ולא מכוח ותפקחנה עיניהם (שהוא יוצרי עולמות).
בכל מקרה על סמך קושיא קלושה זו אין לשבש את הגירסה הנכונה ברש"י ולהשמיט את התיבות "אלא מהו וידעו".
ותמוה מאוד מה שכתבת שכפי הגירסה שלך מופיע בכתבי יד, והרי הדברים ידועים לכל חוקר ויודע ספר שאין בנמצא בעולם כתב יד של רש"י הקדוש, המוסמך ביותר לעמוד על טיב הגרסאות ברש"י הוא רבי אברהם ברלינר ז"ל בספרו זכור לאברהם (שחקר מאה וחמישים ספרי רש"י) וקיבל בשעתו הסכמה מהח"ס ז"ל, וברש"י שלו הגירסה היא כפי שמופיע בחומשים שלנו "אלא מהו וידעו" וחלילה לנו על סמך קושיות וראיות קלושות לשבש גירסאות ברש"י.
מה גם שאין לנו כלל שמץ של מושג מהו "ותפקחנה עיניהם להיות כאלוקים" איזה סוג הבנה ודעה היא. ואם רש"י כתב שכתוצאה מכך ידעו שהם ערומים מן המצוות אנו שאיננו גם לא כחמורים לא נחלוק על רש"י לומר שמכוח דעה זו של "ותפקחנה עיניהם להיות יוצר עולמות" היה עליהם לדעת שהם ערומים כפשוטו.
והא לך העתק מרש"י ברלינר ושם מופיע להדיא כפי שהוא מופיע בחומשים שלנו אלא מהו וידעו.
וכולי תפלה שבזה תם ונשלם כל הויכוח המיותר והציני כאן [כתרבות אנשים חטאים] אשר אני מתחרט כי נכנסתי לתוכו.
מתוך רשי לרבי אברהם ברלינר שהחתם סופר הסכים עליו.png
ראה כאן ברש"י ברלינר
מתוך רשי לרבי אברהם ברלינר שהחתם סופר הסכים עליו.png (426.82 KiB) נצפה 6954 פעמים

תיקו
הודעות: 208
הצטרף: א' יולי 04, 2010 5:56 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תיקו » ב' פברואר 14, 2011 4:56 pm

ידוע שברלינר לא השתמש בדפוס ראשון.


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים