פורום אוצר החכמה

חומת אנך להחיד"א, שיה"ש א, ב:

ושמעתי מהרב המאוה"ג מהר"ר ישראל נחמן נר"ו, משם הרה"ח מר אביו כמהר"ר יוסף ז"ל, תלמיד הרב החסיד מהר"ר ישראל בעש"ט ז"ל, כי לכאורה יפלא איך דברי האדם יפעלו כל כך בקדושה ובסט"א. אך יש ראייה ודמיון, שהיין הוא במרתף והוא בחבית סתומה, וכשיהיה זמן דריכת הענבים, אף שהוא רחוק מאד כמה מילין מהמרתף, הנה היין שבחבית מתנועע מאליו, וזה ניכר ונודע. ומזה יש קצת דמיון להבין כי כן הדיבור פועל למעלה.

מה הכונה ניכר ונודע? היה מי שראה זאת במו עיניו? יש לכך סימוכין נוספים? מישהו יודע דבר מה בענין?

יש משנה בגיטין "בודקין את היין... בהוצאת סמדר..".

הכוונה לתסיסה, ובעינינו ראינו.

ע. התשבי כתב:יש משנה בגיטין "בודקין את היין... בהוצאת סמדר..".

מאיר סובל כתב:הכוונה לתסיסה, ובעינינו ראינו.

במטותא ממכם, תסבירו את דבריכם באר היטב לטובת אלו שלא מבינים רמזים.
(מה הקשר עם המשנה בגיטין ל"א, ומתי נוצרת תסיסה?)

תודה לרבנים. גא"מ לבקשה אם אפשר לבאר יותר.

(אולי הרעיון של התסיסה, הוא, שבזמנם ובמקומם היתה נעשית במקביל לזמן דריכת הענבים, וסברו ע"פ חכמת הטבע של אז שיש קשר בין הדברים).

מהמשנה מוכח שבזמן שנעשים שינויים מסויימים בענבים המחוברים, תוסס גם היין שבחביות (ולכן צריך לבדקו שלא החמיץ).

מרבה_שלום כתב:(אולי הרעיון של התסיסה, הוא, שבזמנם ובמקומם היתה נעשית במקביל לזמן דריכת הענבים, וסברו ע"פ חכמת הטבע של אז שיש קשר בין הדברים).

האם חכמת הטבע של היום מוכיחה שאין קשר?

תלוי מה אתה מתכוון.
המשנה מציינת שבאותו זמן של הוצאת סמדר עלולה להיות החמצה. זה דבר אפשרי בהחלט, שאותם שינויים כגון מזג אויר שמשפיעים על המחובר ישפיעו גם על היין שבחבית. לעומת זאת השפעה רחוקה ו"טלפטית" של פעולה במקום אחד על חומר הנמצא במקום אחר ללא שום קשר פיסי ביניהם נשללת ע"י התפיסה המדעית המודרנית.

ע. התשבי כתב:מהמשנה מוכח שבזמן שנעשים שינויים מסויימים בענבים המחוברים, תוסס גם היין שבחביות (ולכן צריך לבדקו שלא החמיץ).

לכאורה אין הכוונה במילה "מתנועע" ל"תוסס", [הם הכירו את המילה "תוסס" ולא השתמשו בה], אלא מתנועע כפשוטו.

ראה הגדה של פסח "מקרבן לתורה" מרבי אהרן טויסיג (הוצאת תבונה) עמ' 183-185, שבביתם היו מזכירים תמיד בליל הסדר את דברי הרב חיד"א הנ"ל, ושם עמ' 185 כותב שבילדותו שאל את מנהל יקבי כרמל על זה, וענה לו: "בכל שנה, כשהיין החדש תוסס, אנו שומעים תסיסה במכלי הענק בהם מתישנים היינות משנים עברו. היתה זו תעלומה לגבינו, ויגענו מוחנו לחקור אותה".
[הובא גם בעלון "לקראת שבת מלכתא" (הוצאת דרשו) פרשת צו שבת הגדול תשע"ז, עמ' 3].
http://www.dirshu.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7 ... %A2%D7%96/
אמנם, יש קצת הבדל, ב"חומת אנך" מדובר על זמן דריכת הענבים, ואילו הוא מדבר על זמן התסיסה של היין החדש.
(דרך אגב, מש"כ שם על רבי ישראל נחמן, הוא כנראה טעות, כי אביו רבי יוסף היה תלמיד הבעש"ט, אך לא היה בעל ה"תולדות").

מרבה_שלום כתב:חומת אנך להחיד"א, שיה"ש א, ב:

ושמעתי מהרב המאוה"ג מהר"ר ישראל נחמן נר"ו, משם הרה"ח מר אביו כמהר"ר יוסף ז"ל, תלמיד הרב החסיד מהר"ר ישראל בעש"ט ז"ל, כי לכאורה יפלא איך דברי האדם יפעלו כל כך בקדושה ובסט"א. אך יש ראייה ודמיון, שהיין הוא במרתף והוא בחבית סתומה, וכשיהיה זמן דריכת הענבים, אף שהוא רחוק מאד כמה מילין מהמרתף, הנה היין שבחבית מתנועע מאליו, וזה ניכר ונודע. ומזה יש קצת דמיון להבין כי כן הדיבור פועל למעלה.

ועוד כתב בחומת אנך - במדבר פרק ל פסוק ב
והרב עיר וקדיש רבינו מהר"ר חיים ויטאל ז"ל פי' משם הרב מהר"ר שמעון טירנו ז"ל לא יחל דברו לא יעשה דברו חולין הלא תראה ככל היוצא מפיו יעשה כי כל אשר ידבר הוא פועל למעלה אם לטוב אם למוטב שאם ידבר דברי תורה ודברי קדושה מעורר ברוחניות ובקדושה למעלה. ואם ח"ו מדבר לשון הרע ודברים האסורים הוא פועל בסט"א ח"ו וז"ש ככל היוצא מפיו יעשה למעלה אם טוב או לאו עכ"ד ואפשר לרמוז בהקדמה ששמעתי דלא יפלא האדם איך מדבר בעה"ז השפל למטה ודיבורו עושה רושם למעלה הלא תראה היין שהוא במרתף ומונח בחבית סתומה בעת שדורכים הענבים אף שהוא רחוק מאד היין שבחבית מתנועע והוא פלא ומזה נקח ראיה על הדבור שהוא פועל למעלה ולרמז זה לא יחל דברו ככל היוצא ר"ת גימט' יין עם הכולל דמן היין נלמד.

ועוד בחומת אנך, שיר השירים פ"ז -
וחכך כיין הטוב וכו'. ארז"ל שהאומרים שמועה משם אומרה שפתותיו דובבות בקבר. ואפשר בהקדמה שכתבנו בפ' ישקני שטבע היין דאפי' סתום וחתום בחבית במרתף בזמן דריכת הענבים אפילו רחוק מאד היין שבחבית מתנועע מעצמו כל זמן שהיין בכחו עד ג' שנים וז"ש וחכך כיין הטוב שהוא בכחו ומתנועע בעת דריכת הענבים מעצמו כן הולך לדודי שאתה אומר שמועה משמו דובב שפתי ישנים שפתותיו בקבר ומהיין תשכיל דאהני להזכיר שם בעל השמועה להיות שפתותיו דובבות מעין דוגמא ליין ודוק:

פרנצויז כתב:(דרך אגב, מש"כ שם על רבי ישראל נחמן, הוא כנראה טעות, כי אביו רבי יוסף היה תלמיד הבעש"ט, אך לא היה בעל ה"תולדות")

ההערה הנ"ל היא על ההגדה "מקרבן לתורה" שם, (והועתק בעלון לקראת שבת מלכתא, שם), שכתבו שאבי רבי ישראל נחמן היה בעל "תולדות יעקב יוסף", ואינו נכון.
(גם מש"כ שם "עד ג' שנים" הוא כנראה טעות).

מרבה_שלום כתב:חומת אנך להחיד"א, שיה"ש א, ב:
"ושמעתי מהרב המאוה"ג מהר"ר ישראל נחמן נר"ו, משם הרה"ח מר אביו כמהר"ר יוסף ז"ל, תלמיד הרב החסיד מהר"ר ישראל בעש"ט ז"ל, כי לכאורה יפלא איך דברי האדם יפעלו כל כך בקדושה ובסט"א. אך יש ראייה ודמיון, שהיין הוא במרתף והוא בחבית סתומה, וכשיהיה זמן דריכת הענבים, אף שהוא רחוק מאד כמה מילין מהמרתף, הנה היין שבחבית מתנועע מאליו, וזה ניכר ונודע. ומזה יש קצת דמיון להבין כי כן הדיבור פועל למעלה".

ראה כעין זה בפירוש החייט (מנחת יהודה) על ס' מערכת האלוקות פרק י"א (דף קס"א ע"ב בדפוס מנטובה שי"ח) שבזמן שיש פריחה בגפן יש שינויים ביין שבחביות
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 331&hilite


ואולי מש"כ כאן בפי' החייט מתאים יותר למה שהובא לעיל מהמשנה בגיטין לא.