אור זרוע קטן/קצר - הגהות מרדכי לר"ש משליצטט - מרדכי של ריינוס ושל אושטרייך

בין גברא לגברא

בהגהות מרדכי ביבמות יש כמה קטעים שכתוב בסופם "אז"ק". מצאתי כולם באור זרוע אבל שם יש יותר אריכות' וכנראה הכוונה לספר אור זרוע קצר/קטן, אבל לא מצאתי ספר כזה.
יש ספר ממהר"ח אור זרוע הידוע בשם סימני אור זרוע, ונמצא על יבמות בש"ס וילנא בשם אור זרוע הקצר. אבל כנראה זה ספר אחר. מה שמצאתי שם מקוצר הרבה יותר מהנמצא בהגה"מ, כגון תחילת רמז צז בישראל משומד שקידש הנמצא באור זרוע הקצר באות יא. וכן סוף רמז צז שמאירך הרבה יותר ומסיק ממש להיפך ממש"כ באוז זרוע הקצר אות טו בשם הר"י, ומתאים למש"כ בפסקי מהר"ח או"ז (אות כא) שר"י בר' שמואל ס"ל שלא כהאו"ז בזה.
איזה עוד ספר זה יכול להיות.

----------
עודכנה כותרת

עדיאל ברויאר

זה וסימני או"ז אמורים להיות אותו חיבור. תבדוק באו"ז מהדורת מכון י-ם, שם הם נדפסו ב"חלון" בצד כל סימן של ספר או"ז. (וקודם לכן נדפסו ע"י רמ"י בלוי).

עדיאל ברויאר

הרב יצחק סופר כתב לי:

ציטוטים נוספים מתוך "אז"ק" שאינם מופיעים כצורתם באו"ז הרגיל ולא בסימני או"ז, פזורים בהגהותיו של ר"ש שליצטט למרדכי (ואלו הן "הגהות מרדכי" הנדפסות, בחלק מהמסכתות, כמבואר בחצי גבורים הקודם "הלכות ציצית מתוך מרדכי קטן"), וכן בהגהותיו לחיבורו שלו "מרדכי הלכות קטנות".

כך גם בכתבי יד אחרים, דוגמת תוס' אלפס כת"י ירושלים, מופיע ליקוטים כאלו מ"אז"ק". ואף לכת"י זה זיקה לר"ש שליצטט, דוגמת רי"ף הלכות נדרים (שנדפס מאוחר ושולב בשסי"ם) והביאור סביבו שבכת"י הנ"ל (שנדפס בטעות על שם תוס' ר"פ לנדרים), ולפי בירורי במק"א בס"ד יתכן והם חיבוריו של ר"ש שליצטט.

לפי השוואת הציטוטים הללו מ"אז"ק" לאו"ז הרגיל ולסימני האו"ז, נראה שלא מדובר בחיבור אחר שאבד, אלא בהעתקות מקוצרות, מעט או הרבה, של האו"ז הרגיל, כנראה על ידי ר"ש שליצטט עצמו.

בין גברא לגברא

עדיאל ברויאר כתב:זה וסימני או"ז אמורים להיות אותו חיבור. תבדוק באו"ז מהדורת מכון י-ם, שם הם נדפסו ב"חלון" בצד כל סימן של ספר או"ז. (וקודם לכן נדפסו ע"י רמ"י בלוי).

לא ידעתי שרמי"ב הוציא סימני או"ז על יבמות, אבל בדקתי מהדורת מכ"י וזה זהה להנמצא בש"ס וילנא.

עדיאל ברויאר כתב:הרב יצחק סופר כתב לי:

ציטוטים נוספים מתוך "אז"ק" שאינם מופיעים כצורתם באו"ז הרגיל ולא בסימני או"ז, פזורים בהגהותיו של ר"ש שליצטט למרדכי (ואלו הן "הגהות מרדכי" הנדפסות, בחלק מהמסכתות, כמבואר בחצי גבורים הקודם "הלכות ציצית מתוך מרדכי קטן"), וכן בהגהותיו לחיבורו שלו "מרדכי הלכות קטנות".

כך גם בכתבי יד אחרים, דוגמת תוס' אלפס כת"י ירושלים, מופיע ליקוטים כאלו מ"אז"ק". ואף לכת"י זה זיקה לר"ש שליצטט, דוגמת רי"ף הלכות נדרים (שנדפס מאוחר ושולב בשסי"ם) והביאור סביבו שבכת"י הנ"ל (שנדפס בטעות על שם תוס' ר"פ לנדרים), ולפי בירורי במק"א בס"ד יתכן והם חיבוריו של ר"ש שליצטט.

לפי השוואת הציטוטים הללו מ"אז"ק" לאו"ז הרגיל ולסימני האו"ז, נראה שלא מדובר בחיבור אחר שאבד, אלא בהעתקות מקוצרות, מעט או הרבה, של האו"ז הרגיל, כנראה על ידי ר"ש שליצטט עצמו.

באיזה מקום נמצא הגהות רש"ש למרדכי. עברתי על פרק ראשון בקיצורו ולא מצאתי שום דבר מהגהת מרדכי.
גם לי היה צד שאין זה ספר מיוחד אלא שהעתקה זו קיצור של האו"ז, אבל לא משמע כן ממש"כ ברמז ק"ז: כתב באז"ק וזה לשונו.

עדיאל ברויאר

בין גברא לגברא כתב:
עדיאל ברויאר כתב:זה וסימני או"ז אמורים להיות אותו חיבור. תבדוק באו"ז מהדורת מכון י-ם, שם הם נדפסו ב"חלון" בצד כל סימן של ספר או"ז. (וקודם לכן נדפסו ע"י רמ"י בלוי).

לא ידעתי שרמי"ב הוציא סימני או"ז על יבמות, אבל בדקתי מהדורת מכ"י וזה זהה להנמצא בש"ס וילנא.

כמדומני בלוי הדפיס על כל הש"ס או לפחות חלק נרחב.

בין גברא לגברא כתב:
עדיאל ברויאר כתב:הרב יצחק סופר כתב לי:

ציטוטים נוספים מתוך "אז"ק" שאינם מופיעים כצורתם באו"ז הרגיל ולא בסימני או"ז, פזורים בהגהותיו של ר"ש שליצטט למרדכי (ואלו הן "הגהות מרדכי" הנדפסות, בחלק מהמסכתות, כמבואר בחצי גבורים הקודם "הלכות ציצית מתוך מרדכי קטן"), וכן בהגהותיו לחיבורו שלו "מרדכי הלכות קטנות".

כך גם בכתבי יד אחרים, דוגמת תוס' אלפס כת"י ירושלים, מופיע ליקוטים כאלו מ"אז"ק". ואף לכת"י זה זיקה לר"ש שליצטט, דוגמת רי"ף הלכות נדרים (שנדפס מאוחר ושולב בשסי"ם) והביאור סביבו שבכת"י הנ"ל (שנדפס בטעות על שם תוס' ר"פ לנדרים), ולפי בירורי במק"א בס"ד יתכן והם חיבוריו של ר"ש שליצטט.

לפי השוואת הציטוטים הללו מ"אז"ק" לאו"ז הרגיל ולסימני האו"ז, נראה שלא מדובר בחיבור אחר שאבד, אלא בהעתקות מקוצרות, מעט או הרבה, של האו"ז הרגיל, כנראה על ידי ר"ש שליצטט עצמו.

באיזה מקום נמצא הגהות רש"ש למרדכי. עברתי על פרק ראשון בקיצורו ולא מצאתי שום דבר מהגהת מרדכי.
גם לי היה צד שאין זה ספר מיוחד אלא שהעתקה זו קיצור של האו"ז, אבל לא משמע כן ממש"כ ברמז ק"ז: כתב באז"ק וזה לשונו.

כדברי הרב סופר, הגהות מרדכי הנדפסות בחלק מהמסכתות, הן הן הגהות מאת הרש"ש על ספר המרדכי.

בין גברא לגברא

עדיאל ברויאר כתב:כדברי הרב סופר, הגהות מרדכי הנדפסות בחלק מהמסכתות, הן הן הגהות מאת הרש"ש על ספר המרדכי.

זה אכן דברי הרב סופר, ודומני שהוא כתב זה כבר באיזה מאמר, וגם כתב לי בפרטיות. אבל למעשה אין זה אלא השערה שלו, ואין שום ראיה. א"א לזלזל בהשערה שלו, הוא עשה מחקר מאד מקיף על המרדכי, ותחושה שלו מבוססת על כל מה שהוא ראה, והוא ראה הרבה. אבל סוף כל סוף מידי השערה לא יצאה.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ג' ינואר 31, 2017 2:58 am

בין גברא לגברא כתב:
עדיאל ברויאר כתב:כדברי הרב סופר, הגהות מרדכי הנדפסות בחלק מהמסכתות, הן הן הגהות מאת הרש"ש על ספר המרדכי.

זה אכן דברי הרב סופר, ודומני שהוא כתב זה כבר באיזה מאמר, וגם כתב לי בפרטיות. אבל למעשה אין זה אלא השערה שלו, ואין שום ראיה. א"א לזלזל בהשערה שלו, הוא עשה מחקר מאד מקיף על המרדכי, ותחושה שלו מבוססת על כל מה שהוא ראה, והוא ראה הרבה. אבל סוף כל סוף מידי השערה לא יצאה.

כתב מהר"י מינץ, שחי לאחר דורו של ר' שמואל משליצטט וקודם ההדפסה הראשונה של המרדכי והגהותיו בקושטא רס"ט, בתשובתו הנדפסת בתוך שו"ת מים עמוקים (ויניציאה ת"ז, סי' לב, דף לא ע"א וע"ב. לעומת זאת בתשובה שבשו"ת מהר"י מינץ סי' יב קטועים הדברים):

"וזאת מצאתי תוך תשובות אחרות, כלם מכתיבת יד של מהר"ר ש"ש ז"ל שיסד המרדכי קטן, סביב המרדכי גדול שלו, וכתב גם כן בכתיבת ידו, וסבורני שהוא קצר ממה שמצא במקומות אחרים כמו שעשה למרדכי לקצרו".

וכל אריכות הדברים שמעתיק שם, כיעויין שם, מופיעים כצורתם גם בהגהות מרדכי שבדפוסים למסכת יבמות סי' קז.

האם הדברים האלו לבד לא מתחילים ללמד על הקשר בין ההגמ"ר הנדפסות ליבמות לבין ר' שמואל משליצטט?

בין גברא לגברא

לא עסקת כ"כ במרדכי אבל אני לומד יבמות עכשיו והתחלתי לעיין במרדכי שתמיד היה חביב עלי. בל"נ אשים לב לזה יותר תוך לימודי ואכתוב אם יהיה לי מה להוסיף.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ד' פברואר 01, 2017 6:03 pm

הגמ"ר ליבמות - כמו רוב ההגמ"ר הנדפסות לאחר המרדכי - הם של ר"ש משליצטט, שכתב בכתב ידו בגיליון טופס ספר המרדכי שהיה ברשותו.

ראיה אחת כבר כתבתי לעיל. ר' יהודה מינץ העתיק הגהה ארוכה מכתיבת ידו של ר' שמואל משליצטט הכתובה סביב ספר המרדכי, ומופיעים הדברים כצורתם בדיוק ב"הגהות מרדכי" הנדפסות למסכת יבמות.

זאת ועוד, להלן הקבלה ייחודית בין "הגהות מרדכי" הנדפסות למסכת יבמות לבין ספרו של ר' שמואל משליצטט "מרדכי קטן" ביבמות:

הגהות מרדכי יבמות, פרק מצות חליצה, סי' קכ:

כתב בסמ"ג: היבמה תסיר כל המנעל ותשליכהו לארץ. בסמ"ק מצאתי הגה נכרית וז"ל: מנעל צריך שיהא מעור בהמה טהורה קשה, כגון מפרה או מתיש... ויקשרם ממש על השוק מבחוץ ממש, ולא על האזנים. בשם רבי' יחיאל מפרי"ש.

דברים אלו בשם "הגה נכרית" (הגהת ר"פ לסמ"ק), ליתנייהו בכל כתבי היד של ספר המרדכי במסכת יבמות, ומופיעים אך ורק ב"הגהות מרדכי" הנדפסות לאחר ספר המרדכי דפו"ר קושטא רס"ט.
והנה מופיעים הדברים הללו בדיוק, גם בספרו של ר' שמואל משליצטט "מרדכי קטן" ביבמות פרק מצות חליצה שם, כת"י אוקספורד 672 דף 91 ע"א וע"ב. ואף כאן מציין "ואני הכותב מצאתי":

ובסמ"ג כת': היבמה תסיר כל המנעל ותשליכהו לארץ. ואני הכותב מצאתי הג"ה נכרית וז"ל: המנעל צריך שיהא מעור בהמטה טהורה קשה, כגו' פרה או תיש... ויקשרם ממש על השוק מבחוץ ממש, ולא על האוזני'. בשם ר"י מפריש.

בל"נ בהמשך אציין, לדבריו של ר' שמואל משליצטט בספרו "מרדכי קטן" במקום אחר, שם הוא עצמו מפנה לדבריו שכתב בהגהותיו למרדכי במסכת יבמות - והדברים מופיעים בדיוק בהגהות מרדכי הנדפסות ביבמות.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ד' פברואר 01, 2017 6:22 pm

ר' שמואל משליצטט בספרו "מרדכי קטן" חולין פרק הכל שוחטין, כת"י אוקספורד 672 דף 65א:

: מרדכי קטן חולין.JPG (6.67 KiB) נצפה 12805 פעמים

ועיי' ברי' פ' בתר' דיבמות בגי'[ליון] בספר המרדכי והארכתי יותר.

ומופיעים הדברים בדיוק ובאריכות, בהגהות מרדכי הנדפסות ליבמות, סוף סי' קכה וסי' קכו.

ואף בדורות שלאחר ר' שמואל משליצטט וסמוכים לו, מהרז"ך ומהר"ם מינץ, ציטטו מפורשות את דעתו של ר' שמואל משליצטט בסוגיא הנ"ל (אם בהמה חולבת פטורה מן הבכורה), וכמתאים בדיוק להאמור בהגהות מרדכי ובמרדכי קטן הנ"ל.

ועוד אריכות רבה בכל זה, ואי"ה במק"א.

בין גברא לגברא

עדיאל ברויאר

שאלות תם לי ביחס לאז"ק -
האם ישנם מקומות שהמצוטט מאז"ק תואם את אז"ק של מהר"ח או"ז? אם יש, האם ידוע עד כמה ההתאמה נרחבת?
בנוסף, כיצד כונה הספר של מהר"ח או"ז בזמן הקדום ובפרט בדורו של רש"ש?

בין גברא לגברא

מצאתי רק מקום אחד. פסקי או"ז ליבמות אות י"ח [בקיצור או"ז שבש"ס וילנא זה אות י"ב] נמצא בשם אז"ק בהגהת מרדכי רמז קז. פחות או יותר זה מילה במילה, והשינוים אינם גדולים יותר ממה שאפשר למצוא בשני כת"י של אותו ספר.

בין גברא לגברא

הוגה כתב:
בין גברא לגברא כתב:
עדיאל ברויאר כתב:כדברי הרב סופר, הגהות מרדכי הנדפסות בחלק מהמסכתות, הן הן הגהות מאת הרש"ש על ספר המרדכי.

זה אכן דברי הרב סופר, ודומני שהוא כתב זה כבר באיזה מאמר, וגם כתב לי בפרטיות. אבל למעשה אין זה אלא השערה שלו, ואין שום ראיה. א"א לזלזל בהשערה שלו, הוא עשה מחקר מאד מקיף על המרדכי, ותחושה שלו מבוססת על כל מה שהוא ראה, והוא ראה הרבה. אבל סוף כל סוף מידי השערה לא יצאה.

אחר שניכרים הדברים שכב' עוסק בענייני ספר המרדכי למסכת יבמות, מן הסתם מונח אתה בדברים אשר אתה עוסק בהם ותוכל להשיב.

בטח ידועים לך דבריו של ר' יהודה מינץ, שחי לאחר דורו של ר' שמואל משליצטט וקודם ההדפסה הראשונה של המרדכי והגהותיו בקושטא רס"ט, בתשובתו הנדפסת בתוך שו"ת מים עמוקים (ויניציאה ת"ז, סי' לב, דף לא ע"א וע"ב. לעומת זאת בתשובה שבשו"ת מהר"י מינץ סי' יב קטועים הדברים):
"וזאת מצאתי תוך תשובות אחרות, כלם מכתיבת יד של מהר"ר ש"ש ז"ל שיסד המרדכי קטן, סביב המרדכי גדול שלו, וכתב גם כן בכתיבת ידו, וסבורני שהוא קצר ממה שמצא במקומות אחרים כמו שעשה למרדכי לקצרו".

וכל אריכות הדברים שמעתיק שם, כיעויין שם, מופיעים כצורתם גם בהגהות מרדכי שבדפוסים למסכת יבמות שאתה עסוק בה, סי' קז.

אך זאת, שהגהה זו הנ"ל המצוטטת אצל ר"י מינץ פותחת בתחילתה: "כתב א"ז וז"ל". ואילו בהגמ"ר שבדפוסים: "כת' באז"ק וז"ל".

איך הסברת את כל זה?

יצא לי לעיין יותר בזה ומצאתי שכוון הרב סופר לדברי הרב ישראל פלס במאמרו בישורון, כסליו תשנ"ה, הערה 11. אבל לדעתי עדיין צריך בירור.
א' לגבי השערה שרש"ש מחבר אז"ק. מהר"י לא קבע זה מידיעה אלא כתב השערה, כמבואר בלשונו להדיא. ולמעשה דוקא קטע זה נמצא בפסקי אור זרוע המיוחס לר"ח או"ז כש"כ, ומה שנמצא בכ"י רש"ש אינו אלא משום שהוא העתיק אותו, ואין לנו סמוכים לזה שהוא כתב שאר הקטעים שלא ידוע לנו מחברו. עדיין אפשר שהוא כן כתב אותם, אבל כנראה השערת הר"י מינץ היתה בעיקר משום שהוא מצא אותו כתוב בכתיבת ידו, ומאחר שנתברר שקטע זו אינו ממנו זה השערה פרוע לייחס לו שאר הקטעים רק משום שידוע לנו שהוא קיצר המרדכי.
ב' לגבי ההשערה שרש"ש כתב הגהת מרדכי. מבואר בשו"ת מהר"י מינץ שרש"ש הוסיף קטעים סביב המרדכי ובהחלט יתכן שנכנסו מהם להגהת מרדכי, אבל נראה לי כהשערה פרועה לקבוע זה רק ע"פ מקומות בודדות. יש הרבה מקורות להגהת מרדכי, מהם נמצאים בגליוני כת"י ידועים, בפרט ורצ'לי, יש שנמצאים במרדכי אושטרייך, ויתכן עוד מקורות לא ידועות. לקבוע ע"פ מקומות בודדות שרובו לרש"ש נראה מוגזם.
ובפרט הראיה מתשובת רש"ש, נ"ל שאדרבה זה תיובתא. שהרי בפסקי או"ז ובת' מהר"י מינץ שהוא העתיק מכת"י רש"ש, יש דילוג מחמת טעות הדומות מ'ולפי' ר"ח', ואילו בהגהת מרדכי זה נמצא. דילוג זה היה בכל כת"י של פסקי מרדכי הידועים לנו [בדקתי ב' המהדורות של מכון ירושלים] וכנראה היה גם בהכת"י שהיה לפני רש"ש ואילו הגהת מרדכי נעתק מכת"י אחר שאינו ידוע לנו. אבל לומר שמהר"י מינץ טעה בהעתקתו מכת"י רש"ש, ובדיוק אותה טעות נמצא בכל כתה"י של פסקי אור זרוע ידוע לנו נראה לי כלא סביר, וע"כ זה הגיע להגהת מרדכי ממקור אחר ולא מרש"ש.
הרב סופר הביא עוד ראיות ועוד לא יצא לי להתבונן בהם כראוי. ועוד חזון למועד.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ב' ינואר 06, 2020 5:23 pm

הגהות מרדכי הנדפסות לאחר מרדכי גיטין סימן תנו

[1] השיב הרב מטירני, על הגט שכתוב בו בי"ב ימים לירח פלוני, ואין כתוב בו שנים עשר, כשר הוא, דידוע לכל די"ב הם שנים עשר. ואין לערער עליו לא משום פירות ולא משום זנות. ובפ' גט פשוט אמרי': אמ' רב פפא פשיטא לי ספל מלמעלה וקפל מלמטה הכל הולך אחר התחתון. אלמ' דגם בשטרו' היו רגילין גימטריות.

[2] וז"ל הערוך: ספל וקפל הם שמות של כלים. פ"א ספל סאה ופלגא, קפל קב ופלגא. וכן פי' העיטור. פ"א קפל דבר מקופל וכפול, כמו מקטרון שהוא מכוסה מנגד מבחוץ או שאר בגד כפול. עכ"ל. ורבינו שמואל: ספלא דידים, קפל טלית הראוי לקיפול. עכ"ל.

[3] ואני שמואל הקטן לכל אלו הפירו' לא הבנתי הראיה של הרב מטירני, דהא אין כאן גימטריות. ונ"ל שוב דה"פ, ספל סאה פלגא, קפל קב פלגא, והם כמו ראשי תיבות. וא"כ הראיה שהיו רגילין לכתוב ר"ת, ס' היא סאה, קב היא קוף של קפל, פל היא פלגא. וטעות סופר הוא שכת' 'גימטריות', אלא יש להיות 'ראשי תיבות'.

פיסקה 1 היא תשובת הרי"ד בשו"ת הרי"ד סימן נה.
בחלק מכתבי היד של מרדכי גיטין נמצאת התשובה בסוף הלכות הגט, ובחלק מכתבי היד נמצא על הגיליון. (מרדכי גיטין מהדו' רבינוביץ עמ' 866 ועמ' 869).
הובא בשו"ת מהרי"ק (החדשות סימן כב): "...כמו שנמצא סביב קצת ספרי המרדכי בשלהי גיטין וז"ל, בתשובת הר' ישעיה הגדול מטראני...".
בית יוסף אה"ע סי' קכו סעי' כה: "כתב בהגהות מרדכי בגיטין בשם הרב מטראנ"י...".

פיסקה 2 ראה הגהות מיימוניות הלכות מלוה ולוה פרק כז, אות ס

פירש בערוך שמות כלים פ"א ספל סאה ופלגא קפל קב ופלגא פ"א דבר מקופל וכפול כמו מקטורן שהוא מכוסה מבחוץ או בגד כפול עכ"ל ורבינו שמואל פירש ספל אדירים קפל כלים המקפלים:

פיסקה 3, אחר שסיים בעל ההגהה בדברי רבינו שמואל הגדול, הרשב"ם, כתב בעל ההגהות דברי עצמו: ואני שמואל הקטן לכל אלו הפירושים לא הבנתי הראיה של הרב מטירני וכו'.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ב' ינואר 06, 2020 5:29 pm

הגהות מרדכי גיטין תנו

ומצאתי, דכשאין נהר בעיר, ויש נהר תוך התחום שמוליכין סוסים לשתות או כובסין בגדים, צריך לכתוב בגט.

סדר גט אשכנזי הנד' בספר סדר חליצה עמ' קמט בשם "מרדכי של מהר"ש"

: סדר חליצה עמ קמט.JPG (59.67 KiB) נצפה 10673 פעמים

וכן נזכר לעיל שמהר"י מינץ בשו"ת מים עמוקים סימן קז מעתיק באורך הגהת מרדכי על שמו של ר' שמואל שליצטט למסכת יבמות, ע"ש, ונמצא בהגמ"ר בדפוס יבמות סי' קז.
וכאן מביא מהר"י מינץ את הגהה הנ"ל למסכת גיטין

סדר הגט של מהר"י מינץ אות נ
דאמנם מצאתי בהג"ה במרדכי בזה הלשון: מצאתי כשאין נהר בעיר ויש נהר תוך התחום, שמוליכין לשם סוסיהם לשתות או בגדיהם לכבס, צריך לכתוב בגט.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ב' ינואר 06, 2020 5:38 pm

: 1ללא שם.JPG (94.87 KiB) נצפה 10671 פעמים

מקורותיו של גיליון כת"י וריצ'לי:

פיסקאות מס' 1 ו-2 בשם "השיב הר"ם מלונדר"ש", לקוח מתוך תשובת ר' משה בן יום טוב מלונדריש נדפס באורך ב'תוספות שעל האלפס' (נ"י תש"ל) יבמות עמ' שכד:

[יבמות קיח ע"ב] המזכה גט לאשתו במקום יבם.מכאן נראה דהיכא שאנו יודעים בודאי שזכות הוא לאשה בגט, שיוכל אדם לקבל הגט בלא דעת[ה]. (1 ומעשה באדם אחד שהיו לו שתי בנות, וקיבל קידושין לאחת מהן, ולא הזכיר שמה, [והצריך] כולן גט, ובא אחד וקבל כל הגיטין שלא מדעתן. וכן באשת משומד שנשתקע ימים רבים בשמד, ואשתו שואלת תמיד הגט, והוא ממאן, כי שואל כסף. לסוף נתרצה, (נראה) [אירע לפני רש"י והורה] שיוכל לקבל הגט בלא דעתה. נ"ל משה.

פיסקה מס' 3 "עוד השיב", לקוחה מתוך תשובה אחרת של ר' משה מלונדריש הנ"ל, הנדפס בשלימות ב'תוספות שעל האלפס' (נ"י תש"ל) גיטין עמ' שדמ:

[גיטין ה, ב] בפני כמה נותנו לה השליח וכו'. נחלקו רבותי' שבצרפת, גט שצריך השליח ליתנו בפני שלשה, אם יכול ליתנו בלילה, מאחר שצריך שלשה משפט הוא, ואין מקיימין שטרות בלילה, דמשפט ביום. ושאלו בזה דעתי.
והשיבותי, כתב אדני על דבר הגט וכו' שהשליח נותן, שצריך שלשה לדברי הכל, מ"מ נראה לי דמותר ליתנו לכתחלה בלילה. דהא דבעינן שלשה, היינו מטעם דקיום שטרות בלילה ומדרבנן, דמדאורייתא עדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן בב"ד, ורבנן הוא דאצרוך קיום. ואי לא הוו אלא תרי, תרי ותרי נינהו, מאי אולמייהו דהני מהני, ומיחזי כעד מפי עד. ואמטו להכי אצרוך תלתא. ולא משום דמקרו משפט כדאמר מר. והא ליתא. ואפילו אי שויוה רבנן כמשפט לגבי הא דאין מקיימין עדיה בלילה, נראה לחלק בין קיום שטרות לגט זה הניתן בלילה, דקיום שטרות דעלמא תחילת דין הוא, דאחרי כן צריך להוציא השטר לדון מערער ולטרוח ולגבות. ותחילת דין ביום הוא ולא בלילה, כדאמרינן בפרק אחד דיני ממונות. אבל נתינת הגט, שנותן השליח לאשה, גמר דין הוא, כי אין לאחר נתינה זו כלום. וגמר דין בלילה אפילו בדיני ממונות נמי, דמשפט דכתיב ביה מתוקם אתחילת הדין. ולא דמי לקידוש החודש, דמשפט דכתיב ביה אקידוש החודש דגמר דין הוא, בפרק ראוהו ב"ד. כל שכן קיום זה דמדרבנן. ולא דמי לקבלת עדות דהוי ביום, כדמוכח בפרק ראוהו ב"ד דהוי תחלת הדין. אי בקידוש החודש צריך לומר אחריו מקודש מקודש, אי בדיני ממונות כל משא ומתן הדין תחלתו וגמרו אחר כן הוא, מה שאין כן בעובדא דאתינן עלה. וקרן אורה הרב ירום למעלה, ויהי לשם ולתהלה, כנפשי אוהבו. משה.

אגב הלשון בהגמ"ר (וכן בגיליון כת"י ורצ'לי): "השיב הר"ם מלונדר"ש... ומעשה היה בימי רש"י... והורה רש"י... עוד השיב..." - "עוד השיב" חוזר על רש"י או על הר"ם ?
לאור המקורות הנ"ל ברור שהר"ם הוא המשיב.
בספר 'תשובות רש"י' סי' רד עמ' 229 שגג בזה המהדיר, והכניס בטעות פסק זה ממהר"ם מלונדר"ש על שם רש"י! מהטעם הנ"ל שהבין בטעות ש"עוד השיב" קאי על רש"י. במהדורה החדשה של "תשובות רש"י" יש לתקן ולהשמיט.

ציונו של כת"י וריצ'לי לפרק כל הגט בהגהה, כנראה הכוונה להגהה בשם ר' יצחק בן פרץ הנמצאת בדפוסים בתוך דברי המרדכי פרק המביא בתרא, רמז שמט, ויתכן שלא נמצא לפנינו בכתבי יד (עי' עמ' 416), וז"ל: 'הגה"ה י"מ דהיכא דזכות לאשה יכולין לעשות שליח לקבלה שלא מדעתה, דכיון שהוא מומר לעבודת כוכבים זכות הוא לה וזכין לאדם שלא בפניו. ותימה...'.

חכמים שראו ההגהה בגיליון טופס מרדכי הדומה לטופס כת"י וריצ'לי:

פיסקה מספר 2, כנוסח שהיא בכת"י וריצ'ילי (ולא כנוסח שהיא בגהמ"ר הנדפס) ראה רבינו יוחנן מטריווש, במוריה לח (שנה ו י-יא), עמ' ז', בדבריו לר' יעקב כ"ץ משפירא:

ואיתא בהג"ה במרדכי תשובה של רש"י ג"כ, וז"ל: מעשה היה בימי רש"י, על אשת משומד שהיה ממאן ליתן לה גט, ולבסוף נתרצה. והורה רש"י לאחד לקבל לה גט [שלא] מדעתה, עכ"ל.

חכמים שראו ההגהה בגיליון טופס המרדכי כתב יד, הדומה ל'הגהות מרדכי' כפי הנדפס בסוף מרדכי גיטין:

הנה ראינו שב'הגהות מרדכי' נשתבש 'הר"י מלונדריש', במקום 'הר"מ מלונדריש'.
ממילא כל חכם שיזכיר זאת בשם הר"י מלונדריש, מבואר שראה הדברים בהגהות מרדכי מסוג זה שבדפוס.

פיסקה מס' 1, מצוטטת ב'סדר הגט' עמ' רמה, בתוך 'ים שעשה שלמה':

השיב הר"י מלונדריש, היכא שאנו יודעים בוודאי שזכות לאשה, שיכול אדם לקבל גיטה שלא מדעתה, עיין ריש פ' האשה שלום.

פיסקה מס' 2 ו-3, מצוטטות גם כן שם, עמ' רמד, להדיא בשם 'מרדכי של מהר"ש ז"ל'. ומשמע שציון זה חוזר גם על פיסקה הראשונה:

מעשה היה בימי רש"י ז"ל [על] אשת משומד שנתרצה לתן גט לאשתו, והורה רש"י לאחר לקבל הגט שלא מדעתה.
עוד השיב, אע"ג דהשליח נותן הגט בפני ג' משום דדמי למשפט, אפי' הכי כיון דקיום שטרות דרבנן יכול ליתנו בלילה, ולא דמי לקיום שטרות דעלמ' דתחלת דין הוא, אבל הכא סוף דין הוא. מרדכי של מהר"ש ז"ל, עכ"ל.

גם ר' זלמן כהן, מהרז"ך, בשו"ת מהרי"ל (סי' ק), מצטט פיסקאות 1 ו-2, מתוך 'הגהות מרדכי' כנוסח הדפוס:

ראיתי תשובת רש"י, וז"ל: מעשה היה בימי רש"י על אשת משומד שנתרצה לתת גט לאשתו, והורה רש"י ז"ל לאחר לקבל הגט שלא מדעתה. עכ"ל.
וכן השיב הר"י מלונדר"ש, וז"ל: היכא שאנו יודעי' בודאי שזכות לאשה שיוכל אחר לקבל גיטה שלא מדעתה. עכ"ל.

והביא דבריו תרומת הדשן סי' רלז ע"ש.

לסיכום:

הרי שלפני 'ים של שלמה' הנ"ל על הלכות גיטין, וכן לפני מהרז"ך בתשובה (שאפשר שהוא מקורו של הראשון), היה טופס מרדכי גיטין שהיה מוחזק אצלם למיוחס ל"מרדכי של מהר"ש", והעתיקו ממנו הדברים הנ"ל כולל הט"ס ביחוס הדברים לר"י מלונדריש.
וכאמור כן נמצא לפנינו בדיוק, בהגמ"ר אלו הנדפסות לאחר המרדכי מסכת גיטין, כולל הט"ס לר"י מלונדריש. (ודלא כגיליון כת"י וריצ'לי המתוקן).

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ב' ינואר 06, 2020 5:40 pm

עוד בהגהות מרדכי גיטין אות תסט

כל דין האותיות עיין פרק הקומץ בתוס' שאנץ גם שם כתוב מה דינו של אות מן השם שנטפה בו דיו שאם לתקנו שרי למחוק וע"ש. לי הדיוט הכותב נראה שצריך לעשות ליו"ד ב' כפופות אחד למעלה ואחד למטה דגרסינן פרק הקומץ לא נצרכה אלא לקוצו של יו"ד

ראשית יצויין הלשון "לי הדיוט" שרגיל בה ר' שמואל משליצטט בספריו,
וכן ראה מרדכי קטן לר' שמואל משליצטט הל' ס"ת כת"י:

פ"ה רגל של ימין. ור"ת פי' רגל של שמאל. הלכך יש לזהר לעשות נקודה למעלה ונקודה למטה.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ב' ינואר 06, 2020 5:51 pm

הגהות מרדכי שבת האחרונות - השניות סימן תסד, מהדו' עוז והדר עמ' מח

להניח נכרי לרכוב על הסוס בשבת לא ידעתי איסור דבשום מקום לא מצינו שגזרו על שבות דרבנן ורכיבת סוס דרבנן היא כדמשמע הכי שהחי נושא עצמו עד כאן לשון שאנץ פ"ק דע"ז על הלכה כבן בתירא:

הגהה זו נשתרבבה גם אל גוף נוסח ספר המרדכי פ"ק דשבת החל מהדפו"ר (שכאמור הדפיס בדרך כלל את הגהות רש"ש בסוף, אך היות שהשתמש בטופס כתב היד גם להדפיס ממנו את המרדכי האמיתי לפעמים נוספו גם ההגהות אל תוך המרדכי)

מרדכי שבת סימן רמא
ולהניח נכרי לרכוב על סוס בשבת לא ידעתי איסור דבשום מקום לא מצינו שגזרו על שביתה דרבנן דרכיבת סוס דרבנן הוא כדמשמע הכא שהחי נושא את עצמו ע"כ לשון [תוס'] שאנץ פ"ק דע"ז על הלכה כבן בתירא:

פוק חזי כי בכתבי יד של ספר המרדכי שבת, הן אושטרייך הן ריינוס, ליתא לדברים אלו כלל,

אבל איתא בקיצור מרדכי - מרדכי קטן של ר' שמואל משליצטט (קובץ ראשונים בהלכות שבת ירושלים תשס"ה עמ' רלט)

: מרדכי קטן שבת.JPG (10.52 KiB) נצפה 10668 פעמים

(להוסיף ש"תוספות שאנץ" הוא החיבור עליו מיוסד חיבורו של ר' שמואל משליצטט "מרדכי הלכות קטנות", כמו שכתב המחבר בעצמו בסוף ספרו "מרדכי קטן" שעיקר מטרתו במרדכי הל"ק לקצר את תוספות שאנץ למסכת מנחות. וכבר שם לב לזה גם רבינו הרמ"א בשו"ת שכתב "כל דברי המרדכי בהלכות קטנות, כמעט כולם, הם מדברי תוספות שאנץ")

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ב' ינואר 06, 2020 5:53 pm

הגהות מרדכי שבת השניות מסימן תסח - עד סימן תעג

והא לך ר' אליעזר דמילה כשאין האב בעיר רגילין ב"ד להעמיד שלשה וגדול שבהם מברך להכניסו וטעמא דהוי כשליח ב"ד ומילה שלא בזמנה כגון שנולד בין השמשות ויוצא דופן ואנדרוגינוס ומי שיש לו ב' ערלות ונולד כשהוא מהול שאנו מסופקים אם צריך להטיף ממנו דם ברית כל אלו אין דוחין לא בב שבת ולא יו"ט עכ"ל סמ"ק וסמ"ג כתב וז"ל הנולד ע"ש בין השמשות אין דוחה שבת דספק יום או לילה ונימול בט' שהוא אחד בשבת כדגרסינן פרק יוצא דופן עכ"ל וקטן חולה אין מלין אותו עד שיבריא וכן אם הוא אדום או ירוק עד שיהא כשאר תינוקות ובפ"ב דמסכת ע"ז [דף כז.] קאמר רבי יוחנן דהאשה כשרה למול והלכה כר' יוחנן לגבי רב סמ"ג ובאלפס כתב דוקא היכא דליכא איש דידע למימהליה עכ"ל עוד גרסינן בע"ז פ"ב [שם] ושוין בנכרי שמל פסולה ומיהו אם הנכרי מל כבר א"צ לחזור ולימול ולחתוך מעט כ"א להטיף ממנו דם ברית עכ"ל סמ"ג ובסמ"ק כתב דאשה אינה מלה והיכא [תסט] שראו ג' כוכבים בינונים יש לסמוך עליהם שהוא לילה ואפילו יהיה למחר שבת וכל מילה שאינה דוחה שבת אינה דוחה יו"ט ראשון וביו"ט של ר"ה אינו דוחה לא ראשון ולא ב' סמ"ג. הלכה כר"א ב"ע שאומר מרחיצין הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת בין בחמים שהוחמו בשבת ובין בחמים שהוחמו מע"ש בין הרחצת המילה בין הרחצת כל הגוף מפני שסכנה הוא לו וכ"ש ביום א' בין לפני המילה בין לאחר המילה אלפסי וסמ"ג וסמ"ק כתב וז"ל ומכשירי מילה אין דוחין שבת לא באיסור ד"ת ולא באיסור ד"ס ואם אין לו דבר המרפא המילה כגון שנאבדו אין מלין אותו עכ"ל. נראה דסמ"ג פליג עלה שכתב וז"ל כתב בה"ג היכא דאייתי איזמל מע"ש ואבד שרי למימר לנכרי לאתויי אחריני או לתקוני מההוא ינוקא דאשתפוך חמימי אמנם לא יתקננו ולא יביאה דרך רה"ר שלא התירו לומר אלא בדבר שאפילו לישראל אין בו איסור דאורייתא כ"פ ר"ת ואומר ר"י דוקא משום מילה דהיא גופה דחיא שבת התירו לומר לנכרי בדבר שאין בו איסור אלא משום שבות אבל משום מצוה אחרת כגון להביא [שופר] דרך מבוי או כרמלית אסור לומר לנכרי עכ"ל ונ"ל דרי"ף תפש לו חילוק אחר דהיכא דיש מעשה בשבות כגון שהיה אומר לנכרי להחם לו חמין שיש מעשה בגוף הדבר אסור לומר לנכרי אבל לאתויי מגו ביתיה דאינו אלא טלטול בעלמא האי שבות שרי לומר לנכרי ודקדק מדמשני בגמרא ולא שני לן בין שבות דאית ביה מעשה לשבות דלית ביה מעשה והאריך וע"ש באלפסי ס"פ מילה:

אם נולד בע"ש אחר תפלת ערבית ועדיין הוא יום שלא נראו הככבים מלין אותו בע"ש ואין מחללין עליה השבת אע"פ שעשאוהו לילה בתפלתו ואם נולד בד' בין השמשות ור"ה חל יום ה' ויום ו' נימול ליום א' שהוא ספק י"ב שלו ותאומים שנולדו עיין פ' כיסוי הדם ותמצא שא"צ כי אם ברכה א' ואפילו יש ב' מוהלין הראשון יברך על המילה והשני אשר קדש:

מילה ביו"כ מלין בין יוצר למוסף אחר קריאת התורה כשמזכירין נשמות ולאחר המילה אומרים אשרי ואם הוא במקום שצריך לצאת מבית הכנסת אין מלין עד אחר חזרת ס"ת וחוזרין ואומרים קדיש מהר"ם ונהגו להסיר ערלה מנפלים ואסור לעשות כן ביו"ט שני אע"ג דלגבי מת כחול שויוה רבנן [ביצה דף ו.] התם מת בר קיימא ומה שנהגו להסיר אין חובה אלא מפני המדרש דאמרי' מעביר הקב"ה הערלה מקטנים שמתו בלא ברית ונותנה על פושעי ישראל:
מקשה למה אין מברכין שהחיינו על המילה וי"ל דאיכא צערא לינוקא וקשה דאמרי' [ברכות דף נט ע"ב] מת אביו ויורשו מברך שהחיינו הלכך לא שייך [תירוץ זה] (צערא) אלא גבי שהשמחה במעונו (אבל ברכת שהחיינו לא תלוי בצער) ותירץ דכל היכא דאיכא שותפות לא מברכין שהחיינו ובולד ג' שותפים ועי"ל כיון דלא יצא עדיין מתורת נפל עד ל' הכל מצאתי עיין פרק החולץ ותמצא עוד מצרכי מילה ובפרק הדר בעירובין:

מהר"ם אומר מי שנדר לחבירו להיות בעל בריתו או למול בנו צריך לקיים לו ואע"ג דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם מ"מ הואיל ומנהג בני אדם שנודרים ביניהם זה לזה ומקיימין גם כאן צריך לקיים וראיה מדאמרינן בב"מ [דף עד.] האי סיטומתא קניא פי' רושם חביות כו' עד [תעג] ובאתרא דקנו ממש קני הסיטומתא בשביל שכך נהגו ה"נ כך נהגו וצריך לעיין ומיהו ר' יחיאל היה אומר דאם הוא מתנה בעודה מעוברת אין כלום דהוי דבר שלא בא לעולם דלא דמיא לסיטמותא דהתם בא לעולם ומועיל בה קנין הילכך מועיל המנהג להחשיבו כקנין גמור אבל דבר שלא יועיל קנין כמו בדבר שלא בא לעולם לא מצינו שיועיל בו להחשיבו כקנין גמור עכ"ל התשב"ץ:
סליק פרק יז:

כל הנ"ל ליתא כלל בכתבי יד ספר המרדכי, לא אושטרייך ולא ריינוס,

אמנם איתא בספר מרדכי קטן שבת לרבינו שמואל משליצטט (הנד' בספר קובץ ראשונים שם), שקיצר להלכה בהלכות קצובות את כל מה שהעתיק תחילה באורך בהגהת המרדכי הנ"ל:

: מק שבת.JPG (151.34 KiB) נצפה 10667 פעמים

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ב' ינואר 06, 2020 5:56 pm

הגהות מרדכי השניות שבת סימן תסד

מרדכי מסכת שבת הגהות מרדכי פרק (אחד ועשרים) [ששה עשר] רמז תסד
פרק מי שהוציאוהו עיין התשובה מהו ללכת בקרון בשבת ושם הארכתי בגי':

הרי בעל ההגמ"ר השניות במסכת שבת מפנה לעיין לתשובה שהאריך בגיליון המרדכי במסכת עירובין,

וכן איתא בהגמ"ר הנדפסות לאחר מסכת עירובין, העתיק באריכות רבה תשובה מחכם בשם ה"ר אלעזר
הגהות מרדכי עירובין פרק מבוי רמז תקכח

ראיתי במקומות רבים שמחזיקין הקנה שעל גביהן ה' או ו' אמות מקנה שמכאן ומכאן ולי הדיוט נ"ל דלא יפה עושין ודוק ותשכח:

פנים עד כאן לא קאמר ר' יהודה כו' עד דקיימי לן תחומין דרבנן. שאלוני הולכי מדברות בצבים וכרכרות בשבת... ומה"ט פי' ר"ת פרק מי שהוציאוהו דאסור לילך בקרון בשבת גזירה שמא יחתוך זמורה... אלעזר.

נמצאנו למדים שבעל ההגמ"ר בשבת הוא בעל ההגמ"ר בעירובין
ואגב אורחין מצאנו כאן שוב גם את לשון "ולי הדיוט" החוזרת אצל ר' שמואל משליצטט עשרות פעמים בכל ספריו (בעקבות המרדכי עצמו)

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ב' ינואר 06, 2020 6:03 pm

סיכום ביניים מה מצאנו בכל האמור עד כאן?

בספר מרדכי קטן חולין כת"י, מפנה ר' שמואל משליצטט עצמו להדיא לעיין בדבריו ש"הארכתי בגיליון ספר המרדכי במסכת יבמות", ומופיע לפנינו בהגהות מרדכי יבמות

מהרז"ך ומהר"ם מינץ מצטטים את דעת ר' שמואל משליצטט בעניין הנ"ל, ומופיע לפנינו בהגמ"ר יבמות

הקבלה ייחודית בין הגמ"ר יבמות, שלא נמצא בשום כת"י של המרדכי יבמות, אבל איתא בספר מרדכי קטן יבמות

מהר"י מינץ בשו"ת מים עמוקים, מעתיק באורך הגהת מרדכי למסכת יבמות שהוא מייחסה במפורש ובפירוט לר' שמואל משליצטט מחבר ספר "מרדכי קטן", ונמצאת לפנינו בהגמ"ר יבמות

מהר"י מינץ הנ"ל במקום אחר בסדר הגט, מעתיק הגהת מרדכי למסכת גיטין, ונמצאת לפנינו בהגמ"ר גיטין

מהרז"ך ו'ים של שלמה' מעתיקים "מרדכי של מהר"ש" למסכת גיטין, ונמצא לפנינו בהגמ"ר גיטין

"ואני שמואל הקטן" בהגמ"ר גיטין

הקבלה ייחודית בין הגמ"ר גיטין, לבין מרדכי קטן של ר' שמואל משליצטט הל' ס"ת

הקבלות רבות וייחודיות בין הגמ"ר שבת השניות, לבין ספר מרדכי קטן במסכת שבת (שכבר נדפס וקל לראות כנ"ל)

הפנייה בין הגמ"ר שבת השניות, לבין הגמ"ר עירובין ואיתא בהגמ"ר עירובין

השימוש המשותף פעמים רבות בתוס' שאנץ הארוכות למסכתות הש"ס

לשון "לי הדיוט" החוזרת ונשנית באותן הגמ"ר המדוברות ובספר מרדכי הל"ק ובספר מרדכי קטן, כשליתא בכתבי יד של ספר המרדכי הרגיל.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ב' ינואר 06, 2020 11:59 pm

מהר"י מינץ בתשובה הנדפסת בשו"ת מים עמוקים, מעתיק הגהה ארוכה למרדכי יבמות, על פני כעמוד ושליש, על שמו של ר' שמואל משליצטט - ומופיע לפנינו בהגמ"ר יבמות

: מהרי מינץ מעתיק הגהות רבי שמואל משליצטט.JPG (161.8 KiB) נצפה 9798 פעמים

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ג' ינואר 07, 2020 2:51 am

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ה' ינואר 09, 2020 11:05 pm

אבקש את סליחת הקורא על כך שאין הדברים באים בסדר הראוי להם. בתקווה שלבסוף נוכל לסדר את הכל מהתחלה כיאות.
לפי האמת, הודעה זו דלהלן היתה צריכה להיות הודעה הפותחת בכל הקשור לנושא: הגהות מרדכי הנדפסות לאחר המרדכי.

ראשית, אלו הן העובדות הקיימות, הידועות והמפורסמות, המוסכמות על הכל:

1. ספר המרדכי לרבינו מרדכי בן הילל תלמיד מהר"ם, הוא ספר על הרי"ף, שהדיבור המתחיל של המרדכי הוא הרי"ף. הרי"ף והמרדכי כוללים 24 מסכתות.

2. דפוס ראשון של ספר המרדכי והגהותיו, הוא קושטא רס"ט, שהדפיסו מתוך כתבי יד שבאו לידיהם. כל הדפוסים שלאחריו, עד וילנא ועוז והדר, מיוסדים על קושטא רס"ט.
(שתי מסכתות של מרדכי, ברכות וביצה, נדפסו לראשונה בדפו"ר של התלמוד בבלי שונצינו רמ"ד, בסוף כרך הגמרא. שם אין כלל הגמ"ר לאחר המרדכי).

3. בכל אחת מ-24 מסכתות המרדכי, יש הגהות מרדכי בתוך נוסח המרדכי (בסימון תיבת "הגהה" גדולה) - על הגהות אלו לא דנים כאן. (ואי"ה במק"א).

4. ב-10 מסכתות של מרדכי מתוך 24, לא נדפס בהם כלל הגהות מרדכי לאחר המרדכי. על מסכתות אלו לא דנים כאן היכן ההגהות שלהם. (ואי"ה במק"א). ואלו הן (לפי סדר המסכתות בדפו"ר קושטא): 1 - ברכות. 2 - יום טוב (ביצה). 3 - ראש השנה. 4 - יומא. 5 - סוכה. 6 - מגילה. 7 - פסחים. 8 - תעניות. 9 - עבודה זרה. 10 - מכות.

5. ב-14 מסכתות של מרדכי מתוך 24, יש הגהות מרדכי הנדפסות לאחר המרדכי - עליהם דנים כאן. ואלו הן:

1 - הלכות קטנות. 2 - שבת. 3 - עירובין. 4 - מועד קטן. 5 - חולין. 6 - יבמות. 7 - כתובות. 8 - קדושין. 9 - גיטין. 10 - בבא קמא. 11 - בבא מציעא. 12 - בבא בתרא. 13 - סנהדרין. 14 - שבועות.

6. ב-5 מסכתות מתוך ה-14 הנ"ל, נדפס בקושטא פעם שנייה הגהות מרדכי (השניות). גם עליהם דנים כאן. אלו נקראים בספרי הב"י והפוסקים: "הגהות מרדכי אחרונות", או "הגהות מרדכי שניות". ואלו הן:

1 - שבת. 2 - חולין. 3 - קידושין. 4 - בבא קמא. 5 - בבא מציעא.

7. נמצא שיש לפנינו בדפוסי המרדכי סך הכל 19 קבוצות שונות של 'הגהות מרדכי הנדפסות לאחר המרדכי'.

והשאלה הידועה, מי חיבר את 'הגהות מרדכי'.
אפשר לומר, שעל הגהות אשכנזיות אין לשאול 'מי' חיבר. כי לא מדובר באחד אלא ברבים.
אף על פי כן נראה, שלאחר עיון ומחקר, אפשר להפריד קבוצה מקבוצה, ולזהות כל אחת כשלעצמה.

*

וכתב החיד"א בספר שם הגדולים בשם הרמ"א:

ספר שם הגדולים - חלק ספרים - מערכת ה אות כד
(כד) הגהות מרדכי - נראה שחיברם רב אחד אחר המרדכי והן מלוקטות מספרים רבים, ולכן הלשון מגומגם כמ"ש מור"ם בתשובותיו סימן מ'. ובהגהות פ"ק דעירובין אומר שמצא להרא"ש מטוליטולא שכתב וכו' והוא הרא"ש המפורסם אביו של רבינו יעקב בעל הטורים שברח מאשכנז לטוליטולא והרביץ שם תורה מאד. והרא"ש היה חבר המרדכי כנודע. ובימי מרדכי רחוק שיתפשטו חבורי הרא"ש. ולפי מה שנראה שההגהות נתחברו אחר המרדכי ניחא. ועיין במערכת י' אות י"ג (עיין רבינו יעקב מרומרוג בח"א). ומשם תראה שיש בתוך הגהות מרדכי איזה לשון שהאומרו היה בזמן המרדכי או קודם. ויש לשונות מספרים שהיו אחד המרדכי כמ"ש מור"ם שנלקטו מספרים רבים, ודי בזה:‏

משמע שכתב כן הרמ"א מסברא, לפי מה שראה והבין מתוך עיונו ולימודו בספר. ונראה שדברים אלו "נראה שחיברם רב אחר אחר המרדכי" אמיתיים ונכונים ביחס לרוב מסכתות שנדפס בהם 'הגהות מרדכי לאחר המרדכי'.

ונראה לחלק את הגהות מרדכי הנדפסות לאחר המרדכי ל-3 סוגים:

1 - 'הגהות מרדכי' שהן פיסקאות שכתב המרדכי עצמו. כך הוא הדבר במיעוט מסכתות.
2 - 'הגהות מרדכי' שהן פיסקאות שכתב "רב אחד אחר המרדכי" על גיליון ספר המרדכי שלו. כך הוא הדבר ברוב מסכתות.
3 - 'הגהות מרדכי' שהן ממקורות אחרים.

בדברים כאן נבקש להצביע על 'רב אחד אחר המרדכי' מיהו ומה שמו. ובאיזה מסכתות 'הגהות מרדכי' הן שלו.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ו' ינואר 10, 2020 11:14 am

דוגמא אחת להגהות מרדכי מהסוג הראשון - שהן פיסקאות מספר המרדכי עצמו, שנשמטו מנוסח ספר המרדכי שבדפוס.

והן "הגהות מרדכי הראשונות למסכת שבת" הנדפסות בסמוך לאחר המרדכי שבת.

תמונת העתקת הנוסחאות מספר המרדכי תחילת פרק קמא דשבת, מתוך אתר העתקת הנוסחאות שע"י פרידברג 'מהדורא':

: מהדורא1.JPG (201.26 KiB) נצפה 10449 פעמים

בצד ימין זו העתקת נוסחאות דפוס וילנא וקושטא וכתב יד פריס, שהמרדכי מסכת שבת מתחיל בתיבות "רדיית הפת חכמה ואינה מלאכה".

בצד שמאל זו העתקת נוסחאות הכתבי יד הקדומים, האמיתיים המקוריים מהמרדכי עצמו, שהמרדכי מסכת שבת מתחיל בתיבות "יציאות השבת שתים שהן ארבע פי' שניים חיובין לאותן העומדים". ורק לאחר מכן בהמשך מופיעה בהם הפיסקה "רדיית הפת".

עינינו הרואות, מדוגמא זו ודוגמאות נוספות, שנוסח ספר המרדכי שבידינו בדפוסים (וחלק מכתבי היד) קצר וחסר הוא, ואיננו שלם כפי שיצא מידי המחבר רבינו המרדכי. וכאן באו מקומן של "הגהות מרדכי" הראשונות במסכת שבת, להשלים את החסר. כמצורף בזה להלן העתקת "הגהות מרדכי הראשונות" לתחילת מסכת שבת. והגהות אלו למעשה אינן אלא השלמה לנוסח ספר המרדכי שבדפוס החסר כאן. ו'הגהות' אלו במקורן הראשון הועתקו מטופס כתב יד של ספר המרדכי שנוסחו שלם כמו הנ"ל שבצד שמאל.

מרדכי מסכת שבת הגהות מרדכי פרק יציאות השבת רמז תנ[דף ב]
יציאות השבת שתים שהן ארבע פי' שני חיובין לאותן העומדים בפנים הכנסה והוצאה שהן ארבע חצי הכנסה וחצי הוצאה כגון עקירה גרידתא או הנחה גרידתא וזה הפי' נראה לר"ב איש תרומות עיקר והכי מפרש בירושלמי ומה שהוצרך למנות חיובי דשבת לעומד בפנים ולעומד בחוץ משום דהוצאה היא מלאכה גרועה לטלטל מרה"י לרה"ר או איפכא תדע דהא כל מלאכות שהיו במשכן מיקרו אבות ולא בעו קרא אלא רק לא תעשה כל מלאכה ולמלאכות הדומות להם מיקרו תולדות ואילו בהוצאה בעי קרא ריש הזורק [דף צו ב] הוצאה היכא כתיבא ומייתי לה פסוק וגם זורק בעי היכא הוה במשכן אף על גב דהוי תולדה:
[דף ג] בבא דרישא דפטור ומותר לא קא חשיב וא"ת הא עבר אלפני עור לא תתן מכשול ואפי' מיירי שהיה יכול ליטלו אפילו לא היה נותנו בידו דאז לא עבר כדאמרינן בפ"ק דע"ז [*דף ו] דקאי בתרי עברי דנהרא מ"מ איסורא דרבנן מיהא איכא שחייב להפרישו מאיסורא (*ואי) [*ואפי' אי] מיירי בנכרי * איכא איסור [דרבנן] דתניא בס"פ [דף יט א] נותנין מזונות לנכרי בחצר נטלן ויצא אין נזקקין לו משמע דוקא כשהנכרי בחצר אבל אם עומד בחוץ ופושט ידו לפנים משמע שאסור שנותן להדיא ע"מ להוציא ויש לומר דמיירי בנכרי והחפץ של נכרי שאפי' מכניס ומוציא כל היום אין איסור כלל כיון שאין החפץ שלו אי נמי אף על גב דעבר זה אלפני עור מאיסור שבת מיהא פטור ומותר:
[דף ד ע"א] והא בעינן הנחה על גבי ארבע עיין בסה"ת:
[דף ג ע"ב] בעי אביי ידו מהו שתעשה כרמלית פר"י [דפשיטא] דשרי לאדם להכניס ידו [*ריקנית] מרשות היחיד לרשות הרבים או איפכא ולטלטל שם דלא בעי אביי ידו מהו שתעשה כרמלית אא"כ הוציא ידו מליאה אבל ריקנית לא וכן תנן בפרק בתרא דעירובין [*דף צח ב] עומד אדם ברה"י ומטלטל ברה"ר ואף על גב דר"מ פליג את"ק מ"מ הלכה כת"ק דקאמר התם מתני לה חנניא בר שלמיא לחייא בר רב מקמי דרב לא יעמוד ברה"י ויטלטל כו' א"ל שבקת רבנן ועבדת כר"מ משמע דהלכתא כרבנן ולא אמר הלכתא כר' מאיר בגזרותיו:
פר"ח בפ"ק דמכילתין [*דף ד] כרבי דאמר שדי נופו בתר עיקרו ונפקא מינה אי נופו ברה"ר [ועיקרו ברה"י] או איפכא אי נמי נ"מ אי נופו לא הוי ארבע על ארבע ועיקרו הוי ארבע על ארבע:

מצורף בזה תוצאות מתוך 'הגהות מרדכי הראשונות' למסכת שבת, בה מופיעים עקבות פזורות מרבינו המרדכי עצמו.
ולענ"ד יכול זה לצאת ללמד על הכלל. (בהסתייגות שגם בנוסחאות הטובות של הספר, מצויות לפעמים הוספות - כמו שמצוי בכל כת"י אשכנזי. וכשמעמידים הנוסחאות בטבלה כגון הנ"ל, יכולים בס"ד לזהות ולסנן).
לפעמים נערכת היא הלשון המקורית, ובמקום ואני מרדכי שכתב המרדכי עצמו, כשמעתיק בנו של המרדכי את הספר משנה את הלשון ולאבא מורי ה"ר מרדכי. או תלמיד המרדכי: ולמורי ה"ר מרדכי. (וכידוע באורך ממאמר 'מגוף ראשון לגוף שלישי' של ש' עמנואל). וכאן יתכן שההגהות מלוקטות מ-2 או 3 מקורות.

: פרויקט השות1.JPG (168.58 KiB) נצפה 10449 פעמים

וכתבו המדפיסים הראשונים בקושטא בסוף 'הגהות מרדכי הראשונות' למסכת שבת:

: קושטא1.JPG (51.27 KiB) נצפה 10449 פעמים

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » ו' ינואר 10, 2020 1:51 pm

הוגה כתב:...
התשובה היא פשוטה מאוד. על פי כתבי היד העתיקים השלמים של ספר המרדכי. הדברים נחקרו פעמים רבות, על ידי חוקרים רבים, וכולם באו למסקנה מוסכמת, שבאופן כללי כתבי היד השלמים האמיתיים של ספר המרדכי, הם שני אלו: וטיקן 141 ובודפשט 1. ויש כתבי יד נוספים הקרובים להם, אבל אלו הם העיקריים היות שהם קדומים וכוללים כל ספר המרדכי.
...

הייתי מגדיר את זה אחרת. כידוע יש שני נוסחאות של המרדכי, אושטרייך וריינוס. יש השערות אבל לא ברור בדיוק איך זה נוצר. בכל אופן זו המציאות, ופוסקים כגון מהרי"ל ותרומת הדשן כבר הזכירו אותם. מרדכי אושטרייך גדול יותר מריינוס, וכנראה פחות מעובד. אבל בכל זאת א"א להגדיר ריינוס כפחות שלם מאושטרייך, כשיש קטעים מריינוס שאינם באושטרייך כלל.
בודפשט ווטיקן נוסח אושטרייך. ויש מגדירים וטיקן כנוסח שלישי, מחמת שינויים הרבים בין וטיקן לשאר כתה"י של אושטרייך, אבל בכל אופן קרוב יותר לאושטרייך מלריינוס.
המרדכי נדפס הוא נוסח ריינוס [כמו רוב כתה"י הידועים].
השלמת קטעים חסרים בריינוס ע"פ אושטרייך התחיל כבר לפני עידן הדפוס, ונמצא כבר בגליוני כתה"י. ויש אפילו כת"י המוגדרים כמשולבים, בהם שלבו קטעים מב' הנוסחאות בפנים בספר אחד בלי להבחין ביניהם. כפה"נ מדפיסי קושטא השלימו המרדכי ע"פ גליוני כת"י בלי לדעת מה זה, וממילא הם לא הבחינו בין השלמות ע"פ אושטרייך, והוספות בגליון שלא מספר המרדכי.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » א' ינואר 12, 2020 1:00 am

עמקן כתב:
הוגה כתב:...
התשובה היא פשוטה מאוד. על פי כתבי היד העתיקים השלמים של ספר המרדכי. הדברים נחקרו פעמים רבות, על ידי חוקרים רבים, וכולם באו למסקנה מוסכמת, שבאופן כללי כתבי היד השלמים האמיתיים של ספר המרדכי, הם שני אלו: וטיקן 141 ובודפשט 1. ויש כתבי יד נוספים הקרובים להם, אבל אלו הם העיקריים היות שהם קדומים וכוללים כל ספר המרדכי.
...

הייתי מגדיר את זה אחרת. כידוע יש שני נוסחאות של המרדכי, אושטרייך וריינוס. יש השערות אבל לא ברור בדיוק איך זה נוצר. בכל אופן זו המציאות, ופוסקים כגון מהרי"ל ותרומת הדשן כבר הזכירו אותם. מרדכי אושטרייך גדול יותר מריינוס, וכנראה פחות מעובד. אבל בכל זאת א"א להגדיר ריינוס כפחות שלם מאושטרייך, כשיש קטעים מריינוס שאינם באושטרייך כלל.
בודפשט ווטיקן נוסח אושטרייך. ויש מגדירים וטיקן כנוסח שלישי, מחמת שינויים הרבים בין וטיקן לשאר כתה"י של אושטרייך, אבל בכל אופן קרוב יותר לאושטרייך מלריינוס.
המרדכי נדפס הוא נוסח ריינוס [כמו רוב כתה"י הידועים].
השלמת קטעים חסרים בריינוס ע"פ אושטרייך התחיל כבר לפני עידן הדפוס, ונמצא כבר בגליוני כתה"י. ויש אפילו כת"י המוגדרים כמשולבים, בהם שלבו קטעים מב' הנוסחאות בפנים בספר אחד בלי להבחין ביניהם. כפה"נ מדפיסי קושטא השלימו המרדכי ע"פ גליוני כת"י בלי לדעת מה זה, וממילא הם לא הבחינו בין השלמות ע"פ אושטרייך, והוספות בגליון שלא מספר המרדכי.

והיכן הוא ספר המרדכי האמיתי, אותו חיבר ר' מרדכי בן הלל תלמיד מהר"ם. ועל מי סומכים יותר להלכה, על "מרדכי של בני אושטרייך" או על "מרדכי של בני ריינוס". על זה כתבו הפוסקים, שספר המרדכי האמיתי, המקורי, מר' מרדכי בן הלל, הוא "מרדכי של אושטרייך". עליו כתב הבית יוסף בהקדמה, שאחרי ג' עמודי ההוראה הרי"ף הרמב"ם והרא"ש, הם הרמב"ן והמרדכי. מפני שספר המרדכי מיוסד הוא על פסקי התוספות וראבי"ה ומהר"ם. ובכל מקום פסקיו בחונים ובדוקים וזהירים ממרכז ההלכה.

ואילו ספר "מרדכי של ריינוס", מיוסד הוא בעיקרו על ספר המרדכי האמיתי, אבל נוספו בו מאות פיסקאות חדשות, שהם מאות פסקים חדשים, שלא היו בספר המרדכי האמיתי שחיבר תלמיד מהר"ם. הוספות אלו מקורם מספרי התוספות והראשונים מצרפת ואשכנז, ומשולבות הן בתוך נוסח ספר המרדכי הישן, 'השלד'. עד שלבסוף אין הקורא יכול להבחין באותן פיסקאות שאלו הן הוספות חיצוניות, ולא מגוף הספר עצמו. (אלא אם כן יעיין בטופס אחר של ספר המרדכי הנקי מהוספות אלו). ועל פסקים אלו אין סומכים בעצימת עיניים. אלא כל מקרה לגופו. בודקים מהיכן מקור הפיסקה, ואם נכונה סברתה, וכיצד דעת שאר הראשונים באותה הלכה.

לעומת זאת "הגהות מרדכי" הנדפסות לאחר המרדכי, ברובן, אין הן שייכות לחילוף הנוסחאות בין "מרדכי של אושטרייך" לבין "מרדכי של ריינוס". אלא, במיעוט מסכתות הן השלמות מנוסח הספר המקורי, לנוסח הדפוס החסר מהוספות אלו. וברוב המסכתות הן הוספות ממקור אחר, מטופס כתב יד של ספר המרדכי שנכתבו בו על הגיליונות הוספות מ"רב אחד אחר המרדכי" שליקט ממקורות רבים (כנרשם למעלה פירוט המסכתות).

-----

דוגמא 1 לפסק של "מרדכי של ריינוס" שנדחה מהלכה בתרומת הדשן ובית יוסף

בית יוסף או"ח סימן שפב

כתב המרדכי בריש פרק הדר (סי' תקז) בשם רש"י חצרו של גוי הרי הוא כדיר של בהמה פירוש ומותר לישראל המתאכסן שם להכניס ולהוציא ואם יש שם ישראל אחר אוסר פירוש אוסר לאורח להוציא מבית הגוי לחצר אבל אותו ישראל מותר להוציא מביתו לחצר דאין ישראל האורח אוסר עליו עכ"ל. ובתרומת הדשן סימן ע"ו כתב דבמרדכי דבני אושטרייך לא נמצא פסק זה כלל ואי לאו דמסתפינא הוה אמינא דפסק תמוה הוא וכו' אמנם קשה לסתור פסק ערוך הנמצא בחיבור מדקדוק הגאונים אך מכל מקום האיסור תמוה הוא מאד ואין להורות להתיר וגם אין למחות ביד הנוהגין היתר (א) באין ולא ורפיא בידיה עד כאן. ותמהני עליו היאך רפו ידיו ולא סתר פסק זה בזרוע נטויה מפני שהדברים הללו לאו לדברי רבי אליעזר בר יעקב דקיימא לן כוותיה איתמר אלא לדברי רבי מאיר דלא קיימא לן כוותיה דהא אמאי דגרסינן בריש פרק הדר (סב.) גופא חצרו של גוי הרי הוא כדיר של בהמה ומותר להוציא מן הבתים וכו' ואם יש שם ישראל אחר אוסר דברי רבי מאיר כתב רש"י כן וכיון דלא קיימא לן כרבי מאיר ממילא לא קיימא לן כאותן דברים ולפיכך לא נכתב במרדכי דבני אושטרייך ובמרדכי דבני ריינוס שום תלמיד טועה כתבו או אפשר שכתבו דרך פירוש ולא דרך פסק ואם כן נקטינן דשניהן מותרין דאין ישראל הדר שם אוסר על האורח שנתארח בבית אחר באותו חצר דאין בעל הבית אוסר על האורח ולא אורח על בעל הבית וכמו שהזכיר בתרומת הדשן (ב).

וכן במקומות אחרים פוסק בעל תרומת הדשן כספר "מרדכי של בני אושטרייך" המונח לפניו. ומפקפק בחידושים הכתובים במרדכי של ריינוס.
הבית יוסף כאן, מוסיף לתמוה על בעל התרומת הדשן עצמו, "תמהני עליו היאך רפו ידיו ולא סתר פסק זה בזרוע נטויה".

----

דוגמא 2 לפסק של מרדכי של ריינוס שנדחה מהלכה, (כפי שפירסם כאן בעבר הרב עדיאל ברויאר שליט"א, ותוש"ח לו).

בית יוסף על או"ח סימן קעה
כתב המרדכי בסוף פרק הרואה (שם) האלפסי פסק דאכסנאי והאורח לא יברך הטוב והמטיב כי אין זה הטבה כיון שאינו שלו ע"כ. ומה שכתב בשם האלפסי בדותא היא שלא נמצא כן בדבריו והדברים עצמם אין להם על מה שיסמוכו שאע"פ שאינו שלו למה לא יברך על מה שהזמין לו הקב"ה מיני יינות לשתות ובמרדכי ישן בדקתי ולא מצאתי בו לשון זה הילכך לא חיישינן ליה כלל:

לפי כתבי יד שראיתי של ספר המרדכי ברכות,
בכתבי יד מרדכי של אושטרייך (7 מכללם אוקס' 778 וטיקן ובודפשט) לא מופיע מתיבת 'האלפסי' עד 'שלו'.
בכתבי יד מרדכי של ריינוס (10) מופיע.
כך הוא בדפוסים ובוילנא:

: סופ הרואה.JPG (21.38 KiB) נצפה 10318 פעמים

נמצא שלמרן היה טופס של ספר המרדכי מסוג זה שאנו מזהים "אושטרייך".

בספר לקט יושר לתלמיד תרומת הדשן כותב בשמו דברים חריפים מאוד, משום שנאמרו הם באופן כללי על "הוספות ריינוס":

לקט יושר חלק א (אורח חיים) עמוד נב ענין ב
וזכורני בשבת אינו עומד ממטתו בבקר כמו בחול כשהיה חלש קצת ל"ע, משום דכתיב בשאר קרבנות בבקר בבקר, ובשבת כתיב וביום השבת. ואמר לי מה"ר יודא אוברניק יצ"ו שאמר לו הגאון זצ"ל שכתוב כן במרדכי רינוס. והקשה לו מה"ר יודא דלעיל איך שייך לכתוב בבקר על מוספי שבת? והשיב הגאון במרדכי אושטריך ליתא. וכמדומה להגאון זצ"ל כל מה שכתוב במרדכי רינוס ולא כתוב במרדכי אושטריך בכלן יש לפקפק. ול"נ דאינו קשה משום דכתוב בא"ח בס' מ"ח וז"ל: ואינו קשה שמוסף זמנו כל היום, וכן מצאתי בא"ח בס' רפ"ו, וז"ל: מוספין כשרין להקדים אף על גב דכתיב בנסכין בבקר וכו' ע"ש.

"וכמדומה להגאון זצ"ל, כל מה שכתוב במרדכי רינוס ולא כתוב במרדכי אושטריך, בכלן יש לפקפק".

מעתה, כשכתבי היד הטובים של ספר המרדכי גלוים ברשת ובסריקות, אפשר לראות בכל מקום את נוסח הספר האמיתי, ולדעת להוציא ולהפריד את אותן פסקאות חדשות שלא היו בנוסח הספר המקורי. כשם שאנו מבקשים להבחין בין "המשנה ברורה" עצמו לבין הוספות "דרשו".

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » א' ינואר 12, 2020 1:30 am

'היכן הוא ספר המרדכי האמיתי, אותו חיבר ר' מרדכי בן הלל תלמיד מהר"ם', שאלה שאין עליה תשובה מספקת. אבל אין בירור שזה מרדכי אושטרייך.

ועל מי סומכים יותר להלכה, על "מרדכי של בני אושטרייך" או על "מרדכי של בני ריינוס", רוב פוסקים שגילו דעתם סמכו יותר על מרדכי אושטרייך, אבל לא ראיתי שכתבו שספר המרדכי האמיתי, המקורי, מר' מרדכי בן הלל, הוא "מרדכי של אושטרייך". ובשו"ת מהרי"ל (סו"ס עו) כתב שספרי ריינוס מדוייקים הרבה יותר מאושטרייך. [הרב א"א אהרונוב (חצי גיבורים, חוברת יא, עמ' תתקצ, הערה 6) טען שאין סתירה, שלגבי הנוסח סופרי ריינוס דייקו יותר, אבל אושטרייך יותר נקי מהוספות חיצוניים. יתכן, אבל לא ברור].
וחוצפה גדולה להשוות הוספות שבמרדכי, גם אלו שאינם מספר המקורי בלי ספק, להוספות דרשו במשנה ברורה. רוב אם לא כל ההוספות הם מספרי ראשונים, רובם ראשונים ידועים לנו. אפשר להתכווח אם מקומם תוך ספר המרדכי או לא, אבל אינם דומים כלל וכלל להוספות דרשו.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » א' ינואר 12, 2020 1:32 am

מדוע כותב כבודו שאין עליה תשובה מספקת ושאין בירור, והוא קיים וישנו.
הטעם שסמכו הפוסקים על מרדכי של אושטרייך, מפני שהוא המרדכי האמיתי.

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » א' ינואר 12, 2020 1:34 am

הוגה כתב:מדוע כותב כבודו שאין עליה תשובה מספקת ושאין בירור, והוא קיים וישנו.
הטעם שסמכו הפוסקים על מרדכי של אושטרייך, מפני שהוא המרדכי האמיתי.

תראה לי פוסקים שכתבו בנוסח הזה, ואני מקבל.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » א' ינואר 12, 2020 1:37 am

מדברי בעל תרומת הדשן שאמר על הוספות ריינוס "בכלן יש לפקפק", משמע שריינוס הן הוספות על אושטרייך, ולדעתו יש לפקפק עליהן.

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » א' ינואר 12, 2020 1:44 am

הוגה כתב:מה הטעם שתרומת הדשן בהרבה מקומות סמך על אושטרייך? מה הטעם של ההצהרה הכללית שנתן באזני תלמידו ב"לקט יושר" שאין לסמוך על ריינוס? האם לדעתך פקפק בסמכות הרב הפוסק הקדום בעל המרדכי להלכה?

שערי השערות לא ננעלו.
לדוגמא: יתכן שבין אושטרייך ובין ריינוס נערכו, ע"י ב' עורכים או קבוצות של עורכים. [זהו השערת ש. כהן, שהסביר את זה במה שהמרדכי נהרג על קדה"ש, וממילא טען שלא הספיק לגמור עריכת הספר]. ויתכן שהתה"ד סמך על עריכת אושטרייך יותר מעל ריינוס. אבל זה אינו אומר שזהו ספר המקורי.
בכלל קשה לדעת מהו אושטרייך ומהו ריינוס. במרדכי קידושין של הסמינר, הם טוענים ע"פ השוואת כל כתה"י הידועים לנו של המרדכי על גיטין וקידושין, למה שהזכירו הפוסקים להדיא ששייך לאושטרייך או ריינוס, שאין אף כת"י אחד שהוא אושטרייך טהור או ריינוס טהור. [ראיתי מקום לפקפק על זה, אבל לא עייניתי מספיק].

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » א' ינואר 12, 2020 1:51 am

אחר בקשת מחילה מכת"ר. השערות אלו שנאמרו, אודות ב' עורכים או קבוצות, לנוסחאות אושטרייך וריינוס, וכביכול המחבר לא הספיק לגמור עריכת הספר. הנה כבר התפרסמה דבר הטעות, שאין הדברים נכונים כלל ועיקר. וחבל מאוד שאמרו על אחד מגדולי הפוסקים הראשונים "לא הספיק לגמור עריכת הספר". כשלפי האמת ספרו הופץ על ידו בחייו. (וראה באורך: ש' עמנואל, "מגוף ראשון לגוף שלישי"). מעתה, שנודע דבר הטעות, אם אמשיך להחזיק בדעה זו, הרי שגזלתי מהמחבר את ספרו.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » א' ינואר 12, 2020 4:13 pm

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » א' ינואר 12, 2020 8:41 pm

הוגה כתב:
עמקן כתב:
הוגה כתב:מהו הטעם שתרומת הדשן בכל מקום סומך להלכה על אושטרייך? ומאידך, מצד שני, הדברים שאמר בעל תרומת הדשן לתלמידיו ב"לקט יושר": "וכמדומה להגאון זצ"ל, כל מה שכתוב במרדכי רינוס, ולא כתוב במרדכי אושטריך, בכלן יש לפקפק [!]". האם לדעתך פקפק בעל 'תרומת הדשן' בסמכות הפוסק הקדום בעל המרדכי להלכה?

שערי השערות לא ננעלו.
לדוגמא: יתכן שבין אושטרייך ובין ריינוס נערכו, ע"י ב' עורכים או קבוצות של עורכים. [זהו השערת ש. כהן, שהסביר את זה במה שהמרדכי נהרג על קדה"ש, וממילא טען שלא הספיק לגמור עריכת הספר]. ויתכן שהתה"ד סמך על עריכת אושטרייך יותר מעל ריינוס. אבל זה אינו אומר שזהו ספר המקורי.
בכלל קשה לדעת מהו אושטרייך ומהו ריינוס. במרדכי קידושין של הסמינר, הם טוענים ע"פ השוואת כל כתה"י הידועים לנו של המרדכי על גיטין וקידושין, למה שהזכירו הפוסקים להדיא ששייך לאושטרייך או ריינוס, שאין אף כת"י אחד שהוא אושטרייך טהור או ריינוס טהור. [ראיתי מקום לפקפק על זה, אבל לא עייניתי מספיק].

אחר בקשת מחילה מכת"ר. השערות אלו שנאמרו, אודות ב' עורכים או קבוצות, לנוסחאות אושטרייך וריינוס, וכביכול המחבר לא הספיק לגמור עריכת הספר. הנה כבר התפרסמה דבר הטעות, שאין הדברים נכונים כלל ועיקר. וחבל מאוד שהעלילו על אחד מגדולי הפוסקים הראשונים "לא הספיק לגמור עריכת הספר". כשלפי האמת ספרו הופץ על ידו בחייו. וכשנתבונן נראה שזו היא עלילה חמורה מאוד הפוגמת בכבוד הספר. (וראה באורך: ש' עמנואל, "מגוף ראשון לגוף שלישי"). מעתה, שנודע דבר הטעות, אם אמשיך להחזיק בדעה זו, הרי שגזלתי מהמחבר את ספרו.

אני מקווה שלא תיקח את זה באופן אישי ולא תיעלב אם אני לא ממהר לקבל כל מסקנותיך באופן אוטומטי. אין ספק שאתה חקרת המרדכי והגהת מרדכי הרבה יותר ממני. אני מוקיר ומעריך פעולתך לברר מקחם של המרדכי והרב שמואל משליצטט. וראיתי בכל מיני פרסומים על המרדכי שהם נעזרו ממך, ואתה נוהג בטובת עין לשתף אחרים במה שמצאת בעמל רב וזמן יקר. ואיני משווה את עצמי וידיעתי לך ולידיעתך. אבל בכל זאת ידוע שכשיש ב' יהודים יש ג' דעות. ותמיד יש מקום לחשוב על צד שני.
לגוף הדבר, איני מבין איזו 'עלילה חמורה מאוד הפוגמת בכבוד הספר' יש, אם הוא לא הספיק לגמור הספר על לא עוול בכפו. זה דבר שאו שכן או שלא, אבל אפשר לשקול כל האפשריות, ואין שום פגם באפשרות זו.
דומני שאין אף ספר אחר בעולם עם כ"כ הרבה נוסחאות שונות, לא רק שיש ב' קבוצות ראשיות, אושטרייך וריינוס, אלא גם בתוך כל קבוצה יש הבדלים בין כת"י אחד להשני, באופן שלא ידוע לי על דוגמתו באף ספר אחר, והדבר אומר דרשני. יתכן שמישהו ערך ספר המרדכי המקורי ועשה ממנו ספר חדש ע"פ דעתו, ודומני שיש דוגמות לזה בספרי הראשונים. אבל שיהיה כ"כ נוסחאות שונות ייחודי לספר המרדכי, ודורש הסבר.
לא ראיתי שהוכח שלא כדברי כהן ועוד חוקרים, שעריכת המרדכי נגמר אחר מותו ע"י תלמידיו. ש. עמנואל טען שאין זה מוכרח משינוי לשונות במרדכי, שהרי זה התחיל כבר בחיי המרדכי, כמבואר מכ"י שהזכירו בברכת החיים [מה שהיה ידוע גם לכהן, כמו שש"ע כתב בעצמו], וממילא אין טעם לומר שהוא לא הספיק לגמור הספר. הוא לא היחיד שהביא ראיה מזה שנעתק מחייו שלא נגמר עריכתו ע"י תלמידיו, וגם אני הקטן עמדתי על זה. אבל אין זה סוף פסוק. לא ברור שהוא לא נתן לתלמידים להעתיק הספר עוד באמצע עריכתו. אולי קשה לדמיין את זה היום, כפי צורת כתיבת ספרים היום שגומרים ומדפיסים ספר כמקשה אחת. אבל בזמנים שעברו שהכל היה העתקות, אין זה מופרך כלל.
אבל אם אתה רוצה אפשרות אחרת דוקא, יתכן שהמרדכי בעצמו עשה יותר ממהדורה אחת של ספרו, דוגמת הסמ"ג ובעלי הנפש להראב"ד.
אפשרות שלישית, שגם בריינוס וגם באושטרייך החליטו לערוך ספר המרדכי, מטעם ידוע להם. ובכל מקום ערכו באופן שונה.
איני מתעקש לומר שלא כדבריך דוקא. אלא שקשה לי להאמין שאחד מהם היה ידוע להיות ספר מרדכי המקורי, ואף אחד לא כתב את זה עד היום.
ובפרט שממקום שבאת, תשובתך בצדו. אם התרה"ד סמך על אושטרייך יותר משום שהוא ספר המקורי, למה לא כתב כן בפשיטות. משמע דיתכן ששניהם היו מעובדות מספר המקורי, או ששניהם יצאו מתח"י מחבר. אבל התרה"ד ס"ל שבכל זאת אושטרייך מוסמך יותר.
אפשר לפקפק על כל מה שכתבתי, וכמו כן אפשר להוסיף עוד סברות אין קץ. אבל די בזה שלא לקבוע כעובדה ידוע, מה שאינו אלא השערה וסברא, גם כשזה נראה לנו סביר ומסתבר מאד. עד שלא הוכח בוודאות גמורה, מידי השערה לא יצא.
זה מדרך החוקרים להציג התיאוריות והשערות שלהם כעובדות. אבל המציאות הראה פעם אחר פעם, שגם תיאוריות הכי מסתברות, ומגובות בראיות הנראות כמוכרחות, עלולות להפריך. אפשר ליתן וגם לקבל תיאוריות, אם נראות לך מסתברות. אבל אסור לבלבל בין עובדות, ותיאוריות.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' ינואר 13, 2020 7:18 am

יש"כ לרב הוגה על דבריו המאלפים.

יש כאן באשכול שלשה נושאים חשובים: א. אור זרוע קצר ב. הגהות מרדכי ג. מרדכי דבי ריינוס ודבי אושטרייך. אם אי אפשר לפצל כל נושא לעצמו יש לתת כותרת מתאימה. ברשותך אעשה זאת.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ד' ינואר 15, 2020 5:43 pm

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » א' אפריל 19, 2020 9:58 am

(אגב האשכול)
"רבינו שמואל" באור זרוע, הוא תמיד רשב"ם?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר