עמוד 1 מתוך 1

קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ג' פברואר 07, 2017 10:07 pm
על ידי לעומקו של דבר
שמעתי שיש כזה דבר ואני מבקש לבדקו.
רשימה קצרה:
זמן ק"ש
צאה"כ גאונים
לבישת תכשיטין בשבת בבית. שניהם מחמירים.

באופן כללי שמעתי שהגר"ז קרוב לגר"א בהכרעה על פי המחבר ולאו דווקא ע"פ הרמ"א.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ג' פברואר 07, 2017 10:22 pm
על ידי מחולת המחנים
עוד דוגמאות:
ושמרו.
שאותך לבדך ביראה נעבוד.

נראה ששניהם נטו יותר לפסוק עפ"י דעת הראשונים, ולא כשאר האחרונים שהציבו את הטושו"ע כמסמרות נטועים.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ג' פברואר 07, 2017 10:33 pm
על ידי סעדיה
נשיא"כ בימי חול.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ג' פברואר 07, 2017 10:35 pm
על ידי סעדיה
מחולת המחנים כתב:עוד דוגמאות:
ושמרו.

וכמובן שה"ה ברוך ה' לעולם.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ד' פברואר 08, 2017 2:49 pm
על ידי לעומקו של דבר
סעדיה כתב:נשיא"כ בימי חול.

איפה יש בגר"ז. שהוא כותב ישר כחם של בני א"י? זה העתקה מהב"י.
אולי "שאין בהם כדאי לבטל מ"ע של תורה"?
כי בניגוד לגר"א לא ידעתי על נסיון לחידוש הברכה.

(אגב כידוע היום בחב"ד יש מחלוקת על נ"כ גם בא"י, ואכמ"ל ואין זה קשור לאשכול ונא לא להכנס)

נהגו בכל מדינות אלו שאין נשיאת כפים אלא ביום טוב משום שאז שרויים בשמחת יו"ט וטוב לב הוא יברך משא"כ בשאר ימים אפילו בשבתות הם טרודים על מחיתם ועל ביטול מלאכתם ואינם שרויים בשמחה. ואפילו ביום טוב אין נשיאת כפים אלא בתפלת מוסף שיוצאים אז מבית הכנסת וייטיבו לבם וישמחו בשמחת יו"ט. ויום הכפורים אע"פ שאין בו שמחת אכילה ושתיה נושאים כפים בו כמו ביו"ט מפני שיש בו שמחת מחילה וסליחה וכפרה וקדושה וכבוד היום במלבושים נאים ומטעם זה יש מקומות שנושאים כפים בו אפילו בשחרית ויש מקומות שנושאים כפים בו גם בנעילה מפני שהוא סמוך ליציאה מבית הכנסת כמו שהוא הטעם בשאר יו"ט. אבל יו"ט ויום כפור שחל להיות בשבת לא היה ראוי לפי זה לבטל נשיאת כפים מיו"ט זה בשביל שיש בו קדושה נוספת של שבת אלא שיש מקומות שנהגו כן שלא לישא כפיהם ביו"ט שחל להיות בשבת לפי שמנהג הכהנים לטבול לנשיאת כפים וטובלין מערב יו"ט ואין נזקקין לנשותיהם ביו"ט וכשחל בשבת לא רצו לבטל העונה ולא רצו לטבול שחרית מטעם שיתבאר בסימן שכ"ו (אבל ביום הכפורים שחל בשבת לא שייך טעם זה) ומכל מקום אם ליל יו"ט שחל באמצע שבוע שהוא ליל טבילה ישמש ויטבול ביו"ט אבל הפורשים מנשותיהם בליל יו"ט ואין טובלין בערב יום טוב שבוש גמור הוא. וכל טעמים אלו הם לישב המנהג אף שאין בהם כדאי לבטל מצות עשה של תורה מכל מקום כשאין קוראים כהנים אינם עוברים כלום אבל מכל מקום יישר כחם של בני ארץ ישראל וסביבותיהם שנושאים כפיהם בכל יום כתיקון חכמים ומקיימים ג' מצות עשה בכל יום ואין חוששין לטבול. וכל שחרית ומוסף שאין נשיאת כפים במדינות אלו אומר הש"צ או"א ברכנו כו' אפילו הוא כהן שלא מנעו לכהן אלא לקרות כהנים ולהקרותן ומן הטעם שנתבאר למעלה אבל לומר כך כהנים עם קדושיך סתם בלא קריאה מותר לכתחילה

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ד' פברואר 08, 2017 3:01 pm
על ידי עזריאל ברגר
לעומקו של דבר כתב:
סעדיה כתב:נשיא"כ בימי חול.

איפה יש בגר"ז. שהוא כותב ישר כחם של בני א"י? זה העתקה מהב"י.
אולי "שאין בהם כדאי לבטל מ"ע של תורה"?
כי בניגוד לגר"א לא ידעתי על נסיון לחידוש הברכה.

(אגב כידוע היום בחב"ד יש מחלוקת על נ"כ גם בא"י, ואכמ"ל ואין זה קשור לאשכול ונא לא להכנס)

אילו היית נכנס למחלוקת על נ"כ בא"י בחב"ד - היית רואה (במקורות שהובאו בכמה דיונים בנושא זה) על כך שאדה"ז רצה להנהיג נ"כ בכל יום גם בחו"ל.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ד' פברואר 08, 2017 3:27 pm
על ידי לעומקו של דבר
קראתי את זה וכנראה שכחתי. תוכל לציין מקור?

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ד' פברואר 08, 2017 4:17 pm
על ידי סעדיה
לעומקו של דבר כתב:
סעדיה כתב:נשיא"כ בימי חול.

איפה יש בגר"ז.

בסידורו הדפיס סדר ברכת כהנים בשמונ"ע ביום חול [הכונה להלכה ולא למעשה בדיוק כמו הגר"א].

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ד' פברואר 08, 2017 4:23 pm
על ידי לעומקו של דבר
סעדיה כתב:
לעומקו של דבר כתב:
סעדיה כתב:נשיא"כ בימי חול.

איפה יש בגר"ז.

בסידורו הדפיס סדר ברכת כהנים בשמונ"ע ביום חול [הכונה להלכה ולא למעשה בדיוק כמו הגר"א].

אהה.
בכ"א ר' עזריאל מספר שהיה גם נסיון לחדש הנשי"כ.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ה' פברואר 09, 2017 10:09 am
על ידי עזריאל ברגר
לעומקו של דבר כתב:קראתי את זה וכנראה שכחתי. תוכל לציין מקור?

אין לי מנוי מקוון, ואין אוצרי תחת ידי, כך שאינני יכול לפתוח את הספר המדובר (אם אתה רוצה לתת קישור לעמוד ספציפי - אפשר להשתמש במה שמוסבר בקישור viewtopic.php?f=16&t=31603).
עכ"פ יש מסורת מחסידים בדורות הקודמים (ר' שמואל גרונם אסתרמן ועוד) שאדה"ז אמר "אי איישר חיילי הייתי מנהיג ברכת כהנים בכל יום אף בחו"ל".
וראה את דברי הרבי בשיחה המצו"ב (מתוך התוועדויות תשנ"ב חלק א).
convert.gif
התוועדויות תשנב חלק א
convert.gif (44.22 KiB) נצפה 7295 פעמים

וכן את דבריו במכתב זה:
Screenshot_20170209-101150.jpg
לקוטי שיחות חלק יח
Screenshot_20170209-101150.jpg (609.56 KiB) נצפה 7291 פעמים

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ה' פברואר 09, 2017 2:06 pm
על ידי שומע
הגר"ז אוסר, אם לא בהפ"מ, בבשר חי צונן שיש בו בקעים ונפל לחלב. כדעת הגר"א. ונגד השו"ע והרמ"א.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ה' פברואר 09, 2017 2:08 pm
על ידי שומע
סעדיה כתב:
לעומקו של דבר כתב:
סעדיה כתב:נשיא"כ בימי חול.

איפה יש בגר"ז.

בסידורו הדפיס סדר ברכת כהנים בשמונ"ע ביום חול [הכונה להלכה ולא למעשה בדיוק כמו הגר"א].

בערוך השולחן מדבר על אלה שרצו לחדש נשי"כ. ואם זכרוני אינו מטעני הוא לא כותב את זהותם, אבל בעל פסק"ת מפרשן שהכוונה לגר"א וגר"ז.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ה' פברואר 09, 2017 2:48 pm
על ידי לעומקו של דבר
שומע כתב:בערוך השולחן מדבר על אלה שרצו לחדש נשי"כ. ואם זכרוני אינו מטעני הוא לא כותב את זהותם, אבל בעל פסק"ת מפרשן שהכוונה לגר"א וגר"ז.

אם הפסקי תשובות כך מפרשן, מי יבוא אחר המלך...

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ה' פברואר 09, 2017 2:58 pm
על ידי מה שנכון נכון
כוונת העה"ש כנראה למה שכתב הנצי"ב. (הוא יכל לראות הדברים במשיב דבר או לשומעם בע"פ מהנצי"ב, או מאחרים).

משיב דבר ב קד.GIF
משיב דבר ב קד.GIF (19.75 KiB) נצפה 7244 פעמים

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ה' פברואר 09, 2017 4:44 pm
על ידי עזריאל ברגר
עוד דוגמא:
תפילין פרודות.
מספרים שהקשו לאדה"ז כמה קושיות על זה, ואלו היו תירוציו:
ש. הבעש"ט בעלייתו להיכל משיח ראה את משיח ותפיליו לא היו פרודות!
ת. תורה לא בשמים היא.
ש. הרי הגר"א פוסק כך......
ת. כתוב השליך משמים ארץ, וביאר ע"פ פסוק זה שאפשר לכוון לאמיתתה של הלכה גם בלי שלימות באהבת ה' ויראתו.

כמדומני שהיתה קושיא נוספת בסגנון הנ"ל, אבל שכחתיה.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ה' פברואר 09, 2017 4:58 pm
על ידי הגיונות
אמנם אי"ז פסיקה הלכתית אך אתאפק לא אוכל מלציין למעשה זהה המסופר הן על בעל התניא והן על הגר"א.

אליאך בספרו על 'הגאון' כותב וז"ל (בעמ' 503): "עוד מסופר, כי בהגיע עת משפטו [של הגר"א], הופיע רבנו עטוף בטלית ועטור בתפילין כמנהגו, ובעמדו לפני השופטים הרים את הטלית מעל ראשו וגילה את התפילין. מיד נתקיים הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך - ויראו ממך", פחד גדול נפל על השופטים, והם הורו לשחררו".

מדהים הדמיון למסופר ב'שבחי הרב' על בעל התניא (אות ג'): "והרב היה לבוש תפילין אז, ופתח החלון והסתכל בהנוסעים, ותיכף נפל הסרדיוט הנשלח אחריו מהמרכבה ושבר רגלו אחת. והרב אמר ל זה כי אין זה חידוש, כי הלא ארז"ל וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך אלו תפילין שבראש, וע"כ כאשר ראה התפילין נפל עליו פחד עד שנפל מהמרכבה".

עוד מספר אליאך בספרו על רבינו הגר"א: "פעם אחת לן רבו במלון... פרץ אל בית איכר בליעל והתחיל להכות... כאשר ראה הבליעל את הגר"א נתקף בפחד נורא... שאל אחר כך בעל המלון את רבנו, מדוע נרעד הבליעל מפניו, והשיבו הגאון, משום שראה את התפילין שבראשי. תמה בעל המלון, הן גם אני התפללתי בתפילין על ראשי... נהו הגאון, אלא שאתה נושא התפילין על הראש, ואני בתוך הראש... ודרשו חז"ל 'אלו תפילין שבראש'. דקדקו 'שבראש' ולא 'על הראש'...".

ושוב מדהים הדמיון למסופר בספר 'שבחי הרב' על 'בעל התניא': "וכאשר שאלו אנשיו להרב, למה אין אוה"ע יריאים מפני התפילין שלנו, ענה להם: והלא רז"ל אמרו אלא תפילין שבראש, ולא תפילין שעל הראש, והתפילין שלי ב"ה בראשי ולא רק על הראש".

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ג' פברואר 14, 2017 2:42 pm
על ידי לעומקו של דבר
הייתי שמח אם האשכול לא יגלוש (ודאי לא לענייני "השליך משמים ארץ")
יש להוסיף ברוך שפטרני בשם ומלכות.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ג' פברואר 14, 2017 2:48 pm
על ידי אוצר החכמה
הגיונות כתב:אמנם אי"ז פסיקה הלכתית אך אתאפק לא אוכל מלציין למעשה זהה המסופר הן על בעל התניא והן על הגר"א.

אליאך בספרו על 'הגאון' כותב וז"ל (בעמ' 503): "עוד מסופר, כי בהגיע עת משפטו [של הגר"א], הופיע רבנו עטוף בטלית ועטור בתפילין כמנהגו, ובעמדו לפני השופטים הרים את הטלית מעל ראשו וגילה את התפילין. מיד נתקיים הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך - ויראו ממך", פחד גדול נפל על השופטים, והם הורו לשחררו".

מדהים הדמיון למסופר ב'שבחי הרב' על בעל התניא (אות ג'): "והרב היה לבוש תפילין אז, ופתח החלון והסתכל בהנוסעים, ותיכף נפל הסרדיוט הנשלח אחריו מהמרכבה ושבר רגלו אחת. והרב אמר ל זה כי אין זה חידוש, כי הלא ארז"ל וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך אלו תפילין שבראש, וע"כ כאשר ראה התפילין נפל עליו פחד עד שנפל מהמרכבה".

עוד מספר אליאך בספרו על רבינו הגר"א: "פעם אחת לן רבו במלון... פרץ אל בית איכר בליעל והתחיל להכות... כאשר ראה הבליעל את הגר"א נתקף בפחד נורא... שאל אחר כך בעל המלון את רבנו, מדוע נרעד הבליעל מפניו, והשיבו הגאון, משום שראה את התפילין שבראשי. תמה בעל המלון, הן גם אני התפללתי בתפילין על ראשי... נהו הגאון, אלא שאתה נושא התפילין על הראש, ואני בתוך הראש... ודרשו חז"ל 'אלו תפילין שבראש'. דקדקו 'שבראש' ולא 'על הראש'...".

ושוב מדהים הדמיון למסופר בספר 'שבחי הרב' על 'בעל התניא': "וכאשר שאלו אנשיו להרב, למה אין אוה"ע יריאים מפני התפילין שלנו, ענה להם: והלא רז"ל אמרו אלא תפילין שבראש, ולא תפילין שעל הראש, והתפילין שלי ב"ה בראשי ולא רק על הראש".


מעניין. מה המסקנה שאתה מסיק מזה?

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ג' פברואר 14, 2017 3:00 pm
על ידי עזריאל ברגר
אוצר החכמה כתב:מעניין. מה המסקנה שאתה מסיק מזה?

יש להסיק מזה, שבדורות הבאים היה אפשר לטעות במעשה שסופר על אחד מהם ולספרו על השני...

אחד הדברים שגרם לכך, הוא ששניהם היו הולכים מעוטרים בתפילין כל היום.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ג' פברואר 14, 2017 11:02 pm
על ידי שומע
חדש בחו"ל, שהחינו ביום הפורים, שיעור קבע"ס בפהב"כ.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ג' יולי 31, 2018 4:59 pm
על ידי לבי במערב
עזריאל ברגר כתב:
אוצר החכמה כתב:
הגיונות כתב:אמנם אי"ז פסיקה הלכתית אך אתאפק לא אוכל מלציין למעשה זהה המסופר הן על בעל התניא והן על הגר"א.

אליאך בספרו על 'הגאון' כותב וז"ל (בעמ' 503): "עוד מסופר, כי בהגיע עת משפטו [של הגר"א], הופיע רבנו עטוף בטלית ועטור בתפילין כמנהגו, ובעמדו לפני השופטים הרים את הטלית מעל ראשו וגילה את התפילין. מיד נתקיים הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך - ויראו ממך", פחד גדול נפל על השופטים, והם הורו לשחררו".

מדהים הדמיון למסופר ב'שבחי הרב' על בעל התניא (אות ג'): "והרב היה לבוש תפילין אז, ופתח החלון והסתכל בהנוסעים, ותיכף נפל הסרדיוט הנשלח אחריו מהמרכבה ושבר רגלו אחת. והרב אמר ל זה כי אין זה חידוש, כי הלא ארז"ל וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך אלו תפילין שבראש, וע"כ כאשר ראה התפילין נפל עליו פחד עד שנפל מהמרכבה".

עוד מספר אליאך בספרו על רבינו הגר"א: "פעם אחת לן רבו במלון... פרץ אל בית איכר בליעל והתחיל להכות... כאשר ראה הבליעל את הגר"א נתקף בפחד נורא... שאל אחר כך בעל המלון את רבנו, מדוע נרעד הבליעל מפניו, והשיבו הגאון, משום שראה את התפילין שבראשי. תמה בעל המלון, הן גם אני התפללתי בתפילין על ראשי... נהו הגאון, אלא שאתה נושא התפילין על הראש, ואני בתוך הראש... ודרשו חז"ל 'אלו תפילין שבראש'. דקדקו 'שבראש' ולא 'על הראש'...".

ושוב מדהים הדמיון למסופר בספר 'שבחי הרב' על 'בעל התניא': "וכאשר שאלו אנשיו להרב, למה אין אוה"ע יריאים מפני התפילין שלנו, ענה להם: והלא רז"ל אמרו אלא תפילין שבראש, ולא תפילין שעל הראש, והתפילין שלי ב"ה בראשי ולא רק על הראש".


מעניין. מה המסקנה שאתה מסיק מזה?

יש להסיק מזה, שבדורות הבאים היה אפשר לטעות במעשה שסופר על אחד מהם ולספרו על השני...

אחד הדברים שגרם לכך, הוא ששניהם היו הולכים מעוטרים בתפילין כל היום.

לפענ"ד המסקנה מזה - שאליאך העתיק מבעל 'שבחי הרב', ורק שינה את שם נשוא הסיפור. הא ותו לא מידי. וד"ל.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ג' יולי 31, 2018 6:03 pm
על ידי דרומי
עברתי ברפרוף ואני מקווה שאיני כופל דבר שכבר נכתב.

לגבי זמן ר"ת בעה"ת שולל זאת לגמרי (בסידורו), וכן דעת הגר"א.

לגבי החזקת דברים בכיס בשבת כמדומני שהמקורות היחידים לאסור זאת הוא בדברי שועה"ר ומע"ר. אם כי למעשה משום מה כמעט ולא מקפידים בזה, ותמהתי על כך באשכול אחר.

לגבי בגדי ש"ק בשבת חזון - נשתוו הגר"א עם מנהג בעה"ת (והחסידים בכלל).

יש לציין דבר שבו יש סברות הפוכות לגמרי, ושניהם נגד 'מנהג העולם' הרווח -

הפטרת שבת הגדול. מנהג העולם להפטיר תמיד 'וערבה', שועה"ר (ע"פ פוסקים קדומים) פוסק להפטיר 'וערבה' רק כשחל בערב פסח ממש, ואילו הגר"א פוסק להפטיר רק כשלא חל בערב פסח.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ג' יולי 31, 2018 6:12 pm
על ידי עזריאל ברגר
דרומי כתב:לגבי החזקת דברים בכיס בשבת כמדומני שהמקורות היחידים לאסור זאת הוא בדברי שועה"ר ומע"ר. אם כי למעשה משום מה כמעט ולא מקפידים בזה, ותמהתי על כך באשכול אחר.

שו"ע המחבר שג,יז.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ב' יוני 19, 2023 6:05 pm
על ידי פלוריש
מחולת המחנים כתב:נראה ששניהם נטו יותר לפסוק עפ"י דעת הראשונים, ולא כשאר האחרונים שהציבו את הטושו"ע כמסמרות נטועים.
מסיבה זו, יש דמיון מפתיע למנהגי תימן!
ראו בחיבור המעניין של הרב פנחס עמר, הגר"א וחכמי תימן - השוואה בין הספר מעשה רב לבין מנהגיהם של יהודי תימן, עמנואל תשס"ד.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ג' יוני 20, 2023 8:54 pm
על ידי הבאר ההיא
לבי במערב כתב:
עזריאל ברגר כתב:
אוצר החכמה כתב:
הגיונות כתב:אמנם אי"ז פסיקה הלכתית אך אתאפק לא אוכל מלציין למעשה זהה המסופר הן על בעל התניא והן על הגר"א.

אליאך בספרו על 'הגאון' כותב וז"ל (בעמ' 503): "עוד מסופר, כי בהגיע עת משפטו [של הגר"א], הופיע רבנו עטוף בטלית ועטור בתפילין כמנהגו, ובעמדו לפני השופטים הרים את הטלית מעל ראשו וגילה את התפילין. מיד נתקיים הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך - ויראו ממך", פחד גדול נפל על השופטים, והם הורו לשחררו".

מדהים הדמיון למסופר ב'שבחי הרב' על בעל התניא (אות ג'): "והרב היה לבוש תפילין אז, ופתח החלון והסתכל בהנוסעים, ותיכף נפל הסרדיוט הנשלח אחריו מהמרכבה ושבר רגלו אחת. והרב אמר ל זה כי אין זה חידוש, כי הלא ארז"ל וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך אלו תפילין שבראש, וע"כ כאשר ראה התפילין נפל עליו פחד עד שנפל מהמרכבה".

עוד מספר אליאך בספרו על רבינו הגר"א: "פעם אחת לן רבו במלון... פרץ אל בית איכר בליעל והתחיל להכות... כאשר ראה הבליעל את הגר"א נתקף בפחד נורא... שאל אחר כך בעל המלון את רבנו, מדוע נרעד הבליעל מפניו, והשיבו הגאון, משום שראה את התפילין שבראשי. תמה בעל המלון, הן גם אני התפללתי בתפילין על ראשי... נהו הגאון, אלא שאתה נושא התפילין על הראש, ואני בתוך הראש... ודרשו חז"ל 'אלו תפילין שבראש'. דקדקו 'שבראש' ולא 'על הראש'...".

ושוב מדהים הדמיון למסופר בספר 'שבחי הרב' על 'בעל התניא': "וכאשר שאלו אנשיו להרב, למה אין אוה"ע יריאים מפני התפילין שלנו, ענה להם: והלא רז"ל אמרו אלא תפילין שבראש, ולא תפילין שעל הראש, והתפילין שלי ב"ה בראשי ולא רק על הראש".


מעניין. מה המסקנה שאתה מסיק מזה?

יש להסיק מזה, שבדורות הבאים היה אפשר לטעות במעשה שסופר על אחד מהם ולספרו על השני...

אחד הדברים שגרם לכך, הוא ששניהם היו הולכים מעוטרים בתפילין כל היום.

לפענ"ד המסקנה מזה - שאליאך העתיק מבעל 'שבחי הרב', ורק שינה את שם נשוא הסיפור. הא ותו לא מידי. וד"ל.

להבא לפני שמפריחים השערות מוזרות כדאי פשוט לפתוח ולראות את המקורות המצויינם בהערות שוליים.

לגוף הדברים יש כאן שתי חלקים הראשון עצם העובדה שהתקיים בו הפסוק וראו כל עמי הארץ וגו' השני הוא הדקדוק והביאור על לשון הכתוב תפילין שבראש.
החלק הראשון כבר במנוחה וקדושה (תרכ"ה) מוזכר שהתקיים בגר"א הפסוק וראו כל עמי הארץ אם כי הוא לא מזכיר במפורש תפילין.
החלק השני מקורו בספר זכרון חיים (תרמ"ט) ובספר כתר תפילין (תר"ע תרע"ג).

ואגב מצאתי שהגראי"ל שטיינמן סיפר את המעשה כולל הדקדוק תפילין שבראש על בעל שאגת אריה.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ד' יוני 21, 2023 3:23 am
על ידי לבי במערב
כהנ"ל מאוחרים להדפסת 'שבחי הרב'. ולא ברור מהי הראי' שחפץ מר להביא.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ד' יוני 21, 2023 9:33 pm
על ידי הבאר ההיא
שמא שכחת מה שכתבת למעלה ובכן אלו הדברים שעליהם נסובו דברי
לבי במערב כתב:לפענ"ד המסקנה מזה - שאליאך העתיק מבעל 'שבחי הרב', ורק שינה את שם נשוא הסיפור. הא ותו לא מידי. וד"ל.

השערה המוזרה שנאמרה כדבר הפשוט, ומבלי בדיקה מינימלית במילתא דעבידא לאיגלויי.

לגופם של דברים כמו שכתבתי יש כאן שני חלקים עצם הסיפור והדקדוק על תפילין שבראש, עצם הסיפור נרמז כבר במנוחה וקדושה (ויש לו עוד מקורות) שהפער בינו לבין שבחי הרב הוא אפסי עד לא קיים (צא ובקש את תאריכי הסכמות למנוחה וקדושה), לגבי הדקדוק בוודאי המקור בשבחי הרב קדם.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ה' יוני 22, 2023 7:52 am
על ידי לבי במערב
'בדיקה מינימלית' בספר ש(גלוי וידוע לַכֹּל כי) אינו ברשותי... אכן, דרישה 'פשוטה' למדי.

בכל אופן, הערתי כמובן על נימת המסקנא האוטומטית שבאה כתגובה לתיאור הנ"ל, ולא התכוונתי להאשים מאן־דהו באופן ישיר (אלא שלא נכתבו הדברים בדקדוק כה"צ).


אצ"ל שהסתמכות על אמינות 'שבחי הרב' כשלעצמו טעונה זהירות יתרה. אך, כאמור, לא בזה עסקתי.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ה' יוני 22, 2023 6:18 pm
על ידי הבאר ההיא
הוא נמצא באוצר החכמה, אבל כעת אני חושב שאתה באמת לא חייב לדעת את זה.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ו' יוני 23, 2023 12:45 am
על ידי לבי במערב
ייש"כ על ה'אישור'.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ו' יוני 23, 2023 1:40 am
על ידי פרנקל תאומים
לבי במערב כתב:'בדיקה מינימלית' בספר ש(גלוי וידוע לַכֹּל כי) אינו ברשותי... אכן, דרישה 'פשוטה' למדי.

בכל אופן, הערתי כמובן על נימת המסקנא האוטומטית שבאה כתגובה לתיאור הנ"ל, ולא התכוונתי להאשים מאן־דהו באופן ישיר (אלא שלא נכתבו הדברים בדקדוק כה"צ).


אצ"ל שהסתמכות על אמינות 'שבחי הרב' כשלעצמו טעונה זהירות יתרה. אך, כאמור, לא בזה עסקתי.

לא הבנתי. אתה חרצת את הדין על אליאך לנוכל ורמאי והוספת "ותול''מ וד''ל", וזאת מבלי לבדוק בספרו ובמ''מ שהוא מציין למקורותיו, וכשמאן דהוא היכה על קדקדך כל מה שיש לך לומר זה ש"הכל יודעים שאין הספר תחת ידי"?
פלא.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ו' יוני 23, 2023 7:53 am
על ידי לבי במערב
לא 'חרצתי' (וכמפורש בדברי, שהופיעו בהם עוד אי־אלו מילים מלבד המשפט המצוטט בפי מר כ'כל מה שיש ל[י] לומר').

עם זאת, כמובן, הרשות ביד מר 'להתפלא' כאוות־נפשו (אישית - דוקא אינני מתפלא על הודעתו, כיון שלא ציפיתי לתגובה אחרת מצדו...).

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ו' יוני 23, 2023 8:22 am
על ידי עץ הזית
לבי במערב כתב:בכל אופן, הערתי כמובן על נימת המסקנא האוטומטית שבאה כתגובה לתיאור הנ"ל, ולא התכוונתי להאשים מאן־דהו באופן ישיר (אלא שלא נכתבו הדברים בדקדוק כה"צ).
אם המסקנא "האוטומטית" היתה שבטוח הסיפור היה על הגר"א והועתק לגר"ז - אני משער שכולם היו מבינים שדבריך רק באים להדגיש שבאותה מידה יכול להיות להיפך, אבל מכיון שהמסקנא שעליה הגבת [כמצוטט כאן למטה] היא שיש סיפורים שבטעות הועתקו מאחד לשני, והגבת על זה שלדעתך המסקנה היא
א. שהסיפורים הועתקו בכוונה ובזדון מאחד לשני
ב. שזה נעשה על ידי אדם מסויים,
אז לא רק שאין פלא שהבינו אותך כחורץ דינו של אליאך לנוכל ורמאי, אלא שאם יש מי שהבין אותך באופן אחר אז זה פלא גדול.
(ואף אחרי תגובותיך האחרונות המבהירות שלא זו כוונתך, עדיין לא ברורה לי כוונתך, ואני משער שכוונתך שלא התכוונת לב' אלא רק לא' [דהיינו שאין הכרח שזה בטעות אלא ייתכן שזה בזדון] ועדיין זה מוזר מאד מאד מאד.)
לבי במערב כתב:
עזריאל ברגר כתב:יש להסיק מזה, שבדורות הבאים היה אפשר לטעות במעשה שסופר על אחד מהם ולספרו על השני...

אחד הדברים שגרם לכך, הוא ששניהם היו הולכים מעוטרים בתפילין כל היום.
לפענ"ד המסקנה מזה - שאליאך העתיק מבעל 'שבחי הרב', ורק שינה את שם נשוא הסיפור. הא ותו לא מידי. וד"ל.

Re: קווי דמיון/הכרעות דומות בהלכה בין הגר"א להגר"ז

פורסם: ו' יוני 23, 2023 7:07 pm
על ידי לבי במערב
הדברים נכתבו לפני כחמש שנים. בשעתו כנראה שהובנו לנכון (והראי', שאיש לא קפץ ו'מחה' בהם...).

לא התכוונתי אפילו לאפשרות הראשונה, אלא רק להעיר על נימת המסקנא האוטומטית [כפי שפירש הרב 'עזריאל ברגר' את תגובת הרב 'אוצר החכמה', בנוגע למעשה ספציפי (ודלא כפרשנות מר)] - כי הדברים יכולים בהחלט להתפרש גם לכיוון הנגדי (ובזה אין נפק"מ אם הוא בשגגה או בזדון, ע"י מי ומתי).