פורום אוצר החכמה

ספר טעם המלך על שער המלך נתחבר ע"י ר' ברוך ייטלס מתלמידי הנודע ביהודה ומלומדי העיר פראג. יצא עליו קול שהתחבר למשכילי פראג והיו גדולי ישראל שמשכו ידיהם מלעסוק בספרו ולעומת זה יש כו"כ ספרי אחרונים שעוסקים בדברים ונו"נ בה כספר יסוד.

לדוגמא רבינו המנחת חינוך מרבה להביאו, ומפלפל בדבריו, ומצד אחד קבלתי ממקור חשוב שמרן החת"ס בעת לימודו בשער המלך כסה את הגהות טעם המלך במטפחת כדי שלא להיכשל לעיין בה.

מה המה המקורות לזה שהמחבר השתייך לחוג המשכילים, האם נמצא דברים שבכתב ממנו או ממשכילי דורו להעיד על זה, ואם יש מקורות לגדולי ישראל אחרים שלא עסקו בחיבורו?

בוויקיפידיה יש ערך שלם עליו עם הרבה פרטים, לא יודע בכמה זה מוסמך:

https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%91% ... 7%9C%D7%A1

תראה כאן חומר רב (אינו באוצר ונסרק באופן פרטי ע"י ולכן חותמת האוצר עליו)

איש_ספר כתב:תראה כאן חומר רב (אינו באוצר ונסרק באופן פרטי ע"י ולכן חותמת האוצר עליו)

טעם.PDF

האם בעל ההגהות הוא הג"ר שמואל לנדא בן הנודע ביהודה?

איש_ספר כתב:תראה כאן חומר רב (אינו באוצר ונסרק באופן פרטי ע"י ולכן חותמת האוצר עליו)

טעם.PDF

אני מאד מקוה שמה שכתת אינו באוצר התכוונת לכתוב אינו באוצר עדיין

ייחסו לר"ב ייטלש את חיבור הקונטרס האורב נגד רבי שמואל לנדא
https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?24296&
מקום ההדפסה שאלוניקי שרשום בשער הספר, קרוב לודאי שאינו נכון.

אולם ראיתי אחרים שמייחסים את הקונטרס לר' שאול ברלין בעל הבשמים ראש וכסא דהרסנא.

זה לשון שו"ת מהרש"ג ח"א או"ח סי' נ"ז אחר שהביא דברי הטעם המלך
וידוע דלאו בר סמכא הוא כ"כ, ובפרט שידוע שהי' מתלמידי הרמ"ד והגאון ר' מרדכי בנעט לא רצה להסכים על הגהותיו על ס' שער המלך כשהדפיס את ספר שעה"מ, וגם שמעתי מגדול אחד והוא הגה"צ מנאנאש זצ"ל בעל המחבר ספר אפסי ארץ על התורה ועוד מת"ח אחד שהחת"ס זצ"ל כשהיה מעיין בספר שעה"מ הי' משים בגד על הגהות טעם המלך כדי שלא יהיו עיניו משוטטות בהם, שלא רצה לעיין בהם, ומה שגאוני גאליציען מביאין דבריו הוא משום שהי' בריחוק מקום לא ידעו מכל זה.

תודה רבה - האם עשו חיפוש בספרי חתם סופר לראות אם אכן אינו מביא את הטעם המלך?

מעניים שנכדו ר' עקיבא ב"ר שמעון סופר מערלוי, הדפיס את השער המלך עם הגהות חותנו רח"ש בירנבוים חתן הגרעק"א וצירף את הגהות הטעם המלך, על אף התנגדות זקנו החת"ס?

התוכלו לפרט עבור חסומי נתיב מי היה האיש ומה היה טיבו ?

עיין עוד כאן בשיחתו של הגרש"א שטרן שליט"א עם האדמו"ר מהר"א מסאטמאר שליט"א (עמ' 31, באידיש).
http://mysatmar.com/docs/bb/5770/vayeishev.pdf

אגב, בעל מי באר, בערך בויקיפדיה הובא קישור לדברים חמים ונלהבים שכתב על הטעם למלך לאחר פטירתו.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 7&pgnum=30

כמו שהוזכר בשיחה החתם סופר לא ניתק לגמרי את הקשר עם ר' בער אופנהיימר, ולא עוד אלא שבספר מי באר (סי' ט"ו) מופיע מכתב מהחת"ס אליו.

הביטוי 'מי באר לא נשתה' על ספר מי באר מובא בספר אלף כתב לרבי יצחק וייס מווערבוי, (אינו נמצא באוצר, וחבל).

כמדומני שהגליונות החריפים של הגר"ש לנדא כנגד הטעם המלך הועתקו במלואם בנוב"י מכון ירושלים.
וצ"ע אם ראוי לעשות כך.

מדוע אכן אין קובצי הכרם שלמה הנפלאים מצויים באוצר?

אשכול ארוך עם הרבה חומר בפורום סו"ס:

http://m.bhol.co.il/forums/topic.asp?wh ... m_id=19616

למעשה מלבד המהרש"ג, יש עדות אחרת על הסתייגות החת"ס מלימטד בטעם המלך?

מהר"א מסטמר אינו בתוך הענינים כנראה משיחתו עם הגרש"א שטרן
הגרש"א שטרן סידר אותו בין לענין כיבוד אב ובין לענין מכירת חמץ מטעם זכי'
בענין הקצות דזכין מאדם ל"א יש בזה אריכות גדולה באח' עי' ח"ס אבה"ע סי' יא וגם בבאר יצחק ועוד הרבה.

והחיד"א ז"ל כותב פעמיים שפראג ירדה אחורנית מחמת שהנו"ב התיר תספורת בחוה"מ ויצאו כנגדו רבנים שאף לא היו ראויים להיות תלמידי תלמידיו וזה גרם לירידת הדור ובזיון התורה כך כותב החיד"א וכ' להזהיר שמי שרוצה להתיר דבר אע"פ שמותר יש לו לחשב מה שיאמרו שארי רבנים קטני קטנים שיכולים לעשות תעמולה

אבןטובה כתב:והחיד"א ז"ל כותב פעמיים בת' חיים שאל ואהבת דוד שפראג ירדה אחורנית מחמת שהנו"ב התיר תספורת בחוה"מ ויצאו כנגדו רבנים שאף לא היו ראויים להיות תלמידי תמידיו וזה גרם לירידת הדור ובזיון התורה כך כותב החיד"א וכ' להזהיר שמי שרוצה להתיר דבר אע"פ שמותר יש לו לחשב מה שיאמרו שארי רבנים קטני קטנים שיכולים לעשות תעמולה

אשמח למר"מ מדויק

איש_ספר כתב:

אבןטובה כתב:והחיד"א ז"ל כותב פעמיים בת' חיים שאל ואהבת דוד שפראג ירדה אחורנית מחמת שהנו"ב התיר תספורת בחוה"מ ויצאו כנגדו רבנים שאף לא היו ראויים להיות תלמידי תמידיו וזה גרם לירידת הדור ובזיון התורה כך כותב החיד"א וכ' להזהיר שמי שרוצה להתיר דבר אע"פ שמותר יש לו לחשב מה שיאמרו שארי רבנים קטני קטנים שיכולים לעשות תעמולה

אשמח למר"מ מדויק

שו"ת טוב עין [לחיד"א] סימן יד
וכבר נודע שמהוראת הגאון החסיד מהר"י לנדא ז"ל בספרו נודע ביהודה שהתיר לגלח זקנו במספרים או בסם בחה"מ ע"י פועל שאין לו מה יאכל יצא תקלה ח"ו ובהיותי בשליחות מצוה בערי אדום שמעתי ותרגז בטני מדלת העם אמרים המאררים שכל מה שאוסרים בעריות ומ"א חומרות והרי גלוח בחה"מ שעתה אחר כמה דורות נמצא חכם אמיתי שהתיר והגם שגערתי בהם מאד שבושא כיון דעל על. וזו שגגה שיצאה מלפני השליט. וגרם שמלבד רבני הדור שחלקו עליו אפילו מי שאינו מגיע לקרסולי תלמידי הגאון ז"ל פער פיו. וכמה גדולים דברי חכמים שלא להתיר דבר התמוה אף שהדין דין אמת. ומי שישב בערים האל ידע מה בחשוכא מדלת העם. כדבר האמור.
שו"ת יוסף אומץ סימן ז
האמנם אנא זעירא בלכת דמצוה בשליחות עה"ק שמעתי דבת רבים דאמרי אינשי הנה החכמים שקדמו בבלי דעת אסרו לנו כמה דברים בשבת ובעריות וסתם יינם וכיוצא ועתה חכמי הדור נפקחו עיניהם והתחילו להבין שהראשונים טעו והן עתה יש רב גדול שהתיר לגלח בחה"מ וכזאת וכזאת יהיה כל מה שאסרו וכו' ובשמעי דבריהם עמדתי מרעיד וגערתי בהם דברתי בלשוני כמלא פי תנור בוערים בעם וזלזלתי בהם פעם בדברים קשים ופעם בלשון רכה לפי המקום והזמן. וכה אמרתי להם כל האסורים כתובים על ספר הפלוסוף הגדול הרמב"ם שכל הגוים מודים בחכמתו והוא תפארת ישראל גאון קדמון. והני מילי אשר שמעתם כזבים לכל דבריהם כי אין היום מתיר אסורים במחנה העברים שגבלו ראשונים עושי אורים ונתפשטו בכל ישראל הכשרים. ובבואי לאמשטרדאם ידעתי משו"ת נודע ביהודה חדשות מעתה ששם התיר הרב גלוח בחול המועד אם גלח מעי"ט ע"י פועל שאין לו מה יאכל. אז אמרתי אכן נודע הדבר אשר דברו הנך אינשי דסגן דברי נרגן ואולם בו בפרק ראיתי אשר תכף אזרו חיל הגאונים רב של ברלין ורב של אמשטרדאם וחלקו עליו ונדפס בספר בנין אריאל. גם ידעתי נאמנה שרבני גאוני פולין ואשכנז הטב חרה להם על התר זה וכמעט נגעו בכבוד הרב. ואין ספק כי רבני ארץ ישראל וקושטנדינה רבתי ואיזמיר ושלוניקי וכל טורקיא"ה ומצרים ודמשק וארם צובה וערי המערב פנימי וחיצון כלם יסכימו עם רבני פולין ואשכנז נגד הגאון מהר"ר יחזקאל הרב המחבר נודע ביהודה. כי בימי מרן ז"ל כבר היו מגלחים זקנם כמ"ש בספר יין המשומר. וזה כמה מאות שנים שנתפשט איסורו בכל ישראל. ומה גם שיצא תקלה גדולה להקל לכל אסורי שבת ועריות וסתם יינם וכיוצא בהם. וכבר בחיים חיותו של הרב הנז' עם שהיה גדול בחכמה ובמנין כמה מגדולי הזמן התריסו נגדו. וגרם שאפילו מי שאינו ראוי להיות תלמיד תלמידו של הגאון ז"ל נטל עטרה ואמר אני חולק על הרב.
[מחזיק ברכה או"ח - סימן תקמב
דין ב'. כל מלאכה מותר לעשותה על ידי פועל שאין לו מה יאכל וכו'. הגאון מהר"ר יחזקאל נר"ו בשו"ת נודע ביהודה א"ח סי' יג פסק דאם גילח ערב הרגל מותר לגלח בחש"מ על ידי פועל שאין לו מה יאכל ע"ש באורך. וכבר חלקו על כל דבריו בתשובה זו הגאונים מהר"ר שאול נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק אמשטרדם ומר אחיו אב"ד ור"מ דק"ק ברלין נר"ו כאשר תראה בספר בנין אריאל למהר"ש הנז' ח"ב דף ל עש"ב. וגם רב אחד המיוחד מערי איטליא כתב בכל תוקף נגד תשו' הגאון מהר"ר יחזקאל הנז'. ובאמת שהוא תימה על הגאון החסיד מהר"י הנז' איך יצאת זאת מלפניו דהן לו יהי דיהבינן כל דיליה בעיקר הדין, הוראה זו כלה מקשה לתת חרב ביד דלת עם הארץ. וגם אני שמעתי אש יצאה מהוראה זו שהמון העם מצאו פתח להקל באסורים. וכמה גדולים דברי חכמים שלא להתיר דבר התמוה לרבים ודי בזה]

יישר כוח לבקרו טלה לכוון הדברים לאמיתתם

למעשה, מרן החיד"א לא כותב "שפראג ירדה אחורנית". [הירידה הורגשה כנראה רק בדור הבא].
הוא רק הזהיר מהתוצאות, ומעיד שהדבר גרם חולשה רוחנית להמון העם במדינות שבהם עבר. (הוא לא היה בפראג).

אסכם למי שקשה לקרוא האריכות: החיד"א כותב שהירידה נגרמה באיזה אופן מחמת ההיתר עצמו, כי הע"ה אמרו שאם כבר אז כל איסור אפשר להתיר ח"ו.
כמו"כ מציין החיד"א שחלקו עליו רבים, גם מגדולי הזמן וגם כאלו שאינם מגיעים לקרסוליו.
והחיד"א כותב שמזה התחילה הירידה "בערי אדום", אבל לא מציין את פראג דווקא.

ולהוסיף דברי הרב חיד"א בשם הגדולים (מערכת ספרים, ערך נודע ביהודה) "ואם בענין גילוח בחה"מ נטה קו, מ"מ החכם בחכמתו יכיר מספריו כי רב הוא ומופלא מגדולי הדור".

שברי לוחות כתב:

איש_ספר כתב:תראה כאן חומר רב (אינו באוצר ונסרק באופן פרטי ע"י ולכן חותמת האוצר עליו)

טעם.PDF

אני מאד מקוה שמה שכתת אינו באוצר התכוונת לכתוב אינו באוצר עדיין

המו"ל קובץ כר"ש אינו מניח להכניס הקבצים בשום מאגר וכפי שנכב"ב.

הגרש"א שטרן מביא שהוא לא הניח לבן הנוב"י להיות רב "כי אחרי הרב'ה אין כלום".
ומתי מונה שי"ר? סליחה בעד הבורות.

לעומקו של דבר כתב:ומתי מונה שי"ר? סליחה בעד הבורות.

בשנת ת"ר, אחרי פטירת רבי שמואל לנדא בשנת תקצ"ח.
המצב הרוחני של פראג כבר היה ירוד מאד באותן שנים.

לגבי ירידתה של פראג יש את המאמר הידוע של רבי מאיר שפירא מלובלין "פרעשבורג ופראג - פרעשבורג ניצחה!".

אין הגרש"א שטרן אומר שהטעם המלך לא הניח לבן הנו"ב להיות רב אלא מהר"א מסטמר אומר ששמע כך
ומהרש"א שטרן אמר מחמת שהיה משכיל כמ"ש בת' מהרש"ג
ובכלל כל הנידון שאמר מהר"א מסטמר אודות מכירת חמץ דזכין מאדם ל"א והעירו הגרש"א שטרן שאינו אלא להקצות אבל לא לשאר הפוסקים הח"ס ודעימיה ובעל כרחיך הודה לו מהר"א מסטמר ע"ש.
שניהם שכחו מד' הקצות סי' רסב סק"א שכ' חידוש עצום במי ששכח חמץ אע"פ שביטלו אחר הזמן מותר בהנאה לאחה"פ מחמת דאגלמל"פ דניח"ל כמו כלך אצל יפות ע"ש ולא כל האח' מודים לו בזה

עושה חדשות כתב:כמדומני שהגליונות החריפים של הגר"ש לנדא כנגד הטעם המלך הועתקו במלואם בנוב"י מכון ירושלים.
וצ"ע אם ראוי לעשות כך.

האם הכוונה לגליונות הנ"ל שהתפרסמו בכרם שלמה?
אם תוכל, בבקשה תציין מראה מקומות מדוייקים (בנוב"י של מכון ירושלים) של הערות הגר"ש לנדא על טעם המלך.

וונדרבר כתב:

עושה חדשות כתב:כמדומני שהגליונות החריפים של הגר"ש לנדא כנגד הטעם המלך הועתקו במלואם בנוב"י מכון ירושלים.
וצ"ע אם ראוי לעשות כך.

האם הכוונה לגליונות הנ"ל שהתפרסמו בכרם שלמה?
אם תוכל, בבקשה תציין מראה מקומות מדוייקים (בנוב"י של מכון ירושלים) של הערות הגר"ש לנדא על טעם המלך.

או"ח מהדו"ק סי' ל"ח ומהדו"ת סי' צ"א.

מיללער כתב:אשכול ארוך עם הרבה חומר בפורום סו"ס:

http://m.bhol.co.il/forums/topic.asp?wh ... m_id=19616

למעשה מלבד המהרש"ג, יש עדות אחרת על הסתייגות החת"ס מלימטד בטעם המלך?

ראה גם בספר חקי חיים שמביא ג"כ ששמע שהחת"ס לא רצה לעיין בו וראה עוד בספר הגאון שנשכח.

מחולת המחנים כתב:ייחסו לר"ב ייטלש את חיבור הקונטרס האורב נגד רבי שמואל לנדא
https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?24296&
מקום ההדפסה שאלוניקי שרשום בשער הספר, קרוב לודאי שאינו נכון.

אולם ראיתי אחרים שמייחסים את הקונטרס לר' שאול ברלין בעל הבשמים ראש וכסא דהרסנא.

כבר העירו שבטעם המלך הל' גירושין פ"א מציין לספרו האורב וראה בארשת ב' כמדומה דף 118, ובאמת מה שחשבו שהוא מר"ש ברלין, משום שכותב שראה הכת"י של הבשמים ראש, וראה בנועם ח"ב מהגרי"פ פרלא ז"ל אודות הבשמים ראש שכתב 'ולא יטעה שום אדם להביא ראי' מזה על אמתת ד' בשמים ראש להרא"ש כי ידוע כל ספר האורב שם הגהותיו מעשה ידי הר"ב ייטלס ז"ל שהדפיסו להתכבד בקלון הרב הר"ש לנדא'.

מספר מראש צורים מאמר על מהרי"ץ דושינסקי ז"ל.

אבן טובה

בספר לב אהרן למהר"א מסאטמאר על מסכת פסחים נמצא באוצר יש אריכות גדולה בדברי הקצות [ששכח ולא ידע כדבריך] בסימן הראשון עיי"ש.

תעיין בשיחתו עם הגרש"א שטרן המצורף באשכול למעלה ותראה אם ידע מהקצות סי' רסב
ואם הוא מביאו בספרו אז או ששכח או שכתבו אח"כ
ובכלל כל הספר לב אהרן על פסחים
ופלפולו מרובה על ידיעתו
סליחה אבל זהו לפי השגתי והשערתי

פייערמאן כתב:מספר מראש צורים מאמר על מהרי"ץ דושינסקי ז"ל.

איפה יש להשיג הס' מראש צורים או ליצור קשר עם משפחת המחבר?

פייערמאן כתב:

וונדרבר כתב:

עושה חדשות כתב:כמדומני שהגליונות החריפים של הגר"ש לנדא כנגד הטעם המלך הועתקו במלואם בנוב"י מכון ירושלים.
וצ"ע אם ראוי לעשות כך.

האם הכוונה לגליונות הנ"ל שהתפרסמו בכרם שלמה?
אם תוכל, בבקשה תציין מראה מקומות מדוייקים (בנוב"י של מכון ירושלים) של הערות הגר"ש לנדא על טעם המלך.

או"ח מהדו"ק סי' ל"ח ומהדו"ת סי' צ"א.

יישר כח.
מה שכתבת מהדו"ק סי' ל"ח, הוא ט"ס, וצ"ל: סי' ל"ו.

מן הדין היה למחות את הודעות הרב אבן טובה ולהשליך אבן אחר הנופל, בחסימתו המלאה. אם ישגה באווילתו וישנה בטיפשותו, כן יעשה.

אם אכן ראוי למחוק את הודעות אלו - מדוע הדבר לא נעשה.
בשלמא חסימתו - אין עונשין אלא אם כן מזהירין, אבל למחוק את דברי ההבל על אחד מגאוני הדור, בוודאי שמהראוי.

צודק. נמחק.

אני נהנה מאד מן המסכיל 'ציבור'
שהוא לא ציוה בתוקף לחסום את אבןטובה
וגם לרבות שהוא מכתיר בלבו הטוב והרך בגודל חנינותו ורחמנותו בתואר 'גאוני הדור' למי שירצה
ונקרא בלעז 'א גרויסע פארגינער'
איזה לב טוב הוא זה
כשל עוזר ונפל עזור
ולאיש-ספר: נאמר לחכמים יודעי העתי"ם
עת להשליך ועת לכנוס
הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע (משלי יג כ)


ועי' מגילה כח.

חכ"א ציין לי למש"כ במרפא לנפש לר' רפאל זילבר ז"ל אב"ד פריימאן בפר' חוקת.

בספר מבוא הלשון לאח של בעל טעם המלך יש הסכמות מהגאון ר"ש לנדא זצ"ל ומהגאון בעל טעם המלך זצ"ל
אם המחלוקת הייתה כמו שנכתב כאן והרש"ל חשד בו בהשכלה איך הסכים לספר יחד עם משכיל?