ספר חדש - 'פתחי דעת' (ח"ב), לגרד"א מורגנשטרן שליט"א

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ד' פברואר 15, 2017 9:41 pm

: מודעה פתחי דעת.gif (104.81 KiB) נצפה 8815 פעמים

אמיר כרמי · הודעהעל ידי **אמיר כרמי** » ד' פברואר 15, 2017 9:52 pm

מעט דבש כתב:
מודעה פתחי דעת.gif

יש מישהו שיכול להרחיב על הספר? מה מיוחד בו?
תודה רבה

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ד' פברואר 15, 2017 10:14 pm

צורת הספר היא: הקדמת הסוגיא בקיצור, ולאחר מכן תמצית ההלכות.

ההלכות בפנים כמובן ע"פ הגריש"א, אך בהערות מובאות גם דעות הגר"ש ואזנר והגר"נ קרליץ, לאורך כל הספר.

ייחודו של הספר, הן בניסוח ההלכות בבהירות, מתוך לימוד הסוגיא בעיון רב, בשימוש חכמים, ומתוך ניסיון רב בהוראה,
הן במאות הוראות הגריש"א לאורך כל הספר - כשאין אלו 'שמועות' סתם, אלא דעת הגריש"א בליבון אחר ליבון.

מתוך ההקדמה:

השתדלנו הרבה, עד כמה שהיד היתה מגעת, והזמן איפשר, לברר את הסוגיות בשרשן, ולדון קמיה מו"ר זצ"ל בהרחבה, פעם אחר פעם, בצדדי הענין הנידון, ולברר היטב את אותן השאלות בפנים שונות, בכדי להגיע לאמיתה של תורה בהבנת דעתו הבהירה בנושאים הנידונים. כך שמתוך השאלות הרבות, ניסינו להגיע לבירור הבנתו של מו"ר זצ"ל בעצם הסוגיא, ומתוך כך להבין לאשורו את הכרעתו העיקרית.

בספר הובאו רק התשובות שזכינו לבררם אצל מו"ר זצ"ל כדבעי, ומחמת כן הבאנו רק את המעט הזך מתוך השאלות השונות, ו'יותר משנאמר כאן לא נאמר כאן'.

===========

פן ייחודי נוסף בספר, הוא ליבון המציאות לאשורה.

המחבר שליט"א, שידיו רב לו גם בתחום הרפואה, כידוע, מברר היטב בכל תחום הנוגע לבירור המציאות, בהרחבה, המועילה הן לרבנים היושבים על מדין, והן ללומד.

כך למשל יש הרחבה רבתי בנוגע לרשימה ארוכה של טיפולים רפואיים, בהסבר הטיפול ומהותו ע"פ ספרי הרפואה, והדין למעשה אם נאסרת או לא.

בירור מציאותי נרחב בנוגע לבדיקת דם מכה, האם ניתן לסמוך על בדיקת 'אחות' או רופא, כדי לדעת אם יש מכה או לא.

בירור מעניין על 'עוורון צבעים' ומשמעותו לגבי בדיקת מראות (הובא כאן).

הרחבה בנוגע לטיפולי שיניים, מהותו של כל טיפול, והאם הוא מהווה חציצה או לא.

פרק שלם - "דיני וסתות ע"פ דרכי הרפואה" - הסבר נרחב ומפורט מאד, על דרכי הטיפול בתרופות מתרופות שונות לכל מיני מצבים (7 עמודים של שמות תרופות, ודרכי הטיפול בהם, עם ציונים למחקרים רפואיים מקובלים), ודין וסתות בשימוש בהן.

זאת מלבד דיני וסתות שבאו בהרחבה גדולה (כ-200 עמודים), בהסבר בהיר ומפורט, גם למקרים מורכבים.

בירור מציאותי על בגדים סינטטיים, לגבי דיני כתמים.

דיני כלה, עם הסבר מפורט מאד ומציאותי (הוא כותב שיש טעות נפוצה גם אצל מורי הוראה בחלק המציאותי), והוראות הגריש"א לכל התקופה (דיני בדיקות, דיני יחוד בחופת נידה, דיני דם בתולים וכו').

בקיצור, ספר מקיף מאד, בהיר מאד, עם הלכות פסוקות, המקיף את הלכות נדה הן בחלק ההלכתי, והן בחלק המציאותי.

אמיר כרמי

שכנעתני...
אפשר להשיגו רק בטלפון הנ"ל?

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ד' פברואר 15, 2017 11:18 pm

נמסר לי כי שבוע הבא יהיה בדוכנים של בלוי.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ה' פברואר 16, 2017 9:10 am

מעט דבש כתב:המחבר שליט"א, שידיו רב לו גם בתחום הרפואה, כידוע, מברר היטב בכל תחום הנוגע לבירור המציאות, בהרחבה, המועילה הן לרבנים היושבים על מדין, והן ללומד.
כך למשל יש הרחבה רבתי בנוגע לרשימה ארוכה של טיפולים רפואיים, בהסבר הטיפול ומהותו ע"פ ספרי הרפואה, והדין למעשה אם נאסרת או לא.
בירור מציאותי נרחב בנוגע לבדיקת דם מכה, האם ניתן לסמוך על בדיקת 'אחות' או רופא, כדי לדעת אם יש מכה או לא.
בירור מעניין על 'עוורון צבעים' ומשמעותו לגבי בדיקת מראות (הובא כאן).
הרחבה בנוגע לטיפולי שיניים, מהותו של כל טיפול, והאם הוא מהווה חציצה או לא.
פרק שלם - "דיני וסתות ע"פ דרכי הרפואה" - הסבר נרחב ומפורט מאד, על דרכי הטיפול בתרופות מתרופות שונות לכל מיני מצבים (7 עמודים של שמות תרופות, ודרכי הטיפול בהם, עם ציונים למחקרים רפואיים מקובלים), ודין וסתות בשימוש בהן.
זאת מלבד דיני וסתות שבאו בהרחבה גדולה (כ-200 עמודים), בהסבר בהיר ומפורט, גם למקרים מורכבים.
בירור מציאותי על בגדים סינטטיים, לגבי דיני כתמים.
דיני כלה, עם הסבר מפורט מאד ומציאותי (הוא כותב שיש טעות נפוצה גם אצל מורי הוראה בחלק המציאותי), והוראות הגריש"א לכל התקופה (דיני בדיקות, דיני יחוד בחופת נידה, דיני דם בתולים וכו').
בקיצור, ספר מקיף מאד, בהיר מאד, עם הלכות פסוקות, המקיף את הלכות נדה הן בחלק ההלכתי, והן בחלק המציאותי.

אך זאת למודעי: בחלק א' של הספר פתחי דעת מחדש המחבר כמה ענינים מעשיים בצורת הבדיקה ועוד, וידוע שמרעיש הרב הנ"ל על כך בשיעורים ומאז שנדפס, גם בספר. הרבה רבנים ומו"צים הורו שזו טעות, ויש בכך חידוש דברים שלא קיבלנו מרבותינו אבותינו ואמותינו. וזה כולל את תלמידי הגרי"ש המובהקים שהורו שאין לבדוק בצורה כזו. (הרב ובר, ר' עזריאל, ועוד). ואף ביררו אצל משפחת הגרי"ש, האם הוא הורה לבנותיו לבדוק באופן שמתואר שם, ונמצא שלא. (במילה אחת: הוא אומר שיש להעביר את הבדיקה על צוואר הרחם. ובשיעורי שבט הלוי ועוד כותבים שאין לעשות כך שמקלקלת עצמה).
גם בנוגע לבודקות טהרה, יש טענות על מה שכתב בספר הנ"ל. ועוד עניינים. אף שעל כל חידוש וחידוש נקרא שמו של הגרי"ש.
ועובדא ידענא על אברך שנישא בזיוו"ש, והשתכנע מהספר שיש לעשות הבדיקה באופן המתואר שם (תורת 'ארבע השלבים'), והורה כך לרעייתו, ולמרבה הצער היא כמובן התקלקלה שוב ושוב, ונמצא שמאז החתונה שלושה חדשים היא לא הצליחה להיטהר, ה' ישמור. ונוצרו בעיות חמורות בשלו' בית, כמובן, עד שהפנו אותו לת"ח אחד חשוב בירושלים שעשה על כך עבודת מחקר, וכששמע על המקרה הזה אמר: תשלחו אותו אליי, ואכן פנה אליו האברך, והציל את ביתו.
לכן מי שרוצה לעשות כפי שכתוב שם, שיתייעץ קודם לכן עם רבנים חשובים

לעומקו של דבר

באופן קצר יש לומר את הידוע לרבים, הגאון המובהק הרב מורגנשטרן שליט"א הוא מחמיר גדול, ופעמים שאומר החומרות בשם הגריש"א זצ"ל ויש רבים מתלמידיו האחרים של הגריש"א שסוברים שאין כן דעת הגריש"א.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ה' פברואר 16, 2017 8:40 pm

אריך כתב:אך זאת למודעי: בחלק א' של הספר פתחי דעת מחדש המחבר כמה ענינים מעשיים בצורת הבדיקה ועוד, וידוע שמרעיש הרב הנ"ל על כך בשיעורים ומאז שנדפס, גם בספר. הרבה רבנים ומו"צים הורו שזו טעות, ויש בכך חידוש דברים שלא קיבלנו מרבותינו אבותינו ואמותינו. וזה כולל את תלמידי הגרי"ש המובהקים שהורו שאין לבדוק בצורה כזו. (הרב ובר, ר' עזריאל, ועוד). ואף ביררו אצל משפחת הגרי"ש, האם הוא הורה לבנותיו לבדוק באופן שמתואר שם, ונמצא שלא. (במילה אחת: הוא אומר שיש להעביר את הבדיקה על צוואר הרחם. ובשיעורי שבט הלוי ועוד כותבים שאין לעשות כך שמקלקלת עצמה)

יש כאן ערבוב של שני נושאים נפרדים.

נושא אחד הוא: החיוב לבדוק בכל החורים והסדקים שאפשר להגיע אליהם. חיוב זה מפורש בכל הראשונים והאחרונים.
ודוקא בנושא זה הספר מועיל מאד. מכיון שהוא מסביר היטב את מבנה המקום, כך שתדע האשה מה היא עושה, וגם מציע דרך טכנית קלה להגיע לכל מקום כמחוייב ('תורת ארבע השלבים').

מן הניסיון הרב שהגיע למחבר, מצא שדוקא צורה זו היא מועילה שלא לפצוע, וכל אשה שניסתה לעשות בצורה זו, בדקה בצורה רגועה ושלווה (כשהיא מבינה את מבנה המקום וצורתו), וכפי שמעיד בספר ("כפי ששמענו על הרבה שהתקשו במשך שנים רבות בעשיית הבדיקות בלא להפצע, וכשעשו עפ"י דרך זו הצליחו בס"ד").

הנושא השני הוא: האם מקום פתח צואר הרחם חייב בבדיקה (מדובר על נקודה מסויימת באו"מ). נכון אמנם שבשיעורי שבט הלוי כותב שא"צ לבדוק שם, אך המחבר מעיד על מעשה שהיה שהאשה אמרה שהיא בדקה בכל מקום חוץ ממקום זה, והורה הגריש"א שלא עלתה לה בדיקה. ועוד הורה, שאם אינה יכולה לגעת שם מחמת רגישות לפצעים (ואין זה המקרה המצוי, שאפשר לגעת שם בעדינות בלי להפצע), צריכה ללכת לאחות שתוכל לגעת שם יותר בזהירות (ע"י פתיחת המקום), או שתבדוק האחות בהסתכלות שם.

בכל אופן, נושא זה השני, אינו נוגע ל'ארבע השלבים' של המחבר, שלא נועדה אלא להקל להגיע לכל מקום כדין. ובזה כו"ע מודים, והמחבר מצטט שני מכתבים של הרב וואזנר בנידון, שמעורר על הנושא.

וצורת הבדיקה שהוא מציע, אין זה אלא הצעה בעלמא, וכמו שכותב בעצמו: "יש להדגיש, שזו צורה מומלצת ונוחה להרבה לפי הניסיון, אך יש אחרות שדרכים אחרות נוחות להן. ותעשה כל אחת בדרך הנוחה לה, רק תקפיד לעשות את הבדיקה כדין" (דהיינו בכל החורים והסדקים).

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ה' פברואר 16, 2017 11:50 pm

מעט דבש כתב:נושא אחד הוא: החיוב לבדוק בכל החורים והסדקים שאפשר להגיע אליהם. חיוב זה מפורש בכל הראשונים והאחרונים.
ודוקא בנושא זה הספר מועיל מאד. מכיון שהוא מסביר היטב את מבנה המקום, כך שתדע האשה מה היא עושה, וגם מציע דרך טכנית קלה להגיע לכל מקום כמחוייב ('תורת ארבע השלבים').

אלו דברי הרב מורגנשטרן

שלב א: תכניס את אצבעה לבית החיצון כשהאצבע מכוונת בכיוון הגב (- הצד התחתון של הבית החיצון כששוכבת על הגב), בכך מגיעה עד כמה שידה מגעת לעומק הבית החיצון.
שלב ב: לאחר שהגיעה בעומק עד מקום שידה מגעת, מניעה את החלק העליון של אצבעה בלחץ קל על קיר הבית החיצון בכדי להפשיט את הכפלים העלולים להיות שם, ובודקת את כל החלק העליון (הפנימי) של בית החיצון. אם אין בסיבוב אחד של ראש האצבע להגיע לכל גובה הקירות בשטח הבית החיצון שמעל צוואר הרחם, תרד באצבעה קצת ותעשה סיבוב נוסף עד שבטוחה שעברה באצבעה על כל הקירות מעל ומול צוואר הרחם.
שלב ג: תמשיך ותקיף עד כמה שיכולה בסיבוב את צוואר הרחם, לאחר מכן תיגע נגיעה קלה בפתח צוואר הרחם, (אך לא תשפשף את צואר הרחם ולא תנסה להכנס איליו שהוא דבר בלתי אפשרי כמעט אצל כל הנשים).
שלב ד: לאחר מכן תתקדם לכיוון היציאה מבית החיצון תוך כדי שמסובב את אצבעה בלחיצה קלה על כל קירות הבית החיצון

הרב וואזנר

ויש לסובב גם בכל משך היציאה, או בכוון הפוך, לסובב מהתחלה ולעומק

הרב גנס (ע"פ טב"י)

לכ"ר הגר' ישראל גנס שליט"א. אחדשה"ט. שמעתי אומרים בשם הג"ר שלמה זלמן אויערבך זצ"ל שבדיקה של אשה צריכים לעשות פעם אחת סיבוב וגם עוד פעם כשמוציאה את עד מן הגוף לסובב עוד פעם כשמוציאה. וזה דין גמור, ואנו לא נהגנו ולא שמענו מזה, מה הדין באמת בזה? הדין הזה לא ברור גם אצל לומדי התורה. בכבוד רב, אהרן דויד. תשובה: מכניסים את האצבע עמוק עד מקום שידה מגעת. ומסובבת בכל הצדדים בחורים ובסדקים, כך כתב בספר טהרת בת ישראל ע"פ החזו"א. ואין להוסיף דברים חדשים

הרב מ. דייטש

בדיקת חו"ס: מעיקר הדין צריך לעשות סיבוב כשהעד בפנים: חצי סיבוב לימין וחצי סיבוב לשמאל. וטוב שגם בזמן היציאה תעשה סיבוב, ואולם לדינא מה שמחייב זו
הכנסה עד הסוף ותנועה סיבובית ותו לא (והסברא - שבזמן שעושה סיבוב הקפלים של הנרתיק מתרחבים וממילא כל טיפת דם תיספג בעד)

משנה הלכות

ומכניסה את האצבע לאותו מקום בעומק עד היכן שידה מגעת ומטה אצבעה עם העד בעדינות כנגד הדפנות ומסובבת סיבוב שלם וע"י זה היא בודקת היטב בכל החורים והסדקים ואינה צריכה לסובב את עד הבדיקה תוך כדי כניסה ויציאה

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ו' פברואר 17, 2017 12:35 am

עוד מדברי הגרד"א מורגנשטרן שליט"א ('פתחי דעת', פרק טו, הערה כח):

היו שטענו שיש בדברים הנ"ל חידוש, ולא מקובל כך מדור לדור שצריכים לבדוק את כל קירות הבית החיצון. אך דרשתי וחקרתי חקירות ודרישות רבות, והתברר בבירור שהדרך המקובלת מקדמת דנא בא"י תמיד לעשות בדיקות בסיבובים בכל הבית החיצון. וכך הרבנית גרינברגר ע"ה, שהיתה מוסרת שיעורים בכל רחבי הארץ לכל החוגים כולל גם דתיים מתחזקים ומסורתיים, היתה מורה כדברים הנ"ל. וכן אחרים חקרו בקהילות שונות בגולה, ומצאו שגם אצלם כך נהגו מדורי דורות עד היום להדריך כן את הכלות. גם העידו רבנים שונים ששאלו את הסבתות שלהם, וכך אמרו שלמדו מאמותיהם, וכך נמסר מדור לדור.

מעשים היו, שטעו ובדקו שלא כדין, בסיבוב רק בחלק העליון של הבית החיצון, ובלא סיבובים ביציאה, והורה מרן זצ"ל שצריכות לחזור ולהפסיק בטהרה כדין. והורה כן גם באופן שעמדו באמצע ז' נקיים. והיו מקרים שהורה כן אפי' אחרי שלנתה אצל בעלה ונכנסה להריון.

ובכל כה"ג, יש לה לפנות למורה הוראה מוסמך, ולקבל הדרכה מה עליה לעשות לפי הפרטים של העובדה אצלה.

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ו' פברואר 17, 2017 12:39 am

בעל הפתחי דעת על הגריש"א

ואף הצריך לחזור ולטבול למי שבדקה בסיבוב אחד בסוף הבית החיצון ... מעשים היו שטעו ובדקו שלא כדין בסיבוב רק בחלק העליון של הבית החיצון ובלא סיבובים ביציאה, והורה מרן זצ"ל שצריכות לחזור ולהפסיק בטהרה כדין, והורה כן גם באופן שעמדו באמצע ז' נקיים. והיו מקרים שהורה כן אפי' אחרי שלנתה אצל בעלה ונכנסה להריון

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ו' פברואר 17, 2017 2:21 am

מעט דבש כתב:יש כאן ערבוב של שני נושאים נפרדים.

נושא אחד הוא: החיוב לבדוק בכל החורים והסדקים שאפשר להגיע אליהם...

הנושא השני הוא: האם מקום פתח צואר הרחם חייב בבדיקה (מדובר על נקודה מסויימת באו"מ). נכון אמנם שבשיעורי שבט הלוי כותב שא"צ לבדוק שם, אך המחבר מעיד על מעשה שהיה שהאשה אמרה שהיא בדקה בכל מקום חוץ ממקום זה, והורה הגריש"א שלא עלתה לה בדיקה.

הנה דברי שבט הלוי הנ"ל. הוא מחמיר בנושא הראשון, ומיקל בנושא השני.

: שיעורי שבט הלוי - עמוד רפח - צורת הבדיקה.GIF (18.19 KiB) נצפה 8594 פעמים

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ו' פברואר 17, 2017 12:51 pm

מעט דבש כתב:
מעט דבש כתב:יש כאן ערבוב של שני נושאים נפרדים.

נושא אחד הוא: החיוב לבדוק בכל החורים והסדקים שאפשר להגיע אליהם...

הנושא השני הוא: האם מקום פתח צואר הרחם חייב בבדיקה (מדובר על נקודה מסויימת באו"מ). נכון אמנם שבשיעורי שבט הלוי כותב שא"צ לבדוק שם, אך המחבר מעיד על מעשה שהיה שהאשה אמרה שהיא בדקה בכל מקום חוץ ממקום זה, והורה הגריש"א שלא עלתה לה בדיקה.

הנה דברי שבט הלוי הנ"ל. הוא מחמיר בנושא הראשון, ומיקל בנושא השני.

שיעורי שבט הלוי - עמוד רפח - צורת הבדיקה.GIF

הוא מחמיר לכתחילה, אבל בדיעבד ידוע לי על שניים הגדולי תלמידיו שהקילו בדיעבד באשה שבדקה בחו"ס רק בחלק אחד, ובחלק העליון יותר פחדה, והקלו בדיעבד, והוכיחו מבתולה.

בספר ארחות טהרה מביא שלוש צורות בדיקה, מישהו יכול להעלות?

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ו' פברואר 17, 2017 2:24 pm

מעט דבש כתב:עוד מדברי הגרד"א מורגנשטרן שליט"א ('פתחי דעת', פרק טו, הערה כח):
היו שטענו שיש בדברים הנ"ל חידוש, ולא מקובל כך מדור לדור שצריכים לבדוק את כל קירות הבית החיצון. אך דרשתי וחקרתי חקירות ודרישות רבות, והתברר בבירור שהדרך המקובלת מקדמת דנא בא"י תמיד לעשות בדיקות בסיבובים בכל הבית החיצון. וכך הרבנית גרינברגר ע"ה, שהיתה מוסרת שיעורים בכל רחבי הארץ לכל החוגים כולל גם דתיים מתחזקים ומסורתיים, היתה מורה כדברים הנ"ל. וכן אחרים חקרו בקהילות שונות בגולה, ומצאו שגם אצלם כך נהגו מדורי דורות עד היום להדריך כן את הכלות. גם העידו רבנים שונים ששאלו את הסבתות שלהם, וכך אמרו שלמדו מאמותיהם, וכך נמסר מדור לדור.
מעשים היו, שטעו ובדקו שלא כדין, בסיבוב רק בחלק העליון של הבית החיצון, ובלא סיבובים ביציאה, והורה מרן זצ"ל שצריכות לחזור ולהפסיק בטהרה כדין. והורה כן גם באופן שעמדו באמצע ז' נקיים. והיו מקרים שהורה כן אפי' אחרי שלנתה אצל בעלה ונכנסה להריון.
ובכל כה"ג, יש לה לפנות למורה הוראה מוסמך, ולקבל הדרכה מה עליה לעשות לפי הפרטים של העובדה אצלה.

מעניין שרק הרב מורגנשטרן הצליח לברר כ"כ טוב עד שגילה דברים שאף אחד אחר לא יודע. הבה ונשמע מי הם הרבנים ומי הן הסבתות שאמרו שצריך לגעת בצואר הרחם?
כל רב שמוסר שיעורים על נידה לא בא לציבור ומאריך על צורת הבדיקה, אלא כולם יודעים איך עושים, עושים סיבוב וכמו שכל אשה שמעה.
בא הרב מורגנשטרן ואומר שהעולם לא יודע איך בודקים. ומה שכל אשה יודעת מהמדריכה שלה, לא מספיק. לא הבינו איך בנוי אותו מקום. הוא אומר שצריך לגעת בצואר הרחם.
ועל זה הלכו אברכים להרבה רבנים ושאלו, וכולם ענו שא"צ לשנות ממה שכולן יודעות. וכל מיני שמועות מהרבנית גרינברגר לא מעניינות אותנו, או "בירורים מעמיקים" איך היו מדריכים בעבר, פוק חזי מאי עמא דבר.
איך אמר הגרא"נ פרנקל, מחשובי המו"צים בירושלים לחבר שלי ששאל אותו על זאת: "אנחנו לא גרים".
וגם שמביא בשם הגרי"ש, כולם יודעים שהבאת דברים בשמו בעייתית, וכמה סתירות יש בין הוראותיו בתלמידים השונים. וכדי לברר, הלכו לשאול את הרבנית קנייבסקי וגם את ר' עזריאל, והם השיבו שלא שמעו דברים כאלה.
וכפי שהבאתי הוראה זו אינה חומרא בעלמא אלא מביאה לבעיות קשות מאד אצל נשים להיטהר.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ש' פברואר 18, 2017 7:44 pm

נראה כאן כאילו הגרי"ש שהורה על בדיקה גם בצואר הרחם הוא המחדש, בעוד שדוקא הצד השני (הגר"ש ואזנר) הוא המחדש.

בשו"ע (יו"ד קצו, ו) כתב:

ותכניסנו באותו מקום בעומק לחורים ולסדקים עד מקום שהשמש דש.

וברמ"א:

מיהו בדיעבד אם לא עשתה כן כלל רק שבדקה עצמה יפה בחורין ובסדקין בעומק היטב כפי כחה, אף על פי שלא הגיע למקום שהשמש דש, סגי לה.

מבואר ברמ"א, שצריך לבדוק 'בעומק היטב כפי כחה'; ובמלים אחרות: עד היכן שהיד מגעת.

במציאות, בדרך כלל יכולה האשה בקלות להגיע לצואר הרחם ולבדוק שם, ולמה שתיפטר מבדיקה שם?

מציאות זו היתה ידועה כבר בדורות עברו, וכמו שכתב בתשובות הב"ח החדשות (סימן לד - תשובת הרב משלם):

...א"צ בדיקה אלא עד שם, עד אותו הפה היוצא מן אותו המעי (ובלשוננו: צואר הרחם), וידוע דעד שם בודקות כל הנשים בלי דוחק וקושי כלל כידוע.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ש' פברואר 18, 2017 7:56 pm

מעט דבש כתב:נראה כאן כאילו הגרי"ש שהורה על בדיקה גם בצואר הרחם הוא המחדש, בעוד שדוקא הצד השני (הגר"ש ואזנר) הוא המחדש.
בשו"ע (יו"ד קצו, ו) כתב:
ותכניסנו באותו מקום בעומק לחורים ולסדקים עד מקום שהשמש דש.

וברמ"א:
מיהו בדיעבד אם לא עשתה כן כלל רק שבדקה עצמה יפה בחורין ובסדקין בעומק היטב כפי כחה, אף על פי שלא הגיע למקום שהשמש דש, סגי לה.

מבואר ברמ"א, שצריך לבדוק 'בעומק היטב כפי כחה'; ובמלים אחרות: עד היכן שהיד מגעת.
במציאות, בדרך כלל יכולה האשה בקלות להגיע לצואר הרחם ולבדוק שם, ולמה שתיפטר מבדיקה שם?
מציאות זו היתה ידועה כבר בדורות עברו, וכמו שכתב בתשובות הב"ח החדשות (סימן לד - תשובת הרב משלם):
...א"צ בדיקה אלא עד שם, עד אותו הפה היוצא מן אותו המעי (ובלשוננו: צואר הרחם), וידוע דעד שם בודקות כל הנשים בלי דוחק וקושי כלל כידוע.

אני לא בא להתווכח איתך בהלכה. אני בא בשם הרבה רבנים שיש להם מורת רוח מתופעת הערעור על מה שמקובל בציבור בני התורה בלא פוצה פה. וכמו שאמרו: אנחנו לא גרים.
מה שאתה כותב זאת בפשיטות שזו דעת הגרי"ש: לומר זאת בשם הגרי"ש כשתלמידיו האחרים מכחישים זאת, וגם בני משפחתו לא שמעו ממנו על הדבר, מעורר סימני שאלה.
למי שמסתפק בענין זה - האם הוא יכול לסמוך על מה שהמדריכה של אשתו לימדה אותה, או אולי הוא צריך ללמד אותה איך לבדוק מכח השיעורים של הרב מורגנשטרן או מכח הספר פתחי דעת, אציין שיש ת"ח חשוב בירושלים שחקר את הנושא הזה היטב, ובירר אצל תלמידי ומשפחת הגרי"ש. שמו אוכל לשלוח בפרטי.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ש' פברואר 18, 2017 8:05 pm

מבחינת המציאות והמנהג (בנושא צואר הרחם):
כשאשה יודעת שצריך לבדוק בכל החורים והסדקים שהיא יכולה להגיע, הרי ממילא תגע בצואר הרחם (גם אם היא לא מודעת לזה שנגעה שם, כיון שאינה מכירה את מבנה המקום), ואין צריך לפרט לה זאת (אדרבא, אם רוצים לנהוג כרב ואזנר צריך לפרט לה שיש מקום שלא תגע בו).

וממילא לא הבנתי איך אפשר לומר שיש מנהג להפך. האם המדריכות מורות לכלות לא לגעת בצואר הרחם?
(ומכאן תשובה גם על הטענה שבנותיו של הגרי"ש לא שמעו זאת ממנו; ובכלל לא הבנתי באיזה שלב היו אמורות לשמוע זאת ממנו, אחרי החתונה? הרי בבתולה הענין בכלל לא שייך).

מה שפירט זאת הרב מורגנשטרן, הוא רק בשביל להקל על האשה, שכשהיא מכירה את מבנה המקום, ויודעת מה היא עושה, יותר קל לה לבדוק בכל מקום (וכמו שכתב, שהועיל לנשים רבות).

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ש' פברואר 18, 2017 8:12 pm

אחת הבעיות בנושא זה, שכמה שזה נשמע מוזר, יש ויכוח בין מורי הוראה גם על המציאות, איך היא נראית.

מה שאני שמעתי ממומחה גדול זה כך.

לאחר שתיים או שלוש לידות אין כמעט מציאות שאשה לא תיגע בצוואר הרחם. אמנם צורת הבדיקה היא באופן כזה שהאצבע עוברת סביב לצוואר הרחם ולא נתקלת בו. הוא גם הסביר מדוע. כשהנגיעה היא חזקה יותר או שמקום רגיש יותר, יש סבירות של שלושים אחוז שיווצר פצע. (פצע הצוואר הרחם לא גורם לכתמים אלא לדימום בנגיעה)

מש"כ לא קשור לצניחת רחם.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ש' פברואר 18, 2017 8:20 pm

תיאור המציאות, "עפ"י רופאים מומחים ומנוסים מאד, וספרי הרפואה העדכניים" ראה בפתחי דעת (פט"ו הערה ט).

בכל אופן, התיאור שנכתב כאן הוא נכון, כשהיא נצמדת בבדיקתה ל'קיר' הנרתיק, היא מסובבת את צואר הרחם ואינה נוגעת בו (כיון שהוא בולט כ-2 ס"מ לפנים הנרתיק), והגרי"ש הורה, שמלבד ה'סיבוב' צריכה לגעת נגיעה קלה בפתח הצואר (הבולט קצת לפנים הנרתיק).

ומבואר ב'פתחי דעת' שהורה הגרי"ש שאם רגישה שם לפצעים, תבדוק ע"י אחות (אבל עקרונית, בנגיעה קלה לא אמורה להפצע).

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ש' פברואר 18, 2017 8:25 pm

מה הטעם שהורה הגרי"ש לנגוע נגיעה קלה?

האם מדין עד מקום שהשמש דש,ואז יש להקשות הרי היא מגיעה למקום יותר גבוה וכשהיא נוגעת בצוואר הרחם היא לא מגיעה יותר עמוק.
ואם זה מדין חורין וסדקים, למה להסתפק בנגיעה קלה? יש לנגוע מכל צד.

אמיר כרמי · הודעהעל ידי **אמיר כרמי** » ש' פברואר 18, 2017 8:30 pm

מעט דבש כתב:נראה כאן כאילו הגרי"ש שהורה על בדיקה גם בצואר הרחם הוא המחדש, בעוד שדוקא הצד השני (הגר"ש ואזנר) הוא המחדש.

בשו"ע (יו"ד קצו, ו) כתב:
ותכניסנו באותו מקום בעומק לחורים ולסדקים עד מקום שהשמש דש.

וברמ"א:
מיהו בדיעבד אם לא עשתה כן כלל רק שבדקה עצמה יפה בחורין ובסדקין בעומק היטב כפי כחה, אף על פי שלא הגיע למקום שהשמש דש, סגי לה.

מבואר ברמ"א, שצריך לבדוק 'בעומק היטב כפי כחה'; ובמלים אחרות: עד היכן שהיד מגעת.

במציאות, בדרך כלל יכולה האשה בקלות להגיע לצואר הרחם ולבדוק שם, ולמה שתיפטר מבדיקה שם?

מציאות זו היתה ידועה כבר בדורות עברו, וכמו שכתב בתשובות הב"ח החדשות (סימן לד - תשובת הרב משלם):
...א"צ בדיקה אלא עד שם, עד אותו הפה היוצא מן אותו המעי (ובלשוננו: צואר הרחם), וידוע דעד שם בודקות כל הנשים בלי דוחק וקושי כלל כידוע.

אבל הרב וואזנר כותב להדיא שצוואר הרחם הוא כ1-2 יותר רחוק ממקום שהשמש דש אז לשיטתו זה בדיוק מה שכתוב בשו"ע.

אם הבנתי נכון לפי הרב מורגנשטרן אם לא בדקה בצוואר הרחם צריכה לחזור ולבדוק? ואיך יסביר דברי הרמ"א?

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ש' פברואר 18, 2017 8:33 pm

במציאות כיום, המקום שהשמש דש הוא הרבה יותר מאורך האצבע.

ובאורך האצבע אפשרות בדרך כלל בקלות להגיע לפתח צואר הרחם, וגם להמשיך לבדוק לאחריו.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ש' פברואר 18, 2017 8:38 pm

נשר כתב:מה הטעם שהורה הגרי"ש לנגוע נגיעה קלה?

האם מדין עד מקום שהשמש דש,ואז יש להקשות הרי היא מגיעה למקום יותר גבוה וכשהיא נוגעת בצוואר הרחם היא לא מגיעה יותר עמוק.
ואם זה מדין חורין וסדקים, למה להסתפק בנגיעה קלה? יש לנגוע מכל צד.

פתח צואר הרחם, בולט כ-2 ס"מ לתוך הנרתיק, ורחבו בד"כ כ-3 ס"מ. ולכן מספיק נגיעה קלה בו (היינו בחלק הבולט).

זה לא קשור לשאר ה'חורים והסדקים' שצריכה לבדוק, בין לפני צואר הרחם, בין מסביבו, ובין לאחריו (ובפועל, יכולה להגיע גם לאחריו, ע"י הצמדות ל'קיר' הנרתיק הסמוך לגב; להבנת כל זה היטב, יש לעיין בתיאור המציאות המפורטת בפתחי דעת)

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ש' פברואר 18, 2017 8:42 pm

מי שמעוניין בפירוט יותר, יעיין בחוברת 'אסיא' (טבת תשס"ו, עמוד 138).

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ש' פברואר 18, 2017 8:57 pm

מעט דבש כתב:
מה שפירט זאת הרב מורגנשטרן, הוא רק בשביל להקל על האשה, שכשהיא מכירה את מבנה המקום, ויודעת מה היא עושה, יותר קל לה לבדוק בכל מקום (וכמו שכתב, שהועיל לנשים רבות).

אתה ממש מבלבל אותי. עד היום חשבתי שהרב מורגנשטרן מחמיר, וכך הוא גם דיבר ברבים בשיעורים שאני מכיר, אשר בא והרעיש שהעולם לא יודע איך בודקים. לא?
וכאן מגיע הרב מעט דבש ואומר שבסה"כ הוא בא להסביר לאשה מה היא עושה בין כך.

בקיצור: אמור נא בצורה ברורה בלי התפתלויות: האם לדעת הרב מורגנשטרן מה שכל נשותינו למדו מהמדריכות מקובל עליו או לא? מה שכל רב אחר יגיד מקובל עליו או לא?
האם באמת הוא לא בא לשנות משהו ממנהג העולם? האם יש עוד רב שסומך את ידיו על דבריו?

מה שאני הבנתי מהסובבים לי, שמלמדים את הנשים לעשות סיבוב. לא מלמדים לא על צואר ולא על עורף פשוט סיבוב, מה כ"כ מסובך? האם מישהו שמע מאשתו אחרת?

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ש' פברואר 18, 2017 9:13 pm

כאמור, יש כאן שני נושאים.

האחד: האם צריך לבדוק לכל אורך הנרתיק; הצורה לעשות זאת היא לסובב את האצבע או בכניסה, או ביציאה, כמו שכתב הרב ואזנר שצוטט לעיל.
והרב ואזנר כתב בזה במכתב (לגרא"י הופמן, וצוטט ב'פתחי דעת'), שהחיוב הוא "מתחילת כניסת או"מ, עד עומק עד היכן שמגיע, וח"ו לזוז מזה, כי הוא מיסודי טהרתן של ישראל, ונהוג מימות עולם, ואם נשמע מאיזה מקומות שהיו מקילים בזה, היה רק מחסרון ידיעה, ה' יכפר בעדם".

בזה אמנם יש רבנים שהורו לא כך, אלא טענו שמספיק להכניס פנימה, ורק שם לסובב (בעומק הנרתיק), ולא צריך לבדוק לכל האורך (האורך כולו הוא כ-9 ס"מ).
ובזה הגרי"ש הורה בתוקף שהוא נגד ההלכה (ועקרונית הורה אף לחזור ולטבול, ראה לעיל).

בנושא זה, מצא הגרד"מ דרך קלה כיצד לעשות זאת, ופירט אותה בספרו (ולא כתב זאת אלא בתור המלצה, אך הדגיש שאין זו הדרך היחידה, והעיקר שתבדוק בכל החורים והסדקים, ובעומק עד היכן שהיד מגעת).

וכתב עוד, שאשה שאינה מכירה את מבנה המקום, יכולה 'להתקע' באצבעה בצואר הרחם הבולט פנימה, ולחשוב שאינה יכולה להכנס יותר, למרות שבפועל אם 'תרד' תוכל להכנס גם לאחר בליטת צואר הרחם. ולכן האריך לפרט את מבנה המקום.

הנושא השני: האם צריך לגעת בפתח צואר הרחם.
הגריש"א הורה, שכיון שהיד מגעת לשם, חובה לבדוק שם (ואם לא נגעה, לא עלתה לה בדיקתה).
הגר"ש ואזנר כתב שא"צ (ראה לעיל), כיון שאין השמש דש שם (וצ"ע לפי המציאות כיום).

בפועל, נשים רבות נוגעות שם, ואינן יודעות שנוגעות שם. יתכן אמנם שאשה לא תגע שם, כיון שתצמד ל'קיר' הנרתיק, וכיון שצואר הרחם בולט פנימה (כבר ציינתי לחוברת אסיא, ואפשר להבין שם יותר), לא תגע בפי פתח הצואר. לכן הדגיש הגרד"מ, שיש לגעת גם שם בנגיעה קלה.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ש' פברואר 18, 2017 9:23 pm

ובענין המדריכות - התשובה פשוטה: תלוי מי המדריכה.

ואם רצונך בדוגמא להדרכה שגויה, יש ב'פתחי דעת' (פט"ו הערה כג) מעשה באשה שלימדה אותה המדריכה שצריך להזהר שהעד לא יכנס לגמרי פנימה, כדי שלא ישאר בפנים...

ולכן במשך כמה שנים הכניסה רק את ראש האצבע, ובד בבד, החזיקה את העד באגודל (כדי שלא ישמט פנימה...), וכבר נולדו להם כמה ילדים.

ובאו לפני הגרי"ש, ואמר שאין זה אלא קינוח בעלמא, וצריכה לחזור ולהפסיק בטהרה כדין, ולשוב ולטבול.

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ש' פברואר 18, 2017 9:28 pm

מעט דבש כתב:כאמור, יש כאן שני נושאים.

האחד: האם צריך לבדוק לכל אורך הנרתיק; הצורה לעשות זאת היא לסובב את האצבע או בכניסה, או ביציאה, כמו שכתב הרב ואזנר שצוטט לעיל.
והרב ואזנר כתב בזה במכתב (לגרא"י הופמן, וצוטט ב'פתחי דעת'), שהחיוב הוא "מתחילת כניסת או"מ, עד עומק עד היכן שמגיע, וח"ו לזוז מזה, כי הוא מיסודי טהרתן של ישראל, ונהוג מימות עולם, ואם נשמע מאיזה מקומות שהיו מקילים בזה, היה רק מחסרון ידיעה, ה' יכפר בעדם".

בזה אמנם יש רבנים שהורו לא כך, אלא טענו שמספיק להכניס פנימה, ורק שם לסובב (בעומק הנרתיק), ולא צריך לבדוק לכל האורך (האורך כולו הוא כ-9 ס"מ).
ובזה הגרי"ש הורה בתוקף שהוא נגד ההלכה (ועקרונית הורה אף לחזור ולטבול, ראה לעיל).

בנושא זה הגר"מ גרוס [ששימש את הגריש"א והגרש"ו] הוא מהמקילים כמבואר בציטוט. [הדברים נסמכים על החזו"א שביאר שהבדיקה בחו"ס אינה משום החשש שכתלי בית הרחם העמידו הדם שזהו חשש רק לטהרות ולא לבעלה, והבדיקה היא רק לוודא שמעיינה סתום, ואלא שיש לחשוש שמעיינה לא נסתם לגמרי ורק באותם שניות של הבדיקה לא שפעה, לזה יש להעביר העד בחו"ס שאם מעינה לא נסתם לגמרי הבדיקה תגרום שתצא טיפת דם].

מנין · הודעהעל ידי **מנין** » ש' פברואר 18, 2017 9:33 pm

בחלק א' בספר מחדש הרבה הרחקות שלא נכתבו עדיין בשום ספר לפניו. כגון שאסור לאיש והאישה לתלות כביסה ביחד; אסור לאיש לשמוע קול נגינת אורגן מאשתו; ועוד ועוד המצאות.
בענין מה שכ' שאין לסמוך על בדיקת אחיות, זה נגד ההלכה של עד אחד נאמן באיסורים.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ש' פברואר 18, 2017 9:41 pm

מעט דבש כתב:הנושא השני: האם צריך לגעת בפתח צואר הרחם.
הגריש"א הורה, שכיון שהיד מגעת לשם, חובה לבדוק שם (ואם לא נגעה, לא עלתה לה בדיקתה).
הגר"ש ואזנר כתב שא"צ (ראה לעיל), כיון שאין השמש דש שם (וצ"ע לפי המציאות כיום).
בפועל, נשים רבות נוגעות שם, ואינן יודעות שנוגעות שם. יתכן אמנם שאשה לא תגע שם, כיון שתצמד ל'קיר' הנרתיק, וכיון שצואר הרחם בולט פנימה (כבר ציינתי לחוברת אסיא, ואפשר להבין שם יותר), לא תגע בפי פתח הצואר. לכן הדגיש הגרד"מ, שיש לגעת גם שם בנגיעה קלה.

על זה בדיוק אמרתי, שעד הרב מורג' אף אחד לא הדריך שצריך לגעת בצואר הרחם. לא כן? הרי הדבר לא מוכרח לקרות, וצריך להתכון לגעת שם כדי לדעת בוודאות שנגעה שם.
וגם הגרי"ש לא הדריך את בנותיו.
אולי תוכל לשלוח לתלמיד אחר של הגרי"ש שמסכים שזוהי דעתו? מה דעת הרב אפרתי נאמן ביתו?

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ש' פברואר 18, 2017 9:47 pm

מנין כתב:בענין מה שכתב שאין לסמוך על בדיקת אחיות, זה נגד ההלכה של עד אחד נאמן באיסורים.

מה הקשר 'עד אחד נאמן באיסורים'. זה שייך רק היכן שהמעיד יודע מה מותר ומה אסור.

ובענייננו - מה ה'מכה' שאפשר לתלות בה, ומה לא.

ובבקשה, מהמגיבים מכאן ואילך בנושא האחיות - למען ההגינות, אנא עברו קודם על ה'פתחי דעת' בנושא, ואז תגיבו (קשה לי לצטט את כל דבריו בענין). בלי זה אין לתגובתיכם שום ערך.

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » ש' פברואר 18, 2017 9:48 pm

מנין כתב:בענין מה שכ' שאין לסמוך על בדיקת אחיות, זה נגד ההלכה של עד אחד נאמן באיסורים.

יש עוד רבנים המפקפקים על בדיקת אחיות אפילו חרדיות. שמעתי בעצמי ממו"ץ [זה היה לפני הרבה שנים ושכחתי מי] שהאחיות לוקחות הרבה עבור הבדיקות ויודעות היטב שבאים להן כדי לשמוע שזה בסדר. ברור מה האינטרסט שלהן להגיד.
הלכה למעשה לא ידוע על אף אחד הפוסל בדיקת אחות באופן גורף, ודומני שאף הרדא"מ כתב לעשות בדיקה ע"י אחות במקום שא"א לבדוק באו"א לשיטתו.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ש' פברואר 18, 2017 9:51 pm

מנין כתב:בחלק א' בספר מחדש הרבה הרחקות שלא נכתבו עדיין בשום ספר לפניו. כגון שאסור לאיש והאישה לתלות כביסה ביחד; אסור לאיש לשמוע קול נגינת אורגן מאשתו; ועוד ועוד המצאות.

רק שכחת שורה אחת שנוספה שם בספר: "כשיש בכך הרגשת קירבה או חיבה".
זו המצאה?

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ש' פברואר 18, 2017 9:54 pm

עמקן כתב:
מנין כתב:בענין מה שכ' שאין לסמוך על בדיקת אחיות, זה נגד ההלכה של עד אחד נאמן באיסורים.

יש עוד רבנים המפקפקים על בדיקת אחיות אפילו חרדיות. שמעתי בעצמי ממו"ץ [זה היה לפני הרבה שנים ושכחתי מי] שהאחיות לוקחות הרבה עבור הבדיקות ויודעות היטב שבאים להן כדי לשמוע שזה בסדר. ברור מה האינטרסט שלהן להגיד.

זה ממש בגדר השמצה. על אחות חרדית לטעון שבגלל כסף היא תתיר כריתות?

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ש' פברואר 18, 2017 9:55 pm

מעט דבש כתב:
מנין כתב:בחלק א' בספר מחדש הרבה הרחקות שלא נכתבו עדיין בשום ספר לפניו. כגון שאסור לאיש והאישה לתלות כביסה ביחד; אסור לאיש לשמוע קול נגינת אורגן מאשתו; ועוד ועוד המצאות.

רק שכחת שורה אחת שנוספה שם בספר: "כשיש בכך הרגשת קירבה או חיבה".
זו המצאה?

אפשר גם לכתוב שאסור לסגור את המטבח ולאכול ארוחת ערב ביחד עם יש בכך הרגשת קירבה או חיבה.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ש' פברואר 18, 2017 9:56 pm

אפשר להגיד הרבה דברים, השאלה היא רק מי האומר. כל הדברים הללו באו בשם הגריש"א (ואגב, לשיטתו אסור גם לאשה לנגן בפני זרים).

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ש' פברואר 18, 2017 9:59 pm

אריך כתב:זה ממש בגדר השמצה. על אחות חרדית לטעון שבגלל כסף היא תתיר כריתות?

צריך לעבור על דברי הגרד"מ, בשביל להבין מה הטענות נגד האחיות. זה לא משהו שאפשר להסביר על רגל אחת.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ש' פברואר 18, 2017 10:00 pm

מעט דבש כתב:אפשר להגיד הרבה דברים, השאלה היא רק מי האומר. כל הדברים הללו באו בשם הגריש"א (ואגב, לשיטתו אסור גם לאשה לנגן בפני זרים).

כבר נודע על הבעייתיות שיש בשמועות בשם הגרי"ש, שרבו כמו רבו הסתירות, וחילוקי הדעות בין התלמידים, ולאו מר בריה דרבינא חתים עליה. וב"ה יש את קובץ תשובות שם כתב רבינו את דעתו במגוון נושאים. כתבי תלמידים זה כבר סיפור אחר לגמרי. ופוק חזי את הנושא של הבדיקות שדעת הרב מורג' לא מקובלת על שאר התלמידים אף שמטי לה בשמיה דהגרי"ש. ונפשי בשאלתי מהרב מעט דבש שלתועלת העניין יפנה אותנו לתלמיד אחר של הגרי"ש שגם שמע ממנו את ההוראה הדרמטית הזו שכל יסודי קדושת ישראל תלויים בה, שאשה שלא בדקה בצואר הרחם לא עלתה לה בדיקה.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ש' פברואר 18, 2017 10:01 pm

מעט דבש כתב:
אריך כתב:זה ממש בגדר השמצה. על אחות חרדית לטעון שבגלל כסף היא תתיר כריתות?

בדיוק לתגובות כאלה התכוונתי, כשכתבתי קודם שצריך קודם לעבור על דברי הגרד"מ, ואז להגיב.

אני כתבתי זאת כתגובה לעמקן.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ש' פברואר 18, 2017 10:03 pm

אתה צריך למצוא קודם מישהו שעלה על דעתו לשאול את הגריש"א בנושא...

פורום אוצר החכמה

מי מחובר