ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
שמש
הודעות: 822
הצטרף: ג' דצמבר 01, 2015 9:19 pm

ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי שמש » א' פברואר 26, 2017 12:32 pm

מ"ש הר' אשי ישראל לחדש בד' הרמב"ן שרוב בני יהודה היו כבר בא"י בזמן נס פורים ומ"ש המן 'מפוזר ומפורד בין העמים' קאי על רוב בני ישראל (ממלכת השומרון - י' השבטים) הוא קשה לכאורה שהרי המן כיוון להשמיד ולהרוג ולאבד את היהודים - עם מרדכי, כלומר את בני ממלכת יהודה ולא את בני ממלכת ישראל. כשבפשטות נראה שרק לאחר מעשה פורים, עם התבססות הישוב בבית שני בעיקר על בני ממלכת יהודה (כולל שבט בנימין וכו') ועם העלמותם\הטמעותם של ה'ישראלים' כקבוצה מובחנת נתקבל השם יהודים ככינוי לכלל עמ"י.

פרי יהושע
הודעות: 2853
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' פברואר 26, 2017 2:27 pm

לא מוכרח, כיון וכבר בבית ראשון לאחר גלות שומרון היה עיקר הישוב בני יהודה יתכן וכל ישראל נקראו ע"ש, ועכ"פ ההנחה הזו ששם יהודים החלה לאחר בית שני נסתרת מינה וביה מהמגילה עצמה שהייתה קודם לתקופת בית שני.

פרי יהושע
הודעות: 2853
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' פברואר 26, 2017 2:32 pm

מש"כ בהערה למה רק מגילת אסתר נקראת מגילה, אם אכן קורים בציבור בכל הה' מגילות, י"ל ע"ד דרוש ע"פ הידוע לשון "מגילה" הוא הגילוי של ההסתר "אסתר", וכבר כתב מעין זה שם הגר"נ רוטמן שליט"א.
ובזה י"ל טעם לשבח שהקורא מגילה כתובה בין הכתובים לא יצא יד"ח, מפני שכתובים הן דווקא מכוסים שבהן קיצו של משיח, ולכן אף לא תרג' אותם כבריש מגילה, ולהפך ממטרת המגילה לגלות את הנסתר, ואפשר להאריך בזה אך לא כאן המקום.

שמש
הודעות: 822
הצטרף: ג' דצמבר 01, 2015 9:19 pm

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי שמש » א' פברואר 26, 2017 2:39 pm

פרי יהושע כתב:לא מוכרח, כיון וכבר בבית ראשון לאחר גלות שומרון היה עיקר הישוב בני יהודה יתכן וכל ישראל נקראו ע"ש, ועכ"פ ההנחה הזו ששם יהודים החלה לאחר בית שני נסתרת מינה וביה מהמגילה עצמה שהייתה קודם לתקופת בית שני.

ודאי שהישוב שאחר גלות שומרון נקרא יהודה, מכיון שהוא אכן היה מבוסס על בני ממלכת יהודה (והנספחים אליה) וכן בגלות בבל היו רק 'יהודים' שגלו מיהודה (י' השבטים גלו לחלח וחבור ונהר גוזן וכו') ומ"ש להוכיח מהמגילה היא היא טענתי שהמן כיוון להשמיד את 'היהודים עם מרדכי' כלומר את בני ממלכת יהודה ולא את גולי שומרון (אם בכלל היו מזוהים אז) כטענת הכותב. ומה שכתבתי שהשם 'יהודים' הוא מבית שני כוונתי שמאז שלא היו עוד שתי קבוצות מובחנות של 'בני ישראל' (יהודה וישראל\אפרים\שומרון) הרי שהכינוי יהודים שכוון במקורו לבני ממלכת יהודה ממילא כלל את כל עם ישראל הידוע (שכן י' השבטים כבר 'נעלמו' ו'בני ישראל' היחידים שנותרו היו בני ממלכת יהודה).

סעדיה
הודעות: 1314
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי סעדיה » א' פברואר 26, 2017 6:46 pm

פרי יהושע כתב:מש"כ בהערה למה רק מגילת אסתר נקראת מגילה

להעיר שבסוף רו"ר דרשו 'מגילת' שבקרא על מגילת רות.

לעומקו של דבר
הודעות: 3529
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » א' פברואר 26, 2017 8:08 pm

כפי הבנתי אין משמעות לטענה שכל מגילה היא מגילת אסתר, דא"כ מה הראיה
אלא כל מגילה בהקשר של קריאה בציבור, הוא מגילת אסתר, ומכך רוצים להוכיח (וכבר שמענו ראיות טובות יותר) שרק מגילת אסתר נקראת בציבור.

פרי יהושע
הודעות: 2853
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' פברואר 26, 2017 8:49 pm

במאמרו של הרב יצחק קושלבסקי בעניין "הדר קיבלוה בימי אחשורוש" דן באורך בדברי הרמב"ן שבת פ"ח שהק' שאם הייתה מודעא רבה לאוריתא עד ימי מרדכי ואסתר, האיך נענשו על עברם התורה, ואם יכולים להיענש מגזירת מלך, א"כ מאי מודעא איכא, וחידש שאכן לא נענשו אלא על עברם הברית שהיתה על א"י אם לא ישמרו התורה, ועוד שלא מסרו מודעא, אבל בימי יחזקאל לאחר החורבן אכן מסרו מודעא, והדר קיבלוה עי' שם. ולכא' לדברי הרמב"ן יל"ע האיך נגזרה עליהם גז' המן, והא כבר מסרו מודעא, אלא שמינה וביה יל"ע האיך כפה אותם באמת הקב"ה על מ"ת, אלא ע"כ להעניש לא, אבל לכפות כן, וא"כ י"ל דה"ה לגז' המן שללשון הגמ' "לא הייתה אלא לפנים", הייתה בגדר כפיה, ולא עונש ויל"ע.

ירחון האוצר
הודעות: 149
הצטרף: ג' ינואר 24, 2017 4:15 pm
מיקום: חו"ל

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי ירחון האוצר » א' פברואר 26, 2017 9:00 pm

יש"כ על ההערות.
כמובן שיש להעלות את ההערות לדיון בפורום. אולם בסופו של דבר יש לשלוח את ההערות לכתובת הדוא"ל haotzar5777@gmail.comתף כך שיפורסמו בירחון הבא.

דעת_האברך
הודעות: 489
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי דעת_האברך » ב' פברואר 27, 2017 10:29 pm

פרי יהושע כתב:במאמרו של הרב יצחק קושלבסקי בעניין "הדר קיבלוה בימי אחשורוש" דן באורך בדברי הרמב"ן שבת פ"ח שהק' שאם הייתה מודעא רבה לאוריתא עד ימי מרדכי ואסתר, האיך נענשו על עברם התורה, ואם יכולים להיענש מגזירת מלך, א"כ מאי מודעא איכא, וחידש שאכן לא נענשו אלא על עברם הברית שהיתה על א"י אם לא ישמרו התורה, ועוד שלא מסרו מודעא, אבל בימי יחזקאל לאחר החורבן אכן מסרו מודעא, והדר קיבלוה עי' שם. ולכא' לדברי הרמב"ן יל"ע האיך נגזרה עליהם גז' המן, והא כבר מסרו מודעא, אלא שמינה וביה יל"ע האיך כפה אותם באמת הקב"ה על מ"ת, אלא ע"כ להעניש לא, אבל לכפות כן, וא"כ י"ל דה"ה לגז' המן שללשון הגמ' "לא הייתה אלא לפנים", הייתה בגדר כפיה, ולא עונש ויל"ע.


במאמר שם כתב ליישב על פי רבי משה שפירא זצ"ל שהמודעא ניתנה רק לאחר גזרת המן.

עושה חדשות
הודעות: 7161
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' פברואר 27, 2017 10:37 pm

יש"כ על הגיליון, יפה מאד!


רק הערה קטנה בשולי המאמר הנפלא של הגרחיצ"ק,
ז"ל בתוה"ד -
...ולכך כתב העמודי אור 'ולחכמים הבלתי שלמים ביראה היא בחינת ארוסה שעדיין רשות אביה עליה'. שכך הם צורת הדברים שכאשר לומד רק לשם קניינים של ידע ואינו רואה בדברי התורה את דרך החיים שלו, הרי שעדיין רשות אביה עליה, ואיננה נכנסת תחת רשותו - רשות בעלה, אלא נשארת בביתה (בתוכנה ומסך וכדו') בלי שתחול בתוך המציאות שלו. אך 'אצל האדם השלם בתורה וביראת חטא תקרא נשואה כביכול שיצתה מרשות אביה לגמרי'...
כמה 'נאים' הדברים כאשר הם נקראים בתוך הירחון האלקטרוני...

פרי יהושע
הודעות: 2853
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' פברואר 28, 2017 7:51 am

דעת_האברך כתב:
פרי יהושע כתב:במאמרו של הרב יצחק קושלבסקי בעניין "הדר קיבלוה בימי אחשורוש" דן באורך בדברי הרמב"ן שבת פ"ח שהק' שאם הייתה מודעא רבה לאוריתא עד ימי מרדכי ואסתר, האיך נענשו על עברם התורה, ואם יכולים להיענש מגזירת מלך, א"כ מאי מודעא איכא, וחידש שאכן לא נענשו אלא על עברם הברית שהיתה על א"י אם לא ישמרו התורה, ועוד שלא מסרו מודעא, אבל בימי יחזקאל לאחר החורבן אכן מסרו מודעא, והדר קיבלוה עי' שם. ולכא' לדברי הרמב"ן יל"ע האיך נגזרה עליהם גז' המן, והא כבר מסרו מודעא, אלא שמינה וביה יל"ע האיך כפה אותם באמת הקב"ה על מ"ת, אלא ע"כ להעניש לא, אבל לכפות כן, וא"כ י"ל דה"ה לגז' המן שללשון הגמ' "לא הייתה אלא לפנים", הייתה בגדר כפיה, ולא עונש ויל"ע.


במאמר שם כתב ליישב על פי רבי משה שפירא זצ"ל שהמודעא ניתנה רק לאחר גזרת המן.

כבר כתב שם שברמב"ן עצמו ל"נ כן.

פרי יהושע
הודעות: 2853
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' פברואר 28, 2017 7:53 am

עושה חדשות כתב:יש"כ על הגיליון, יפה מאד!


רק הערה קטנה בשולי המאמר הנפלא של הגרחיצ"ק,
ז"ל בתוה"ד -
...ולכך כתב העמודי אור 'ולחכמים הבלתי שלמים ביראה היא בחינת ארוסה שעדיין רשות אביה עליה'. שכך הם צורת הדברים שכאשר לומד רק לשם קניינים של ידע ואינו רואה בדברי התורה את דרך החיים שלו, הרי שעדיין רשות אביה עליה, ואיננה נכנסת תחת רשותו - רשות בעלה, אלא נשארת בביתה (בתוכנה ומסך וכדו') בלי שתחול בתוך המציאות שלו. אך 'אצל האדם השלם בתורה וביראת חטא תקרא נשואה כביכול שיצתה מרשות אביה לגמרי'...
כמה 'נאים' הדברים כאשר הם נקראים בתוך הירחון האלקטרוני...

אולי תבאר לנו יותר תוכן כוונת ביקורתך, האם הכוונה לכל אלה שמורידים את התוכן למחשב, ובזה חושבים שיצאו יד"ח בעולמם?.

רון
הודעות: 638
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי רון » ג' פברואר 28, 2017 9:31 am

ידידינו הרה"ג עו"ח שליט"א התכוון כך,
הלא המחבר הנכבד שליט"א אותו ציטט עקץ עקיצה קטנה את אלו שמשתמשים במחשב כמונו, ואת אלו שתורתם במסך, וע"ז נתכוון כנגד המברכים הרב עו"ח, באומרו, נחמד מאד לבקר את השימוש במחשב, במאמר שכל כולו ניתן לעיון רק ע"י המחשב!!!

פרי יהושע
הודעות: 2853
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' פברואר 28, 2017 9:15 pm

רון כתב:ידידינו הרה"ג עו"ח שליט"א התכוון כך,
הלא המחבר הנכבד שליט"א אותו ציטט עקץ עקיצה קטנה את אלו שמשתמשים במחשב כמונו, ואת אלו שתורתם במסך, וע"ז נתכוון כנגד המברכים הרב עו"ח, באומרו, נחמד מאד לבקר את השימוש במחשב, במאמר שכל כולו ניתן לעיון רק ע"י המחשב!!!

טעיתי בחושבי שאת המילים "תוכנה מסך", הוסיף ידידינו עו"ח מדיליה.
אולם אם כבר יש לעי' לגופם של דברים, האם הכוונה כמש"כ או כונה אחרת בדבר?.

עושה חדשות
הודעות: 7161
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 28, 2017 11:16 pm

לא כ"כ משנה מה התכוונתי, ובטח לא התכוונתי לעקוץ מישהו, אבל באמת המשגיח הגרח"י קפלן מעורר ע"ז בהרבה הזדמנויות, כנגד הלימוד דרך מחשב, בכל מיני צורות שכנוע, (ואת המאמר לירחון לא הוא מסר, אלא אני שלחתי מתוך מה שהתפרסם בישיבת חברון), כמו בדוגמא הנ"ל. וציינתי את זה כאפיזודה בעלמא.

אשי ישראל
הודעות: 308
הצטרף: א' נובמבר 30, 2014 12:52 am

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי אשי ישראל » ו' מרץ 10, 2017 12:14 pm

שמש כתב:מ"ש הר' אשי ישראל לחדש בד' הרמב"ן שרוב בני יהודה היו כבר בא"י בזמן נס פורים ומ"ש המן 'מפוזר ומפורד בין העמים' קאי על רוב בני ישראל (ממלכת השומרון - י' השבטים) הוא קשה לכאורה שהרי המן כיוון להשמיד ולהרוג ולאבד את היהודים - עם מרדכי, כלומר את בני ממלכת יהודה ולא את בני ממלכת ישראל. כשבפשטות נראה שרק לאחר מעשה פורים, עם התבססות הישוב בבית שני בעיקר על בני ממלכת יהודה (כולל שבט בנימין וכו') ועם העלמותם\הטמעותם של ה'ישראלים' כקבוצה מובחנת נתקבל השם יהודים ככינוי לכלל עמ"י.


כרגע אין המקורות מולי, אולם לזכרוני אכן יש מהראשונים שנקטו ש'יהודים' במגילת אסתר כולל גם את עשרת השבטים, וכך לזכרוני בפירוש ר"מ חלואי (פירוש צרפתי שמודפס ב'תורת חיים' של מה"ק על מגילת אסתר, שכחתי כעת את שמו המדוייק) לאסתר פרק ב. אולי מישהו יכול לצטט?
גם ב'יוסף לקח' שם ביאר כך לזכרוני.
אני כרגע בלי ספרים ומחשבי האישי, אך כך זכור לי.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2205
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי נהר שלום » ד' מרץ 15, 2017 9:23 pm

סעדיה כתב:
פרי יהושע כתב:מש"כ בהערה למה רק מגילת אסתר נקראת מגילה

להעיר שבסוף רו"ר דרשו 'מגילת' שבקרא על מגילת רות.

היכן? לא מצאתי את המדרש ברות רבה.

אשי ישראל
הודעות: 308
הצטרף: א' נובמבר 30, 2014 12:52 am

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי אשי ישראל » א' מרץ 19, 2017 1:59 pm

אשי ישראל כתב:
שמש כתב:מ"ש הר' אשי ישראל לחדש בד' הרמב"ן שרוב בני יהודה היו כבר בא"י בזמן נס פורים ומ"ש המן 'מפוזר ומפורד בין העמים' קאי על רוב בני ישראל (ממלכת השומרון - י' השבטים) הוא קשה לכאורה שהרי המן כיוון להשמיד ולהרוג ולאבד את היהודים - עם מרדכי, כלומר את בני ממלכת יהודה ולא את בני ממלכת ישראל. כשבפשטות נראה שרק לאחר מעשה פורים, עם התבססות הישוב בבית שני בעיקר על בני ממלכת יהודה (כולל שבט בנימין וכו') ועם העלמותם\הטמעותם של ה'ישראלים' כקבוצה מובחנת נתקבל השם יהודים ככינוי לכלל עמ"י.


כרגע אין המקורות מולי, אולם לזכרוני אכן יש מהראשונים שנקטו ש'יהודים' במגילת אסתר כולל גם את עשרת השבטים, וכך לזכרוני בפירוש ר"מ חלואי (פירוש צרפתי שמודפס ב'תורת חיים' של מה"ק על מגילת אסתר, שכחתי כעת את שמו המדוייק) לאסתר פרק ב. אולי מישהו יכול לצטט?
גם ב'יוסף לקח' שם ביאר כך לזכרוני.
אני כרגע בלי ספרים ומחשבי האישי, אך כך זכור לי.


אסביר כעת את דברי ביתר אריכות:
הכותב הנכתב [המכונה 'שמש'] הניח שלא ייתכן שבני עשרת השבטים ייקראו "יהודים", שהרי הם אינם מבני ממלכת יהודה.
אכן כך ניתן להסיק בפשטות מדברי הפרשנים שנקטו ש'איש יהודי' (אסתר ב, ה) פירושו מבני ממלכת יהודה (רש"י, ראב"ע, ר"י נחמיאש, ר' בחיי).

אולם הנחת מר 'שמש' תמוהה בעיני, שהרי לפי הנחתו נהיה מוכרחים לומר שלפי כל הפרשנים גזירת המן לא כללה את עשרת השבטים. הדבר ייתכן אם נניח שעשרת השבטים לא היו תחת שלטון אחשוראש, אולם הרמב"ן שבשיטתו עסקינן כתב במפורש (בספר הגאולה, שאת דבריו הבאנו במאמרנו) שעשרת השבטים היו תחת שלטון כורש מלך פרס. כך גם דעת נכדו הרלב"ג בפירושו לעזרא ו, כא (וראה גם בקובץ 'חצי גבורים' ט, ניסן תשעו, עמ' רלד, ובהערות שם).

הנחתו של 'שמש' איננה נכונה לענ"ד, שהרי אין הכרח שלדעת הרמב"ן רק בני ממלכת יהודה קרויים "יהודים". ייתכן לדוגמא שהרמב"ן סבר כשיטת ר"מ חלאיו (נדפס בתוך מגילת אסתר מהדורת 'תורת חיים') שכתב: "איש יהודי היה בשושן הבירה - כל ישראל ייקראו 'יהודים' על שם יהודה, מפני ש"יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו"... כי 'היהודים אשר בכל מלכות אחשוראש' יראה משיקול הדעת כי כולם או רובם היו מעשרת השבטים... ובהרבה מקומות בזאת המגילה לא יקראם רק 'יהודים', ועל כן מרדכי נקרא 'יהודי' כמו ששאר ישראל נקראו...".
ר' אליעזר אשכנזי בפירושו 'יוסף לקח' (אסתר ב, ו ) הביא את דברי רש"י הנוקט שבני ממלכת יהודה הם שנקראו 'יהודים' והקשה שלפי זה גזירת המן היתה רק על "מתי מספר... ולא היתה כוללת כל הגולה". משום כך הוא נוקט בדרך אחרת: "אבל ידמה שכל זרע ישראל אחרי שגלו מלכי ישראל ולא נשאר לאומה הישראלית מלך זולת יהודה - הנה היו נקראים כולם 'יהודים' על שם המלך שנשאר לאומה ישראלית... גזירת המן היתה כוללת כל האומה הישראלית, שכולם היו נקראים 'יהודים'...".

סעדיה
הודעות: 1314
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי סעדיה » ה' אפריל 06, 2017 4:54 pm

נהר שלום כתב:
סעדיה כתב:
פרי יהושע כתב:מש"כ בהערה למה רק מגילת אסתר נקראת מגילה

להעיר שבסוף רו"ר דרשו 'מגילת' שבקרא על מגילת רות.

היכן? לא מצאתי את המדרש ברות רבה.

רצו"ב.
ומבואר שדרשוהו גם על מגילת איכה.
קבצים מצורפים
רות רבה.PDF
(108.54 KiB) הורד 56 פעמים

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2205
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי נהר שלום » ה' אפריל 06, 2017 5:50 pm

יש"כ, כבר מצאתי. ועי"ע בהערות הקוראים הנדפס בירחון האוצר האחרון שציינו את המקור.

פרי יהושע
הודעות: 2853
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' אפריל 20, 2017 9:23 am

סתם לא התברר לי עד עכשיו, לו יהי ששם מגילה מיוחס למגילת אסתר מה זה אומר?, שם "מגילה" הוא לפי מובנו הפשוט מלשון גלל, למשל מרש"י בכמה מקומות למשל עירובין ס"ב ד"ה כגון מגילת תענית, משמע שמגילה בהקשר הזה הוא כיון שרק מגילת תענית כתבו לכן קראו לה מגילה, דהיינו דבר כתוב, לא מעבר, ואם כן מה זה אומר על שרק אותה קראו בציבור, למשל מגילת תענית אדרבא רש"י אומר בשבת שהצניעו אותה, יש עוד לישא ולתת שאולי מגילה מלשון גילוי ולכן מתקשר לקריאה בציבור, אבל כל זה לא נראה מוכרח כלל,
כמדומני כתבו על כך בפורום באיזה מקום ואני לא מוצא כעת.

לעומקו של דבר
הודעות: 3529
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ה' אפריל 20, 2017 11:40 am

פרי יהושע כתב:סתם לא התברר לי עד עכשיו, לו יהי ששם מגילה מיוחס למגילת אסתר מה זה אומר?, שם "מגילה" הוא לפי מובנו הפשוט מלשון גלל, למשל מרש"י בכמה מקומות למשל עירובין ס"ב ד"ה כגון מגילת תענית, משמע שמגילה בהקשר הזה הוא כיון שרק מגילת תענית כתבו לכן קראו לה מגילה, דהיינו דבר כתוב, לא מעבר, ואם כן מה זה אומר על שרק אותה קראו בציבור, למשל מגילת תענית אדרבא רש"י אומר בשבת שהצניעו אותה, יש עוד לישא ולתת שאולי מגילה מלשון גילוי ולכן מתקשר לקריאה בציבור, אבל כל זה לא נראה מוכרח כלל,
כמדומני כתבו על כך בפורום באיזה מקום ואני לא מוצא כעת.

בהנחה שההנחה הזו נכונה, הוא רוצה להסביר אותה בכך שרק את המגילה הזו קראו בציבור, ולכן היא כונתה מגילה בסתם.
זה כמובן הסבר לא מוכרח, אבל הגיוני.

פרי יהושע
הודעות: 2853
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: ירחון 'האוצר' חלק א - הערות עליו

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' אפריל 20, 2017 1:10 pm

לעומקו של דבר כתב:
פרי יהושע כתב:סתם לא התברר לי עד עכשיו, לו יהי ששם מגילה מיוחס למגילת אסתר מה זה אומר?, שם "מגילה" הוא לפי מובנו הפשוט מלשון גלל, למשל מרש"י בכמה מקומות למשל עירובין ס"ב ד"ה כגון מגילת תענית, משמע שמגילה בהקשר הזה הוא כיון שרק מגילת תענית כתבו לכן קראו לה מגילה, דהיינו דבר כתוב, לא מעבר, ואם כן מה זה אומר על שרק אותה קראו בציבור, למשל מגילת תענית אדרבא רש"י אומר בשבת שהצניעו אותה, יש עוד לישא ולתת שאולי מגילה מלשון גילוי ולכן מתקשר לקריאה בציבור, אבל כל זה לא נראה מוכרח כלל,
כמדומני כתבו על כך בפורום באיזה מקום ואני לא מוצא כעת.

בהנחה שההנחה הזו נכונה, הוא רוצה להסביר אותה בכך שרק את המגילה הזו קראו בציבור, ולכן היא כונתה מגילה בסתם.
זה כמובן הסבר לא מוכרח, אבל הגיוני.

זהו שלא כ"כ מובן הקשר ההגיוני לבד מהסלנג.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ושא_נס, חיימקה ו־ 35 אורחים