סריקי ביתוס

[עושה חדשות]

כשהתעורר הנידון על כתיבת ס"ת בדפוס משי או ע"י חותמות וכד', חשבתי להביא ראיה לפסול, כי אם נכשיר למה לא עשו כן כבר בימי חז"ל.
אמנם לא ניחא לי בזה, כי סו"ס גם ספרי חול לא נכתבו כך.
והיום התבוננתי במה שאמרו על סריקין המצויירים של ביתוס, דלכאו' מה המניעה שהיתה לשאר נחתומים לעשות כן.
וא"כ זאת שאלתי בקצרה, למה ה'דפוס' הזה לא נעשה בימים הקודמים, כי לכאו' זה לא נצרך לטכנולגיות חדשות.

[אוצר החכמה]

לא הבנתי. אתה שואל למה אחרים לא עשו כמו בייתוס או למה לא היה את הדפוס של גוטנברג בזמן חז"ל?
גם לפני גוטנברג היו חורתים על עץ ומדפיסים מזה. אבל עיקר השינוי שעשה גוטנברג הוא החיבור של אותיות בודדות הנתנות לחבור ופריקה בקלות.

[עושה חדשות]

אינני בקיא בהיסטוריית התפתחות הדפוס.
שאלתי בפשיטות,
למה שאר נחתומים לא עשו סריקין כמו ביתוס,
למה לא כתבו ס"ת בדפוס משי וחותמות קבועות,
וכן הלאה.

[אוצר החכמה]

אתה מפשט מאד את הדברים אבל הם לא כ"כ פשוטים.
לגבי סריקי בייתוס אני משער שהיה בזה יתרון מהירות וחסרונות אחרים (למשל יצא פחות יפה) אבל זה רק השערה.
לגבי הדפסת ספרים זה לא כ"כ פשוט. אתה צריך שיהיה לך דיו שנמרח בצורה אחידה. כלי נוח למריחה (גלגל או משהו דומה) ועוד דברים שצריכים זמן להתפתחותם.
הדפסת משי מאופיינת בזה שהיא לא חותמת אלא כעין מקרעין לעדים. ולזה צריך גם כל מיני פיתוחים קטנים שבלעדיהם זה לא מצליח.
מעבר לכל זה כך דרכם של רעיונות שאחרי שהם קורים שואלים איך לא חשבו על זה קודם אבל לא חשבו.

סתם בתור דבר מעניין כמדומני שיש מישהו מהאחרונים שפירש שמעשה בן קמצר היה מעין דפוס.

[מתעניין]

סתם בתור דבר מעניין כמדומני שיש מישהו מהאחרונים שפירש שמעשה בן קמצר היה מעין דפוס.

ראה שו"ת מהר"צ חיות עמ' 24.