"הגדולים" - ספר (אקדמי) חדש

[דמשק]

עברתי בחנות ספרים ועיינתי כמה דקות בספר, במיוחד במאמר על"אמרי אמת" מגור, והנה "פנינה" שדליתי משם.
לדעת החוקרת, העובדה שהרבנית של ה"אמרי אמת" לא לבשה 'שביס' או משהו דומה על הפאה שלה, מעידה על ה'פתיחות' וה'מודרניות' ששררו בבית ה"אמרי אמת" (זה התוכן בערך מאותה פיסקא, אל תתפסו אותי על הלשון המדויק).
ואותה חוקרת לא ידעה את המציאות כי בפולין (באותו הדור) אף אשה אחת לא לבשה כיסוי ראש נוסף על הפאה, גם בבית האדמו"רים, כך שאין כאן שום 'הוכחה', אלא 'חסרון ידיעה' בלבד...

במקרה זה אין זה נכון, הרבנית הקודמת של האמרי אמת הלכה עם מטפחת, [אך גם חסרון ידיעה זו שציינתי מעידה על ה'מחקר' של החוקרת]
ורק להעיר באתי...

[פרי יהושע]

שיא האבסורד המודעה המזויפת שלהם ברחבות קריה, "הנחה מיוחדת לאברכים ובני תורה".

[איתן]

אמש ראיתי ברחובות בני ברק מודעות בצביון מודעות אנ"ש, ובהן פרסומת לספר, איני זוכר התוכן אבל זה היה שלב אחד לפני "חובה לכל בן תורה".
וכמובן הנחה לאברכים ובני ישיבות
מספר הטלפון הרשום במודעה הינו מספר של הוצאת מאגנס (שכמובן לא נזכרה במודעה...).

עזות.

ע"י שטיבלאך זכרון משה.

[השש בדברי תורה]

במאמרו של יוסף שלמון על מהרי"ל דיסקין הוא מביא בלי מקור שמהרי"ל "החמיר" לא לעיין בש"ס דפוס ווילנה. קשה לי להאמין שהוא יחמיר על מה שאביו רבי בנימין נכנס בעובי הקורה לעמוד לימין הגרעק"א והאריך בתשובה להתיר.

[הגהמ]

אכן קצת תמוה להביא דבר כזה בלי מקור, אבל יצויין ש'חומרא' הזאת אין מקורה בהלכות חו"מ מטעמי השגת גבול, אלא היא נובעת מהימנעותם של החסידים להשתמש בתצורת בית הדפוס שהדפיסה גם ספרי השכלה. (דבר זה גרם שגם היום ספרי הוצאת סלאוויטא נמכרים ביוקר גדול).

[השש בדברי תורה]

אכן קצת תמוה להביא דבר כזה בלי מקור, אבל יצויין ש'חומרא' הזאת אין מקורה בהלכות חו"מ מטעמי השגת גבול, אלא היא נובעת מהימנעותם של החסידים להשתמש בתצורת בית הדפוס שהדפיסה גם ספרי השכלה. (דבר זה גרם שגם היום ספרי הוצאת סלאוויטא נמכרים ביוקר גדול).

לא התייחסת לעיקר הטענה איך יתכן שיחמיר בדבר שאביו היה מאלו שנכנסו בעובי הקורה לעמוד לימין מדפיסי ש"ס ווילנא?

[הגהמ]

ר"ל בטח גם מהריל"ד תמך בזכויותיהם ההלכתית (שעליה הגין אביו הר"ב) של מדפיסי ווילנא להדפיס את הש"ס, אבל בכל זאת אפשר שיש אמת בגירסא שהבאת שגם הוא נמנע מלהשתמש בספרי הוצאתם כחלק מהתנגדותו לההשכלה.

[השש בדברי תורה]

ר"ל בטח גם מהריל"ד תמך בזכויותיהם ההלכתית (שעליה הגין אביו הר"ב) של מדפיסי ווילנא להדפיס את הש"ס, אבל בכל זאת אפשר שיש אמת בגירסא שהבאת שגם הוא נמנע מלהשתמש בספרי הוצאתם כחלק מהתנגדותו לההשכלה.

נראה לי שהחוקר הנ"ל ראה שהשתמש מהרי"ל בש"ס סלאוויטא, והחליט שהיה בזה עניין של "החמרה". זהוסיף נכון שהגהות מהרי"ל היו כתובים על גיליון של ש"ס סלאוויטא אבל יתכן שהוא קיבל ש"ס כזה במתנה (כמו שראיתי במקור אחד) או שהיה יותר בזול, אבל רחוק מאד להאמין שהיה בזה נטייה של "החמרה".

[הוד_והדר]

"חומרא" כזו לא מביאים בלי מקור

[גרשון]

אחרי שקראתי פרקים רבים, בעיקר על הגדולים שגדלתי עם גדלותם, כהאדמו"ר מבעלזא, ר' משה, אדמו"ר מסאטמאר, - אני רוצה להציע שם הספר ככה:
אישים שעיצבו את פני
הגדולים
של היהדות החרדית בישראל
ו"אישים" הם העורכים עם תוארים, שכל ידיעתם על גדולים אלו הם מ"עבודת דקטורט" של מתוארים אחרים שכל ידיעתם שלהם ג"כ אינו אלא מקטעי עיתונים.
רואים בעליל שעורכים אלו לא באו מעולם בדו-שיח עם חסיד/תלמיד/בן-בית של אחד מגדולים אלו, אין להם ה"נשמה" של הגדול. אני מכנה אותם "קראים" שלומדים הכל מתוך הכתב בלבד.

וביותר חרה לי המאמר על ה"מנחת אלעזר" - רק עם-הארץ מובהק, שלא פתח ספר על מנהגי ישראל, יכול לכתוב כן עליו. סתם טיפשות. אין נושא בתורה שאין מראי מקום לאחד מספרי ה"מנחת אלעזר". ואם כן "החברה הלומדים בישראל" שלא מכיר את המנחת אלעזר - אני לא מכיר.

[לייטנר]

האם חזרנו לשאלה מי ביוגרף מהימן יותר, הבן או השכן?

[הוה אמינא]

האם חזרנו לשאלה מי ביוגרף מהימן יותר, הבן או השכן?

השאלה היא "הבן או החוקר", ולא "הבן או השכן".

וכמו שכתבו לעיל - חוקרים זה זן מוזר שכותב תזות על פי "עיתונים" ואינם מקבלים שום מידע או ידע או עדות או התרשמות, הם לא מדלגים על זה, הם פשוט לא קולטים.

כשיהיה לי משעמם לגמרי אולי אסתכל בכזה ספר...

[פלוריש]

כמובן שצריך להזהר מכתיבת דברים שכאלו, אבל יש תועלת גם בכתיבת 'חסרונות'.
שמעתי מר"מ באחת הישיבות שבצעירותו הוא שיווה לנגד עיניו את העובדה שר' שמואל רוזובסקי התגרש.
עובדה זו עודדה אותו שגם כאשר ישנן תסבוכות בחייו, באשמתו ושלא באשמתו, אין זה מונע ממנו להעפיל למדרגות גבוהות בעבודת ה'.
והצטער אותו ר"מ בפני תלמידיו שבימינו השמיטו פרט זה מקורות חייו.

[עובדיה חן]

ד"א בסוף ימיו נשאה שנית.

[פלוריש]

ד"א בסוף ימיו נשאה שנית.

ידעתי זאת (וגם העירו לי בפרטי),
ומכל מקום, בספר עליו אין זכר לכך, ומכיוון שלאחר פטירת אשתוו השניה החזיר גרושתו, נוצר מצג שווא כאילו היה נשוי לשתי נשים מבלי שהתגרש מאף אחת, והקורא התמים משער שכנראה נשא תחילה את השניה ולאחר שנפטרה נשא [לראשונה] את הראשונה.
ולעניינינו, דבריו של אותו ר"מ אינם קשורים לזה, ובימי נערותו (עליהם דיבר) עדיין לא החזיר הגר"ש רוזובסקי את אשת נעוריו.

[פלגינן]

כמובן שצריך להזהר מכתיבת דברים שכאלו, אבל יש תועלת גם בכתיבת 'חסרונות'.
שמעתי מר"מ באחת הישיבות שבצעירותו הוא שיווה לנגד עיניו את העובדה שר' שמואל רוזובסקי התגרש.
עובדה זו עודדה אותו שגם כאשר ישנן תסבוכות בחייו, באשמתו ושלא באשמתו, אין זה מונע ממנו להעפיל למדרגות גבוהות בעבודת ה'.
והצטער אותו ר"מ בפני תלמידיו שבימינו השמיטו פרט זה מקורות חייו.

דומני שכך הורה להם אחד מגדולי ישראל שליט"א [ואולי ההוראה הייתה להשמיט את אזכור רעייתו מזיוו"ש ולהסתפק בהנצחה, איני זוכר בדיוק].

[גביר]

הגיע אלי היום לקטלוג הרושם המתקבל הוא שהספר אינו עשוי מעור אחד ומנעד המאמרים שבו נע על הרצף שבין גלי הבלים לבין מאמרים טובים למדי [כמו, למשל, על הרב שלמה ולבה או על האדמו"ר מקלויזנבורג, ועוד].
הספר מעלה על נס את מפעלו המחקרי של מנחם פרידמן, דומה שפרידמן נותן במחקריו מענה מדויק ואמין לשאלות כמו מספר המקומות בבית המדרש של בעלזא, הקף הגולגולת הממוצע של חסידי גור או מספר הקלוריות שבתפריטו היומי של חבדני"ק מן השורה, אך בשום פנים ואופן לא ניתן להכיר מתוכם את החברה החרדית באמת, דומה שיצירות כמו 'אושפיזין' של רנד או קובץ הסיפורים 'הרהורי תשובה' של עודד מזרחי [הסיפורים מתרחשים ברחובות, בדגש על הקהילה החרדית בעיר בכלל וזו של החוזרים בתשובה בפרט, הסיפורים שבספר גם אם לא התרחשו במציאות, וכנראה שהם לא התרחשו, מתארים במדויק את אופי העיר ותושביה] עושים זאת טוב בהרבה.

[חלמישצור]

הגיע אלי היום לקטלוג הרושם המתקבל הוא שהספר אינו עשוי מעור אחד ומנעד של המאמרים שבו נע על הרצף שבין גלי הבלים לבין מאמרים טובים למדי [כמו, למשל, על הרב שלמה ולבה או על האדמו"ר מקלויזנבורג, ועוד]. הספר מעלה על נס את מפעלו המחקרי של מנחם פרידמן וכו'

בד"ה. פרופ' מנחם פרידמן נפ' הלילה.

[הוד_והדר]

הגיע אלי היום לקטלוג הרושם המתקבל הוא שהספר אינו עשוי מעור אחד ומנעד של המאמרים שבו נע על הרצף שבין גלי הבלים לבין מאמרים טובים למדי [כמו, למשל, על הרב שלמה ולבה או על האדמו"ר מקלויזנבורג, ועוד]. הספר מעלה על נס את מפעלו המחקרי של מנחם פרידמן וכו'

בד"ה. פרופ' מנחם פרידמן נפ' הלילה.

ב.ה.ש.

[חלמישצור]

הלשון "ברוך דיין האמת", כמו לשון ברכת קברי ישראל וכו', כוללת כל שיפוט שיהיה על אישיותו או מעשיו של הנפטר.