זקן אהרן - גודלו

[שווה פרוטה]

בפסוק בתהילים נאמר 'כשמן הטוב על הראש ירד על הזקן זקן אהרן שירד על פי מדותיו'.
ובפשוטו משמע שהיה לו לאהרן הכהן זקן ארוך.

אלא דיש לעיין דהרי החושן היה על ליבו של אהרן, וא"כ בשעה שהיה נשאל בחושן, היה הזקן מסתיר את אותיות החושן, וע"כ שזקנו היה קצר ביותר שלא להסתיר את החושן.
ואולי היה מסיט את זקנו לצד בשעה שהיה נשאל, וצ"ע.

[דרומי]

שאלה נחמדה. ויש רק להעיר שאותה חקירה יש לחקור גם לגבי כל הכהנים הגדולים שבאו אחרי אהרן, לפחות עד הזמן שבו הפסיקו לשאול באורים ותומים

[שווה פרוטה]

ויש רק להעיר שאותה חקירה יש לחקור גם לגבי כל הכהנים הגדולים שבאו אחרי אהרן

על שאר הכהנים גדולים לא נאמר בפסוק שהיה להם זקן ארוך.

[עתניאל בן קנז]

בפסוק בתהילים נאמר 'כשמן הטוב על הראש ירד על הזקן זקן אהרן שירד על פי מדותיו'.
ובפשוטו משמע שהיה לו לאהרן הכהן זקן ארוך.

אלא דיש לעיין דהרי החושן היה על ליבו של אהרן, וא"כ בשעה שהיה נשאל בחושן, היה הזקן מסתיר את אותיות החושן, וע"כ שזקנו היה קצר ביותר שלא להסתיר את החושן.
ואולי היה מסיט את זקנו לצד בשעה שהיה נשאל, וצ"ע.

הוא מותיב והוא מפרק. מדוע נשאר בצ"ע???

[מסוג הקושיות, שאם יש להם תירוץ טוב, ניחא. ואם לאו...].

[גביר]

ללא עיון כדה"צ נראה שמשמעות הכתוב 'יורד על פי מידותיו' היא יורד על פי מדיו דהיינו בגדיו, כלומר מגיע עד פתח [פה] הכתונת או המעיל [הפתח שדרכו הכניס את צווארו וראשו] ולאו דווקא שהיה זקנו ארוך כל כך ואפשר שהיא גופא בא הכתוב להשמיענו שהגיע עד פי מידותיו ולא מעבר לכך כדי שלא יסתיר את החושן. ויש להוסיף דבגמרא איתא [תלמוד בבלי מסכת הוריות דף יב עמוד א]ת"ר: הכשמן הטוב [וגו'] יורד על הזקן זקן אהרן וגו' - כמין שני טפי מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו. אמר רב פפא, תנא: כשהוא מספר, עולות ויושבות לו בעיקר זקנו ] ובר"ח הגרסא כ'שהיה מגלח' ואולי כשהיה זקנו מתארך ומגיע לחושן היה מקצר אותו כדי שלא יסתיר את החושן.

[מכון חכמי ספרד]

בפסוק בתהילים נאמר 'כשמן הטוב על הראש ירד על הזקן זקן אהרן שירד על פי מדותיו'.
ובפשוטו משמע שהיה לו לאהרן הכהן זקן ארוך.

אלא דיש לעיין דהרי החושן היה על ליבו של אהרן, וא"כ בשעה שהיה נשאל בחושן, היה הזקן מסתיר את אותיות החושן, וע"כ שזקנו היה קצר ביותר שלא להסתיר את החושן.
ואולי היה מסיט את זקנו לצד בשעה שהיה נשאל, וצ"ע.

האמנם כך נשאלת אתמול בסעודת פורים?

[שווה פרוטה]

האמנם כך נשאלת אתמול בסעודת פורים?

האמת, שהתעוררתי לשאלה זו מתחפושתו של בני שיחי'.

ויש להוסיף, שהחושן של אהרן לא היה מונח על הבטן כתחפושות וציורים דהיום, אלא כנגד הלב, היינו [כמעט] ממש מקביל לסיום הסנטר.

[מכון חכמי ספרד]

אפשר שכוונת הכתוב מדותיו היינו בגדיו, כמ"ד ולבש הכהן מדו בד.
בכל אופן הדבר מזכיר את השאלה המפורסמת היכן מניחים את הזקן בשינה. תחת השמיכה או מעליה.

[מיללער]

ללא עיון כדה"צ נראה שמשמעות הכתוב 'יורד על פי מידותיו' היא יורד על פי מדיו דהיינו בגדיו, כלומר מגיע עד פתח [פה] הכתונת או המעיל [הפתח שדרכו הכניס את צווארו וראשו] ולאו דווקא שהיה זקנו ארוך כל כך ואפשר שהיא גופא בא הכתוב להשמיענו שהגיע עד פי מידותיו ולא מעבר לכך כדי שלא יסתיר את החושן. ויש להוסיף דבגמרא איתא [תלמוד בבלי מסכת הוריות דף יב עמוד א]ת"ר: הכשמן הטוב [וגו'] יורד על הזקן זקן אהרן וגו' - כמין שני טפי מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו. אמר רב פפא, תנא: כשהוא מספר, עולות ויושבות לו בעיקר זקנו ] ובר"ח הגרסא כ'שהיה מגלח' ואולי כשהיה זקנו מתארך ומגיע לחושן היה מקצר אותו כדי שלא יסתיר את החושן.

רש"י בהוריות פירש כשהוא מספר. כשהיה מדבר עם אחרים: אולם בתוס' הרא"ש שם פי' וכשהוא מספר את זקנו.וציינו שם עה"ג שכן פי' גם רש"י בכריתות. ועיי"ש בכריתות דף ה: ברש"י ד"ה מספר. מדבר, ל"א מסתפר דשקיל במזייה.

ועי' כאן:
https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=8781

[בוצינא]

בזוהר (אמור סוף פח:) פירש שהיורד על פי מידותיו היה השמן ולא הזקן