שבחים, ביקורות, חוו"ד ושאר הערות על מהדורות ומהדירים

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ד' מרץ 29, 2017 1:39 am

מה שנכון נכון, ניכרים בדבריך דברי טעם, ואני מסכים עמך באופן חלקי.
מהדורתו טובה, אך לענ"ד אין לכלול אותה כ"מהדורה הראויה לשבח".
לדבריך אלו "ואם את הבטחותיו לקוראי הספר שבראש המהדורה קיים בצורה נאמנה אז מהדורתו 'מושלמת' בקריטריונים שלה". כל מו"ל יכול להבטיח במבוא מעט מאד ובאמת לעמוד בהתחייבות, אך המהדורה לא הופכת ל"ראויה לשבח".
תתאר לך הרב וולדמן רק היה מתחייב על הגהה נמרצת לדפוס אמשטרדם תס"ח (מדוע הוא? כי אותיותיו נאות וזה בדיוק בא לא בהשאלה מאחד ממכריו, וגם זה דפוס שהיה למשך זמן מסויים לפני הגאון מהר"ח פאלאג'י זצ"ל ויש בזה מעליותא וכו'. סתם דוגמה כמובן), והיה עומד בזה, ולא היה משוה לדפו"ר, ולא היה מוסיף מקורות, ולא היה בודק ציטוטים, ולא היה מתקין מפתח, ולא היה מסדר מבוא (מן הסתם חלק מהדברים נעשו במהדורתו ואינה תחת ידי עתה), עדיין היה אפשר להלל ולקלס מהדורתו? בגלל יופי האותיות? לענ"ד לא. וברור שהוא השקיע הרבה יותר מסתם מו"ל שלא משקיע כלל, ועל כך ינוחו ברכות לראשו ורבים תופסי תורה בלומדם במהדורתו, אך לענ"ד מהדורה זו רחוקה כמטחוי קשת מלהיות "ראויה לשבח".
ואם כבר הוזכר ספר ראשית חכמה, אזכיר בקצרה ספר מעיל צדקה מהדורת הרב קופרמן. גם בספר הזה הושקעו משאבים עצומים, ניקוד, עריכה יחסית טובה וכו'. הצרה שהעורך לא הכיר כלל את ספריתו ומהדורות הספרים שהיו לפני ר"א הכהן זצ"ל, ולא הכיר כתבי היד שהיו לפניו, ואף לא ידע כמובן להבדיל מה ראה בכלי ראשון ומה בכלי שני ומה מהזכרון, ולא ערך שום השואה ליתר ספרי ר"א הכהן (עד כמה שאני יודע), ואפשר להעשיר ולהשלים הדברים בין חיבוריו עד אין סוף (למי שעסק פעם בספריו בצורה שיטתית ומעמיקה הדבר ברור כשמש). גם מהדורה זו של הרב קופרמן מבחינת יופי האותיות הרבה יותר יפה מדפוס אזמיר, אבל א"א לסמוך עליה כלל, הוזזו בה מלים ופיסקאות (של הציונים), יש ציונים שכיבכול תוקנו, נמחקו הישנים ונרשמו חדשים כי לא מצאו בציוניו, אך לא ידעו עומק כונתו, ועוד ועוד, ועם שיש בה מפתחות טובים וכיו"ב, עדיין רחוקה מהדורה זו מלהיות מושלמת וראויה לשבח. וגם ספר משובח זה צריך מהדורה משופרת וטובה ומדוייקת. ובפרט כיום שיש אפשרויות חיפוש מצויינות מבחינת מחשוב ותכנות, שלא היו בשנים קדמוניות לעורכים לפני עשורים אחדים.
שני הספרים הנ"ל הם דוגמה בעלמא, ושוב, נהיה יותר בקורת משבחים. אבל זה המצב למרבה הצער, באופן יחסי הספרים שעריכתם מרושלת ולא אחידה ומשובשת, עולים רבבת מונים על הספרים הטובים, ולכן על כל ספר טוב באמת אפשר למצוא רבים פחות טובים, וכפי שמשתקף כאן בדברי כמה כותבים ואני מכללם.

מה שנכון נכון

במהדורת רחי"ו נעשו רוב ואולי כל הדברים הנ"ל, ולקריטריונים מעין אלו התכוונתי, גם אם לא עשה המהדיר עבודת השוואה לכתה"י של מנורת המאור וכדו', אלא ניסה לההדיר את הספר ע"פ דפוסיו שלפנינו בשלמות האפשרית, והשתדל להניח לפני הלומד מהדורה מדויקת מוגהת ונוחה לשימוש. וצורת ההדרה זו חולקת מקום של כבוד לעצמה, גם אם אינה ההדרה מדעית.

אבא יודן · הודעהעל ידי **אבא יודן** » ד' מרץ 29, 2017 3:28 pm

הרב מה שנכון צודק מאה אחוז ודעתי פשוט כמותו ולכן לא אטריח יותר.
את תורת חיים נכון שיש להוריד מן הרשימה [אבל בשום לב שהרב קצנאלנבויגן הוסיף והעיר הרבה משלו לכן רשמתיו לכתחילה].
ויש לצקת את היסודות שראוי להמהדירים ללכת בהם [נא להעיר ולהאיר]
-ללמוד כל מילה [לא להגיה]
-לבדוק כל מראה מקום
-את דברים הקשיים באופן שטחי, לבדוק בכת"י ובדפוסים ולהאיר
-קושיות ותירוצים ומראי מקומות באופן ממוצע [לא ארוך כהריטבא למה"ק וכהגדה שלפסח למה"ק ולא קצר כשו"תי הראשונים למכון ירושלים]
-מבוא מרוכז
-מפתחות

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ד' מרץ 29, 2017 3:32 pm

ולפני הכל: העתקה מדוייקת, הגהה כפולה סבלנית ודקדקנית.

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ה' אפריל 27, 2017 6:21 pm

אבא יודן כתב:~ מנחת חינוך- מהדורת המאור

לענ"ד של מכון ירושלים עדיף שבעתיים.

מה שנכון נכון

ארזי ביתר כתב:
אבא יודן כתב:~ מנחת חינוך- מהדורת המאור

לענ"ד של מכון ירושלים עדיף שבעתיים.

יש בכלל מנ"ח בהוצאת מכון המאור? [ידוע לי רק על הוצאות יריד הספרים ומכון אור עולם].
כמדומני שלמכון ירושלים כיון אבא יודן ואיתקיל קולמוסיה.

עדיאל ברויאר · הודעהעל ידי **עדיאל ברויאר** » ב' מאי 15, 2017 2:46 pm

ארחות חיים, ענייני שבת, הוצ' מכון י-ם - אור עציון.
המהדורה חשובה מכמה פנים. הן בגלל המבוא החשוב של פרופ' הבלין והן בגלל שינו"ס רבים וחשובים, ובפרט - נכללו במהדורה זו הוספות שהוסיף ר' אהרן לחיבור במהדורה בתרא, מתוך כת"י ני"ו 666 (כה"י נסרק שחור-לבן לאינטרנט: http://garfield.jtsa.edu:1801/webclient ... t_2=direct )
אולם, בחיפוש מהיר מצאתי לפחות שתי פסקאות של המהדורה בתרא שקיימות בכת"י הנ"ל והמהדירים לא הכניסו אותן, וישנה סבירות גבוהה שהן לא היחידות. גם בהעתקות שהעתיקו מצאתי כמה טעויות, כגון משפט אחד שנשמט מחמת הדומות וטעות בקריאה. במקום אחד גם מצאתי טעות בציון במדור השינו"ס. וזה מבדיקה לא נרחבת.

עדיאל ברויאר

עדיאל ברויאר כתב:
עמקן כתב:
א. חיים כתב:איך האור זרוע של מכון י-ם, האם הנוסח שם מספק ?
הערות הם כמעט לא כתבו, וטוב שכך. בשביל להבין את האו"ז צריכים ללמוד כל סוגי' ביסודיות, ואם הם לא מעונינים להשקיע כסף לצורך זה, עדיף שלא יכתבו כלל הערות. ההתחלה שלהם בההדרת האו"ז היתה לענ"ד לא לענין, הכותבים לא עסקו בדברי האו"ז אלא ב"השלמת דבריו" מספרים אחרים, ואי"צ להאריך.

על איזה אור זרוע של מכון י"ם מדובר? יש להם ב' מהדורות. א' משנת תשס"ו הנערך בעצם ע"י מכון תורני ישיבת אור עציון, וב' משנת תש"ע הנערך ע"י צוות חרדי, והשינויים בהתאים [יש יותר דגש בהערות לענינים הקשורים להבנת עצם הדברים, ופחות הקשורים להיסטוריה כגון זהות החכמים הנזכרים וכדומה]. שניהם באוצר.

איני יודע לחוות דעה על המהדורה בכללותה. בשני מקומות מצאתי אצלם ממש טעויות (במקום אחד בשתי המהדורות, ובמקום השני דווקא במהדורה הראשונה העירו לנכון, ואילו במהדורה השנייה, תש"ע, החליפו בין השיטות):
forums/viewtopic.php?f=7&t=3122&p=248415&hilit=%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%AA+%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99+%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA#p249069
forums/viewtopic.php?f=7&t=3122&p=248415&hilit=%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%AA+%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99+%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA#p273850

עוד בנוגע לאו"ז מכון י-ם (מהד' תש"ע) -
מישהו שאני עובד איתו כתב לי כדברים האלה:

באו"ז ח"א סי' נג איתא: "אמר עולא כל הקורא ק"ש בלא תפלין מעלין עליו כאלו מעיד עדות שקר בעצמו (שנא' וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך והא ליכא)".

חבל מאוד שמהדירי מכון ירושלים עשו עבודה מאוד חלקית כפי הנראה, ורחוקה ממה שנדרש ממהדירי או"ז בדורנו. הם פשוט העתיקו את הנוסח הנדפס עם הסוגריים העגולים ולא העשירו אותנו במאומה על המצב בכתבי היד, המתוארים בהקדמתם. הופתעתי לגלות בהקדמה שהם לא השתמשו בכתבי היד מלבד מקומות שבהם ראו שיש לזה משמעות. ולשיטתייהו, האם כאן אין לדבר משמעות?!

ובכן, חלק א' (וחלק ב') מספר או"ז נדפס לראשונה בזיטאמיר תרכ"ב, מתוך כת"י אמשטרדם. כת"י זה נסרק לאינטרנט, אך הוא לא נגיש לי כרגע, אבל המדפיסים כותבים בעמוד השער שמכיוון שיש הבדלים בין נוסח הש"ס של כת"י זה לנוסח דידן, הם שמו בסוגריים עגולים את נוסח כה"י, ובסוגריים מרובעים את נוסח הש"ס שלנו וכן תיקונים.
אם כן, אם נקצר תהליכים, כיוון שהסוגריים הללו נמצאות כבר בדפוס זיטאמיר, אפשר להניח שבכת"י אמשטרדם כתובים הדברים והמדפיסים הניחו בסוגריים. בדיקה זריזה בכת"י הקדום הנוסף של ספר אור זרוע, כת"י לונדון, מעלה שאף בו נמצא המשפט המדובר: http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.asp ... 2860_f159r
שאר כה"י נעתקו מכי"י אמשטרדם ולונדון, או שהם קטנים ומכילים חלקים אחרים של החיבור (כך כותב פרופ' עמנואל במאמרו המקוון באנגלית על כה"י של ספר או"ז).
אם כן, זהו חלק מספר או"ז, ואך בחינם הוא נמצא בסוגריים, והוצ' מכון י-ם לא הועילה בזה דבר.

עדיאל ברויאר

עדיאל ברויאר כתב:כמה פעמים בדקתי אחר העתקותיו של ל' גינצבורג, והוא לא דיקדק בהן, ולפעמים אף שיבש...

כעת ראיתי שכבר קדמוני בביקורת קשה על הנוסח של "גאוניקה" בקובץ גנזי קדם, ספר ראשון, עמ' 103-93: http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=95

המבקר כותב: "להמבוא וההקדמות הללו הקדיש, כנראה, המו"ל הנכבד את כל תשומת לבו ומרצו הכביר. לפיכך [...] נלקו גופי התשובות היקרות בכמה חסרונות ושגגות שונות". והוא הולך ומונה שגגות ושינויים ותיקונים במשך כעשרה עמודים!

נ.ב. מששינו את שמו של האשכול שוב אין הודעה זו מתאימה לו כיוון שהיא עוסקת בביקורת על מהדיר. אבל, קי"ל כל המשנה ידו על התחתונה...

ארזי הלבנון

בשנת תשע"א יצא ספר בהוצאת מוסד הרב קוק, המרכז בתוכו את פירושי עקידת יצחק לר"י עראמה, ומחיר יין לרמ"א, למגילת אסתר, בההדרת הרב יובל אבידור ז"ל.

להלן ממה שכתבתי לחכם אחד אודות ההדרתו להקדמת בעל העקידה:

לכבוד הרב...
שלום וברכה!

אקדים ואומר, לאחר שבקשתי דרך התקשרות עם הרב אבידור, שלחתי בקשה גם למוסד הרב קוק, ולצערי תשובתם הייתה שהרב נפטר לפני מספר שנים.
הגם שאין משיבין את הארי אחר מותו, אעיר מספר הערות מההקדמה בלבד, שכן לא נותר כבר חשק להמשיך אל תוככי פירוש רבינו העקי"צ עם ההדרתו ז"ל.

1. לעניין עצם עבודתו
המהדיר ז"ל ערך שני מדורים: 'מדור מקורות' ו'מדור הערות'. פעמים רבות דברים שהיו ראויים להכתב בהערות, צויינו במקורות (כך לדוגמא, מדוע הערה 7 נכתבה ב'הערות', ואילו אות י"א נכתבה ב'מקורות'?).

לעצם מדור המקורות: הרגיל בכתבי רבינו העקי"צ, יודע שזו משימה כבדה וקשה לנסות לאתר ולציין לכל מליצה את מקורה. ומי שכבר נוטל על עצמו את המשימה הזו - מן הראוי שיכסה את כל המקורות כמו שצריך, ולא יותיר מליצות רבות ללא מקורות. לצערי, הרב המהדיר, פספס המון המון מליצות (ממה שאספתי בחטף: 'אין בעל הנס מכיר בהם' - עפ"י מס' נדה לא, א; 'בסתר לאמר' - דברים יג, ז; 'היה לה על מה שתסמוך' עפ"י אבות ג, טז ועוד).
ככלל, לשונו הפיוטית והמבריקה של רבינו מצריכה הערות מראה מקום רבות מאד, וריבוי אותיות בטקסט בכמות לא שגרתית כזו תפריע למנוחתו ו/או ריכוזו של הלומד. יש למצוא פתרון הולם לכך, אולי הקטנת האות, או ציון המקורות לצד הציטוט בתחתית הדף, כפי שנוהגים לדוגמא חסידי הרבי מליובאוויטש בהוצאת אגרותיו).

2. לעניין גוף פירושו
מהמעט שעיינתי מעבר להקדמה ראיתי שהכותרות שלו מעולות וממקדות, כמו גם ההפניות בהערה מהקושיא אל התירוץ, שזו מלאכה חשובה וקשה בפני עצמה.

לענ"ד נראה שלא הבין את כוונת רבינו בשני עניינים בהקדמה (כאמור, לא המשכתי לשאר הספר):

א. לאחר שרבינו נותן טעם לכך ששם ה' לא הוזכר במגילה, הוא מציין לדבריו של האבן עזרא שבעקבות חששו של מרדכי שהפרסים, שהמגילה נכתבה בדברי ימיהם, יכתבו תחת שם ה' את שם עבודת גילוליהם, החליט שלא לכתוב את שם ה'. על פירוש ראב"ע הקשה רבינו שתי קושיות: (א) דניאל ועזרא כתבו את ספריהם בארמית - וברור שעשו זאת משום שהם היו מקובלים גם אצל עובדי גילולים, וכתבו את שם ה' ולא חששו. (ב) לא מסתבר שעובדת צומות היהודים נכתבה בספרי הימים של הפרסים.
וזו לשון העקי"צ (ללא פיסוק בכוונה):
"כי הנה דניאל ועזרה מכחישים דברי ראב"ע ושאין ספק שדבריהם כאשר הם בלשון ארמי הלא הם כתובים בספר דברי הימים למלכיהם בארצות ללשונות שדניאל בדורו כמרדכי בדורו וגדו' כי מה שקיימו וקבלו עליהם היהודים ועל זרעם בדברי הצומות וזעקתם לא יתכן שנכתבו בספרי פרס ומדי".
לענ"ד ברור ש'וגדו'' (כפי שנכתב בדפו"ר) - פתרונו הוא: וגדולה, היינו קושיא נוספת, גדולה מזו הראשונה. לאחר מכן ראיתי שכך פתרו ופיסקו גם בעוז והדר. לעומת זאת, הרב אבידור פתר את המילה: וגדול, ובהערתו שייך את המילה למרדכי, שכאילו הוא הגדול. אם כך, אין מילה הפותחת את הקושיא השניה, ויש חוסר סדר בטקסט. [ייתכן שהבין כך בעקבות ר' חיים זוננפלד שההדיר אף הוא את פירוש המגילה לרבינו (ירושלים, תש"נ) ואף הוא שייך את גדו' כלפי דניאל, והיו לנגד עיניו של המהדיר דנן, כפי שכתב בהקדמתו].

ב. כתב רבינו: "יחייב הדעת שכל העניינים אשר סיפרו בה, מקריהם וסיבת גלגוליהם, כולם היו בתחילת המחשבות האנושיות וגמר תיקונם על ידי עושי המלאכה בסתר לאמר זה נושע בעצתו וזה יפול בה...".
הרב אבידור ז"ל לענ"ד הוציא הדברים מהקשרם. את 'המחשבות האנושיות' הוא קישר אל הקב"ה, שבטרם חשב על האנושות וברא אותה, כבר עלה בדעתו מה יארע לישראל. אירועים אלו ארעו ע"י שליחים נסתרים שאחראים על מלאכה זו שיגרמו לארועים להסתובב כפי שהחליט ה' ית' ('עושי המלאכה').
במכת"ר, מניין לו ש'המחשבות האנושיות' הן מחשבות ה' על האנושות?
הפירוש הפשוט הוא, שכל העניינים שסופרו במגילה כולם היו במחשבות הדמויות שמוזכרות בה. כנגד מחשבות האנשים ('המחשבות האנושיות') ניצבת עצת ה' והשגחתו הנסתרת, וגמר תיקון המעשים הם על ידו ועל ידי הגורמים הנוספים שה' מגלגל על ידיהם את רצונו. 'זה נושע בעצתו וזה יפול בה' - היינו כנגד ה'מחשבות האנושיות'.

הערות נוספות
ג. אחת המשימות הקשות שניצבת בפני המהדיר את דברי רבינו היא איתור מקורותיו המדוייקים בדברי אריסטו. כך למשל בהקדמה: 'כמו שכתב החכם בה' ממידות', לא ראה לנכון לאתר את המקור המדוייק. אגב, בהמשך (עמוד יב) בהפנייה נוספת של רבינו לספר המידות, כותב המהדיר (אות פ): "סוקרטס". לרגיל בספר העקידה הוא מן הנמנעות להתבלבל בדבר מחברו של ספר המידות, בדיוק ולהבדיל, כפי שללומד ההלכה ברור שמחבר המשנה ברורה הוא ר' ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל, ואין מה להתבלבל כאן. לא הייתי אומר זאת אם הוא היה פותח את ספרו של אריסטו ולו פעם אחת כדי לציין למה בדיוק כוונת רבינו כשהביא מדבריו.

ד. בעניין הנוסח:
(1) אצל הרב אבידור: 'אחרי שנסתמו כל הבורות' - בהוצאת הרב זוננפלד ובעוז והדר: '... הגבורות'. לשם בירור הנוסח האמיתי הלכתי לספה"ל על מנת לקבל לידי את הדפו"ר (קושטא, רע"ח), שם מצאתי שהמילה מטושטשת, מהרווחים הברורים נראה שהמילה המחוקה היא 'גבורות' כשאר המהדורות, ואכן חכם אחד (הרב 'עיניו כיונים' מבאי הפורום) הראה לי שכך הוא גם בכתב יד. ותמוה לי שדווקא כאן לא חש לנוסחתו המדוקדקת של הרב זוננפלד.
(2) וגדו' - פתח וגדול כלפי דניאל, כשברור לענ"ד שיש לפתוח גדולה, כלפי הקושיא.
(3) האות א' מהקושיות כלל לא מופיעה בדפו"ר, והיה עליו להכניסה לסוגריים כפי שהכניס את אות ב'.

כל דבריי הם בגדר האפשר ואשמח לשמוע שטעיתי.
בברכה...

מה שנכון נכון

ארזי הלבנון כתב:וזו לשון העקי"צ (ללא פיסוק בכוונה):
"כי הנה דניאל ועזרה מכחישים דברי ראב"ע ושאין ספק שדבריהם כאשר הם בלשון ארמי הלא הם כתובים בספר דברי הימים למלכיהם בארצות ללשונות שדניאל בדורו כמרדכי בדורו וגדו' כי מה שקיימו וקבלו עליהם היהודים ועל זרעם בדברי הצומות וזעקתם לא יתכן שנכתבו בספרי פרס ומדי".
לענ"ד ברור ש'וגדו'' (כפי שנכתב בדפו"ר) - פתרונו הוא: וגדולה, היינו קושיא נוספת, גדולה מזו הראשונה. לאחר מכן ראיתי שכך פתרו ופיסקו גם בעוז והדר. לעומת זאת, הרב אבידור פתר את המילה: וגדול, ובהערתו שייך את המילה למרדכי, שכאילו הוא הגדול. אם כך, אין מילה הפותחת את הקושיא השניה, ויש חוסר סדר בטקסט.

לא כ"כ נראה שבמלה זו לבד פתח את השאלה השניה.
בכתה"י שלונקק באשכול האחר: כי דניאל בדורו כמרדכי בדורו וגדול ממנו, גם כי מה שקיימו וקבלו עליהם היהודים ועל זרעם ודברי הצומות וזעקתם לא יתכן שנכתבו בספרי מלכי מדי ופרס.
כנראה שיש צורך להוציא מהדורה חדשה ע"פ כת"י.

בתוך הגולה

אוצר החכמה כתב:אע"פ שהכותרת כאן היא שבחים וביקורת יש בעיקר ביקורת והרבה פחות שבחים. והשאלה המעניינת היא האם זה בגלל המצב שלצערינו אין הרבה ההדרות שראויות לשבחים, או משום שזה טבעו של עולם שאנשים נוטים לבקר מלשבח, או אפשרות נוספת שלדעת הכותבים הביקורת בעצם יותר מועילה לקוראים מהשבחים.

לענ"ד הסיבה פשוטה מאד (אף שגם אלו המנויות בדברי אוצה"ח נכונים לכשעצמם) -
מי שנתקל בפגם כבר יודע שלפניו משהו שיש לבקרו. מאידך הקורא עמ' בספר ולא מצא בו כל פגם, אי"ז מספיק בשביל לשבח, שהרי יתכן ובעמ' שלפניו או שלאחריו יש פגמים רבים. ומכיון שבאופן טבעי יש קוראים רבים לחלקי יצירה מאשר ליצירה כולה ברור שרבים המבקרים על המשבחים.

והנה עוד ממין זה

א. חיים כתב:.
וארשה לעצמי להוסיף (הרי לא תוכלו חבריי לעשות לי כלום דרך הפורום ...): לבוש מלכות הוצאת זכרון אהרן. ועכ"פ מהדורת תשס"ד.

חד ברנש כתב:מצטער להודיע לך,
אבל ספרי הלבושים של דפוס 'זכרון אהרן' הם פשוט לא מדוייקים.
אם אתה רוצה להעתיק את הלבוש-זכרון-אהרן לספריך, מה טוב, אבל זה לא הלבוש של ר' מרדכי יפה!

א. חיים כתב:במטותא, תן דוגמא.

דוגמא קשה לענ"ד
הלבוש עט"ז סי' א סע' ה' מחדש חידוש מקורי מאד בפסול שחיטה ע"י קטן מפני שאינו מצווה בזביחה. והאחרונים (ש"ך ותבו"ש) האריכו בזה על אתר.

: לבוש ונציה.jpg (28.37 KiB) נצפה 11775 פעמים

: לבוש ברדיצוב.gif (21.21 KiB) נצפה 11775 פעמים

אמנם בלב' מהד' ז"א דלגו על אותה פיסקא ולא עוד אלא שהוסיפו ד' תיבות מדעתם ('לא נסמוך עליו לכתחילה' שאין להם פשר שהרי לדעה זו השחיטה פסולה אף בדיעבד)

: לבוש זא.gif (22.83 KiB) נצפה 11775 פעמים

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ב' פברואר 26, 2018 4:10 pm

על 'לבוש' של דפוס זכרון אהרן יש אשכול מיוחד, כדומני, ועדיף להעביר לשם (או לתת לינק) את הערתך הנכונה.

מה שנכון נכון

חד ברנש כתב:על 'לבוש' של דפוס זכרון אהרן יש אשכול מיוחד, כדומני, ועדיף להעביר לשם (או לתת לינק) את הערתך הנכונה.

האשכול(ות) העוסק(ים) בבקורת על מכון זכרון אהרן הוסר(ו) מהפורום. נותר זה.
[באשר ללבוש הבאתי שם דוגמא להשמטת שורה חשובה בא"ר].

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ב' פברואר 26, 2018 4:19 pm

באמת?!?!
אני ממש מופתע.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ב' פברואר 26, 2018 4:23 pm

מדברי אי"ס

ד. לגבי איפה ואיפה. לטעמי לא היה כאן בפורום שום אשכול לא הגון, לא כלפי עוז והדר (למרות שהם הותקפו בחריפות), לא כלפי זכרון אהרן (אע"פ שמישהו קרא להם כאן 'דפוס') ולא כלפי מכון המאור (שביקרו ספר אחד שלהם). [b]לא היה צריך לנעול שום אשכול. הנעילה לגבי עוז והדר היא אכן לא היתה ראויה לטעמי. אגב אין לזה שום קשר לספרים, ספרי עוז והדר לא מצוים באוצר, והש"ס מצוי כדין, אבל אם היה תלוי הדבר בידי עוז והדר גם הש"ס כבר לא היה). [/size]

viewtopic.php?f=7&t=3253&p=111596&hilip111596#p111596

מה שנכון נכון

"זכרון אהרן" דפוס או מכון לעריכה? = אינך מורשה לקרוא בפורום זה.
מכון זכרון אהרון = הנושא המבוקש לא קיים.
בינתים גוגל זוכר חלק.

עדיאל ברויאר · הודעהעל ידי **עדיאל ברויאר** » ב' מאי 07, 2018 2:12 pm

עמקן כתב:
א. חיים כתב:איך האור זרוע של מכון י-ם, האם הנוסח שם מספק ?
הערות הם כמעט לא כתבו, וטוב שכך. בשביל להבין את האו"ז צריכים ללמוד כל סוגי' ביסודיות, ואם הם לא מעונינים להשקיע כסף לצורך זה, עדיף שלא יכתבו כלל הערות. ההתחלה שלהם בההדרת האו"ז היתה לענ"ד לא לענין, הכותבים לא עסקו בדברי האו"ז אלא ב"השלמת דבריו" מספרים אחרים, ואי"צ להאריך.

על איזה אור זרוע של מכון י"ם מדובר? יש להם ב' מהדורות. א' משנת תשס"ו הנערך בעצם ע"י מכון תורני ישיבת אור עציון, וב' משנת תש"ע הנערך ע"י צוות חרדי, והשינויים בהתאים [יש יותר דגש בהערות לענינים הקשורים להבנת עצם הדברים, ופחות הקשורים להיסטוריה כגון זהות החכמים הנזכרים וכדומה]. שניהם באוצר.

כפי שציינתי בעבר באשכול זה, עפ"י מאמר שפורסם בעבר ע"י פרופ' שמחה עמנואל, לספר או"ז יש שני כי"י גדולים (אמשטרדם ולונדון) ועוד כ"י חלקי ביותר (סינסינטי), וכל השאר נעתקו מכה"י הגדולים, ואף הדפוסים נדפסו מכה"י הללו.
במהדורות הנ"ל יש אפוא הרבה שינו"ס מיותרים מכה"י האחרים ומהדפוס.
בנוסף, במהד' מכון ירושלים תש"ע כרך ג לא נעשתה עבודת נוסח לאחר מסכת ב"ק (זאת אומרת, כמעט כל הכרך).
כ"י לונדון ואמשטרדם נסרקו, וכדאי להשתמש בהם תמיד (ברוב המקרים הם לא חופפים, כך שכמעט תמיד יש רק כ"י אחד).

יהודה בן יעקב

אודות מהדורות האור זרוע ראה מה שכתבתי כאן: viewtopic.php?f=7&t=39967

חיים פ. · הודעהעל ידי **חיים פ.** » א' אוגוסט 05, 2018 5:37 pm

לוצאטי כתב:בס' בעל המאור של מכון המאור, הרבה טעויות בפיסוק. חלקן ממש מבלבלות.

בפרק הגוזל עצים צירף העורך קטע ש'נשמט' מהדפוסים ו'מצאו' בשיטמ"ק, והם דברי ה'מאירי'! (בקטע מוזכר מספר פעמים 'גדולי המחברים' 'גדולי הדורות שלפנינו' וכדו', כך שע"מ לטעות בזה דרושה בורות יסודית).

עדיאל ברויאר

תשובות הגאונים הרכבי - השוויתי שני סימנים לכה"י שממנו הדפיס הרכבי, אחד מהסימנים די ארוך. ניכר שנעשתה השתדלות לדקדק בהעתקה, ובסה"כ עלתה יפה. אעפ"כ בשני הסימנים הללו היו מעט תיקונים, ובמקום אחד או שניים אפילו מילה שחסרה בהדפסה. (כיום כה"י נסרק באתר כתיב, וניתן לעיין בו שם. הרכבי ציין גם את מספרי הדפים בכה"י וזה מסייע לאתר את המיקום).

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » א' דצמבר 30, 2018 4:49 pm

דוגמא קשה לענ"ד
הלבוש עט"ז סי' א סע' ה' מחדש חידוש מקורי מאד בפסול שחיטה ע"י קטן מפני שאינו מצווה בזביחה. והאחרונים (ש"ך ותבו"ש) האריכו בזה על אתר.

הקובץ המצורף לבוש ונציה.jpg לא זמין יותר.

הקובץ המצורף לבוש ברדיצוב.gif לא זמין יותר.

אמנם בלב' מהד' ז"א דלגו על אותה פיסקא ולא עוד אלא שהוסיפו ד' תיבות מדעתם ('לא נסמוך עליו לכתחילה' שאין להם פשר שהרי לדעה זו השחיטה פסולה אף בדיעבד)

: לבוש.jpg (8.01 MiB) נצפה 10346 פעמים

[/quote]

רצו"ב לבוש יו"ד דפו"ר קראקא שנ"ד (כך רשום אצלי, ואקוה שאין שיבוש) דף ב ע"ג, אולי זכרון אהרן נמשכו על פיו? לא בדקתי כעת ביתר הדפוסים הבאים, אך אם יש צורך אבדוק בס"ד.

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » ב' מרץ 04, 2019 4:31 pm

: מקראות גדולות.JPG (47.07 KiB) נצפה 10136 פעמים

מקראות גדולות המבואר הוצאת עוז והדר
תיקון מיותר, הכוונה לפרק אמר להם הממונה במסכת תמיד

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ב' אפריל 29, 2019 2:03 pm

איני יודע אם הוער על כך באשכול החשוב שלפנינו,
אבל יש להיזהר מאוד ממהדורותיו של הרב מ"י בלוי, כי אע"פ שיש לו זכויות רבות בההדרה ראשונית להרבה ספרי ראשונים, הוא לא כ"כ דייק בהעתקותיו, כנראה גם בגלל תנאי העבודה הלא-נוחים של זמנו.
דבר זה למדתי מאחד מגדולי חוקרי תורת הראשונים של ימינו (לא קיבלתי את אישורו להזכירו כאן, אבל הוא מוכר לחכמי הפורום), וגם נוכחתי זאת בעצמי. כעת בדקתי קטע קטן בן כעשר שורות מ'ערכי תנאים ואמוראים' שההדיר הרב בלוי, ויש שם יותר ממניין שינויים והשמטות קלות.
ולכן החפץ לעשות מלאכתו נאמנה, יטרח ויבדוק את מהדורותיו מול כתבי היד. וברוך השם, שבימינו הרבה מאוד מכתבי היד נגישים ביותר.

עדיאל ברויאר

בנותן טעם יש לציין לדבריו של פרופ' עמנואל ב'שברי לוחות', עמ' 268-267, שכותב ביחס לספר 'פסקי הלכות לרבינו יוסף והוראות לרבו רבינו שמואל הרואה' שנדפס אף הוא ע"י בלוי (החידוש הגדול של עמנואל שם הוא שחיבור זה אינו אלא 'קובץ של ר' מנחם הלוי' שמוזכר פעמיים בספר המרדכי, והכותרת שהעניק לו המהדיר אינה נכונה):

העתקתו של המהדיר איננה קפדנית. במקום אחד הוא דילג בטעות על שני עמודים (מיפתח אחד) בכתב היד, וגם במקומות אחרים הוא העתיק שלא במדויק. כך, למשל, המשפט בכתב היד 'קדיש של שחרית או' בנימו' (=בניגון) של שבת ביום הכיפורי' ובר"ה' נעתק בדפוס בצורה חדשה לחלוטין: 'אומר בעצמו קדיש של שחרית של שבת כיום הכיפור וער"ה'. כמוהו גם המשפט שבדפוס, בדין איסור תספורת לאבל על אביו ואמו: 'והרב רבנו אברהם חלדיק מבהם ז"ל כתב שיש לו לגדל עד אחר ל''; ואילו בכתב היד: '[...] שיש לו לגדל עד ל' אחר ל', דהיינו ס' יום, והוא החמיר מכל הרבנים זצוק"ל'

הבטחתי · הודעהעל ידי **הבטחתי** » ד' מאי 15, 2019 8:39 pm

בחודש האחרון הוצא מכון מוסד הרב קוק את שני הכרכים האחרונים של הש"מ על מסכת ב"ק.
במהדורות הישנות - בעקבות חסרון בכת"י אשר היה לפני המהדירים - מאמצע דף קי"ח ע"א עד סוף המסכת, הדפיסו המהדירים כהשלמה את חידושי המאירי לדפים אלו.
לפני יותר מעשור הדפיס הרב גוטפרוינד ז"ל בש"מ מהד' אוצר הפוסקים אשר הוציא, את הש"מ לדפים האלו מכתב יד (אשר מצאו לדבריו באוצר החכמה, לא בדקתי אחריו), והשמיט את חידושי המאירי.
ולפלא על מהדירי מוסד הרב קוק שלא הדפיסו דברים אלו, אלא הלכו אחר שאר המהדורות הישנות והדפיסו את חידושי המאירי.

הפצת המעיינות

"השלימות שביצירה"

יוצא פוניבז' · הודעהעל ידי **יוצא פוניבז'** » ה' מאי 16, 2019 12:03 am

הבטחתי כתב:בחודש האחרון הוצא מכון מוסד הרב קוק את שני הכרכים האחרונים של הש"מ על מסכת ב"ק.
במהדורות הישנות - בעקבות חסרון בכת"י אשר היה לפני המהדירים - מאמצע דף קי"ח ע"א עד סוף המסכת, הדפיסו המהדירים כהשלמה את חידושי המאירי לדפים אלו.
לפני יותר מעשור הדפיס הרב גוטפרוינד ז"ל בש"מ מהד' אוצר הפוסקים אשר הוציא, את הש"מ לדפים האלו מכתב יד (אשר מצאו לדבריו באוצר החכמה, לא בדקתי אחריו), והשמיט את חידושי המאירי.

כמדומה כבר נדפס הכל בשיטה מקובצת מהדורת בני ברק תשמ"ט, (חבל שמהדורה מושלמת זו לא נמצאת באוצר). וראה שם בהקדמה אודות הכת"י. (הכת"י הכולל את חלקה השני של המסכת אכן נמצא באוצה"ח).

הבטחתי כתב:ולפלא על מהדירי מוסד הרב קוק שלא הדפיסו דברים אלו, אלא הלכו אחר שאר המהדורות הישנות והדפיסו את חידושי המאירי.

אם במוה"ק מדובר אין בכך שום פלא.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' מאי 16, 2019 11:50 am

הפצת המעיינות כתב:"השלימות שביצירה"

למה כוונת מר?

הפצת המעיינות

זה הרי הפרסומת הסלוגן שלהם

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ה' מאי 16, 2019 12:21 pm

זה נכון, אבל הם שכחו להוסיף שלוש נקודות או סימני תמיהה, וצ"ל כך:
"השלימות שביצירה..."
או כך:
"השלימות שביצירה?!".

"שלימות" זו התחילה מאז עבר מוסד הרב קוק לידי מנהלים שאינם נימנם על המגזר של מקימו. וד"ל.

יוצא פוניבז' · הודעהעל ידי **יוצא פוניבז'** » ה' מאי 16, 2019 2:39 pm

חד ברנש כתב:
"שלימות" זו התחילה מאז עבר מוסד הרב קוק לידי מנהלים שאינם נימנם על המגזר של מקימו. וד"ל.

תמיד זה היה תלוי במהדירים. יש מהדירים שעושים מלאכתם נאמנה, ויש שאינם יודעים כלל מה המלאכה אותם הם אמורים לעשות.

ראה ביקורת של הרב יעקב ליפשיץ במוריה שבט תשל"ז

: מוהק א.JPG (71.84 KiB) נצפה 9513 פעמים

: מוהק ב.JPG (29.44 KiB) נצפה 9513 פעמים

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ה' מאי 16, 2019 3:20 pm

אבל מנהלי כל מכון ומכון תפקידם לאתר את המהדירים הנכונים.

יוצא פוניבז' · הודעהעל ידי **יוצא פוניבז'** » ה' מאי 16, 2019 3:23 pm

לא באתי להמעיט את הביקורת ממוה"ק. רק לומר שזה לא חדש.

יוצא פוניבז' · הודעהעל ידי **יוצא פוניבז'** » ה' מאי 16, 2019 3:28 pm

ובל נשכח את מה שזכו וזיכו לכמה ראשונים חיבורים שמעולם לא יצאו תחת ידם, כמו ריטב"א ברכות, קידושין "מהדורא בתרא", תוספות הרא"ש ביצה, ולאחרונה גם שרידים לתענית (ללא מבוא!).

עדיאל ברויאר · הודעהעל ידי **עדיאל ברויאר** » ה' מאי 16, 2019 3:59 pm

יוצא פוניבז' כתב:
חד ברנש כתב:"שלימות" זו התחילה מאז עבר מוסד הרב קוק לידי מנהלים שאינם נימנם על המגזר של מקימו. וד"ל.

תמיד זה היה תלוי במהדירים. יש מהדירים שעושים מלאכתם נאמנה, ויש שאינם יודעים כלל מה המלאכה אותם הם אמורים לעשות.
ראה ביקורת של הרב יעקב ליפשיץ במוריה שבט תשל"ז

הרב ליפשיץ כותב שמחידושי הריטב"א למסכת יומא השתמר רק כ"י אחד והוא במוסקבה (וביקורתו על כך שלא נעשו המאמצים המספיקים להשיג את כתב היד), אבל באמת יש שלושה כתבי יד, שני האחרים נמצאים בניו יורק:
ניו יורק, ספריית בית המדרש לרבנים, Rab. 717
ניו יורק, ספריית בית המדרש לרבנים, Rab. 898
ובשלושתם לא השתמשו המהדירים של מוה"ק, ואף לא טרחו בעלי ההוצאה להוציא מהדורה חדשה מזה עשרות שנים ולתקן את הטעות הזאת.

הבטחתי · הודעהעל ידי **הבטחתי** » ה' מאי 16, 2019 6:26 pm

עדיאל ברויאר כתב:
הרב ליפשיץ כותב שמחידושי הריטב"א למסכת יומא השתמר רק כ"י אחד והוא במוסקבה (וביקורתו על כך שלא נעשו המאמצים המספיקים להשיג את כתב היד), אבל באמת יש שלושה כתבי יד, שני האחרים נמצאים בניו יורק:
ניו יורק, ספריית בית המדרש לרבנים, Rab. 717
ניו יורק, ספריית בית המדרש לרבנים, Rab. 898
ובשלושתם לא השתמשו המהדירים של מוה"ק, ואף לא טרחו בעלי ההוצאה להוציא מהדורה חדשה מזה עשרות שנים ולתקן את הטעות הזאת.

האם במהדורות הריטב"א של 'אוצר החכמה' או של 'זכרון יעקב' השתמשו בכתבי יד אלו?

עדיאל ברויאר

הבטחתי כתב:
עדיאל ברויאר כתב:
הרב ליפשיץ כותב שמחידושי הריטב"א למסכת יומא השתמר רק כ"י אחד והוא במוסקבה (וביקורתו על כך שלא נעשו המאמצים המספיקים להשיג את כתב היד), אבל באמת יש שלושה כתבי יד, שני האחרים נמצאים בניו יורק:
ניו יורק, ספריית בית המדרש לרבנים, Rab. 717
ניו יורק, ספריית בית המדרש לרבנים, Rab. 898
ובשלושתם לא השתמשו המהדירים של מוה"ק, ואף לא טרחו בעלי ההוצאה להוציא מהדורה חדשה מזה עשרות שנים ולתקן את הטעות הזאת.

האם במהדורות הריטב"א של 'אוצר החכמה' או של 'זכרון יעקב' השתמשו בכתבי יד אלו?

עכשיו מצאתי שכבר הזכרתי עניין זה בפורום, ושם כתבתי שזכרון יעקב השתמשו לפחות בחלק מכתבי היד, אך כנראה לא בכולם, ואילו אור החכמה כנראה לא השתמשו בכתבי היד (דומני שבניגוד למוה"ק, שתי ההוצאות הללו לא מציינות את המקורות ששימשו למהדורה. וזה שיבחם של מוה"ק)
הנה קישור לדברים: viewtopic.php?f=4&t=33323&p=359679&hilit=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99+%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90#p359679

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ה' מאי 16, 2019 10:40 pm

יוצא פוניבז' כתב:ובל נשכח את מה שזכו וזיכו לכמה ראשונים חיבורים שמעולם לא יצאו תחת ידם, כמו ריטב"א... קידושין "מהדורא בתרא"

אל תהיה בטוח.

עדיאל ברויאר

חוקר ותיק ומומחה כתב לי בנוגע לדברים שכתבתי וכתבו אחרים על חידושי הריטב"א של מוסד הרב קוק:

אשריך שאינך מבין את התנאים שבהם עבדו מהדירים לפני שנים לא רבות כל כך. חלק ניכר מאוד מכתבי היד של הסמינר בניו יורק לא היו מצולמים בארץ, וגם לא היה שום רישום שלהם בקטלוג המכון. כך שאין זה הוגן למתוח עליהם ביקורת על שלא ידעו על כתבי היד של חידושי הריטב"א בניו יורק.

שאלה אחרת היא האם היה עליהם להוציא מהדורה מתוקנת על פי כל כתבי היד. ולצורך זה צריך תחילה להוכיח שאכן יש תועלת בכתבי היד הנוספים.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר