הערות על ירחון האוצר - חוברת ב'

[ירחון האוצר]

[list=][/list]https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=31425&start=40#p351608

יש לשלוח את כל ההערות לפרסום בירחון הבא לכתובת הדוא"ל haotzar5777@gmail.com או אלינו כאן בפרטי.

[נהר שלום]

במאמר תבשלים זכר לפסח ולחגיגה כתב הרב המחבר "דברים אלו מסתברים לאור גרסת הגמרא שלפנינו, בנוגע לאיסור הגבהת הבשר שהוא זכר לפסח "שנראה כאוכל קדשים בחוץ" – חשש שאינו שייך, אם לא אוכלים כלל מבשר זה." אולם זה סתירה לעצם דבריו שהרי חשש זה גם אינו שייך אם הבשר לא צלוי אלא מבושל.

[שמחו]

הערב קטנטנה: בעמ' קעו נכתב 'אם נפלה [יבמה] לפניו ביו"כ ובא עליה אע"פ שעובר בכרת אין הקנין בטל', כוונת הכותב לכרת דתשה"מ ביוה"כ, ולא היא שהרי רק באכילה ושתיה יש כרת.

[נהר שלום]

על המאמר שרויה לא רק לחסידים

כבר התיר הגר''א לעשות כפותאות מקמח מצה מכיון שאפילו נחוש שנשאר קמח במצה, כל שהיה בחום התנור אינו מחמיץ [שו''ת מהרש''ג ח''א סימן נ''ו אות ב', והובא להלכה בשו''ת יחוה דעת]. ולכן שרויה רק לחסידים גם במצות מכונה.

[ישראל אליהו]

על המאמר שרויה לא רק לחסידים

כבר התיר הגר''א לעשות כפותאות מקמח מצה מכיון שאפילו נחוש שנשאר קמח במצה, כל שהיה בחום התנור אינו מחמיץ [שו''ת מהרש''ג ח''א סימן נ''ו אות ב', והובא להלכה בשו''ת יחוה דעת]. ולכן שרויה רק לחסידים גם במצות מכונה.

האם כת"ר דחה את כל טענותיי?
[טרם שאתייחס למה שכתבת]

[קראקובער]

על המאמר שרויה לא רק לחסידים

כבר התיר הגר''א לעשות כפותאות מקמח מצה מכיון שאפילו נחוש שנשאר קמח במצה, כל שהיה בחום התנור אינו מחמיץ [שו''ת מהרש''ג ח''א סימן נ''ו אות ב', והובא להלכה בשו''ת יחוה דעת]. ולכן שרויה רק לחסידים גם במצות מכונה.

ממרחק יביא מצתו, זה כתוב במעשה רב.

[מה שנכון נכון]

על המאמר שרויה לא רק לחסידים

כבר התיר הגר''א לעשות כפותאות מקמח מצה מכיון שאפילו נחוש שנשאר קמח במצה, כל שהיה בחום התנור אינו מחמיץ [שו''ת מהרש''ג ח''א סימן נ''ו אות ב', והובא להלכה בשו''ת יחוה דעת]. ולכן שרויה רק לחסידים גם במצות מכונה.

ממרחק יביא מצתו, זה כתוב במעשה רב.

ביחו"ד א,כא כתוב כך:

וכן הגאון רבי אליהו מוילנא הורה הלכה למעשה לבשל מצה בפסח, ולעשות ממנה כופתאות, כי אפילו אם נחוש שמא נשאר קמח בתוך המצה, כל שהיה בתוך תנור חם אינו מחמיץ, וכן מבואר במעשה רב (אות קפ"ג). וכן נהג להקל גם הגאון בעל חתם סופר, וכמו שהעיד בשו"ת הגאון רבי שמעון גרינפלד (חלק א סי' נ"ו).

[קראקובער]

במאמר של שרויה במצת מכונה, זה מוזר שלא מרגישים את זה בפה שחלק עדיין קמח בכלל.

"המכונות המעבדות אינם כ"כ חזקים כמו העיבוד ביד" פשוט לא נשמע הגיוני.

[אפשר]

ביחו"ד א,כא כתוב כך:

וכן הגאון רבי אליהו מוילנא הורה הלכה למעשה לבשל מצה בפסח, ולעשות ממנה כופתאות, כי אפילו אם נחוש שמא נשאר קמח בתוך המצה, כל שהיה בתוך תנור חם אינו מחמיץ, וכן מבואר במעשה רב (אות קפ"ג). וכן נהג להקל גם הגאון בעל חתם סופר, וכמו שהעיד בשו"ת הגאון רבי שמעון גרינפלד (חלק א סי' נ"ו).

מעניין, הא דקמח שנקלה בתנור אינו מחמיץ הוא לכו"ע, אבל שיהא מותר לאוכלו הוא דעת הרמב"ם, והב"י סי' תסא כתב דלא קשיא עליו מהך דפסחים לט ע"ב לא לימחי אינש בקימחא דאבישונא, כי זה נאמר רק בקלה חיטים ואח"כ טחנם, אבל קמח קלוי ודאי מותר.

אבל הנה הגר"א סי' תנט ס"ו כתב לא לימחי אינש בקימחא דאבישונא אפילו על קמח קלוי! היינו לדעתו אף דאינו מחמיץ מכ"מ אסרינן לאכול מחמת חשש דשמא לא נקלה יפה, וכמבואר שם בגמ'. וזה לכאו' בפירוש היפך דברי המעשה רב!

[אפשר]

ביחו"ד א,כא כתוב כך:

וכן הגאון רבי אליהו מוילנא הורה הלכה למעשה לבשל מצה בפסח, ולעשות ממנה כופתאות, כי אפילו אם נחוש שמא נשאר קמח בתוך המצה, כל שהיה בתוך תנור חם אינו מחמיץ, וכן מבואר במעשה רב (אות קפ"ג). וכן נהג להקל גם הגאון בעל חתם סופר, וכמו שהעיד בשו"ת הגאון רבי שמעון גרינפלד (חלק א סי' נ"ו).

מעניין, הא דקמח שנקלה בתנור אינו מחמיץ הוא לכו"ע, אבל שיהא מותר לאוכלו הוא דעת הרמב"ם, והב"י סי' תסא כתב דלא קשיא עליו מהך דפסחים לט ע"ב לא לימחי אינש בקימחא דאבישונא, כי זה נאמר רק בקלה חיטים ואח"כ טחנם, אבל קמח קלוי ודאי מותר.

אבל הנה הגר"א סי' תנט ס"ו כתב לא לימחי אינש בקימחא דאבישונא אפילו על קמח קלוי! היינו לדעתו אף דאינו מחמיץ מכ"מ אסרינן לאכול מחמת חשש דשמא לא נקלה יפה, וכמבואר שם בגמ'. וזה לכאו' בפירוש היפך דברי המעשה רב!

מחומר הקושיא הלכתי לחפש במעשה רב של זלושינסקי, וראה זה פלא, עושה שלום במרומיו, הוא מביא המעשה רב ואת הביאור הגר"א, וכותב אחרי הביאור הגר"א שהגר"א עצמו לא חשש לזה, כלומר שדבריו בביאורו הוא רק אליבא דרמ"א, ולא אליבא דשיטת עצמו.
קצת מוקשה אבל אפשר.

[ישראל אליהו]

במאמר של שרויה במצת מכונה, זה מוזר שלא מרגישים את זה בפה שחלק עדיין קמח בכלל.

"המכונות המעבדות אינם כ"כ חזקים כמו העיבוד ביד" פשוט לא נשמע הגיוני.

כמובן שהבצק עבר עיבוד מסויים, זה לא שאתה אמור לטעום גרגרי קמח.
ועינינו ראו שהבצק אינו מעובד לגוש אחד [כמו הבצק של מצות יד עם פינר]. הבצק ממש 'מתפורר'. ותוכל ללכת ולבדוק זאת בעצמך.

והמכונות המעבדות, ודאי שיש להם יותר כח יותר מאדם. כוונתי היתה שהתוצאה היא פחות מעיבוד אדם. והסיבה היא שהמכונה מועכת את הבצק בערך 6 פעמים בסה"כ. משא"כ פינר שמועך את הבצק פי 10 בערך. [אני מסכים שהניסוח לא מדוייק].

[אפשר]

חכ"א העיר באישי, [כנראה חפץ בעילום שמו] וז"ל,

ועי"ל בפשיטות, שהמעשה רב היינו כשלא ודאי שיש שם קמח, אלא רק 'חשש רחוק' שמא יש שם קמח, ועל זה היקל משום דהוי כעין ס"ס, שמא היה ושמא לא היה, ואת"ל שהיה, אולי נקלה היטב ולא יחמיץ.
וא"כ דברי הגר"א הללו אינם ענין להיכא דודאי יש קמח. עכ"ל.

והאמת שזה בדיוק מה שחשבתי בהתחלה, וחשבתי שהלשון שהביא הרב משנ"ן בשם היב"א הוא לשונו של היבי"א, ואינם הפשט בגר"א, אבל אח"כ פתחתי מעשה רב בעצמו וראיתי שזה הלשון של המעשה רב, היינו שכתב שם להדיא דדעת הגר"א דקמח קלוי מותר. ולכן חזרתי ותיקנתי קושיתי על הגר"א. וא"א לומר כנ"ל.

[ירחון האוצר]

ז"ל המעשה רב בהלכות פסח אות קפ"ז

מותר לאכול מאכלים ותבשילין העשוים מקמח מצות ואין לחוש שמא נשאר מקום שלא נאפה יפה ובשיבא במים יחמיץ דאף שלא נאפה כל צרכו עכ"פ לא נרע מקליות שאינו מחמיץ.

זה לא נ"ל דווקא חשש רחוק.

[עושה חדשות]

יש"כ, מגוון ומעניין.

הערה על העימוד:
על מאמרו (המקיף והנפלא) של הרב איתמר לוי בגדר חפצא דאיסורא, מופיעה לחילופין הכותרת גדר הסיבת ליל פסח.

[נהר שלום]

על המאמר שרויה לא רק לחסידים

כבר התיר הגר''א לעשות כפותאות מקמח מצה מכיון שאפילו נחוש שנשאר קמח במצה, כל שהיה בחום התנור אינו מחמיץ [שו''ת מהרש''ג ח''א סימן נ''ו אות ב', והובא להלכה בשו''ת יחוה דעת]. ולכן שרויה רק לחסידים גם במצות מכונה.

האם כת"ר דחה את כל טענותיי?
[טרם שאתייחס למה שכתבת]

זו תשובה לטענה הא'. לגבי הטענה הב', הטענה טענת שמא וכבר השיבו הפוסקים על טענה זו מקדמת דנא מכיון דלא מחזקינן איסורא.

[ירחון האוצר]

יש"כ, מגוון ומעניין.

הערה על העימוד:
על מאמרו (המקיף והנפלא) של הרב איתמר לוי בגדר חפצא דאיסורא, מופיעה לחילופין הכותרת גדר הסיבת ליל פסח.

אכן לצערנו הרב שמנו לב לכך רק לאחר ששלחנו את הירחון.

[אוצר החכמה]

אבל כיוון שמדובר בירחון אלקטרוני שאין עלות להדפסתו ותפוצתו מה מכם ימנע לתקן ולשלוח תיקון ?

[ישראל אליהו]

על המאמר שרויה לא רק לחסידים

כבר התיר הגר''א לעשות כפותאות מקמח מצה מכיון שאפילו נחוש שנשאר קמח במצה, כל שהיה בחום התנור אינו מחמיץ [שו''ת מהרש''ג ח''א סימן נ''ו אות ב', והובא להלכה בשו''ת יחוה דעת]. ולכן שרויה רק לחסידים גם במצות מכונה.

האם כת"ר דחה את כל טענותיי?
[טרם שאתייחס למה שכתבת]

זו תשובה לטענה הא'. לגבי הטענה הב', הטענה טענת שמא וכבר השיבו הפוסקים על טענה זו מקדמת דנא מכיון דלא מחזקינן איסורא.

הגר"א דיבר על מצה שלא אמור להיות בה קמח. ובזה אמר דאף אי נימא דיש קמח, יש להקל. ובמקרה כזה גם המשנ"ב מודה וכמ"ש בתנט ס"ק מד.
ואין זה ראיה כלל לנידון דידן שודאי שיש קמח. וכמ"ש בשעה"צ תנט ס"ק נט, ומשנ"ב תס"ג ס"ק ז. שהתבשיל אסור אף בהנאה.
[ואף להמתעקש לאפושי פלוגתא בין הגר"א למשנ"ב, מ"מ דעת המשנ"ב לאסור אף בהנאה, וא"כ דעתו לאסור מצות מכונה של זמנינו בשרויה]

ולגבי טענה ב', יש ודאי פירורים. לא שייך כאן 'לא מחזקינן איסורא'. [בד"ץ העדה"ח מנקים את המכונות בערך 15 דק'. וזה לא מספיק כלל למי שיודע. וודאי שיש פירורים].
מה שיש לדון, זה שבכל מצה ומצה אין ודאי פירורים. אולם אם לוקחים קמח מצה, א"כ אותם הפירורים שודאי שנמצאים באחת המצות, שבו והתערבו בכל שאר המצות הטחונות.

[קראקובער]

החילוק שאתה עושה במעשה רב בין וודאי לספק קצת משונה ומדשתקי רבנן (כידוע שבמכונות של פעם לא ניקוי כמו היום וכולם אכלו שרויה) ש"מ שלא חשו ל"קמחיה".

(פירש רבינו חננאל במסכת סוכה דף נד ע"א: "מאן האי דלא חייש לקמחיה שלא שימש כל צרכו".
נראה לפרש את הדברים שהחוזר על תלמודו נקרא גורס, שדומה הוא למי שגורס וטוחן גריסים בפיו. ומי שלא חזר דיו על תלמודו דומה למי שלא גרס היטב, וקימחו גס וקשה במקום שיהיה דק ונקי.)

[ישראל אליהו]

לגבי המשנ"ב כת"ר מסכים עמי?

[קראקובער]

לפי המשנ"ב אתה צודק (לפחות לגבי הנקודה הספציפית)אבל למה זה נקרא להתעקש?המשנ"ב עושה סוג של פשרה אבל בדעת הגאון לא נראה שיש חילוק בכלל.

ויש לציין שאם תיקח בצק של מצות שלנו הדקים יקח יום שלם לפחות (כולי האי ואולי) עד שזה יתחמץ, בדוק ומנוסה.

[ישראל אליהו]

לפי המשנ"ב אתה צודק אבל למה זה נקרא להתעקש?המשנ"ב עושה סוג של פשרה אבל בדעת הגאון לא נראה שיש חילוק בכלל.

זה התעקשות, כי זה אפושי פלוגתא. והגר"א לא דיבר באופן זה.
איך שיהיה, לדעת המשנ"ב [ושאר פוסקים שהובאו בשעה"צ שם] "שרויה - לא רק לחסידים". מקובל עליך?

[קראקובער]

אם המציאות כמש"כ איה"נ לפי המשנ"ב אתה צודק.

[אליעזר בלוי]

במאמר של שרויה במצת מכונה, זה מוזר שלא מרגישים את זה בפה שחלק עדיין קמח בכלל.

"המכונות המעבדות אינם כ"כ חזקים כמו העיבוד ביד" פשוט לא נשמע הגיוני.

כמובן שהבצק עבר עיבוד מסויים, זה לא שאתה אמור לטעום גרגרי קמח.
ועינינו ראו שהבצק אינו מעובד לגוש אחד [כמו הבצק של מצות יד עם פינר]. הבצק ממש 'מתפורר'. ותוכל ללכת ולבדוק זאת בעצמך.

והמכונות המעבדות, ודאי שיש להם יותר כח יותר מאדם. כוונתי היתה שהתוצאה היא פחות מעיבוד אדם. והסיבה היא שהמכונה מועכת את הבצק בערך 6 פעמים בסה"כ. משא"כ פינר שמועך את הבצק פי 10 בערך. [אני מסכים שהניסוח לא מדוייק].

בזכרוני שפעם לא לשו עם פינר וכן בבריסק משמרים המנהג הישן בזה
וזה לא מופרך שבזמן המשנב לא היה עדיין פינר וכשאמר שלא מצוי קמח הכונה גם ללא פינר

[פרי יהושע]

הערה קטנה על מה שכתב הרב יצחק מאיר יעבץ "בגדר הסיבה בליל הסדר" אות ב'.

רצה להוכיח יסודו שהסיבה כל הסעודה היא כדי להראות שעושה כן דרך חירות ולא משום המצוה גרידא, ממעשה דר"ע וכו' שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביצ"מ כל אותו הלילה, והלא ראב"ע סובר שאין מצות אכילת מצה וסיפור אלא עד חצות, אלא שמ"מ עי"כ מראה דרך חירות ע"כ דבריו.

ויש להעיר של נא' שם כלל שהיו מסבין כל אותו הלילה, רק מספרין כל הלילה, ואדרבא בזמן הסיפור אין הדרך להסב כמש"כ השל"ה. ואולי עיקר כוונתו להוכיח מעצם מה שסיפרו כל הלילה שהוא עצמו מדרך בן חורין להאריך ולספר גם כשעבר זמן המצוה.

[פייערמאן]

במאמר של הרב איתמר לוי בענין חפצא דאיסורא, לא קראתי עדיין את כל המאמר, אבל ראיתי בדף קצ"ג שדן בענין עדל"ת בקטן, דאע"ג דליכא בהו קיום העשה מ"מ חפצא של המצוה איכא גם בקטנים. אפשר שיש להוסיף הסבר לפי מה שכתב רב ניסים גאון במס' שבת דף קל"ג דבכל עדל"ת הכוונה שהעשה היא תנאי בל"ת, דהיינו דבמקום העשה לא ניתנה הל"ת, וכ"נ מהחינוך מצוה תקפ"ד (אמנם במהרי"ק לא נהירא ליה זה) ולפי"ז אפשר לומר דא"צ לקיום העשה רק במקום שיש חפצא של המצוה לא ניתנה הל"ת.

ובעיקר דבר זה, ראה בנועם חלק כ"ה (תשמ"ג מ"ד) דף כ"א מכתב מהגאון ר' אלחנן הי"ד שנסתפק בזה אם אפשר לדמות עדל"ת בקטן למש"כ הראב"ד בנשים. ובענין עדל"ת בקטן ראה באחיעזר ח"ג סי' פ"א אות ו' שכתב ע"פ התרוה"ד דאיסור לא תאכילום הוא משום דאתי למיסרך, ולפי"ז במקום שעדל"ת כשיהא גדול יהא מותר ממילא ליכא איסור גם בקטן, וראה שם שמביא משו"ת ושב הכהן אם קטן מותר להטמא לקרוביו כיון שאין בו מצות טומאת קרובים וראה בזה בזכר יצחק ח"ב סי' ל"ח, והאחיעזר שם הרגיש שם ממה שיבמה נופלת לפני קטן, ודוחה דאשת אח הותרה לגבי יבום עיי"ש עוד.

ומה שהביא שם ראי' מגיטין דבי"ד אביהם של יתומים ולא פטר אותן מטעם שקטנים הן ופטורים מן המצוות, בפשטות לק"מ כיון שהיא אפקעתא דמלכא, וזה ברור דקטן דין ישראל יש לו (ראה בקוב"ש ב"ב אות נ"ד דאע"ג שהאבות לא נצטוו בתרי"ג מצוות מ"מ דין ישראל היה להם) רק לשיטת היראים ששביעית משמט רק אם המלוה אומר משמט אני יש להקשות, אבל באמת כבר נתקשו האחרונים בזה, ראה בתומים סי' ס"ז ס"ק כ"ה ובגליוני הש"ס שם. ואפשר שיש לדון דבמקום דליכא לא יגוש אין אפקעתא דמלכא דומיא למלוה על עשר שנים, אבל בפשטות הכוונה שם דאין המציאות של נגישה ולא להאיסור וילע"ע.

[אבןטובה]

עיין קובץ שיעורים קדושין אות קמג קמד לענין עדל"ת במצוה שהוא רשות
ועיין מענה אליהו לאדר"ת סי' לז
ובס' בציר אליעזר חקירה ה דרישה ה בנשים במעשהז"ג ל"א עדל"ת
ובס' ראש אריה ח"ב סי' יג כ' שדיבר בזה עם הג' הבית יצחק זצ"ל ע"ש
ובספרו חדוותא דשמעתתא סי' עה אות ג

ובחשבונות של מצוה מצוה שפו חקר בח"ע וחב"ח בעשה שהז"ג אי דחי הל"ת כיון דחצי עבדותו מצווה על הל"ת ולא על העשה ע,ש

[נהר שלום]

האם כת"ר דחה את כל טענותיי?
[טרם שאתייחס למה שכתבת]

זו תשובה לטענה הא'. לגבי הטענה הב', הטענה טענת שמא וכבר השיבו הפוסקים על טענה זו מקדמת דנא מכיון דלא מחזקינן איסורא.

הגר"א דיבר על מצה שלא אמור להיות בה קמח. ובזה אמר דאף אי נימא דיש קמח, יש להקל. ובמקרה כזה גם המשנ"ב מודה וכמ"ש בתנט ס"ק מד.
ואין זה ראיה כלל לנידון דידן שודאי שיש קמח. וכמ"ש בשעה"צ תנט ס"ק נט, ומשנ"ב תס"ג ס"ק ז. שהתבשיל אסור אף בהנאה.
[ואף להמתעקש לאפושי פלוגתא בין הגר"א למשנ"ב, מ"מ דעת המשנ"ב לאסור אף בהנאה, וא"כ דעתו לאסור מצות מכונה של זמנינו בשרויה]

ולגבי טענה ב', יש ודאי פירורים. לא שייך כאן 'לא מחזקינן איסורא'. [בד"ץ העדה"ח מנקים את המכונות בערך 15 דק'. וזה לא מספיק כלל למי שיודע. וודאי שיש פירורים].
מה שיש לדון, זה שבכל מצה ומצה אין ודאי פירורים. אולם אם לוקחים קמח מצה, א"כ אותם הפירורים שודאי שנמצאים באחת המצות, שבו והתערבו בכל שאר המצות הטחונות.

עכשיו אנו כבר באים למחלוקת במציאות אם זה שמא או ודאי. ובאמת שאתה הוא ראשון לומר שודאי יש חמץ במצות מכונה. ולעד"נ יש כאן ס"ס שאף אם נדבקו פירורים מאן יימר שנתחמצו?
ויש לדון אף אם ודאי יש פירורי חמץ אם נחשב מעורב בבצק המצה ובטל ואף אינו חוזר וניעור (ועי' יביע אומר ח"ב או"ח סימן כ"ג אות ט"ז).

[הגיונות]

הערת צדדית אעיר על המאמר 'שרויה - לא רק לחסידים' -

הנה למרות שכידוע קיימו וקיבלו עליהם רוב החסידים מנהג זה כהלכה פסוקה, מצינו גם בדורות מאוחרים אצל גדולי ישראל - שלא נמנו על עדת החסידים - שהיו מחמירים בחומרת שרויה.

הכותב עצמו ציין בתחילת דבריו את דברי המשנ"ב (סי' תנח סק"ד), ועליו אוסיף גם את הסטייפלר ('ארחות רבינו', ח"ב עמ' נ), את בעל 'יסוד ושורש העבודה' שמביא הנהגה זו בספרו ועוד.

אציין עוד למובא ב'אסיפת גרשון' (ערכת הפסח, אות ז'): "אף שהמתנגדים הקילו באכילת געבראקס, מכל מקום הבית הלוי ואחריו הגר"ח, היו ננעים מלאכול געבראקס, ביום הראשון... וחומרה זו קבלה היתה בידם מהגר"ח מוואלאזין".

ומאידך יש אצל עדת החסידים שהקילו בעניין זה, על החידושי הרי"ם מסופר כן ואף על הרה"ק ר"י מנשכיז (ראה באוצר של מונדשיין עמ' מט), ועל הברסלבר מסופר שאמר "שמי שלא התחיל להחמיר בפסח ואכל שרויה אין צורך להחמיר" ('שיח שרפי קודש', ח"ב עמ' יח).

ומפליא לציין שאף הבעש"ט עצמו היה אוכל שרויה בפסח ('כבתי ר' יאשע שו"ב', עמ' נד)!

[הרע במיעוטו]

במאמר של שרויה במצת מכונה, זה מוזר שלא מרגישים את זה בפה שחלק עדיין קמח בכלל.

"המכונות המעבדות אינם כ"כ חזקים כמו העיבוד ביד" פשוט לא נשמע הגיוני.

כמובן שהבצק עבר עיבוד מסויים, זה לא שאתה אמור לטעום גרגרי קמח.
ועינינו ראו שהבצק אינו מעובד לגוש אחד [כמו הבצק של מצות יד עם פינר]. הבצק ממש 'מתפורר'. ותוכל ללכת ולבדוק זאת בעצמך.

והמכונות המעבדות, ודאי שיש להם יותר כח יותר מאדם. כוונתי היתה שהתוצאה היא פחות מעיבוד אדם. והסיבה היא שהמכונה מועכת את הבצק בערך 6 פעמים בסה"כ. משא"כ פינר שמועך את הבצק פי 10 בערך. [אני מסכים שהניסוח לא מדוייק].

יש באפשרותו של מישהו להעלות תמונות של הבצק לאחר עיבודו במכונה?

אגב בצק של מצת כוסמין מעובד בקושי רב וכשעובר מהפינער לשולחן ממש נראה לעין שאינו נדבק.

[הרע במיעוטו]

בצק מכונה.jpg (95.15 KiB) נצפה 7696 פעמים

אין שום דמיון לרמת הבצק הנעשה בידיים- אולי יש סוגים נוספים וכו' זה התמונה שאני קיבלתי

[ישראל אליהו]

בצק מכונה.jpg

אין שום דמיון לרמת הבצק הנעשה בידיים- אולי יש סוגים נוספים וכו' זה התמונה שאני קיבלתי

תמונה זו היא אחרי הלישה הראשונית, ולא אחר העיבוד.
ואולם גם שם, אחר העיבוד, הבצק אינו אחיד כבצק המעובד בפינר ידני, ועודנו מתפורר.

[הרע במיעוטו]

יש"כ

אסביר את הסיבה לחשוד במכונה. בוודאי שהיא חזקה יותר מעשר אנשים אך כיוון שכח הדחיסה שלה יכול להפיק בצק דחוס גם אם הוא לא דבוק לחלוטין כמו בתמונה שהבאתי, צריך לדעת אם אכן הבצק מעובד ורך כבר או שרק מחמת כח הדחיסה נראה כגוש אחיד.

[ישראל אליהו]

אכן, זה מה שטענתי. שאמנם כוחה רב, אולם בפועל היא לא מועכת את הבצק אלא כמה פעמים בודדות.
והרידוד שם הוא 'מחבר' בין ה'פירורים', בעוד שעדיין הבצק איננו מעובד דיו.

[פייערמאן]

הערה קטנה על מה שכתב הרב יצחק מאיר יעבץ "בגדר הסיבה בליל הסדר" אות ב'.

רצה להוכיח יסודו שהסיבה כל הסעודה היא כדי להראות שעושה כן דרך חירות ולא משום המצוה גרידא, ממעשה דר"ע וכו' שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביצ"מ כל אותו הלילה, והלא ראב"ע סובר שאין מצות אכילת מצה וסיפור אלא עד חצות, אלא שמ"מ עי"כ מראה דרך חירות ע"כ דבריו.

ויש להעיר של נא' שם כלל שהיו מסבין כל אותו הלילה, רק מספרין כל הלילה, ואדרבא בזמן הסיפור אין הדרך להסב כמש"כ השל"ה. ואולי עיקר כוונתו להוכיח מעצם מה שסיפרו כל הלילה שהוא עצמו מדרך בן חורין להאריך ולספר גם כשעבר זמן המצוה.

ראה בהגש"פ מעשה ידי יוצר מרש"ק שהוכיח מזה דלא כהשל"ה וראה בשו"ת שיח יצחק (ווערבוי) סי' רט"ז מה שכתב לדחות, אולם ברשב"ץ מפרש לשון מסובין לשון היושבים לסעוד, וראה בשו"ת יד יצחק (גליק) ח"ג סי' ט"ז.

[ישראל אליהו]

אגב בצק של מצת כוסמין מעובד בקושי רב וכשעובר מהפינער לשולחן ממש נראה לעין שאינו נדבק.

בצק כוסמין לא יכול להגיע לאחידות כשל חיטים.
וזה מה ששנינו במשנה "עד שתתגלגל בחיטים ותטמטם בשעורים", [וע"ש במפרשים לגבי שאר מינים].

כלומר טמטום בשעורים מגלה שכבר העיסה נלושה דיה.
משא"כ בעיסת חיטים שצריכה להיות 'מגולגלת' ואחידה.

[לעומקו של דבר]

אגב בצק של מצת כוסמין מעובד בקושי רב וכשעובר מהפינער לשולחן ממש נראה לעין שאינו נדבק.

בצק כוסמין לא יכול להגיע לאחידות כשל חיטים.
וזה מה ששנינו במשנה "עד שתתגלגל בחיטים ותטמטם בשעורים", [וע"ש במפרשים לגבי שאר מינים].

כלומר טמטום בשעורים מגלה שכבר העיסה נלושה דיה.
משא"כ בעיסת חיטים שצריכה להיות 'מגולגלת' ואחידה.

ז"א ש"דין בצק" יש רק בחיטה.
מהלמ"מ? מתקנ"ח?

[ירחון האוצר]

לידיעת כל הקוראים מי שרוצה שהערותיו יופיעו בירחון הבא [שיצא לאור בקרוב אי"ה] יש לשולחם לכתובת הדוא"ל HaOtzar5777@gmail.com

[פלוריש]

בקשר למאמרו של הרב משה מרדכי אייכנשטיין (שמפליא לפרסם בעקביות מאמר מעמיק בכל גיליון),
ראיתי כעת כי עסק בזה גם במועדים וזמנים ח"ד סוף סי' רסז.

[מה שנכון נכון]

עיין קובץ שיעורים קדושין אות קמג קמד לענין עדל"ת במצוה שהוא רשות
ועיין מענה אליהו לאדר"ת סי' לז
ובס' בציר אליעזר חקירה ה דרישה ה בנשים במעשהז"ג ל"א עדל"ת
ובס' ראש אריה ח"ב סי' יג כ' שדיבר בזה עם הג' הבית יצחק זצ"ל ע"ש
ובספרו חדוותא דשמעתתא סי' עה אות ג

ובחשבונות של מצוה מצוה שפו חקר בח"ע וחב"ח בעשה שהז"ג אי דחי הל"ת כיון דחצי עבדותו מצווה על הל"ת ולא על העשה ע,ש

דבר תורה שמות אבראהאם.GIF (19.88 KiB) נצפה 7280 פעמים