גליונות כתובי יד בספרי דפוס עתיקים

[קאצ'קלה]

שח לי אחד מידידיי:
פעמים רבות ביקרתי בספריות הגדולות שבאנגליה וארה"ב, ומצאתי בהן ספרי דפוס עתיקים מלאים בגליונות כתובי יד. לעתים מרבנים ידועים אנשי שם, ולעתים מתלמידי חכמים מופלגים צנועים שלא ידוע הרבה על קורות חייהם. הגליונות אוצרים בתוכם הערות מחכימות ותגליות מופלאות, כידוע. רובם לא ראו אור הדפוס ואף לא ידוע לאף אחד על קיומם, כי רוב הספרים שיש עליהם גליונות כת"י, אין בקטלוגים זכר לגליונות ההם (רק מיעוטם מופיעים בקטלוגים). הם מצפים לגואל וחבל מאוד שלא יהנו מהם בני אדם.
מוסיף אני על דבריו:
אם כשר הדבר בעיני חכמי הפורום, אולי טוב להוציא 'ספר הגליונות' – דוגמת ירחון האוצר – מכל הבא ליד, בעיקר מאוספים פרטיים (ולאו דווקא), וכמובן עם כמה תנאים:
א. ההערות תהיינה עתיקות, לא מבני זמנינו ממש (פרט להערותיהם של גדולי ישראל שבזמנינו).
ב. דווקא הערות הנושאות ונותנות בגוף דברי המחבר, או מוסיפות על דברי המחבר הוספות חשובות, לא סתם תיקונים קלים לטעויות דפוס שבספר.
ג. דווקא גליוני ספרים, לא כת"י שלמים או דפים מחידו"ת.
אני מוכן 'לתרום' את גליוני הספרים שבאוסף הפרטי שלי. מדובר בהערות - לא רבות - שנכתבו בכמה ספרים מ150 שנה ומעלה עד לפני כמעט 500 שנה!
בעד מפעל כזה צריכים לגייס תורמים נוספים, ואנשים המוכנים לעזור להוצאת הרעיון אל הפועל.
מה דעתכם?

[י. אברהם]

רעיון מצויין!
מה השאלה בכלל. בודאי כדאי שהגליונות יראו אור.
אני הק' מוכן לעזור בהעתקה מעת לעת.

---
כהצעת 'ושא נס' למטה, אתחיל בעריכת רשימה של ספרים שיש עליהם גליונות שהובאו באשכול [וארשום שם בעל הגליונות אם ידוע]

אורים ותומים קארלסרוה תקל''ה - לא נודע למי
ברית אברהם דיהרנפורט תקע''ט - לא נודע למי
דברי ריבות ונציה שמ''ז? - לא נודע למי
חינוך בית יהודה פפד"מ תס"ח - רבי אברהם הלוי מחעלמא אב"ד היידלסהיים ועמדין
כנסת יחזקאל אלטונא תצ"ב - רבי שלום שכנא ראב"ד קופנהאגן
שערי אורה ריווא דטרינטו שכ"א - לא נודע למי

[שלום אידלמן]

יש ברשותי שו"ת דברי ריבות המהדורה הראשונה שנדפסה בווינצי"א שצ? עם עשרות "גליונות" בכת"י ספרדי עתיק, דף השער חסר ולע"ע לא ידוע זהות כותבם.

[י. אברהם]

יש ברשותי שו"ת דברי ריבות המהדורה הראשונה שנדפסה בווינצי"א שצ? עם עשרת "גליונות" בכת"י ספרדי עתיק, דף השער חסר ולע"ע לא ידוע זהות כותבם.

צריך לשאול את פותח האשכול אם יכניס גם גליונות ''לא נודעו למי''.

[קאצ'קלה]

לדעתי יש להכניס גם הערות "לא נודעו למי", ובתנאי שנראה שהכותב היה ת"ח, וכמובן יש לצרף צילום של כתב היד (לפחות עמוד אחד או שנים), ואולי על ידי כך יגלו הקוראים/הלומדים את זהותו של הכותב.

[קאצ'קלה]

למען גיבושו של הרעיון צריכים כמה מתנדבים רציניים. בינתיים הנני מעתיק את הגליונות שברשותי, ואני מחכה למוסרם למי שיתנדב לשאת בעול עריכת ספר שכזה (עריכה מינימלית לספר אלקטרוני כמובן).

[עמקן]

כדאי להתחיל עם רשימה של כל הספרים הידועים עם גליונות ישנות, מקום המצאתם, ואם ידוע זהות כותב הגליונות. זה יקל מי מוציא מהדורה חדשה להשיגם.
כל אחד יכול לכתוב כאן הידוע לו, אבל עדיף שמישהו יתנדב לרכז כולם ברשימה אחת ומסודרת.

[י. אברהם]

למען גיבושו של הרעיון צריכים כמה מתנדבים רציניים. בינתיים הנני מעתיק את הגליונות שברשותי, ואני מחכה למוסרם למי שיתנדב לשאת בעול עריכת ספר שכזה (עריכה מינימלית לספר אלקטרוני כמובן).

והיה אם לא תמצא מי שיתנדב לערוך ספר וכו', תוכל לפרסם כאן בפורום, באשכול מיוחד [עם פדפ להורדה].

[קאצ'קלה]

צודק. אבל אז יהיה חבל ממש על שאר ההערות הראויות להתפרסם בעזרת אחרים ואינן מתפרסמות.

[י. אברהם]

אחרים גם יכולים לפרסם כאן.

אולי תכניס כבר כעת איזה טעימה לפורום, כך יהי' בגדר דבר שבא לעולם.

[שבטיישראל]

דוגמא חשובה ביותר למציאות זו הם ספריו של היעב"ץ המצויים כהיום בספרייה הבריטית שכולם מעוטרים בהערות שונות בגליונות
(ואפ' בספרים שהיעב"ץ הדפיס בעצמו נגד הר"ר יונתן יש הערות בכת"י של היעב"ץ)

[י. אברהם]

וזה יצא ראשונה. הגהה אחת מתוך כמה הגהות שנרשמו
על גליון שו''ת ברית אברהם - דיהרנפורט תקע''ט
לא נודע מי כתבם.

או"ח סי' ג אות ה /בענין אי איכא מצות יבום על היבמה/
דהא בדידה ליכא מצות עשה דיבום וכן מצאתי כו', רק דבספר פנ"י פ' אלו נערות דף מ' ע"א הוכיח להיפוך.

נ"ב. רש"י בסנהדרין נה: על בת ג' שנים ויום א' אם בא עלי' יבם קנאה, ויצאה ידי יבום, ומדכתב ויצאה משמע דיצאה ידי מצות יבום והיינו דגם עלי' דידה מצות יבום רמי'. ולכאורה מריש פ' הבע"י [יבמות נג:] אלא אפי' הוא שוגג והיא מזידה דתרוייהו לא קמתכוני לשם מצוה אפילו הכי קני, ולכאורה אם בדידה ליכא מצות יבום א"כ מאי קמ"ל דהיא ל"מ למצוה, אלא ע"כ דגם בדידה איכא מצוה.
אולם אין ראיה, דרש"י פי' והיא מזידה לשם זנות מתכוונה, וא"כ אף דלא שייך לגבה מצות יבום בכ"ז איסור אשת אח שייך לגבה, וכיון דהיא לא לשם מצוה מתכוונה א"כ י"ל דלא קנה אותה כיון לאבא שאול לעיל ד' ל"ט: לשם נוי לשם אישות לשם דבר אחר כאילו פוגע בערוה, ולכאורה משמע דאף אם היא מכונת לענין זה ג"כ אם דעתה לכך ודעת היבם למצוה עבדה איסורא, וכיון דהיא איסורא קעבד' שפיר י"ל דלא קנה אותה.

ברית אברהם 1.jpg (88.81 KiB) נצפה 11268 פעמים

[קאצ'קלה]

יישר כוחך ר"י אברהם, וזכות הרבים תלויה בך.
הנה לבינתיים הערה אחת:
בשערי אורה דפוס ריווא דטרינטו שכ"א, דף כד ע"ד, מובא:

והוא סוד יו"ד של שם המיוחד הנקרא רצון מן הרצון שהוא י' עולה בקוצו של יו"ד העליון מתדבקת בכתר עליון הנקרא אין סוף.

והעיר עליו חכם אלמוני בכתיבה אשכנזית:

נראה מכוונת הרב [כ]י מאמין האין סוף הוא הכתר, אמנם אין [כ]ן דעת החייט דף מ"א, והביא ראיות [ה]רבה נגדו ע"ש.

שערי אורה.JPG (117.77 KiB) נצפה 11253 פעמים

האם מישהו מכיר כתב ידו של מי זה?
יבואו חברינו ויוסיפו עוד הערות, לזכות את הרבים. [נא להעלות תמונות איכותיות]

[ושא_נס]

..

[מה שנכון נכון]

, כפי שראיתי בבודיליאנה ספר גן נטע על או"ח דפוס פראג מסביבות שנת תנ"ה, ואינו בספריה בירושלם, וכמובן לא באוצר החכמה

ישנו. העמודים הראשונים (לא ההסכמות וההקדמה) הושלמו בכת"י.
ואגב, גם בה"ב ישנו.

[קאצ'קלה]

הנה עוד אחת.
יש תח"י ספר אורים ותומים דפוס קארלסרוא תקל"ה, ובדף השער חתום "הק' א' אייזק במוהר"ם מרגליות זצ"ל מהאג". גם חתום עליו "משה האג". כנראה שהיא חתימתו של אביו רבי משה מרגליות. על רבי משה מרגליות מהאג ידוע לי שהיה אב"ד פעטשוי, ורבי בצלאל רנשבורג מכנהו "אלוף נעורי החכם השלם".
בתומים סי' ז ס"ק א:

הרי זה פסול לדון לישראל. בכנה"ג האריך דאיך היו שמעיה ואבטליון שלפי דעת הרמב"ם בהקדמתו לספר מדע היו גרים גמורים... ולכן צריך לומר או דמלך שאני כיון דרשות ביד מלך להמית ולהרוג לתקון המדינה כמש"כ הרמב"ם בהל' רוצח, עיין שם, אף הוא אם רואה אדם גדול בתורה ומדע יכול למנותו לראש לדון אפילו דיני נפשות כי אתו דבר חוק ומשפט, וכן אמרו דריש גלותא יכול ליתן רשות אפילו למאן דלא גמיר וסביר כולי האי, והכל מטעם חוק המלך כמש"כ הריב"ש, עיין לעיל סימן ג', ואם כן שמעיה ואבטליון נתמנו מפי מלך כי בימיהם היה מלכי חשמונאים הכשרים ויכולים לדון בכפיה כי יד המלך היה עמם, או שנאמר כי באמת אילו היה בא דיני נפשות לא היו דנים ולא נתמנו לכך, רק למקבלי שמועה ובירור הלכה בתורה שבע"פ לעוצם חכמתם ובינתם ויראתם הקודמת ובזו היו נשיאים ואב"ד, ולא לדון דיני נפשות, וצ"ע.

וכתוב בגליון:

ולי נראה דדבר זה ברור, שכן כתבו התוספות סנהדרין דף ט"ז ע"ב ששום נשיא לא נמנה בחשבון של ע"א סנהדרין. ואם כן הנשיא לא דן כלל, אלא הורה להן הדרך. אף שכתבו זה לר' יהודה, מכל מקום גם חכמים מצי סברי גבי שמעיה ואבטליון הוה כן, אף שחולקין עליו בשאר נשיאים.

תומים סי' ז.JPG (183.91 KiB) נצפה 11230 פעמים

ישנן בגליוני הספר הנ"ל מספר הערות חשובות, שנכתבו על ידי שני ת"ח (זה ניכר משינוי הכתב), והצעתי כעת אחת מהן.

[ושא_נס]

מה שנכון נכון, נראה לי דבריך אינם נכונים הפעם.
יש שלש הדפסות לפחות של גן נטע. וכולן בתוך 15-20 שנה. בספריה בירושלם יש רק דפוס יחידי ודומני שדפוס זה סרוק בה"ב.
בספריה בירושלם יש מקירופלם פגום של טופס מהבודליאנהשל מהדורת פראג ת"ס.
בספריה בירושלם חסר דפוס שישנו בספריה הבריטית. איני זוכר השנה בדיוק.
הוי אומר מתוך שלש הדפסות שונות בספריה בירושלם יש רק טופס אחד במציאות, וצילום פגום של מהדורה נוספת מהטופס שבבודליאנה (אחרי שהפרדתי הדפים בו יש בידי טופס שלם של מהדורה זו). והטופס שבספריה הבריטית אינו בספריה כלל (אך רשום במפעל, כנראה על סמך מראה עינים בספריה הבריטית) וגם הוא מצולם תחת ידי.
ועד כמה שאני זוכר יש בקטלוג של הספריה שיבושים בזה לגבי שנות ההדפסה של שלשת הדפוסים, ואין בידי פנאי לברר זה לעומק.

[מרדכי וינטרויב]

בישורון לא, עמ' ל-לג פרסמתי קטעים מפירושו של מהר"י קורקוס על הרמב"ם מתוך גליונות רמב"ם דפוס ונציה של"ד, טופס מ' בניהו

[מה שנכון נכון]

הרב ושא נס. מדבריך היה נראה שספר זה אינו נמצא כלל באוצר, וע"ז הערתי. [דף השער חסר, וכשנת ההדפסה כתוב באוצר תנ"ה או תס"ה. וכנראה צריך בדיקה והשוואה למהדורות עצמן].

[שש ושמח]

אולי יסכימו מנהלי האוצר לשלב את ההערות במאגר עצמו? [דהיינו אם יקבלו חומר מוקלד וערוך ולהם יישאר "רק" לשלבו בגליונות הספרים שבמאגר. ואולי גם דבר זה יכול להסתייע ע"י מתנדבים שאינם מעובדי המערכת].
אם יעשו כך יהיה בזה תועלת עשרת מונים מאשר הדפסת ההערות בקונטרס מיוחד, וזכות הרבים תהיה תלויה בהם.

[קאצ'קלה]

אולי יסכימו מנהלי האוצר לשלב את ההערות במאגר עצמו? [דהיינו אם יקבלו חומר מוקלד וערוך ולהם יישאר "רק" לשלבו בגליונות הספרים שבמאגר. ואולי גם דבר זה יכול להסתייע ע"י מתנדבים שאינם מעובדי המערכת].
אם יעשו כך יהיה בזה תועלת עשרת מונים מאשר הדפסת ההערות בקונטרס מיוחד, וזכות הרבים תהיה תלויה בהם.

יש בזה משהו, אם יסכימו אקרו"ט וכו'.
בינתיים חשוב מאוד שכל מי שהיכולת בידו, יעלה לאשכול זה הערות כת"י שבגליונות ספרים עתיקים, וברבות הימים נראה מה ייעשה בהן, אם יתהווה מזה ספר או כדברי שו"ש הנ"ל.

[קאצ'קלה]

בשו"ת כנסת יחזקאל, אלטונא תצ"ב, סי' מד, דף נב ע"ג:

יארצייט נמנו וגמרו כל האחרונים שלעולם ביום מיתה אף בשנה ראשונה, וזקיני משאת בנימן כתב שבשנה ראשונה יום הקבורה כדי להתאבל י"ב חדשים שלימים. גם הש"ך מחלק בין הרבה ימים ליום אחד. ואינני מבין דבריו, דכמה ימים קרוי רחוק וכמה ימים קרוי קרוב, ומאן פליג ליה... אמנם אין בידינו ודעתינו שפלה להמציא דבר חדש שלא שערום אבותינו, אמנם יאר צייט לעולם יום מיתה, אף שנתעכב הקבורה ימים רבים. כן אני נוהג לפסוק הלכה למעשה.

העיר עליו בגליון כת"י - רבי שלום שכנא בן רבי אברהם אב"ד קופנהאגן:

כבר פירש אבא מארי זצ"ל הגאון מוהר"ר אברהם אב"ד דק"ק קאפין האגין יע"א דברי הש"ך בטוב טעם ודעת, דבשלמא דכשנקבר תיכף ביום שלאחר המיתה אין כאן חשש מחמת תשלום י"ב חדש, דהרי ביום היארצייט שהוא ביום המיתה כבר נשלמו הי"ב חדש, דרך משל, אם מת ח"י לחדש ונקבר בי"ט לחדש – לשנה הבאה בח"י לחדש בערב כבר נשלמו הי"ב חדשים (אף אם מנינן האבילות מיום הקבורה) דיום י"ט לחדש כבר הוא שייך לשנה השניה. אמנם אם לא נקבר עד כ' לחדש שאז לא נשלם האבילות עד י"ט לחדש בערב, ואם יעשו היארצייט בח"י לחודש וישלמו בו האבילות אז יחסרו יום אחד מן י"ב חדש, ואם יעשו היארצייט בי"ט לחדש, מחזי כחוכא, שאינו לא יום המיתה ולא יום הקבורה. לכן יעשו היארצייט בכ' לחדש. וזה ברור להמדקדק היטב בדברי הש"ך, וכן הורה אבא מארי זצ"ל תמיד להלכה למעשה.

הנה צילום כתב היד:

כנסת יחזקאל.JPG (151.96 KiB) נצפה 11138 פעמים

והנה תמונת רבי שלום שכנא בעל הגליון:

רשש מקופנהאגן.JPG (66.79 KiB) נצפה 11132 פעמים

את הערתו הנ"ל כתב כנראה יותר משנה אחרי פטירת אביו, שכן הזכירו בברכת המתים ולא כתב עליו "הכ"מ". יתכן גם שנקט לדוגמא "אם מת ח"י לחדש", כיון שאביו נפטר בי"ח לחודש [חשון תקפ"ח].

[קאצ'קלה]

בשו"ת חינוך בית יהודה, פפד"מ תס"ח, סי' לט:

מעשה בא לידי שהביאו לפני ריאה של עגל ובדקו את הטרפשא דכבדא ולא היה לו בשר כלל בחצר (הכבוד) [הכבד] רק שני העורות היו קיימים זה בזה, והבשר שהיה ראוי להיות ביניהם נחסר כולו. מה דינו?
תשובה: נלע"ד שהיא טריפה. וכן הוריתי הלכה למעשה.

כתב עליו רבי אברהם הלוי מחעלמא אב"ד היידלסהיים ועמדין, ידידו של היעב"ץ:

ועיין בשו"ת שבות יעקב חלק ב' סי' ס"ג שהשיג בזה ומכשיר, עיין שם.

חינוך בית יהודה.JPG (97.15 KiB) נצפה 11097 פעמים

[קאצ'קלה]

ידועה הצעת רבי העשיל מקראקא לגמרא ברכות מח ע"א:

ישורון שפיגל.JPG (89.67 KiB) נצפה 10403 פעמים

כעת מצאתי בגוגל-בוקס עותק של תלמוד בבלי דפוס אמשטרדם ת"ד, שם רשום בגליון כ"י:

וד' אכלו ירק.JPG (49.35 KiB) נצפה 10403 פעמים

נראה שמדובר בתלמידו של רבי העשיל שרשם כן בגליון הגמרא שלו. האם מישהו מכיר כתב ידו של מי הוא?

[זסבה]

הרב 'ושא נס' כתב: הגהה בכתיבת יד קדשו ממש של הרב ספר מאירת עינים (סמ"ע) על גליון מסכת מגילה.

גמ' מגילה טו. אמר רב נחמן: מלאכי זה מרדכי, ולמה נקרא שמו מלאכי - שהיה משנה למלך.

[.השוחט]

הרב 'ושא נס' כתב: הגהה בכתיבת יד קדשו ממש של הרב ספר מאירת עינים (סמ"ע) על גליון מסכת מגילה.

גמ' מגילה טו. אמר רב נחמן: מלאכי זה מרדכי, ולמה נקרא שמו מלאכי - שהיה משנה למלך.

דבר בעיתו מה טוב !
אולי כדאי להוסיף פיענוח להכתוב.

[זסבה]

קשה היאך רמיזא במילת מלאכי, ונ"ל כי מלאכ"י בר"ת מ'שנה ל'מלך א'חשור[וש] כ'בוד י'הודים, כדכת[וב] במקרא [אסתר י,ג] כי מרדכי היה[ודי] משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודי', וזהו כבוד יהודי.
דברי יהושע הכהן ולק יכונה

[.השוחט]

יישר כח.

נ"ל כי זסב"ה ר"ת זיהוי סתרים בגליונות הספרים. דברי השוחט יכונה.

[נהר שלום]

הרב 'ושא נס' כתב: הגהה בכתיבת יד קדשו ממש של הרב ספר מאירת עינים (סמ"ע) על גליון מסכת מגילה.

גמ' מגילה טו. אמר רב נחמן: מלאכי זה מרדכי, ולמה נקרא שמו מלאכי - שהיה משנה למלך.

זו הגהה יחידה או שיש שם עוד הגהות מהסמ"ע?

[ושא_נס]

או"ה. יותר לא אוסיף.
ומה שהובא לעיל בגליון ברכות אמ"ד ת"ד בשם ר' העשיל, הגהה זו בסגנון מעט שונה מצויה גם בגליון ברכות אחד מדפוסי ויניציאה שראיתי בחוצה לארץ.

[ושא_נס]

בפשיטות שמו של הכותב הוא ר' יוסף, וראשי התיבות הם "אמר יוסף".

שמא אחד החכמים פה העי"א יודע להוסיף פרטים ולזהות.

[יהודה בן יעקב]

שו"ת מהר"י בן לב ח"א מהדו' א' [קושטא שט"ז] המצוי באוצר סי' נז [במהדו' המצויות הוא סי' נט].
ישנן הגהות גם מעבר לדף. אני לא הצלחתי לקרוא אותן, אך אי"ז ראיה.

[י. אברהם]

הגהות כת"י על ס' רגל ישרה לר' גדלי' ליפשיץ

[שמואל דוד]

DEE343FD-3962-4547-9790-7072DF7508C6.jpeg (222.17 KiB) נצפה 5414 פעמים

אם יש למישהו שום מידע מי כתב הגהות אלו

[תלמוד_ישן]

אם יש למישהו שום מידע מי כתב הגהות אלו

ראה מה שכתב הרב ושא_נס באשכול זה:
forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=30643&p=320856&hilit=