מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
אפרקסתא דעניא
הודעות: 2450
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ה' ינואר 16, 2014 1:02 pm

עד עזרא היה בזה מידת חסידות. מכל מקום לא מבואר בתנדב"א ולא ברש"י שזה מדאורייתא.

ניים ושכיב
הודעות: 585
הצטרף: ה' ינואר 16, 2014 2:21 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי ניים ושכיב » ב' ינואר 20, 2014 6:35 am

סידור-יעב"ץ פיקנטי בנושא: הוא מקשה מטבילת עזרא על המנהג לטבול כל יום, שאם בימי עזרא נהגו הת"ח בטבילה יומית, לא תעזור תקנתו לשלא יהיו מצויים כתרנגולים.
---
הביאו לעיל שמותר לחמם מקוה בשבת.
סליחה על הבורות, נהי דאינו מגיע ליד סולדת, אבל למה אין בזה גזירת הפשר?

בן החבורה
הודעות: 414
הצטרף: ב' אוקטובר 21, 2013 6:36 pm
מיקום: ירושלים עיה"ק תובב"א

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי בן החבורה » ב' ינואר 20, 2014 7:23 am

ניים ושכיב כתב:סידור-יעב"ץ פיקנטי בנושא: הוא מקשה מטבילת עזרא על המנהג לטבול כל יום, שאם בימי עזרא נהגו הת"ח בטבילה יומית, לא תעזור תקנתו לשלא יהיו מצויים כתרנגולים.

ידוע התירוץ שע"י שמקדשים עצמן לא יהיו מצויין כתרנגולין

איש רגיל
הודעות: 2099
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי איש רגיל » ב' ינואר 20, 2014 9:14 am

וידוע גם שיש קהילות חסידיות שמשום הא הקפידו אצלם שלא לטבול בכל יום.

החזן
הודעות: 314
הצטרף: ו' אוקטובר 12, 2012 2:17 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי החזן » ב' ינואר 20, 2014 9:22 am

בן החבורה כתב:
ניים ושכיב כתב:סידור-יעב"ץ פיקנטי בנושא: הוא מקשה מטבילת עזרא על המנהג לטבול כל יום, שאם בימי עזרא נהגו הת"ח בטבילה יומית, לא תעזור תקנתו לשלא יהיו מצויים כתרנגולים.

ידוע התירוץ שע"י שמקדשים עצמן לא יהיו מצויין כתרנגולין


תירוץ מטופש. אם ממילא היו הת"ח טובלים כל יום, מה טעם יש לתקן להם תקנה לטבול בימים מיוחדים? והלוא בכלל מאתיים מנה?!

ועוד, אם עזרא הסופר רצה שיטבלו כל יום כדי שיקדשו עצמן וע"י כך לא יהיו מצויין כתרנגולין, מדוע פשוט לא תיקן שיטבלו כל יום, במקום לתקן שיטבלו רק לאחר תשמיש?

מבקש לדעת ולהבין
הודעות: 102
הצטרף: ג' אוקטובר 29, 2013 10:23 am

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי מבקש לדעת ולהבין » ב' ינואר 20, 2014 9:48 am

ניים ושכיב כתב:הביאו לעיל שמותר לחמם מקוה בשבת.
סליחה על הבורות, נהי דאינו מגיע ליד סולדת, אבל למה אין בזה גזירת הפשר?

מה זה גזירת הפשר.
ואנוכי לא ידעתי.

איש רגיל
הודעות: 2099
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי איש רגיל » ב' ינואר 20, 2014 11:38 am

החזן כתב:
בן החבורה כתב:
ניים ושכיב כתב:סידור-יעב"ץ פיקנטי בנושא: הוא מקשה מטבילת עזרא על המנהג לטבול כל יום, שאם בימי עזרא נהגו הת"ח בטבילה יומית, לא תעזור תקנתו לשלא יהיו מצויים כתרנגולים.

ידוע התירוץ שע"י שמקדשים עצמן לא יהיו מצויין כתרנגולין


תירוץ מטופש. אם ממילא היו הת"ח טובלים כל יום, מה טעם יש לתקן להם תקנה לטבול בימים מיוחדים? והלוא בכלל מאתיים מנה?!

ועוד, אם עזרא הסופר רצה שיטבלו כל יום כדי שיקדשו עצמן וע"י כך לא יהיו מצויין כתרנגולין, מדוע פשוט לא תיקן שיטבלו כל יום, במקום לתקן שיטבלו רק לאחר תשמיש?

ומדוע תיקן לכל ישראל ולא הוציא מן הכלל את הטיילים שעונתם בכל יום?
התקנה היא לא רק לת"ח, וכמה קולמוסים נשתברו מדוע טעם התקנה 'שלא יהיו תלמידי חכמים...'
וראה בשו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן נה, שכתב שת"ח מותר לשמש ביום, ועל כן מועילה התקנה אף אם טובלים בכל יום.
שמור בבקשה על עדינות לשונך בבואך לדון בדברי גדולי ישראל.

איש רגיל
הודעות: 2099
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי איש רגיל » ב' ינואר 20, 2014 11:40 am

מבקש לדעת ולהבין כתב:
ניים ושכיב כתב:הביאו לעיל שמותר לחמם מקוה בשבת.
סליחה על הבורות, נהי דאינו מגיע ליד סולדת, אבל למה אין בזה גזירת הפשר?

מה זה גזירת הפשר.
ואנוכי לא ידעתי.

כנראה כוונתו לגזירת רחיצה בחמין, הכוללת גם פושרין.

החזן
הודעות: 314
הצטרף: ו' אוקטובר 12, 2012 2:17 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי החזן » ב' ינואר 20, 2014 1:46 pm

איש רגיל כתב:התקנה היא לא רק לת"ח, וכמה קולמוסים נשתברו מדוע טעם התקנה 'שלא יהיו תלמידי חכמים...'

ומה העלו הקולמוסים השבורים?

זנב לשועלים
הודעות: 169
הצטרף: ו' אוגוסט 30, 2013 2:20 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי זנב לשועלים » ב' ינואר 20, 2014 1:47 pm

איש רגיל כתב:
מבקש לדעת ולהבין כתב:
ניים ושכיב כתב:הביאו לעיל שמותר לחמם מקוה בשבת.
סליחה על הבורות, נהי דאינו מגיע ליד סולדת, אבל למה אין בזה גזירת הפשר?

מה זה גזירת הפשר.
ואנוכי לא ידעתי.

כנראה כוונתו לגזירת רחיצה בחמין, הכוללת גם פושרין.
גזירת הפשר היא האיסור לחמם דבר במקום שיכול לבוא ליד סולדת אף אם דעתו ליטלו מן האש קודם שיבוא ליד סולדת דשמא ישכח.

ניים ושכיב
הודעות: 585
הצטרף: ה' ינואר 16, 2014 2:21 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי ניים ושכיב » ב' ינואר 20, 2014 8:35 pm

אכן נתכוונתי לדברי זנב לשועלים.
מה התירוץ?

מבקש לדעת ולהבין
הודעות: 102
הצטרף: ג' אוקטובר 29, 2013 10:23 am

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי מבקש לדעת ולהבין » ג' ינואר 21, 2014 9:22 am

מה זה קשור.
מה שאסרו לעמוד לפני האש כשהוא יוצא מבית המרחץ שמא יתקרב ויחמם את המים שעליו ועוד כהנה כל זה כאשר יש לו אפשרות לחמם את המים.
אך כאן במקווה אין בכוחו לחמם את המים כלל ועיקר. כאשר המים מתחממים מעצמן על ידי שעון שבת. למה בדיוק עלינו לחשוש. שיכניס ברזים לתוך הרידיאטורים ויחתה בגחלים.
באמת שאיני מצליח להבין אותך.

בן החבורה
הודעות: 414
הצטרף: ב' אוקטובר 21, 2013 6:36 pm
מיקום: ירושלים עיה"ק תובב"א

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי בן החבורה » ג' ינואר 21, 2014 4:30 pm

החזן כתב:
בן החבורה כתב:
ניים ושכיב כתב:סידור-יעב"ץ פיקנטי בנושא: הוא מקשה מטבילת עזרא על המנהג לטבול כל יום, שאם בימי עזרא נהגו הת"ח בטבילה יומית, לא תעזור תקנתו לשלא יהיו מצויים כתרנגולים.

ידוע התירוץ שע"י שמקדשים עצמן לא יהיו מצויין כתרנגולין


תירוץ מטופש. אם ממילא היו הת"ח טובלים כל יום, מה טעם יש לתקן להם תקנה לטבול בימים מיוחדים? והלוא בכלל מאתיים מנה?!

ועוד, אם עזרא הסופר רצה שיטבלו כל יום כדי שיקדשו עצמן וע"י כך לא יהיו מצויין כתרנגולין, מדוע פשוט לא תיקן שיטבלו כל יום, במקום לתקן שיטבלו רק לאחר תשמיש?


לשון היעב"ץ הוא 'אנשי מעשה הטובלים בכל יום מ"מ לא ישמשו בכל לילה שבזה מבטלים עיקר תקנת עזרא' עכ"ל מילה במילה [ולא חשש כלל שלא יטבלו אלא שלא ישמשו]. בא אחד והפך את היעב"ץ לקושיא "פיקנטית", ובא השני והפך תירוץ לתירוץ מטופש.

ובכן, ישנה קושיא ידועה (איני יודע אם היא "פיקנטית" אבל אינה מהיעב"ץ) שלכאורה אלו הטובלים בכל יום מבטלים התועלת שבטבילת עזרא [לא כמובא לעיל 'שאם בימי עזרא נהגו הת"ח בטבילה יומית לא תעזור תקנתו' אלא שלכאו' אלה הטובלים מבטלים התועלת שבטבילה], ועל זה יש תירוץ מאחד הגדולים (ועפ"ל של מי שקראו מטופש) שאין להם לחשוש מכך מכיון שע"י שמתקדשים בטבילה ממילא לא יהיו כתרנגולים, דהיינו שאין הם זקוקים לתקנה זו בכדי שלא יהיו כתרנגולים ורק מי שאינם רגילים בטבילה (וכמו שהיה בזמן עזרא שלא טבלו בכל יום) הם הזקוקים לתקנה כדי שלא יהיו מצויין וכו' וק"ל.

ומה שהקשה מדוע פשוט לא תיקן שיטבלו כל יום אין לו שחר מכיון שתפסת מרובה לא תפסת ואם אנשי מעשה טובלים בכל יום (כל' היעב"ץ) למה לעזרא להעמיס זאת על כל הציבור.

זנב לשועלים
הודעות: 169
הצטרף: ו' אוגוסט 30, 2013 2:20 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי זנב לשועלים » ג' ינואר 21, 2014 11:02 pm

בן החבורה כתב:ובכן, ישנה קושיא ידועה (איני יודע אם היא "פיקנטית" אבל אינה מהיעב"ץ) שלכאורה אלו הטובלים בכל יום מבטלים התועלת שבטבילת עזרא [לא כמובא לעיל 'שאם בימי עזרא נהגו הת"ח בטבילה יומית לא תעזור תקנתו' אלא שלכאו' אלה הטובלים מבטלים התועלת שבטבילה], ועל זה יש תירוץ מאחד הגדולים (ועפ"ל של מי שקראו מטופש) שאין להם לחשוש מכך מכיון שע"י שמתקדשים בטבילה ממילא לא יהיו כתרנגולים, דהיינו שאין הם זקוקים לתקנה זו בכדי שלא יהיו כתרנגולים ורק מי שאינם רגילים בטבילה (וכמו שהיה בזמן עזרא שלא טבלו בכל יום) הם הזקוקים לתקנה כדי שלא יהיו מצויין וכו' וק"ל.
צלל מר במים אדירים והעלה חרס בידו דמ"מ בהיעב"ץ מבואר שעיקר התקנה שלא ישמשו בכל לילה ולא מועיל מה שמתקדשים והדק"ל.

בן החבורה
הודעות: 414
הצטרף: ב' אוקטובר 21, 2013 6:36 pm
מיקום: ירושלים עיה"ק תובב"א

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי בן החבורה » ג' ינואר 21, 2014 11:08 pm

יעיין נא מר שנית בדברי היעב"ץ וימצא שאין כאן שום חרס כי היעב"ץ אינו אלא מזרז את אנשי מעשה שלא ישמשו בכל לילה ואין מזרזין אלא למזורזין

ניים ושכיב
הודעות: 585
הצטרף: ה' ינואר 16, 2014 2:21 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי ניים ושכיב » ד' ינואר 22, 2014 1:51 am

בן החבורה- כתבתי את היעב''ץ מהזכרון, יש''כ על התיקון.
(ומבואר א''כ שהתירוץ בשם אחד הגדולים לא מתרץ את הקושיה שלי (שהיא שמתקנ''ע נר' שעזרא סבר שטבילה בכל יום היא טירחה יתירה, ומתוך שירצה סתם ת''ח שבימי עזרא (מסתמא גדול ממקובל אלוקי שבימינו) להמנע מטרחה זו, לא יהיה מצוי כתרנגול. וכשם שברור שעזרא לא היה מתקן שיניחו תפילין דר''ת, כך לא אמור לתקן טבילה בכל יום שהיא מנהג אנשי מעשה), אלא קושיה אחרת. אבל כבר תי' איש רגיל בשם הדברי יציב).

מבקש לדעת ולהבין- אני שוב מתנצל על הבורות, אבל עד כמה שידוע לי, גזירת שמא יחתה היא באופן שמניח לפני שבת דבר שיתבשל בשבת, שאז אין בעיה עם הבישול, אלא רק שמא יחתה בשבת, ולזה יועיל גרופה וקטומה. וע''ז סובבת ראייתך מהרשב''א להתיר.
אני שואל מצד אחר, ישנו איסור לחמם (להפשיר) בשבת עצמה שמא יגיע לידי בישול. לזה לא יועיל גרופה וקטומה.
אבל אולי שעון שבת מהני לזה. מישהו יודע אם שעון שבת בכלל גזירה?

מבקש לדעת ולהבין
הודעות: 102
הצטרף: ג' אוקטובר 29, 2013 10:23 am

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי מבקש לדעת ולהבין » ד' ינואר 22, 2014 12:05 pm

ניים ושכיב כתב:מבקש לדעת ולהבין- אני שוב מתנצל על הבורות, אבל עד כמה שידוע לי, גזירת שמא יחתה היא באופן שמניח לפני שבת דבר שיתבשל בשבת, שאז אין בעיה עם הבישול, אלא רק שמא יחתה בשבת, ולזה יועיל גרופה וקטומה. וע''ז סובבת ראייתך מהרשב''א להתיר.
אני שואל מצד אחר, ישנו איסור לחמם (להפשיר) בשבת עצמה שמא יגיע לידי בישול. לזה לא יועיל גרופה וקטומה.
אבל אולי שעון שבת מהני לזה. מישהו יודע אם שעון שבת בכלל גזירה?


כוונתך כפי הנראה למה שכתב הטור שלא לחמם ידיו אצל האש אחר הנטילה. וכפי שכבר כתבתי לך לעיל מזה

מבקש לדעת ולהבין כתב:מה זה קשור.
מה שאסרו לעמוד לפני האש כשהוא יוצא מבית המרחץ שמא יתקרב ויחמם את המים שעליו ועוד כהנה.


הדבר פשוט שכל זה שייך רק במקום שיש לנו למיחש שיחמם את המים שעליו עד כדי יד סולדת, אך במקווה המתחמם מעצמו כ"ז לא שייך - כאשר אין לו כל אפשרות לחמם את המים, והמים מתחממים מעצמם על ידי הרדיאטורים. ואין לו כל גישה אליהם, כלומר לברזי הרדיאטורים. וכנ"ל.

ואני מעתיק לך מדברי הטור והב"י כדי שתווכח לדעת שכך הם פני הדברים וכפי שכתבתי והסברתי לך כבר בתגובה הקודמת בעניין.

וז"ל הטור או"ח שכו

לא ישתטף אדם בצונן ויתחמם מיד אח"כ כנגד האש מפני שהמים שעליו מתחממין לכן צריך ליזהר שלא לחמם ידיו אצל האש אחר הנטילה אם לא שינגבם תחלה יפה.

ובב"י שם וז"ל:

לא ישתטף אדם בצונן ויתחמם מיד אחר כך כנגד האש וכו'. שם (מ:) תנו רבנן מתחמם אדם כנגד המדורה ויוצא ומשתטף בצונן ובלבד שלא ישתטף בצונן ויתחמם כנגד המדורה מפני שמפשיר מים שעליו: - ומ"ש לכך צריך ליזהר שלא יחמם ידיו אצל האש אחר הנטילה וכו'. כן כתבו וכו' וכן משמע מפירוש רש"י שם גבי הא דתנו רבנן מיחם אדם אלונטית ומניחה על גבי בני מעים בשבת וכו' אבל הרמב"ם ז"ל כתב בפרק כ"ב (ה"ג) אבל אינו משתטף כל גופו בצונן ומתחמם כנגד המדורה מפני שמפשיר מים שעליו ונמצא כרוחץ כל גופו בחמין וכתב הרב המגיד שכתב כן מפני שאין ההפשרה אסורה בעצמה אלא מפני רחיצת הגוף וכו' עכ"ל - ולפי זה אף על פי שיחמם ידיו בעוד המים עליהם אין בכך כלום, ולדברי הרב רבינו אשר יש לומר דאף על גב דלהפשיר מים לצורך שתיה מותר שאני הכא וכו' אי נמי דלא מיתסר אלא במתחמם כנגד האור במקום שהיד סולדת וכן העמידוה בירושלמי פרק כירה (ה"ד). עדכת"ד.
---
אגב, מה שכתבת, וכך לפחות הבנתי מדבריך, שבשבת עצמה אינו מועיל גרופה וקטומה, אין זה נכון כלל ועיקר. שהרי חזרה בשבת מותרת אלא מפני שהוא גרוף וקטום – וכפי שכתבו הראשונים להסביר שבשעה שהוא מחזיר הוא להוט לחמם את האוכל ויבוא לחתות בגחלים אך כשגרף וקטם לא חיישינן לה.
כמובן שצריך לכך כל תנאיי החזרה וכמבואר בשו"ע - אכן, יש שהסבירו את הטעם בחזרה, משום מחזי כמבשל, אך אנו פוסקים שהחזרה אסורה גם מפני שאז יש למיחש ביותר לשמא יחתה, וגם מפני שמחזי כמבשל - והביא המ"ב להלכה את שתי הטעמים.

ניים ושכיב
הודעות: 585
הצטרף: ה' ינואר 16, 2014 2:21 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי ניים ושכיב » ד' ינואר 22, 2014 3:20 pm

ימחול נא כת"ר להסביר שוב בצורה יותר מפורטת, כי תורה היא וללמוד אני צריך ודעתי קצרה.
אפרש טוב יותר את שאלתי:
התכוונתי לשיח,יד: "מותר ליתן קיתון של מים או שאר משקים כנגד האש להפיג צנתן, ובלבד שיתנם רחוק מהאש בענין שאינו יכול להתחמם באותו מקום עד שתהא היד סולדת בו, דהיינו מקום שכריסו של תינוק נכוית בו, אבל אסור לקרבו אל האש למקום שיכול להתחמם שתהא היד סולדת בו, ואפילו להניח בו שעה קטנה שתפיג צנתו, אסור כיון שיכול להתבשל שם".
לא הבנתי למה המים במקוה לא יכולים להגיע ליד''ס (אא''כ באמצעים מכניים, כגון שעון שבת או תרמוסטט, אם בכה"ג לא גזרו).

גם מש''כ על גרוק''ט לא הבנתי. כמדומני שגרוק''ט מהני כדי שלא יחתה, אבל מה מהני כדי שלא יתבשל? (בעצם זה תלוי בשאלה הקודמת שלי).

גם עוררת אצלי שאלה חדשה. למה אין פה בעיה של חזרה והנחה בתחילה (ז"ל המ"ב רנג,פז: "דקי"ל שאסור ליתן לכתחלה בשבת על הכירה אפילו נתבשל כ"צ והוא דבר חם וגם הכירה גרופה וקטומה")?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' ינואר 22, 2014 3:31 pm

החזן כתב:
בן החבורה כתב:
ניים ושכיב כתב:סידור-יעב"ץ פיקנטי בנושא: הוא מקשה מטבילת עזרא על המנהג לטבול כל יום, שאם בימי עזרא נהגו הת"ח בטבילה יומית, לא תעזור תקנתו לשלא יהיו מצויים כתרנגולים.

ידוע התירוץ שע"י שמקדשים עצמן לא יהיו מצויין כתרנגולין


תירוץ מטופש. אם ממילא היו הת"ח טובלים כל יום, מה טעם יש לתקן להם תקנה לטבול בימים מיוחדים? והלוא בכלל מאתיים מנה?!

ועוד, אם עזרא הסופר רצה שיטבלו כל יום כדי שיקדשו עצמן וע"י כך לא יהיו מצויין כתרנגולין, מדוע פשוט לא תיקן שיטבלו כל יום, במקום לתקן שיטבלו רק לאחר תשמיש?



בעיני התירוץ שע"י שמקדשין וכולי לא נראה.

אבל את טענותיך איני מבין, טענת היעבץ היא שזה ראייה שלא היו נוהגים בזה. והתשובה היא שאינה ראייה כי היו שהחמירו והיו שלא החמירו, לאלה שלא החמירו הועיל עזרא בתקנתו, ואם תשאל למה לא תיקן משהו לאלה שהחמירו הרי להם תקנתו אינה מועילה? ע"ז תשובתם שלהם אין צורך לתקן שע"י שמקדשין.
והתשובה שלהם לשאלה שלך למה לא תיקן שיטבלו בכל יום היא כי אין הכרח בזה ולמה יתקן.

אח"כ ראיתי שכדברי כבר כתב למעלה בן החבורה.

מבקש לדעת ולהבין
הודעות: 102
הצטרף: ג' אוקטובר 29, 2013 10:23 am

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי מבקש לדעת ולהבין » ד' ינואר 22, 2014 5:22 pm

ניים ושכיב כתב:ימחול נא כת"ר להסביר שוב בצורה יותר מפורטת, כי תורה היא וללמוד אני צריך ודעתי קצרה.
אפרש טוב יותר את שאלתי:
התכוונתי לשיח,יד: "מותר ליתן קיתון של מים או שאר משקים כנגד האש להפיג צנתן, ובלבד שיתנם רחוק מהאש בענין שאינו יכול להתחמם באותו מקום עד שתהא היד סולדת בו, דהיינו מקום שכריסו של תינוק נכוית בו, אבל אסור לקרבו אל האש למקום שיכול להתחמם שתהא היד סולדת בו, ואפילו להניח בו שעה קטנה שתפיג צנתו, אסור כיון שיכול להתבשל שם".
לא הבנתי למה המים במקוה לא יכולים להגיע ליד''ס (אא''כ באמצעים מכניים, כגון שעון שבת או תרמוסטט, אם בכה"ג לא גזרו).

גם מש''כ על גרוק''ט לא הבנתי. כמדומני שגרוק''ט מהני כדי שלא יחתה, אבל מה מהני כדי שלא יתבשל? (בעצם זה תלוי בשאלה הקודמת שלי).

גם עוררת אצלי שאלה חדשה. למה אין פה בעיה של חזרה והנחה בתחילה (ז"ל המ"ב רנג,פז: "דקי"ל שאסור ליתן לכתחלה בשבת על הכירה אפילו נתבשל כ"צ והוא דבר חם וגם הכירה גרופה וקטומה")?


על מה שכתב המחבר או"ח שי"ח סעיף י"ד.
אבל אסור לקרבו אל האש למקום שיכול להתחמם שתהא היד סולדת בו, ואפילו להניח בו שעה קטנה שתפיג צנתו, אסור (צ) כיון שיכול להתבשל שם. כתב המ"ב בס"ק צ' בזה הלשון. וחיישינן דילמא מישתלי ליטלו:
הרי שאסרו לעשות כן מפני החשש שמא יבשל את המים עד יד סולדת – וכפי שכבר כתבתי שוב ושוב, במקווה אשר הרדיאטור מחמם את המים ללא יד האדם המתרחץ, וגם אין למתרחץ בה כל היכי תימצי לעבור על איסור בישול - למאי ניחוש?!. דילמא מישתלי .... או דילמא יכניס ברידיטור ברזים כדי לחמם את המים.
האיסור להפשיר מים בשבת מול אש יד סולדת אינה גזירת הכתוב ויש לה טעם וכדברי המ"ב.

דוק היטב שלא אסרו להפשיר אלא מים לשתות אך לא מים לרחיצה.

בנוגע לחזרה: אין כאן כל חשש של חזרה שלא אסרו חזרה בשבת אלא כאשר קיים חשש של שמא יחתה (ועיין מה שכתבתי לעיל הטעם מדוע אסרו חזרה בשבת) – אצל רדיאטור אין כל חשש של שמא יחתה.
כן הוא דעת האגר"מ עיין בדבריו שכתב. שמותר לשים מאכל על גבי פלטה חשמלית, היות וחז"ל לא אסרו אלא במקום שיכול לבוא לידי חיתוי ונמצא מבשל בשבת, אך בפלטה חשמלית (וה"ה - רדיאטור במקווה) שאינו יכול לזרז בישולו וגם לא לחתות בגחלים – על כגון דא לא גזרו חז"ל – וכן הוא דעת הרבה פוסקים ועיין שו"ת הר צבי.

ניים ושכיב
הודעות: 585
הצטרף: ה' ינואר 16, 2014 2:21 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי ניים ושכיב » ד' ינואר 22, 2014 5:34 pm

חי פרעה אם הבנתי משהו.
אתה יכול לכתוב שוב במהדורה לנוער למה אין חשש שהמים יגיעו לחום שהיד סולדת בו?
(אם הבנתי טוב, זה המפתח לחוסר ההבנה שלי פה).

מבקש לדעת ולהבין
הודעות: 102
הצטרף: ג' אוקטובר 29, 2013 10:23 am

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי מבקש לדעת ולהבין » ד' ינואר 22, 2014 5:55 pm

לא אמרתי שהמים לא יגיעו ליד סולדת – כל מה שאמרתי הוא כך:
שאין כאן כל חשש שיעבור על איסור בישול – והרי הטעם שאסרו להפשיר מים הוא מפני שחששו שמא יבשל את המים ויעבור על איסור בישול וכדברי המ"ב הנ"ל – ובמקוואות שלנו אין לנו למיחש שיעבור על איסור בישול.

ניים ושכיב
הודעות: 585
הצטרף: ה' ינואר 16, 2014 2:21 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי ניים ושכיב » ד' ינואר 22, 2014 8:28 pm

חשבתי שאני יודע מך ערכי, אבל מתברר שמאז עברתי אינפלציה.
לא הבנתי איך זה שהמים יתחממו ליד''ס ולא יהיה בישול. מסתמא זה בגלל מש''כ הרב מבקש וכו' שיש הבדל בין מי שתיה למי רחיצה.
היכן כתוב חילוק שימושי זה?

אבן זועקת
הודעות: 440
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2013 1:36 am

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי אבן זועקת » ד' ינואר 22, 2014 8:57 pm

מה לא ברור? מבקש כותב לך שגזירת הפשר זה רק כשעושה כך בשבת ולא כשמשאיר משהו עם שעון שבת. כמו שמותר להדליק אור עם שעון שבת כך מותר להפשיר מים על ידו (וצע"ק למה נתפתל כל כך).
נערך לאחרונה על ידי אבן זועקת ב ד' ינואר 22, 2014 9:21 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' ינואר 22, 2014 9:15 pm

בנוגע לחזרה: אין כאן כל חשש של חזרה שלא אסרו חזרה בשבת אלא כאשר קיים חשש של שמא יחתה (ועיין מה שכתבתי לעיל הטעם מדוע אסרו חזרה בשבת) – אצל רדיאטור אין כל חשש של שמא יחתה.
כן הוא דעת האגר"מ עיין בדבריו שכתב. שמותר לשים מאכל על גבי פלטה חשמלית, היות וחז"ל לא אסרו אלא במקום שיכול לבוא לידי חיתוי ונמצא מבשל בשבת, אך בפלטה חשמלית (וה"ה - רדיאטור במקווה) שאינו יכול לזרז בישולו וגם לא לחתות בגחלים – על כגון דא לא גזרו חז"ל – וכן הוא דעת הרבה פוסקים ועיין שו"ת הר צבי.




עד כמה שזכור לי היה דיון לגבי הפעלת הסקה בשבת ע"י שעון שבת. ובשם הרב אלישיב הביאו שאסר בזה משום חזרה. ובשם הגרש"ז הביאו שסבר שכיוון שהמים בהסקה סגורים בתוך המערכת לא דומה להנחת קדירה ע"ג כירה ואין שייך בזה חזרה. לכאורה במקרה דידן לשניהם יהיה אסור כי כאן המים המתחממים הם מבחוץ ואינם סגורים.

מה שכתבת בשם האגרו"מ איני מבין, עד כמה שידוע לי אנשים מחמירים שלא להניח אוכל ישר על הפלטה החשמלית בשבת, והמקילים בזה הם הסוברים כדעת הגר"ע יוסף שעיקר היתרו מה שאין דרך לבשל כלל על הפלטה אלא רק לשמור חום (ולצמק במבושל) כל זה אינו שייך ברדאיטורים שבמקוואות שמרתיחים עמם מים צוננים.

אני גם לא מבין טכנית את כוונתך במה שכתבת שאינו יכול לזרז בישולו וכי אי אפשר להגביר את החום במערכת כמו בכל הסקה?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' ינואר 22, 2014 9:26 pm

שוב חשבתי שאולי אפשר לטעון כך. דלדעת הגרש"ז המתיר בהסקה, אם כן מה שהמים ברדיאטור מתחממים ע"י השעון שבת זה לא מיקרי חזרה מאותו טעם שהתיר בהסקה, ומי המקווה כיוון שמתחממים רק ע"י הראדיטור המתחמם מהמים המתחממים מהאש א"כ לא דמיא לכירה ואין בזה גזירת חזרה, והיינו שאע"פ שלעניין בישול לא נאמר שמיקרי כלי שני כי כח האש פועל בזה כל הזמן, אבל לעניין חזרה לא דמייא לכירה ושרי.
אבל לדעת הגרי"ש אלישיב לכאורה יהיה אסור.

להבהיר את דבריהם יש לשים לב כי אי אפשר לטעון שמותר שהרי השעון שבת עושה את החזרה, משום שחזרה אסורה גם בערב שבת סמוך לשבת כמו שמבואר בפרק כירה, ולכן ס"ל שה"ה בעושה על ידי שעון.

ניים ושכיב
הודעות: 585
הצטרף: ה' ינואר 16, 2014 2:21 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי ניים ושכיב » ד' ינואר 22, 2014 9:49 pm

אבן זועקת- נתחלף לך כותב בכותב. אני העליתי את הסברא שבשעון שבת אין גזירת הפשר. ושאלתי (ואני עדיין שואל) אם מישהו מכיר לה ביסוס.

רבינו אוצה"ח- מש'''כ בשם הגרשז''א שמותר להפעיל הסקה בשבת ע''י שעון שבת, שם היס''ב, ולמה אין בזה בישול? וגם הגריש''א אסר רק משום חזרה ולא משום בישול.
לפי"ז מותר להניח דבר שאינו מבושל ע''ג פלטה העתידה להדלק ע''י שעון שבת ולבשלו? (מדפדוף זריז בשש''כ (א,כו [לב במהד' ג']) ובאורח''ש (ב,סח) נלענ"ד שאסור).

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' ינואר 22, 2014 9:53 pm

רבינו אוצה"ח- מש'''כ בשם הגרשז''א שמותר להפעיל הסקה בשבת ע''י שעון שבת, שם היס''ב, ולמה אין בזה בישול? וגם הגריש''א אסר רק משום חזרה ולא משום בישול.


אין בזה בישול כי השעון שבת ערוך מאתמול ואין המעשה מתייחס לשבת אלא לחול ומותר לעשות כעין פותקין מים לגינה (בלי להכנס לסברת האגרות משה לאיסור, שצריך לדעת גדריה)
לשים אוכל אפילו מבושל על פלטה שתידלק אח"כ זה בכלל איסור חזרה. וזו סברת הגרי"ש אלישיב לאסור ובזה מסכים גם הגרש"ז שיש בזה חזרה. וזה מה שהבאתי למעלה שלעניין איסור חזרה סברתם היא שאסור לא רק במניח על הפלטה בשבת אלא אפילו אם האוכל היה מונח על הפלטה מערב שבת ובשבת תידלק הפלטה ע"י שעון שבת.

מכל מקום להניח בשבת דבר שאינו מבושל על הפלטה ואח"כ יידלק השעון ויבשל, וודאי לא גרע מגרם בישול שאסור גם מצד בישול אע"פ שיש לדון שאינו חייב.

ניים ושכיב
הודעות: 585
הצטרף: ה' ינואר 16, 2014 2:21 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי ניים ושכיב » ד' ינואר 22, 2014 10:21 pm

נראה לי שסו''ס קלטתי. ייש"כ רבינו אוצה''ח!
כוונתך שבמקוה ובהסקה המים כביכול מונחים על הכירה מע''ש, ולכן אין בעיה אפי' של בישול וכש''כ הפשר. רק יש שאלה של חזרה.
נכון?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' ינואר 22, 2014 10:25 pm

נכון כי אז את מעשה הבישול עושה השעון ומצד בישול זה מותר.

מבקש לדעת ולהבין
הודעות: 102
הצטרף: ג' אוקטובר 29, 2013 10:23 am

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי מבקש לדעת ולהבין » ד' ינואר 22, 2014 10:33 pm

ניים ושכיב.
אל יחר אפיך ואדבר אך הפעם.
שים לב שאתה עובר מעניין שלא באותו עניין. בנוסף. כל המשא ומתן איתך מתנהל על תגובות שלא ממין הטענה – קיימת בעצמך - טענו בחיטים והודו לו בברוך שאמר.
ואפרט שיחתי
תחילה שאלת מהפשר מים מול המדורה.
בהמשך התעוררת בעקבות מה שכתבתי לשאול מדוע אין כאן חשש חזרה.
עתה אתה מבקש לומר שיש בזה חשש בישול.
הגד לי הכול בסדר‼!
אני מצרף לך את תשובתו של הגרצ"פ ז"ל אשר הפניתי אותך לעיל.
ובזה סיימתי אתך.
קבצים מצורפים
שות הר צבי.pdf
(93.31 KiB) הורד 296 פעמים

ניים ושכיב
הודעות: 585
הצטרף: ה' ינואר 16, 2014 2:21 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי ניים ושכיב » ד' ינואר 22, 2014 10:48 pm

אנא קבל את התנצלותי הכנה.
הריני מודה שאינני יודע בין ימיני לשמאלי בהלכות שבת בכלל, ובשום דבר אחר בפרט.
לצערי, עקב תת-התבונה שלי, לא אוכל להתחייב להמנע משטותים מופלגים שכאלו בעתיד, ועמך הסליחה.

מבקש לדעת ולהבין
הודעות: 102
הצטרף: ג' אוקטובר 29, 2013 10:23 am

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי מבקש לדעת ולהבין » ה' ינואר 23, 2014 11:07 am

בסי' שכ"ו סעיף ד' לא ישתטף אדם בצונן כל גופו ויתחמם כנגד המדורה, מפני שמפשיר מים שעליו ונמצא כרוחץ כל גופו בחמין.- ותפס המחבר כדברי הרמב"ם שכתב בפרק כ"ב (ה"ג) מפני שמפשיר מים שעליו ונמצא כרוחץ כל גופו בחמין - שלא כדעת שאר הראשונים, כמו, הרא"ש המרדכי התוס' ורש"י שכתבו, מפני שמפשיר מים שעליו, וכוונתם במקום שיכול לבוא לידי יד סולדת וכן הוא בירושלמי ועיין ב"י.

ולכאו' מכאן ראיה שסבר המחבר שהרוחץ אסור לו להפשיר מים שעליו בכל אופן, ולאו דווקא במקום שהיד סולדת. שלא כמו אצל מים לשתות שאסור להפשיר אלא במקום שהיד סולדת וכדברי המחבר (שי"ח י"ד) מותר ליתן קיתון של מים או שאר משקים כנגד האש להפיג צנתן, ובלבד שיתנם רחוק מהאש בענין שאינו יכול להתחמם באותו מקום עד שתהא היד סולדת בו.

ולא מצאתי דבר זה בשש"כ.

תיקונים
הודעות: 136
הצטרף: ד' ינואר 08, 2014 11:47 am

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי תיקונים » ה' ינואר 23, 2014 1:08 pm

עיין שש"כ פרק יד סעיף כ"ד לא יקרב את הידיים הלחות לחום התנור, אף אם אין חום התנור מגיע לשיעור שהיה סולדת בו.
אכן הרבה נכשלים בזה וישנם אנשים שמונעים עצמן מלנגב במגבת משום חשש סחיטה ולכן נעמדים ליד רדיאטור וכדומה, והם אינם יודעים שאסור לעשות כן ונחשב להם הדבר כאילו רוחצים בשבת בחמין.

תיקונים
הודעות: 136
הצטרף: ד' ינואר 08, 2014 11:47 am

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי תיקונים » ה' ינואר 23, 2014 2:41 pm

רבנים לא הבנתי בדיוק על מה הנידון כאן.
ומדוע שיהא כאן חשש חזרה גם מדוע שיהא כאן איסור להפשיר.
אין כאן "חזרה" כמו שאין "חזרה" בכל תבשיל שמותר להחזירו בשבת על הכיריים כאשר מתקיים בה כל כללי ותנאי החזרה. ובמקוואות מתקיימים כל התנאים, הדרך הוא לחמם את המים עד לדרגה מקסימאלית מבערב שבת עד ליל שבת לערך, ואז הרדיאטורים מפסיקים לפעול ובשבת בבוקר כשהם מתחילים לפעול שוב המים שבמקווה עודם חמים קצת, כך שמתקיים בהם כל תנאי החזרה.
כמו כן אין כאן איסור להפשיר את המים, כאשר לא רק להפשיר אותם מותר אלא גם להרתיח אותם מותר. אם זה מפני שהמים עודם קצת חם מאמש ואין בישול אחר בישול בלח כל עוד המים אינם צוננים, כמו כן מותר להרתיח את המים עד ליד סולדת שהרי לא הוא מרתיחן, אלא ההסקות והרדיאטורים הנמצאים במקווה, ולמי זה איכפת שהם מגיעים לידי רתיחה.
כפי הנראה אישתמיטתיה לכון רבנים שהנוהל הוא להרתיח את המקווה עד לדרגה מקסימאלית מבערב שבת ובליל שבת כשהם רותחים המערכת מפסיקה לפעול וחוזרת לפעולה בשבת בבוקר.

ספריית הרמבם
הודעות: 53
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 1:31 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי ספריית הרמבם » ה' ינואר 30, 2014 9:54 am

שלום
בחוברת "מקוה ישראל" (ירושלים תשע"א) , שהו"ל הרב זאב נוימן שליט"א על פעילות הראי"ה קוק למען המקוואות, ישנו נספח: על טבילת גברים. בפרק זה מובא גם מנהגו של הרא"יה קוק גופו לטבול בכל יום.

עושה חדשות
הודעות: 12641
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יוני 01, 2016 10:58 pm

בברכה המשולשת כתב:כהערה- מה שהביא הרב להבין שאדוננו הגר"א סבר כהשו"ע בעניין בטלה טבילת עזרא- יעויין בתומע"ר תרמ"ד אות י"ג (מובא בסידור אזור אליהו בהשכמת הבוקר)- בטבילת בעלי קרי לתפילה היה נזהר ומזהיר מאד שלא להתפלל עד שיטבול

ראוי לציין גם לד' הגר"א ביו"ד סי' שלג סק"א, ודו"ק.

זיסע יונגאלע
הודעות: 301
הצטרף: ה' אוגוסט 18, 2011 2:02 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי זיסע יונגאלע » ה' יולי 20, 2017 1:12 pm

מבקש לדעת ולהבין כתב:מה זאת אומרת להתפלל בטהרה אי משום טבילת עזרא והרי על זה מדבר השו"ע ואם משום תוספת קדושה אם אין לי טעות המושג הזה של תוספת קדושה מקורו בהאר"י הקדוש והבעש"ט זי"ע ולפני כן לא שמענו. יש טהור ויש טמא אך תוספת קדושה מלנן.



תלמוד בבלי מסכת ביצה דף יט עמוד א

תנו רבנן: כיצד מגב לגב? הרוצה לעשות גתו על גב כדו, וכדו על גב גתו - עושה. כיצד מחבורה לחבורה? היה אוכל בחבורה זו ורוצה לאכול בחבורה אחרת - הרשות בידו.
וברש"י
עושה - גתו על גב טבילה זו שהטביל לשם כדו, ואין צריך לחזור ולהטביל לשם גת, וההיא טבילה שניה - הבא להחמיר על עצמו ולהטביל, קתני מתניתין שהוא מטביל ביום טוב, שאין כאן תקון כלי ואינה טבילה, שהרי אינה צריכה.
בחבורה זו - על פסחו, והיה טמא או כליו טמאין, וטבל לדעת כן.
הרשות בידו - ואין צריך לחזור ולטבול, וקאמרה מתניתין, דאם בא להחמיר ולהטביל כליו לשם חבורה האחרת - מטביל ביום טוב.

שש ושמח
הודעות: 1544
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי שש ושמח » ה' יולי 20, 2017 2:31 pm

מקור יפה, אך לא בדיוק לתוספת קדושה כפי שמקובל להבין, שם הכוונה שמחמיר לחשוש אולי בכל אופן נטמאו הכלים.

זיסע יונגאלע
הודעות: 301
הצטרף: ה' אוגוסט 18, 2011 2:02 pm

Re: מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

הודעהעל ידי זיסע יונגאלע » ד' יולי 26, 2017 2:23 pm

שש ושמח כתב:מקור יפה, אך לא בדיוק לתוספת קדושה כפי שמקובל להבין, שם הכוונה שמחמיר לחשוש אולי בכל אופן נטמאו הכלים.

1. אם הוא אכן חושש שנטמא, אסור לו להטביל, כי על הצד שנטמא - הטבילה היא תיקון כלי ביו"ט ואסור. כל ההיתר זה על הצד שלא נטמא.
רש"י: שאין כאן תקון כלי ואינה טבילה, שהרי אינה צריכה

2. מה גם שצריך להבין מה גרם לו לחשוש שנטמא בכל זאת. מדוע אם הוא החליט להמשיך לאכול בחבורה הראשונה/לעבוד בזיתים - הוא לא מחמיר וחושש אולי בכל אופן נטמאו הכלים. ואם הוא החליט לאכול בחבורה השניה/לעבוד ביין הוא כן חושש ?
אדם שמחמיר וחושש אולי בכל אופן נטמאו הכלים (או גוף האדם, כברש"י שם) - משהו גרם לו לחשש הזה. אבל וודאי לא משהו "מיסטי"[-שם מושאל] כהחלפת חבורה במחשבתו, וכהחלפת תוכניות העבודה [משמן ליין] במחשבתו.
(אגב, כמה וכמה ת"ח אמרתי להם שזה המקור היחיד בש"ס לכאורה שמצינו טבילה שהיא לא להוציא מטומאה, [גם מטומאה קלה לחמורה]. אלא ל....(תוספת קדושה/שם אחר שתמצא לנכון, אבל לא להוציא מטומאה או מספק טומאה). אכן בינתיים הודו לי בזה, אבל הייתי רוצה לבדוק זאת יותר טוב.
אשמח לשמוע.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 513 אורחים