מקוה בגלילות ליטא , גדוליה וישיבותיה

נוטר הכרמים

והנה עוד השלמה-לתועלת הרבים.

טבילת עזרא כעצה טובה.

א) לשמיעת התפילה במרום. אורחות חיים להרא"ש אות עא, וז"ל: אל תתפלל בלא נקיות כפים ובלא טהרה כי תפילתך לא תהא נשמעת.

ב) להנצל מעבירה. במאירי ברכות כו,ב כתב, שאף שכלל גדול אמרו אין דברי תורה מקבלים טומאה, מ"מ טבילה זו קדושה גדולה היא וכל המחמיר תבוא עליו ברכה וכו', ולא עוד אלא שכמה פעמים אדם ניצול בסיבתה מן העבירה.

ג) לנקיות הלב. בספר הישר המיוחס לר"ת שער יג, וז"ל: וירגיל לרחוץ ולטהר גופו בכל פעם, אז ישכיל לעשות כי נקיות הגוף יחדש נקיות הלב.

ד) לענין ההשגה. כתב האריז"ל (שער רוה"ק) שאין דבר מוכרח וצריך אל האדם בענין ההשגה כמו הטבילה, שצריך שיהיה האדם טהור בכל עת.

ה) שיתקבלו דבריו בבי מדרשא. בארחות יושר ע' טהרה כתב הגר"ח קנייבסקי שליט"א שהספרים שנתקבלו בכלל ישראל הם דווקא מאותם המחברים שהיו נזהרין בטבילת עזרא.

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ש' דצמבר 25, 2010 10:27 pm

מערבבים כאן כרגיל כמה נושאים.
א. בנוגע לטבילה לקריו, הענין הוא כמו שכבר כתבו לעיל 'פופורציה', לדעת רוב הפוסקים בטלו לטבילתא, נכון שיש הידור מסויים בטבילה גם בזה"ז, אבל יוצאין יד"ח בט"ק גם בהידור זה, [הסיפורים על המקוואות וכו' הם ברובם בתקופות שלא היה מרחצאות בבתים], וודאי וודאי שמצוה קלה זו אינה דוחה תורה ותפילהוהחכם עיניו בראשו ולא יהפוך עיקר לטפל וטפל לעיקר, ולכן מיחו גדולי ראשי הישיבות והמשגיחים במי שהולך למקוה בישיבה.
[יתכן עוד שיש בזה גם חסרון צניעות כל שהוא כיון שאיננו מכת טובלי שחרית שטובלים גם ללא סיבה, ולכן הקפידו לעשות בצינעה דווקא].
וראה במע"ר החדש אות י"ח שיש ב' מצווות קטנות ועבירות היוצא מהם הם גדולים בכפלי כפליים, וכן מקוה בשחרית שהיא מידת חסידות, ובאים לידי חילול שבת. [גם במע"ר כתוב שיוצא שכרו בהפסדו היינו שיש שכר כל שהוא].
ומכאן אנו מגיעים לנידון השני על טבילה בשבת.
ב. צריך לדעת שיש שני נידונים בזה א. חשש סחיטה וכו' והב' מתקן. ועכ"פ חשש סחיטה אינה המצאה של רבינו הגר"א ומבואר כן בב"י בשם הראב"ד בבעלי הנפש שיש חשש סחיטה שהיה צריך לבטל משום כך טבילה גם בנשים אלא שמשום טבילה בזמנה מצוה דחו חשש סחיטת שיער דרבנן, אבל עכ"פ מבואר דבלא"ה אין לטבול [גם שאר החששות מבוארות בראשו' ואי"ה אצרף הרשום עמי בזה], וודאי לא התירו לדבר כזה שאינו אלא מידת חסידות.
ומש"כ יג"ל שתלמידי הגר"א לא שמעו לו בזה מלבד מה שהוא רחוק מן השכל אין כתוב כן במע"ר החדש אלא כך "הגאון החסיד דקהילתינו שהוא קורא תגר על הטובלים בש"ק שחרית, וששמע מתלמידיו שאינו רוצה בטהרתם ומוחה בידם" ופשוט שהכונה שמוחה בהטובלים ולא בתלמידיו.
והשמועה שהביאו מתלמידי הגר"א בירושלים, אני שמועה אחרת שמעתי מש"כ במנחת יצחק ששמע מזקני ירושלים שתלמידי הגר"א ביסוד הישוב כאן היו סוגרים את המקוואות בשבת, עד שבאו החסידים ופעם אחת מצאו את דלת המקוה שבורה בשבת, ואמרו מוטב שיעברו עבירה קלה מעבירה חמורה.

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » א' דצמבר 26, 2010 9:35 am

אליהוא כתב:ב. צריך לדעת שיש שני נידונים בזה א. חשש סחיטה וכו' והב' מתקן. ועכ"פ חשש סחיטה אינה המצאה של רבינו הגר"א ומבואר כן בב"י בשם הראב"ד בבעלי הנפש שיש חשש סחיטה שהיה צריך לבטל משום כך טבילה גם בנשים אלא שמשום טבילה בזמנה מצוה דחו חשש סחיטת שיער דרבנן, אבל עכ"פ מבואר דבלא"ה אין לטבול [גם שאר החששות מבוארות בראשו' ואי"ה אצרף הרשום עמי בזה], וודאי לא התירו לדבר כזה שאינו אלא מידת חסידות.
ומש"כ יג"ל שתלמידי הגר"א לא שמעו לו בזה מלבד מה שהוא רחוק מן השכל אין כתוב כן במע"ר החדש אלא כך "הגאון החסיד דקהילתינו שהוא קורא תגר על הטובלים בש"ק שחרית, וששמע מתלמידיו שאינו רוצה בטהרתם ומוחה בידם" ופשוט שהכונה שמוחה בהטובלים ולא בתלמידיו.
והשמועה שהביאו מתלמידי הגר"א בירושלים, אני שמועה אחרת שמעתי מש"כ במנחת יצחק ששמע מזקני ירושלים שתלמידי הגר"א ביסוד הישוב כאן היו סוגרים את המקוואות בשבת, עד שבאו החסידים ופעם אחת מצאו את דלת המקוה שבורה בשבת, ואמרו מוטב שיעברו עבירה קלה מעבירה חמורה.

על אחרון ראשון, לשון מע"ר החדש אכן איננה ברורה, אבל לפירושך יש כאן כפילות מיותרת: "הגאון החסיד דקהילתינו שהוא קורא תגר על הטובלים בש"ק שחרית, ושמע מתלמידיו שאינו רוצה בטהרתם ומוחה בידם", אני עדיין סבור שהכוונה שהוא מחה בתלמידיו שלא יטבלו, אלא שאין חובה לפרש כמו שכתבתי למעלה שהם או חלקם עברו על דבריו.
על ראשון אחרון, חשש מתקן אינו ברור, וממילא לא נפסק לדינא (ואינו כחשש סחיטה שאפשר להזהר בו, כך שאם הותר לנשים הותר לכל), וחשש סחיטה מלבד שהוא ספקא דרבנן (במח' הראשונים האם בכלל יש סחיטה בשער מדרבנן) הרי הוא גם מלאכה שאינה צריכה לגופה.

נוטר הכרמים

חמרא טבא למאריה דעובדא טב רבינו איש הספר.

ואציין כאן גם למובאתו החשובה באשכול 'מי יבוא בסוד קדושים'.
-------------------------------------------------------

ועתה לכמה תגובות מלאות ענין שקבלתי באישי, הנה אחת מהן:

לא זו הדרך להליץ בהתקפה על חפים מפשע, סליחה על הביטוי.
אגב, זו סגולתה של טבילת עזרא, איבוד פרפורציות. גמ' מפורשת היא בברכות כב,א על אחד שנמנע מעבירה מחמת שלא היו ארבעים סאה לטבול בהם, היש לך איבוד פרפורציות גדול מזה.
ידועים דברי רבי אהרן הגדול מקרלין על סגולת המקוה יותר מכל המצות למרות שאינה מצוה, וכן על הנזק שבעצבות למרות שאינו עברה.

נוטר הכרמים

והנה עוד כמה.

כתב לי אחד מחכמי קהלא קדישא הדין:

בענין מקוה בשבת:
הגרי"ש אלישיב נהג ללכת להורנשטיין ולהכנס לחמה. בשעה מוקדמת מאד. פעם ראה אותו בחור חסידי [כיום אברך באשדוד]. ביום א' התייצב אצלו ושאל לפי תומו אם מותר לטבול בחם בשבת. השיב לו בשלילה.
ביקש הבחור מחילה מראש ואמר: אבל ראיתי שהרב טבל...
השיב לו הגרי"ש: דאס הייסט קאכעדיג?...
ונמצינו למדים שאת עצם הטבילה בשבת לא שלל, ולא חייש לסחיטה. וגם ש'מקוה חמה' לא הכוונה לכל חמימות שהיא אלא בגבול מסויים ואצל הגרי"ש החמימות [הרותחת מאד!] של הורנשטיין לא נחשבה לחמה כ"כ.

השבתיו:
הסיפור יפה. זה מזכיר לי את הסיפור על הסטייפלער שטען שחם נקרא שא"א לרדת למקוה בפעם אחת, בהורנשטיין זה יותר רותח מזה?

הוא חזר וכתב:
בהורנשטיין רותח להחריד...
עוד סיפור, נאמן: בתקופת השואה הזדמנה קבוצת בחורים גוראיים לברנוביץ' והמקוה בשבת היתה סגורה. קפצו מבעד לחלון וא' שבר את רגלו. הוצרכו להזעיק עזרה וממילא נתפרסם הדבר.
אחרי שטיפלו בפצוע הביאום אל ר' אלחנן שנזף בהם קשות על החילול שבת...
כשהעסקנים שהביאום לביתו החלו ללכת אחרי שהתקררה דעתם בעקבות נזיפתו, רמז לבחורים להשאר, וכשנשארו לבד אמר להם: אין לכם מה לעשות? למה כולם צריכים לדעת שהלכתם? גם אני הולך כל שבת, מוקדם מאד, ואף א' לא יודע... בפעם הבאה תבואו אלי ואתן לכם מפתח.

יש לי צ"ע על הסיפור כיון שבברנוביץ' היה מרכז חסידי סלונים וקשה להניח שהמקוה היתה סגורה, אז אולי יש כאן טעות בפרטים, אני צריך לברר שוב. אבל הסיפור עצמו נאמן ביותר כי חלק מהם שרד את השואה וסיפר.אני מכיר חלק מהשמות.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' דצמבר 27, 2010 7:29 pm

סתם בשביל הענין, בהורנשטיין, יש מקוה קר, חם ורותח. וצ"ל שהבחור החסידי כיום אברך באשדוד, ראה שהרב טבל במקוה רותח.
ועוד: מביתו של הרב עד הורנשטיין יש כו"כ מקוואות. ומפני מה הרחיק הרב להורנשטיין?
ועוד וכי הרב לא יכל לענות לבחור בשפה ערוכה: בחם מותר ברותח אסור?

בקיצור, כל זמן שלא יתאמתו הדברים, (ולדידי אין ספק שמדובר בשקר גס), הרי הם דברי ליצנות, נמוכים בסגנונם ומופקרים בהוראתם.

[והאמת אהובה יותר, אחהמ"ר מיד"נ נוטר שליט"א]

אורי אגסי · הודעהעל ידי **אורי אגסי** » ג' דצמבר 28, 2010 2:00 am

מה נהג הגרי"ש איני יודע. מה שכן ידוע לי על הגר"ש וואזנר שלפחות בירושלים טובל הוא בשב"ק בבוקר במקוה חם. בב"ב איני יודע.

אתנחתא1 · הודעהעל ידי **אתנחתא1** » ג' דצמבר 28, 2010 3:38 am

לגבי טבילת הפרושים בירושלים.

לפלא שלא סופר (אף שהוזכר לעיל ברמז) כאן הסיפור הידוע מר' אורי הוריינשטיין (היה מראשוני החסידים בירושלים, חתנו של הקרן אורה בנו היה הגאון ר' ישעי' הוריינשטיין ונכדו הגאון ר' יעקב הוריינשטיין מחוגו של מהרי"ל דיסקים, ומצאצאיו - ר' משה בלוי וכו') ומכיון שהגיע לירושלים המקוה היה סגור ומסוגר בשבת קודש בבוקר, ושבר הדלת, ומני אז נפתח המקוה.

בור הגולה · הודעהעל ידי **בור הגולה** » ג' דצמבר 28, 2010 5:41 pm

צ"ל אורנשטיין.

אתנחתא · הודעהעל ידי **אתנחתא** » ה' דצמבר 30, 2010 1:25 am

בגביע גביע הכסף לר' בנימין תלמיד הגר"א בהקדמה מסופר "היה טובל שחרית וערבית בקיץ ביאור ובחורף תבר גזיזא דברדא מלבד ביום השבת"

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ה' דצמבר 30, 2010 2:01 am

את הסיפור על המקוה בירושלים הבאתי לעיל מהמנחת יצחק. יש לך מקור אחר??
[אתנחתא = אתנחתא1??]
בתומע"ר בית יעקב כבר מובא שהגר"א הזהיר את תלמידיו לטבול לקריים.
[הסיבה שלא מוזכר במע"ר הוא משום שאינו אלא מדת חסידות וכמ"ש למעלה, ועי' בהקדמת המע"ר שלא הזכיר מילי דחסידותא.
ופשוט דזה גם הטעם שלא הוזכר ד"א בלא נט"י, למרות שנמצא בכת"י ר' סעדיה,
ואין מזה הכרח כהשמועה על הגר צדק שנתחבט בזה הרב קמינצקי בישורון].

מש"כ למעלה ברמז ובמפורש על החילוק בין הארצות החמות לקרות,
איתא כן להדיא בספר המנהגות מלוניל.

מי הראשון שהמציא את הטבילה היומית?

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ה' דצמבר 30, 2010 2:02 am

אגב, מה זה בוקר וערב???

אתנחתא · הודעהעל ידי **אתנחתא** » ה' דצמבר 30, 2010 3:28 am

[לגבי שינוי השם, מאז קריסת הפורום, לא יכולתי בשום פנים להיכנס בשם אתנחתא, ונסיתי שם חדש שזה רק הועיל פעם אחת בלבד ומאז לא יכולתי אפילו ליצור שם חדש, עד שריחמה המערכת]

טבילת ערב היא ממש דבר מחודש אבל כך מבואר שם. (שם מבואר שהיה כמעט כמו צמחוני ולא אכל רק זרעונים לא בשר ולא לחם)

הסיפור מסופר ע"י רבי בצלאל לנדאו במחניי תשכא גליון נח עמ' 77

"הכולל בירושלים נתכונן ע"י ר' אורי, אבי משפחת אורנשטיין , ראש וראשון לחסידי חב"ד בירושלים שעלה מצפת בשנת תר"א והוא שעמד במערכה קשה עם מנהיגי הפרושים על מאמציו לקיים את מנהגי החסידות כדרכו.
בשבת לפנות בוקר כאשר התכונן ללכת למקוה הציבורית אשר בחורבת רבי יהודה החסיד להיטהר ולהתקדש מצא את דלת המקוה נעולה בפניו, הוא לא השלים עם סגירת שער טהרה, ולשבת הבאה שכר לו גוי שהיה פורץ לפניו את דלתות המקוה. יש המספרים כי אותו גוי שהיה פורץ את שערי המוקה לפני רבי אורי שידל את המואזין לאחר את קריאתו כדי שהפרושים ידליקו את נרות חנוכה יחד עם החסידים המדליקים את הנרות לאחר תפילת ערבית.

לאחר שנים רבות כאשר רבי מאיר אויערבויך מקאליש נתקבל כרבה של ירושלים באו מנהיגי הפרושים והתאונן לפניו על מעשיו של רבי אורי הטיח לפניהם "אם רבי אורי מבקש להחזיק את המקוה פתוחה - יש להיענות לבקשתו".

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » ה' דצמבר 30, 2010 4:04 am

אתנחתא כתב:בשבת לפנות בוקר כאשר התכונן ללכת למקוה הציבורית אשר בחורבת רבי יהודה החסיד להיטהר ולהתקדש מצא את דלת המקוה נעולה בפניו, הוא לא השלים עם סגירת שער טהרה, ולשבת הבאה שכר לו גוי שהיה פורץ לפניו את דלתות המקוה.

הסיפור נשמע מופרך, גם המקוה של הספרדים היה סגור בשבת? אלא ע"כ או שמדובר בדמיון, או בפרובוקציה מכוונת (מלחמה על הצביון).

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ה' דצמבר 30, 2010 4:08 am

לבסוף מואס באחרים העושים....

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » ה' דצמבר 30, 2010 8:13 am

שוב עלה בדעתי שר' אורי אורנשטיין לא היה החסיד הראשון בירושלים. ר' אהרן משה מגזע צבי, תלמיד החוזה, ישב בירושלים כבר בתקצ"ט.

בן פקועה · הודעהעל ידי **בן פקועה** » ה' דצמבר 30, 2010 3:58 pm

אליהוא כתב:את הסיפור על המקוה בירושלים הבאתי לעיל מהמנחת יצחק. יש לך מקור אחר?

עי' כאן בעמוד שלפני האחרון: http://www.shaalvim.co.il/pub/maayan3/0 ... 074-86.pdf

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' דצמבר 30, 2010 4:06 pm

בעניין מה שכתוב על ר' בנימין שקלובער נראה שהנושא שם הוא דרכי הבריאות כמו שאר הדברים שם וזה הכוונה שיהי רוחץ בוקר וערב ואין לזה עניין בכלל לטבילת עזרא.

לעיקר הדבר לגבי ימות החול מפורש בחיי"א שראוי לטבול.

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » ה' דצמבר 30, 2010 5:01 pm

קיבלתי במייל מחבר שאינו רשום (לבקשתו נמחקו פרטי הישיבה):

כשלמדתי ב*** סיפרו שבעבר תיכננו לעשות שם מקוה במקלט של אחד הפנימיות, ובאמצע הביצוע נכנס ראש הישיבה לרב שך, שהורה לו לעצור מיידית את הכל, משום שאין עושים מקוה בישיבה. והבלוקים שהיו מונחים שם היו למצבה תמידית לענין הזה.

רוצה לרצות · הודעהעל ידי **רוצה לרצות** » ה' דצמבר 30, 2010 5:10 pm

יגל כתב:קיבלתי במייל מחבר שאינו רשום (לבקשתו נמחקו פרטי הישיבה):

כשלמדתי ב*** סיפרו שבעבר תיכננו לעשות שם מקוה במקלט של אחד הפנימיות, ובאמצע הביצוע נכנס ראש הישיבה לרב שך, שהורה לו לעצור מיידית את הכל, משום שאין עושים מקוה בישיבה. והבלוקים שהיו מונחים שם היו למצבה תמידית לענין הזה.

זכותו תגן עלינו, שכל מעשיו בזה היו להרבות גדרי הקדושה בישיבות, ואכמ"ל. וכן במה שביטל הפנימיות בישי"ק מטעם זה.

אתנחתא · הודעהעל ידי **אתנחתא** » ה' דצמבר 30, 2010 6:30 pm

לגבי הבאת העובדות של ר' בנימין שקלובר ור"א אורינשטיין, המטרה היתה להביא שבשבת לא הלכו תלמידי הגר"א לטבול וכו' ולא להביא שהלכו (על חסידים ומתקדשים ליטאים שהלכו כל יום לטבול, יש לי הרבה חומר) (לגבי ר"ב שקלובר, הרבה התלבטתי שזה מטעם בריאות, אך קשה להבין ששבירת קרח בחורף יש בה משום בריאות, והדברים כלל לא מוכרעים).

לא הבנתי את הקושיא הגדולה ממקוה של ספרדים. כלום אתה כל כך בקי בתקופה שברור לך שהמקוה של ספרדים הי' נגיש לאשכנזי חסיד? (הרי המתח בין אשכנזים והספרדים בירושלים ובאה"ק היה אף יותר גדול מאשר המתח בין חסידי ומתנגדים גם בירושלים שרממ"ש היה מתנגד וותיק לחסידות (בניגוד לר"י שקלאוער, שעליו אמרו מואב ולא מואבית, בגלל שנשא בזוו"ש בת חסידים) כמובן שאיני קובע מסמרות שהסיפור היה, (ושמעתי את סיפור גם במסורת המשפחה נכדי רא"א ממשפחת ר"מ בלוי, שכמה מהם בקיאים היטב בהיסטוריה הירושלמית מפי ספרים וסופרים ולפי דבריהם זה שציווה לסגור המקוה היה ר' יוסף זינדל סלנט).

גם לא הבנתי הקשר לעובדה שר' אהרן משה מבראד מגזע צבי הקים הקהילה החסידית הראשונה בירושלים, ומה בכך? (העובדות הן שר' א"מ הגיע בשנת תקצ"ט, ור"א אורינשטיין כבר היה שם בשנת ת"ר).

[אגב, שבאגב כקוריוז אציין, שאחרי שהבאתי את שני המקורות, מר' בנימין ורא"א, שמתי לב שיש להם זיקה משפחתית דרך צאצאיהם, בנו של רא""א הגאון ר"י, נשא לבת ר' משה מגיד משקלוב נכדו של ר' בנימין ריבלין]

נוטר הכרמים

רבינו אתנחתא,
למה לא תאלפנו בינה והשכל, על המתקדשים והמטהרים מכל פינות ומחנות, מהם יראו וכן יעשו?

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ה' דצמבר 30, 2010 7:47 pm

אתנחתא כתב:בגביע גביע הכסף לר' בנימין תלמיד הגר"א בהקדמה מסופר "היה טובל שחרית וערבית בקיץ ביאור ובחורף תבר גזיזא דברדא מלבד ביום השבת"

יש לציין דבמ"ב סי' ש"כ ס"ק לו, מתיר לתבור גזיזא דברדא בשבת וכ' דיש לסמוך על המקילין לצורך שבת [אולי כוונתו לטבילה] - ובשו"ע הגר"ז סי' ש"כ סעי' יח נקט כהמ"א להחמיר בשבירת נהר או באר.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' דצמבר 30, 2010 9:55 pm

בקבצי היכל בהבעש"ט התפרסמו סדרת מכתבים בהם נלקטו המקורות על טבילה בכל יום.
אולי כאן ראוי להזכיר מה שהעליתי במקום אחר, דבר מעניין שכתב ר"י סרוג, לדבריו [איני זוכר אם מפורש אמר כן בשם האר"י] טבילה היא רק לבע"ק ולא לנטמא מחמת תשמיש. ולא ראיתי שעמדו בזה.

צפנת פענח · הודעהעל ידי **צפנת פענח** » ו' דצמבר 31, 2010 12:40 am

בנערותי שמעתי לספר מא' מידידי על הגאון הסטייפלר זצ"ל, השתמש במקוה של ויזניץ בשבת בבוקר, פעם קרה שחיממו המים יותר משהיו רגילין לחמם, ונכנס הסטייפלער עם רגלו האחת, ונשאר עומד רגע קט להתבונן מה לעשות, ומיד נפלט מפיו "פארט א חסיד" וירד וטבל.
וידידי, הלך לשאול את בנו גאון דורנו רבי חיים שליט"א, על אמיתת הסיפור, והגר"ח לא אימן ולא הכחיש הדברים.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' דצמבר 31, 2010 1:42 am

יגל כתב:קיבלתי במייל מחבר שאינו רשום (לבקשתו נמחקו פרטי הישיבה):

כשלמדתי ב*** סיפרו שבעבר תיכננו לעשות שם מקוה במקלט של אחד הפנימיות, ובאמצע הביצוע נכנס ראש הישיבה לרב שך, שהורה לו לעצור מיידית את הכל, משום שאין עושים מקוה בישיבה. והבלוקים שהיו מונחים שם היו למצבה תמידית לענין הזה.

סליחה שאני מנדנד, אבל בישיבה ליטאית כמובן שלא היה עולה על הדעת לבנות מקוה במרתף, בישיבה חסידית הלך הראש ישיבה להתיעץ עם הרב שך?

צפנת פענח כתב:בנערותי שמעתי לספר מא' מידידי על הגאון הסטייפלר זצ"ל, השתמש במקוה של ויזניץ בשבת בבוקר, פעם קרה שחיממו המים יותר משהיו רגילין לחמם, ונכנס הסטייפלער עם רגלו האחת, ונשאר עומד רגע קט להתבונן מה לעשות, ומיד נפלט מפיו "פארט א חסיד" וירד וטבל.
וידידי, הלך לשאול את בנו גאון דורנו רבי חיים שליט"א, על אמיתת הסיפור, והגר"ח לא אימן ולא הכחיש הדברים.

: ב.jpg (82.15 KiB) נצפה 9666 פעמים

המוזכר מעלה שהגר"ח הלך עם אביו הקה"י, בודאי אין הכונה שהלכו יחד לטבול, שהוא אסור מדינא דגמ', אלא מן הסתם הגר"ח חיכה בחדר החיצון. ועפ"ז צ"ל שדברי הקה"י 'פארט אחסיד' נשמעו בקול רם עד מקום עמידת הגר"ח. וי"ל. ואת"ל שהגר"ח בכלל לא היה שם, א"כ קשה מה רצה אותו הידיד לשמוע מהגר"חו? שמא סבר שהקה"י חזר לביתו וסיפר לבנו את המעשה ואת אמירת 'פארט אחסיד'? וצ"ע.

: א.jpg (93.84 KiB) נצפה 9665 פעמים

: ג.jpg (184.75 KiB) נצפה 9664 פעמים

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » ו' דצמבר 31, 2010 8:29 am

אתנחתא כתב:לא הבנתי את הקושיא הגדולה ממקוה של ספרדים. כלום אתה כל כך בקי בתקופה שברור לך שהמקוה של ספרדים הי' נגיש לאשכנזי חסיד? (הרי המתח בין אשכנזים והספרדים בירושלים ובאה"ק היה אף יותר גדול מאשר המתח בין חסידי ומתנגדים גם בירושלים שרממ"ש היה מתנגד וותיק לחסידות (בניגוד לר"י שקלאוער, שעליו אמרו מואב ולא מואבית, בגלל שנשא בזוו"ש בת חסידים) כמובן שאיני קובע מסמרות שהסיפור היה, (ושמעתי את סיפור גם במסורת המשפחה נכדי רא"א ממשפחת ר"מ בלוי, שכמה מהם בקיאים היטב בהיסטוריה הירושלמית מפי ספרים וסופרים ולפי דבריהם זה שציווה לסגור המקוה היה ר' יוסף זינדל סלנט).

גם לא הבנתי הקשר לעובדה שר' אהרן משה מבראד מגזע צבי הקים הקהילה החסידית הראשונה בירושלים, ומה בכך? (העובדות הן שר' א"מ הגיע בשנת תקצ"ט, ור"א אורינשטיין כבר היה שם בשנת ת"ר).

ר' אהרן משה מבראד לא טבל בשבת?

איש_ספר כתב:סליחה שאני מנדנד, אבל בישיבה ליטאית כמובן שלא היה עולה על הדעת לבנות מקוה במרתף, בישיבה חסידית הלך הראש ישיבה להתיעץ עם הרב שך?

מדובר בישיבה ליטאית חשובה. כאמור, קיבלתי את הדבר במייל מחבר, שנאמן עלי. מלבד זאת אין לי אחריות על הסיפור.

אורי אגסי · הודעהעל ידי **אורי אגסי** » ו' דצמבר 31, 2010 9:03 am

אני דוקא שמעתי על ישיבה חסידית (כלל-חסידית) שהחלו בבניית מקוה לפני עשרות שנים, והופסקה הבניה דוקא עפ"י הוראתו של הבית ישראל מגור זי"ע שטען שאין לזה מקום בבנין הישיבה. (כידוע שבגור הבחורים טובלים רק אחת לג' ימים). וג"כ ניתן עד היום לראות את המקום שיועד למקוה.

צפנת פענח · הודעהעל ידי **צפנת פענח** » ב' ינואר 03, 2011 3:28 am

שמעתי סיפור, ואולי נדפס באיזהו מקומן, שבזמן שפרצה בירושלים מחלוקת בין החסידים תלמידי הבעש"ט לבין תלמדי הגר"א, אודות השתמשות במקוה בשב"ק בבוקר, והלכו שני הצדדים לחכם הספרדי חכם באשי בכיהן אז כראשון לציון ורב בירושלים, ואחר שמיעת טענת הצדדים ולא ידע להשית עצה לנפשו וע"פ ההלכה להטות הדין לא' מן הצדדים, אז לקח את הספר שם הגדולים להחיד"א ז"ל, ורצה לנחש על פיו את מי מתאר ומפאר החיד"א יותר, רבן של חסידים או רבן של המתנגדים, דהיינו הבעש"ט הקדוש או רבינו הגר"א, ועבר על הספר והבחין שרבינו הגר"א לא מוזכר כלל בשם הגדולים, ואולי הבעש"ט הקדוש, מוזכר (בערך אוה"ח), ופסק לפי זה לטובת החסידים. ויד החסידים על העליונה.

האם יוכל מי לאמת את הסיפור או להראות לנו מקום אם נדפס?

רוצה לרצות · הודעהעל ידי **רוצה לרצות** » ב' ינואר 03, 2011 4:00 am

אורי אגסי כתב:אני דוקא שמעתי על ישיבה חסידית (כלל-חסידית) שהחלו בבניית מקוה לפני עשרות שנים, והופסקה הבניה דוקא עפ"י הוראתו של הבית ישראל מגור זי"ע שטען שאין לזה מקום בבנין הישיבה. (כידוע שבגור הבחורים טובלים רק אחת לג' ימים). וג"כ ניתן עד היום לראות את המקום שיועד למקוה.

ישי"ק נזר התורה, רח' ב"א י-ם.
רה"י נ"ר חלם שהב"י אומר לו לעשות מקוה, והתחיל לבנותו, ואח"כ חלם שיפסיק, משהו כזה.

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » ב' ינואר 03, 2011 7:50 am

אני יודע שזה נשמע קצת נודניק, אבל יש לי בעיה עם כל הסיפורים על מאבק על המקווה של החורבה. דבר ראשון, כמו שכתבתי לעיל היו חסידים בירושלים לפני ר' אורי אורנשטיין וכנראה גםהם טבלו בשבת. דבר שני, היו בירושלים עוד מקוואות מלבד המקווה בחצר החורבה. ודבר שלישי, המקווה בחורבה לא היה ציבורי כמו שהחורבה לא היתה ציבורית, היא היתה בית כנסת פרטי של הפרושים, בדיוק כמו שצמח צדק היה פרטי של חב"ד וניס ב"ק היה פרטי של חסידי רוז'ין (שלא נתנו לחסידי צאנז לטבול במקווה שם). חצר החורבה התנהלה בידי הפרושים, וכל מי שרצה אחרת מצא לעצמו מקום אחר. ההסבר היחיד שיש על זה הוא אם החסידים נאבקו על 'צביון' ושאר ירקות מסוג זה, בסוג של דווקאות לפתוח דווקא את המקווה שבחצר החורבה.
(סתם כהערה שולית, החורבה נבנתה אחרי צמח צדק. המקווה המדובר הוא אולי המקווה של מנחם ציון).

אורי אגסי · הודעהעל ידי **אורי אגסי** » ב' ינואר 03, 2011 8:36 am

רוצה לרצות כתב:
אורי אגסי כתב:אני דוקא שמעתי על ישיבה חסידית (כלל-חסידית) שהחלו בבניית מקוה לפני עשרות שנים, והופסקה הבניה דוקא עפ"י הוראתו של הבית ישראל מגור זי"ע שטען שאין לזה מקום בבנין הישיבה. (כידוע שבגור הבחורים טובלים רק אחת לג' ימים). וג"כ ניתן עד היום לראות את המקום שיועד למקוה.

ישי"ק נזר התורה, רח' ב"א י-ם.
רה"י נ"ר חלם שהב"י אומר לו לעשות מקוה, והתחיל לבנותו, ואח"כ חלם שיפסיק, משהו כזה.

דוקא לא התכוונת לישיבה זו, אבל לא רחוק משם, ממש קרוב - ישיבת טשיבין! כך שמעתי לפני שנים רבות מתלמידי הישיבה.

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ב' ינואר 03, 2011 8:53 am

בזכרוני שראיתי פעם שבתחילה כשראה החזו"א את גיסו טובל, מיחה בו, אמנם כאשר ראה כי הוא ללא הועיל, פסק.
ולהשלמת הענין אעתיק מהרשום אצלי בענין איסור טבילה בשבת.
מצינו בראשונים ד' טעמים לאסור טבילה בשבת.
א. בתרומת הדשן סי' רנ"ה כ' דהנה הטעם דשרי מעיקר הדין טבילת אדם ולא אסרו כמו טבילת כלים
[דלרבא הוא משום] דנראה כמתקן, מבואר בגמ' בביצה דף י"ח ע"א משום דבאדם נראה כמיקר.
וא"כ בזה"ז דנהגו שלא לרחוץ אפי' בצונן א"כ בטל טעם ההתר של נראה כמיקר והדר
האיסור של נראה כמתקן. ועי"ש דכן מוכח ממש"כ במרדכי סוף הל' נדה בשם ר"ת דכיון
דטבילה בזמנה בזה"ז לאו מצוה, אין לטבול בשבת, וכ' מהר"י וייל דמה שאנו נוהגים
לטבול הוא משום דס"ל כהראשונים דכן הוי מצוה, וע"כ כמש"נ. אך בתה"ד שם ס"ל
דמ"מ משום מצות עונה אפי' טבילה שלא בזמנה מותר, [ועי' בזה באורך ביו"ד סי' קצ"ז
ברמ"א סעי' ב' ובש"ך וט"ז ונקה"כ שם].
וצ"ב אמאי לטבילה בזמנה [ולתה"ד גם למצות עונה] התירו לפמש"כ דהדר
האיסור דנראה כמיקר, ואפשר כיון דמ"מ מעיקר הדין שרי ברחיצה עדין י"ל קצת דנראה
כמיקר, וע"כ התירו במקום מצוה רבתא [שו"ר בתו"ש שכתב כדברינו]. ועי' בסד"ט יו"ד
סי' קצ"ז ס"ק ד' שעמד בזה עי"ש באורך. [ובאמת דברי ר"ת יש לפרש משום חשש סוחט
וכדעת הראב"ד והכל בו המובאת לקמן, וצ"ע].
אמנם עי"ש עוד דבבריכות יש איסור מדינא לרחוץ כמ"ש בתוס' (לט,ב ד"ה והא)
ובמרדכי סי' ש"ג. ולפי"ז לכאו' במקואות שלנו שאינם ממעינות צ"ל דאסור מדינא
דנראה כמיקר לגמרי וצ"ע.
עוד יש להעיר דכ"ז לפי טעמו של רבא בביצה שם ונחלקו הראשונים שם כמאן
הלכתא עי' באורך בזה בשאג"א סי' נ"ו. ועי' במ"מ פ"ד מיו"ט הי"ח מש"כ טעם
החולקים על רבא ואולי לא שייך באדם, ולפי"ז היה קצת מקום ליישב דברי השו"ע
דהתיר לטבול לקריו דמש"כ במהרי"ל הוא לגבי טבילת נדה דבזה חשיב מתקן ממש
שמותרת לבעלה ובזה גם שאר אמוראים מודו, אבל לקריו דהוי לאכול טהרות בזה דומה
לטבילת כלים, ובזה אין הלכה כרבא. אבל רבינו פסק כרבא וע"כ אסר, ועי' סי' שכ"ג
סעיף ז' ובביאור רבינו הגר"א שם, וצ"ע.
ובמג"א כתב דכיון דהוי רק טבילה מדרבנן ל"ח תיקון, ובדברי רבינו הגר"א מבואר
דחולק בזה, וצ"ב שורש הפלוגתא. ועי' בתו"ש שהוכיח מדברי מהר"ם לובלין שהביא הש"ך
ביו"ד קצ"ז דס"ל דגם בטבילה דרבנן אסור עי"ש עוד. ומ"ש שם במג"א ראיה מהגמ'
ביבמות מ"ו ע"ב דלר"י מותר להטביל גר בשבת, כיון דס"ל דבדא סגיא, ולפי"ז כתב
דבמומר שרי כיון דהוי טבילה מדרבנן, אינו ראיה דבאמת בטבילה דרבנן כמומר, שריא
כיון שלא נתקן בעצם כלום ומה שמקיים ציווי חכמים ל"ח תיקון. אבל אם אסרו עליו
חכמים עד שיטבול [כמו טבילת כתמים], בזה הוי מתקן דבפועל מתיר לעצמו האיסור.
[וא"כ אם טובל לקריו משום דחושש להראשונים דס"ל דלא בטלו לטבילתא לגמרי א"כ
לשיטתם הא אסור לטבול משום דנראה כמתקן ממש].
ב. ובתשו' מהרי"ל סי' קל"ט (ק"נ) כ' טעם אחר לאסור טבילה והוא מאותו הטעם
שהמנהג פשוט שלא לרחוץ בצונן בשבת והוא מג' טעמים והראשון הוא דשיך
למיגזר משום סחיטה. וכ"כ בכל בו (סי' פו דף נד ע"ד) הובא בב"י יו"ד ב"י סי' קצט אות
ו (ג) "אני תמה היאך אשה יכולה לטבול בליל שבת ויום טוב והיאך תנצל מסחיטת שער
ולכך אני אומר שראויה הטבילה לידחות עד מוצאי שבת ויום טוב" עכ"ל הכלבו וכתב
ע"ז בב"י שם "ואע"פ שהן דברי הראב"ד בספר בעלי הנפש (שער הטבילה עמ' צח) אין
לדחות דברי כל הני רבוותא דשרו לטבול ביום טוב ושבת ועוד דהכי משמע בהדיא בריש
פרק במה אשה יוצאה (שבת נז.) וחששא דסחיטת שער אינה כלום שהרי פסק הרמב"ם
בפרק ט' מהלכות שבת (הי"א) שאין סחיטה בשער וכתבתי טעמו בטור אורח חיים סי'
ש"ל" עכ"ל.
אמנם כבר כתב במעדני יו"ט על הרא"ש סוף הל' מקואות סי' ל"ז את י' [הובא ג"כ בשירי
טהרה כאן ס"ק כ"א] דהלא מ"מ מדרבנן אסור גם סחיטת שיער. וביאר דכונת
הב"י דמשום חשש איסור דרבנן אין לבטל מצות עונה ופריה ורביה דאוריתא. וא"כ
לטבול לקריו בזה"ז שאין בו שום מצוה רק מדת חסידות בעלמא ודאי איסור חמור הוא
לכולי עלמא.
ג. הטעם הב' שנהגו שלא לרחוץ הוא משום נושא ד' אמות בכרמלית מים שעליו.
וגם משום זה יש לגזור ג"כ בטבילה במקוה משום מידת חסידות שאינו דוחה חשש איסור
מדרבנן.
ובדברי המעשה רב מבואר הטעם לאסור משום חשש סחיטה וכהכל בו והראב"ד. ו
כן משמע בספר הליקוטים [הובא במע"ר החדש סי' י"ח] שכתב "שמעתי מרבי
ליב החסיד שהיה מופת הדור בקהלתינו שאמר שיש ב' מצות קטנות ועבירות היוצאות
מהם הם גדולים בכפלי כפלים וכו', וכן מקוה בשחרית שהיא מדת חסידות, ולאו כו"ע
דינא גמירי, כי יש דינים הרבה שהמון עם אינם נזהרים כגון סחיטה וליבון ושט במים,
והוא כיון בזה להגאון החסיד דקהלתינו שהוא קורא תגר על הטובלים בש"ק
שחרית, ושמעתי מתלמידיו שאינו רוצה בטהרתם ומוחה בידם". עכ"ל והדברים
נכוחים.
אך בביאורו לשו"ע כתב [שכ"ו סקי"ג] "והעיקר כמ"ש ב"י בשם כל בו ות"ה
[ותרומת הדשן] שאוסרים וכ"כ מג"א בסי' קכ"ח ס"ק ע' עי"ש". ומבואר דאוסר גם
מטעמיה דהתרומת הדשן משום דבזה"ז נראה כמתקן. [וראיתי בקונטרס בשורת אליהו
סוף שו"ת קול מבשר שרצה להגיה בדברי רבינו "בשם כל בו וב"ה" והיינו הראב"ד בבעלי
הנפש הנ"ל דיש בזה חשש סוחט וכנ"ל, ואין הדברים מוכרחים].
ומה שראיתי למי שכתב דכל טעמו של רבינו משום חשש סוחט הוא למנוע
מהמון העם ולפי"ז מי שיכול להזהר שרי לו, זה דברי הבל דגם בזמן רבינו נהגו כן המון
העם ההולכים בחשך עד שעקר רבינו המנהג הרע הזה, ופשיטא שתלמידי רבינו ידעו
להזהר טובא בזה שלא לבוא לידי איסור, ואעפ"כ מנעם רבינו מזה, וכמ"ש מהרי"ל דיש
לגזור משום זה.
ומש"כ שם דכיון שיש שנהגו בזמן הזה לטבול משום תוספת קדושה א"כ אינו
נראה כמתקן דאמינא דטובל לזה, לבד דא"כ הרי מדברי הגמ' והראשונים מבואר דאין
לנהוג כן, בלא"ה הרי זה הלא ודאי אסור וגם לדעת השו"ע והמג"א שהתירו לטבול
מטומאתו, משום חשש סוחט, וכיון דזה אינו כלום ודאי הוא איסור גמור לכו"ע. וא"כ
הרי לא יחשדוהו בכשרים לטבול באיסור לחינם, אלא שטובל מטומאתו כדעת השו"ע,
וא"כ הרי הוא נראה כמתקן.

אורח לרגע. · הודעהעל ידי **אורח לרגע.** » ב' ינואר 03, 2011 9:17 pm

אתנחתא כתב:ברוב החסידיות לא הלכו כל יום במקוה רק לעתים מזומנים, בחסידות כמו בעלזא (וגם בגור כנראה) למשל היתה התנגדות אקטיבית נגד הליכה למקוה יומית ומה גם לבחור ישיבה "יושב" בל' בעלזא.

שמעתי אומרים בשם ה"בית ישראל" מגור כי עזרא בתקנתו רצה שלא יהיו כתרנגולים, אך לא התכוון שיהפכו לברווזים...

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ד' ינואר 05, 2011 7:14 pm

ומסופר על ר' מעשיל גלבשטיין, החסיד הקוצקי-חב"די שעלה לירושלים שבא פעם למקוה ותרנגול בידו. שאלוהו מאי האי? השיב שבגמ' נאמרה תקנה לת"ח שלא יהיו כתרנגולים, עכשיו צריכים להביא התרנגולים למקוה שלא יהיה מצוי כת"ח...

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ש' ינואר 15, 2011 11:45 pm

viewtopic.php?f=7&t=1650&start=0&st=0&sk=t&sd=a

נוטר הכרמים

שו"ת מהרש"ם ח"ח סי' א:

ונ"ל עוד דאף דבזה"ז בטלה טבילת עזרא מדינא מ"מ לא יאמר פרשת הקרבנות כלל, וגם לפמ"ש בפתחי תשובה יו"ד סי' שפ"ה (א"ה, צ"ל שפד,ב) בשם חומת ירושלים, עכ"פ לא יאמר שום יה"ר.

נוטר הכרמים

כמה מראי מקומות חשובים לענין אם להעדיף בדווקא ש"ץ שטבל טב"ע. (מלבד דברי שו"ת מן השמים הידועים).

עי' שו"ת לבושי מרדכי לגאב"ד מאד הגר"מ וינקלר ח"ב או"ח סי' יט שנטה להקל בדבר לפי דברי החת"ס בתשובה או"ח סי' רד, והדומ"ץ בעירו הרח"צ עהרנרייך בספרו קצה המטה על המט"א בהשמטות לסי' תקפה נחלק עליו בהבנת דברי החת"ס.

וראה עוד רוח חיים לר"ח פלאג'י סי' סח אות א, שו"ת אפרקסתא דעניא סי' לו אות ד.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ש' ינואר 29, 2011 10:45 pm

סליחה על השאלה,
ידוע שטבילה לגברים היא לתוספת קדושה ולכן אין צורך להקפיד בחציצה..מכיון שנתקלתי בדיעות חלוקות האם הדבר כן גם בבעל קרי?

אני ואפסי · הודעהעל ידי **אני ואפסי** » ג' פברואר 15, 2011 9:42 pm

בבראנקס שבנוא יארק היה גר רב ליטאי חשוב ונכבד, הרב אברהם יצחק שוחאטאוויץ, ומעניין מאוד הוא מה שלמרות היותו רב ליטאי ורב אמריקאי נחרטו -ביידיש ובאנגלית- על קברו כתב מפורש מצוואתו, שמי שרוצה להתפלל על קברו יטבול לפנ"כ במקוה...

פורום אוצר החכמה

מי מחובר