יצא לאור: רמב"ם פרנקל - זמנים במהדורה חדשה

[איש_ספר]

מצאתי בספר היפה, גדולי הראשונים, ירושלים תשמ"ח.

[איש_ספר]

עלעלתי זה עתה ב'רשימת הספרים ומחבריהם' שבראש ספר המפתח ודליתי משם כמה פנינים לטובת החברים כאן. הציונים הם לפי מספרי העמודים שבחלק ב. הערתי מפעם לפעם על קושיות שעלו לי, אבל בינינו לא זה מה שחשוב בחיים:

הגהות אשר"י נתחברו על ידי רבינו יעקב בן הרא"ש (עמ' צד).
זקן אהרן מאת ר' אליהו הלוי על ד' חלקי שו"ע נדפס בחיי המחבר תצ"ד (עמ' צו) - למעשה מדובר בחכם מקושטא בן דור הגירוש (למעלה ממאתיים שנה מקודם) והוא כמובן לא כתב על השו"ע שהיה מעט מאוחר לו.
מהר"ם די בוטון בעל השו"ת בשם זה חי בשנים תרט"ו-תרפ"ו (עמ' קה) - יש כאן טעות של 300 שנה בהערכה גסה.
מוריה הוא 'ירחון' (עמ' הנ"ל).
שני חכמים שחיו באותו זמן חיברו ספר בשם זהה הנקרא 'משה ידבר', הראשון היה רבי משה ישראל מרודוס שספרו כלל סימנים על או"ח וחו"מ והוא נפטר בשנת תקמ"ב ואילו השני היה רבי משה ישראל שספרו כלל שו"ת והוא נפטר בשנת תקמ"ה (עמ' קט). נשארתי עם כמה שאלות - מה עם החיבור בשם זה על הרמב"ם ? הרי ברמב"ם עסקינן. ועוד: הרב הקי"ק - איכה ?
ספר עדות ביעקב נתחבר על ידי רבי יעקב די ביטון שהיה בנו של בעל הלח"מ (עמ' קיג) - מדובר כמובן בר' יעקב די בוטון והוא היה נינו של בעל הלח"מ.
הרי"ד נפטר בשנת כ' ונכדו הריא"ז בשנת מ' (עמ' קטו) - איני יודע את השנים המדוייקות אבל קצת קשה להסכים שהם נפטרו בהפרש של כ' שנים בלבד. ואולי שגיתי בזה.
מהר"י טאיצאטאק נולד בשנת שי"ט (עמ' קטו) - מדובר בחכם חשוב כבר בעת גרוש פורטוגל בשנת רנ"ז.
הצמח צדק (החדש) נפטר צעיר לימים בגיל 39, הוא חי בשנים: תקמ"ט-תקפ"ח (עמ' קטז).
ר' יאודה אשכנזי בעל קהל יאודה נפטר בשנת תקע"ב (עמ' קיז) - השער המלך שנפטר תקל"ד מזכיר את שמו בברכת המתים.
היו שני רבינו יהונתן מלוניל - האחד הוא בעל ספר ר"י מלוניל, שמו היה רבינו יהונתן הכהן מלוניל, ספרו על הרי"ף ושנותיו ד"א תת"ק בערך - ד"א תתקע"א (עמ' קיח). והשני הוא בעל ספר רבינו יהונתן, שמו רבינו יהונתן הכהן מלוניל, ספרו על הרי"ף פסחים, סוכה, מו"ק ושו"ת, שנת לידתו דומה לזה הקודם לו, אבל שנת פטירתו של השני אינה ידועה אלא רק שהיתה אחרי תתקס"ט (עמ' קיט). עדיאל, מחקרך מיותר, מדובר בשני חכמים שונים ואזלו להם הקושיות.
תוס' רבינו פרץ על הש"ס חוברו על ידי רבינו פרץ הכהן מברצלונה (עמ' קכג).

[בנוסף יש אצלם כמה תאריכים שונים מעט מהאמת בענייני ראשונים (לדוגמא: הרא"ש נפטר בשנת פ"ח - האמת: פ"א. הר"ן נפטר בשנת ק"מ - האמת קל"ו). אבל הם ביקשו שלא לתפוס אותם על כך].

מוקדש לידידי הנכבד הרב הוגה.

עוד פנינה מהרשימה הנ"ל:
חמדת ימים - ר' בנימין הלוי (ש"ל - תל"ו).
האם חמ"י מוזכר אי פעם בספר המפתח?
זה לא הספר היחיד שלא מובן מה עושה שם ברשימה.
כבר באות א, ראיתי קובץ אורייתא בעניני שבת.
והוא קובץ שי"ל ע"י ארגון בני תורה של ש"ס בנשיאות הגרע"י!
ספרי הגרע"י לא וזה כן?!

[באתי רק להעיר]

כבר באות א, ראיתי קובץ אורייתא בעניני שבת.
והוא קובץ שי"ל ע"י ארגון בני תורה של ש"ס בנשיאות הגרע"י!

אולי הכוונה לקובץ אורייתא שי"ל ע"י הרב לוין מרבני נתניה, שיש להם כרך אחד המוקדש לעניני שבת?

[ישעיהו]

"חמדת ימים" מובא במפתח הלכות שבת פרק י הלכה ד ד"ה אם שייך (עמ' שי טור ב), ובפרק יא הלכה יב ד"ה מו"מ מדין זה (עמ' שלט טור ג), ובהלכות תעניות פרק א הלכה ה ד"ה מסתברא (חלק ב עמ' תלח טור ב).
קובץ אורייתא, כנראה הכוונה למובא במפתח הלכות תעניות פ"א הט"ו ד"ה כשדעתו (עמ' תנא טור ג), וזה הקובץ של הרב לוין, שמובא שם מכתב מהרב שך, ולמכתב זה צויין במפתח.
מה שכתבת "זה לא הספר היחיד שלא מובן מה עושה שם ברשימה", כנראה הכוונה לדוגמא לספר "עץ חיים" למהרח"ו, אבל לידיעתך הוא מובא פעמיים במפתח בהלכות לולב פרק ח הלכה ה, על דברי הראב"ד הידועים "כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים" (במפתח עמ' שנח טור ג ד"ה אם הכוונה, וד"ה מכאן).

ומכל זה תוכל להקיש גם לספרים אחרים שאתה חושב שהם לא הובאו במפתח.

[שש ושמח]

קובץ אורייתא, כנראה הכוונה למובא במפתח הלכות תעניות פ"א הט"ו ד"ה כשדעתו (עמ' תנא טור ג), וזה הקובץ של הרב לוין, שמובא שם מכתב מהרב שך, ולמכתב זה צויין במפתח.

לא נכון. ברשימת הספרים כתוב כך: "אורייתא/איגוד בני תורה/מאמרי הלכה בענייני שבת" וזה הקובץ של איגוד בני תורה בנשיאות הגרע"י [שב' כרכיו הראשונים מתוך ה' שבאוצר הם בעניני שבת], ולא של הרב לוין, שגם כותבים אותו בי' אחד ולא שתיים, וגם אינו של איגוד בני תורה, וגם שהכרך המוזכר בהל' תעניות אינו עוסק בעניני שבת אלא בארץ ישראל. ואולי עורך רשימת הספרים טעה והחליף בין זה לזה.

[יעקובי]

"חמדת ימים" מובא במפתח הלכות שבת פרק י הלכה ד ד"ה אם שייך (עמ' שי טור ב), ובפרק יא הלכה יב ד"ה מו"מ מדין זה (עמ' שלט טור ג), ובהלכות תעניות פרק א הלכה ה ד"ה מסתברא (חלק ב עמ' תלח טור ב).

לא זו הבעיה. החמ"י מובא בספר המפתח? לבריאות. ההתרעמות היא על ייחוסו המופרך של הספר לר' בנימין הלוי.

גם "גילו המופלג" של הנ"ל, ש"ל - תל"ו (=106 שנים), הוא כידוע בדייה אחת מתוך כלל הבדיות שהופרחו סביב העניין.

[איש_ספר]

"חמדת ימים" מובא במפתח הלכות שבת פרק י הלכה ד ד"ה אם שייך (עמ' שי טור ב), ובפרק יא הלכה יב ד"ה מו"מ מדין זה (עמ' שלט טור ג), ובהלכות תעניות פרק א הלכה ה ד"ה מסתברא (חלק ב עמ' תלח טור ב).

לא זו הבעיה. החמ"י מובא בספר המפתח? לבריאות. ההתרעמות היא על ייחוסו המופרך של הספר לר' בנימין הלוי.

גם "גילו המופלג" של הנ"ל, ש"ל - תל"ו (=106 שנים), הוא כידוע בדייה אחת מתוך כלל הבדיות שהופרחו סביב העניין.

כמובן וכפשוט. ומ"מ תודה על ההפניות להזכרת הספר בסה"מ.

[עמקן]

קשה מאד לנהל רשימה גדולה כזו בלי לעשות טעויות, בפרט כחוסכים בעבודה ע"י העתקת הפרטים מאחרים. גם באוצר החכמה נוהגים כן, כשאומרים להדיא כל פעם שמעירים אותם על טעויות בפרטי הספר. לדוגמא שנים ששם המרדכי ניתן כ'מרדכי בן הלל הכהן' למרות שלא ידוע להיות כהן. בדקתי עכשיו וזה מתוקן, אבל דומני שהעירו על זה שנים לפני זה.

[עושה חדשות]

בסוף הכרך של שופטים, הוסיפו "אחרית דבר". כדאי לעיין.

[בלום]

האם יש מי שיודע אם בליקוטים על זמנים המשיכו להכניס מספרים הבדויים?

[ושא_נס]

מהתרשמותי מספר המפתח על ספר המדע, בחלק מן הספרים שאינם כסדר הרמב"ם, הם השתמשו בעיקר במפתחות המקוריים, ולא עברו על כל הספר באופן שיטתי. וכך פספסו כמה וכמה התייחסויות לרמב"ם שמופיעות בגוף הספר, אך אינן מצויות במפתחות אשר הינם חלקיים.
למשל ספר אבות הראש.
איני יודע מה בספר המפתח על זמנים.
ומעיקרא הצטברו אצלי הרבה הוספות והשלמות על ספר המפתח, גם מספרים שכביכול מופתחו על ידם. ולא רק.

[מענה איש]

ב' הערות

א) בסוגיית שנויי נוסחאות שמעתי פעם דבכרכים הראשונים הם היו שמרנים ועם השנים הם הרשו לעצמם להגיה יותר ולהדפיס נוסח מתוקן ולציין בצד שבדפוסים הישנים הנוסח אחרת האם נכון הדבר?
ב) לא היה עדיף להוציא נוסח רמב''ם וראב''ד עם שינוי נוסחאות והמקו''צ בלבד (וכמו שעושים היום שאר המכונים להרבה כתבי ראשונים) דבר שהיה לעזר להרבה לומדים שספר המפתח מכניס אותם לסוג של בלבול ועוד שהיה בכתב גדול יותר וברור מאשר היום שהוא כתב קטן ובלי מספרי הפניות

[מחולת המחנים]

א) בסוגיית שנויי נוסחאות שמעתי פעם דבכרכים הראשונים הם היו שמרנים ועם השנים הם הרשו לעצמם להגיה יותר ולהדפיס נוסח מתוקן ולציין בצד שבדפוסים הישנים הנוסח אחרת האם נכון הדבר?

בהקשר לזה נתעוררתי על שינוי הנוסח שביצעו מדפיסי רמב"ם פרנקל בכרך שופטים שהיה יחסית מהאחרונים, בפי"ד מהל' אבל ה"א נדפס בכל הדפוסים "ולשמח הכלה והחתן", וכבר נשתברו הרבה קולמוסים להסביר את כוונת דברי הרמב"ם, זה בכה וזה בכה, במהדורת פרנקל הכניסו המדפיסים את התיקון הנכון לדעתם "לשמח החתן והכלה", כאשר בשינויי נוסחאות שעל הדף אפילו לא טרחו לציין את השינוי, ובילקוט שינויי נוסחאות שבסוף הספר כתבו "החתן והכלה - כ"ה בכתה"י", כשכוונתם כנראה שכן הוא בכל כתבי היד, ורק בדפוסים נדפס הכלה והחתן, (ובספר המפתח לא נזכר מאומה מהספרים שדנו מפני מה הקדים הרמב"ם הכלה לחתן).

לעומת זאת, בכרך זרעים בפ"י מהל' שמיטה ויובל ה"ט הביאו באופן חריג ויוצא מן הכלל שתי גרסאות בדברי הרמב"ם בגוף דבריו, זה לצד זה, גרסת הדפוסים לצד גרסת כתבי היד, גרסת הדפוסים היתה "ובזמן שאין היובל נוהג אינו נוהג אחד מכל אלו, חוץ משביעית בארץ", ובכס"מ ועוד אחרונים רצו לדייק מכאן שדעת הרמב"ם ששמיטה בזה"ז מדאורייתא, ובמהר"י קורקוס הביא שמצא בספר כתיבת יד הנוסח: "ובזמן שאין היובל נוהג אין נוהג עבד עברי ולא בתי ערי חומה ולא שדה אחוזה ולא שדה חרמים ואין מקבלין גר תושב ונוהגת שביעית בארץ מדבריהם", הרי להדיא שדעתו ששביעית בזה"ז מדרבנן, ונוסח זה נדפס לצד הנוסח הישן בגוף דברי הרמב"ם, בשינויי נוסחאות העירו שהנוסחא המובאת בצד היא נוסחת הדפוסים, ובילקוט שינויי נוסחאות ציינו שבכל הכתבי היד הנוסח הוא "ונוהגת שביעית בארץ מדבריהם".

שאלתי בעבר ת"ח שקשור באיזה אופן למהדורת רמב"ם פרנקל הלמאי הכניסו בגוף דברי הרמב"ם את הנוסחא שבדפוסים (וציטטתי לו איזו אימרה של ר"י שילת בענין), השיב לי הלה שאין זה נכון, אלא שהמדיניות של מדפיסי רמב"ם פרנקל היה שבמקום שכל הדפוסים כתבו נוסח מסוים ידפיסו אותו לצד הנוסח השונה שמופיע בכל כתבי היד, וזוהי הסיבה שבהל' שמיטה ויובל הביאו את שתי הנוסחאות בגוף דברי הרמב"ם.
וא"כ אני תמה מדוע בהל' אבל התעלמו המדפיסים לגמרי מהנוסח המופיע בכל הדפוסים, יטען הטוען שאני מתעסק בקטנות ואין זה נפ"מ בין הקדמת ואיחור החתן והכלה (כאשר בהל' שמיטה ויובל מאידך גיסא היה כנראה חשוב לדעתם להציב בגוף הרמב"ם נוסח שאינו מופיע בכל כתה"י, מפני סיבות השמורות עמהם), ניחא, אבל לכל הפחות היה עליהם לציין את השינוי 'הזוטר' בשינויי נוסחאות שעל הדף.

[הוגה ומעיין]

האם בנוסח "לשמח הכלה והחתן" נשתברו קולמוסים של בעלי קומה כמהר"י קורקוס, או דרשני שמחות שבע ברכות?

[אליסף]

בהקדמה למהדורה הראשונה נאמר שבתכניתם להוציא את תשובות הרמב"ם. זה לא יצא לפועל ומאידך מכון ירושלים זה עתה הו"ל שו"ת הרמב"ם ב"כ וכותבים שנעזרו בעבודתו של הרד"צ הילמן.
מה קרה שם?

[מענה איש]

א) בסוגיית שנויי נוסחאות שמעתי פעם דבכרכים הראשונים הם היו שמרנים ועם השנים הם הרשו לעצמם להגיה יותר ולהדפיס נוסח מתוקן ולציין בצד שבדפוסים הישנים הנוסח אחרת האם נכון הדבר?

בהקשר לזה נתעוררתי על שינוי הנוסח שביצעו מדפיסי רמב"ם פרנקל בכרך שופטים שהיה יחסית מהאחרונים, בפי"ד מהל' אבל ה"א נדפס בכל הדפוסים "ולשמח הכלה והחתן", וכבר נשתברו הרבה קולמוסים להסביר את כוונת דברי הרמב"ם, זה בכה וזה בכה, במהדורת פרנקל הכניסו המדפיסים את התיקון הנכון לדעתם "לשמח החתן והכלה", כאשר בשינויי נוסחאות שעל הדף אפילו לא טרחו לציין את השינוי, ובילקוט שינויי נוסחאות שבסוף הספר כתבו "החתן והכלה - כ"ה בכתה"י", כשכוונתם כנראה שכן הוא בכל כתבי היד, ורק בדפוסים נדפס הכלה והחתן, (ובספר המפתח לא נזכר מאומה מהספרים שדנו מפני מה הקדים הרמב"ם הכלה לחתן).

לעומת זאת, בכרך זרעים בפ"י מהל' שמיטה ויובל ה"ט הביאו באופן חריג ויוצא מן הכלל שתי גרסאות בדברי הרמב"ם בגוף דבריו, זה לצד זה, גרסת הדפוסים לצד גרסת כתבי היד, גרסת הדפוסים היתה "ובזמן שאין היובל נוהג אינו נוהג אחד מכל אלו, חוץ משביעית בארץ", ובכס"מ ועוד אחרונים רצו לדייק מכאן שדעת הרמב"ם ששמיטה בזה"ז מדאורייתא, ובמהר"י קורקוס הביא שמצא בספר כתיבת יד הנוסח: "ובזמן שאין היובל נוהג אין נוהג עבד עברי ולא בתי ערי חומה ולא שדה אחוזה ולא שדה חרמים ואין מקבלין גר תושב ונוהגת שביעית בארץ מדבריהם", הרי להדיא שדעתו ששביעית בזה"ז מדרבנן, ונוסח זה נדפס לצד הנוסח הישן בגוף דברי הרמב"ם, בשינויי נוסחאות העירו שהנוסחא המובאת בצד היא נוסחת הדפוסים, ובילקוט שינויי נוסחאות ציינו שבכל הכתבי היד הנוסח הוא "ונוהגת שביעית בארץ מדבריהם".

שאלתי בעבר ת"ח שקשור באיזה אופן למהדורת רמב"ם פרנקל הלמאי הכניסו בגוף דברי הרמב"ם את הנוסחא שבדפוסים (וציטטתי לו איזו אימרה של ר"י שילת בענין), השיב לי הלה שאין זה נכון, אלא שהמדיניות של מדפיסי רמב"ם פרנקל היה שבמקום שכל הדפוסים כתבו נוסח מסוים ידפיסו אותו לצד הנוסח השונה שמופיע בכל כתבי היד, וזוהי הסיבה שבהל' שמיטה ויובל הביאו את שתי הנוסחאות בגוף דברי הרמב"ם.
וא"כ אני תמה מדוע בהל' אבל התעלמו המדפיסים לגמרי מהנוסח המופיע בכל הדפוסים, יטען הטוען שאני מתעסק בקטנות ואין זה נפ"מ בין הקדמת ואיחור החתן והכלה (כאשר בהל' שמיטה ויובל מאידך גיסא היה כנראה חשוב לדעתם להציב בגוף הרמב"ם נוסח שאינו מופיע בכל כתה"י, מפני סיבות השמורות עמהם), ניחא, אבל לכל הפחות היה עליהם לציין את השינוי 'הזוטר' בשינויי נוסחאות שעל הדף.

חושבני שהחילוק מבורר לגבי הל' שמיטה השינוי הוא משמעותי לכן קבעו לב' הנוסחאות משא''כ בהלכות אבל אינו משמעותי ולכן הושמט

ולעצם העניין האם יש חילוק בכללי קביעת הנוסח בין הכרכים עיינתי קצת בזה והרי נחתום מעיד על עיסתו וכדלהלן
עיין היטב בהקדמה לילקוט שינויי נוסחאות באות ד בפיסקה ראשונה שמא הם מביאים התייחסות לאופן קביעת נוסח הרמב''ם
ותראה שיש קצת שינוי בכללים שעל פיהם קבעו את נוסח הרמב''ם בין הכרכים הראשונים שהם הוציאו לכרכים האחרונים
בזמנים הכלל הוא שלא הכניסו שום שינוי בנוסח הדפוסים למעט שינויי לשון דקדוקיים
ובשופטים הכלל הוא שלא הכניסו שום שינוי משמעותי בנוסח הדפוסים למעט שינויי לשון דקדוקיים

ועפ''ז מיושב מדוע אפי' לא טרחו להעיר על נוסח הדפוסים בהלכות אבל

[מחולת המחנים]

תודה על התשובה המפורטת, מלכתחילה לא באתי להשוות את הנפ"מ המשמעותית בהל' שמיטה לנפ"מ שאולי יכולה להיות בהל' אבל.

ומכאן לדוגמא נוספת, בפ"ח מהל' מלכים ומלחמותיהם מופיע בדפוסים "כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם. ויש לו חלק לעולם הבא. והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן. אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם ולא מחכמיהם", וכבר תמהו בנו"כ מדוע אינו נחשב מחכמיהם, ובמהר"ץ חיות ועוד (הובא בספר הליקוטים) הביאו מתשובת מהר"ם אלשקר שגרס "אלא מחכמיהם", ובשינויי נוסחאות ציינו שכן הוא בכל כתבי היד.

והנה כאן יש חילוק משמעותי בין הגרסאות, ואכן צוין בשינויי נוסחאות על הדף, ובגוף דברי הרמב"ם הובאה רק הגרסא מכת"י, אם כי אין זה שינוי מהותי כמו השינוי בהל' שמיטה, (אמנם שם בסברא קשה לומר שדעת הרמב"ם ששמיטה בזה"ז מדאורייתא, עין בנו"כ הרמב"ם בפ"ד מהל' שמיטה הל' כ"ה והל' כ"ט).

[מענה איש]

אכן בכל כלל יש יוצא מהכלל ויש מקומות שכשברור שזה טעות הם כן שינו ואפילו בזמנים שיצא לפני 40 שנה הם שינו מהנדפס עיין בהלכות שבת פרק יב הלכה ו לגבי מלאכת הוצאה שבדפוסים כתבו "הוצאה והכנסה מלאכה ממלאכות שבת" והם שינו ל"הוצאה מלאכה ממלאכות שבת"

ואם בזמנים עסקינן חבל שבהוצאה החדשה לא עבדו מחדש על השינויי נוסחאות בלשון הרמב''ם עצמו והשאירו אותם כפי שנדפס בכרך הישן אמנם בנו"כ עשוי שינויי נוסחאות

ולדוגמא בהלכות שבת פרק א' הלכה ז

מבאר הרמב"ם דין מלאכה שאינה צריכה לגופה
בכתבי היד הנוסח כיצד הרי שכבה את הנר מפני שהוא צריך לשמן כדי שלא יאבד או כדי שלא ישרף או כדי שלא יבקע חרש של נר.
ובנדפס כיצד הרי שכבה את הנר מפני שהוא צריך לשמן או לפתילה כדי שלא יאבד או כדי שלא ישרף או כדי שלא יבקע חרש של נר.

ומבלי להיכנס לסוגייא מתוך הלשון נראה שהמילים או לפתילה לא משתלבות בנוסח

[דרומי]

זכור לי כי פעם ראיתי איזה ספר שנועד להיות השלמה לספר המפתח של פרנקל, זאת אומרת, הוא מוסיף ציונים למחברים כאלה שבפרנקל לא הביאו מסיבות שונות.

כמדומה שמדובר באיזה משהו ששייך לישיבת מרכז הרב והמסתעף.

האם ידוע למישהו מה שמו של הספר? מי הוציא אותו? היכן אפשר להשיגו כיום - אם בצורת ספר מודפס ואם בצורת מאגר ממוחשב?

[ספרן]

http://www.halachabrura.org/mavorambam.htm#mahadurot

[דרומי]

ייש"כ הרב ספרן

[הקיק]

נשאלתי לפני זמן רב, ואני מצטער שראיתי ואני משיב רק עכשיו:
"שני חכמים שחיו באותו זמן חיברו ספר בשם זהה הנקרא 'משה ידבר', הראשון היה רבי משה ישראל מרודוס שספרו כלל סימנים על או"ח וחו"מ והוא נפטר בשנת תקמ"ב ואילו השני היה רבי משה ישראל שספרו כלל שו"ת והוא נפטר בשנת תקמ"ה (עמ' קט). נשארתי עם כמה שאלות - מה עם החיבור בשם זה על הרמב"ם ? הרי ברמב"ם עסקינן. ועוד: הרב הקי"ק - איכה ?"
אכן זהו ספר שו"ת, אך: א. הוא מסודר כסדר הרמב"ם ולא כסדר השו"ע, אולי בגלל שיש בו כמה וכמה סימנים בזרעים וקודשים וטהרות. ב. יש לו נספח שהוא קונטרס הערות שכתב המחבר, העילוי הנפלא ר"מ ישראל זצ"ל אב"ד האי רודוס, על הלכות מלוה ולווה ברמב"ם, בילדותו. המחבר נפטר בחנוכה בשנת תקמ"ב בן ל"ד שנים, והספר נדפס שנים רבות אח"כ ע"י בנו. הוצאנו את ספר 'משה ידבר' ב"ה לאור במכון שלמה אומן בשנה שעברה במהדורה מתוקנת עם מבוא רחב וכו'. הק' יואל

[א. חיים]

תנוח דעתך שהנחת את דעתי ...
יכול כבודו להיות סמוך ובטוח שעיינתי היטב בספר שלכם לפני ששאלתי מה ששאלתי, הקושיות הופנו כלפי מערכת רמב"ם פרנקל, וכלל לא כלפי מערכת מכון שלמה אומן הנכבדה.

[בתוך הגולה]

אחרי בדיקה מהירה במפתח לספר הי"ג הוא ספר המשפטים התברר לי כי הציונים לחידושי הריטב"א שם הם לחי' שנדפסו מכבר ע"ש הריטב"א ושרבו הפקפוקים על יחוסם (עכ"פ מדף יב והלאה. עיין בדברי הרב מובשוביץ בהקדמתו לחי' אלו שבסו"ס חי' הריטב"א הוצ' מוה"ק)

למשל בהל' שכירות פי"א הל"א ד"ה וגר תושב ציינו לריטב"א והוא רק במיוחס.
כך גם בשאלה ופקדון פ"ד הל' ה ד"ה ואם.
וכך בהל' מלוה ולוה פ"ה הט"ו ד"ה יש דברים.
וכן שם פ"ו הל"ה ד"ה אמר לו. (בשתי מקומות אלו הפנו גם במקו"צ לריטב"א אבל שם כתבו חי' המיוחסים לריטב"א).

לעומת זאת את מציינים כמ"פ לחי' הריטב"א שבשטמ"ק (למשל שכירות פ"ה הל"ה ד"ה מכאן. וכן פ"ד ממלוה הי"ג ד"ה אלא מאחר) ובאמת כל זה מחי' הריטב"א שמצויים היום אצל הלומדים. ומכאן שלפני עורכי ספר המפתח לא היו חי' אלו.

והנה ספר משפטים י"ל לראשונה בשנת תשמ"ט ואילו הריטב"א 'החדש' מהד' רפאל (מוסד הרב קוק) י"ל בשנת תשנ"ג (ומהד' אור החכמה וזכרון יעקב הרבה לאחמ"כ) אבל כבר בשנת תשכ"ב גאל הרב אלטר האלפערן את חידושי הריטב"א והוציאם לאור עולם (באוצר מהד' תשל"ד). וחבל שלא היתה מהדורה זו לפני העורכים של ספר המפתח.
ובאמת ראוי לבדוק האם יש מקומות שבריטב"א הנזכר נו"נ בדברי הרמב"ם ומאחר ולא הובאו דבריו בשטמ"ק לא הזכירו אותם במפתח שזו החמצה של ממש כמובן.
(בדיקה די פשוטה: פותחים את רשימת האישים והספרים שבסוף הקדמתו של הרב רפאל לריטב"א, עוברים על המקומות שהריטב"א מציין לרמב"ם, בודקים אם יש בדבריו חידוש. אם כן ואם הדברים לא הובאו בשטמ"ק הרי שלכאורה הם לא מוזכרים במפתח).

אגב. אני בדקתי כאמור במשפטים אבל יש להניח שכרכים קודמים כמו נזיקין וקנין גם בהם אותה בעיה. עכ"פ בספר שופטים שי"ל בתשנ"ט כבר מצינים לריטב"א 'חדשים' (סנהדרין פ"ז הל"ג ד"ה נגמר)