בספר אליה רבה סי' קכב אות ג מובא:
כתב ב"י טוב לומר פסוק אחד מן התורה או מנביאים או מכתובים קודם שאמר יהיו לרצון המתחיל בשמו וסיים בשמו.
מי הוא ב"י? בדרך כלל: בית יוסף. אבל בבית יוסף אין זכר לזה. לכן יש שאמרו לפענח נוטריקון זה באופנים שונים.
בספר פקודת אלעזר חלק א סי' קכח סעיף יג הוער: "וספר ב"י הנזכר איני יודע כעת". ובארחות חיים – ספינקא, סי' קכב: "ואני יגעתי ולא מצאתי בבית יוסף כאן שום רמז מזה, ואולי כוונתו על איזה ספר אחר".
בכמה מהדורות של ספר קיצור שלחן ערוך (לדוגמה מהדורת ווילנא תר"צ) סי' יח סעיף טו, הובאו הדברים על שם: "א"ר בשם כ"י". כלומר: בשם כתב יד! על סמך תיקון זה, קבע ר' יוסף בר שלום בספרו שו"ת ויצבור יוסף חלק ג סי' יב: "ולפ"ז אין שאלה כי במקום ב"י צריך לכתוב כ"י, וכנראה המדפיס טעה, והשתא אתי שפיר".
בקובץ אהל משה גליון ה, סיון תשמ"ו, עמ' מא-מב, כותב ר' מאיר כ"ץ מבני-ברק:
ואולי הר"ת ב"י הם ברכת יהו', וכוונתו לספר סמיכת חכמים שכך קראו לספרו, ובאמת הוא כותבו כנזכר להלן באות ה'.
ובאות ה הוא כותב:
בספר הצוואה (הנקרא שער הכנה) מכ"ז הגה"ק מרן רבינו נפתלי כ"ץ זצללה"ה... אבדק"ק פוזנא ופפד"מ יצ"ו, בעמח"ס סמיכת חכמים (נפטר כ"ד שבט תע"ט בדרכו לאר"י), כתב באות ט' וז"ל: ויכוונו באמירת פרקים ומזמורים אלו אותיות שמי לבקש רחמים שלא אשכח שמי כשישאלו אותי בעלמא דקשוט...
והנני להעיר בדבריו שלש הערות:
א. רבי נפתלי כ"ץ אינו מדבר שם מאותיות שבראש ושבסוף הפסוק כראש וסוף שמו, רק ממזמורי תהלים ופרקי משניות המתחילים באותיות שמו.
ב. אם מובא כן בצוואת רבי נפתלי, למה מציין בעל אליה רבה לספר ברכת ידוד?
ג. ספר ברכת ידוד – סמיכת חכמים, נדפס בשנת תס"ד, בחיי רבי אליה שפירא בעל אליה רבה. אבל צוואת רבי נפתלי נדפסה לראשונה בשנת תפ"ט, וספק אם כבר נכתבה בשנת תע"ב, שנת פטירת רבי אליה שפירא!
מכל זה מתברר שלא התכוון רבי אליה שפירא לצוואת רבי נפתלי.
אולם יש שהעלו את האפשרות שיש לתקן ד"י במקום ב"י, והכוונה לסידור דרך ישרה. הנני מצרף כאן מה שכתבתי בענין זה לר' שמואל אשכנזי, בחודש אדר הראשון תשס"ח, בעקבות שיחה רבת-תוכן שהיתה לי אתו, שעה שביקרתי אצלו בחודש ההוא:
כדי לתת תוקף להשערה זו, חשוב להביא מה שכתב האליה רבה בסי' קכא:
כתב בקיצור של"ה וב"י כשיאמר יברכך ה' יהיה פניו נגד ההיכל, וישמרך נגד ימינו, יאר ה' פניו נגד ההיכל, אליך ויחנך נגד שמאלו, ישא ה' פניו נגד ההיכל, אליך נגד ימין, וישם לך נגד שמאלו, שלום נגד ימין, עד כאן.
גם כאן אין הדברים מופיעים בבית יוסף, כי אם בדרך ישרה שיצא לאור על ידי רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל קיצור של"ה. מסתבר שהאותיות ב' וד' בכתיבת ידו של בעל אליה רבה, היו דומות מאוד, כפי שמצוי מאוד בכתיבה אשכנזית, וטעה המדפיס והדפיס בשני המקומות ב"י במקום ד"י.
