ואידך, פירושא הוא. זיל גמור!

[ארזי ביתר]

בעמדנו בימי ספירת העומר, שנקבעו בישראל - בחלק העבודה כמובן - לימים של חיזוק באהבת ישראל ובבין אדם לחבירו, עלתה בלבי שאלה מעניינת.

ידוע המעשה באותו נכרי שבא לשמאי וביקשו ללמוד את כל התורה כולה על רגל אחת, ודחפו באמת הבנין. ואילו הלל אמר לו 'מאי דעלך סאני לחברך לא תעביד. ואידך, פירושא הוא, זיל גמור!'. כלומר שכל התורה כולה היא פירוש ל'מאי דעלך סאני לחברך לא תעביד'.


האם יש ספר כלשהו, או מקורות כלשהן המבארים באיזה אופן מצוות שבת -למשל- מהווה פירוש לכך?


בספרי חסידות איתא, 'מאי דסאני עלך לחברך' - מה ששנוא ומפריע להתחברות האיש היהודי לקונו, 'לא תעביד'. אך כמובן שאין זה פשוטה של מימרא.

[עושה חדשות]

viewtopic.php?t=33260#p358162

[מנחם]

דעלך סני לחברך לא תעביד. ריעך וריע אביך אל תעזוב (משלי כז) זה הקב''ה אל תעבור על דבריו שהרי עליך שנאוי שיעבור חבירך על דבריך ל''א חבירך ממש כגון גזלה גנבה ניאוף ורוב המצות:

[ארזי ביתר]

דעלך סני לחברך לא תעביד. ריעך וריע אביך אל תעזוב (משלי כז) זה הקב''ה אל תעבור על דבריו שהרי עליך שנאוי שיעבור חבירך על דבריך ל''א חבירך ממש כגון גזלה גנבה ניאוף ורוב המצות:

איך לומדים את זה מ'דעלך סאני לחברך לא תעביד'?

[סגי נהור]

ראה גם תניא פרק לב בשני אופנים.

[יעקל]

בעניין מאי דעלך סאני, נאשלתי את השאלה הזאת :

לדוג' אני לא אוהב שיתקשרו אלי ב12.00 בלילה מכמה סיבות. פתאום איזה פלוני אלמוני מתקשר אלי לברר על בחור או בחורה בשידוכים.

מתברר לי מכך שבשביל ההוא, להתקשר למישהו ב12 די סביר אחרת הוא לא היה מתקשר. האם מעכשיו מותר לי להתקשר אליו או לאנשים ב12 או לא, כי מאי דעלך וכו' ?

אותה שאילה עם עקיצה לפני קהל למשל ...

[כדכד]

לא הבנתי את השאלה
אפ ראובן התקשר אל מר ב12בלילה ניתן להבין מזה שבשבילו שעה כזו היא שעה שאפשר להתקשר בה. לכן אם מר צריך אותו בשעה דומה אז הגיוני להתקשר אליו.
איך ניתן להסיק מכך על אנשים אחרים. סביר שאחרים אנם רוצים שיתקשרו אליהם בשעה כזו.
הקשר לעקיצה לפני קהל עוד יותר לא ברור. אף אחד לא רוצה שיעקצוהו ומי שעשה כן או מחוסר תשומת לב או לא חשב שהנעקץ יפגע מכך

[יעקל]

אתה סותר א"ע. אם אף אחד לא רוצה שיעקצוהו, מה פתאום שההוא חשב שהנעקץ לא ייפגע מכך, מי הוא בכלל לדון ולשפוט "ההוא לא ייפגע" אם אף אחד לא אוהב ?

או אפשר להגיד אחרת : אם ההוא הרשה לעצמו לעוקצו, ז"א שמקובל לעשות את זה וא"כ הנעקץ לוקח את הכל קשה מעבר לממוצע של האנשים שלא היו לוקחים קשה, ומי הוא להיפגע, ראש הממשלה ?

ובנוגע לטלפון ב12.00, אני נוטה להגיד שאסור לו להתקשר לאף אחד גם לאילו שלא מפריע להם, אחרת המאמר החז"לי חלילה לא יהיה לו שום משמעות...

[כולל יונגערמאן]

כפשוט שעקיצה חזקתו אינו מקובל על הנעקץ, וגם אם מישהו נכשל בדבר אל לנו להסיק מכך שכנראה הוא לא מקפיד בכך

בענין צלצול מאוחר, מקובל אצלינו סיפור על נהג אוטובוס מבוגר שמישהו צלצל אליו בשעה 9:30 בערב כשהוא כבר היה על מיטתו לשאול על זמני נסיעה, והלה צלצל בחזרה לענות על שאלתו בשעה שקם משינתו למחרת, כהרגלו בכל יום, בשעה 5:00 לפנות בוקר...

[כדכד]

אתה סותר א"ע. אם אף אחד לא רוצה שיעקצוהו, מה פתאום שההוא חשב שהנעקץ לא ייפגע מכך, מי הוא בכלל לדון ולשפוט "ההוא לא ייפגע" אם אף אחד לא אוהב ?

או אפשר להגיד אחרת : אם ההוא הרשה לעצמו לעוקצו, ז"א שמקובל לעשות את זה וא"כ הנעקץ לוקח את הכל קשה מעבר לממוצע של האנשים שלא היו לוקחים קשה, ומי הוא להיפגע, ראש הממשלה ?

ובנוגע לטלפון ב12.00, אני נוטה להגיד שאסור לו להתקשר לאף אחד גם לאילו שלא מפריע להם, אחרת המאמר החז"לי חלילה לא יהיה לו שום משמעות...

איני מבין כלום
בקשר לעקיצה כתבתי בדיוק למה הוא עשה את זה "או מחוסר תשומת לב או לא חשב שהנעקץ יפגע מכך" מה שהוא לא חשב שלא יפגע אין זה משום שהוא "בכלל לדון ולשפוט" אלא כדרכם של אנשים שלא תמיד חושבים או שחושבים אך בשיקול דעת מוטעה ולכן הוא לא "הרשה לעצמו לעוקצו" אלא הרשה לעצמו להתבטא באופן שמישהו נעקץ מזה.

בנוגע לטלפון - לא הבנתי כלל. איזה מאמר חז"ל לא יהיה לו משמעות? אם אני יודע שלפלוני אלמוני מתאים שייתקשרו אליו ב12 בלילה - למה שלא אתקשר אליו בשעה כזו אם אני במקרה ער.

[עזריאל ברגר]

האם יש ספר כלשהו, או מקורות כלשהן המבארים באיזה אופן מצוות שבת -למשל- מהווה פירוש לכך?

איני יודע לגבי מקורות, אך ברור שמצוות שבת יש בה גם צד של בין אדם לחברו, וכפי שמדובר מדי פעם בתקשורת בימינו.
ורחמנא קאמר "וינפש בן אמתך והגר".