רשב"י אומר אין ישראל רואים גיהנם לעולם

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
ירושלים
הודעות: 93
הצטרף: ד' אוגוסט 19, 2015 10:58 am

רשב"י אומר אין ישראל רואים גיהנם לעולם

הודעהעל ידי ירושלים » א' מאי 14, 2017 12:22 am

אבות דרבי נתן פרק ששה עשר ה"ד: רבי שמעון בן יוחי אומר מכאן שאין ישראל רואים פני גיהנם לעולם" הובא בגליון הש"ס סוכה מה:

מה הפשט.

ועיין עירובין יט. ועיין שבת קד. ורש"י שם.

ושא_נס
הודעות: 864
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: רשב"י אומר אין ישראל רואים גיהנם לעולם

הודעהעל ידי ושא_נס » ב' מאי 15, 2017 1:44 am

דומני כי ברוב ככל מפרשי אדר"נ דיברו בזה אם בקצרה אם בארוכה (בספר אב"ה ח"א רק ציין כמה ציונים, ודומני כי אפשר להוליד מהם מהלך כל שהוא במאמר).
ובקצרה אמנם (לא בדקתי עתה אם כולם דיברו במאמר זה, אך אם חשוב לך הרי לך רשימת ספרים לתור בה):
ביאור בכ"י אוקספורד (מזוהה ככ"י של ר' יצחק יעבץ, וזהו שיבוש מוחלט, ובס"ד זכיתי להשיב הספר למחברו האמיתי אחרי כשלש מאות שנות זיהוי משובש).
מגן אבות כ"י למהריט"ץ (נדפס לאחרונה).
ולא עוד אלא.
ביאור מבעל לקח טוב.
אהבת חסד (יש שיבוש חשוב בנוסח הברייתא הנדפס שם, והשליך על אחרים).
בנין יהושע.
כסא רחמים (מהדו"ק בככ"ל).
בן אברהם ושני אליהו.
כלי גולה כ"י.
אבות הראש ג"ח, ודומני כי בעוד מספרי משפחתו.
ועוד יש מדובר בזה בכ"י של ר' דוד שפערבער, ובעוד לפחות כעשרה ספרי מחברים שהקבילו וציינו וכו', וגם כמובן דיברו בעיקר המאמר.
דברי כל המפרשים הנ"ל מסודרים אצלי להדפסה בצחות ובהירות בס"ד עם הערות נחמדות ונצרכות, ה' יזכני להשלימם בדפוס במהרה.
*
מה שרמזת גליון הש"ס דסוכה שקשר המאמרים, כן הוא כבר לפניו (לפחות בדפוס) בספר ן' יוחאי שער ג עמ' ח.
אם כבר באנו לזה, האם רע"קא כתב "גליונות" על מסכתות קטנות? על אדר"נ למשל אין ממנו. על יתר מסכתות קטנות יש? יש עדויות בזה? דומני כי מבנו מהרש"א ליתא על מסכתות קטנות. על אדר"נ לפחות לא נדפס מעולם. מן הסתם הוא כתב, כך לפחות נראה לומר. בפרט על מ"ס שיש בה עניני הלכה רבים, ואודה למי שיאיר עינים בזה.
השאלה אם הגמרות על מסכתות קטנות בכי"ק של האבא והבן שרדו? דומני כי יש ת"ח בשכונת הר נוף בירושלם ת"ו, שיש בידו הגמ' של רש"א, ופעם היו למראה עיני, ואיני זוכר אם היה שם הכרך של מס"ק ואין הגהות, או שלא היה ביד החכם הנ"ל הכרך של ע"ז עם מס"ק.

ושא_נס
הודעות: 864
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: רשב"י אומר אין ישראל רואים גיהנם לעולם

הודעהעל ידי ושא_נס » ג' מאי 16, 2017 10:38 am

ביקשוני להעתיק דברי המפרשים בענין זה (ריבוי הסוגריים הרבועים יען כי לא הצלחתי למצוא דרך אחרת לשמור ההערות, ולכן הצגתין בסוגריים רבועים), ועל הדרך אעתיק גם ביאורי המשל עד סוף המאמר.
אשמח לכל הערה, וכן מראי מקומות נוספים שדיברו בזה.
בס"ד יש בידינו באופן זה כל מסכת אדר"נ מרישא לסיפא.
כאן לא צירפתי הביבליוגרפיה ומהדורות הספרים, בס"ד בעתיד כשאדפיס הכל יהיה מבורר שם כיאות.

ביאור כ"י אוקספורד:
"רבי שמעון בן יוחי אומר מכאן שאין ישראל רואים פני גיהנם לעולם. משלו משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שהיה לו שדה זבורית, באו בני אדם ושכרוהו בעשרת כורין חטים לשנה, זבלוהו עדרוהו השקוהו וכסחוהו ולא הכניסו ממנה אלא כור אחד חטים לשנה. אמר להם המלך מהו זה, אמרו לו אדׂננו המלך אתה יודע בשדה שנתת לנו שמתחלה לא הכנסת ממנה כילום, ועכשו שזבלנוה וכסחנוה והשקינוה לא הכנסנו ממנה אלא כור אחד חטים בלבד. כך עתידים ישראל לומר לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אתה יודע ביצר הרע שהוא מסית בנו, שנאמר כי הוא ידע יצרנו.
עם היות דבר אמת כי נמצאו יחידי סגולה שקיימו התורה כלה מאל'ף עד תי'ו, וגערו ביצר ונצחוהו כי היה לאל ידם, כנראה מיוסף, רבי צדוק, רבי עקיבה, ורבי אליעזר [לעיל הלכה ב], עם כל זה רבים שתו רבים ישתו מי המרים, והנצחון קשה מאד כמו שאמרנו. לזה אמר רבי שמעון בן יוחאי כי מכאן ראיה שישראל אשר קבלו התורה ומאמינים בה ועושים מצותיה כפי יכולתם, ואשר לא יקיימו לא להכעיס כיונו, כי ידעו והכירו בחיובם וודאי צר להם חטאם, אך היצר נלחם להם ולא יוכלו לו, הנה נפשם לא תעדר, ושכר מעשיהם וכונתם הטובה אתם. לא כן היה ראשונה קודם מתן תורה, כי לא היה בהם דבר טוב, אך אחר שישראל קבלו התורה יש ויש, כי טוב כונתם אתם ושכר מעשיהם הטובים אתם, עם כי אינם בשלמותם. ולזה גמרו ופסקו [סנהדרין פרק חלק משנה א] כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, הגדול לפי גודלו והקטן לפי קוטנו, כל עוד שיהיו ישראל ויאמינו בעקרי הדת, וכמו שאמרתי. אך המינים, והאפיקורוסים, והכופרים בתורה, בתחייה, בגאולה, ומחטיאי הרבים, וכל הנזכרים שם, אין להם חלק לעולם הבא [עיין בבלי ראש השנה יז א, רמב"ם הלכות תשובה פרק ג הלכה ו], כי אין להם שם בישראל, ולא חטאו ביצרם לבד, ולכן אין להם תקנה, וכמו שפירש הרב [רמב"ם] שם:
*
מהריט"ץ אם מישהו יכול שיעלה כאן הסריקה מהנדפס.
*
אדר"נ זאלקווי תפ"ג עם ביאור מחבר ספר לקח טוב
שהיה לו שדה זיבורית. רמז זה שיאמר נא ישראל מאחר דברא הקדוש ברוך הוא תבלין ליצר הרע היינו התורה, ואפילו הכי אנו חוטאים בנפשותינו, אם כן ח"ו אבדה תקוותינו לעולם הבא, ולכך בא לנחם ישראל. וזהו: למלך שהיה לו שדה זיבורית - רוצה לומר זה הגוף החומר שיצר הרע שרוי בו [וכן כתב ר' יחיאל היילפרין בספרו ערכי הכנויים מערכת ז ערך זבורית ד"ה גוף דף כב ריש ע"א: "באבות דרבי נתן סוף פרק י"ו שדה זבורית, פירוש זה הגוף החומר". ונמשך בביאורו אחר דברי רבינו כאן]. (וזבלונוהו) [שזבלנוה] וכו' - רוצה לומר עשינו כל התחבולות והטצדקאות לעמוד כנגדו הן בתורה הן בצדקה. ואף גם כל זאת לא הכנסנו ממנה רק כור חיטין - רוצה לומר ראיתי בני עלייה והמה מועטים [סוכה מה ב]. ומכל מקום אין לנו אשם כי אתה ידעת יצרנו - הכוונה דהקדוש ברוך הוא ברא היצר הרע, והוא אחד מארבעה דברים שהקדוש ברוך הוא כביכול נתחרט בעצמו, שנאמר [מיכה ד ו] ואשר הרעותי [שם נב ב]:
*
אהבת חסד בפירוש
מכאן. כלומר מסברא, שמבואר הוא בעצמו: זיבורית. פחות שבנכסים: השקוהו וכסחוהו. הוא כמה פעמים בש"ס [מו"ק ג א; סנהדרין כו א]. והוא לשון חותך, דתרגום [ויקרא כה ד] לא תזמור - לא תכסח: מהו זה [וכו']. כאן דאיירי בתחילת מלאכת השדה צריכין לפירוש הערוך ערך כסח: העשבים שחותך הרעים מן הטובים לאו היינו ניכוש, דניכוש עוקר מן העיקר וכסוח מחתך מלמעלה: שנאמר כי הוא ידע יצרנו. כן הוא בבראשית רבה פרשה ל"ד [פיסקא יו'ד]: עלוב הוא השאור שמי שברא אותו מעיד עליו שהוא רע, שנאמר כי הוא ידע יצרנו. פירש יפה תואר [סימן יב דף ריד ע"ג]: משום דקשיא להמדרש היכא יהיב טעם שלא יוסיף לקלל בשביל שיצרו רע מנעוריו [בראשית ח כא], דאדרבה כיון שהוא רע יש לפקוד עונם. ולזה אמר המדרש שזה עדות הנחתום שהעיסה רע מטבע, וכן יצר לב אדם רע מנעוריו רע בטבע, לכך אין להאשימו כל כך, ואף על פי שיש בידו להיטיבו אם יטריח עליו, עד כאן לשונו. ואמרינן נמי בירושלמי בפרק מי שמתו [ברכות פ"ג ה"ה]: מפני מה מרחיקין מצואת קטן מפני שמחשבותיו רע, כדכתיב [שם] כי יצר [לב האדם] רע כו'. ועיין ביפה מראה שם [סימן ג דף יד ע"ג]. ולפי סוגיא דכאן ולפי המדרש שהבאתי, קשיא לי על מה דאמרינן בסוכה נ"ב [ע"ב]: אלמלא שלשה מקראות הללו נתמוטטו רגליהן של שונאי ישראל, עיין שם. אמאי לא חשיב מהאי קרא שהיא מקרא דאורייתא. ודוחק לומר דהסוגיא דהתם סבר כפירוש החזקוני [שם], עיין שם [עיין יפה תלמוד ח"א סוכה שם נב ב ד"ה ועיין דף דן ע"א וב']. ורב בספר מורה נבוכים [ח"ג פרק כב] האריך בעניינא דהאי. ועיין בספר גופי הלכות [לשונות הגמרא למעלת התשובה דף קח ע"ב] דיהיב טעם לשבח למה הוצרך הגמרא להביא שלשה מקראות:
*
בנין יהושע
שאין ישראל רואים פני גיהנם. עיין סוף מסכת חגיגה [כז א]: שהיה לו שדה זבורית. וכנוי לגוף החומר שהיצר הרע שרוי בו: זבלוהו. מכניסין להם זבל: עדרוה. חופרים בעקרי אילנות: וכסחוה. קוצרים ענפים רעים. עיין ריש מועד קטן [ג א]: ישראל לומר. שעשינו פעולות רבות בתורה ומעשים טובים, ואתה יודע ביצר הרע כו'. ולכך מדייק רבי שמעון בן יוחאי: שאין ישראל רואה פני גיהנם - רוצה לומר מי שמכונה בשם ישראל, ומתחכם עצמו לעשות פעולות רבות לבער היצר הרע מקרבו:
*
בן אברהם
מכאן שאין ישרים [צ"ל 'ישראל'. וכן בסמוך. והוא שיבוש צנזורה]. כלומר מכיון שיצר הרע שונא מוחלט להאדם כל כך, ויצר לב האדם רע מנעוריו [בראשית ח כא], ועד שההרגל נעשה טבע, יש לומר סברא דאין ישרים רואים פני גיהינום כלל, וכפי המשל שהביא: זבורית. הפחות והגרוע שבשדותיו: זבלוה כו'. סדר עבודות השדה קא חשיב ואזיל. מקודם מזבל את השדה, ואחר כך חורש, בכדי שיהא הזבל למטה ויהיה מכוסה בעפר, ואחר כך משקה אותה בכדי שיצמיחו הזרעים, ואחר כך מנכש והיינו שעוקר העשבים הרעים שעלו בין הזרעים, או אם הזרעים קרובים מאד להדדי ועל כן אינם יכולין להתגדל ולהתעבות אזי עוקר אחד משנים: עדרוה. הוא לשון חפירה, והוא לשון המשנה (פאה פרק ב' [משנה ב]) וכל ההרים אשר במעדר יעדרון [ישעיה ז כה], עיין שם במפרשי המשנה. וכאן נמי מכיון שהיא שדה זבורית, אם כן מסתמא היא על ההרים הרמים אשר אין יכולין שמה לחרוש בשוורים, או שהיא קשה מאד וצריך לחופרה. ועל כן אמר: עדרוה: וכסחוה. הוא לשון מנכש וחותך, לא תזמור [ויקרא כה ד] תרגומו לא תכסח: ועכשיו שזבלנוה וכיסחנוה והשקנוה מים. יש לשום לב אמאי לא חשיב עתה גם כן כסדר עבודת השדה, ואם כן היה להם להקדים 'והשקנוה מים' קודם 'וכסחנוה', ועוד אמאי לא חשיב עתה 'ועדרנוה' כלל. ונראה לי משום דמסיק בזה: כך עתידים ישראל כו'. נמצאת שאלו הדברים אמורים נגד היצר הרע, והיינו שזבלנוה - על ידי תשובה וצדקה, כי כמו שבזבל מכסה את פני השדה והיא משובחת, כך על תשובה וצדקה מכסה פשעיו ומשבחן, והיינו שזדונות נעשין לו כשגגות [יומא פו ב], או שמוחלין לו כל וכל לעת עתה, אבל היצר הרע יערוך עמו עוד מלחמה, כאשר מלפנים גליתי לך [ד"ה בדברי] בשם חידושי אגדות ה"ר יאשיהו פינטו [קידושין פ"א סימן ט]. ואחר כך אמר: וכיסחנוה - נגד הזכרת יום המיתה, כי בזה מחתך דרכי יצר הרע שלא לשמוע לו לעבירה. ואחר כך אמר: והשקנוה מים - נגד התורה, וכמו שאמר רבי שמעון בן אלעזר לעיל שאין לו תקנה אלא בדברי תורה בלבד, ועיין שם בביאור. ובזה ניחא דחשיב בכאן שלשה המה מטיבי צעד בדרכי התשובה נגד היצר הרע. וניחא נמי מה דהוסיפו בכאן תיבת 'מים', והיינו מה שאמר 'והשקנוה מים', ולעיל אמרו 'והשקנוה' סתם, והוא רק נגד התורה הנקראת מים, וכמבואר לעיל [ד"ה שנאמר]: שהוא מסית בנו. וכלומר ואם כן די לנו שנתרחקנו ממנו על כל פנים באיזה מצות הגם שמעטים המה, כי המה מעט הכמות ורב באיכות, כי דעת היצר הרע להדיחנו מכל וכל, ועל כן אין להאשימנו על מה ולמה לא קיימנו כל התרי"ג מצות כפי אשר קבלנו עלינו. ולפי זה דומה ממש להמשל שהביאו:
*
כלי גולה כ"י (חלק מדבריו), יש לו הסכמה ממהרמ"ס מפ"ב.
ומאמר (ר"י הנשיא) [רבי שמעון בן יוחאי] בא להורות שהכל הוא לטובת הישראל, שעל ידי שיש יצר הרע בעולם וגם מלא לב האדם לעשות רע מצד תאותו, על כן לא יראו פני גהינום, דידוע [עירובין יט א] שאפילו פושעי ישראל מלאים מצות כרימון, ואף שחוטאין לפעמים מכל מקום אינם חוטאין להכעיס רק שיצרן ותאותן תקפה עליהם. והוא מבואר במשל שהביא שכך עתידין ישראל לומר לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר כי הוא ידע יצרנו - היינו היצר הרע, וגם כי עפר אנחנו - מצד שאנו קרוצים מחומר התאוה מושלת עלינו. וזהו טענה מספיק לישראל
*
אבות הראש ח"ב
רשב"י [אין ספק כי פתרון ראשי תיבות זה: "רבי שמעון בן יוחי". וכפי שמשמש ראשי תיבות זה במקומות הרבה. ונוסף גם הוא ספר בן יוחאי מענה קכח שרמז רבינו בסמוך, אשר כל ענינו לאסף ולקבץ מאמרי רבי שמעון בן יוחי. והוזקקתי לזה בסיבת שגגה היוצאת לפני השליט במ"ש רבינו בקונטריס שמות לבית אבותם אות ש ערך רבי שמעון בן יוסי כאן, שייחס המאמר שלפנינו ל"רבי שמעון בן יוסי". ועיין שם בהערה 6319] אומר מכאן שאין ישראל רואים פני גהינם לעולם וכו'. וכ"כ בזוהר פרשת ויחי דף (רל"ז) [רל"ח] ע"ב. ועיין תוספות בראש השנה דף י"ו סוף ע"ב [ד"ה ליום]. הרב בן יוחאי [שער ז מענה קכח אדר"נ כאן] דף ק"י ע"ב:
אבות הראש ח"א
שאין ישראל רואים פני גהינם. ועיין מה שאמרו בבראשית רבה פרשה מ"ד סימן כ"ד [דף רסה ע"ב בנדפס בספר יפה תואר; פיסקא כא דף נג ע"ג וד' בנדפס במדרש רבות] ובשמות רבה פרשה נ"א סימן ג' [דף רמב ע"א בנדפס בספר יפה תואר; פיסקא ז דף מז ע"ג בנדפס במדרש רבות]. ועיין עוד בבראשית רבה פרשה מ"ח סימן ז' [דף רעח ע"א בנדפס בספר יפה תואר; פיסקא ח דף נז ע"ג בנדפס במדרש רבות] ובשמות רבה פרשה י"א [פיסקא ב דף יג ע"ב. וראה עוד בבלי שבת קד א: "אמר גיהנם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם עיף אנכי, ז"ץ ח"ק הללו זרעו של יצחק, ט"ר י"ש כ"ת טר, יש לי כיתות כיתות של אומות העולם שאני נותן לך"]:
אבות הראש ח"א
שהוא מסית בנו, שנאמר כי הוא ידע יצרנו. עיין בברכות דף ל"ב ע"א, ובסוכה דף ב"ן ע"ב, ובבראשית רבה פרשה ל"ד [פיסקא יו'ד דף מ ע"ב], ובשמות רבה פרשה מ"ו [פיסקא ד דף מד ע"ג], ובבמדבר רבה פרשה ט"ו [פיסקא יד דף נז ע"ג], ובמפרשים שם:
*
ר' יונה מגירונדי (אחריו נמשכו: ר' יצחק מטולידו אבות פרק א משנה יד עמ' לב, מגן אבות לרשב"ץ שם עמ' קפח-קפט)
משלו משל למה הדבר דומה, למלך שנתן שדהו לעבדיו ופסק עמהם בשלשים כור לשנה טרחו בה הרבה והביאו לו חמשה כורין, אמר להם המלך והלא פסקתם עמי בשלשים כורין, אמרו לו אדוננו המלך שדה שנתת לנו זבורית היתה וטרחנו בה הרבה ולא יכולנו להוציא ממנה יותר מחמשה כורין. כך אומרים לפני הקדוש ברוך הוא יצר רע שנתת לנו מנעורינו הוא רע. שנאמר [בראשית ח כא] כי יצר לב האדם רע מנעוריו [נראה כי תיבות "שנאמר... מנעוריו" הוסיפן רבינו, ואינן מעיקר הברייתא]. ואפילו כשאדם טורח הרבה לעשות הישר בעיני ה', אין אדם יכול להשיג אלא לדבר מועט ממה שחייב לעשות. וזהו שנאמר: כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו. שאם לא מפני יצר הרע ששולט הרבה באדם, אפילו בלא שיטרח ויחזר אחר המצות היה עושה מהם הרבה, כמו שדה עידית שאפילו כשלא יטרחו בעבודת אדמתו מוציא פירות. אבל עתה שיודע שאפילו אם יטרח הרבה לא ישיג אלא למעט מהרבה מפני היצר שמקלקל גופו, כל שכן אם לא יטריח עצמו טורח גדול [בנדפס בספר משנת ראובן עמ' קפז הערה 5: "נו"א 'כל שכן אם לא יטרח כלל'". ועיין מגן אבות לרשב"ץ עמ' קפח], תשאר נפשו ריקה מן המצות, כשדה זבורית שאם לא יטרח בו ויזבלנו ויחרשנו לא יצא ממנו שום דבר. ועל זה נאמר [משלי כד ל-לא] על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב, והנה עלה כולו קמשונים כסו פניו חרולים וגדר אבניו נהרסה: (רבינו יונה אבות פ"א מי"ד עמ' קפ"ו-קפ"ז)
*
אמר רבי שמעון בן יוחי אין ישראל רואין פני גיהנם לעולם וכו'. וכ"כ בזהר ויחי (רל"ז) [רל"ח] ב'. ועיין תוספות ראש השנה י"ו סוף ע"ב [ד"ה ליום]: (בן יוחאי שער ז' מענה קכ"ח עמ' ק"י)
מן הראוי להציג כאן מה שכתב רבינו בספרו בן יוחאי לעיל שער ג עמ' ח: "רבי ירמיה סיפר (סוכה מ"ה ב') שרבי שמעון בן יוחאי אמר על עצמו יכול אני (בזכותי) לפטור את כל העולם כלו מן הדין... דברים האלה נוכל לבאר כפשטם, שרבי שמעון בן יוחאי לטעמיה יכול לפטור את העולם מן הדין, כדאיתא (אבות דרבי נתן פרק ט"ז) רבי שמעון בן יוחאי אומר מכאן שאין ישראל רואין פני גיהנם לעולם וכו', עיין שם עד שנאמר כי הוא ידע יצרנו":
*
שאין ישראל רואים פני גיהנם לעולם. עיין סוכה מ"ה ע"ב ובגליון הש"ס שם [ד"ה יכול], ובמה שכתבתי בעניות דעתי שם על הגליון: (אפרקסתא דעניא)
זו לשון ר' עקיבא איגר בגליון הש"ס סוכה שם מה ב: "יכול אני לפטור - עיין אבות דרבי נתן פרק ט"ז" (רמז כן גם ר' משה קוניץ בספרו בן יוחאי שער ג עמ' ח דלעיל. ודוק). וכתב על דבריו רבינו ר' דוד שפערבער בגליון בהגהותיו אפרקסתא דעניא שם: "כונת הגאון ז"ל נ"ל להקשות דהרי באבות דרבי נתן שם אמר רבי שמעון בן יוחאי שאין ישראל רואין פני גיהנם לעולם כו', עתידים ישראל לומר רבונו של עולם אתה יודע ביצר הרע שהוא מסית בנו כו', עיין שם. על כרחך הרי הם פטורים ממילא בלא זכות אחרים. ומכל מקום לא סיים הגאון 'וצריך עיון' וכיוצא בזה כאן, דבאמת אי אפשר לומר דבטענה זו יפטרו לגמרי מן הדין, דאם כן בטלו כל העונשין שבתורה. אלא ודאי דאין זו טענה ממש, דהרי אמר הקדוש ברוך הוא [קידושין ל ב] בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין. וטענה זו לא מהני רק על דרך התנצלות להקל קצת שלא יהיה עונש נצחי ח"ו, עיין ברכות י"ז ע"א גלוי וידוע כו', ובעץ יוסף שם [בעין יעקב פ"ג סימן סז]. ואפשר שזהו שאמר רבי שמעון בן יוחאי שם: שאין ישראל רואים פני גיהנם 'לעולם' - דייקא. ובכאן אמר דבזכותו וזכות בנו ויותם, אילו היו נאותים לקבל עליהם, היו יכולים לפטרם לגמרי. ואפשר נמי דבאבות דרבי נתן מיירי לענין יום הדין הגדול לעתיד, וזהו שאמר שם: 'עתידים' ישראל לומר כו'".
באופן אחר ביאר ר' חיים דוב שעוועל בספרו משנתו של הגאון רבי עקיבא איגר חלק ב' סוכה שם מה ב עמ' 241 (נדפס לראשונה בקובץ הדרום חוברת כ"ח [תשרי תשכ"ט] עמ' 124), את רמיזת ר' עקיבא איגר דלעיל: "וכיוון רבינו לדבר גדול ונחמד, יעיין ברש"י שפירש: לפטור - בזכותי, אני סובל [כל] עונותיהם ופוטרן מן הדין. ובחדושי אגדות למהרש"א [ד"ה בפרש"י לפטור] פירש שכיוון ליסורים וצער שהיה לו ולבנו במערה (וברבינו חננאל [ד"ה רשב"י] נראה שפירש כפשוטו: בזכותי יתקיים העולם ולא יחרב, ולא ישחית אלקים העולם בעבורי). ומובן דכל זה קשה. והמהרש"א העיר מעירובין (ס"ה א') אמר רבי אלעזר בן עזריה יכולני לפטור כל העולם כולו מן הדין (היינו מדין תפלה) מיום שחרב בית המקדש ועד עתה, ושם ליכא לפרושי כי הכא, אלא רוצה לומר יכולני בטענה לפטור אותן. ורבינו הוציא לנו מתעלומות אור שגם המאמר דרבי שמעון בן יוחאי שלפנינו יש לפרש בדרך זה (על פי יסוד האבות דרבי נתן), יכולני בטענה לפטור אותן, והטענה היא כמו שמבואר באבות דרבי נתן לעיל [ר"ל טענת 'אתה יודע ביצר הרע שהוא מסית בנו']"
*
רבונו של עולם אתה יודע ביצר הרע שהוא מסית בנו. עיין [מדות רשב"י ח"ב] לקמן שמות רבה פרשה מ"א [פיסקא] ז' [מאמר תתתתשנט דף קצב ע"א]: (מדות רשב"י ח"א מאמר תרכ"ו דף ע"א עמוד א' ביאורים אות ב')
*
ר' ראובן מרגליות
רבי שמעון בן יוחי אמר מכאן שאין ישראל רואין פני גיהנם לעולם כו'. עיין זהר לך צ"ד א': תאנא במה זכאן ישראל דלא נחתי לגיהנם כשאר עמין [עובדי עבודה זרה], ולאו אתמסרון בידוי דדומה בהאי את כו'. שם צ"ה ריש ע"ב, ויחי רל"ח ב' [עיין ניצוצי אור סוכה מה ב ד"ה ארשב"י דף מו ע"א]: (שערי זהר)
ר' ראובן מרגליות
רבי שמעון בן יוחאי אומר מכאן שאין ישראל רואין פני גיהנם לעולם, משלו משל כו'. עיין סוכה מ"ה ב'. ונראה שרבי שמעון בן יוחאי לשיטתו, דזה אינו יכול וזה אינו יכול רבי שמעון פוטר (שבת צ"ב ב'), והגוף והנפש זה אינו יכול וזה אינו יכול, עיין ויקרא רבה פרשה ד' [פיסקא ה] [וכן כתב הרב המחבר בספרו ניצוצי אור סוכה מה ב ד"ה ארשב"י דף מו ע"א. ועיין בינת יששכר דרוש דרך מקיף דף סו סוף ע"ד ודף סז ריש ע"א, בן יהוידע חלק ב' סוכה מה ב ד"ה והנה דף עט ע"ג, שו"ת מהרש"ם חלק ב' בהקדמה דף ט סוף ע"ב וריש ע"ג, מאור ישראל חלק ב' עירובין סה א ד"ה יכול עמ' יח]: (מקור חסד על ספר חסידים סימן תרי"א אות ה' עמ' ת"ה)
ר' ראובן ב"ר אברהם מירושלם
רבי שמעון בן יוחאי אמר מכאן שאין ישראל רואים פני גהינם לעולם. משלו משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שהיה לו שדה זבורית, באו בני אדם והשכירוהו בעשרת כורין חטים בשנה, זבלוהו עדרוהו השקוהו וכיסחוהו ולא הכניסו ממנה אלא כור אחד חטים בשנה. אמר להם המלך מהו זה, אמרו לו אדוננו המלך אתה יודע בשדה שנתת לנו שמתחלה לא הכנסת ממנו כלום, ועכשיו שזבלנוהו וכיסחנוהו והשקינוהו מים לא הכניסו ממנה אלא כור אחד חטים בלבד. כך עתידים ישראל לומר לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם אתה יודע ביצר הרע שהוא מסית בנו, שנאמר כי הוא ידע יצרנו. על פי זה נראה לעניות דעתי לתרץ מאמר התנא [סנהדרין פרק חלק משנה א] כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא וכו'. והקושיא ידוע, וכי לכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא כצדיק כרשע כו'. ובמה שאמרו באבות דרבי נתן אפשר דזהו כונת התנא שאמר כל ישראל יש להם חלק כו', שנאמר [ישעיה ס כא] ועמך כולם צדיקים, רוצה לומר שמרצונם הטוב הם חפצים לקיים כל המצות, אבל שאור שבעיסה מעכב [ברכות יז א], לפיכך ראוי שיהיה להם חלק לעולם הבא מאחר שאין העיכוב בא מצדם: (דרך ישרה שער הקרבן דף מ"ד ע"ב)
ר' פינחס מנחם אלטר
רבי שמעון בן יוחאי אומר מכאן שאין ישראל רואים פני גיהנם לעולם. משלו משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שהיה לו שדה זבורית, באו בני אדם והשכירוה בעשרת כורין חטים בשנה, זבלוה עדרוה השקוה וכסחוה ולא הכניסו ממנה אלא כור אחד חטים בשנה וכו', אמרו לו אדוננו המלך אתה יודע בשדה שנתת לנו שמתחילה לא הכנסת ממנה כלום, ועכשיו שזבלנוה וכיסחנוה והשקינוה מים לא הכנסנו ממנה אלא כור אחד חטים בלבד. כך עתידים ישראל לומר לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אתה יודע ביצר הרע שהוא מסית בנו, שנאמר כי הוא ידע יצרנו. השוכרים אמרו לו שהשדה מקולקלת היתה, היינו שהיה חסר בה קב של חומטין - יראת שמים [שבת לא א], לכן לא הוציאה עשרה כורין, הרמז לעשר ספירות, עשרה מאמרות, שנתקלקל הכל ולא נשאר כלום. האדם יכול לתרץ את עצמו שיש לו יצר הרע ואין זו אשמתו. וזהו שאמר [סוכה מה ב] יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין וכו'. אמר ההוא סבא טיהר בן יוחאי בית הקברות [שבת לד א], שרצה להעלות את כולם, אפילו הבחינה של בית הקברות: (פני מנחם ח"ג פרשת צו תשנ"ג עמ' כ"ד)

ר' מנחם נתן נטע אויערבאך
רבי שמעון בן יוחי אומר מכאן שאין ישראל רואים פני גיהנם לעולם וכו', כך עתידין ישראל לומר לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אתה יודע ביצר הרע שהוא מסית בנו, שנאמר כי הוא ידע יצרנו. ועיין בסוף חגיגה [כז א]. וכעין זה איתא עירובין ס"ה [ריש ע"א] אמר רב ששת [משום רבי אלעזר בן עזריה] יכול אני לפטור את העולם כלו מדין תפלה, ופירש רש"י [ד"ה מדין]: אם דנין אותן על שלא היו מתפללין בכוונה יכול אני לפוטרן [כבר בהגהה בגליון מסכת עירובין שם סה א צויין לאבות דרבי נתן כאן. וראה לקמן]. ומהאי טעמא אנו אומרים בכל יום שיש נפילת אפים [דברי הימים-ב' כ יב] ואנחנו לא נדע וגו', רק בבקשה ברוגז רחם תזכור [חבקוק ג ב], כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו. ודי למבין. ועיין בבא בתרא ט"ז [ע"א] בקש איוב לפטור את כל העולם כולו מן הדין כו', ומאי אהדרי ליה חבריה כו', ברא הקדוש ברוך הוא יצר הרע ברא לו תורה תבלין, עיין שם. וזהו שאיתא שם באבות דרבי נתן: אף כך יצר הרע אין לו תקנה אלא בדברי תורה בלבד (שהוא כאש), שנאמר [משלי כה כא-כב] אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים, כי גחלים אתה חותה על ראשו וד' ישלם לך, אל תקרי ישלם [לך] אלא ישלים לך. היינו על דרך שכתוב [שם טז ז] ברצות ד' דרכי איש גם אויביו [ישלים אתו], לא די שנפסק האיבה, עוד נעשים אוהבים, ואתו עמו. וכאמרם [סוכה נב ב] פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש - שם פטור אתה ממנו, כי גחלים אתה חותה על ראשו - ויברח ממך כהבורח מאש. והתלמידי חכמים גופן אש, כדכתיב (ירמיה כ"ג [פסוק כט]) הלא כה דברי כאש [חגיגה כז א], ותלמיד חכם אורייתא הוא דרתח ביה [תענית ד א]. וזהו כשבחו של אחר (חגיגה ט"ו [ע"ב]) אמרה לרבי זכור תורתו, מיד ירדה אש מן השמים וסכסכה ספסלו של רבי, בכה רבי ואמר [ומה] למתגנין בתורה כך למשתבחין בה על אחת כמה וכמה: (אורח נאמן ח"ג או"ח סימן צ"ח סעיף ב' אות י"ב דף ל"ד ע"ג וד')

ר' כלב פייבל שלעזינגער (דיבור זה העתיקו ר' ברוך צבי מאשקאוויטש בספרו תנובות ברוך תניינא חלק ד' דברי אגדה לחג השבועות סימן פז עמ' קל, ולא זכר כי מקור ברו'ך מספר תורת בר נש)
אמר רבי שמעון בן יוחי [מכאן ש]אין ישראל רואין פני גיהנום [לעולם]. משלו משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שהיה לו שדה זבורית, באו בני אדם והשכירוהו בעשרת כורין חטים בשנה, זבלוה, עדרוה, השקוה וכסחוה (כרמך לא תזמור [ויקרא כה ד], תרגומו לא תכסח) ולא הכניסו ממנה אלא כור אחד חטים בלבד בשנה. אמר להם המלך מה הוא זה, אמרו לו אדוננו המלך אתה יודע בשדה שנתת לנו שבתחלה לא הכנסת ממנה כלום, ועכשיו שזבלנוה וכסחנוה והשקנוה מים לא הכנסנו ממנה אלא כור אחד חטים בלבד. כך (עתידה) [עתידים] ישראל לומר לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אתה יודע ביצר הרע שהוא מסית בנו, שנאמר כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו. והנה אם נביט בעין חודרת אל תוכיות המשל נמצא בו רעיון יקר, וזה הוא כי בסוף התוכחה הנאמרת בפרשת בחוקותי [ויקרא כו מד] כתיב: ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלקיהם. וידוע [ר"ה ג א] כי מלת 'כי' משמש לפעמים בהוראת 'אם'. וכוונת הכתוב היא, בתנאי זה יאמר הקדוש ברוך הוא לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם, 'אם' אני ה' אלקיהם, כלומר אף אם יעשו חטאים רבים בכל זאת לא אפיר את בריתי אתם, אם האמונה בה' אלקים היחיד ומיוחד תהיה קבועה ומושרשת בקרב לבבם. והנה ידוע שכל חוקי התורה כלולים בעשרת הדברות ["עיין גם כן בבעל הטורים בפרשת יתרו בעשרת הדברות [שמות כ יד] שכתב שיש בעשרת הדברות תר"ך אותיות נגד תרי"ג מצות ושבע מצות בני נח, וסימנם כת"ר תורה וכו', עיין שם". כן הוסיף בספר תנובות ברוך דלעיל], והמצוה הראשונה שהיא העיקר והיסוד לכל מצות התורה היא [שמות כ ב] אנכי ה' אלקיך. וכל זמן אשר האומה הישראלית היא דבוקה באמונת יחיד המיוחד הקדוש ברוך הוא, לא יופר הקשר האמיץ והברית אשר כרת ה' עם עמו ישראל, יען שהאמונה הזאת הקבועה בלבבם ונפשם היא העירבון שיבוא הזמן אשר יתחרטו על כל חטאים שעשו ויחזרו בתשובה שלמה אל תורת ה'.
וזאת היא כוונת המשל אשר המשיל התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי לטובת ולנחמת ישראל: משל למלך בשר ודם שהיה לו שדה זבורית וכו', ובאו בני אדם והשכירוה בעשרת כורים חטים לשנה - העולם השפל הזה בלי אמונת ותורת ה' הוא דומה לשדה זבורית, והעשרה כורים חטים מרמזים על עשרת הדברות אשר בהם כלולים כל חוקי התורה, ורק בני ישראל לבדם קבלו עליהם לקיים התורה כמו שהיא כלולה בעשרת הדברים. וכאשר נשתנו העתים חטאו בני ישראל, ולא הכניסו רק כור חטים אחד - כלומר רק האמונה בה' יחיד המיוחד נשארה קבועה וחרותה על לוח לבבם, וכל גלי הצרות אשר עברו עליהם לא שטפו האמונה בהשם יתברך לבדו. ולכך אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אף כי לא הכנסנו רק כור אחד - דייקא כור אחד, היינו שאנחנו דבוקים בשמך ואומרים בכל יום [דברים ו ד] שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. הלא אתה יודע יצרנו - כלומר רק ממשלת היצר היא גורמת לנו לעשות חטאים. ועוד זכור כי עפר אנחנו - כלומר גם מרוב הצרות והתלאות דבקה לעפר נפשנו, וגם הם גרמו כי סרנו ממצוותיך וממשפטיך הטובים, ולכך נקוה כי תעשה עמנו חסד ותסלח לנו: (תורת בר נש סימן ר' דף ק' סוף ע"ד ודף ק"א ע"א)

ר' ישעיה אשר זעליג מרגליות
רבי שמעון בן יוחי אומר מכאן שאין ישראל רואים פני גהינם לעולם. אפשר דרבי שמעון בן יוחאי לשיטתו לעיל [מדות רשב"י ח"א] מאמר ק"פ [דף כז ע"א, מקורו בבלי סוכה מה ב: "אמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה"] ולקמן [מדות רשב"י ח"ב] שיר השירים רבה פרשה ח' [פיסקא יא: "ויצחק להיכן הלך, הלך וישב על פתחה של גיהנם להציל בניו מדינה של גיהנם", מאמר תתתתתנב דף רו ע"א], ולקמן ילקוט שמעוני תהילים רמז תשל"ז ["במה אתה רוצה שירדו בניך בגיהנם או במלכיות, ברר לו את המלכיות". ומקורו בראשית רבה פרשה מד פיסקא כא] [מאמר תתתתתרכח דף רכה ע"א], עיין שם. עוד י"ל דרבי שמעון בן יוחאי לשיטתו לעיל [מדות רשב"י ח"א] מאמרים מ"ד [דף יג ע"א, מקורו בבלי שבת צב ב: "לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים חייבין, ורבי שמעון פוטר"], מ"ו-מ"ט [שם, מקורו בבלי שבת שם], נ"ז [דף יד ע"א, מקורו בבלי שבת קו ב: "לא יכול אחד לנעול ונעלו שנים חייבין, ורבי שמעון פוטר"], דאין יחיד יכול לעשות ועשאוה שנים פטור, והכא הגוף והנפש זה אינו יכול וזה אינו יכול, כמבואר בחז"ל המשל [סנהדרין צא א-ב], לכן רבי שמעון בן יוחאי לשיטתו פוטר. וזה אפשר לדייק בדברי רבי שמעון בן יוחאי במה שאמר [סוכה שם] יכול אני לפטור כו', רוצה לומר אני לשיטתי כנזכר: (מדות רשב"י ח"א מאמר תרכ"ו דף ע"א עמוד א' ביאורים אות א')

ר' ישעיה אשר זעליג מרגליות
רבי שמעון בן יוחי אומר מכאן שאין ישראל רואים פני גהינם לעולם. זה לשון זוהר הקדוש חלק א' [פרשת לך לך] צ"ג ע"א: זכאין אינון ישראל דקודשא בריך הוא אתרעי בהון מכל שאר עמין ויהיב לון את קיימא דא, דכל מאן דאית ביה האי את לא נחית לגיהנם. וכן כתוב שם דף צ"ד ע"א ודף צ"ה ע"ב, עיין שם. עוד שם [פרשת ויחי] דף רל"ח ע"ב: דינא דחייבי דגיהנם תריסר ירחין, פלגא מינייהו בחמה ופלגא מינייהו בתלגא כו', יכול אף ישראל כן (פירש באור החמה [ח"א דף רלב ע"ד, מקורו זהרי חמה פרשת ויחי דף רמט סוף ע"א וריש ע"ב] בשם ה"ר אברהם גאלאנטי ז"ל: כלומר אף הצדיקים שיוכלו ליקראות בשם ישראל, קא משמע לן כי שם אינן נדונין אלא רשעים הנקרא בשם יעקב, אבל הנקרא בשם ישראל לא, והוא על דרך [ישעיה מג כב] ולא אותי קראת יעקב, כדפירשו המפרשים, עכ"ל), תלמוד לומר [משלי לא כא] לא תירא לביתה משלג, מאי טעמא בגין דכל ביתה לבוש שנים [שם], אל תקרי שָׁנִים אלא שְׁנַים, כגון מילה ופריעה, ציצית ותפילין, מזוזה ונר חנוכה כו'. וראה ברש"י סוף משלי על הפסוק לא תירא לביתה משלג [בפירוש השני] מה שכתב בזה, ומסיים: כך הוא נדרש בתנחומא. ומצאתיו בתנחומא פרשת ראה סימן י"ג, ובתנחומא החדש [מהדורת באבער, פרשת ראה] סימן יו'ד [דף יב ע"א]. והוא אות באות כמו שהיא נמצאת בזוהר הקדוש שהעתקתי כאן בשינויים קטנים, [ובתנחומא נוסף] עוד הענק תעניק [דברים טו יד], נתון תתן [שם פסוק יו'ד], פתוח תפתח [שם פסוק ח ופסוק יא], עשר תעשר [שם יד כב], עיין שם. וכן כתוב בבראשית רבה פרשה כ"א [פיסקא] ט' דעל ידי התורה ומילה ניצולו מגיהנם. ואיתא באגדת בראשית פרק ל"ד דבזכות המילה ושבת אינן יורדין לגיהנם: (מדות רשב"י ח"א מאמר תרכ"ו דף ע"א עמוד א' מראה זהר אות ב')

ר' יצחק הכט
רבי שמעון בן יוחאי אומר מכאן שאין ישראל רואים פני גיהנם לעולם וכו'. כך עתידים ישראל לומר לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אתה יודע ביצר הרע שהוא מסית בנו, שנאמר כי הוא ידע יצרנו. משמע דרבי שמעון בן יוחאי אומר דישראל יכולים לטעון לא מגיע לנו גיהנם מפני דהקדוש ברוך הוא יודע דיצר הרע מסית בנו, ולא מפני דסבל עונותיהם ביסורים שלו. ולא משמע כפירוש רש"י (סוכה מ"ה [ע"ב]) אמר חזקיה [אמר רבי ירמיה] משום רבי שמעון בן יוחאי יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה, ואילמלי אליעזר [כן הוא בטעות בווילנא תרמ"ב. וצ"ל: "אלעזר". וכן הוא בויניציאה רפ"א] בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו, ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו. ומפרש רש"י: לפטור - בזכותי אני סובל כל עונותיהם ופוטרן מן הדין.
וצריך לומר, רבי שמעון בן יוחאי אומר שני עניינים. אחד, אני יכול לפטור את כל העולם כולו מן הדין, מפני דסבלתי יסורים עבור עונותיהם, וזהו מוגבל מיום שנבראתי ועד עתה ולא לאחר מיתה, מפני דבחייו סבל היסורים. ושני, לעתיד לבוא יכולים ישראל לטעון לא מגיע להם גיהנם, מפני דלא רצינו לחטוא אלא היצר הרע הסית אותנו והקדוש ברוך הוא יודע יצרנו כי קשה הוא מאד, דמצינו (סוכה נ"ב [ע"ב]) ארבעה מתחרט עליהן הקדוש ברוך הוא שבראם, ואלו הן, גלות, כשדים, וישמעאלים, ויצר הרע, דכתיב (מיכה ד' [פסוק ו]) ואשר הרעתי.
ולפי זה כיון דהקדוש ברוך הוא בעצמו מתחרט דברא ליצר הרע, ולכך גם כלל ישראל יכולים לטעון דיצר מסית בנו ואנו לא אשמים, וטענתם יכול להתקבל, וממילא לא יראו פני גיהנם לעולם: (שערי קודש ח"ג סימן פ' עמ' קכ"ג-קכ"ד)

ר' דוד אופנהיים
מכאן שאין ישראל רואים פני גיהנם לעולם וכו'. כך עתידים ישראל לומר לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אתה יודע ביצר הרע שהוא מסית בנו וכו'. ועיין דין מסית, ואין טוענין למסית [סנהדרין כט א], ולא תחמול ולא תכסה עליו [דברים יג ט]. ובאמת אמרו [זוהר פרשת בראשית דף לה ע"ב] הוא הנחש הוא היצר הרע. והיה גם כן מסית. ואף דדברי הרב ודברי תלמיד דברי מי שומעין, כי עיין בתוספות במסכת סנהדרין דף ך"ט ע"א [ד"ה דברי] שאין להם למסיתים אותו טענה שכבר הזהיר. אמנם הוא מלאך, וצריך עיון אם הזהיר, עיין שם: (עיר דוד [כ"י אוקספורד] בית היצר חדר י"ט דף ת"ן ע"ב)

ר' אברהם מאיר איזראעל
מכאן שאין ישראל רואים פני גיהנם וכו'. עיין מסכת סוכה דף מ"ה ע"ב: אמר רבי שמעון בן יוחאי יכול אני לפטור את כל העולם מן הדין. פירוש מדינה של גיהנם [וכן כתב הרב המחבר בספרו ילקוט המאירי חלק א' סוכה שם מה ב ד"ה יכול עמ' רצב. ועיין בן יוחאי שער ג עמ' ח (הועתק לעיל), גליון הש"ס לר' עקיבא איגר סוכה שם מה ב ד"ה יכול (הועתק לעיל). ודוק]: (ילקוט המאירי ח"ב)
המגיה
מכאן שאין ישראל רואים פני גיהנם לעולם. בבבלי עירובין דף ס"ד סוף ע"ב ודף ס"ה ריש ע"א: אמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו וכו'. ופירש רש"י: יכולני לפטור - לטעון על כל ישראל לפני הקדוש ברוך הוא דבר שיפטרו כולן מדינא לעתיד לבוא, לומר שהן שיכורים ואין נתפשין על עונם, עד כאן. ועיין שם במסקנת הגמרא. ושם דף ס"ה ריש ע"א בגליון: עיין אבות דרבי נתן פרק ט"ז ד"ה רבי שמעון בן יוחי אומר, עד כאן [הגהה זו נדפסה לראשונה בדפוס דיהרנפורט תקס"א אשר בו נדפסו לראשונה הגהות ר' ישעיה ברלין, ונראה כי הגהה זו היא לו אלא שבטעות נשמטו ממנה הסוגריים הרבועים המורים זאת. ועיין לעיל עמ' ??? הערה ???]: (המגיה)

ר' יחזקאל לעוינשטיין
משל למלך שנתן שדה לעבדיו והזהירם לעבדה ולשמרה ולהביא לו ממנו שלשים כור [בכל שנה], והם טרחו בה ועבדו אותה היטב והביאו ממנה [לפני המלך] חמשה כורים, [אמר להם מה זאת עשיתם], אמרו לו אדונינו המלך שדה שנתת לנו זיבורית היא, אנחנו בכל כוחנו עבדנו אותה ועם כל הטורח לא עשתה [את התבואה] יותר מזה השיעור [כן העתיק הרב המחבר מספר שערי תשובה שער שני סימן כו בשם רז"ל, והוא מאדר"נ כאן]. הפשפוש והמשמוש שאמרו חז"ל [עירובין יג ב], כוונתם עבודה בכל כוחותיו והשתדלות לקיים ציווי השם יתברך, ובכהאי גוונא יש לו תקוה שיזכה, וכאותם עבדים אשר אמרו למלך כיון שעבדו בכל כוחותיהם אזי אף שלא הספיקו כציווי המלך, מכל מקום מגיע להם שכר עבודתם. והשכר שיקבלו באמת אינו לפי הנדרש אלא הוא תשלום חסד מיוחד, וכנאמר (תהלים ס"ב י"ג) ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, כאשר עושה לפי מעשהו, דהיינו בכל מאמצי כוחו, יקבל ויזכה לחסד מאת השם יתברך: (אור יחזקאל כרך יראה ומוסר עמ' שי"ז)

ר' שמואל קרויזר
וכסחוה. גזמו הזמורות המיותרים: (ביאור הקצר)

ר' משה יהודה ליב בערמאן
אתה יודע ביצר הרע שהוא מסית בנו. היינו כמבואר בברכות ל"ב ע"א, יעוין שם. ובפסוק [בראשית ח כא; שם ו ה] כי יצר לב האדם רק רע כל היום, בסוכה נ"ב ע"א: (חק משה)

ר' ישעיה אשר זעליג מרגליות
שנאמר כי הוא ידע יצרנו. בזוהר הקדוש חלק א' [פרשת וירא] ק"ו ע"ב במדרש הנעלם: לא ברא הקדוש ברוך הוא ליצר הרע אלא לנסות בו בני אדם. עוד שם [פרשת תולדות] ק"מ ע"א: דהא איהו ידע יצרא ותוקפא דמהימנותא דלהון. ועיין בחלק ב' [פרשת בא] ל"ב ע"ב איך רשות ניתן ליצר הרע על מילין דעלמא. עוד שם [פרשת תרומה] קס"ג ע"א איך שהיצר הרע בקטרוגו ובהסתתו עושה רצון בוראו, וגורם לאדם יקר סגיא וטיבו, עיין שם: (מדות רשב"י ח"א מאמר תרכ"ו דף ע"א עמוד א' וב' מראה זהר אות ג')
*
רבי שמעון בן יוחי אומר מכאן שאין ישראל רואים פני גיהנם לעולם. יד יוסף קונטרס שבלי הלקט אות ח' עמ' קט"ז; ישמח לב דרוש ח' עין רואה עמ' קט"ז-קי"ז; פני מנחם ח"ג פרשת צו תשנ"ג עמ' כ"ד [חלק מן הדברים הועתקו לעיל?]; מגדים חדשים עירובין דף מ"א ע"ב ד"ה ומצאתי עמ' רי"ג:
למלך בשר ודם שהיה לו שדה זבורית וכו'. צוף דבש פרק ט' דף נ"ג ע"ב:


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ישראליק ו־ 49 אורחים