הודעהעל ידי פלוריש » ד' יוני 07, 2017 9:55 am
במאמרו של הרב משה אהרן קושלבסקי 'בסוגיית רץ בערב שבת והזיק ובחילוק בין בואי כלה לשבת מלכתא', הביא מבבא קמא לב ע"א שאדם שרץ בערב שבת בין השמשות והזיק פשטור, מפני שרץ ברשות, והביאו שר' חנינא אמר "בואו ונצא לקראת שבת כלה מלכתא", ור' ינאי מתעטף וקאי ואמר "בואי כלה בואי כלה". ובמסכת שבת קיט ע"א בשינוי קל: "רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא, אמר: בואו ונצא לקראת שבת המלכה. רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת, ואמר: בואי כלה בואי כלה".
רש"י כתב שהרץ ברשות פטור מפני שכדברי ר"ח צריך לצאת לקראת השבת כמו שיוצאים לקראת מלך, והואיל ומצוה לרוץ לקראת מלך (ברכות ע"ב) מוכח שיש רשות לקיים מצוה ולרוץ ברה"ר לקראת השבת, והפטור מהיזק הוא כמו אדם שהדליק נר חנוכה בחוץ, שאם גרם לשריפה הוא פטור (ב"ק כב ע"א). ויוצא שהריצה המותרת היא לקראת וסמוך לכניסת שבת.
אולם הרמב"ם (חובל ומזיק פ"ו ה"ט) שהפטור ברץ בער"ש בין השמשות הוא "כדי שלא תכנס השבת והוא אינו פנוי". המטרה היא להקדים ולהיות פנוי לשבת, ולפ"ז פטור גם כשהפעולה אינה הכנה ישירה לשבת וגם כאשר הזמן מוקדם מבין השמשות. וי"ל שהרמב"ם לא נקט כרש"י שהריצה היא לכבוד השבת, אלא שצריך למתין לכלה שתכנס וכמו חתן שמזמין את כלתו לחופה, ואין ענין להכניס את השבת בריצה אלא להיפך - יש לרוץ לסיים פעולות כדי להכניס את השבת בנחת (וכך רואים ממה שהסביר את ר"ח ור' ינאי בהל' שבת פ"ל ה"ב).
ולפ"ז מוסבר השוני בין הנוסחים בסוף הפיוט לכה דודי.
עכת"ד.
ושמא יש להאיר מסוגיה משלימה.
בב"ק פב ע"א מובא שאחת מתקנות עזרא הסופר היתה "שיהו מכבסין בחמישי בשבת משום כבוד שבת".
רש"י שבת (ד"ה ומכבסים) פירש "לכבד שבת", ומשמע שהעיקר הוא כבוד השבת ואילו יום חמישי הוא עניין צדדי, ובאליה רבה (או"ח רמב, ט) ביאר שתיקן עזרה בחמישי משום שבשישי לעיתים אין פנאי לכבס או שאין פנאי לכביסה להתייבש.
ומאידך גיסא, במגן אברהם (רמב, א) כתב "כבוד השבת - כלומר שלא יכבסו בערב שבת, שיהיו פנוים לכבוד שבת". ולדבריו התקנה אינה לכבס הבגדים לכבוד שבת אלא לא לכבס בשישי כדי שיהיה פנוי לשאר צרכי השבת. ואולי זו שיטת הרמב"ם (שבת פ"ל ה"ג) שחילק זאת לשני עניינים - תחילה כתב שמדין כבוד שבת יש ללבוש כסות נקיה, ואח"כ הוסיף שעזרא תיקן שיכבסו בחמישי, ומשמע שהוא ענין מעט שונה (ומכיוון שהתקנה לכבס בחמישי ולא בשישי היא כדי לפנות את האדם לשבת, אין היא מבטלת דין כבוד שבת, ואדם שהגיע לשישי בלא בגד נקי חייב לכבסו, וכפי שכתב המחצ"ש שם).
ונפקא מינה בין שתי השיטות הביא המשנ"ב (שם סק"ה), שלפי רש"י והאליה רבה "צריך ליזהר שלא לילך בחלוק אחד כמה שבתות כדי שלא לעבור על תקנות עזרא", שהרי התקנה היא לכבד את השבת בכסות נקיה, אבל לפי המג"א שעיקר התקנה היא לא לכבס בשישי אין בעיה ללבוש כמה שבתות את אותו החלוק. אמנם כנראה שלמעשה אין הבדל כי לפי הרמב"ם חובה לכבס, אך לא בגלל התקנה אלא בגלל דין כסות נקיה (וראה במגיד משנה שם שניסה לעמוד על מקורו של הרמב"ם לדין זה, ועדיין צ"ב).
ונפקא מינה ברורה יותר היא בכיבוס בגדים ביום שישי שלא לצורך השבת. לפי האליה רבה אין בזה בעיה, ולמגן אברהם אסור (ראו חוט שני שבת ח"א עמ' נא).