מצפה כתב:ייש"כ.
ואגב אורחא אשאל משהו ואולי יהיה מבין חברינו אשר ידע לענות על זה.
בתוך דבריו על תולדות אותו האיש אומר שהרגוהו בסקילה ואח"כ תלו נבלתו לאיזה רגעים, ולכאורה 'חכמה בגוים תאמין' וקצת קשה לומר שכל ענין הצליבה הוא דמיון, אז לפי מה שטענו בני ישראל במשך הדורות שהגויים הרגוהו ניחא, אבל אם הרגוהו בי"ד בסקילה, איך הגיע להם הצליבה.
מצפה כתב:כנים דבריך, אבל אני לא ביטאתי שאלתי כהוגן.
השאלה היא כי הוא מספר שקברוהו אח"כ, ולפי דבריו לא היה זמן לצלבו כלל, וע"ז שאלתי אם באמת לא צלבוהו כלל, לא ישראל ולא עכו"ם להאא"ה.
תרגום אונקלוס דברים פרק כא פסוק כב
(כב) וארי יהי בגבר חובת דין דקטול ויתקטיל ותצלוב יתיה על צליבא:
עקביה כתב:מצפה כתב:כנים דבריך, אבל אני לא ביטאתי שאלתי כהוגן.
השאלה היא כי הוא מספר שקברוהו אח"כ, ולפי דבריו לא היה זמן לצלבו כלל, וע"ז שאלתי אם באמת לא צלבוהו כלל, לא ישראל ולא עכו"ם להאא"ה.
ודאי לא צלבו אותו כפי שטוענים הנוצרים, אלא תלו אותו וקברוהו, והמושג צליבה מגיע מהארמית:תרגום אונקלוס דברים פרק כא פסוק כב
(כב) וארי יהי בגבר חובת דין דקטול ויתקטיל ותצלוב יתיה על צליבא:
וונדרבר כתב:עקביה כתב:מצפה כתב:כנים דבריך, אבל אני לא ביטאתי שאלתי כהוגן.
השאלה היא כי הוא מספר שקברוהו אח"כ, ולפי דבריו לא היה זמן לצלבו כלל, וע"ז שאלתי אם באמת לא צלבוהו כלל, לא ישראל ולא עכו"ם להאא"ה.
ודאי לא צלבו אותו כפי שטוענים הנוצרים, אלא תלו אותו וקברוהו, והמושג צליבה מגיע מהארמית:תרגום אונקלוס דברים פרק כא פסוק כב
(כב) וארי יהי בגבר חובת דין דקטול ויתקטיל ותצלוב יתיה על צליבא:
האם יש להבין שהמילה צליבה בארמית פירושה "תלייה" בלבד, בלי שום קשר לצורה שטוענים הנוצרים?
אראל כתב:ראה טורי זהב אבהע"ז סי' י"ז ס"ק מ"ג
ציטרון כתב:לפי מה שזכור לי ששמעתי...
הצליבה הקלאסית היתה בקשירת הידיים והרגליים לקרש.
סיבת המוות, שאירעה בד״כ תוך פחות מ - 24 שעות, היתה: חנק. פשוט בתנוחה שכזו כל שרירי הגוף נרפים עד חוסר תפקוד מוחלט, וכשזה מגיע לשרירי בית החזה, פעולת הנשימה אינה מתבצעת, והנידון נחנק למוות.
קו ירוק כתב:'מסמר מן הצלוב' זו תופעה נדירה ?
וונדרבר כתב:מעניין, שבמקור, המילה צליבה פירושה "תליה" בלבד, אך בעברית החדשה פירוש המילה הושפע מסיפורי הנוצרים, וממנה הסתעפו הרבה מילים מחודשות שאין להם שום קשר ל"תליה", כגון צלב, צלבנים, להצטלב, הצטלבות (דרכים או רחובות), הצלבת מידע, וכו'.
וונדרבר כתב:מעניין, שבמקור, המילה צליבה פירושה "תליה" בלבד, אך בעברית החדשה פירוש המילה הושפע מסיפורי הנוצרים, וממנה הסתעפו הרבה מילים מחודשות שאין להם שום קשר ל"תליה", כגון צלב, צלבנים, להצטלב, הצטלבות (דרכים או רחובות), הצלבת מידע, וכו'.
ההוא גברא כתב:כמו שמפורש בספרי שהביא הט"ז, כבר בזמן התנאים היו שני סוגי תלייה: המלכות היתה תולה בידיים בחייו, תוקעים מסמרים בידיו ומחכים שעות או ימים עד שימות מזה (מאיבוד דם ותשישות), וזו מיתת עינויים, וישראל היו תולים בידיים אחרי שמת, והיא תלייה לראוה ולא לעינוי.
הגוים שמעו שאותו האיש נתלה ולא הכירו תלייה של יהודים אלא תלייה של רומיים.
תלייה שהט"ז מדבר עליה, תלייה בצווארו, לא היתה קיימת בזמן הגמרא. והיו שתי אפשרויות: אם תולים "נכון" מת משבירת המפרקת מיד, שכל משקל הגוף על הצוואר והוא נשבר. אם לא תולים נכון מת מחנק לאחר כמה דקות. כנראה בזמן הט"ז לא היו תולים נכון, שהרי בתלייה נכון מיד כשראו שנתלה ראו שנשברה מפרקתו ומת. (ואולי פיתחו את התלייה נכון רק כשנעשו הומניים יותר אחרי ימי הביניים ובקשו לברור מיתה יפה יותר)
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 169 אורחים