היכן מבררים מנהגים?

[כדכד]

אם איני טועה גם הפוסקים האשכנזים כגון הרמ"א ביססו את פסקיהם על המנהג הרבה יותר מהפוסקים הספרדים כגון מרן שביסס את רוב פסקיו על דברי התלמוד והפוסקים בספריהם

[עזריאל ברגר]

אם איני טועה גם הפוסקים האשכנזים כגון הרמ"א ביססו את פסקיהם על המנהג הרבה יותר מהפוסקים הספרדים כגון מרן שביסס את רוב פסקיו על דברי התלמוד והפוסקים בספריהם

באופן כללי, האשכנזים אוחזים מהכלל "מנהג מבטל הלכה", והספרדים מתנגדים לכלל הזה ע"פ רוב.

[ישראל אליהו]

אם איני טועה גם הפוסקים האשכנזים כגון הרמ"א ביססו את פסקיהם על המנהג הרבה יותר מהפוסקים הספרדים כגון מרן שביסס את רוב פסקיו על דברי התלמוד והפוסקים בספריהם

באופן כללי, האשכנזים אוחזים מהכלל "מנהג מבטל הלכה", והספרדים מתנגדים לכלל הזה ע"פ רוב.

רק הגרע"י סובר כן, אולם לא תמיד. ולא הצלחתי להבין מה הכלל בזה, לשיטתו.
אולם לשאר הפוסקים הספרדים, המנהג קובע [כל עוד שאינו טעות ממש, אלא יש לו ע"מ לסמוך].

[בברכה המשולשת]

אם איני טועה גם הפוסקים האשכנזים כגון הרמ"א ביססו את פסקיהם על המנהג הרבה יותר מהפוסקים הספרדים כגון מרן שביסס את רוב פסקיו על דברי התלמוד והפוסקים בספריהם

להסבר הביטוי "מנהג" אצל הרמ"א וחכמי אשכנז יעויין בדבריו בהקדמה לדרכי משה ולספר המפה

[נהר שלום]

אם איני טועה גם הפוסקים האשכנזים כגון הרמ"א ביססו את פסקיהם על המנהג הרבה יותר מהפוסקים הספרדים כגון מרן שביסס את רוב פסקיו על דברי התלמוד והפוסקים בספריהם

באופן כללי, האשכנזים אוחזים מהכלל "מנהג מבטל הלכה", והספרדים מתנגדים לכלל הזה ע"פ רוב.

רק הגרע"י סובר כן, אולם לא תמיד. ולא הצלחתי להבין מה הכלל בזה, לשיטתו.
אולם לשאר הפוסקים הספרדים, המנהג קובע [כל עוד שאינו טעות ממש, אלא יש לו ע"מ לסמוך].

המנהג רק מבטל הלכה אם הנהגו כן גדולי הדור לפני מרן השו"ע. (וזה לא רק מרן הגרע"י. לדוגמא ראה למרן החיד"א בשיורי ברכה יו"ד סימן רי"ד סק"ב).

[ישראל אליהו]

המנהג רק מבטל הלכה אם הנהגו כן גדולי הדור לפני מרן השו"ע. (וזה לא רק מרן הגרע"י. לדוגמא ראה למרן החיד"א בשיורי ברכה יו"ד סימן רי"ד סק"ב).

ישנם כמה מקומות שלא פסק כהכלל הזה,
למשל הנחת תפילין בת"ב בבוקר.

[יהודהא]

מניסוני הדל ומתשובות החכמים כאן נראה שבקהילות אשכנז לתפוצותיהם ולדורותיהם שימרו הרבה יותר מסורת מנהגים .
ובאמת ראשית תקופת ספרות המנהגים היא באשכנז (במובנה הרחב הכולל את צרפת מכאן ובוהמיה מכאן ובזה כללתי את רבי חיים פלטיאל ורבי אברהם חילדיק ועוד). ומאז עד ימינו רשמו בני אשכנז (שוב במובן הרחב הכולל את קהילות פולין וכד') את מנהגים וכך הצטברה ספרות רחבה וענפה.

לעומת זאת בני ספרד (למעט ארץ חיים לר"ח סתהון ואולי עוד בודדים שאיני זוכר/יודע) כמעט ולא עשו זאת עד ימינו ממש שמנסים חכמים שונים למלא את החסר (כמו ר"ד עובדיה זצ"ל על קהילת צפארו ועוד חיבורים דומים)

אמור מעתה הרוצה להתחקות אחר מנהג קהילה אשכנזית חייו קלים לאין ערוך מזה המנסה ללמוד על מנהג קהילות ספרד השונות

ישנו ספר בנושא זה ולו חלקית , המביא ומשווה את מנהגי הספרדים השונים : בבל,כורדיסטאן,לוב, מרוקו,פרס,תוניסיה,
ג'רבה ותימן.
הספר הוא :ילקוט מנהגים -ממנהגי שבטי ישראל. אשר וסרטיל. בסדרת - ספריית המורה הדתי 1980.

[תורת המן]

אם איני טועה גם הפוסקים האשכנזים כגון הרמ"א ביססו את פסקיהם על המנהג הרבה יותר מהפוסקים הספרדים כגון מרן שביסס את רוב פסקיו על דברי התלמוד והפוסקים בספריהם

באופן כללי, האשכנזים אוחזים מהכלל "מנהג מבטל הלכה", והספרדים מתנגדים לכלל הזה ע"פ רוב.

כן היה כבר בימי הראשונים. וכל הענין של לימוד זכות על מנהגים שנהגו, ר"ל אם נהגו כלל ישראל כך צריך להיות מותר, השאלה רק למה, מצוי מאוד אצל הבעלי תוס', (עי' למשל בהמון תוס' במס' ע"ז), וכמעט אינו בנמצא אצל הראשונים הספרדים.

וכבר האריכו החוקרים בענין זה.

[תבא]

מניסוני הדל ומתשובות החכמים כאן נראה שבקהילות אשכנז לתפוצותיהם ולדורותיהם שימרו הרבה יותר מסורת מנהגים .
ובאמת ראשית תקופת ספרות המנהגים היא באשכנז (במובנה הרחב הכולל את צרפת מכאן ובוהמיה מכאן ובזה כללתי את רבי חיים פלטיאל ורבי אברהם חילדיק ועוד). ומאז עד ימינו רשמו בני אשכנז (שוב במובן הרחב הכולל את קהילות פולין וכד') את מנהגים וכך הצטברה ספרות רחבה וענפה.

לעומת זאת בני ספרד (למעט ארץ חיים לר"ח סתהון ואולי עוד בודדים שאיני זוכר/יודע) כמעט ולא עשו זאת עד ימינו ממש שמנסים חכמים שונים למלא את החסר (כמו ר"ד עובדיה זצ"ל על קהילת צפארו ועוד חיבורים דומים)

אמור מעתה הרוצה להתחקות אחר מנהג קהילה אשכנזית חייו קלים לאין ערוך מזה המנסה ללמוד על מנהג קהילות ספרד השונות

ישנו ספר בנושא זה ולו חלקית , המביא ומשווה את מנהגי הספרדים השונים : בבל,כורדיסטאן,לוב, מרוקו,פרס,תוניסיה,
ג'רבה ותימן.
הספר הוא :ילקוט מנהגים -ממנהגי שבטי ישראל. אשר וסרטיל. בסדרת - ספריית המורה הדתי 1980.

מנהגי מצרים- רבי יום טוב ישראל- תרלג
נהר מצרים- רבי רפאל אהרן בן שמעון תרסח
ספר התקנות - מנהגי ירושלים- תרב, תרלג
שער המפקד- מנהגי ירושלים- רר"א בן שמעון
ועוד בהקדמת נהר מצרים ח"א סקירה על ספרי מנהגים בארצות אשכנז וארצות ספרד