מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי היא שיחתי » ג' דצמבר 28, 2010 12:40 am

לתועלת הלומדים פתחתי בזה אשכול דף יומי בו ימצא הצמא ריוויו
יעלו עלי קושיות יפרחו פרחי תירוצים ותרווח שמעתתא

וזה החלי
זבחים מז
נתבאר בגמ' דר"א ברבי יוסי פליג על ר"א ורשב"א משום דדווקא בפנים הוא מחייב ופירש"י משום ששם נאמר עיקר דין מחשבה, ולכאו' קשה מה בעינן לזה והרי קרא קא דריש והקריב המקריב כמבואר לעיל מיניה? וצ"ל דס"ד ללמוד לשבת ועכו"ם מפיגול דבכח הבעלים להגדיר חפצו.
אך יש להקשות דנתבאר בהמשך הגמ' דר"א ורשב"א וודאי דאית להו הא דר"א בר"י, ולכאו' הא לא שמענו דדרשי לקרא דהקריב המקריב, וא"כ הגיעו לזה מסברא וא"כ פליגי עליה דהא מסברא קאמרי ולא מקרא, ונמצא דג' שיטות בדבר א ר' יוסי במתני' ב' ראבר"י ג' רשב"א ור"א והוא מחודש
ולומר דהמקור לרשב"א ור"א הוא מהקריב המקריב הוא דוחק

אשמח לראות דעות בנושא
נערך לאחרונה על ידי היא שיחתי ב ו' פברואר 03, 2012 1:46 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אשכול הדף היומי

הודעהעל ידי היא שיחתי » ה' דצמבר 30, 2010 3:40 pm

כיון שראיתי כה מעט צפיות ואפס תגובות הפסקתי לכתוב,
האם יש כאן לומדי דף היומי?
אם יש ומעניין אתכם לדון בזה הגיבו כאן ואדע אם להמשיך
תודה

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אשכול הדף היומי

הודעהעל ידי יאיר » ה' דצמבר 30, 2010 8:38 pm

הרעיון כשלעצמו הוא מעולה אך לא ברור אם יש פה מספיק לומדי דף היומי..
אגב...בקרוב יפתח אתר שיהיה אפשר לדון בו על כל דף גמרא בנפרד.

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אשכול הדף היומי

הודעהעל ידי היא שיחתי » ו' ינואר 14, 2011 12:37 am

אני מקפיץ את האשכול עקב חידוש שהתחדש ושייכותו לפרשת שבוע הבא - יתרו בתקווה שידונו בדברים וישרוד עד אז...

בגמ' בדף סב ע"א דנה בענין כבש ונתבאר שהוא מעכב לכשרות המזבח
ומטעם דכל היכא דנכתבה תיבת "מזבח" הרי הדין שהוזכר בסמוך אליו הוא לעיכובא
ובכבש כתיב אל פני המזבח ופירש"י דהוא פניו של מזבח שהרי עולים דרך שם
אולם מקור כבש בתורה אינו מפורש
דשמא עולים על ידי סולם או בחבל וכדו'
ובפסוק נאמר בסוף יתרו ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו
ופירש"י בפ' תרומה דזהו המקור לכבש והוא מן המכילתא
והק' בחי' הגרי"ז ריש הל' בית הבחירה (אינו לפני ומזיכרון ולבדוק בפנים על הדיוק בדברים) איזה מקור לדין עשית כבש יש בזה והלא הוא רק דין איסור שלא לעלות במדרגות
והיינו דהבין דדין כבש אינו ענין טכני אלא דין הוא מדיני המקדש וכליו וכך פי' לדברי רש"י ולכך הוקשה לו מה מקור יש בזה
ותי' דמלשון הפסוק "על מזבחי" מוכח דיש לכבש דין מזבח דלא כתיב "למזבחי" והיינו דהאיסור הוא לעלות על מדרגות שהם מזבח
ומבואר מאיסור זה ומלשון הפסוק דהדבר שבו עולים חשיב מזבח וזהו שורש האיסור לעלות במעלות
ולפי"ז חידש חידוש עצום ביותר!!! דאם יעשה מדרגות מצד צפון או סולם אינו עובר באיסור לא תעלה כיון דאין הם בכלל מזבח דרק הכבש נתקדש בקדושת מזבח דרק הוא במקום פני המזבח וחשיב כמזבח
וכל האיסור דלא תעלה הוא רק בעושה מדרגות מצד צפון במקום כבש

אכן יש להקשות על דבריו ג' קושיות
א' דא"כ אמאי הביא רש"י בזבחים סב. כמקור את פסוק אל פני המזבח לדין עיכוב בכבש, והלא מקור כבש הוא מלא תעלה ואף שם יש לתיבת "מזבח" דכתיב על מזבחי וא"כ יש בפסוק ההוא גופא מקור לעכב (ואולי יל"פ לשיטות דבמשכן היה כבש תוס' בסג. ואעפ"כ נימא דכיון דכתיב בההוא קרא ואם מזבח "אבנים" ס"ד דרק בבית עולמים דהוא מאבנים ולא מנחושת, וע"כ ריבה רש"י מקרא דאף במשכן לעיכובא)
ב' מדברי הגמ' זבחים נד. דאיתא התם דללוי היה יסוד סביב לכל המזבח ולרב רק על חלקו של בנימין ואמרה הגמ' תלוי בתרגום דרב תרגם דבאחסנתיה יתבני מדבחא וא"כ לא יכל לפרש שהיה יסוד אצל החלק של יהודה עיי"ש ומבואר דכל דמיקרי "מזבח/מדבחא" אינו יכול להיות בחלקו של יהודה
ולדברי הגרי"ז יקשה דלדבריו כבש איקרי מזבח "על מזבחי" והלא ע"כ היה הכבש בדרום בחלקו של יהודה!!!
ג' דכתיב רבוע יהיה המזבח ולעיכובא כנ"ל ואילו אם הכבש איקרי "מזבח" יוצא דהמזבח בכללותו אינו רבוע, וזה יש לישב בדוחק דמ"מ חלקו רבוע ואויר מפריד לכבש כמבואר בסב:

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אשכול הדף היומי

הודעהעל ידי היא שיחתי » ו' ינואר 14, 2011 12:11 pm

שוב עיינתי וראיתי דאולי פלוגתת רש"י ותוס' היא דבדף סב. נתבאר בגמ' דמזבח כהיכל עד שישים אמה ונראה מרש"י דלא כבש אולם תוס' ועוד למדו דעם כבש עי' שפ"א ובילקוט ביאורים לש"ס מתיבתא וכיון דדרשינן מקרא דמדמה מזבח העולה לבית א"כ מבואר דלרש"י מזבח הוא ללא כבש ואילו לתוס' מזבח הוא כולל כבש ודו"ק
וביתר עומק דאילו כבש ומזבח ב' דינים חלוקים הם א"כ שומה עלינו לידע מהו שיעור מזבח ודוחק לומר דקרא קמחבר לב' דברים חלוקים וכאילו אמר שולחן ומנורה יחדיו כו"כ אמה ואין שיעור לאחד בפני עצמו ומדוע שיהיה תלוי שיעור האחד בשיעור דחבריה אכן שמא י"ל דהכא הוא רק שיעור המקסימום וא"כ אפשר לדחות
ויל"ע אמאי לא דרשינן שם דיהיה רוחב המזבח עשרים כי בית דהתם במלכים א ו ב כתיב דרוחב הבית עשרים ושמא משום דקרא הוא דרבוע יהיה ולכך דרשינן לאורך ולא לרוחב אכן עדיין צ"ע דשמא נדרוש לרוחב ולא לאורך

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אשכול הדף היומי

הודעהעל ידי היא שיחתי » ה' ינואר 20, 2011 2:14 pm

הקפצתי שוב בגלל סוף פרשת השבוע "ולא תעלה במעלות על מזבחי"

כעת ראיתי בתרגום יונתן שמתרגם
אַתּוּן כַּהֲנַיָא דְקַיְימִין לְמִשַׁמְשָׁא קֳדָמַי לָא תִסְקוּן בְּמַסוּקְיָין עַל מַדְבְּחִי אֱלָהֵן בְּגִשְׁרַיָא דְלָא תִּתְחַמֵי עִירְיָתָךְ עֲלוֹי
ותמוה דגשר לכאורה אינו כבש אלא דבר הפרוש מעל ריק

שו"ר דהברטנורא במסכת מידות פרק ג גם כתב כן

כבש היה לדרומו של מזבח - כמין גשר משופע ועשוי מדרון שבו עולין ויורדין מן המזבח. שלא היה אפשר לעלות לו במעלות משום שנאמר ולא תעלה במעלות על מזבחי

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: אשכול הדף היומי

הודעהעל ידי זקן ששכח » ה' ינואר 20, 2011 2:40 pm

היא שיחתי כתב:הקפצתי שוב בגלל סוף פרשת השבוע "ולא תעלה במעלות על מזבחי"

כעת ראיתי בתרגום יונתן שמתרגם
אַתּוּן כַּהֲנַיָא דְקַיְימִין לְמִשַׁמְשָׁא קֳדָמַי לָא תִסְקוּן בְּמַסוּקְיָין עַל מַדְבְּחִי אֱלָהֵן בְּגִשְׁרַיָא דְלָא תִּתְחַמֵי עִירְיָתָךְ עֲלוֹי
ותמוה דגשר לכאורה אינו כבש אלא דבר הפרוש מעל ריק

שו"ר דהברטנורא במסכת מידות פרק ג גם כתב כן

כבש היה לדרומו של מזבח - כמין גשר משופע ועשוי מדרון שבו עולין ויורדין מן המזבח. שלא היה אפשר לעלות לו במעלות משום שנאמר ולא תעלה במעלות על מזבחי

מנין לכבודו אותו הסבר בגשר, מהרגילות בעברית המדוברת או שמא מקור אמין יותר?

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אשכול הדף היומי

הודעהעל ידי היא שיחתי » ה' ינואר 20, 2011 2:48 pm

אין לי מקור אכן יהיה מוכח מכאן שאי"ז כך

מצודת ציון דברי הימים ב פרק ט

וכבש - עשוי כעין גשר משופע ובמשנה רצין ועולין בכבש (יומא כב):

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אשכול הדף היומי

הודעהעל ידי היא שיחתי » ה' ינואר 27, 2011 3:11 pm

נתבאר בדף עג ע"א דבעלי חיים חשיבי ולא בטלי ברוב
והוקשה לי דהרי ידוע מר חיים מבריסק דמקור הלר אחר הרוב וביטול ברוב נלמדים מדיינים אחרי רבים להטות בפרשת השבוע כג ב'
דהלך אחר הרוב הלך אחר רוב דעות וביטול ברוב שהרי נמצא שיש רק ב' דיינים שהרי השלישי חולק ולזה אמרינן ביטול ברוב שבטל הוא והרי ג' דיינים
ומעתה הרי הדיין לא גרע מבעלי חיים והרי מקור דבעלי חיים בטלי וקשה על הגמ'

האם ידוע למישהו מקור אחר לביטול ברוב?

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' יולי 13, 2011 2:17 pm

כתב רש"י

במסכת חולין דף טז עמוד א

דאשקיל עליה בידקא דמיא - שהפנה המים לעבור עליו וניערוהו.

ניעור זה הטבעה?

ראה תהלים פרק קלו

(טו) וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:


מצודת ציון תהלים פרק קלו פסוק טו

ונער - ענין תנועה חזקה כמו חצני נערתי (נחמיה ה):

גם בחומש כתוב ניעור בקריעת י"ס ורש"י שם לא פירש שהוא הטבעה

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ד' יולי 13, 2011 3:07 pm

פרסמתי הערה באשכול אחר ולא היתה התייחסות, אולי עג"ב בימת הדף היומי אקבל תשובה. תודה.

בחולין ד' יב ע"ב (דף היומי של יום ו' ו' תמוז) מביאה הגמרא מקרה של זרק סכין לנועצה בכותל והלכה ושחטה כדרכה דרבי נתן מכשיר וחכמים פוסלין, ומסקינן הלכה כרבי נתן, ומקשינן והא בעינן מוליך ומביא, ומתרצינן שהלכה ובאה כדרכה. וכת' רש"י שהלכה ובאה כדרכה - שחתכה בהליכתו והכתה בכותל וחזרה וחתכה.
ומקשה רש"י וה"ה נמי דמצי לתרוצי בסכין שיש בו חוץ לצואר כמלא צואר דסגי ליה בהליכתו לחודיה כדלקמן ד' ל ע"ב. כלומר דהיה יכול לאוקמי בסכין ארוכה שיש בה בהולכה שיעור של הולכה והבאה ולכן כשר אפי' בלי הולכה והבאה.
ותי' רש"י "אלא בכל דהו מהדר לאוקומי אפילו באזמל" ע"כ. כלומר יותר נוח [והגיוני] שמדובר בכל מצב וגם בסכין קצרה.
וכאן הבן שואל, האם אוקימתא שהלכה והכתה בכותל וחזרה וחתכה, יותר הגיונית???? הרי ודאי שהרבה יותר הגיוני שדברו בסכין ארוכה, מאשר שדברו בכזה היכ"ת רחוקה????[ראיתי כעת שהחשק שלמה שואל זאת על רש"י ומפרש אחרת, אך רצוני להבין פשט בסברת רש"י]

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' יולי 13, 2011 6:44 pm

לא הבנתי.
אם אתה שואל על רש"י מפני מה פירש כך ולא הסביר שכוונת הגמרא בסכין ארוכה, זה וודאי לא קשה שהרי הגמרא אומרת שהלכה ובאה כדרכה.
ואם שאלתך על הגמרא למה לא העמידה בסכין ארוכה יש להשיב שהא גופא קמ"ל שאפילו זה כשר.

ופירוש המילים בכל דהו מהדר לאוקמי אינם יותר הגיוני להעמיד כן, אלא בכל עניין רצו להעמידו, ולחדש שגם באיזמל זה כשר.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ד' יולי 13, 2011 7:30 pm

יישר כח על ההתייחסות
אוצר החכמה כתב:ואם שאלתך על הגמרא למה לא העמידה בסכין ארוכה יש להשיב שהא גופא קמ"ל שאפילו זה כשר.

ברור שזה כשר, למה שלא יהיה כשר?
ועוד, שלכאורה רש"י שואל זאת על הגמרא ומתרץ תירוץ אחר, שרצו להעמיד בכל מקרה - גם בסכין קצרה, אז מהי א"כ כוונתך מר אוצר החכמה?
אוצר החכמה כתב:ופירוש המילים בכל דהו מהדר לאוקמי אינם יותר הגיוני להעמיד כן, אלא בכל עניין רצו להעמידו, ולחדש שגם באיזמל זה כשר.

א. למה זה יותר חידוש בהלכה, שגם באזמל זה כשר, זה הלא יותר פשוט מכך שבסכין ארוכה כשר אפי' בלי הולכה והבאה, לכל היותר זה חידוש במקרה המוזר שהתרחש כאן?
ב. ומלבד זאת, מה פתאום שירצו להעמיד את הדברים בכל אופן, אפי' בציור כ"כ דחוק, ולא יעמידו זאת בציור הרבה יותר שכיח??

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ה' יולי 14, 2011 12:57 am

עוד הערה בדף יז ע"א בעי רבי ירמיה אברי בשר נחירה שהכניסו ישראל עמהן לארץ וכו', הספק הוא מה דינם של איברי בשר נחירה שהותר לעמ"י במדבר לשיטת רבי עקיבא, האם בארץ ישראל נאסר להם בכלל לאכול נחורה וא"כ גם מה שנשאר להם מלפנ"כ אסור, או דלמא דרק לנחור נאסר, אך מה שנשאר מקודם, מותר להם. ושואלת הגמ' אם זה בז' שנות כיבוש פשיטא שמותר, שאפי' קתלי דחזירי שנשארו מיושבי הארץ הכנעניים הותר להם לאכול, אלא ודאי - אומרת הגמ' - הספק הוא על אחרי ז' שנות כיבוש, האם מותר לאכול אז בשר בהמה שננחרה לפני שנכנסו לארץ.
וקצת התעוררה לי שא' במציאות, כיצד יתכן שמדובר בבשר בהמה שננחרה שבע שנים קודם, באיזה פריזר עמ"י החזיקו בשר זה?

גם זה הבל
הודעות: 344
הצטרף: ג' ינואר 11, 2011 10:42 pm

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי גם זה הבל » ה' יולי 14, 2011 1:06 am

אני דווקא התעוררתי מזה שכתוב כל טוב ומפרשים דהיינו קתלי דחזירי.
ובשר מיובש לא צריך פריזר, ושמירה של כמה חודשים בדרך זו היתה נוהגת עד לפני לא הרבה שנים.

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי היא שיחתי » ה' יולי 14, 2011 1:14 am

א' כבר כתב רש"י דדרוש וקבל שכר

ב' נראה לבאר באופן מחודש
דכיון דנחירה בכלל שחיטה הייתה כמבואר בגמ'
א"כ יש אף לדינא דבן פקועה
וא"כ נפק"מ לנחר בהמה ויצא ממנה וולד חי
ובא להרגו ולאכלו לאחר שבע ודו"ק היטב כי נכון הוא

גם זה הבל
הודעות: 344
הצטרף: ג' ינואר 11, 2011 10:42 pm

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי גם זה הבל » ה' יולי 14, 2011 1:18 am

קצת לא משמע "איברי בשר" נחירה שהכניסו לארץ.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ה' יולי 14, 2011 1:45 am

גם זה הבל כתב:ובשר מיובש לא צריך פריזר, ושמירה של כמה חודשים בדרך זו היתה נוהגת עד לפני לא הרבה שנים.

צדיק, מדובר כאן על שבע שנים!
היא שיחתי כתב:כבר כתב רש"י דדרוש וקבל שכר

דרוש וקבל שכר כי זה שייך להיסטוריה, אך לא שייך לדרוש ולקבל שכר על דבר שאינו מציאותי וגם לא היה כזה...
היא שיחתי כתב:נראה לבאר באופן מחודש דכיון דנחירה בכלל שחיטה הייתה כמבואר בגמ' א"כ יש אף לדינא דבן פקועה וא"כ נפק"מ לנחר בהמה ויצא ממנה וולד חי ובא להרגו ולאכלו לאחר שבע ודו"ק היטב כי נכון הוא

תשובה יפה מאוד! אם כי צ"ע אם באמת זה נכון, כי כל החידוש של בן פקועה זה במקום שצריך שחיטה, והחידוש הוא שניתר בשחיטת אמו, אך כאן אין שום "דין" נחירה, פשוט הורגים אותה וזהו, אז מה שייך שזה "יתיר" את הולד, הרי מ"מ מותר להרוג גם את הולד בלי חידוש דבן פקועה, א"כ קודם שנכנסו לארץ לא היה שייך לכאו' החידוש שבן פקועה ניתר בנחירת אמו ופשוט.
גם זה הבל כתב:קצת לא משמע "איברי בשר" נחירה שהכניסו לארץ

גם צודק... כולם צודקים...

גם זה הבל
הודעות: 344
הצטרף: ג' ינואר 11, 2011 10:42 pm

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי גם זה הבל » ה' יולי 14, 2011 1:54 am

צדיק, מדובר כאן על שבע שנים!
התכוונתי שאם עכשיו אפשר כמה חודשים, זה לא כזה לא מסתבר שידעו בצורה יוצר טובה, לכמה שנים.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' יולי 14, 2011 7:54 am

עשוי לנחת כתב:יישר כח על ההתייחסות
אוצר החכמה כתב:ואם שאלתך על הגמרא למה לא העמידה בסכין ארוכה יש להשיב שהא גופא קמ"ל שאפילו זה כשר.

ברור שזה כשר, למה שלא יהיה כשר?
ועוד, שלכאורה רש"י שואל זאת על הגמרא ומתרץ תירוץ אחר, שרצו להעמיד בכל מקרה - גם בסכין קצרה, אז מהי א"כ כוונתך מר אוצר החכמה?
אוצר החכמה כתב:ופירוש המילים בכל דהו מהדר לאוקמי אינם יותר הגיוני להעמיד כן, אלא בכל עניין רצו להעמידו, ולחדש שגם באיזמל זה כשר.

א. למה זה יותר חידוש בהלכה, שגם באזמל זה כשר, זה הלא יותר פשוט מכך שבסכין ארוכה כשר אפי' בלי הולכה והבאה, לכל היותר זה חידוש במקרה המוזר שהתרחש כאן?
ב. ומלבד זאת, מה פתאום שירצו להעמיד את הדברים בכל אופן, אפי' בציור כ"כ דחוק, ולא יעמידו זאת בציור הרבה יותר שכיח??



נראה לי שיותר חידוש יש בסכין שהולכת ופגעת בכותל וחוזרת מחמת פגיעתה וממשיכה לשחוט (זה לא דומה לאדם המוליך ומביא בשטף), מאשר בסכין שכל שחיטתה הוא מכוח הזריקה שזרק האדם, בלא החזרה מהכותל.

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי היא שיחתי » ה' יולי 14, 2011 3:07 pm

עשוי לנחת כתב:
היא שיחתי כתב:כבר כתב רש"י דדרוש וקבל שכר

דרוש וקבל שכר כי זה שייך להיסטוריה, אך לא שייך לדרוש ולקבל שכר על דבר שאינו מציאותי וגם לא היה כזה...

טעות גדולה בידך
מבט חטוף על דרוש וקבל שכר
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף עא עמוד א
דתניא, אמר רבי שמעון: וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי אביו ואמו מוציאין אותו לסקלו? אלא לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב - דרוש וקבל שכר. אמר רבי יונתן: אני ראיתיו, וישבתי על קברו. כמאן אזלא הא דתניא: עיר הנדחת לא היתה ולא עתידה להיות ולמה נכתבה - דרוש וקבל שכר. כמאן - כרבי אליעזר, דתניא, רבי אליעזר אומר: כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת - אינה נעשית עיר הנדחת. מאי טעמא - אמר קרא +דברים י"ג+ ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש, וכיון דאי איכא מזוזה לא אפשר, דכתיב +דברים י"ב+ לא תעשון כן לה' אלהיכם. אמר רבי יונתן: אני ראיתיה, וישבתי על תילה. כמאן אזלא הא דתניא: בית המנוגע לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב - דרוש וקבל שכר. כמאן - כרבי אלעזר ברבי שמעון. דתנן, רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: לעולם אין הבית טמא עד שיראה כשתי גריסין על שתי אבנים, בשתי כתלים, בקרן זוית, ארכו כשני גריסין ורחבו כגריס.

תוספות מסכת שבת דף קנב עמוד ב
דאע"פ שאין רגילות לעשות כסוי ארון מבעלי חיים כמה דברים אשכחן דלא שכיחי ומיירי בהו הש"ס להראות לנו הדין ודרוש וקבל שכר כדאמרי' בבהמה המקשה (חולין דף ע.) בלעתו חולדה והוציאתו והכניסתו והקיאתו ויצא מאליו מהו הדביק שני רחמים ויצא מזה ונכנס לזה מהו ואף על פי שזה לא יהיה לעולם

חידושי הריטב"א מסכת שבת דף סט עמוד ב
ואע"ג דלא נפקא לן מידי בהכי מ"מ דרוש וקבל שכר.

רא"ש מסכת בבא קמא פרק ג
ומה שלא הכריע בין תרי קמייתא. לפי שאין נפקותא ביניהן אלא לענין גלות ולענין דרוש וקבל שכר

רא"ש מסכת חולין פרק א
פירש רש"י דרוש וקבל שכר הוא דצריכין אנו לעמוד על האמת אע"פ שכבר עבר. ולא נהירא לי דדוקא למיסבר קראי דרשינן אע"פ שכבר עבר. אבל לקבוע בעיא בש"ס בדבר שאין בו צורך לא אשכחן.

תורת חיים מסכת סנהדרין דף עא עמוד א
ולמה נכתבה דרוש וקבל שכר. לכאורה תימה כיון דתכלית הש"ס מה שמביא לידי מעשה אם כן מה תועלת יש ללמוד דבר דלא שייך ביה מעשה ולאו קושיא היא לפי שאין לך [קוץ] קון בתורה ואין לך מצוה שאין לה סוד בעצמותו יתברך שנאמר אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה מקומה היינו יסודה ומקורה בעצמיותו יתברך וכל העוסק בתורה אע"ג שאינו עושה הרי הוא עוסק בכבוד קדושתו ומדבק שכלו בו יתברך.

ערבי נחל בראשית תולדות - דרוש ה
ובזה יבוארו פסוקי תהלים (קיט, א - ח) אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה', ר"ל שאינם נקראים תמימים אלא א"כ מקיימים והולכים בכל תורת ה', כי אין האדם עשוי להיות אדם שלם אא"כ בקיום כל התרי"ג. ואמנם תיקשי לך, זה אי אפשר שיקיים כל אחד כל התרי"ג. לז"א אשרי נוצרי עדותיו בכל לב ידרשוהו, היינו לימוד התורה, על דרך דרוש וקבל שכר (סוטה מד א), בזה מוציא לפועל אותן המצות שנמנע קיומם אצלו. ואם יקשה לך, איך יושלם במצות ל"ת שהוא בשב ואל תעשה, לז"א אף מה שלא פעלו עולה הוא נחשב ג"כ בדרכיו הלכו, שנחשבים למעשה.

viewtopic.php?f=7&t=5271&p=44173&hilit=%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9+%D7%95%D7%A7%D7%91%D7%9C+%D7%A9%D7%9B%D7%A8#p44173

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ה' יולי 14, 2011 3:28 pm

היא שיחתי כתב:טעות גדולה בידך מבט חטוף על דרוש וקבל שכר

איני מבין מה אתה רוצה, כל המקורות מראים דוגמאות של דברים שלא התרחשו כלל, אך ודאי שיכולים היו לקרות, כגון בן זולל וסובא ועיר הנדחת, וכן ארון עם כיסוי מבעלי חיים, זה הכל דברים שיכולים היו לקרות, רק שבפועל לא קראו, או דברים שאינם שכיחים שיקרו וכל כיו"ב, אך דבר שאין לו מציאות כלל מבחינה מעשית, וגם מעולם לא היה שייך הדבר מציאותית, ודאי שלא ע"כ נאמר דרוש וקבל שכר.

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי היא שיחתי » ה' יולי 14, 2011 3:48 pm

עשוי לנחת כתב:
היא שיחתי כתב:טעות גדולה בידך מבט חטוף על דרוש וקבל שכר

איני מבין מה אתה רוצה, כל המקורות מראים דוגמאות של דברים שלא התרחשו כלל, אך ודאי שיכולים היו לקרות, כגון בן זולל וסובא ועיר הנדחת, וכן ארון עם כיסוי מבעלי חיים, זה הכל דברים שיכולים היו לקרות, רק שבפועל לא קראו, או דברים שאינם שכיחים שיקרו וכל כיו"ב, אך דבר שאין לו מציאות כלל מבחינה מעשית, וגם מעולם לא היה שייך הדבר מציאותית, ודאי שלא ע"כ נאמר דרוש וקבל שכר.


ישמעו אוזניך לפיך
הלא אתה אומר שבן סורר ומורה ועיר הנידחת יכולים לקרות
כלומר שבשעת מתן תורה שניתנה אף על העתיד -אף שגלוי וידוע שלא יהיה כן- נמסר לנו הדין דבן סורר וע"ה משום שיתכן שכך יקרה

מעתה אמור שבשעת נתינת הדין דבעינן שחיטה ולא נחירה, ניתן הדין באופן כזה שאם בין נתינת הדין לכניסה לארץ ישראל יקום מאן דהוא וימציא פריזר, יהיה מותר לאכול מאותו הבשר אף לאחר שבע שנים-ואף שגלוי וידוע שלא ימציא אף אדם פריזר לפני כמה אלפי שנים...

גם זה הבל
הודעות: 344
הצטרף: ג' ינואר 11, 2011 10:42 pm

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי גם זה הבל » ו' יולי 15, 2011 12:47 am

תשובה יפה מאוד! אם כי צ"ע אם באמת זה נכון, כי כל החידוש של בן פקועה זה במקום שצריך שחיטה, והחידוש הוא שניתר בשחיטת אמו, אך כאן אין שום "דין" נחירה, פשוט הורגים אותה וזהו, אז מה שייך שזה "יתיר" את הולד, הרי מ"מ מותר להרוג גם את הולד בלי חידוש דבן פקועה, א"כ קודם שנכנסו לארץ לא היה שייך לכאו' החידוש שבן פקועה ניתר בנחירת אמו ופשוט

לכאו' כל ספק הגמ' הוא רק בגלל שיש צד שהותר דאל"ה ורק הותר להם לאכול נבילות מדוע יש צד שלאחר כניסתם לארץ ימשיך ההיתר על הבש שננחר. וכן מדויק שם קצת "נחירתן שלהן זו היא שחיטתן" [דעדיין צ"ב מדוע כתוב לשון שחיטה ולא לשון מיתה, אלא משמע שהוא אותו דין ומשו"ה כתוב ושחט].

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי היא שיחתי » ו' יולי 15, 2011 1:20 am

גם זה הבל כתב:
תשובה יפה מאוד! אם כי צ"ע אם באמת זה נכון, כי כל החידוש של בן פקועה זה במקום שצריך שחיטה, והחידוש הוא שניתר בשחיטת אמו, אך כאן אין שום "דין" נחירה, פשוט הורגים אותה וזהו, אז מה שייך שזה "יתיר" את הולד, הרי מ"מ מותר להרוג גם את הולד בלי חידוש דבן פקועה, א"כ קודם שנכנסו לארץ לא היה שייך לכאו' החידוש שבן פקועה ניתר בנחירת אמו ופשוט

לכאו' כל ספק הגמ' הוא רק בגלל שיש צד שהותר דאל"ה ורק הותר להם לאכול נבילות מדוע יש צד שלאחר כניסתם לארץ ימשיך ההיתר על הבש שננחר. וכן מדויק שם קצת "נחירתן שלהן זו היא שחיטתן" [דעדיין צ"ב מדוע כתוב לשון שחיטה ולא לשון מיתה, אלא משמע שהוא אותו דין ומשו"ה כתוב ושחט].


אכן לזה נתכוונתי
וכפי שדייקתי לכתוב בתשובתי במילים המודגשות
היא שיחתי כתב: נראה לבאר באופן מחודש
דכיון דנחירה בכלל שחיטה הייתה כמבואר בגמ'
א"כ יש אף לדינא דבן פקועה
וא"כ נפק"מ לנחר בהמה ויצא ממנה וולד חי
ובא להרגו ולאכלו לאחר שבע ודו"ק היטב כי נכון הוא

גם זה הבל
הודעות: 344
הצטרף: ג' ינואר 11, 2011 10:42 pm

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי גם זה הבל » ב' יולי 18, 2011 1:09 am

מצאתי עוד ראיה נוספת לר' היא שיחתי מתוס' שם בחולין כ. בד"ה לא אמרן וכו' דנחירה מיהא בעי, ורואים שנחירה הוא מתיר לגבי עוף וה"ה הכא לגבי בנ"י במדבר.

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' יולי 18, 2011 1:19 am

ראיתי בעוז והדר בדף של היום (כא)
שהגיהו ברש"י בפנים ב' הגהות בלא לכתוב מקורם ובלא לכתוב כלל שהגיהו

א' כא. רד"ה וחלל שלה
שלפנינו איתא
וחלל שלה - כלומר לא שניטל העצם עם קצת הבשר הפנימי ונשאר בשר העליון והעור עד חצי הירך או שלישיתו וחופה את המכה דהתם טרפה הוא דהויא כדתנן (לקמן /חולין/ דף עו) בהמה שנחתכו רגליה דהיינו אחרונים מן הארכובה ולמעלה טרפה אבל כשנטל כל הבשר עד שנראית גופה של מקום החתך כעין חלל קיבדור"א בלע"ז.
ואילו בעוז והדר במקום גופה איתא גומא

ב' כא: רד"ה ת"ל והקריבו
שלפנינו איתא
ת"ל והקריבו - משמע שנתן לה הכתוב הקרבה לעצמה וחלוקה מדין הקרבת חטאת
ואילו בעוז והדר במקום וחלוקה איתא וחלקה

כך היא דרכם בקדשים? שלא לציין שתיקנו ולתקן בפנים? על מה הסתמכו?

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי היא שיחתי » א' ספטמבר 18, 2011 3:36 pm

תלמוד בבלי מסכת חולין דף פג עמוד א
מתני'. +ויקרא כ"ב+ יום אחד האמור באותו ואת בנו - היום הולך אחר הלילה. את זו דרש רבי שמעון בן זומא: נאמר במעשה בראשית יום אחד, ונאמר באותו ואת בנו יום אחד, מה יום אחד האמור במעשה בראשית - היום הולך אחר הלילה, אף יום אחד האמור באותו ואת בנו - היום הולך אחר הלילה.

גמ'. ת"ר, את זו דרש ר"ש בן זומא: לפי שכל הענין כולו אינו מדבר אלא בקדשים, ובקדשים לילה הולך אחר היום, יכול אף זה כן? נאמר כאן יום אחד, ונאמר במעשה בראשית יום אחד, מה יום אחד האמור במעשה בראשית - היום הולך אחר הלילה, אף יום [אחד] האמור באותו ואת בנו - היום הולך אחר הלילה.

וזכרתי שברכות פ"א גם כן איתא לשון דרישה אבן זומא

משנה מסכת ברכות פרק א
מזכירין יציאת מצרים בלילות אמר ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנא' (דברים טז) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות וחכ"א ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח:

שוב ראיתי הביאור פשוט במשנה סוטה

משנה מסכת סוטה פרק ט
[טז] משמת ר' מאיר בטלו מושלי משלים משמת בן עזאי בטלו השקדנים משמת בן זומא בטלו הדרשנים


ר' עובדיה מברטנורא מסכת סוטה פרק ט משנה טו
הדרשנים - שהיה בקי במדרש טעמי מקראות, כדאמר [ברכות יב ב] ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא:

וראיתי עוד כאן
בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה ה
ד א"ר לוי יש מן הדרשנים שהם דורשין כגון בן עזאי ובן זומא נעשה קולו של הקב"ה מטטרון למשה בשעה שאמר לו (דברים לב) עלה אל הר העברים, נעשה קולו של הקב"ה מטטרון על המים הה"ד (תהלים כט) קול ה' על המים

שמות רבה (וילנא) פרשת משפטים פרשה ל
וכן היה בן זומא אומר ודורש נתביישת בעולם הזה אין אתה מתבייש מן הקב"ה לעולם הבא שהוא אש אוכלה, למה שאין בושתו של העולם הזה כלום אלא בושת עמידתו של העולם הבא, שנאמר (תהלים לב) על זאת יתפלל כל חסיד אליך וגו'.


אכן מלבד זה יש עוד לערך כ12 מימרות מבן זומא שלא נישנו בדרישה

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי היא שיחתי » ש' נובמבר 26, 2011 10:48 pm

תלמוד בבלי מסכת בכורות דף ח עמוד א
"נחש לשבע שנים, ולאותו רשע לא מצינו חבר, ויש אומרים: מוכססים. מנא הני מילי? "
רש"י מסכת בכורות דף ח עמוד א
מנא הני מילי - דנחש עיבורו שבע שנים.


ומה עם כל החיות שהוזכרו קודם
מנא להו לחז"ל זמן עיבורן?
ומדוע הקשתה הגמ' דווקא על נחש?

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי היא שיחתי » א' נובמבר 27, 2011 11:52 pm

רש"י חולין יג. דחזקה בקרקע דייש אמיצרי
המצוין הוא לקידו' כו.
אך שם מופיע רק מקור קנין חזקה בקרקע
ולזכרוני דיש אמיצרי אינו מועיל לקנין רק שאיני זוכר מקומות וציונים (נ"ל דיש ב"י דלחלוקת שותפין מהני)

האם ידוע למישהו בזה ?

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי היא שיחתי » ג' דצמבר 06, 2011 12:36 am

יש למישהו איזה הסבר בפלוגתת התנאים אם אפשר לצמצם?
כל דבר הוא לגופו האם אפשר לצמצם משקל מדוייק? נפח מדוייק? היום אפשר כמעט ברמה של אטומים וחלקיקיהם פעם לא היה אפשר
אז מה בדיוק הנושא?
כלי מדידה משוכללים כמו היום לא היו אז במה בדיוק נחלקו, האם במציאות יכול להיות שיצאו באותו רגע? הרי ברור שאפשר רק השאלה היא אם הכלי מדידה שלהם יכולים לוודא כזה דבר

סליחה על הבלבול בשאלה
אך אני שואל בתקווה שמי שכבר למד הסוגיה יבין השאלה

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי היא שיחתי » ו' פברואר 03, 2012 1:43 pm

כב.
ראיתי שמביאים בשם הרש"ש והיעב"ץ להקשות אמאי ס"ד דגמ' לאסור לקחת ריבית משום דקביל עליה לדון בדיני ישראל
והרי מותר לגוי לקחת ריבית מישראל ע"פ דין תורה

אך לכאו' י"ל, דאף מה דקביל עליה לדון על פי דיני ההכרזה ל' יום אין זה שייך לקבלת דין תורה שמקבל על עצמו חיוב, כיון דאין כלל חיוב כזה לגוי להמתין ל' יום לאכרזותא, אלא הביאור הוא שהוא מסכים להתנהג על פי דיני יושר התורה האמורים לישראל היינו שאף שמותר לו לגבות בפחות מל' יום מכל מקום הוא מוכן להתנהג לפנים משורת הדין האמורה לישראל ולהכי הק' הגמ' דאף לא יקח ריבית דאף שמותר לגוי לקחת מכל מקום לפנים משורת הדין אין לו לקחת דהיושר העדיף הוא שלא לקחת כמו שאסור לישראל לקחת ריבית.

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי היא שיחתי » ה' פברואר 16, 2012 10:15 pm

ברכות למסיימים מסכת ערכין ולמתחילים מסכת תמורה - היום

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי היא שיחתי » ה' מאי 17, 2012 7:12 pm

תמיד ל: מפרש כעשר שורות מלמטה בטור השמאלי כתב דיש ה' אמות מן המזבח לסדר ראשון של טבעות להבנתי הוא טעות שהרי כתב בריש הטור הימני ממידות פ"ה מ"ב שהיו ח' אמות ועוז והדר לא ראיתי שתיקנו

לייבל
הודעות: 122
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 4:06 pm

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי לייבל » ש' מאי 19, 2012 11:35 pm

כן הגיה הרש"ש.

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אשכול הדף היומי

הודעהעל ידי היא שיחתי » ה' אוגוסט 02, 2012 4:25 pm

היא שיחתי כתב:כיון שראיתי כה מעט צפיות ואפס תגובות הפסקתי לכתוב,
האם יש כאן לומדי דף היומי?
אם יש ומעניין אתכם לדון בזה הגיבו כאן ואדע אם להמשיך
תודה


מה אומר ומה אדבר
אכשר דרא

נכון לעכשיו יש כבר שתי אשכולות על ברכות דף ב'
אחד חדש בדף היומי
ואחד הממליץ לפתוח פורום חדש בדף היומי

צום זאך
הודעות: 93
הצטרף: ו' ספטמבר 16, 2011 4:00 am

Re: אשכול הדף היומי (עם נגיעות בפרשת השבוע)

הודעהעל ידי צום זאך » ה' אוגוסט 02, 2012 9:26 pm

מתחילים ברכות דף ב'. בענין קריאת שמע. וקריאת שמע הלא היא בפרשתן, פרשת ואתחנן.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: גיורא בשמי שמיא ו־ 447 אורחים