עיקר שיעבוד ישראל במצרים פ"ו שנים, הדבר ידוע?

[היא שיחתי]

1 מהו מקורו של מדרש זה?
2 וכי תימא מוימררו את חייהם, שמא מיררו לפני כן?
3 האם זהו מדרש ידוע?
4 האם זה מתאים לאיזה מדרש אחר וכדו'?
5 האם כתוב באיזה מקום שעיקר השיעבוד התחיל מזמן פטירתו של אחרון השבטים? ומי האחרון שנפטר?

סליחה על עומס השאלות, אודה לתשובות

שיר השירים רבה פרשה ב

כי הנה הסתו עבר, אלו ת' שנה שנגזרו על אבותינו במצרים, הגשם חלף הלך לו, אלו מאתים ועשר שנים, ולא הוא הגשם ולא הוא הסתו, אמר ר' תנחומא עיקר טרחותא מיטרא הוא, כך עיקר שעבודן של ישראל במצרים שמונים ושש שנים היו, משעה שנולדה מרים, (פירושה, שלכך נקרא שמה מרים על שום שנאמר (שמות א') וימררו את חייהם כי מרים לשון מירור הוא)

וכן הוא בפסיקתא רבתי פיסקא טו תנחומא בא ז'
וכן הוא באוצר המדרשים ויושע עמוד 148

"אמרו חכמינו ז"ל וכי ישראל היו מסורים ביום ההוא ביד מצרים שהוא אומר ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים? אלא בשעה שיצאו ישראל ממצרים עמד עוזא שר של מצרים לפני הקב"ה ואמר לפניו רבש"ע אומה זו שאתה מוציא ממצרים יש לי דין עליהם, אם רצונך יבא מיכאל שר של ישראל וידון עמי לפניך. באותה שעה אמר הקב"ה למיכאל צא לדון עמו לפני. פתח עוזא שר של מצרים לפני הקב"ה ואמר רבון העולמים אתה גזרת על אומה זו שיהיו משועבדים תחת יד אומתי ארבע מאות שנה ועדיין לא עברו מהם אלא שמונים ושש שנים מיום שנולדה מרים, ולפיכך נקראת מרים ע"ש שמררו המצריים את חייהם, וכשם שאתה קיים כך תהא גזירתך קיימת, ועדיין לא הגיע זמן יציאתם. כששמע כך מיכאל נשתתק ולא היה לו מענה לעוזא, ביקש עוזא רשות להחזיר את ישראל למצרים, כיון שראה הקב"ה שהיה רוצה להחזיר את ישראל למצרים אמר לו מפני מה אתה רוצה להחזיר את בני למצרים לעבוד את בניך? כלום נתחייבו בני לעבוד את בניך אלא בעבור דבר אחד שדבר אברהם אביהם בשעה שאמרתי לו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה, ואמר לפני רבון העולמים במה אדע כי אירשנה, ועל זה אמרתי לו ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, כלום אמרתי לו גרים יהיו בארץ מצרים? לא אמרתי אלא בארץ לא להם; גלוי וידוע שמיום שנולד יצחק היו גרים, וכבר עברו אותן ארבע מאות שנה ואין לך עוד רשות לשעבד אותם, וזה שאמר הכתוב ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים, וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים"


וכן כתב התורת חיים בחולין צב. בשם מדרש חזית

[חנבין]

אתה שואל שאלה המפורשת ברש"י בפרשת השבוע?
ושני חיי לוי וגו' - למה נמנו שנותיו של לוי, להודיע כמה ימי השעבוד, שכל זמן שאחד מן השבטים קיים לא היה שעבוד, שנאמר (שמות א ו) וימת יוסף וכל אחיו, ואחר כך (שם ח) ויקם מלך חדש, ולוי האריך ימים על כולם:
(רש"י שמות ו טז)

[חנבין]

שים לב
אתה מצטט מדרש שיר השירים רבה, אחר כך אומר שכך מביא התו"ח בשם אותו מדרש, מה החידוש בזה?
נראה שלא ידועה לך העובדה המפורסמת שמדרש חזית הוא מדרש שהש"ר הפותח בפסוק: "חזית איש מהיר... לפני מלכים יתייצב"
(מה פחות מפורסם ונעלם מעיני כמה מחברים, שגם מדרש קהלת מכונה כך לעיתים בספרי הראשונים, כי גם הוא פותח באותו פסוק)

[חכם באשי]

פחות ידוע היא שיטה אחרת שבמדרש (כדומני, פרקי דר"א), שעיקר השיעבוד היה פ"ג שנים.

[חנבין]

בניגוד לדברי רש"י הנ"ל שמקורם בסדר עולם לפיהם לוי מת אחרון, מצינו מדרש ממנו עולה שלפחות יהודה עדיין חי בפטירת לוי:
כל השבטים לא נהגו שררה במצרים על ישראל ושבטים הללו (ראובן שמעון ולוי) נהגו שררה במצרים, כיצד מת ראובן נתנה שררה לשמעון, מת שמעון נתנה שררה ללוי, מת לוי בא ליתן שררה ליהודה, יצתה בת קול ואמרה הניחו אותה עד שיגיע זמנה, ואימתי הגיע זמנה אחרי מיתת יהושע הה"ד (שופטים א') ויהי אחרי מות יהושע ויאמר ה' יהודה יעלה. (שהש"ר פ"ד א [ז])
וכבר העיר שם בעץ יוסף שאין זה כרש"י הנ"ל

[מעיין]

שמעתי או ראיתי פעם רעיון, למה שבט לוי זכה ויצאו ממנו משה ואהרן וגם כל שבט לוי לא נשתעבדו ולא עבדו לעגל.
דכל זה זכו על ידי אריכת ימים של לוי, שהאריך ימים יותר משאר השבטים, שהבנים והנכדים של לוי שמעו וקבלו ממנו, וכיון שקבלתם הי' יותר סמוכה וחזקה בכמה שנים משאר כלל ישראל, זאת עמדה להם, ולכך לא קבלו עליהם מה שפיתו המצריים בפה רך ובשכר, ולכך לא נשתעבדו, וזכו לישב בישיבה במצרים ולעסוק בתורה, וכו'.
נורא נוראות, מה שיש ללמוד מזה לקח ומוסר השכל, לשים לב להעריץ לדור העבר ולזקנים, בפרט משרידי המלחמה, ולקבל מלוא חפנים מהם, וכבר אמרו ז"ל סתירת זקנים בנין, לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה.

[נוטר הכרמים]

מענין לענין באותו ענין שהכניסנו אליו המעיין הדגול.

יחודן של שבט לוי שלא נשתעבדו לפרעה.

ראה גור אריה למהר"ל שמות ה,ג שביאר הטעם שלא נשתעבדו שבט לוי במצרים, דשבטו של לוי היה חלק גבוה כי יעקב נתן אותו למעשר, יעו"ש.

וראה ברמב"ן (ה,ד) שמנהג בכל עם להיות להם חכמים מורי תורתם, ולכך הניח להם פרעה שבט לוי שהיו חכמיהם וזקניהם, והכל סיבה מאת ה' .

ובדעת זקנים מבעלי התוס' שמות ה,ד איתא, ששבט לוי לא נשתעבד, כי מתחילה כשבא להם פרעה בפה רך, אמר שבט לוי עתידין אנו לעבוד עבודת משא של הקב"ה, חלילה שלא נעבוד שום עבודה לרשע זה בשום שכר שיתן לנו.

ובחזקוני שם נוסף עוד, שבאותה שעה נזכר שבטו של לוי מה שצוה יעקב בשעת פטירתו שלא ישאהו לוי, לפי שהיה עתיד לשאת את ארון הקודש ולא רצה לשעבד את עצמו. ועוד נמצא באגדה, אברהם מסר כל קבלת התורה ליצחק ויצחק ליעקב ויעקב ללוי, ולוי וזרעו הושיבו ישיבות במצרים, ולפי שלא היו יודעים שום מלאכה ולא נסו בה, רק בתורה היה כל עסקיהם, לא נשתעבדו במצרים.

[היא שיחתי]

אכן נתעלמו ממני דברי רש"י (לא זכרתי היכן מקום הדבר)

וא"כ לכאו' חולק רש"י על המדרשים הנזכרים שעיקר השעבוד היה 86 שנים,
שכן לפי רש"י שמימות לוי החל השעבוד יוצא שמפטירת לוי עד יציאת מצרים עברו 116 שנים כפי שמחשב השפתי חכמים שם ברש"י (פ"ו פט"ז).

או שמא נאמר שאז קם מלך חדש אך מ"מ לאחר 30 שנה העמיק השיעבוד עוד יותר למשך 86 שנים?

[דראל]

שמעתי או ראיתי פעם רעיון, למה שבט לוי זכה ויצאו ממנו משה ואהרן וגם כל שבט לוי לא נשתעבדו ולא עבדו לעגל.
דכל זה זכו על ידי אריכת ימים של לוי, שהאריך ימים יותר משאר השבטים, שהבנים והנכדים של לוי שמעו וקבלו ממנו, וכיון שקבלתם הי' יותר סמוכה וחזקה בכמה שנים משאר כלל ישראל, זאת עמדה להם, ולכך לא קבלו עליהם מה שפיתו המצריים בפה רך ובשכר, ולכך לא נשתעבדו, וזכו לישב בישיבה במצרים ולעסוק בתורה, וכו'.
נורא נוראות, מה שיש ללמוד מזה לקח ומוסר השכל, לשים לב להעריץ לדור העבר ולזקנים, בפרט משרידי המלחמה, ולקבל מלוא חפנים מהם, וכבר אמרו ז"ל סתירת זקנים בנין, לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה.

למה?
אם זכו ועלו ארצה בטרם תבוא שנת הרעה, נגרע חלקם?!

[נוטר הכרמים]

שמעתי או ראיתי פעם רעיון, למה שבט לוי זכה ויצאו ממנו משה ואהרן וגם כל שבט לוי לא נשתעבדו ולא עבדו לעגל.
דכל זה זכו על ידי אריכת ימים של לוי, שהאריך ימים יותר משאר השבטים, שהבנים והנכדים של לוי שמעו וקבלו ממנו, וכיון שקבלתם הי' יותר סמוכה וחזקה בכמה שנים משאר כלל ישראל, זאת עמדה להם, ולכך לא קבלו עליהם מה שפיתו המצריים בפה רך ובשכר, ולכך לא נשתעבדו, וזכו לישב בישיבה במצרים ולעסוק בתורה, וכו'.
נורא נוראות, מה שיש ללמוד מזה לקח ומוסר השכל, לשים לב להעריץ לדור העבר ולזקנים, בפרט משרידי המלחמה, ולקבל מלוא חפנים מהם, וכבר אמרו ז"ל סתירת זקנים בנין, לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה.

למה?
אם זכו ועלו ארצה בטרם תבוא שנת הרעה, נגרע חלקם?!

דראל, מנין לך באיזו מלחמה מדובר?

גם שרידי מלחמת העצמאות כבר באים בימים...

אבל באמת את 'תורת הגלות' וסדרי ההנהגה הראויה בה, ניתן ללמוד טוב יותר משרידי המלחמה, ואולי יש גם מה להעתיק לתקופתינו אנו בארץ הק' בגלותינו בין היהודים...

[אוצר החכמה]

ראו גם כאן בסדר הדורות
http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.aspx?50122&BOOKS&page=226

[תולדות אדם]

זה לשון הסדר עולם פ"ג

נמצא משמת לוי ועד שיצאו ישראל ממצרים קי"ו שנה ואין השעבוד יותר על כן ולא פחות מפ"ו שנים בשנותיה של מרים ולמה נקרא שמה מרים על שם מירור.

[חנבין]

המהר"ל בגבורות ה' פרק י"ב מבאר שהיו שלש דרגות לשיעבוד
א. משמת יעקב
ב. משמת לוי
ג. משנולדה מרים

[בברכה המשולשת]

נתבקשתי להכניס

[אשי ישראל]

שמעתי או ראיתי פעם רעיון, למה שבט לוי זכה ויצאו ממנו משה ואהרן וגם כל שבט לוי לא נשתעבדו ולא עבדו לעגל.
דכל זה זכו על ידי אריכת ימים של לוי, שהאריך ימים יותר משאר השבטים, שהבנים והנכדים של לוי שמעו וקבלו ממנו.

ספורנו שמות ו, טז

ולעצם הדיון כאן כבר העירו [לזכרוני באוה"ח ועוד] שהיו כמה שלבים בשעבוד, וכן מבואר מהפס' [יש את מיתת כל אחי יוסף, ויש את מיתת "כל הדור ההוא", והיו כמה שלבים בשעבוד].

[רב טקסט]

עיין עוד להרמ"ע במאה קשיטה סי' ס"ח