אוטוגרפים / חתימות

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ג' יוני 20, 2017 11:26 am

כל המצוי בתחום 'כתבי-יד' / 'הגהות' בגליונות של ספרי דפוס / 'חתימות'
נתקל לעתים רבות בקושי גדול של זיהוי הכותב / המעתיק / החותם - העומד לפניו

הוא שואל: למי אתה, ואנה תלך?!
ומבקש לדעת: למי החותמת, ולמי הגווילים?

אמרתי,
מה טוב ומה נעים היה
כי ישבו אחים יחדיו!

בהתאסף כתיבות של ראשי עם
יחד עם מושכים בשבט סופר...

וזה החילי בס"ד,
וישמעו קרובים ויבואו.

אך למען אחיי ורעיי
אבקשה נא שלום - בך!

בואו ונתמקד במלאכה זו
בלי לצאת ולבוא מענין לענין
רק כל מעייני - בך!

כמו כן, לתועלת כולנו -
נא לא לפרסם בדפוס את סריקות כתה"י - ללא רשות מספריות המקור!

מפתח ע"פ סדר א"ב:

אדרבי - ר' יצחק אדרבי
אזכרי - ר' אלעזר אזכרי ("חרדים")
ארחא - ר' אליעזר ן' ארחא
בירב - ר' יעקב בירב (נכד מהר"י בירב)
בר ששת - ר' יצחק בר ששת (הריב"ש)
גאלנטי - ר' אברהם גאלנטי ("קול בוכים")
האזובי - ר' יצחק ב"ר שלמה
ויטאל - ר' שמואל ויטאל
זיתון - ר' שלום זיתון
זמרא - ר' דוד ן' זמרא (הרדב"ז)
לונזנו - ר' מנחם די-לונזאנו (רמד"ל)
לוריא - רבינו יצחק לוריא (האר"י)
מדינה - ר' שמואל די מדינה (המהרשד"ם)
מזרחי - ר' משה מזרחי
נון - ר' יהושע ן' נון
סוסאן - ר' יששכר ן' סוסאן
סיד - ר' שמואל ן' סיד
סיריליאו - ר' שלמה סיריליאו
סכנדרי - ר' אברהם סכנדרי
עדני - ר' שלמה עדני ("מלאכת שלמה")
ציאח - ר' יוסף ן' צייאח
קארו - רבינו יוסף קארו (מרן הבית-יוסף)
קולון - רבינו יוסף קולון (מהרי"ק)
קורדוברו - רבינו משה קורדוברו (הרמ"ק)
קורקוס - ר' יוסף קורקוס (מהר"י קורקוס)
קשטרו - ר' יעקב קשטרו (מהריק"ש)

ר' יוסף ב"ר משה - ("לקט יושר")

והנה זה יצא ראשונה,

כתיבות יד קדשו של רבי אלעזר אזכרי - בעל "החרדים"
כתיבה מזרחית, מאה ט"ז-י"ז:

פיוטו הנודע "ידיד נפש" ("בקשה על היחוד וחשק האהבה")
וקטע מפרי עטו (בשורה 4-5): "ושמעתי פירוש לפירושו אני אלעזר אזכרי מפי מורי החכם החסיד כה'ר' יוסף שאגיש זלה'ה' ששמע מרבו הרב ר' יוסף טייטצק זלה'ה'"

New York - Jewish Theological Seminary Ms. 3541

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ג' יוני 20, 2017 11:42 am

כתוב גם מנין לך שזהו אוטוגרף.

באופן כללי יש כמה וכמה כללים איך מזהים אוטוגרף או העתק, ואם כי עסקו בזה בין היתר מומחי הקודיקולוגיה והפליאוגרפיה כמו מ' בית-אריה, ק' סיראט, ע' ארבל וכדו', אך דומני שלא נתגבשו דברים כתובים אודות כך, והדברים עדיין נלמדים בתושבע"פ. אשמח לשמוע על חומרים כתובים.

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ג' יוני 20, 2017 11:50 am

חתימת יד קדשו של מרן
רבינו יוסף קארו

על ספר "מנחת יהודה" (לר' יהודה חייט) -
הפירוש הנודע על ספר "מערכת האלהות"

בראש הדף (בצד שמאל):
"ליוסף קארו"

Jerusalem - The National Library of Israel Ms. Heb. 8°2020

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ג' יוני 20, 2017 12:09 pm

עוד אוטוגרף

חתימת יד קדשו (על מכתב):
"יוסף קארו"

וראה עוד חתימה להלן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=34472&p=374373#p374373
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=34472&p=379604#p379604

Cambridge - University Library, Taylor Schechter Collection 13 J, T-S 24,28

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ג' יוני 20, 2017 12:13 pm

פלגינן כתב:באופן כללי יש כמה וכמה כללים איך מזהים אוטוגרף או העתק, ואם כי עסקו בזה בין היתר מומחי הקודיקולוגיה והפליאוגרפיה כמו מ' בית-אריה, ק' סיראט, ע' ארבל וכדו', אך דומני שלא נתגבשו דברים כתובים אודות כך, והדברים עדיין נלמדים בתושבע"פ. אשמח לשמוע על חומרים כתובים.

ראה למשל כאן:

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ג' יוני 20, 2017 12:23 pm

ספר "אגודת אזוב"
פירוש התפלות על דרך הקבלה

לרבי יצחק בן שלמה האזובי

ככל הנראה מדובר באוטוגרף
כתיבה מזרחית, מאה י"ז

New York - Jewish Theological Seminary Ms. 3042

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ג' יוני 20, 2017 1:23 pm

בסוף תרגום נביאים לערבית (אוטוגרף) של ר’ יששכר בן סוסאן המערבי - מחבר הספר הנודע "תקון יששכר" / "עיבור שנים"
כתיבה מזרחית, של"ב-של"ג, צפת:

"כמל שרח מלכים וגמיע שרח נביאים ראשונים באדן אללה ועונהו ואלחמד ללה רב אלעאלמין וכאן אלפראג’ מנהום יום אל תנין תמנתא עשר פי' שהר תמוז סנת השל"ב לאלכ'ליקה פי' אלקריה אלמקדסה צפת שבגליל העליון תוב"ב. כאתבהא אלנס'כה די שארחהא: יששכר בן איש ימיני אדוני אבא מארי החכם המעולה כמה"ר מרדכי בן סוסאן זלה"ה מערבי.
המעתיק עונו ימח / והקורא תמיד ישמח / והוא כשושנה יפרח".

"כמל שרח תרי עשר אלסאטהו שרחהום וביאנהום ושרח גמיע נביאים אחרונים ואלחמד ללה רב אלעאלמין, וכאן אלפראג’ מנהו אליום יום אלתלאתה אחדאעשר יום פי' שהר אייר סנת השל"ג לאלכ'ליקה פי' אלקריה אלמחרוסה צפת שבגליל העליון תוב"ב ארץ הקדש. וכאתבהא אלנסכ'ה די מצנפהא: יששכר בן איש ימיני אבא מארי החכם המעולה כה"ר מרדכי בן סוסאן זצ"ל מערבי"

London - British Library Or. 5434 ‬

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ג' יוני 20, 2017 1:58 pm

ספר דרשות (אוטוגרף) - לרבי שמואל ן' סיד, מרבני מצרים
כתיבה מזרחית, שנת שע"ב

לשואלים: מיהו אוטוגרף?
אני מצ"ב עמוד שלם מכתב-היד, שכל קורא יבחין מיד כי לפניו אוטוגרף, ולא העתקה בלבד!

Jerusalem - The National Library of Israel Ms. Heb. 4°1444

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ג' יוני 20, 2017 2:13 pm

שבע כתב:ספר דרשות (אוטוגרף) - לרבי שמואל ן' סיד, מרבני מצרים
כתיבה מזרחית, שנת שע"ב

לשואלים: מיהו אוטוגרף?
אני מצ"ב עמוד שלם מכתב-היד, שכל קורא יבחין מיד כי לפניו אוטוגרף, ולא העתקה בלבד!

האם במבוא לספרו נר השם מהד' תשע"ד, לא עמדו על כך?

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ג' יוני 20, 2017 2:20 pm

הגהות על הש"ס (אוטוגרף ?) - בכת"י רבי שלמה עדני (בעל "מלאכת שלמה" על המשנה)
כתיבה מזרחית, שנת שע"ו

"אני שלמה בר ישועה עדני רי"ת"

London - British Library Or. 5014

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ג' יוני 20, 2017 2:36 pm

אוטוגרף נוסף לרבי שלמה עדני -
כתיבה מזרחית, שנת שפ"ב

תחלת ההקדמה לספרו "מלאכת שלמה"
ועמוד נוסף ממס' ברכות, שכל קורא יבחין על נקלה כי לפניו אוטוגרף!

Zurich - Braginsky Collection 45

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ג' יוני 20, 2017 2:52 pm

ספר "תוצאות חיים" (דרושים לס' שמות) לרבי שמואל ויטאל - בעצם כתב-ידו
כתיבה מזרחית בינונית, שנת ת"ו, דמשק

"חסלתה ספר שמות / תהילה לאל אשר שם בארץ שמות.
ותהי השלמת הספר הזה ביום שלישי, חמשה עשר יום לחדש סיון בשנת חמשת אלפים וארבע מאות ושש ליצירה, פה דמשק, בהיותו בן ארבעים ושמנה שנה למולדתי. יהי רצון ברחמים לפניו יתברך, שכמו שזכיתי להשלים עוד ספר הזה של שמות, כך יזכני האל יתברך להשלים עוד השלשה הספרים הנשארים, ויהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי אכי"ר. כה מעתיר הצעיר מקוה לחסדי אל יזלו כטל / שמואל ויטאל ס"ט. תושלב"ע"

Jerusalem - The National Library of Israel Ms. Heb. 8°1597

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ג' יוני 20, 2017 3:03 pm

ספר "מקור חיים" בעצם כתב ידו של רבי שמואל ויטאל -
כתיבה מזרחית בינונית, שנת תי"ח-תי"ט, דמשק

Jerusalem - The National Library of Israel Ms. Heb. 8°1596

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ג' יוני 20, 2017 5:30 pm

לפנינו מעשה בית דין, שנכתב בצפת ביום ג' ה' באדר שנת שכ"ב,
עם חתימת ידי הדיינים, ובראשם רבי משה קורדוברו - הוא רבינו הרמ"ק זיע"א:

אנו ב"ד חותמי מטה נמצינו בחלוקת הספרים היתומים יעקב ויצחק בני כהר' יעקב נחמיאש נ"ע
במעמד ורשות האפטרופוס כהר' שמואל אלפארין יצ"ו, שמנתה אותו לאפטרופוס מרת פאלומבה הי"נ
אלמנת כהר' יעקב נחמיאש נ"ע הנז'. ועל פי הגורל עלה בא לחלק יצחק הנז' ארבעה ועשרים זה שהוא
בארבעה קובצים - הידועים מכתיבת יצחק בן ישראל זלה"ה. וספר הרמבם בשני קובצים מדפוס
ויניזיאה. וחומש עם פי' חזקוני. וכ"ד עם כתיבת נוצרי. וס' רבינו יעקב. ומחזור ר"ה ויום הכפורים.
וקרית ספר. ואילת אהבים. ועוד עשרה פרחים סולט' שיקח מתפיסת הבית כדי להשוות החלקים
חלקו עם חלק אחיו יעקב הנ"ל שנפל תלמוד בבלי בששה עשר קובצים לגורלו. והחלוקה הנזכרת
נעשה לפי ראותינו אנו ב"ד ח"מ, וראות האפטרופוס הנז' החתום, ורצון היתומים הנז'. והיה זה פה
צפת תוב"ב, ביום שלישי חמשה ימים לחדש אדר משנת חמשת אלפים ושלש מאות ושתים ועשרים
ליצירה, ולהיות לראיה ולזכות ביד יצחק הנ"ל על כל הנ"ל, חתמנו שמותינו פה, והכל שריר ובריר וקים //
משה קורדואירו / משה סאגיש / דוד נאבארו / Samuell Halfarn

מצ"ב 2 עמודים מהתנ"ך היפהפה - המוזכר בפסק הנ"ל ("ארבעה ועשרים זה - שהוא... מכתיבת יצחק בן ישראל זלה"ה").
מעתיק התנ"ך יצחק בן ישראל - חי בספרד במאה הי"ג, בעיר טולידו, ונפטר בה בחודש כסלו שנת נ"ד (ראה במצורף מס' אבני זכרון, פראג תר"א, עמ' 62).

מעשה ב"ד נוסף של הרמ"ק, שגם בו מוזכר (בהקשר אחר) שמו של ר' שמואל אלפארין דנן - מופיע בספר "אבקת רוכל" (למרן ה"בית יוסף" - שאלוניקי תקנ"א, סימן צא, דף סא, ב), ולאחר חתימתו של הרמ"ק: "חתמתי שמי פה: נאם הצעיר משה קורדווירו" - מוסיף מרן את הסכמתו בזה"ל: "לית דין צריך בשש, והאי דיינא נחית לעומקא דדינא, וכל כי האי מילי מעלייתא לימרו משמיה, ויקוים בו מקרא שכתוב: בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני. נאם הצעיר יוסף קארו".

מצ"ב קובץ PDF מספר "אבקת רוכל" הנ"ל.

Marseille - Bibliotheque municipale 1626

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ג' יוני 20, 2017 6:59 pm

מכתב וחתימת יד קדשו של רבי יצחק לוריא - רבינו האר"י הק'
ג' וישלח, לפני שנת ש"ל, מצרים

"אוצר התבונה ומבצר האמונה / ממנו יתד ממנו פינה / ימלא ה' פיהו רינה / הנבון וחכם כ[ה"ר]
נר"ו. אחרי פקודת השלום ורב התשוקה ל[יאו]ר במאור פניך או[די]ע לכ"ת [איך]
הגיעתני אגרתך הנוראה ובה גלית את אזני שנתת המעות לגביר אחיך יצ"ו, ושלח אלי [...]
וכן כתב אלי ה"ר יעקב אליקים שנתן לו גם הוא מעות ועד עתה לא הגיעני דבר, וזמן הס[..]
עבר והגיע גבורת גשמים. לכן מאד אחלה פני כ"ת שאם לא טען אל ישלח לי דבר, כי הזמן
עבר כאשר כתבתי. וגם אני לא אוכל להתעכב [...] לי ד[..] חוץ לביתי. ועל כן גמרתי
לשלוח הרץ הזה, וכן שמתי מאז בפי כה"ר חיים חכים י'ה בלכתו שיתן כ"ת קצת מהמעות
לכהר שמעון לשלחם לירושלם תוב"ב, ו[אפ]שר יה[יו מופ]קדים [המע]ות עד לכתי. הנה ש[מחתי]
בשמעי שקרובי כה"ר שמעון מצא אשה מצא טוב, יהי בסימן טוב לנו ולכל ישראל. לא אאריך כי אם
להעתיר לה' ירכיבך על במותי ההצלחה / וישביעך ששון ושמחה / כנפשך החכמה ונפש ע["ה] הצעיר
יצחק לוריא

יום ג' פ' גוי וקהל גוים
יהיה ממך וכו'.

ונא תטה שלומותיי אל נות ביתך מב"ת ואל
דוניא בואינה ובנך יצ"ו וכל הנלוים עליך".

בשוליים:
"והנה לפי אשר הבנתי מכתב כ"ת ששלח התבואה בכלל הבא למעלתך(?) ואנכי
לא ידעתי אם כן הוא ישלח אלי פתקא באיזה ספינה בא ומאיזה
כלל. ואם לא שלח אל ישלח".

Paris - Collection Jacques Mosseri III, 232

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ג' יוני 20, 2017 7:49 pm

עוד מכתב וחתימת ידי קדשו של רבי יצחק לוריא - רבינו האר"י הק'
פרשת בלק, לפני שנת ש"ל, מצרים

"ב"ה
אוצר כלי חמדה / לתורה ולתעודה / הנבון וחכם גבירי כה"ר שמעון יצ"ו. הן
זאת לדרוש שלומך גם להודיעך הגיעני כתבך על דבר הכייר ושמחתי
לקול עבודתך כי נכספתי לכך זה ימים. וכנראה שקדמוך, לכן ראה שאת[ה]
תעשה עמהם אולי יתנו לך מהחדש, ואם ירצו להחזיר מעותיך דע כי
אני חייב להם קרוב לס"ח זהב, אם תרצה ותקח מהם כתב - אתנם לך. והם
מצד ערל שקנה הכייר וחייב לכ"ר יהודה דבאס המורשה שלהם. הנה ידידי
כ"ר יצחק יצ"ו כתב אלי לשאול עצתי לפני מי ילמוד, ואני כתבתי לו שילך
לפני כמה"ר יוסף קורקוס נר"ו כי הוא שוקד כעת בלימוד ויצחק יצ"ו צריך מי
שידר[יכהו] וישק[ידה]ו בלמוד, ואתה [...] נושא ונותן לא תוכל לשקוד על ספרך.
והנה [י]מים באי[ם] ב"ה אחר שנה יאות לו ללכת ללמוד עמכם. זאת היא עצת[י]
והוא יבחר. והנה יגיעך חתיכת הבגד משי כי לא ישרה לדקותה. לא אאריך כי
אם להעתיר לה' יצליחך בנפש וקו[..] כנפשך הרמה ונפש נרצע לאהבתך
הצעיר יצחק לוריא

פ' מברכיך ברוך"

הכייר - צמח מרפא (כסית האבוב) שהיה נפוץ במצרים.

New York - Jewish Theological Seminary Ms. 7938 - ENA 2738.21

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ג' יוני 20, 2017 8:28 pm

ההערה והחתימה בעצם כתב ידו של רבי דוד ן' זמרא - הרדב"ז
שו"ת הרדב"ז, חלק ו', סימן ב' אלפים שמ"א [= אבקת רוכל, סימן מט]

Jerusalem - The National Library of Israel Ms. Heb. 8°128

חתימה נוספת של הרדב"ז - בסוף אגרת בענייני מסחר
Paris - Collection Jacques Mosseri III, 231.1

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ג' יוני 20, 2017 8:42 pm

חתימת ידו של רבי יעקב בירב - נכד המהר"י בירב.

את החתימה הנוספת שבצד שמאל לא הצלחתי לפענח, והיא מצ"ב שוב - בהגדלה!
כעת גילה את אזני - ידידי הדגול חו"ב ר' משה הלל הי"ו, אשר ידיו רב לו במלאכה-עדינה זו, כי מדובר בחתימתו של רבי יהושע ן' נון, אב"ד בצפת.

Jerusalem - The National Library of Israel Ms. Heb. 8°2001

הרע במיעוטו · הודעהעל ידי **הרע במיעוטו** » ג' יוני 20, 2017 8:49 pm

איזה שפע!! ישר כח גדול

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ג' יוני 20, 2017 8:58 pm

תשובה למרן הבית יוסף (= בספר אבקת רוכל סי' קיב, וראה שו"ת מבי"ט ח"א סי' רנט) - בחתימת יד קדשו: יוסף קארו

וראה חתימות נוספות לעיל https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=34472&p=374373#p374174

Jerusalem - The National Library of Israel Ms. Heb. 8°2001

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ג' יוני 20, 2017 9:29 pm

סוף התשובה והחתימה בכתיבת ידו של המהרשד"ם - רבי שמואל די מדינה
שו"ת מהרשד"ם, חלק אבן העזר, סימן לט

לאחר חתימת המהרשד"ם - מופיעה מיד הסכמתו של רבי יצחק אדרבי

Jerusalem - The National Library of Israel Ms. Heb. 8°2001

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ג' יוני 20, 2017 9:57 pm

חתימת ידו של רבי יוסף קורקוס - מהר"י קורקוס

Jerusalem - The National Library of Israel Ms. Heb. 8°2001

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ג' יוני 20, 2017 11:31 pm

שו"ת בעצם כתב-יד קדשו של רבי יוסף ן' ציאח - מרבני ירושלים (בתקופת מרן הבית-יוסף) ומגדולי המקובלים.
שמו מופיע רבות בשו"ת אבקת רוכל למרן.

Jerusalem - The National Library of Israel Ms. Heb. 4°1446

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ד' יוני 21, 2017 1:15 am

ספר "פרדס רמונים" להרמ"ק - בהעתקת גדול תלמידיו: רבי אברהם גאלנטי - הרא"ג
כתיבה ספרדית-מזרחית, צפת

בהעתקה הראשונה:
"והיתה השלמתו יום ששי שמונה ימים לחדש תמוז שנת ממכון שבתו השגיח ליצירה, פה צפת תוב"ב, ע"י צעיר התלמידים אברהם גאלנטי"

בהעתקה השניה:
"אני הכותב אברהם גאלנטי"

Parma - Biblioteca Palatina Cod. Parm. 3462
London - British Library Or. 12482

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ד' יוני 21, 2017 1:56 am

כתיבותיו של רבי מנחם די-לונזאנו - רמד"ל
כתיבה מזרחית

בסריקה השלישית - החל מהקטע, ד"ה: לולי.

Jerusalem - The National Library of Israel Ms. Heb. 28°7991
Bar-Ilan University Library Ramat Gan Israel Ms. 1135
Private collection

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ד' יוני 21, 2017 9:05 am

תשובה וחתימת ידו של רבי יעקב קשטרו - מהריק"ש
כתיבה מזרחית, מאה טו-טז

Library of the Admor of Karlin-Stolin, ha-Rav Shochet Jerusalem Israel Ms. 32

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ד' יוני 21, 2017 9:16 am

חתימת יד קדשו של רבי יצחק בר ששת - הריב"ש
[שו"ת הריב"ש סימן לז]
ספרדית, המאה הי"ד

"נאום הצעיר עבד לאמונה יצחק בר ששת זלה"ה"

Library of the Admor of Karlin-Stolin, ha-Rav Shochet Jerusalem Israel Ms. 750

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ד' יוני 21, 2017 9:36 am

ספר דרשות בכתב-ידו של רבי אליעזר ן' ארחא
כתיבה ספרדית רהוטה, מאה י"ז

"דרוש על פטירת מהר"ר יוסף ן’ טבול המקובל זלה"ה"

Jerusalem - The National Library of Israel Ms. Heb. 8°1300

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ד' יוני 21, 2017 11:39 am

כתב-יד המקובל רבי שלום זיתון
כתיבה ספרדית, צפת, שנת רנ"ח

"אני שלום זיתון יץ' כתבתי זה הביאור הנכבד על שערי אורה כשהייתי מתגורר בצפת אחת מערי יהודה תבנה ותכונן במהרה בימינו, שנת ה' אלפים ומאתים וחמשים ושמונה ליצירה, וקבעתי סימן לשנה זו - שנת: אזמיר ליי' אלהי ישראל אמן"

"ע"כ מצאתי אני שלום זיתון..."

"אמר הכותב שלום זיתון... דבר ידוע הוא ומפורסם מכל חכמי הקבלה..."

1644 .New York - Jewish Theological Seminary Ms
Bar-Ilan University Library Ramat Gan Israel Ms. 1039

העתיק ג"כ את ספר אבודרהם, השם 'שלום' מסומן שם במקומות רבים, [וראה במצ"ב בהגדלה: לשלום].
Oxford - Bodleian Library MS Hunt. 210

בכ"י Bar-Ilan הנ"ל - דף 95א, כותב המקובל רבי דוד ב"ר אהרן חזן:
"יודעי דעת ומביני מדע אשר כח בהם לעמד בהיכל המלך, היושבים ראשונה במלכות הקבלה, ולהם לבדם נתנה מורשה, חרושה על לוח לבם כפתחו של אולם, שלשה אלה בני נח / כי בלב נבונים תנוח חכמה ומצאה מנוח / לקדושים אשר מארץ ברבריא המה, גבורי חיל זרע ברוכי ה' המקובלים הר"ר שלום מסנות והר"ר שלום זייתון והר"ר מרדכי אחיו יצ"ו אמן. שאלתם ממני הצעיר באלפי הדל נבוב וחדל אישים דוד הוא הקטן בן הר"ר אהרן יצ"ו ממשפחת חזן שאבאר לכם אותם החשבונות והצירופים אשר ירגילום יותר חכמי האמת, והדרך בידיעתם, למען לא יכבד עליכם ההשתמש בהם ויאורו בם עיני שכלכם. ואתם רוצים עליהם דרכים כוללים מיוסדים על יסודות ושרשים כלם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת. ואחזה אנכי אשית לבי כי לא דבר רק הוא מכם כי היא חכמתכם ובינתכם, אנכי לא מריתי אחור לא נסוגותי עם היותי מכיר שפלות ערכי בחכמה, כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי, כי נשענתי על בינתכם הרחבה מני ים, ומה שגיתי תבינו לי" - ולאחר מכן הוא שולח להם את חיבורו "אגרת עשרת מונים", שחיבר בשנת רנ"ג (ונמצא בכ"י פריס 855, בעצם כתב-ידו של ר' דוד), אלא שכעת ערך אותו מחדש עבור חבורת המקובלים הנז'.

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ה' יוני 22, 2017 8:58 pm

העתקות מכתבי האר"י ועוד בכתב ידו של ר' אברהם סכנדרי - מרבני מצרים

Hamburg - Staats- und Universitaetsbibliothek, Ms. Levy 82
New York - Jewish Theological Seminary Ms. 2155

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ה' יולי 06, 2017 1:02 pm

חתימת יד קדשו של מרן הבית-יוסף - רבי יוסף קארו
בסוף תשובה (שו"ת אבקת רוכל סי' קנח)

בבית הספרים בירושלים
Schwad 01 19 298

וראה חתימות נוספות לעיל
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=34472&p=374373#p374174

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ה' יולי 06, 2017 1:18 pm

אגרת בכתב-יד קדשו של רבינו המהרי"ק - רבי יוסף קולון

"הנה נא שמעתי שהמשתדל שלכם השיג ברומא להחזיק שתי בתי כנסיות
הודיעני נא אם אמת הוא, ואם השיג בכללות או בפרטות. ואתה שלו', על שם הדסה צלעתי
שתחיה והיקרים בניך יצ"ו, כנפשך וכנפש הכותב בנחיצה רבה, מוכן
לאהבתך, הצעיר יוסף קולון בן מהר"ר שלמה זלה"ה"

Zurich - Braginsky Collection 141

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ה' יולי 06, 2017 6:18 pm

ספר לקט יושר בעצם כתב יד המחבר ר' יוסף ב"ר משה - תלמידו של ר’ ישראל איסרלין (ה"תרומת הדשן")

קולופון כרך א' (אורח חיים):
"סיימתי זה סדר מן האורח חיים שנת ר"ל לפרט, כ"ו אב ביום ג’, בעיר מיישטרי בבית מה"ר חיים י"ץ, בריך רחמנא דסייעני"
‬
קולופון כרך ב' (יורה דעה):
"אחד בתמוז רל"ה סיימתי הלכות שמחות / וקראתי רובם לפני הגאון ז"ל פתוחות / (והיגיע) [והגיה] מקצת לשון בדרך ישר אורחות / ולא אמ'ר לי אחד מהם למחות / ובריך רחמנא שהיו בעיניו נכחות / ולכן יש לסמוך עליהם בבטוחות / יזכה כל ישראל ללמוד בלי תוכחות"

Muenchen - Bayerische Staatsbibliothek, Cod. hebr. 404-405

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ה' יולי 06, 2017 6:20 pm

ספר לקט יושר בעצם כתב יד המחבר ר' יוסף ב"ר משה - תלמידו של ר’ ישראל איסרלין (ה"תרומת הדשן")

הקדמת הספר

וקטע מעניין לדוגמה

Muenchen - Bayerische Staatsbibliothek, Cod. hebr. 404-405

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ו' יולי 07, 2017 1:46 am

סוף ההקדמה לפירוש תלמוד ירושלמי (זרעים) - בכתב יד רבי שלמה סיריליאו

תמונה עדכנית - ע''פ דברי לוצאטי בסמוך.
London - British Library Or. 2822

לוצאטי · הודעהעל ידי **לוצאטי** » ו' יולי 07, 2017 6:52 am

כמדומה שאין זו כתיבת רש"ס אלא כתיבת סופר. בסוף ההקדמה יש תוספת בדיו שחור, והיא כנראה כתיבת רש"ס. אולי גם התוספות מעל השורה ובגליון, בתמונה הנוכחית.

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ו' יולי 07, 2017 10:35 am

עודכן

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ד' אוגוסט 16, 2017 6:23 pm

כתב ידו של רבי משה מזרחי, מחכמי דמשק, בסוף תיקוני זוהר, מהדורת מנטובה שי"ח

"אודה יי’ מאד על אשר זיכני להשלים הגהת זה הספר הקדוש שטרחתי עליו טורח הרבה עד שהגהתי אותו מספר מוגה מהקדושים הראשונים מכתיבה ברה ומפוארה ואמיתית בלי שום פקפוק וספק, כי האמת יורה דרכו, והקורא בו יבין וישכיל איך כל הגהותיו אמיתיים. ושמחתי בו כמוצא שלל רב, על כן אתפלל לאל צור ישראל שיזכני ללמוד בו ולהבינו, אני וזרעי וזרע זרעי עד ביאת משיחנו אכי"ר. כה מעתיר הצעיר והדל משה מזרחי ס"ט. והיתה השלמתו בחדש תשרי בשנת חמשת אלפים וארבע מאות ושבעה לבריאת עולם, פה דמשק יע"א. ברוך הקורא בו, וארור הגונבו או המעתיקו או הממשכנו בלי רשות בעלו אכי"ר ושע"י"

New York - Jewish Theological Seminary Ms. 1741

ישראל אליהו

שבע כתב:
הכייר - צמח מרפא (כסית האבוב) שהיה נפוץ במצרים.

New York - Jewish Theological Seminary Ms. 7938 - ENA 2738.21

כייאר זה מלפפון.

מענה · הודעהעל ידי **מענה** » ג' נובמבר 21, 2017 5:51 pm

שלום רב
ברצוני לדעת אם יש אוטוגרפים מתקופת הראשונים מלבד הרמב"ם, והריב"ש שהובא באשכול.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר