ביזת מצרים לא הגיעה לישראל והם קיבלוה בחינם

[חד ברנש]

האם מצאנו מקור בחז"ל, שבאמת לא הגיע לישראל ביזת מצרים, והם קיבלוה בחינם.
אני יודע מקורות הפוכים לכך וכך גם משמע מפסוק מפורש ("ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"), ולא זאת אני מבקש.

תודה רבה למסייעים.

[מה שנכון נכון]

ראה בספרי הדרוש על דבר נא, בבקשה ממך, שלא יאמר אותו צדיק וכו'.
למשל בפר"ד, ועוד הרבה.
אם משום שלא השלימו ת' שנה, או משום קלבדר"מ, ועוד.

[חד ברנש]

יישר כוחך, אבל אני מחפש מקור חז"לי, או, לכל הפחות, מהראשונים.

[שבטיישראל]

דבר נא באזני העם וגו' אמרי דבי ר' ינאי . אין נא אלא לשון בקשה אמר ליה הקב"ה למשה בבקשה ממך לך ואמור להם לישראל בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב שלא יאמר אותו צדיק (בראשית טו, יג) ועבדום וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם אמרו לו ולואי שנצא בעצמנו משל לאדם שהיה חבוש בבית האסורים והיו אומרים לו בני אדם מוציאין אותך למחר מבית האסורין ונותנין לך ממון הרבה ואומר להם בבקשה מכם הוציאוני היום ואיני מבקש כלום:
(ברכות ט)

[אוצר החכמה]

האם מצאנו מקור בחז"ל, שבאמת לא הגיע לישראל ביזת מצרים, והם קיבלוה בחינם.
אני יודע מקורות הפוכים לכך וכך גם משמע מפסוק מפורש ("ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"), ולא זאת אני מבקש.

תודה רבה למסייעים.

בעניותי לא הבנתי את השאלה.
ואחרי כן יצאו ברכוש גדול הוא הבטחה של הקב"ה לאברהם אבינו.

מה הכוונה לא הגיע לישראל? שיש להם תביעה על זה מלבד ההבטחה?

[חד ברנש]

אני תמיד הבנתי, ש"אחרי כן ייצאו ברכוש גדול" הוא כשכר על עמלם.
האם מפורש אחרת?
גם מגמ' בסנהדרין פרק חלק, במעשה דבן גביהה, משמע, שהשאלת הכלים נתפסה כשכר על עבודתם.

שבטי,
מהגמ' בברכות ט ע"ב, לא משמע מאומה, לא לכאן ולא לכאן.

[מה שנכון נכון]

השכר היה [לכה"פ גם] מענין הענקה. ראה רש"י דברים טו,טו.
ומדין עונש למצרים שלקו בממונם כשם שלקו בגופם.

לא ברור אם גביהא בן פסיסא אמר הטעם האמיתי, או לסתום פי המקטרגים, שהרי הזכיר שכר של ארבע מאות שנה, בזמן שהשעבוד היה הרבה פחות [ותלוי בתירוצים]. ועוד שהיה לו לומר שכל הרכוש הגדול שלקחו ישראל כבר חזר מזמן למצרים בימי שישק כמ"ש בפ' ע"פ.

[מעיין]

במדרש רבה ריש פ' שלח, מוזכר ענין זה על ארץ ישראל שהגיע לישראל רק מחמת הבטחה שהבטיח לתת הארץ להאבות

שלח לך אנשים ר' אחא הגדול פתח (ישעיה מ) יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם לה"ד למלך שהיה לו אוהב והתנה עמו ואמר לו לך עמי ואני נותן לך מתנה הלך עמו ומת אמר המלך לבנו של אוהבו אעפ"י שמת אביך איני חוזר בי במתנה שאמרתי לו בוא וטול אתה כך הדבר המלך ממ"ה הקב"ה והאוהב זה אברהם שנאמר (שם מא) זרע אברהם אוהבי אמר לו הקב"ה בא לך עמי (בראשית יב) לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך התנה עמו שיתן לו מתנה שנאמר (שם יג) קום התהלך בארץ וכה"א (שם) כי כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה אמר לו הקב"ה למשה אעפ"י שהתנתי עם האבות ליתן להם את הארץ ומתו איני חוזר בי אלא (ישעיה מ) ודבר אלהינו יקום לעולם:

ודנו בזה המפרשים, אמאי הא הקב"ה הבטיח לתת לזרעם

עיין שם משמואל דבר נחמד בזה

מד"ר (פ' ט"ז) ר"א הגדול פתח יבש חציר נבל ציץ ודבר אלקינו יקום לעולם מלה"ד למלך שהי"ל אוהב וא"ל בוא לך עמי ואני נותן לך מתנה ומת, אמר המלך לבנו של אוהבו אעפ"י שמת אביך איני חוזר בי במתנה כו' המלך זה ממ"ה הקב"ה והאוהב זה אברהם, א"ל הקב"ה בוא לך עמי שנא' לך לך מארצך וגו' התנה עמו שנותן לו במתנה ארץ כנען, מת אברהם אמר הקב"ה אעפ"י שמת אברהם אינני חוזר בי וז"ש ודבר אלקינו יקום לעולם, ע"כ.
והוא פלאי איך ס"ד שיחזור בו הלא מפורש שנתנה הארץ לו ולזרעו אחריו, ועוד הלא בתנאי זה הוציא אותם ממצרים להעלותם אל ארץ זבת חלב ודבש, ומה הי' צריך המדרש להביא המשל, ומה שייכותו לכאן.
וכ"ק אאמו"ר זצל"ה אמר כי כל זמן שהיתה נמצאת אצל ישראל מדת התמימות מדתו של אאע"ה שקיבל מאמר לך לך אל הארץ אשר אראך בתמימות ולא שאל אנה ילך הי' נקרא שעוד אברהם קיים, ועתה שאמרו נשלחה אנשים לפנינו ואבדו מדת התמימות נחשב שמת אברהם, והי' ס"ד לחזור במתנה כי המתנה לא היתה רק כשיהיו ישראל בתמימות, ע"ז אמר הקב"ה אינני חוזר בי, וז"ש ודבר אלקינו וגו', עכתדה"ק.
ויראה לי שזו היא שאיתא בספרי והובא ברש"י (פ' דברים) ובואו אל הר האמורי ואל כל שכניו שהם קיני וקניזי וקדמוני, ולכאורה אינו מובן שהרי ישראל לא ירשו אלא ז' אומות וג' אלו נשארו לעתיד. אך להנ"ל מובן היטב דקיני קניזי וקדמוני פרש"י (פ' דברים) שהם עמון ומואב ושעיר באים מכח הירושה מאאע"ה, עי"ש, וכ"ז הוא לאחר חטא המרגלים שישראל ירשו את הארץ רק מכח ירושת האבות, ע"כ יש לקיני וקניזי וקדמוני זכות מה מכח ירושה, אבל באם לא שלחו המרגלים הי' נחשב כמו שאברהם עודנו בחיים חיותו וישראל הם בעצמם נחשבים אברהם וזוכין בארץ מכח עצמם לא מכח ירושה, ע"כ לא היו יורשין ג' האומות אלו כלל. וי"ל עוד שמפני טעם זה יירשו לעתיד את ג' האומות האלו, שהרי אז יתעלו ישראל למדרגה גבוהה מאוד ואז שוב יחשב שאברהם הוא בחיים ולא יירשו הארץ מכח ירושה, ע"כ יירשו גם את קיני קניזי וקדמוני. ולפי האמור יש לימוד גם לאדם הפרטי, שהרי כל המניעות והמצירים שיש לאדם שרשם בקליפת עשו וישמעאל קו ימין וקו שמאל, והנה מה שכחם כ"כ גדול הוא מחמת שיש להם אחיזה באברהם ויצחק, ואם האדם עושה בתמימות ומשליך את נפשו מנגד לעשות רצון קונו ואינו חושב חשבונות רבים אשר חישבו בנ"א, אז מתעוררת בו הארה מהאבות בעצמם ולא מכח ירושה, ואז אין לכחות עשו וישמעאל שליטה עליו כנ"ל:

ומה שכתב בענין קני וקניזי וקדמוני לא הבנתי דלכאורה סותר עצמו, וצל"ע.

[חד ברנש]

מה עניין הכניסה לארץ ולביזת מצרים?
כעת מצאתי בשמו"ר, א ה: "...שנתן להם הקב"ה שכר שעבודם - בזת מצרים ובזת הים, לקיים מה שנאמר (בראשית טו) ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"