ידוע ומפורסם דברי הגר"א שידיעת החכמות נצרכת להבנת התורה. מקור הדברים הוא ר' ברוך משקלוב בהקדמת תרגומו לספר אוקלידוס, ואושרו הדברים ע"י רא"ש מאמצ'יסלב בהסכמתו לס' מלחמות היהודים ליוסיפון.
בעייני במקור הדברים ראיתי קנייטש שלא ראיתי מובא וז"ל: והנה בהיותי בק"ק ווילנא המעטירה אצל הרב וכו' וכו' כמוה"ר אלי'... שמעתי מפי קדוש כי כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה כי התורה והחכמה נצמדים יחד. ואמר משל לאדם הנעצר יתבלבל שכלו עד כל אוכל תתעב. ועיין חובות הלבבות שער חשבון הנפש דף צ"ג והמשכיל יבין.
מהו המשל ופשרו? ומהי המובאה מחוה"ל?