דברי הגר"א על ידיעת חכמות חיצוניות לצורך התורה

[אליסף]

ידוע ומפורסם דברי הגר"א שידיעת החכמות נצרכת להבנת התורה. מקור הדברים הוא ר' ברוך משקלוב בהקדמת תרגומו לספר אוקלידוס, ואושרו הדברים ע"י רא"ש מאמצ'יסלב בהסכמתו לס' מלחמות היהודים ליוסיפון.
בעייני במקור הדברים ראיתי קנייטש שלא ראיתי מובא וז"ל: והנה בהיותי בק"ק ווילנא המעטירה אצל הרב וכו' וכו' כמוה"ר אלי'... שמעתי מפי קדוש כי כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה כי התורה והחכמה נצמדים יחד. ואמר משל לאדם הנעצר יתבלבל שכלו עד כל אוכל תתעב. ועיין חובות הלבבות שער חשבון הנפש דף צ"ג והמשכיל יבין.
מהו המשל ופשרו? ומהי המובאה מחוה"ל?

[מה שנכון נכון]

כנראה הכוונה שכשם שהתחושות הגשמיות קשורות זו בזו, ולכן מי שחבוש בבית האסורים אינו רוצה לאכול מרוב צערו ממאסרו, אף שאין קשר ישיר בין הצער שגורם המאסר לבין היכולת לרצות וליהנות מאכילה, כך גם בחכמה כל עניניה קשורים זב"ז, ואם חסרה לו ידיעה בחכמה אחת אינו יכול להבין גם חכמות אחרות על ברין.
בציון לחו"ה - כנראה הכוונה לפ"ד.

בעיקר אמינות השמועה מהגר"א כבר דנו.

[בקרו טלה]

כבר הובא בעבר בעני"ז מהקדמת הפאת השלחן עמ' 19 ד"ה ורבינו הקדוש https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 6280745733

[ישראל אליהו]

ויש להוסיף, שהאוכל נמשל [כמובן] לחכמות חיצוניות, ואף שהוא גשמי, בכ"ז יתבלבל שכלו.

[פלגינן]

לגבי דעת הגר"א רשום לי: הקדמת פאת השולחן, עליות אליהו, וילנה תרל"ד, עמ' כג; קול התור, ב"ב תשכ"ט, עמ' 76 ואילך; התלמוד ומדעי התבל, רישא תרפ"ח, עמ' ח. מקור חשוב נוסף בנדון: אש דת (אוז'רוב), ח"ה פ"ג מאמר ה, אות ד.
[וראה גם באישי].

[בברכה המשולשת]

ויעויין במאמרו של ר' ישראל שפירא בבד"ד 13

[מעט דבש]

משנת רבי אהרן חלק א, עמוד יד - הגר''א על החכמות.GIF (21.04 KiB) נצפה 3000 פעמים

[אליסף]

תודה רבה. משנ"נ אתה מפרש תיבת נעצר כאסור בבית הסוהר, אצל הקדמונים זה לאו דוקא המובן. התוכל לפרש דבריך בציון לפ"ד?
ישראל אליהו אתה מפרש כלא דמשנ"נ, לדידו האוכל הוא התורה.

[מה שנכון נכון]

הוא משתמש בהקדמה הרבה בלשונות מהתנ"ך כיע"ש, ומצאנו עצור במובן כלוא (ירמיהו לג א, לו ה), או בהקשר לזה (ויעצרהו מלך אשור ויאסרהו בית כלא. מ"ב יז ד).

[חלמישצור]

מצאתי התייחסות לזה, ועמה חתימה מעוררת עניין על תשובה בזה מהרב שך, בקונטרס החביב "זכרון דוד" (בסוף ספר הארות בעבודת ה') - בו עניינים שלמד המחבר המעלים את שמו מרבי דוד הקשר זצ"ל, עמ' קפט-קצא. כמדומה יש להבין את הדברים בעיקר כהדרכה לבן ישיבה.

10.png (145.15 KiB) נצפה 2145 פעמים

[כולל יונגערמאן]

כנראה הכוונה שכשם שהתחושות הגשמיות קשורות זו בזו, ולכן מי שחבוש בבית האסורים אינו רוצה לאכול מרוב צערו ממאסרו, אף שאין קשר ישיר בין הצער שגורם המאסר לבין היכולת לרצות וליהנות מאכילה, כך גם בחכמה כל עניניה קשורים זב"ז, ואם חסרה לו ידיעה בחכמה אחת אינו יכול להבין גם חכמות אחרות על ברין.
בציון לחו"ה - כנראה הכוונה לפ"ד.

בעיקר אמינות השמועה מהגר"א כבר דנו.

לא הבנתי איך נשתרבב כלא לכאן עד שראיתי שפירשו כוונתך להמלה 'נעצר'. יותר נראה ש'נעצר' הכוונה שסובל מעצירות ופשוט שאדם כזה לא יוכל לאכול (וגם 'מתבלבל שכלו' אם תעיין במה שכתבו הספרים - אולי יסוד ושורש העבודה אבל יש עוד - שהמשהה נקביו זה מבלבל במוח גם, א"כ זה נכון גם)

אבל דבריך גם נכונים שהיושב בכלא לא נהנה מהנאות הגוף, וכמבואר בהלכות חוה"מ לגבי גילוח שהיושב בכלא נחשב אונס אף אם הרשו לו לגלח בבית האסורים