במתן תורה באו ההרים *לשמוח* עם הר סיני

[חד ברנש]

ידוע ומפורסם המדרש, שההרים (תבור וכרמל) נתקוטטו עם הר סיני בשאלה מי יזכה שתינתן עליו התורה.
אך האם מופיע במקורות, שההרים (אלו או אחרים) שמחו עם הר סיני על שהוא נבחר?

[מחולת המחנים]

תהלים סח, יז "למה תרצדון הרים גבנונים"

רש"י: "אבל מנחם פירש תרצדון כמו תרקדון".

וכן ברד"ק (מלכים א ו, לד) "וכן תרצדון כמו תרקדון", אף שבתהלים לא פירש כן.

[בקרו טלה]

תהלים סח, יז "למה תרצדון הרים גבנונים"
רש"י: "אבל מנחם פירש תרצדון כמו תרקדון".

אם כבר פסוק מפורש ההרים רקדו כאלים וכדאי' בפסחים קיח. דקאי על מ"ת וברשב"ם שם. בשעת מתן תורה דכתיב (תהלים סח) למה תרצדון הרים וגו', [אמנם במדרש תנחומא פר במדבר אי' דברחו ועי' במצו"ד שם קיח]

[מחולת המחנים]

תהלים סח, יז "למה תרצדון הרים גבנונים"
רש"י: "אבל מנחם פירש תרצדון כמו תרקדון".

אם כבר פסוק מפורש ההרים רקדו כאלים

זה ביציאת מצרים וזה במתן תורה, "בצאת ישראל ממצרים" (קי"ד), ולעומת זאת "ההר חמד אלקים לשבתו" "ה' בם סיני בקודש" (ס"ח).

[חד ברנש]

גם אם נאמר ש'תרצדון' הוא רקידה, מי אמר לנו שזה היה ביטוי לשמחה?

[בקרו טלה]

תהלים סח, יז "למה תרצדון הרים גבנונים"
וכן ברד"ק (מלכים א ו, לד) "וכן תרצדון כמו תרקדון", אף שבתהלים לא פירש כן.

רד"ק תהלים פרק סח
למה תרצדון. יש מפרשים תרצדון כמו: תרקדון. כלומר, מה תשבחו עצמכם? אין אתם נחשבים לכלום

[מחולת המחנים]

תהלים סח, יז "למה תרצדון הרים גבנונים"
רש"י: "אבל מנחם פירש תרצדון כמו תרקדון".

אם כבר פסוק מפורש ההרים רקדו כאלים וכדאי' בפסחים קיח. דקאי על מ"ת וברשב"ם שם. בשעת מתן תורה דכתיב (תהלים סח) למה תרצדון הרים וגו', [אמנם במדרש תנחומא פר במדבר אי' דברחו ועי' במצו"ד שם קיח]

אכן הגמ' דורשת את הכתוב בתהלים קי"ד "ההרים רקדו כאלים" על מתן תורה, אבל הרשב"ם שם הרי נתלה בכתוב המפורש בתהלים ס"ח "למה תרצדון הרים".