יצחק סטאנוב - מי היה האיש?

[ארזי הלבנון]

לחברי הפורום,
איני יודע אם מיקמתי את הנושא במקום הנכון - ואם טעיתי אשמח שיעמידו אותי על טעותי.

מי היה יצחק סטאנוב?
במה מתבטאת אישיותו המורכבת?
האם יש ממש בביאוריו לספרים השונים?
היה חכם, או אדם שממהר להדפיס ספרים ללא הבחנה?

[פלגינן]

אני מעתיק מז' גריס, הספר כסוכן תרבות, ישראל תשס"ב, עמ' 148, הערה 25: י׳ קלוזנר, היסטוריה של הספרות העברית החדשה א, 177-165; ש׳ ורסס, ״על יצחק סאטנוב וחיבורו ׳משלי אסף״׳, תרביץ לב (תשכ״ג), עמ׳ 392-370. נדפס שנית עכשיו בספרו, מגמות וצורות בספרות ההשכלה, ירושלים תש״ן, עמ׳ 186-163 ובסופו תיקונים והשלמות. ראה לאחרונה מ׳ פלאי, סוגות וסוגיות בספרות ההשכלה העברית - הז'אנר המשכילי ואביזרייהו, תל אביב 1999, עמ׳ 115-101 ובמפתח בערך ״סאטאנוב יצחק״, עמ׳ 356. עוד ראה שם ברשימות הביבליוגרפיות שהוסיף בסוף ספרו, על סטנוב, אייכל ואחרים מדור 348; ובכל אלה, המאסף, ובמיוחד בעבודות פלאי עצמו, עמ׳ 340-339 ישנה ביבליוגרפיה נוספת.
ואוסיף עוד: אוצר ישראל, ז, "סטנוב, יצחק הלוי"; ד' אסף, נאחז בסבך, מבוא; א' גורפינקל, 'השפעת תמורות מחשבתיות על נוסח "אני מאמין"', כנישתא, ד (תשע).

[מה שנכון נכון]

ובאוצר תוכל לקרוא עליו קצת בחיבורי ר"ח קרויס על מוריד הגשם.

[ארזי הלבנון]

ובאוצר תוכל לקרוא עליו קצת בחיבורי ר"ח קרויס על מוריד הגשם.

תודה רבה.
האם תוכל לשלוח לכאן תצלום?

[ארזי הלבנון]

אני מעתיק מז' גריס, הספר כסוכן תרבות, ישראל תשס"ב, עמ' 148, הערה 25: י׳ קלוזנר, היסטוריה של הספרות העברית החדשה א, 177-165; ש׳ ורסס, ״על יצחק סאטנוב וחיבורו ׳משלי אסף״׳, תרביץ לב (תשכ״ג), עמ׳ 392-370. נדפס שנית עכשיו בספרו, מגמות וצורות בספרות ההשכלה, ירושלים תש״ן, עמ׳ 186-163 ובסופו תיקונים והשלמות. ראה לאחרונה מ׳ פלאי, סוגות וסוגיות בספרות ההשכלה העברית - הז'אנר המשכילי ואביזרייהו, תל אביב 1999, עמ׳ 115-101 ובמפתח בערך ״סאטאנוב יצחק״, עמ׳ 356. עוד ראה שם ברשימות הביבליוגרפיות שהוסיף בסוף ספרו, על סטנוב, אייכל ואחרים מדור 348; ובכל אלה, המאסף, ובמיוחד בעבודות פלאי עצמו, עמ׳ 340-339 ישנה ביבליוגרפיה נוספת.
ואוסיף עוד: אוצר ישראל, ז, "סטנוב, יצחק הלוי"; ד' אסף, נאחז בסבך, מבוא; א' גורפינקל, 'השפעת תמורות מחשבתיות על נוסח "אני מאמין"', כנישתא, ד (תשע).

יישר כח על המקורות הרבים.
רובם אינם תחת ידי, אם יש באפשרותך להרחיב מדילך ואפילו בכלליות אני אשמח מאד.

בעיקר מעניינת אותי ההתייחסות אליו כאדם חכם מצד עצמו, וביאוריו לספרים שונים - בעיקר 'ספר המידות' לאריסטו.

[מעט דבש]

קצת (מאד) יש באשכול זה
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=189456#p189456

ויש עליו באריכות בספר הזה:
https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?166970
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=75393#p75393
[המאמרים התפרסמו קודם לכן במוסף ש"ק של יתד, אשר נמצא באוצר].

[דעת_האברך]

יצחק סטאנוב היה זייפן שכמעט לא נודע כדוגמתו עם יומרה לא נורמלית, מראשוני המשכילים. הוא זייף אפילו מזמורים הדומים למזמורי תהילים וטען שמצא בכתב יד ישן נושן מזמורים נוספים מאסף המובא בתהילים! כמו כן זייף ספרי ראשונים ואחרונים. ודאי היה בעל כשרון גדול אם הצליח לזייף כמה סגנונות, אולם השתמש בכשרונו לרעה.
הוא זייף הסכמות לספריו, והיה חכם עד מאד להרע. למשל, באחת ההסכמות לספריו הוכיח כביכול המסכים שהספר הוא ספר אמיתי ואינו מזויף על סמך ספר שיצא לאור כמה שנים קודם. הצחוק הוא שגם את הספר הראשון זייף סטאנוב...
נודע כבקי בדקדוק, ועל סמך חכמת הדקדוק שלמד הרהיב לשנות מדעתו עשרות נוסחאות בסידורי התפילה, ולמרבה הצער שינויים אלו נתקבעו בנוסח אשכנז הרגיל היום, על ידי וואלף היידענהיים. [בסידור אזור אליהו מצוין פעמים רבות השינויים שעשה].

[ספרא]

ר' יצחק אייזיק חבר במגן וצינה מכנהו רשע ואפיקורוס

[ארזי הלבנון]

ר' יצחק אייזיק חבר במגן וצינה מכנהו רשע ואפיקורוס

השאלה היא לא על צדיקותו (שנתונה במחלוקת, וכפי שכתב לי הרב הקי"ק שייתכן שסטאנוב היה מקפיד גדול במצוות) - אלא על חכמתו, ואם אתייחס לדגש שהבאתי לעיל - האם ניתן לסמוך על פירושו לספר המידות לאריסטו? האם היה סתם אחד שממהר להדפיס או אדם עמוק?

לשאלת "תוכו אכל וקליפתו זרק" היא שאלה מעשית, כרגע אני שואל מבחינה עיונית.

[חיימקה]

ר' יצחק אייזיק חבר במגן וצינה מכנהו רשע ואפיקורוס

היכן?

[מה שנכון נכון]

ר' יצחק אייזיק חבר במגן וצינה מכנהו רשע ואפיקורוס

היכן?

הוא מתקיף אותו על שפרסם בדפוס את ספרי האר"י.

[ארזי הלבנון]

ר' יצחק אייזיק חבר במגן וצינה מכנהו רשע ואפיקורוס

היכן?

דף צ עמוד ב

[חיימקה]

ר' יצחק אייזיק חבר במגן וצינה מכנהו רשע ואפיקורוס

היכן?

דף צ עמוד ב

בהוצאה זו אין צ:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=206

[ארזי הלבנון]

בהוצאה זו אין צ:

אכן הפניתי ללא לפתוח את המקור, כפי שמובא בויקיפדיה. במאמר באתר שעלבים מובאת הפנייה לפרק א' בספר הנ"ל - ושוב, לא פתחתי בעצמי.

[ארזי הלבנון]

למעוניינים, מומלץ לקרוא את מאמרו של משה פלאי:
https://library.osu.edu/projects/hebrew ... 597536.pdf

[חיימקה]

למעוניינים, מומלץ לקרוא את מאמרו של משה פלאי:

https://library.osu.edu/projects/hebrew ... 597536.pdf

אפשר לעלות לחסומים?

[אוצר החכמה]

הנה

[חיימקה]

http://www.hebrewbooks.org/24858
שם הספר אינו ככותרת שם - וכפי שהעירו שם.

עוד דברים עליו - בספר "לוח ארש" בעריכת הרב דויד יצחקי שליט"א, בהקדמה ע' 51.

[ארזי הלבנון]

http://www.hebrewbooks.org/24858
שם הספר אינו ככותרת שם - וכפי שהעירו שם.

מחילה, לא מובן על מה דבריך נסובים, משומה הכתובת שהעתקת לא תקינה.

[חיימקה]

http://www.hebrewbooks.org/24858
שם הספר אינו ככותרת שם - וכפי שהעירו שם.

מחילה, לא מובן על מה דבריך נסובים, משומה הכתובת שהעתקת לא תקינה.

הכתובת תקינה - משומה האתר לא עולה בשעות האחרונות

[איש_ספר]

לא עברתי על מאמרו של פלאי
האם הסכמה זו של הפמ"ג לכוזרי שהוציא סטנוב (ברלין תקנ"ה) אותנטית?

הסכמת הפמ''ג.jpg (406.85 KiB) נצפה 7437 פעמים

אגב, במפעל הביבליוגרפיה כתוב על מהדורה זו: ‫ על המבאר וביאורו עיין: ישראל צינברג, תולדות ספרות ישראל, כרך ה, תל-אביב 1959, עמ’ 118-122. שם: "הטכסט... הודפס בצורה רשלנית מאד ורבות בו ההשמטות". ‬

[מה שנכון נכון]

הזיוף די ברור מהסגנון [קצת מזכיר את הרוגאצובער של בלאך].
וראה גם הגוזמאות שבהסכמה השניה. אגב שני המסכימים "שמעו ממנו ביאורים נחמדים" על המו"נ והכוזרי. "וכעת נדבה רוחו אותו" וכו'.
בתיבת גומא הפמ"ג כותב ע"ע: "אב"ד ור"מ בק"ק פ"פ דאדר". ולא חוב"ק פפד"א. אולי יש מקורות נוספים להשוות.
ובד"כ הפמ"ג כותב על עצמו בכל ספריו "הצעיר יוסף", ולא הק'. גם בד"כ כשחותם בהקדמותיו (ולא רק) מזכיר שם אביו, והמוצא מלבוב.
במשלי אסף הפמ"ג 'חותם' כבכוזרי כמובן...
גם נראה שעד שנת תקנ"ה הספיק סטנוב לשכוח שבשנת תקמ"ו היו שני אדרים.
מזל שהפמ"ג מתיר לעשות מלאכה בליל פורים...
לולי דמסתפינא הו"א שסטנוב כתב בכוונה תאריך זה כרמז נסתר לליצנות.

[שאראש-פאטאק]

הוא הדפיס הספר עץ חיים ופרי עץ חיים דפיס קאריץ ובשניהם יש אותו הסכמה אלא באחד כתב עץ חיים ובאחד כתב פרי עץ חיים וכנראה זייף אותם

[קאצ'קלה]

כבר הזכרתי כאן הסכמה אחרת, המופיע בספרו של יצחק סטנוב, על שם הפמ"ג.
הנה צילומו (שם הספר: 'קונטרס מספר הזהר חיבורא תניינא', ונדפס בברלין תקנ"ג):

חיבורא.JPG (81.51 KiB) נצפה 7367 פעמים

[מה שנכון נכון]

גם בספר המדות לסטנוב (ברלין תקמ"ד) חותם הפמ"ג על הסכמה לסטנוב. ובנוסח הקבוע. וכן בספר המדות לאריסטו עם ביאורו של סטנוב שנד' שם בתק"ן.
ההסכמות הנ"ל וכן למשלי אסף נדפסו בחיי הפמ"ג (נלב"ע תקנ"ב).
---
בהסכמתו למראה כהן חותם הפמ"ג (בש' תקל"ב קודם שנתמנה לרב בפ"פ) "נאום הצעיר יוסף באאמ"ו הרב מוהר"ר מאיר ז"ל מלבוב". במודע לבינה (תקמ"ח) חותם: "נאום הצעיר יוסף מפק"ק פפ"ד יע"א".

כעת ראיתי שבתולדותיו שבס' המגיד ח"ג עמ' תס יש רשימה של ספרים שהסכים עליהם הפמ"ג. באלו שבדקתי הוא חותם תמיד "הצעיר", ובד"כ "נאום הצעיר" (בספר אחד רק את שמו). אמנם הוא כותב גם "חופק"ק פפד"א".

[איש_ספר]

יש"כ הרב משנ"נ ושאר המשיבים הע"י

האם כוונתך שגם ההדפסות שהדפיס בחיי הפמ"ג מזויפות...?

[מה שנכון נכון]

האם כוונתך שגם ההדפסות שהדפיס בחיי הפמ"ג מזויפות...?

בלא"ה צריך לבדוק קודם לגבי שאר המסכימים אם היו בחיים כשהדפיס סטנוב ספריו.
בג' ספרים אלו (שנד' בחיי הפמ"ג), ויש להוסיף עליהם את ספר השרשים (תקמ"ז) ואת אמרי בינה (תקמ"ד), באה חתימת הפמ"ג יחד עם רבנים נוספים, ואולי לכן הנוסח שווה בכל החתימות: "הק' פלוני חובק"ק אלמונית", גם בזו של הפמ"ג, אף שבהסכמותיו הפרטיות ובשאר כתביו חתם הפמ"ג "נאום הצעיר" וכנ"ל.
ושני הספרים שהדפיס סטנוב עם הסכמת הפמ"ג בפני עצמה נדפסו לאחר פטירתו.
כך שיש לשער שהעתיק את נוסח החתימה מההסכמות הקודמות, ולא ידע שהפמ"ג רגיל לחתום אחרת.

[ארזי הלבנון]

אכן, בשנת תשד"מ הדפיס חכ"א את ספר המידות עם באורו של סטאנוב, ובהקדמתו ציין לחשיבות החיבור ובפרט עקב 'הסכמתו' של הפמ"ג. לאחר שהדפיס את הספר, כך אמר לי בע"פ, גילו לו את טעותו בדבר ה'הסכמה' ובמבוכתו החל למכור את שהדפיס לסטודנטים ואנשי אקדמיה שונים. כך בערך.

אציין שתי נקודות בעניין באורו של סטאנוב לספר המדות:
א. בהקדמתו כתב דבר תמוה. בין מפרשי ספר המידות הוא מונה את רבי יצחק עראמה, בעל העקידה. אמנם רי"ע רומז שקיים באמתחתו חיבור לספר המידות של אריסטו (שער כב), אך אינו ידוע לנו וודאי שלא הגיע לידיו של סטאנוב (וכבר העירה על כך פרופ' שרה הלר-וילנסקי, 'רבי יצחק עראמה ומשנתו', עמ' 34). ושמא התכוון למנותו עקב ציטוטיו הרבים לספר זה, ובאוריו אגב הציטוטים.
ב. בשנת תרל"ב חיבר ר' ישראל קיטובר ביאור נפלא על ספר 'עקידת יצחק' בשם 'ברורי המידות', שעניינו (בעיקר) לבאר את המקומות בהם ציטט את ספר המידות, וכדבריו בהקדמתו, שהלומד לא 'יאלץ' לפתוח את ספריו של אריסטו. המעניין הוא, שבהקבלה שערכתי בין ביאוריו של הרב קיטובר לאלו של סטאנוב, מצאתי דמיון גדול בין הבאורים, ולפעמים מילים כמעט וזהות לחלוטין. להשערתי, באורו של סטאנוב היה תחת ידיו בעת שכתב את ספרו, וסמך על באוריו. אולם לא הזכיר את שמו ולו פעם אחת.

[אוצר החכמה]

כדאי לקרא את המאמר המעניין שהובא לעיל.

בעיקר את הסיפור על זה שסטאנוב הכניס בהסכמת הפרי מגדים את העובדה שהוא (סטאנוב) גנב.

[מה שנכון נכון]

ורסס תרביץ לב.PNG (93.28 KiB) נצפה 7295 פעמים

במפעל הביב' כתבו בספר אמרי בינה:‫ "עי’ על ההסכמות: יודע ספר, עמ’ 27, מס’ 152; קהלת משה, עמ' 93; ישראל צינברג, תולדות הספרות ישראל, כרך ה, תל-אביב 1959, עמ’ 119. לדעתם ההסכמות מזוייפות. אך נראים דברי י’ קלוזנר, היסטוריה של הספרות העברית החדשה, כרך א, ירושלים תשי"ב, עמ’ 168, כי רק שתי ההסכמות הראשונות (של: ר’ [שבתי] שעפטיל ב"ר ישעי’ הורוויץ, ראש- חודש חשון תי"ד, ושל ר’ נפתלי הכהן כ"ץ, נשיא ק"ק צפת [!], ג אייר תנ"ז) מזוייפות".

[צביב]

לא עברתי על מאמרו של פלאי
האם הסכמה זו של הפמ"ג לכוזרי שהוציא סטנוב (ברלין תקנ"ה) אותנטית?

שתי תמיהות יש, האחת הסגנון לא מזכיר כלל את הפרי מגדים,
השניה, לכתוב בליל פורים הסכמה, בלא להזכיר שמדובר בפורים.

[צביב]

עכ''פ השנה מזויפת, בשנת תקנ''ה, שכח ששנת תקמ''ו היתה מעוברת,
ולא ביאר או אדר ראשון או שני

[ספרים וועלט]

האם הסידור ויעתר יצחק נמצא באוצר?

[יהושפט]

האם הסידור ויעתר יצחק נמצא באוצר?

אינו באוצר. ישנו כאןhttps://hebrewbooks.org/23772

[ארזי הלבנון]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... e5#p758006

[וונדרבר]

שסטאנוב הכניס בהסכמת הפרי מגדים את העובדה שהוא (סטאנוב) גנב.

ראה בצילום ההסכמה המיוחסת לפמ"ג לס' 'קונטרס מספר הזהר חיבורא תניינא', (ברלין תקנ"ג), שהביא קאצ'קלה לעיל.
שם הוא כותב: "...כי ידעתי את האיש ואת שיחו שהוא ממגנבי דברי'...". עיי"ש.