פורום אוצר החכמה

שם הגדולים: ודע כי בארעא קדישא לא נמצא איש מפקפק על שום דבר תורה ורז"ל ח"ו והכל מתאבלים על החרבן בעוה"ר ומתאמצים לומר כל לילה תיקון חצות שסידר רבינו האר"י זצ"ל. ויש חברת אנשי חיל שקמים מבתיהם כל לילה בחצות למדרש קדוש ואומרים תיקון חצות וקינ"ת סופרים תרבה הן נותנין אוני"ן תאניה ואניה. ומרגלא בפומייהו דרבנן אשרי כל חוצ"י לומר תקון חצות הנז'. ובימי בין המצרים בבהכ"נ הגדולה וק"ק תלמוד תורה נאספים ביום קהל גדול ומקוננים ובוכים בכל יום כמצות רבינו האר"י ז"ל. וכמה פרישות נוהגים הת"ח בימי בין המצרים ככל חומרות הנמצאים בספרים ויותר ויותר. גם אין לומדים בעה"ק בדברי קבלה כ"א הח' שערים שהועתקו מכתבי מהרח"ו עצמו ובנו ודרך עץ החיים ותו לא. כי אפילו בכתבי האר"י ז"ל חוששים לספרים וסדרים אחרים. והוצרכתי לכתוב זה יען ראיתי דתלו בוקי סריקי ביושבי א"י וכתוב בס' שרו להו מרייהו.

במה הענין?

הי' אדם בשם ר' יהודה חסיד שאירגן עליה לאה"ק (כמדומני שביהכנ"ס החורבה נק' על שמו). למעשה הוא היה שבתאי גמור וכך גם בני חבורתו. כאשר הם הגיעו לארץ הם נתקלו בקשיים עצומים שעמדו כנגדם ברצונם לחיות בה. ובנוסף, רי"ח נפטר זמן קצר לאחר העליה. סופו של דבר שהחבורה התפרקה והיו ממנה שהגיעו למקומות רחוקים ואפילו לשמד. דבר זה גרם לפרסום שם רע בעולם על כלל יושבי ארץ הקודש, שהם חלילה אפיקורסים ושבתאים, ולימוד הקבלה אצלם יעודו להתפקרות וכו'. השדרי"ם בדורות ההם היו צריכים הרבה להצטדק ולהסביר את המצב וכו'. ועל זה דברי החיד"א. ודוק שהוא מדגיש את אבלותם של יושבי הארץ בעלי הקבלה על הגלות והחורבן והשתוקקותם לביאת המשיח בב"א.

א. חיים כתב:הי' אדם בשם ר' יהודה חסיד שאירגן עליה לאה"ק (כמדומני שביהכנ"ס החורבה נק' על שמו). למעשה הוא היה שבתאי גמור

מי קבע?

עיינתי שוב בדברי ר' יעקב עמדין בתורת הקנאות, ואכן בקשר לרי"ח עצמו אולי ההגדרה שכתבתי אינה מדוייקת, ובפרט בהשוואה לבני חבורתו שהגיעו בהמשך למעשי תועבה ממש כדרכם של השבתאים. ר"י עמדין מסנגר עליו שמא השטויות שהוא עשה נבעו מהעדר דעת בלבד ולא מחוסר יראת שמים. לעומת זה החוקרים המודרנים טוענים שהיו לרי"ח קשרים ודעות שבתאיות 'מתונות', אלא שזה כבר תלוי באורח מחשבתו של כ"א מאיתנו באם יקבל את דבריהם או שלא. ודי בזה.

עושה חדשות כתב:שם הגדולים: ודע כי בארעא קדישא לא נמצא איש מפקפק על שום דבר תורה ורז"ל ח"ו והכל מתאבלים על החרבן בעוה"ר ומתאמצים לומר כל לילה תיקון חצות שסידר רבינו האר"י זצ"ל. ... והוצרכתי לכתוב זה יען ראיתי דתלו בוקי סריקי ביושבי א"י וכתוב בס' שרו להו מרייהו.
במה הענין?

ראיתי שכותבים שהגרחיד"א בשם הגדולים (ערך קצור תקפו כהן) הנ"ל, התכוין להשיב על דברי הגריעב"ץ בספריו.
בס' שלוחי ארץ ישראל עמ' 171-172, ושם הערה 62, כתב שכוונתו להגיב על דברי היעב"ץ בס' שבירת לוחות האון דף מה-מו.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 92&hilite=
וראה ס' החיד"א עמ' קמ"ד הערה 108.
והגרי"ח סופר כתב בס' זכות יצחק ח"א סי' ו' עמ' י"ט (וחזר על זה בעוד כמה ספרים) שכוונת השם הגדולים לס' תורת הקנאות להיעב"ץ.

אכן נראה שדברי החיד"א מכוונים לטענת היעב"ץ שהובאו בקישור דלעיל כי יושבי ארה"ק אינם מתאבלים על החורבן. היעב"ץ אף כותב שיש להיזהר מפני כך קודם שתורמים ליישוב ארה"ק.
את דבריי לעיל אודות הקשיים שגרמו מעשי חבורתו של רי"ח להתרמות עבור אה"ק, שאבתי לזכרוני כעת מספריו של יעקב ברנאי (אולי מספרו: יהודי ארץ ישראל במאה הי"ח בחסות פקידי קושטא), ואינם תח"י בעת זו בכדי לציין את המקור המדוייק.
בקשר לרי"ח - ראוי להזכיר שדעתו של החיד"א עליו היה שונה לגמרי ממה שהוזכר לעיל (ולא ידעתי זאת מקודם), כפי שהוא כותב במעגל טוב עמ' 27: "ובעיר קליף הזו מצאתי אחות אימא היא מרת גיטל בת מלך אדוני מר זקני הרב החסיד המקובל איש האלוקים קדוש מהר"ר יוסף בייאליר ז"ל אשר בא לעיה"ק ירושלם בחברת הרב הקדוש מהר"ר יאודה חסיד ז"ל".

א. חיים כתב:עיינתי שוב בדברי ר' יעקב עמדין בתורת הקנאות, ואכן בקשר לרי"ח עצמו אולי ההגדרה שכתבתי אינה מדוייקת, ובפרט בהשוואה לבני חבורתו שהגיעו בהמשך למעשי תועבה ממש כדרכם של השבתאים. ר"י עמדין מסנגר עליו שמא השטויות שהוא עשה נבעו מהעדר דעת בלבד ולא מחוסר יראת שמים. לעומת זה החוקרים המודרנים טוענים שהיו לרי"ח קשרים ודעות שבתאיות 'מתונות', אלא שזה כבר תלוי באורח מחשבתו של כ"א מאיתנו באם יקבל את דבריהם או שלא. ודי בזה.

על פי ר' יעקב עמדין ולהבדיל על פי החוקרים המורדניים, גם ר' יהונתן אייבשיץ היה שבתאי גמור. כך שנראה לי שאי אפשר ללמוד מדבריהם לנושא זה.

ניתן גם לטעון: ר"י אייבשיץ שמו מקודש בקרב העם, ובראשם גם בפי רבותינו גדולי האחרונים, כך שאין לנו כל אפשרות לשמוע לדברי היעב"ץ בעניינו. ואין להשוות אליו את רי"ח. והבוחר יבחר.

א. חיים כתב:ניתן גם לטעון: ר"י אייבשיץ שמו מקודש בקרב העם, ובראשם גם בפי רבותינו גדולי האחרונים, כך שאין לנו כל אפשרות לשמוע לדברי היעב"ץ בעניינו. ואין להשוות אליו את רי"ח. והבוחר יבחר.

הטיעון שלך נכון. אך בהחלט ניתן להציג טיעון המשך : מכיוון שברור לנו שהיעב"ץ טעה בקשר לר' יהונתן אייבשיץ. יתכן שאותם גורמים שהביאו אותו לחשוד בר' יהונתן גרמו לו לחשוד באחרים. או לחילופין, כמו שהוא טעה בייחס לר' יהונתן כך הוא טעה בייחס לאחרים.