האם בניו של רבי עקיבא איגר מעלו בכתבי אביהם למטרות שיווק

[אליהו סולוביציק]

בהקדמה לספר דרוש וחידוש של רבי עקיבא איגר
משדרים בניו איזה אי נוחות מהפלפולים של אביהם

עד כדי ציטוט מאחד מחוקרי הטבע מתורגם מלשון לועז
שחקר הטבע צריך להיות מתוך אנליזה פנימית,
ושיש להעדיף תוצאה פשוטה מתוצאה מורכבת
מוסיפים הבנים "ככל החזיון הזה בטבעי הגופו כן בטבעי תלמודיות".

ישנם כיום כמה תשובות כפולות של רע"א
אחד מכתב יד קדשו ושני מתוך מה שהדפיסו בניו

השוואה ראשונית מעלה שינויים רבים
החשד שלי הוא שהבנים עסקו בשייווק אביהם כפשטן
וערכו את דבריו לתת להם אופי יותר אלגנט, פשטני,
פחות מתלהם, רגשוני וסוער.

אני מציע לחכמי הפורם וחבריהם
לעשות מחקר רציני בנושא
והייתי בוחן את הדברים שלהלן

1) האם השינויים מקורם בגירסת המעתיקים של התשובה
2) האם אפשר למצוא עוד חומר מלבד ההקדמה לדרוש וחידוש, שבניו לא נוח להם מהפלפול של אביהם
3) האם בנוסף לשינוי עריכה מתוך "שיווק" יש גם שינויים מכוונים מסיבות נוספות או סתם חוסר רצינות
4) האם יש לנו איזה דברים מרע"א עצמו בהם יש ללמוד איך הוא התייחס לפלפול שלו עצמו
5) איך באמת מתחבר עומק הפשט של רע"א עם הפלפול שלו


מצורף בזה שני קבצים בנושא

הערת אוצר החכמה:
מאחר שהוברר לנו שהיתה טעות בהעלאת הקבצים האלה ולא נכתבו על מנת להציגם לאחרים אלא היו טיוטה ראשונה של הכותב מחקנו אותם מכאן.

[איש_ספר]

לא קראתי את החומר, אבל מספיק הכותרת כדי להבין שמשהו לא טוב עובר עליך.

הבנים של רע"א ר' אברהם ור' שלמה היו אנשים גדולים בתורה ויראה, ואינם צריכים שאצבוט להם בלחיים.
אבל אתה, גם צביטה כנראה כבר לא תעזור לך. משהו דפוק אצלך. סלח לי על הסגנון הרחובי. אבל עם נבל תתנבל.
תשומת לב, זה מצרך קיומי, אבל במידה, אחרת, אתה מבזה את עצמך ואגב כך גם את כל המפעלים שלך.

[אליהו סולוביציק]

במלה שיווק הכוונה לשיווק תורני ערכי

[איש_ספר]

ובמילה מעלו?

אתה מבקש שנקבל בסלחנות את העובדה שאתה לא יודע לכתוב?

[אליהו סולוביציק]

מעילה היא השינויים בפועל שהם ביצעו בלשון אביהם

[אוצר החכמה]

הרב סולובייציק.
אני חושב שהעירו לך הערה נכונה כאן ובאשכול הסמוך והתשובה שנתת אינה מספקת בלשון המעטה.
יכולת לכתוב כותרת כמו : שינויים שנעשו בזמן עריכת תשובות הרע"א כפי העולה מכתב היד. ואז לעורר שאלה האם השינויים מטרתם היתה רק לקצר או שסברו שעריכתם משפרת את הנוסח או משהו נוסף.

יתכן שהרע"א עצמו ביקש מהם לנסח מחדש את הדברים מסיבה כל שהיא.


(ההתבטאות בגליון האקסל לא סמכו על הרע"א אפילו בסיפור דברים (או משהו דומה ) ממש לא ראויה. )

[אוצר החכמה]

דבר נוסף אם אתה מעלה את האפשרות שהיה להם בכלל העתק שונה. (כן! כך אתה כתבת). איך זה מתאים לכותרת שכתבת?

[אליהו סולוביציק]

אוצר החכמה
הפורם הוא בעיני מקום שאפשר להתבטאות פחות רשמי
והביטויים הם באמת חריפים ולא ראויים בדיבור פורמלי
החריפות נובעת מקנאה לרבי עקיבא איגר
הבעיה שלי היא שהדברים צועקים מצד עצמם ומעלים תהייה וכעס
החריפות היא דרך להביע את המוזרות, אי "ההיתכן"
אבל יש להיות פתוח לכל כיוון אפשרי
וסופו של המחקר יכריע
אם למשל הוא יוכרע שרע"א עצמו ביקש זאת מהם (מה שלא נראה בשלב זה)
זה יהיה בעיני הפתעה גדולה עוד יותר מהכותרת הזאת

[אליהו סולוביציק]

איש ספר

הזעזוע שלך הוא משותף גם לי
אבל בעוד שתוגבתך היא אולי לברוח מהאשכול ההזוי הזה
אני רוצה לקפוץ למים ולבדוק את זה

[אליהו סולוביציק]

דבר נוסף אם אתה מעלה את האפשרות שהיה להם בכלל העתק שונה. (כן! כך אתה כתבת). איך זה מתאים לכותרת שכתבת?

זהו הסיבה שהכותרת נוסחה בצורת שאלה, לא קביעה

[אוצר החכמה]

הלכתי לחפש מה כתבו בניו בהקדמה לדרוש וחידוש ואני מזמין כל אחד מהקוראים לראות את זה ולראות כי הרב סולובייציק ממש שקר ענית בהם, באמרך

בהקדמה לספר דרוש וחידוש של רבי עקיבא איגר
משדרים בניו איזה אי נוחות מהפלפולים של אביהם

עד כדי ציטוט מאחד מחוקרי הטבע מתורגם מלשון לועז
שחקר הטבע צריך להיות מתוך אנליזה פנימית,
ושיש להעדיף תוצאה פשוטה מתוצאה מורכבת
מוסיפים הבנים "ככל החזיון הזה בטבעי הגופו כן בטבעי תלמודיות".

ואני מזמין כל קורא לראות שזה ממש להיפך. הם מסבירים בהסבר הזה מדוע הרע"א אף על פי שכשרונו הגדול איפשר לו לעשות פלפולים רבים ועצומים הוא נמנע מזה וכתב דברים אמיתיים ופשוטים.


ו

לזאת גם מי שחדאי בפלפולו עכ"פ צריך לדעת בעצמו כי לא זה פרי הסר הקושיות באמת קורא האהוב אם תביט בחלק הדרוש מזאת החוברת הלא תבין את זאת כי אלו רצה זה הממציאם לבנות בפלפול בניינים ומגדלים פורחים עד להפלא נקל היה לו מאד כי מי שטעם טעם לימוד הנכון יודע כי יותר נקל הרבה מדברים חדודים על דרכי אמת לא נוסדים ממעט פלפולים בשביל האמת נועדים כי דרך האמת אך אחד ואין שני לו ומסילות העולות קרוב לו רק מעטים לא כן ארחות לא בטוחות דמיונות כוזבות רבים המה הרוצה בכאלה לפניו לא ננעלו השערים מכל אשר אתו ואשר לומד יקח לו דמיון אל לא שוה לו וא"כ איש גבור חיל כמוהו ז"ל אשר נהירים ליה שבילי הש"ס וראשונים כשבילי דארעא כאשר גם מי שלא הכירו יקח לדעת מגליון הש"ס אשר לו בהש"ס הנדפס בק"ק פראג והנדפס שנית בהש"ס היוצא כעת ממכבש הדפוס בק"ק ווילנא ויותר ממה שכתוב כאן היה בגליון אלא אחר שכבר יצא לעולם הגהת הג"ר ישעיה בערלין על הש"ס ואבדרו בעלמא הנה את הנמצא עלי הגליון ממה שרשם כבר הגאון ר"י זצ"ל נלקט מהגליון ולא נשלח להדפוס נצמד אל שכל רב ומהיר אין קץ ואין שיעור אל אשר היה ביכלתו לחבר ולצמוד יחד ובכל זאת הנך רואה בעיניך כי לא לבד בתשובותיו וחדושיו כ"א גם בדרשותיו הלך בדרך אצל וקרוב אל האמת ודברים חדודים ופלפולים אשר במעט זמנים נשמעו מפיו ז"ל לאוזן הנה במכתביו אין זכר מהם כי לא שוו בעיניו לחוק אותם על הגליון ואם עוד תפקח עיניך תראה אשר בסיום הדברים כתוב לפעמים תפלה קצרה ולפעמים שבח קצר לשמים כמו וד' יאר עיני ונכון בעזה"י וזהו לשונו הטהור ממש ואנחנו לא שנינו הלשון כ"א בתוך הענין לבארו יותר לא במה שאינו אל הענין ואולם תמצאנו רק בקושיות פשוטה ובישוב פשוט לא בקושיות או ישוב הבנוי בהיקשים וסברות וזהו הדבר היות למודו בתורה היה לשמה והיותו אוהב התכלית והאמת הנה כל שהישוב יותר פשוט יותר נתפעל ממנו ושמח כי יודע האמת ונתן תודה לד' ובהקשותו בפשוט שגבה ההתרגשות והצער על העלם הידיעה והבנה נתן תפלה לה לא כן אם הדברים בנויים על יסודות ממקום אחר יהלכון להם לא נתן אומן כ"כ לא התעצב כ"כ מהקושיא ולא שמח כ"כ בהישוב גם אנחנו ע"כ מראשית הסכמנו כי נכון יותר להדפיס הלקוטים ראשי הערותיו מספר החדושים ויהיה ברצות ד' על כל הש"ס כולו כאשר יהיה נדפס עוד חלק או חלקים בלעדי איזה מסכתות אשר עדיין לא מצאנו בהכתבים מהדפיס הפלפול בשלמות על מעט מסכתות ואם באמת יעלה ביד מי ליישב על אפני דרך פשט ולתרץ ע"ד אמת שכרו משמים יקח ולאבינו מאותו זצוק"ל ודאי יהיה נייח במקום אשר הוא שם בעולם שכולו אמת

[אוצר החכמה]

דבר נוסף אם אתה מעלה את האפשרות שהיה להם בכלל העתק שונה. (כן! כך אתה כתבת). איך זה מתאים לכותרת שכתבת?

זהו הסיבה שהכותרת נוסחה בצורת שאלה, לא קביעה

הפלא ופלא. צדק אם כך שש ושמח במה שכתב כאן.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=35220
הוא גם ניסח את זה רק בצורת שאלה.

[אליהו סולוביציק]

הלכתי לחפש מה כתבו בניו בהקדמה לדרוש וחידוש ואני מזמין כל אחד מהקוראים לראות את זה ולראות כי הרב סולובייציק ממש שקר ענית בהם, באמרך

בהקדמה לספר דרוש וחידוש של רבי עקיבא איגר
משדרים בניו איזה אי נוחות מהפלפולים של אביהם

עד כדי ציטוט מאחד מחוקרי הטבע מתורגם מלשון לועז
שחקר הטבע צריך להיות מתוך אנליזה פנימית,
ושיש להעדיף תוצאה פשוטה מתוצאה מורכבת
מוסיפים הבנים "ככל החזיון הזה בטבעי הגופו כן בטבעי תלמודיות".

ואני מזמין כל קורא לראות שזה ממש להיפך. הם מסבירים בהסבר הזה מדוע הרע"א אף על פי שכשרונו הגדול איפשר לו לעשות פלפולים רבים ועצומים הוא נמנע מזה וכתב דברים אמיתיים ופשוטים.

תראה את כל ההקדמה שלהם, אחר תדבר

[אליהו סולוביציק]

דבר נוסף אם אתה מעלה את האפשרות שהיה להם בכלל העתק שונה. (כן! כך אתה כתבת). איך זה מתאים לכותרת שכתבת?

זהו הסיבה שהכותרת נוסחה בצורת שאלה, לא קביעה

הפלא ופלא. צדק אם כך שש ושמח במה שכתב כאן.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=35220
הוא גם ניסח את זה רק בצורת שאלה.

אני מסכים שגם העלאת שאלה, מלמדת שיש כאן תופעה קשה שראוייה לבדיקה ושאין וודאות שהיא לא נכונה.

[פלתי]

אוצר החכמה
החריפות נובעת מקנאה לרבי עקיבא איגר
הבעיה שלי היא שהדברים צועקים מצד עצמם ומעלים תהייה וכעס
החריפות היא דרך להביע את המוזרות, אי "ההיתכן"

אני בטוח בלי ספק שבניו של הגרעק"א היו קנאים יותר גדולים ממך לדברי אביהם, וקצת יותר קרובים ממך לדעתו הרמה.
אולי אביהם ציווה אותם לערוך את התשובות שלו כפי שיקול דעתם? אולי גם בלי ציווי מפורש הם ירדו לעומק דעתו כיצד היה רוצה שיתפרסמו הדברים?
לפחות היה לך לחשוש לאיזה לימוד זכות, ולא לכתוב ובסגנון מזלזל כזה.
יותר סביר בעיני שהדברים שלך והסגנון שלך נועד למטרות שיווק של עצמך ולא למטרות קנאה לשמה.

[אוצר החכמה]

הלכתי לחפש מה כתבו בניו בהקדמה לדרוש וחידוש ואני מזמין כל אחד מהקוראים לראות את זה ולראות כי הרב סולובייציק ממש שקר ענית בהם, באמרך

בהקדמה לספר דרוש וחידוש של רבי עקיבא איגר
משדרים בניו איזה אי נוחות מהפלפולים של אביהם

עד כדי ציטוט מאחד מחוקרי הטבע מתורגם מלשון לועז
שחקר הטבע צריך להיות מתוך אנליזה פנימית,
ושיש להעדיף תוצאה פשוטה מתוצאה מורכבת
מוסיפים הבנים "ככל החזיון הזה בטבעי הגופו כן בטבעי תלמודיות".

ואני מזמין כל קורא לראות שזה ממש להיפך. הם מסבירים בהסבר הזה מדוע הרע"א אף על פי שכשרונו הגדול איפשר לו לעשות פלפולים רבים ועצומים הוא נמנע מזה וכתב דברים אמיתיים ופשוטים.

תראה את כל ההקדמה שלהם, אחר תדבר

ראיתי ורק השתכנעתי יותר שבמקום לקרא את ההקדמה הצצת בכמה מילים משם והתנפלת עליהם.

[אליהו סולוביציק]

מורי ורבותי

בואו נעזוב את האישי
הוא אולי מעניין, אבל נעשה את זה באשכול בפני עצמו

ונתחיל לדבר לגופם של דברים.

[אוצר החכמה]

עוד הערה קטנה לפני שגם אני הולך לעניני.
המילה מחקר היא לא מילת קסם שמצדיקה אמירת שטויות ואח"כ לצרף לזה את המשפט אבל נראה מה יגיד המחקר.

[אוצר החכמה]

מורי ורבותי

בואו נעזוב את האישי
הוא אולי מעניין, אבל נעשה את זה באשכול בפני עצמו

ונתחיל לדבר לגופם של דברים.

לגופם של דברים.
אתה מראה שבני הרע"א ערכו את התשובות.
כיוון שהם כותבים כך בפירוש בהקדמה לתשובות, והרע"א בעצמו במכתב המובא שם מבקש מהם לעשות זאת (כי לפעמים יש דברים כפולים ועוד סיבות) אני לא מבין מה הגילוי הגדול.

כמובן שהיה מעניין להוציא תשובות רע"א מכתב היד על מה שיש ולהראות את השינויים לא במובן של עוולה שנעשתה אלא כדי להוסיף דעת בדברי הרע"א. אבל אם הבנתי נכון מה שיש בכת"י כבר הוציא הרב געשטעטנער.

[אליהו סולוביציק]

הלכתי לחפש מה כתבו בניו בהקדמה לדרוש וחידוש ואני מזמין כל אחד מהקוראים לראות את זה ולראות כי הרב סולובייציק ממש שקר ענית בהם, באמרך

בהקדמה לספר דרוש וחידוש של רבי עקיבא איגר
משדרים בניו איזה אי נוחות מהפלפולים של אביהם

עד כדי ציטוט מאחד מחוקרי הטבע מתורגם מלשון לועז
שחקר הטבע צריך להיות מתוך אנליזה פנימית,
ושיש להעדיף תוצאה פשוטה מתוצאה מורכבת
מוסיפים הבנים "ככל החזיון הזה בטבעי הגופו כן בטבעי תלמודיות".

ואני מזמין כל קורא לראות שזה ממש להיפך. הם מסבירים בהסבר הזה מדוע הרע"א אף על פי שכשרונו הגדול איפשר לו לעשות פלפולים רבים ועצומים הוא נמנע מזה וכתב דברים אמיתיים ופשוטים.


ו

לזאת גם מי שחדאי בפלפולו עכ"פ צריך לדעת בעצמו כי לא זה פרי הסר הקושיות באמת קורא האהוב אם תביט בחלק הדרוש מזאת החוברת הלא תבין את זאת כי אלו רצה זה הממציאם לבנות בפלפול בניינים ומגדלים פורחים עד להפלא נקל היה לו מאד כי מי שטעם טעם לימוד הנכון יודע כי יותר נקל הרבה מדברים חדודים על דרכי אמת לא נוסדים ממעט פלפולים בשביל האמת נועדים כי דרך האמת אך אחד ואין שני לו ומסילות העולות קרוב לו רק מעטים לא כן ארחות לא בטוחות דמיונות כוזבות רבים המה הרוצה בכאלה לפניו לא ננעלו השערים מכל אשר אתו ואשר לומד יקח לו דמיון אל לא שוה לו וא"כ איש גבור חיל כמוהו ז"ל אשר נהירים ליה שבילי הש"ס וראשונים כשבילי דארעא כאשר גם מי שלא הכירו יקח לדעת מגליון הש"ס אשר לו בהש"ס הנדפס בק"ק פראג והנדפס שנית בהש"ס היוצא כעת ממכבש הדפוס בק"ק ווילנא ויותר ממה שכתוב כאן היה בגליון אלא אחר שכבר יצא לעולם הגהת הג"ר ישעיה בערלין על הש"ס ואבדרו בעלמא הנה את הנמצא עלי הגליון ממה שרשם כבר הגאון ר"י זצ"ל נלקט מהגליון ולא נשלח להדפוס נצמד אל שכל רב ומהיר אין קץ ואין שיעור אל אשר היה ביכלתו לחבר ולצמוד יחד ובכל זאת הנך רואה בעיניך כי לא לבד בתשובותיו וחדושיו כ"א גם בדרשותיו הלך בדרך אצל וקרוב אל האמת ודברים חדודים ופלפולים אשר במעט זמנים נשמעו מפיו ז"ל לאוזן הנה במכתביו אין זכר מהם כי לא שוו בעיניו לחוק אותם על הגליון ואם עוד תפקח עיניך תראה אשר בסיום הדברים כתוב לפעמים תפלה קצרה ולפעמים שבח קצר לשמים כמו וד' יאר עיני ונכון בעזה"י וזהו לשונו הטהור ממש ואנחנו לא שנינו הלשון כ"א בתוך הענין לבארו יותר לא במה שאינו אל הענין ואולם תמצאנו רק בקושיות פשוטה ובישוב פשוט לא בקושיות או ישוב הבנוי בהיקשים וסברות וזהו הדבר היות למודו בתורה היה לשמה והיותו אוהב התכלית והאמת הנה כל שהישוב יותר פשוט יותר נתפעל ממנו ושמח כי יודע האמת ונתן תודה לד' ובהקשותו בפשוט שגבה ההתרגשות והצער על העלם הידיעה והבנה נתן תפלה לה לא כן אם הדברים בנויים על יסודות ממקום אחר יהלכון להם לא נתן אומן כ"כ לא התעצב כ"כ מהקושיא ולא שמח כ"כ בהישוב גם אנחנו ע"כ מראשית הסכמנו כי נכון יותר להדפיס הלקוטים ראשי הערותיו מספר החדושים ויהיה ברצות ד' על כל הש"ס כולו כאשר יהיה נדפס עוד חלק או חלקים בלעדי איזה מסכתות אשר עדיין לא מצאנו בהכתבים מהדפיס הפלפול בשלמות על מעט מסכתות ואם באמת יעלה ביד מי ליישב על אפני דרך פשט ולתרץ ע"ד אמת שכרו משמים יקח ולאבינו מאותו זצוק"ל ודאי יהיה נייח במקום אשר הוא שם בעולם שכולו אמת

האם בכל הציטוט הזה רואים "נוחות" בפלפול של אביהם. או "אי נוחות" בפלפול של אביהם?

[מה שנכון נכון]

(ההתבטאות בגליון האקסל לא סמכו על הרע"א אפילו בסיפור דברים (או משהו דומה ) ממש לא ראויה. )

הנה הקטע המלא:

הם פספסו את ההגדרה הלמדנית של רע"א שממציא עצמו אינו דין בשוגג ומזיד, זה דין בגלות שאינו מתקקיים רק כאשר אפשרות ההריגה הייתה לפניו. ---- עניין נווסף, הם החליטו לשפץ את הסיפור, ובמקים "היו על העץ שסמוך לעגלה" הם שיפצו ל: "יושבים על העץ הקשור בעגלה". הם לא סמכו על אביהם אף ביכולת לתאר סיפור. מה הם חשבו על היכולת לברוח שהמשך, להם פתררווניםם

עוד כמה פנינים משם:

כדי לחזק את התפיסה שלהם שעיקר העניין כאן הוא לא "פדיון תעניות" שהוא מושג פרימטיבי, הם לקחו את דברי אביהם "והתלמידים ההמה ייחשבו לבניו" והפכו אותו ל"והתלמידים ההם יקראו על שם הנהרג".

"כל ימי חיי האיש ההוא, ישלח ביום היא"צ שלהם עשרה אנשים על קברם לבקש עבורו מהם מחילה". לא ברור מדוע הקדימו קטע זה. בכל אופן יש לשים לב את ההשמטה של "להתפלל עליהם" כי האדם המשכיל יודע שאי אפשר להתפלל על מת.

הבנים שמו את עיקר התשובה ברעיון של "הוא יקים זרע להם". זה רעיון דתי מודרני. אבל אביהם בכל זאת מדבר על סיגופים, אז הם הביאו את זה בהמשך, שבעניין הסיגופים יש להקל כי הוא קרוב לזקנה. בעוד שרע"א ממשיך בדרך המסורת, שעיקר התשובה הוא בסיגופי הגוף, אבל בכל זאת, כאיש תורני הוא מאמיר את הסיגופים בהחזקת תורה, עם ההסמכתא של דברי דניאל לנבוכנאצר

בקיצור יש לנו עסק עם בנים נאורים משכילים ומודרניים שיש לם אב זקן תורני בעל מושגים פרימיטביים, ומצד כבוד אב הם דואגים לשפץ את דבריו ולהתאימם לעידן החדש.

הערה כללית. מי שישווה כת"י של תשובת אחד מהגדולים מאותו דור (או במקרה שהרב המקבל הדפיס גם הוא את התשובה שקבל) לצורה שבה נדפסה בספרו, ימצא פעמים רבות שנויים כאלו ואחרים.

[אליהו סולוביציק]

מורי ורבותי

בואו נעזוב את האישי
הוא אולי מעניין, אבל נעשה את זה באשכול בפני עצמו

ונתחיל לדבר לגופם של דברים.

לגופם של דברים.
אתה מראה שבני הרע"א ערכו את התשובות.
כיוון שהם כותבים כך בפירוש בהקדמה לתשובות, והרע"א בעצמו במכתב המובא שם מבקש מהם לעשות זאת (כי לפעמים יש דברים כפולים ועוד סיבות) אני לא מבין מה הגילוי הגדול.

כמובן שהיה מעניין להוציא תשובות רע"א מכתב היד על מה שיש ולהראות את השינויים לא במובן של עוולה שנעשתה אלא כדי להוסיף דעת בדברי הרע"א. אבל אם הבנתי נכון מה שיש בכת"י כבר הוציא הרב געשטעטנער.

אכן המטרה של המחקר צריך להיות להבין מה עומד מאחורי השינויים. עניינים שעליהם דבר אביהם, או שיש עילות נוספת, כפי שנראה במבט ראשון.

[ארי שבחבורה]

באמת יש לתמוה על הרב סולובייצ'יק שפיקח הוא מה ראה לשטות זו להעלות רעיונות אלו בפורום 'אוצר החכמה', ומדוע לא כתב את מאמרו בצורה מסודרת ושלחו לפרסום באחד מכתבי העת האקדמיים של מדעי היהדות, שם בוודאי היה מתקבל במחיאות כפיים סוערות.

[פלתי]

האם אליהו סולובייציק מנסה להטיל דופי בבניו של הגרעק"א במטרה לשווק את עצמו כחוקר?

[מחולת המחנים]

כנראה שפותח האשכול לא עיין בהקדמת בניו של רבי עקיבא איגר בה הם מצטטים ממכתביו של רבי עקיבא איגר אליהם, והוראותיו כיצד להדפיס את תשובותיו, וכמה הלכתא רברבא איכא למיגמר מינייהו.

[אוצר החכמה]

אחרי הציטוטים של משנ"נ. אולי אפשר לשאול מי הוא זה ואיזה הוא שכתב את גליון האקסל הנ"ל.

[אליהו סולוביציק]

אני אכן מתעפל מהתקפות, רובם מתוחכמות חן חן
ההשערה שהעלתי היא אכן רחוקה ומוזרה וחשבתי שכאן המקום לבחון אתה, כי היא לא מופרכת בעיני. אפשר שטעיתי בכתובת, ואפשר שיש מי שייקח ויבחון את הדברים ברצינות בלי רעשים.
הניסוח (במקום לא פורמלי) הוא מישני. אפשר היה לרשום: האם החתירה לפשט ולאמת הביא את בניו של רע"א לעשות שינויים בדברי אביהם. וכדומה.

בכל אופן אני מסיים בזה את הניגוח
ואם יהיו תגובות לגופם של דברים, אני כאן.

[מה שנכון נכון]

אני אכן מתעפל מהתקפות, רובם מתוחכמות חן חן
ההשערה שהעלתי היא אכן רחוקה ומוזרה וחשבתי שכאן המקום לבחון אתה, כי היא לא מופרכת בעיני. אפשר שטעיתי בכתובת, ואפשר שיש מי שייקח ויבחון את הדברים ברצינות בלי רעשים.
הניסוח (במקום לא פורמלי) הוא מישני. אפשר היה לרשום: האם החתירה לפשט ולאמת הביא את בניו של רע"א לעשות שינויים בדברי אביהם. וכדומה.

בכל אופן אני מסיים בזה את הניגוח
ואם יהיו תגובות לגופם של דברים, אני כאן.

גם אני מתעפל (מה זה בכלל? כבחבקוק הנה עפלה וגו'?) מההתחמקויות.
האם "החתירה לפשט ולאמת" היא הסיבה להשמטת המושגים הפרימיטביים של האב התורני?

העירו לך על בזוי ת"ח גדולים (שאתה עפר לרגליהם), בלשון חצופה המשולבת בבורות (גם בורות 'מחקרית'!). אבל אם תכתוש את האויל וגו'.

[תוכן]

סתם הערה בעלמא: יש אין ספור מקרים של תשובות שמופיעות בנדפס, שאם נשוה ביניהם לכת"י נגלה שיש בהם שינויים רבים. הסיבה הכי רגילה היא, שהמחבר בעצמו שינה, כי לא הרי תשובה שבדפוס המיועדת לרבים כהרי תשובה שבכ"י המיועדת ליחיד. ואחרי שכתבי זה, ראיתי שכבר קדמוני.

[מה שנכון נכון]

סתם הערה בעלמא: יש אין ספור מקרים של תשובות שמופיעות בנדפס, שאם נשוה ביניהם לכת"י נגלה שיש בהם שינויים רבים. הסיבה הכי רגילה היא, שהמחבר בעצמו שינה, כי לא הרי תשובה שבדפוס המיועדת לרבים כהרי תשובה שבכ"י המיועדת ליחיד.

כבר כתבתי זאת למעלה.
להרבה מהשנויים קשה למצוא טעם.

[תוכן]

עוד דבר: באשכול זה ר' אליהו סולוביציק הוא לשיטתיה, שהוא סבור שהדרך הנכונה והיחידה לקרוא דברי מחבר כל שהוא, היא הקריאה הפשטנית, ומשום כך מניח כהנחה פשוטה שכולם ס"ל כוותיה, וע"כ יש להניח שערכו את כתבי רעק"א. וכן בעבר תפל על הרמב"ם אשמת שוא, משום שבקריאה פשטנית יצא לו שהרמב"ם הוא רציונליסט, וכבר מחו ליה במאה עוכלי.

[גבול ים]

לא אתייחס לגופם של דברים, כי כבוד רעק"א ובניו אינו זקוק לנו ועונשם של מי שלא נזהר בגחלתן (בפולמוס המדפיסים) ידוע.
אבל במבט מחקרי, הקורא את ההקדמה רואה שבני רעק"א היו מודעים לכך שיש בידי השואלים את התשובות המקוריות ובהם שינויים, ולכן התנצלו על שינוי התוארים, ואיך ירהיבו עוז לשנות את משמעות הדברים ולהתאימם לרוח התקופה ?

[אוצר החכמה]

הלכתי לחפש מה כתבו בניו בהקדמה לדרוש וחידוש ואני מזמין כל אחד מהקוראים לראות את זה ולראות כי הרב סולובייציק ממש שקר ענית בהם, באמרך

בהקדמה לספר דרוש וחידוש של רבי עקיבא איגר
משדרים בניו איזה אי נוחות מהפלפולים של אביהם

עד כדי ציטוט מאחד מחוקרי הטבע מתורגם מלשון לועז
שחקר הטבע צריך להיות מתוך אנליזה פנימית,
ושיש להעדיף תוצאה פשוטה מתוצאה מורכבת
מוסיפים הבנים "ככל החזיון הזה בטבעי הגופו כן בטבעי תלמודיות".

ואני מזמין כל קורא לראות שזה ממש להיפך. הם מסבירים בהסבר הזה מדוע הרע"א אף על פי שכשרונו הגדול איפשר לו לעשות פלפולים רבים ועצומים הוא נמנע מזה וכתב דברים אמיתיים ופשוטים.


ו

לזאת גם מי שחדאי בפלפולו עכ"פ צריך לדעת בעצמו כי לא זה פרי הסר הקושיות באמת קורא האהוב אם תביט בחלק הדרוש מזאת החוברת הלא תבין את זאת כי אלו רצה זה הממציאם לבנות בפלפול בניינים ומגדלים פורחים עד להפלא נקל היה לו מאד כי מי שטעם טעם לימוד הנכון יודע כי יותר נקל הרבה מדברים חדודים על דרכי אמת לא נוסדים ממעט פלפולים בשביל האמת נועדים כי דרך האמת אך אחד ואין שני לו ומסילות העולות קרוב לו רק מעטים לא כן ארחות לא בטוחות דמיונות כוזבות רבים המה הרוצה בכאלה לפניו לא ננעלו השערים מכל אשר אתו ואשר לומד יקח לו דמיון אל לא שוה לו וא"כ איש גבור חיל כמוהו ז"ל אשר נהירים ליה שבילי הש"ס וראשונים כשבילי דארעא כאשר גם מי שלא הכירו יקח לדעת מגליון הש"ס אשר לו בהש"ס הנדפס בק"ק פראג והנדפס שנית בהש"ס היוצא כעת ממכבש הדפוס בק"ק ווילנא ויותר ממה שכתוב כאן היה בגליון אלא אחר שכבר יצא לעולם הגהת הג"ר ישעיה בערלין על הש"ס ואבדרו בעלמא הנה את הנמצא עלי הגליון ממה שרשם כבר הגאון ר"י זצ"ל נלקט מהגליון ולא נשלח להדפוס נצמד אל שכל רב ומהיר אין קץ ואין שיעור אל אשר היה ביכלתו לחבר ולצמוד יחד ובכל זאת הנך רואה בעיניך כי לא לבד בתשובותיו וחדושיו כ"א גם בדרשותיו הלך בדרך אצל וקרוב אל האמת ודברים חדודים ופלפולים אשר במעט זמנים נשמעו מפיו ז"ל לאוזן הנה במכתביו אין זכר מהם כי לא שוו בעיניו לחוק אותם על הגליון ואם עוד תפקח עיניך תראה אשר בסיום הדברים כתוב לפעמים תפלה קצרה ולפעמים שבח קצר לשמים כמו וד' יאר עיני ונכון בעזה"י וזהו לשונו הטהור ממש ואנחנו לא שנינו הלשון כ"א בתוך הענין לבארו יותר לא במה שאינו אל הענין ואולם תמצאנו רק בקושיות פשוטה ובישוב פשוט לא בקושיות או ישוב הבנוי בהיקשים וסברות וזהו הדבר היות למודו בתורה היה לשמה והיותו אוהב התכלית והאמת הנה כל שהישוב יותר פשוט יותר נתפעל ממנו ושמח כי יודע האמת ונתן תודה לד' ובהקשותו בפשוט שגבה ההתרגשות והצער על העלם הידיעה והבנה נתן תפלה לה לא כן אם הדברים בנויים על יסודות ממקום אחר יהלכון להם לא נתן אומן כ"כ לא התעצב כ"כ מהקושיא ולא שמח כ"כ בהישוב גם אנחנו ע"כ מראשית הסכמנו כי נכון יותר להדפיס הלקוטים ראשי הערותיו מספר החדושים ויהיה ברצות ד' על כל הש"ס כולו כאשר יהיה נדפס עוד חלק או חלקים בלעדי איזה מסכתות אשר עדיין לא מצאנו בהכתבים מהדפיס הפלפול בשלמות על מעט מסכתות ואם באמת יעלה ביד מי ליישב על אפני דרך פשט ולתרץ ע"ד אמת שכרו משמים יקח ולאבינו מאותו זצוק"ל ודאי יהיה נייח במקום אשר הוא שם בעולם שכולו אמת

האם בכל הציטוט הזה רואים "נוחות" בפלפול של אביהם. או "אי נוחות" בפלפול של אביהם?

לא נוחות ולא אי נוחות. רואים הסבר מדוע סברו שהרע"א העדיף את הפשט על פני הפלפול.

[איש_ספר]

אני רוצה לומר משהו לסיום.

נניח לצורך הדיון שהרב סולו' משוכנע בצדקת דבריו.

חניך של בית המדרש, שותי מימיהם של רבותינו ראשונים ואחרונים, לבו אמור להיות מלא על גדותיו באהבה והתרגשות. הזכרת שמם לכשעצמה אמורה להביא דמעות של התרגשות בעיניו. (ותיתי לי שאני עוד ראיתי את הגרמ"מ) ובכן, אפילו אם ברור לו שיש כאן משהו לא מובן, (וכל אחד ששלח ידו בכתבי יד הילויים וגולמיים, בוודאי נתקל בכל מיני סנסציות והפתעות, דברים שפרסומם היה מוציא לשמו מוניטין). הניסוח לא יכול להיות בוטה כ"כ. וזה לא בגלל שאסור לדבר כך, לא משום שלא נהוג. אלא הלב, הרגש, מותר האדם, כל זה אמור לעצור אותו מכתיבה מנוכרת ובוטה שכזו. בלי רגש שכזה א"א להתנהל, א"א לחנך ילדים וא"א גם להחזיק את האידשקייט שלנו. מאמרים מלומדים במשנת הרמב"ם או שחזור שרידי תשובות גאונים, זה דבר יפה, אלא שעושים את זה גם משומדים, ולפעמים בהצלחה גדולה. בלי יחס של קדושה, יחס שאמור להיות ניכר בכל דבר, מכתיבת ספר ועד תגובה בפורום, אין לנו כלום.

כל זה כתבתי - אף שאני בוש ונכלם ובלתי ראוי להיות מטיף בשער - כדי לא להשאיר אותנו שווי נפש מול הררי החוצפה וגסות הרוח שנערמו כאן ובקבצים הנלווים.

[אליהו סולוביציק]

אני רוצה לומר משהו לסיום.

נניח לצורך הדיון שהרב סולו' משוכנע בצדקת דבריו.

חניך של בית המדרש, שותי מימיהם של רבותינו ראשונים ואחרונים, לבו אמור להיות מלא על גדותיו באהבה והתרגשות. הזכרת שמם לכשעצמה אמורה להביא דמעות של התרגשות בעיניו. (ותיתי לי שאני עוד ראיתי את הגרמ"מ) ובכן, אפילו אם ברור לו שיש כאן משהו לא מובן, (וכל אחד ששלח ידו בכתבי יד הילויים וגולמיים, בוודאי נתקל בכל מיני סנסציות והפתעות, דברים שפרסומם היה מוציא לשמו מוניטין). הניסוח לא יכול להיות בוטה כ"כ. וזה לא בגלל שאסור לדבר כך, לא משום שלא נהוג. אלא הלב, הרגש, מותר האדם, כל זה אמור לעצור אותו מכתיבה מנוכרת ובוטה שכזו. בלי רגש שכזה א"א להתנהל, א"א לחנך ילדים וא"א גם להחזיק את האידשקייט שלנו. מאמרים מלומדים במשנת הרמב"ם או שחזור שרידי תשובות גאונים, זה דבר יפה, אלא שעושים את זה גם משומדים, ולפעמים בהצלחה גדולה. בלי יחס של קדושה, יחס שאמור להיות ניכר בכל דבר, מכתיבת ספר ועד תגובה בפורום, אין לנו כלום.

כל זה כתבתי - אף שאני בוש ונכלם ובלתי ראוי להיות מטיף בשער - כדי לא להשאיר אותנו שווי נפש מול הררי החוצפה וגסות הרוח שנערמו כאן ובקבצים הנלווים.

מסכים עם תוכן דבריך.
מבחינתי הכתיבה כאן היא בבחינת כתב יד עם חומר גולמי.

[עדיאל ברויאר]

השאלה היא על עצם המחשבה, איך בכלל חושבים ככה.
גם אם אתה בטוח שרב"צ אוירבך זייף במו ידיו את ספר האשכול, היחס שלך צריך להיות - צ"ע. מבחינת הספר הוא מזויף, ומבחינת התופעה - צ"ע. הרי מדובר בת"ח אמיתי שהיה מקובל על בני דורו. וכיצד הוא עשה את המעשה? צ"ע. זו המילה שחסרה כאן - צ"ע. לא מעילה, לא שיווק. צ"ע.
הצ"ע כלפי אותן דמויות יראות שמים שעשו מעשים ספרותיים שלא יעשו לא יכול להפוך למשהו חמור יותר כבר במחשבותינו ובלוח ליבנו. כך באופן סתמי.

[פייביש אופטובסקי]

לאחר כל המחאות התקיפות.

שמא יכול מי מן החברים לפתוח את הקבצים שצרף הרב סולובייציק ולהתמודד עמם בצורה ענינית?

שמא היה דפוס ראשון לתשובות רעק"א אשר הוא אשר יצא ע"י בניו, והדפוס המצוי הוא דפוס שני שקלקלו המדפיסים?

[פייביש אופטובסקי]

אודות הדפסת כתביו הובא במכתבי רבי עקיבא איגר מכתבים מח-נא. לא מצאתי שם דברים שיכולים לפתור את אשר העלה הרב סולוביציק בקבצים שצירף.

[מה שנכון נכון]

לאחר כל המחאות התקיפות.

שמא יכול מי מן החברים לפתוח את הקבצים שצרף הרב סולובייציק ולהתמודד עמם בצורה ענינית?

שמא היה דפוס ראשון לתשובות רעק"א אשר הוא אשר יצא ע"י בניו, והדפוס המצוי הוא דפוס שני שקלקלו המדפיסים?

הנדון כאן הוא על תשובה שנדפסה במהדו"ת, מתוך תשובות שסודרו ע"י ר' שלמה ור' אברהם (כך אמור בשער הספר. ר"נ גשטטנר כותב שר"א הוא המסדר, כנראה בגלל שאליו מופנית התשובה בהקדמת המהדו"ק על צורת העריכה), וי"ל אחר פטירתם ע"י "נכד המחבר ר' אייזק קארא". (למה לא לקחת נכד זה כשעיר לעזאזל?...).

מצו"ב השוואת מסמכים בין שתי התשובות (לפי העתקתם בקובץ דלעיל), כשהקובץ המתוקן הוא הנדפס במהדו"ת.
טעמם של חלק מהשנויים פשוט ומתאים לידוע על שיטת עריכת התשובות.
נמוקי ההבל של 'פשט - פלפול', 'משכיל - פרימיטיבי', 'לא סמכו על יכולת רע"א אף בתיאור המעשה' שהובאו לעיל, אינם קשורים כלל לרוב השנויים.

האם מישהו קיצר שיכתב ושיפץ עד כדי כך את לשון התשובה, או שמדובר על מהדורה אחרת שנערכה ע"י רע"א עצמו - יחליט כ"א כנראה בעיניו.

המעיין בלקוטי חי' רע"א שנדפסו בימינו, וכן במהדורות החדשות של השו"ת, ימצא פעמים רבות קטעים ממקורות שונים בכתבי רע"א הדומים בתוכנם ושונים (ברב או במעט) בלשונם.

פרט נוסף שקרוב לודאי: התשובה שהדפיס רנ"ג היא מהתשובה שקיבל רד"י אבדק"ק לאבשין, ואילו המהדו"ת נדפסה מההעתק שנשאר אצל רע"א, והיה תחת יד בניו.

השוואה.docx

(23.8 KiB) הורד 302 פעמים

[עושה חדשות]

אם ידי חובת מחאה כבר יצאנו, (ולענ"ד עדיין לא), אפנה אותך לשאול את הגאון ר' שלמה אריאלי.
שמעתי ממנו פעם על שינויים שנעשו בנוסח תשובותיו של הרעק"א, מכל מיני טעמים.
(אאל"ט, הוא התייחס למהדו"ק סי' קפא).
אלא שאם אתה מקבל את ההמלצה שלי לפנות אליו, תעדן את לשונך עשרת מונים, פן תיכווה בלשונו.