שינויים בתשובות רעק"א

[תוכן]

בהתייעצות עם ידידי ר' אליהו סולוביציק הוחלט לפתוח האשכול הנ"ל במהדורה חדשה. וזה החלי בעזר צורי:

נמצא בידינו כמה תשובות מרעק"א במהדורות שונות. זאת אומרת, אותה תשובה נדפסה פעמיים, בליקוטים שונים, ויש בין שתי המהדורות שינויים רבים ומהותיים.

למשל סימן ג' בהמדו"ת הוא סי' ל"ח בקובץ שו"ת רעק"א (מהדורת ר"נ גשטטנר) סימן ל"ח. עיון בשתי התשובות מגלה, שלא מדובר בשינויים זעירים, אלא בשינויים מהותיים של תוספת ומגרעת.

מי אחראי לשינויים אלו? האם מדובר בעריכה של בניו של רעק"א שכתבו בפירוש בהקדמתם שערכו תשובותיו, או האם מדובר בעריכה של רעק"א עצמו, ששינה נוסח התשובה לפני שהביאה לדפוס.

מכיון שדברי רעק"א ערבים ויקרים לנו עד לאחת, מן הראוי איפה לעבור על כל קבצי שו"ת רעק"א וללקט מהם כל תשובה שנדפסה פעמיים, וכן יש לעבור על תשובות חכמי דורו ולבדוק אם נמצאים שם תשובות מרעק"א. אולי אחרי עבודת השוואה מקיפה, נוכל להבין יותר טוב גלגולם של שו"ת רעק"א עד שהגיעו לדפוס.

[הגהמ]

עד שמישהו יקבל לעשות את כל העבודה החשובה הלז, אולי תוכל לפרט לעצלנים כמוני מה הם השינויים בתשובה שציינת כדי שנוכל לראות האם לא מדובר רק בשינוי עריכה מן הסוג שעליהם העידו בני הגרעק"א באומרם "ואנחנו לא שנינו הלשון כ"א בתוך הענין לבארו יותר לא במה שאינו אל הענין". [דרך אגב, לכאורה לא יוצדק לשפוט על זה מצד גודל השינויים אלא מצד אופיים. ז"א אפילו אם אין אלה 'שינויים קלים' כ"א 'שינויים מהותיים' יכול להיות שהם בסך הכל הבהרות כאלה שמתאימות למטרת העורכים].

[צופר הנעמתי]

עד שמישהו יקבל לעשות את כל העבודה החשובה הלז, אולי תוכל לפרט לעצלנים כמוני מה הם השינויים בתשובה שציינת כדי שנוכל לראות האם לא מדובר רק בשינוי עריכה מן הסוג שעליהם העידו בני הגרעק"א באומרם "ואנחנו לא שנינו הלשון כ"א בתוך הענין לבארו יותר לא במה שאינו אל הענין". [דרך אגב, לכאורה לא יוצדק לשפוט על זה מצד גודל השינויים אלא מצד אופיים. ז"א אפילו אם אין אלה 'שינויים קלים' כ"א 'שינויים מהותיים' יכול להיות שהם בסך הכל הבהרות כאלה שמתאימות למטרת העורכים].

יש קובץ השוואה באשכול הסמוך.

[תוכן]

השוויתי במהירות בקובץ המצו"ב. אין ספק שהתשובה עברה עריכה, אבל קשה מאד לזהות איזו שהיא שיטה כוללנית לפיה ערכו תשובה זו. יותר נראה שמדובר בעריכה לקראת פרסום הדברים ברבים.

[הגהמ]

נדמה לי שסוגי השינויים בתשובה זו מראים בעליל שאין כאן עריכת עורך בכלל. לדעתי (הענייה/הקלושה) אין מנוס מלומר שכמות הוואריאציות (רב השוני על ההתאמה) ואופיים (לרוב אותם דברים במילים אחרות) מצביעים על העובדא שאחרי שכתב הגרעק"א המכתב המקורי חזר וכתב עוד העתק לעצמו, ומטבע הדברים שהכותב עצמו כשכותב אותם דברים ב' פעמים שומר הענין ולא המילים, ומצוי שבפעם השני יוצא הדברים מלוטשים ומקוצרים יחסית.

[אליהו סולוביציק]

משהו קטן בניסוח אבל הבדל בגישה הלמדנית

שו"ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא סימן קלב
ומדברי הרמב"ם שכתב דבבריא שנותן נכסי לבני ואחריו לפלוני דמהני וביאר הה"מ (פי"ב מהל' זכיי') הטעם כיון דבבריא א"י להנחיל רק מדין מתנה ולא משום ירושה, הרי אף שאח"כ כשמת אביו יש לו גם זכות ירושה, מ"מ נפסק ממנו לפלוני, וה"נ בנ"ד, הא כבר כ' המהרי"ט בשו"ת (ח"ב סי' ו' וסי' ע"ד) דדברי הרמב"ם רק בבריא שנותן לבן בין הבנים, אבל בנותן לבנו יחידו לא זכה אחריך, א"כ אין ראיה לנידון דידן דדוקא התם דגם עתה מחזיק הנכסי' רק בתורת מתנה, לא בתורת ירושה, דלענין ירושה כל אחיו שוין בו, משא"כ בנ"ד דעתה יכול לזכות בו גם מדין ירושה יש לומר דאין לו הפסק וצ"ע.

גשטטנר סימן קיז
ומדברי הרמב"ם שכ' דבבריא שנותן בדרך זה יכול להפסיקו, וביאר הה"מ (פי"ב מהל' זכיה) הטעם כיון דבריא א"י להנחיל זכייתו רק משום מתנה ולא משום ירושה, הרי אף דעכשיו כשמת אביו יש לו גם זכות ירושה, מ"מ יכול להפסיקו, וה"נ בנ"ד, הא כבר כתב המהרימ"ט בשו"ת (ח"א סי' ו' ובח"ב סי' ע"ד) דדברי הרמב"ם רק בבריא שנותן לבן בין הבנים, אבל בנותן לבנו יחידי לא זכה אחריך, א"כ אין ראיה לנ"ד, דדוקא התם דגם עתה מחזיק הנכסים רק בתותר מתנה אבל לא בתורת ירושלה דלענין ירושה יד כל אחיו שווים בו, משא"כ בנדון דידן י"ל דמכל מקום עתה שזכייתו ג"כ משום ירושה מקרי יורש וא"ל הפסק וצ"ע לדינא

הניסוח המקורי "זכייתו גם כן משום יורש" הוא ניסוח למדני נוסח רבי חיים
הניסוח המעובד (?) "יכול לזכות בו גם מדין ירושה" נשמע יותר בעלבתי

מה דעתכם?
ומה יכול להיות הסיבה לשינוי מסוג זה?

[שמש]

אם כבר 'מדין ירושה' נשמע יותר 'למדני' מ'משום ירושה'...

[צופר הנעמתי]

משהו קטן בניסוח אבל הבדל בגישה הלמדנית

שו"ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא סימן קלב
ומדברי הרמב"ם שכתב דבבריא שנותן נכסי לבני ואחריו לפלוני דמהני וביאר הה"מ (פי"ב מהל' זכיי') הטעם כיון דבבריא א"י להנחיל רק מדין מתנה ולא משום ירושה, הרי אף שאח"כ כשמת אביו יש לו גם זכות ירושה, מ"מ נפסק ממנו לפלוני, וה"נ בנ"ד, הא כבר כ' המהרי"ט בשו"ת (ח"ב סי' ו' וסי' ע"ד) דדברי הרמב"ם רק בבריא שנותן לבן בין הבנים, אבל בנותן לבנו יחידו לא זכה אחריך, א"כ אין ראיה לנידון דידן דדוקא התם דגם עתה מחזיק הנכסי' רק בתורת מתנה, לא בתורת ירושה, דלענין ירושה כל אחיו שוין בו, משא"כ בנ"ד דעתה יכול לזכות בו גם מדין ירושה יש לומר דאין לו הפסק וצ"ע.

גשטטנר סימן קיז
ומדברי הרמב"ם שכ' דבבריא שנותן בדרך זה יכול להפסיקו, וביאר הה"מ (פי"ב מהל' זכיה) הטעם כיון דבריא א"י להנחיל זכייתו רק משום מתנה ולא משום ירושה, הרי אף דעכשיו כשמת אביו יש לו גם זכות ירושה, מ"מ יכול להפסיקו, וה"נ בנ"ד, הא כבר כתב המהרימ"ט בשו"ת (ח"א סי' ו' ובח"ב סי' ע"ד) דדברי הרמב"ם רק בבריא שנותן לבן בין הבנים, אבל בנותן לבנו יחידי לא זכה אחריך, א"כ אין ראיה לנ"ד, דדוקא התם דגם עתה מחזיק הנכסים רק בתותר מתנה אבל לא בתורת ירושלה דלענין ירושה יד כל אחיו שווים בו, משא"כ בנדון דידן י"ל דמכל מקום עתה שזכייתו ג"כ משום ירושה מקרי יורש וא"ל הפסק וצ"ע לדינא

הניסוח המקורי "זכייתו גם כן משום יורש" הוא ניסוח למדני נוסח רבי חיים
הניסוח המעובד (?) "יכול לזכות בו גם מדין ירושה" נשמע יותר בעלבתי

מה דעתכם?
ומה יכול להיות הסיבה לשינוי מסוג זה?

דמיונות
הבדל ניסוח קל ביותר וחסר משמעות

אתה מנסה לייחס לבני הרעק"א עיבוד לניסוח פשטני לפי מה שנשמע לאזניך יותר "בעלבתי" כי זה יותר רחוק מהסגנון של ר' חיים...

לתשומת לבך, כמעט קרוב לוודאי שלא רעק"א ולא בניו לא הכירו את ה"ניסוח הלמדני נוסח ר' חיים".

[אליהו סולוביציק]

אם כבר 'מדין ירושה' נשמע יותר 'למדני' מ'משום ירושה'...

ההבדל הוא שבנוסח המקורי אומר רע"א שכעת הנכסים בידו בתורת ירושה.
בנוסח המודפס זה מרוכך, שהוא יכול לזכות בזה מדין יורש, בעוד שרע"א מתרגם את המצב לאשורו, ולא מדבר על מה שיכול להיות.
מקווה שהסברתי טוב

[הגהמ]

מניסוח בעלבתי עד לגישות שונות בלימוד הדרך רחוקה. ובכל אופן גם אתה מודה שכמאה שנה לפני שהאיר וזרח אור החיי"ם על פני האר"ש היה נוסח הדומה בלשונו ללשון חידושי הגר"ח פחות מובן מניסוח בעלבתי, וא"כ למה לחפש סיבת השינוי, הרי סך הכל הטיבו אשר דיברו ששינו הנוסח כדי שיהיה מבורר יותר.

[מה שנכון נכון]

סמוך ונראה במהדו"ק כתוב:

ולמהרי"ט מיירי בבן בין הבנים דבבנו יחידו כיון דאלו לא נתן לו כלל היה נוטל משום ירושה ממילא שם יורש עליו.

זה שייך לז'אנר הלומדות או לזה הבעלבתי?

אגב, לענ"ד מבין האחרונים בני דורו, ר' שלמה איגר קרוב במיוחד ל'למדנות החדשה'.

יש עוד מספיק הבדלים בין התשובות כיע"ש. אותי מטרידה שאלה אחרת. בשני המקורות נוסף אחר החתימה 'בשולי הגליון' כמנהג רע"א, אך בכל מקור מובאת הערה על סוגיא אחרת לגמרי?

[אליהו סולוביציק]

מניסוח בעלבתי עד לגישות שונות בלימוד הדרך רחוקה. ובכל אופן גם אתה מודה שכמאה שנה לפני שהאיר וזרח אור החיי"ם על פני האר"ש היה נוסח הדומה בלשונו ללשון חידושי הגר"ח פחות מובן מניסוח בעלבתי, וא"כ למה לחפש סיבת השינוי, הרי סך הכל הטיבו אשר דיברו ששינו הנוסח כדי שיהיה מבורר יותר.

לא מבין את דבריך.
אם מישהו משנה יש לו סיבה לכך.
ואם הסיבה היא שזה יהיה יותר מובן, לכן שינו, זה מסקנה מעניינית וצריך לדעת אותה כאשר לומדים דברי רע"א.
אבל, אל לנו למהר למסקנות
יש להמשיך בעבודת נמלים, לציין את הדברים, לנתח אותם מקומות, ואח"כ לנסות להבין את התמונה כולה.

[אליהו סולוביציק]

משהו קטן בניסוח אבל הבדל בגישה הלמדנית

שו"ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא סימן קלב
ומדברי הרמב"ם שכתב דבבריא שנותן נכסי לבני ואחריו לפלוני דמהני וביאר הה"מ (פי"ב מהל' זכיי') הטעם כיון דבבריא א"י להנחיל רק מדין מתנה ולא משום ירושה, הרי אף שאח"כ כשמת אביו יש לו גם זכות ירושה, מ"מ נפסק ממנו לפלוני, וה"נ בנ"ד, הא כבר כ' המהרי"ט בשו"ת (ח"ב סי' ו' וסי' ע"ד) דדברי הרמב"ם רק בבריא שנותן לבן בין הבנים, אבל בנותן לבנו יחידו לא זכה אחריך, א"כ אין ראיה לנידון דידן דדוקא התם דגם עתה מחזיק הנכסי' רק בתורת מתנה, לא בתורת ירושה, דלענין ירושה כל אחיו שוין בו, משא"כ בנ"ד דעתה יכול לזכות בו גם מדין ירושה יש לומר דאין לו הפסק וצ"ע.

גשטטנר סימן קיז
ומדברי הרמב"ם שכ' דבבריא שנותן בדרך זה יכול להפסיקו, וביאר הה"מ (פי"ב מהל' זכיה) הטעם כיון דבריא א"י להנחיל זכייתו רק משום מתנה ולא משום ירושה, הרי אף דעכשיו כשמת אביו יש לו גם זכות ירושה, מ"מ יכול להפסיקו, וה"נ בנ"ד, הא כבר כתב המהרימ"ט בשו"ת (ח"א סי' ו' ובח"ב סי' ע"ד) דדברי הרמב"ם רק בבריא שנותן לבן בין הבנים, אבל בנותן לבנו יחידי לא זכה אחריך, א"כ אין ראיה לנ"ד, דדוקא התם דגם עתה מחזיק הנכסים רק בתותר מתנה אבל לא בתורת ירושלה דלענין ירושה יד כל אחיו שווים בו, משא"כ בנדון דידן י"ל דמכל מקום עתה שזכייתו ג"כ משום ירושה מקרי יורש וא"ל הפסק וצ"ע לדינא

הניסוח המקורי "זכייתו גם כן משום יורש" הוא ניסוח למדני נוסח רבי חיים
הניסוח המעובד (?) "יכול לזכות בו גם מדין ירושה" נשמע יותר בעלבתי

מה דעתכם?
ומה יכול להיות הסיבה לשינוי מסוג זה?

דמיונות
הבדל ניסוח קל ביותר וחסר משמעות

אתה מנסה לייחס לבני הרעק"א עיבוד לניסוח פשטני לפי מה שנשמע לאזניך יותר "בעלבתי" כי זה יותר רחוק מהסגנון של ר' חיים...

לתשומת לבך, כמעט קרוב לוודאי שלא רעק"א ולא בניו לא הכירו את ה"ניסוח הלמדני נוסח ר' חיים".

חסר משמעות, זה שאלה של שיקול דעת. "קרוב לוודאי" ממליץ להפשלת שרוולים ולבדוק.

[צופר הנעמתי]

חסר משמעות, זה שאלה של שיקול דעת. "קרוב לוודאי" ממליץ להפשלת שרוולים ולבדוק.

אכן, כדאי להפעיל מעט שיקול הדעת לפני שמעלים כל מיני תזות מרתקות.

אם אתה רוצה להפשיל שרוולים ולבדוק אם רעק"א הכיר את ר' חיים, אז קדימה! אתה מוזמן.

[אליהו סולוביציק]

נוסח הדפוס

ואף דדברי הש"כ תמוהים לי במ"ש וכ"כ מהר"ם ס"ז בהג"ה דמה זו ראיה, הא בהג"ה מיירי באומר ואחריך לפלוני מהיום, ומהני מהיום שיכול להפסיקו כיון דהב' זוכה למפרע, אבל הכא לענין שנתן הראשון מהיום, י"ל דירושה אין לה הפסק,

נוסח גשטטנר
אלא דראייתו מדברי הרמ"א (ס"ז) תמוה כמובן,

התוספת בדפוס נמצא (כמעט) מלה במלה בהגהות רע"א לשו"ע.
האם יתכן שהם העתיקו משם כדי להשלים את דבריו? כציווי אביהם לחבר בין מקומות שונים.

עד כאן לע"ע והמלאכה מרובה

[אליהו סולוביציק]

סמוך ונראה במהדו"ק כתוב:

ולמהרי"ט מיירי בבן בין הבנים דבבנו יחידו כיון דאלו לא נתן לו כלל היה נוטל משום ירושה ממילא שם יורש עליו.

זה שייך לז'אנר הלומדות או לזה הבעלבתי?

אגב, לענ"ד מבין האחרונים בני דורו, ר' שלמה איגר קרוב במיוחד ל'למדנות החדשה'.

יש עוד מספיק הבדלים בין התשובות כיע"ש. אותי מטרידה שאלה אחרת. בשני המקורות נוסף אחר החתימה 'בשולי הגליון' כמנהג רע"א, אך בכל מקור מובאת הערה על סוגיא אחרת לגמרי?

בהחלט מרתק אם יימצא השימוש "שם יורש" לפני רבי עקיבא איגר
לא הצלחתי לחפש בפרוייקט השו"ת, כי צריך לנטרל את המלה שם בקמץ
אבל יש את זה כמה פעמים בספרים של רע"א

[הגהמ]

נדמה לי שסוגי השינויים בתשובה זו מראים בעליל שאין כאן עריכת עורך בכלל. לדעתי (הענייה/הקלושה) אין מנוס מלומר שכמות הוואריאציות (רב השוני על ההתאמה) ואופיים (לרוב אותם דברים במילים אחרות) מצביעים על העובדא שאחרי שכתב הגרעק"א המכתב המקורי חזר וכתב עוד העתק לעצמו, ומטבע הדברים שהכותב עצמו כשכותב אותם דברים ב' פעמים שומר הענין ולא המילים, ומצוי שבפעם השני יוצא הדברים מלוטשים ומקוצרים יחסית.

אם אין ראיה לדבר זכר לדבר, ראו כאן: https://www.kedem-auctions.com/he/node/15156

[אליהו סולוביציק]

שו"ת רע"א הרב גשטטנר סימן קכא

מ"ש עוד ש"ב הרב נ"י על דבריי דאיתא בהדיוט בקנין אגב קרקע, דא"כ נימא ג"כ דיכול להקדיש פירות דקל דאיתא בהדיוט דקל לפירותיו.
באמת בתוס' ב"ב (דף קמ"ח) כ' לדמות אגב קרקע לדקל לפירותיו, אבל אינו מכרח דיסבור כן המאור, החילוק ברור וניכר מאוד, דבדקל לפירותיו אין הקנין נתפס על הפירות, רק דמכח דצמיחת מקום פירות שלו, ממילא גדלו הפירות ברשותו וכן בעבד לקנס בפ"ד דגיטין [דף מ"ג ע"א] לענין זה הוי העבד שלו דהוי כהורג עבד שלו וממילא מגיע לו הקנס, אבל עכ"פ אינו במציאות להתפס הקנין על הפירות בעצמותם, משא"כ בקנין אגב קרקע אף דהוא מכח אגב דבר אחר, מ"מ הוא עניין קנין על החוב בעצמותו.

שו"ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא סימן קמה
מ"ש ש"ב מעכ"ת ני' על דברי דכיון דאיתא בהדיוט להקנות מלוה אג"ק =אגב קרקע=. אמרינן לגביה אמל"ג =אמירתו לגבוה= כמסהל"ד, דא"כ במקדיש פירות דקל נימא כיון דאיתא בהדיוט ע"י דקל לפירותיו.
באמת בתוס' ב"ב (דף קמ"ח) כתבו לדמות כן קנין דאג"ק לקנין דפירות דקל מכח דקל לפירותיו עיין שם, אבל מ"מ אינו הכרת /הכרח/ דיסבור כן הרז"ה, והחילוק י"ל דבדקל לפירותיו אין הקנין חל על הפירות, אלא דמכח דקל שלו, הוי כגדלו בדקל שלו, אבל עכ"פ לא משכחת התפסת קנין על הפירות, משא"כ בקנין אג"ק הקנין נתפס על המטלטלין בעצמ' י"ל דקנין הוי כמו שאר קניני' ומקרי איתא בהדיוט.

החילוק הפך מברור וניכר מאד, ל"יש לומר" והוא קוצר באופן שלא מובן

דרוש פתרונים

[שש ושמח]

אין שום משמעות לשינוי. מה שלא הדפיסו "והחילוק ברור וניכר מאד" הוא משום כבוד הרב השואל. והנוסח במהדו"ק אין מובן וברור יותר ממנו.
ולא הבנתי איזה מקום יש לטענות אחר הידיעה ששו"ת הגרע"א מהדו"ק נדפס בחייו?

[אליהו סולוביציק]

אין שום משמעות לשינוי. מה שלא הדפיסו "והחילוק ברור וניכר מאד" הוא משום כבוד הרב השואל. והנוסח במהדו"ק אין מובן וברור יותר ממנו.
ולא הבנתי איזה מקום יש לטענות אחר הידיעה ששו"ת הגרע"א מהדו"ק נדפס בחייו?

החילוק הברור והניכר הוא נגד התוס' ללא קשר לרב השואל

[שש ושמח]

אם כך בכלל לא מובן מה אתה רוצה. ברור שבהדפסה יש להקפיד מאד על כבודם של בעלי התוס'.

[פייביש אופטובסקי]

השערה אישית:
ר' עקיבא איגר שלח את תשובתו לשואל, ולאחר ששלח, שיכתב מזכרונו את תשובתו אשר כתב לשואל.

[מה שנכון נכון]

לרעק"א היו 'מעתיקים' שהעתיקו התשובה לפני שנשלחה. דבר שהיה מצוי מאד וידוע גם מגדולים אחרים (ונעשה בד"כ ע"י תלמיד/קרוב משפחה). בנד"ד נזכרו במפורש בהקדמת השו"ת, ושיתכנו טעויות שנגרמו על ידיהן כהחלפת שם מקבל התשובה, ע"ש.
ואולי דין גרמא של החילוף המשונה (שצינתי לעיל) בהערה האגבית ש'בשולי הגליון' בין הנדפס במהדו"ק לזה שבשו"ת רנ"ג, כי כנראה המעתיקים החליפו בין המכתבים, ומסתמא לא ראו צורך לדקדק כ"כ בהערות כאלו לשייכן דוקא למכתב המקורי.
עוד מובא שם בהקדמה ממכתב רעק"א לבניו לשים לב על הכפילויות בענין, כי לפעמים השיב כמ"פ על אותו ענין, ואין טעם לכפול הדברים בשלמות, רק לספח התוספות אם ישנן. עכ"ד. וגם דבר זה יכול להסביר חלק מהשנויים, כי במקרה שכתב רעק"א במקו"א על אותו ענין יותר בהרחבה ובהסבר, שלבו בניו את הקטע ההוא בתוך התשובה, ולכן יתכנו שנויים מהמכתב המקורי.

[אליהו סולוביציק]

השבת התחדש לי כמה דברים
א. מי שהיה אחרי על עריכת התשובת לדפוס היה ר' אברהם ואילו ר' שלמה היה קשור להדפסה. כך כותב הרב גשטטנר.
ב. רע"א הכין השמטות לתשובות הנדפסות מהדורה קמא. וזה לא נמצא בידינו. גם זה ראיתי אצל הרב גשטטנר.
ג. שנמצא תכריך התשובות כפי שהם נמסרו לידי המדפיסים עם הוראות למדפיסים. זה היה שייך להרב נחמי ציטרון. זה ראיתי בהקדמה לשו"ת רע"א החדשות.
ד. ישנם עשרות תשובות הם יש שינויים והשמטות, וכל זה הודפס במקומות שונים והכל מרוכז בשלשת כרכי שו"ת רע"א (הכחולים) אינם כרגע תח"י לציין מדפיס...) רוב ההשמטות הם דברים הנוגעים לעניינים אחרים, וזה אפשר לראות כהרחבה לדברי רע"א לחבר בין תשובות שהכל יהיה במקום אחד. יש גם השמטה של פלפול.

מה שיכול לתת הבנה טובה יותר על המתרחש, זה לראות את התכריך כתבים שנמסרו על ידי בניו למדפיסים. כך גם נוכל לדעת איזה מהשינויים הם ההבדלים בין התשובה שנשלחה לבין התשובה שהועתקה, ואיזה מהם היו שיקולי עריכה של הבנים.

האם יש לאחד מחכמי הפורום מה לסייע בעניין זה מבחינה מקצועית?

[מה שנכון נכון]

על נקודה א ראה באשכול הקודם.
וע"ע בהקדמת השו"ת במכתב רעק"א האחרון (מתמוז צ"ד). ודו"ק.

[אליהו סולוביציק]

על נקודה א ראה באשכול הקודם.
וע"ע בהקדמת השו"ת במכתב רעק"א האחרון (מתמוז צ"ד). ודו"ק.

אכן התייחסת לזה שם. מרוב בהילות בקריאות הבוז באשכול הקדום, לא שמתי לב לדבריך. גם על אות ד התייחסת שם באשכול.
על העייןן היטב... ודו"ק
אין הספרים כעת תח,י אם תוכל להסביר את עצמך.

[מה שנכון נכון]

על נקודה א ראה באשכול הקודם.
וע"ע בהקדמת השו"ת במכתב רעק"א האחרון (מתמוז צ"ד). ודו"ק.

אכן התייחסת לזה שם. מרוב בהילות בקריאות (הבוז) [צ"ל המחאה] באשכול הקדום, לא שמתי לב לדבריך. גם על אות ד התייחסת שם באשכול.
על העייןן היטב... ודו"ק
אין הספרים כעת תח"י אם תוכל להסביר את עצמך.

במכתב ההוא רעק"א כותב לבנו ר"ש שקבל את הקונטרסים הנדפסים ששלח ר"ש אליו, ומצא שם טעות בשאילת שלום שבתשובה אחת, שכן ע"פ הזכור לו היה זה בנו של אותו נמען, ושבל"נ (! חשיב זה כדבר מצוה) יכתוב לבנו ר"א שיזהר לעתיד שלא לטעות בזה. עכ"ד. ובנו ר"א השיב במוסגר שאי"ז אשמתו אלא אשמת המעתיקים הראשונים. ע"כ. ויש שם עוד בעניני ההדפסה. ומשמע שר"א ערך ור"ש הדפיס.
גם במכתבים הקודמים כשכותב לבנו ר"א מדבר רעק"א על עריכת וסידור תכריך הכתבים, ועל התארים במכתב. ולבנו ר"ש על סידורם כסדר הטור, ועל הכותרת פסקים/כתבים, ועל הדפוס הנאה וכו'. כאשר יראה הרואה.
אין מכ"ז ראיה מוחלטת שלא עסק ר"ש כלל בעריכה. אך זו המשמעות הפשוטה עד שיוכח אחרת.

[ספרים וועלט]

ראיתי תשובה מסוימת של הגר"ע איגר זי"ע (שכחתי את הסימן, זו במהדורה תנינא ומופנה לדיין דק"ק ליסא בענין "חק תוכות" בספר תורה) שיש אותה תשובה עצמה בשילוב דברי השואל בתוך התשובה עצמה כאילו אלו היו דברי רעק"א זצ"ל עצמו.
אין לי תמיהה כל כך בגלל שעל כמה מהדברים יש מענות של רעק"א. אבל כמדומה שמקובל להביא ציטוט ועליו לכתוב את המענה והתגובה. כאן בתשובה זו המשוכתבת נראה כמו שהכל נכתב ע"י הגרעק"א בלבד.