יסודות ועקרונות פרשנות התלמוד - מהר"י ענבל

[עושה חדשות]

סליחה על הבורות. על איזה תוספות החזו"א מדבר בבבא קמא כ"ג? (אין לי בבית חזו"א.)

יתכן שזה טעות והכוונה לתו' סנהדרין ע''ז א'.

חזו''א ב''ק ב-ב.png (26.98 KiB) נצפה 5417 פעמים

[פרי יהושע]

אני רוצה לעלות כאן עוד אבחנה פשוטה מאד שאיני מבין איך נשמטה לכאורה מהכותבים כולם:

החילוק הבסיסי הקודם בין האישים החזון איש והגר"ח, לפני השקפת עולם, סגנון אישיות, ועוד, הייתה בעיקר קודם במה שנקרא משלח היד, הלא הגר"ח היה ביסודו ראש ישיבה בנו של ראש ישיבה, ובספרו הוא מתווה בעיקר שיטת לימוד, ובכך ראה את עיקר ענינו בעולם, על רקע התקופה לתת דרך חדשה / ישנה למען היות כלי מלחמה בידי בני הישיבות רציונליזים כנגד הרציונליזים שהציעה ההשכלה המאוחרת.

לעומת כן רעו הלא היה בעיקר לומד וכמובן בסוף או גם בדרך פוסק, וככזה אין בשיטתו משום התווית דרך, סגנונו הוא עצמאי, בוודאי גם הוא על רקע התקופה, הוא נצרך להביע דעתו ולתת ליבו לשינויים שקורים, ולנסות לבאר, וליישם את המשך הרצף של התושבע"פ והרלבנטיות שלה בזמן תמורות, עכ"פ מה יש להשוות?.

אתייחס כאן בהקשר זה להערה אחת (מס' 13) של הרב יהושע ענבל, באשר לדרך הלימוד בישוב הישן בירושלים. מדבריו נשמע כי הישוב הישן היה בשעתו מעין עיירה קטנה שלא היה לה מבוא ודרך להתפתחות הלימוד באירופה. האמת שלא מינה ולא מקצתיה, כי כאמור כל הדרכים והשיטות הינן תגובות להשכלה, והיכן שלא הוצרכו לתגובות אלו, באופן טבעי למדו לפי הסגנון הישן, ודבקו בתורת רבם הגר"א וליותר מכך לא הוצרכו, ואמנם רבים הם היו הגאונים חכמי התורה בישוב הישן של מעלה, וחדשנים לא פחות מבחינת היישום והדקדוק בהלכות, וכן בישוב הארץ ובכלל במה שהיו עצמאים בהילוכם יותר מרעיהם בני ליטא, ואינם צריכים לדידי ולדכוותי, באשר חפים הם מביקורתו חסרת ההשראה של הרב יהושע ענבל.

[שומע ומשמיע]

ממש לא אהבתי את הקטע על אנשי ירושלים.

[פלוריש]

לעומת כן רעו הלא היה בעיקר לומד וכמובן בסוף או גם בדרך פוסק, וככזה אין בשיטתו משום התווית דרך

אני דווקא התרשמתי אחרת. בהרבה מההתכתבויות של החזון איש הוא לא רק מחזק את דעתו וסותר את דברי החולקים, אלא 'מחנך' אותם - מהי סברא לא ישרה לדעתו, מהי דרך מסוכנת בהנהגת ציבור, כיצד נכון ולא נכון לשקול דעות בין הפוסקים ועוד. ולא רק בהתכתבויותיו עם אברכים צעירים (אז), כמו ר' חיים גריינמן ור' שלמה זלמן, אלא גם עם בני גילו ואפילו עם רבנים גאונים ומפורסמים שהיו גדולים ומנוסים ממנו.
היתה לחזו"א תודעה עצמית של מי שמחזיק באמת (לאו דווקא דרך חדשה אבל אולי האיזונים הנכונים) ומתחיל לזרוח כמנהיג, הן בהלכה והן בהשקפה והן בהתנהלות הציבורית.

[ישא ברכה]

אני רוצה לעלות כאן עוד אבחנה פשוטה מאד שאיני מבין איך נשמטה לכאורה מהכותבים כולם:

החילוק הבסיסי הקודם בין האישים החזון איש והגר"ח, לפני השקפת עולם, סגנון אישיות, ועוד, הייתה בעיקר קודם במה שנקרא משלח היד, הלא הגר"ח היה ביסודו ראש ישיבה בנו של ראש ישיבה, ובספרו הוא מתווה בעיקר שיטת לימוד, ובכך ראה את עיקר ענינו בעולם, על רקע התקופה לתת דרך חדשה / ישנה למען היות כלי מלחמה בידי בני הישיבות רציונליזים כנגד הרציונליזים שהציעה ההשכלה המאוחרת.

לעומת כן רעו הלא היה בעיקר לומד וכמובן בסוף או גם בדרך פוסק, וככזה אין בשיטתו משום התווית דרך, סגנונו הוא עצמאי, בוודאי גם הוא על רקע התקופה, הוא נצרך להביע דעתו ולתת ליבו לשינויים שקורים, ולנסות לבאר, וליישם את המשך הרצף של התושבע"פ והרלבנטיות שלה בזמן תמורות, עכ"פ מה יש להשוות?.

אתייחס כאן בהקשר זה להערה אחת (מס' 13) של הרב יהושע ענבל, באשר לדרך הלימוד בישוב הישן בירושלים. מדבריו נשמע כי הישוב הישן היה בשעתו מעין עיירה קטנה שלא היה לה מבוא ודרך להתפתחות הלימוד באירופה. האמת שלא מינה ולא מקצתיה, כי כאמור כל הדרכים והשיטות הינן תגובות להשכלה, והיכן שלא הוצרכו לתגובות אלו, באופן טבעי למדו לפי הסגנון הישן, ודבקו בתורת רבם הגר"א וליותר מכך לא הוצרכו, ואמנם רבים הם היו הגאונים חכמי התורה בישוב הישן של מעלה, וחדשנים לא פחות מבחינת היישום והדקדוק בהלכות, וכן בישוב הארץ ובכלל במה שהיו עצמאים בהילוכם יותר מרעיהם בני ליטא, ואינם צריכים לדידי ולדכוותי, באשר חפים הם מביקורתו חסרת ההשראה של הרב יהושע ענבל.

א. האם רצונך לומר שלחזו"א לא היתה שיטתיות בלימוד התורה?? לדעתי ממש לא, ניכר שהחזו"א סלל לו דרך ברורה, אולי הוא לא סלל אותה לרבים אלא לעצמו, ורק בהמשך חייו אורו זרח לרבים, אבל ברור שהוא בעל קו שיטתי מאד מוגדר. הדגל שלו היה השימוש בההגיון האנושי/הטבעי, השימוש באינטאוציה טבעית, גם ביחס לתפיסת מושגים תורניים, גם ביחס להבנת הרבה מהסברות, מיעוט השימוש בדינים שבשכלינו הם שיררותיים, הן ביחס לצורת הכתיבה התורנית (אי העמסת כוונת יתר בדברי חכמים), ועוד. דוקא לדעתי שיטתו של החזו"א היתה הרבה יותר רחבה ומקיפה תחומים תורניים מאשר הגר"ח שהתמקד בתחומי חשיבה תורנייים מסוימים יותר. [למרות שכפי שציין הרב ענבל ר' חיים בספר פשוט נותן דוגמית מכל נושא בש"ס ומטעים את סגנונו].

ב. ביחס לאנשי ירושלים. הישוב בירושלים סבל יחסית למקומות ישוב באירופה ובמזרח, מקשיים הרבה יותר גדולים, קשיי התקלאמות והתפתחות, עניות קשה, ועוד, וכתוצאה מכך היתה ירידה דרסטית בהיקםפי לימוד התורה. גם החלוציות באה הרבה על חשבון דברים אחרים. כמו"כ בישוב עוד נשארו כמו שהיו בימי הגר"א בלי ישיבה מסודרת ואם חבורת פרושים בבית כנסת, והלימוד עוד לא היה מאורגן ומסודר. ודאי שהיו גדולי תורה חסידי ירושלים, [ואגב, שים לב הרבה מהם עלו עוד מליטא כך] אבל אין ספק שבאותם שנים ירושלים לא היתה מרכז התורה. ורק אח"כ כר' שמואל סלנט הקים את עץ חיים אז עולם התורה החל להיבנות באופן משמעותי בא"י. כך שיש צדק בדבריו.

[דורשי יחודך]

האם יש איזה מקור לתזה הזאת שהגר"ח המציא את דרך לימודו כדי להגן מפני ההשכלה?
האם לא חשב שכך לומדים, ושדרכו היא היא האמיתית?
לולא ההשכלה, היה לומד בצורה אחרת?

אפשר לפרש את ההשגחה העליונה מדוע דווקא אז זרח אורו של דרך זה, אבל מהכ"ת שהגר"ח היה עסוק בזה?

אני חשבתי לתומי ששניהם זיע"א, הגר"ח והחזו"א, עסקו בתורה לפי כוחותיהם ודרכיהם שניתנו להם מן השמים, ולכל אחד מהם יצא מה שיצא.

[פרי יהושע]

[quote="ישא ברכה"]

א. האם רצונך לומר שלחזו"א לא הייתה שיטתיות בלימוד התורה?? לדעתי ממש לא, ניכר שהחזו"א סלל לו דרך ברורה, אולי הוא לא סלל אותה לרבים אלא לעצמו, ורק בהמשך חייו אורו זרח לרבים, אבל ברור שהוא בעל קו שיטתי מאד מוגדר. הדגל שלו היה השימוש בההגיון האנושי/הטבעי, השימוש באינטאוציה טבעית, גם ביחס לתפיסת מושגים תורניים, גם ביחס להבנת הרבה מהסברות, מיעוט השימוש בדינים שבשכלינו הם שיררותיים, הן ביחס לצורת הכתיבה התורנית (אי העמסת כוונת יתר בדברי חכמים), ועוד. דוקא לדעתי שיטתו של החזו"א היתה הרבה יותר רחבה ומקיפה תחומים תורניים מאשר הגר"ח שהתמקד בתחומי חשיבה תורנייים מסוימים יותר. [למרות שכפי שציין הרב ענבל ר' חיים בספר פשוט נותן דוגמית מכל נושא בש"ס ומטעים את סגנונו]. ברור שלא הייתה כוונתי שלחוז"א לא היה סגנון בהחלט היה לו סגנון מקיף ביותר, ושיטה שלימה, אבל נטיתו הסברתית הייתה מבולעת ולא מודגשת הוא לא התכוון שילכו בעקבותיו, רק בעמל התורה ורדיפת הפשט, לעומת כן הגר"ח, בא להנחיל שיטת לימוד בפירוש ויחי ההבדל הגדול.

ב. ביחס לאנשי ירושלים. הישוב בירושלים סבל יחסית למקומות ישוב באירופה ובמזרח, מקשיים הרבה יותר גדולים, קשיי התקלאמות והתפתחות, עניות קשה, ועוד, וכתוצאה מכך היתה ירידה דרסטית בהיקפי לימוד התורה. גם החלוציות באה הרבה על חשבון דברים אחרים. כמו"כ בישוב עוד נשארו כמו שהיו בימי הגר"א בלי ישיבה מסודרת ואם חבורת פרושים בבית כנסת, והלימוד עוד לא היה מאורגן ומסודר. ודאי שהיו גדולי תורה חסידי ירושלים, [ואגב, שים לב הרבה מהם עלו עוד מליטא כך] אבל אין ספק שבאותם שנים ירושלים לא הייתה מרכז התורה. ורק אח"כ כר' שמואל סלנט הקים את עץ חיים אז עולם התורה החל להיבנות באופן משמעותי בא"י. כך שיש צדק בדבריו.

כל מה שאתה אומר נכון, אמנם אם להתייחס לעולי ליטא, הלא כולם עלו מליטא מה זה משנה באיזה שלב, ובהתייחס למאמרו של הרב ענבל, הלא הוא מתייחס גם לתקופה של אחרי הקמת עץ חיים, ולדעתו לא זרחה עליהם אורה של החכמה וזה לדעתי לא נכון ולא אמת, היה להם את היחודייות שלהם ואינם צריכים להתבייש מול אף אחד, אפי' מה שהיו יותר בעלי דקדוק יותר בעלי קבלה ועוד דברים שקיבלו מהספרדים גם מאפיין אותם, איני אוהב את הציונים האלה צריך להקיף העניין בכללותו ולקבל רושם שלם על כל חלקיו.

[עפר לרגלם]

האם יש איזה מקור לתזה הזאת שהגר"ח המציא את דרך לימודו כדי להגן מפני ההשכלה?
האם לא חשב שכך לומדים, ושדרכו היא היא האמיתית?
לולא ההשכלה, היה לומד בצורה אחרת?

אפשר לפרש את ההשגחה העליונה מדוע דווקא אז זרח אורו של דרך זה, אבל מהכ"ת שהגר"ח היה עסוק בזה?

אני חשבתי לתומי ששניהם זיע"א, הגר"ח והחזו"א, עסקו בתורה לפי כוחותיהם ודרכיהם שניתנו להם מן השמים, ולכל אחד מהם יצא מה שיצא.

עניין זה שדרכי הלימוד נוצרו כתגובה להשכלה הוא הכל מבית מדרשם של חוקרי החרדים בראשות יעקב כץ, המחפשים בכל פעולה שעשו החרדים אי פעם תגובה למה היא, ואין קץ להבלים
- והרי ממ"נ אם יש תוכן אמיתי בלימוד הזה למה להניח שהצריכו אותו כתגובה למשהו, אולי פשוט ככה חשבו, מלבד שכמובן זו עצירה של שעון ההיסטוריה שעה שרירותית, שהרי באותה מידה יכול להיות שמה שקרה בהמשך בעולם החילוני/משכילי הוא תגובה לחרדיות שבתורה הגיבה לרפורמה שהגיבה לאמנציפציה וכו' וכו' חד גדיא חד גדיא.

[ההוא גברא]

להיפך. הדרכים הללו נראו בזמנם מודרניות, ולכן היו צריכות את ההגנה של "אנחנו מלחמה בהשכלה". שאם לא כן היו קוראים להן "השפעת המודרניות על חשיבתם של תלמידי החכמים". אין לי ספק שכך טוענים כ"ץ וחבריו. (תא שמע שלמד בחברון טען במאמר היחיד שהקדיש לנושא שיש התפתחות הדרגתית מהרמב"ן ותלמידיו לפני יהושע והתומים לקצות וכו').

מי ילמדני בשאלה איך התחילה השיטה? לפי הטוענים שגם ר' איצלה מפונוביז' המציא אותה באותו זמן זה היה תהליך שלא קשור לר' חיים דוקא, וכנראה היה באויר בתי המדרש כששניהם גדלו. גם יש טוענים שהרוגאצ'ובר קרוב לזה.

אני איני מבין בזה, ומבחינתי זה פיתוח של דרך לימוד שנמצאת ברמב"ן ותלמידיו. (כמו ההסבר הידוע על ביטול חמץ שחידש הרמב"ן). ועובדה היא שבישיבות מרבים ללמוד דוקא אותם, ורבנו דוד שלא היה ידוע עד שנדפס נעשה בן לילה ספר בסיסי על פסחים. אנא הסבירו לי במה אני טועה.

[פרי יהושע]

האם יש איזה מקור לתזה הזאת שהגר"ח המציא את דרך לימודו כדי להגן מפני ההשכלה?
האם לא חשב שכך לומדים, ושדרכו היא היא האמיתית?
לולא ההשכלה, היה לומד בצורה אחרת?

אפשר לפרש את ההשגחה העליונה מדוע דווקא אז זרח אורו של דרך זה, אבל מהכ"ת שהגר"ח היה עסוק בזה?

אני חשבתי לתומי ששניהם זיע"א, הגר"ח והחזו"א, עסקו בתורה לפי כוחותיהם ודרכיהם שניתנו להם מן השמים, ולכל אחד מהם יצא מה שיצא.

עניין זה שדרכי הלימוד נוצרו כתגובה להשכלה הוא הכל מבית מדרשם של חוקרי החרדים בראשות יעקב כץ, המחפשים בכל פעולה שעשו החרדים אי פעם תגובה למה היא, ואין קץ להבלים
- והרי ממ"נ אם יש תוכן אמיתי בלימוד הזה למה להניח שהצריכו אותו כתגובה למשהו, אולי פשוט ככה חשבו, מלבד שכמובן זו עצירה של שעון ההיסטוריה שעה שרירותית, שהרי באותה מידה יכול להיות שמה שקרה בהמשך בעולם החילוני/משכילי הוא תגובה לחרדיות שבתורה הגיבה לרפורמה שהגיבה לאמנציפציה וכו' וכו' חד גדיא חד גדיא.

במחילה אינך יודע מה אתה שח, לא חוקרים ולא נעלים, שמעתי כך מאנשים גדולים ביותר הרבה לפני החוקרים שאתה מביא שאת שמם לא ידעתי, וגם בלי זה הדבר ברור לכל מבין ויודע בהלכי רוח.

והעניין עצמו, אין ספק שחלק מתהליך ההשכלה שהתחיל בעולם מזמן הרנסנס לא פסח על העולם התורני, ורואים גם את השפעותיו על הרמח"ל ובני דורו, החזרה לראשונים, היא גם חלק מהסגנון שהיה לראשונים שחיו במקום ובתקופה שהיה לו יותר חיבור לדרך זו, דהיינו פחות פלפול ויותר התמקדות בחילוקי שכלתנים, וכן גם עצם החזרה למקורות היא מסממני התקופה.
אין ספק שאדם לא יושב יום אחד בהיר וממציא שיטה, שיטה היא תוצאה של תהליכים עמוקים בחשיבה האנושית, וכחלק מסממני התקופה לאחר ספרים כהמשנה למלך רעק"א מחנ"א וכו', ואחר בית הלוי וכדו', הגיע תור שיטתו של הגר"ח, והיו שלקחו את זה קדימה באותו דור ממש, כהגרש"ש שלא היה תלמידו של הגר"ח כמו שאומרים רבים אלא בן דורו, הגר"ח התנגד לשיטתו, ראה בה סיכון ועזיבה של הדרך המסורתית, עכ"פ החיפוש אחר השורש הניתוח האנליטי, בא כתשובה להשכלה, אין ספק בדבר, וכך הוא אכן היה.
(יותר מרוכב בעניין זה הוא החזון איש אבל לא אכנס לזה הרגע).

[דורשי יחודך]

הרב פרי יהושע:
יש כאן שתי שאילות: א' האיך התפתחה דרך לימוד מסויימת, ב' מה הניע את המפתח את הדרך.
כתבת שהגר"ח פיתח והפיץ את שיטתו בכוונה מכוונת כדי להגן מפני ההשכלה. על זה אני שואל מנין לך.
כעת אתה כותב על ענין אחר לחלוטין, שיתכן מאד וההתפתחויות בעולם הכללי השפיעו על החשיבה התורנית, ודרך הגר"ח נולדה מתוך השפעה זו (גם אם הוא עצמו לא היה מודע לכך). או שכן או שלא, אבל אין לזה שום קשר לנדון הראשון.
האם חלפה בראשו של הגר"ח, "עלי לעשות משהו כדי להגון מפני ההשכלה?" צריך ראיה והוכחה לטעון שכן. אני דווקא לא מאמין שכן, אין לי ראיות להיפך, אבל דבריו דווקא נותנים את הרושם שהוא האמין שהוא עוסק בתורה לאמיתתה בלי שום מניע חיצוני.

[ההוא גברא]

ליתר דיוק צריך להבחין:
א. השיטה נפוצה בגלל שהמון הלומדים קיבלו אותה. ואם לא היו מקבלים אותה לא היו מעיינים בספרו וכמו ספרים רבים אחרים. למה קיבלו? גם את זה אפשר להסביר בכמה אפשרויות: א. היא התאימה לצרכי הדור, אלי בגלל שהלומדים הושפעו מהמודרנים. ב. הגר"ח היה מסביר גדול ולכן תלמידיו בוולוז'ין קיבלו ממנו והפיצו לאחרים.
ב. חוץ מזה צריך להסביר איך הגר"ח שהוא ומשפחתו היו נגד המודרנים חידש שיטה כזו שדומה לחשיבה מודרנית. הרי הוא היה האחרון שיהיה מושפע מחכמות חיצוניות. איך תגיע אליו ההשפעה.

ואני מחכה לתשובותיכם.

[נהר שלום]

תגובות מחה"ס "יסודות ועקרנות פרשנות התלמוד" להערות הרב יהושע ענבל, הופיעו בירחון האוצר ז' viewtopic.php?f=7&t=31425&start=80#p394361.

[קראקובער]

זה ארוך מהגלות, אפשר לסכם את זה במשפט אחד (סליחה על הפשטות) שכתב החתם סופר: רוב הפילפולים שקר ורוב הדוחקים אמת, החזון איש הרבה פחות מבריק מר' חיים אבל יותר אמיתי.

(זה ממש עלבון כלפי רבי חיים לטעון שהוא המציא דרך לימוד כדי לחזק ידים רפות וכאילו הקדים במאה שנה את תנועת בני תורה ומחנה קיץ של יצחק אלחנן שמאלה ודומיו)

[קו ירוק]

מי שאומר שר' חיים פחות אמיתי, אות הוא כי לא נגע אל נוגה עמקותו המתוקה והאמיתית, ובחושך ישב מעודו.
ובכלל כל הפלפולים הללו אודות 'שיטות' ראוי להם להיות בסל המחזור, ולשבת וללמוד תלמיד מרב, ולהיות מפרה בעצמו גפ"ת ופוסקים..

[ידוע תדע]

למי יש את המאמר הנל

[נהר שלום]

למי יש את המאמר הנל

תוכל להוריד כאן http://forum.otzar.org/download/file.php?id=48170

[ידוע תדע]

תודה רבה

[בריה נמוכה]

עתה י"ל מהדורה נוספת
בשם "מבריסק עד קוסבה" - יסודות ועקרונות בפרשנות התלמוד