פולמוס העופות תשע"ז

[ברזלים]

חלק א מהמאמר בתרגום:
ברקל

ואת ברקל BANTAMS
על ידי: יאן Schaareman. צילומים של רנה ואן דה קרקהוף.
הברקל הוא זן קל, אם כי גדול למדי. עם מסומם
סימונים הם ציפורים מושכות מאוד, המושכים את העין הן בחצר
ואת העט להראות. הם יכולים להיות כלואים בעטים, אבל הם מעדיפים freerange, כך הם שמרו על בתי חווה בלגיים
מאז ימי קדם.
הִיסטוֹרִיָה
תרנגולות בסגנון בראקל נשמרו על ידי חקלאים בלגים במשך מאות שנים. אלה
ציפורים לעתים קרובות היו צריכים להיות עצמאיים והם היו לעתים קרובות נטוש. מטבע הדברים
רק הציפורים החזקות ביותר שרדו. רשומות מ לאחור ככל 1416,
לתאר מגוון עוף מקומי ליד הכפר בראקל. הם האמינו
הובאו בלגיה בימי הביניים על ידי הצלבנים והם
כנראה קשור לעופות הפיאומי, אשר עדיין קיים במצרים עד עצם היום הזה.
בשנת 1850, את Brakels היו די מגוונים למדי ולא מדים במיוחד. הֵם
היו רק ציפורים שחורות ואפורות עם תערובת של כל מיני סימנים. במהלך זה
בזמן, אחרים עופות ברקל סוג היו מפותחים לאורך האזור
שורות, כגון:
העוף של זוטגם - מראה דמוי ברקל עם נוצות שחורות בצבע ראש.
עוף של נדברקאל - בשר כבד מסוג בראקל.
עמק קמפיין - בראקל בהיר יותר, בעיקר באזור קמפן / קמפיין.
עוף צ'אם - גם מקמפן, עם עיניים אדומות כתומות.
העוף של קורטרייק - בראקל קצר רגליים בעל חמש אצבעות.
תרנגולות הבשר של בראקל נבעו על אדמת החימר הכבדה של פלנדריה
בבלגיה, בגרמניה ובצרפת שם הגזע נכתב כ
"בראקל" אבל בהולנד הוא מאוית "Braekel" אחרי
הוועדה הסטנדרטית ההולנדית שינתה את האיות ל"ישן "
שפה הולנדית. בבלגיה כל השמות עם 'א' הם עכשיו
מאוית רק עם 'a' ורק מועדון ברייקל הבלגי עדיין
שומרת את השם הישן על הלוגו של המועדון שלה.
בעוד הקאמפינה - עוף קל יותר וארוך יותר - מקורו בעניים

קרקעות חוליות עם מזון טבעי מוגבל.
מכל אלה זנים משנה רק שניים
שגשג -
בראקל
ו
ה
קמפין. מאוחר יותר, בבלגיה, שני אלה
זנים בסופו של דבר הפך רק אחד
גֶזַע.
לאחרונה, עופות Zottegem ו
עוף צ'אם ניצלו
הכחדה על ידי כמה משוגעים ייעודי
מקומץ ציפורים מקוריות בלבד.

מעל: ברקל כסף ב -1890.

ב- Het Vlaamsch Neerhof, מס '92 (1895) - מגזין עופות בלגי - אוגוסט. ואן
שפיברוק תיאר את ה"ברקל" והשווה אותו לקמפיין הקטן. כתוב
בשפה ההולנדית / בלגית העתיקה, המאמר מתייחס למאמר קודם
מגזין סמכותי Chasse et Pche. הקאמפינה היתה אמורה להיות טובה יותר
שכבה, אבל בראקל היה ברודי טוב יותר. האפרוחים של בראקל יכולים להיות
מפושט במהירות ובקלות, ומספק בשר משובח רק כאשר ארבעה או חמישה
חודשים.
למטה תראה כמה מהתמונות שהמחישו את הכתבה בספר הזה
מגזין.

משמאל: נוצה תרנגולת
(קמפיין), לראשונה
הזוכה בפרס בשנת 1922.

בשנת 1926 הבלגי הלאומי
עוֹפוֹת
הִתאַחֲדוּת
רשמית
בשם
ה
גֶזַע
'קמפשי בראקל'. ואז פנימה
1962 הם פשוטים
שם לברקל. בשנת 1927,
האמן הבלגי המפורסם
רנה דלין היתה יפה
ציור של הברקל
עדיין עומד היום כקנס
דוגמה לגזע.
לְהַלָן:
ה
תֶקֶן
ציור של הברקל על ידי
דלין, 1927.
בבלגיה, בגרמניה ובצרפת שם הגזע נכתב כ
"בראקל" אבל בהולנד הוא מאוית "Braekel" אחרי
הוועדה הסטנדרטית ההולנדית שינתה את האיות ל"ישן "
שפה הולנדית. בבלגיה כל השמות עם 'א' הם עכשיו
מאוית רק עם 'a' ורק מועדון ברייקל הבלגי עדיין
שומרת את השם הישן על הלוגו של המועדון שלה.

[גם זו לטובה]

אשכול כ"כ גדול, ודברי החכמה מועטים, חבל.
לדעתי אפשר לפתוח אשכול חדש, ולהשאיר את האשכול הישן לדברי הבל רכילות וכד'.

אין עתותי בידי, ובכל אופן כמה הערות בקצרה ע"פ מה ששמעתי והבנתי:
א. הכתוב לעיל בדעת הגר"נ קופשיץ- שקר.
ב. התרנגול שהיה מצוי בארץ הוא הבלאדי הדומה לברקאל והשוחטים שהעידו בפני רבני ב"ב ראו את הבלאדי ולא הברקאל, ברם מסתבר שלא צריך מסורת על כל שינוי קטן.
ג' שמעתי טוענים שבבלגיה והולנד אוכלים את הברקאל שנים רבות. - מהראוי לברר את נכונות השמועה.
ד' במכתב רבי ב"ב מבואר שדעתם שהברקאל לא צריך כלל מסורת בגלל שלא נחשב ששונה מסתם תרנגול שמוחזק כטהור, וכל עדוית השוחטים אינם אלא לרווחא דמילתא.
ה' סקירת הפולמסים בעופות- ראה ישורון יד
ו' בענין כשרות עופות דידן, לא ברור מספיק מה המציאות, וגם לא ברור מה השינוי המצריך מסורת חדשה, ברם מאחר שבגמ' מבואר שיש תרנגול בר שהוא עוף טמא, יתכן שאין להתיר את כל משפחת התרנגולים, וצריך לברר מהו תרנגול הבר שאסרו חז"ל.
ז' צריך לברר האם תרנגולי הקרב מהמזרח הרחוק, דורסים.
ח' מסברא נראה שהשינוי בין הברקאל לתרנגול המוחזק כטהור, קטן מהשינוי בין התרנגולים שמהם מייצרים את התרנגולים לתרנגולים שהיו מוחזקים כטהורים, ולכן יש לתמוה על אותם האוסרים את הברקאל ומכשירים את תרגולים דידן.

[ברזלים]

מתוך ויקפדיה באנגלית (בתרגום):


ברייקל או בראקל הוא אחד מגדלי התרנגולות האירופאיים. ההיסטוריה שלה היא משנת 1416, כאשר הוזכרה כגזע עופות מוצלח של אזור בראקל, בלגיה. [5] יש גרסת בנטם של ברייקל.
שני טיפוסים ייחודיים של ברייקל הוכרו בעבר: הסוג הגדול שחי על אדמת חרס עשירה פלנדרס, וקל משקל מהשטח הפחות פורה, הקמפן. בשל הכלאה בין הסוגים השונים, הבחנה זו נעלמה, וכתוצאה מכך סוג אחד.

באנגליה, ארה"ב ואוסטרליה, עם זאת, עדיין ניתן למצוא צאצאים של בראמפל קמפיסה תחת השם הישן שלה "קמפיין". קמפיין התפתח בצורה שונה מהבראקל. ההבדל הבולט ביותר הוא נוצות תרנגולת של התרנגול ואת המשקל הנמוך.

שמות ישנים לגזע הם "השכבה היומיומית", "הצוואר הלבן האפור" ו"הנזירות חן ".

אוכלוסיית בראקל ירדה במהלך ואחרי מלחמת העולם השנייה והיא זן נדיר.

ברייקל הוא גזע קל; זין שוקל 2-2.5 ק"ג ותרנגות 1.8-2.2 ק"ג. [1] זין בנטם שוקל כ- 800 גרם ותרנגולות כ- 700 גרם. [6] גודל הטבעת הוא 18 מ"מ ו 16 מ"מ עבור זין בגודל רגיל תרנגולות, ו 13 מ"מ ו 11 מ"מ בהתאמה עבור bantams.

הדגם ישר התיל של נוצות צבע אחיד מוצק הצוואר האופייניים של Braekel. קיימות מספר גרסאות צבע, כאשר הזהב והשווי כסף הם הנפוצים ביותר.

הברקל אינו מעובד על בשרו, אלא רק על תכונות הביצה שלו. הגזע מסוגל לייצר 180 עד 200 ביצים לבנות בשנה.

[ברזלים]

מויקפדיה בצרפתית: (פה כתוב מפורש שהוא עבר הכלאות?)
ברייקל הוא אחד מגדלי העופות העתיקים ביותר באירופה, הוא כבר יהיה נוכח בשטח, כאשר יוליוס קיסר כבש את גאליה. היא במקור מאזור ברייקל בבלגיה.


כסף זין בראקל
תאריכים ההיסטוריים נעוצים לפחות 1416, מעשה של אותה שנה קובע את התנועה כי בעצם עופות Braekel בין Oudenaarde ו Nederbraekel. אותו מסמך קובע כי עוף זה היה קיים בארץ של אלסט, Zottegem, Grammont ו Ninove. כמו כן הוקם באמצע המאה הקודמת כמו בית הגידול של Braekel העוף היה מרובע הארכת גרארדסברגן אלסט, דרך Ninove, Dendermonde, גנט, Oudenaarde Ronse עם וו. לגזע היה אזור פיזור מצפון ומדרום. מצפון זה האריך את אנטוורפן קמפן והולנדית, ומדרום זה נכלל בתחום ליל Hergnies שבו עופות ולקח את השם "חן Hergnies".




כסף בוקל
ברייקל, תרנגולת גדולה המטופחת במרעה הפלמית העשירה, נעשתה קטנה וקלה יותר על האדמה הפחות פורייה. סוג שני זה עורר עימות בין החקלאים של המדינה הוחלט בשנת 1884, על הצעה של החברה "Avicultura" של Baardegem, ליצור שני גזעים שונים: עופות מותנים גבוהים ממשיכים להיות מיועד תחת השם "Braekel", כאשר הטבלנו "קמפיין", אלה בגודל קטן. רק בשנת 1888, עם זאת, מונוגרפיה רשמית עבור שני הגזעים פרפראזה על החלטה זו.

במקביל, Braekel פגש הצלחה גדולה בערוץ שבו מגדלים לקחת את הבעלות על גזע העופות שהם מכנים "שכבת היומיום". אבל זה בעיקר התכונות האסתטיות שלו שהם אוהבים והם במהירות להפוך עוף ראווה של החזית. באותו זמן, מעט מאוד Braekel יש עיצוב נכון. בתוך זמן קצר הצליחו המגדלים האנגלים להשיג זין עם נוצות עוף, כלומר רק הגמל היה לבן. זין אלו הזדווגו עם תרנגולות נורמליות מייד נתן עיצוב הרבה יותר טוב כי זה היה אוכף התרנגול הלבן שמנע יש תרנגולות ציור נכון של הנוצות. הם סוף סוף לגמרי בוטלו תרנגולים אוכף הלבנים ויצרו את "פאול קמפן" שהרמה בבימויו של פרסי פרסיבל עוגן בשנת 1899. האמריקנים גם לאמץ גזע, אבל לפי התקן אנגלית. בסביבות 1890 התעניינו בו הגרמנים ותרמו תרומה ניכרת לגרמניה.

[ברזלים]

בקשר לתרנגול בלאדי, לפי ויקיפדיה אין כזה זן, אלא הוא שם כולל למינים "מעורבים". ואולי מכך נבע הטעות של השוחטים שדימו הברקאל לבלאדי כי יתכן שראו במשך השנים כל מיני צורות של "הבלאדי", ולא שהיה לזה צורה אחת קבועה.

במזרח התיכון נהוג לכנות תרנגולים מגזעים מעורבים בכינוי "בלאדי", שפירושו "כפרי" בערבית. רבים טועים ומסווגים תרנגולי בלאדי כגזע נפרד, אך כאמור לא כך הדבר.

בשל העובדה שתרנגולי בלאדי הם תרנגולים "מעורבים", קשה לחזות את תכונותיהם, פרט לכך שהם לרוב חסינים ועמידים בפני מחלה במזרח התיכון. תרנגולי בלאדי נפוצים מאוד במזרח התיכון בכלל ובישראל בפרט.

עוד יש להוסיף שאם כל כך הרבה שוחטים ורבנים היום טועים לכא' ולא מבדילים בין המינים, זה רק מחזק הטענה שבכל הדורות לא חיפשו משהו זהה למה שהורגלו, ודו"ק.
אמנם בקונטרס מסורת העופות נראה שמנסה לטשטש העניין ואומר שאין כזה זן בראקל אלא הוא כינוי לצבע היפה של העופות, והוא הוא התרנגול הערבי המצוי. ולכא' לא דק.

[שמואל בן שחר]

ב. תסתכל אתה בתמונות של הבראקל שמופיעות במאמר שצרפתי - בעיקר בציורים העתיקים שמתארים את דמותו לפני דורותיים. ותאמר לי אתה האם אין זה נראה כמו תרנגול רגיל מהציורים שהכרנו בילדותינו.
ז"א. שבמבט רגיל, זה תרנגול רגיל. (יש עמדי גם תמונות מהעופות שהיו עליהם שאלות ומחלוקות, ורואים בעליל שינוי ניכר מהתרנגולים הרגילים. וכאן זה ממש נראה רגיל).

אולי תוכל להעלות את אותם תמונות שעמך?

[עמקן]

בעיה נוספת בעדות בשם הרב וואזנר, שגורמת לחשש שמא נתכוון לעוף דומה בצורתו שהיה באיזור ווינה, היא העובדה שכותבי דברי ימי זני התרנגולים כותבים שהעוף בראקל שימש תמיד לעוף מגדל ביצים - שהוא אכן מטיל סכום גדול מזנים אחרים - אבל לא לבשר, כיון שבשרו אינו טעים או מרובה במיוחד.

לא נכון. בעמ' 2 של קובץ הלועזי שהביא עתניאל בן קנז כתבו על הברקל שמיהר לשמן והיה בו בשר משובח כשהיה רק בגיל ד' או ה' חדשים.

[דרומי]

פלא קצת שבעידן של היום עדיין לא ראינו איזה סרטון מושלם בענין זה שיבהיר את כל הצדדים באופן של ראיה ממשית.

[קאצק]

לכאורה נראה שהעניין גמור, העדה, הרב לנדא , הרב רובין, כבר הודיעו שיש להכשיר את הכלים של אוכלי העוף הטמא.

.פורסם
bנכדו של מרן פוסק הדור הגר"ש ואזנר זצ"ל, הגאון רבי מרדכי גלבר אב"ד מונקאטש ב"ב בדרשה השבת אמר : זה שהעיז בחוצפתו לכתוב נגד המרא דאתרא הגרמי"ל לנדא (שזקני רבינו הגדול השבט הלוי אכל רק את העופות בכשרותו עד סוף ימיו) יחזקאל קפלן מכולל חזו"א הוא "אפיקורס" ! ! !

[שלמה בן חיים]

לכאורה נראה שהעניין גמור, העדה, הרב לנדא , הרב רובין, כבר הודיעו שיש להכשיר את הכלים של אוכלי העוף הטמא.
לפי מה שמתפרסם הגאון הרב קליין עומד לחזור בו.
.
נכדו של מרן פוסק הדור הגר"ש ואזנר זצ"ל, הגאון רבי מרדכי גלבר אב"ד מונקאטש ב"ב בדרשה השבת אמר : זה שהעיז בחוצפתו לכתוב נגד המרא דאתרא הגרמי"ל לנדא (שזקני רבינו הגדול השבט הלוי אכל רק את העופות בכשרותו עד סוף ימיו) יחזקאל קפלן מכולל חזו"א הוא "אפיקורס" ! ! !

פורים היום? אפיקורס חדש!!!!!!!!!!!! אחד מיג עיקרים להאמין שהברקאל טרף!!!!!!!!!!!!!! אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.
אלימות מילולית בדיון הלכתי, גורר את הדיון לדיון פוליטי מובהק. שם מתאים אלימות מילולית. לא בדיון הלכתי. אסור כבר לדבר ולהביע דעה?

[דרומי]

זה לא עצוב ולא מצחיק. זו מציאות שהוכחה כבר בעבר, וכדאמרי אינשי: בסרט הזה כבר היינו. וד"ל.

[שלמה בן חיים]

זה לא עצוב ולא מצחיק. זו מציאות שהוכחה כבר בעבר, וכדאמרי אינשי: בסרט הזה כבר היינו. וד"ל.

באיזה סרט היית? זה לא לענין לדבר על אפיקורסות בנידון על עופות טמאים או טהורים. אולי בעולם הסרטים מקובל לדבר ככה זה אני לא יודע, אני מגיע מהבית מדרש.

[קאצק]

נא לדייק, לא טרף, עוף טמא.

[דרומי]

בית המדרש הוא מקום שנועד ללימוד. אבל כדי ללמוד נכון ולהגיע לאמיתה של תורה והלכה צריך סייעתא דשמיא, וזהו.

[שלמה בן חיים]

בית המדרש הוא מקום שנועד ללימוד. אבל כדי ללמוד נכון ולהגיע לאמיתה של תורה והלכה צריך סייעתא דשמיא, וזהו.

מה זה שייך הפטפוטים האלו? על מה אתה מדבר? דיברתי על כך שלכתוב אפיקורס על מי שאומר אחרת מהרב לנדא זה בדיחה מצחיקה. הבדיחה תישאר בדיחה. וזה שאתה חושב שכיון שאתה נמנה על חסידות חבד לכן אתה צריך להגן על כל שטות שנאמרת בנושא הזה, זה לא יהפוך את הנידון. מי שאומר על עוף מסויים שהוא טהור והשני חושב שהוא טמא זה לא דיון שהופך את אחד מן הצדדים לאפיקורס, ותו לא מידי. הדיון כאן הוא לא אם הברקאל הוא מלך המשיח.......

[מחולת המחנים]

נכדו של מרן פוסק הדור הגר"ש ואזנר זצ"ל, הגאון רבי מרדכי גלבר אב"ד מונקאטש ב"ב בדרשה השבת אמר : זה שהעיז בחוצפתו לכתוב נגד המרא דאתרא הגרמי"ל לנדא (שזקני רבינו הגדול השבט הלוי אכל רק את העופות בכשרותו עד סוף ימיו) יחזקאל קפלן מכולל חזו"א הוא "אפיקורס" ! ! !

פורים היום? אפיקורס חדש!!!!!!!!!!!! אחד מיג עיקרים להאמין שהברקאל טרף!!!!!!!!!!!!!! אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.
אלימות מילולית בדיון הלכתי, גורר את הדיון לדיון פוליטי מובהק. שם מתאים אלימות מילולית. לא בדיון הלכתי. אסור כבר לדבר ולהביע דעה?

סנהדרין דף צ"ט ע"ב "אפיקורוס - כגון הני דבי בנימין אסיא דאמרי מאי אהני לן רבנן, מעולם לא לא שרו לן עורבא ולא אסרו לן יונה".

[יגאל10]

שב"ח, למען כבודך, אנא תמחק, או לפחות תקצץ, את ההודעה הקודמת. הירידה לפסים אישיים (ובמהירות כה רבה) איננה מוסיפה לא כבוד לך ולא ענייניות לדיון.

[שלמה בן חיים]

נכדו של מרן פוסק הדור הגר"ש ואזנר זצ"ל, הגאון רבי מרדכי גלבר אב"ד מונקאטש ב"ב בדרשה השבת אמר : זה שהעיז בחוצפתו לכתוב נגד המרא דאתרא הגרמי"ל לנדא (שזקני רבינו הגדול השבט הלוי אכל רק את העופות בכשרותו עד סוף ימיו) יחזקאל קפלן מכולל חזו"א הוא "אפיקורס" ! ! !

פורים היום? אפיקורס חדש!!!!!!!!!!!! אחד מיג עיקרים להאמין שהברקאל טרף!!!!!!!!!!!!!! אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.
אלימות מילולית בדיון הלכתי, גורר את הדיון לדיון פוליטי מובהק. שם מתאים אלימות מילולית. לא בדיון הלכתי. אסור כבר לדבר ולהביע דעה?

סנהדרין דף צ"ט ע"ב "אפיקורוס - כגון הני דבי בנימין אסיא דאמרי מאי אהני לן רבנן, מעולם לא לא שרו לן עורבא ולא אסרו לן יונה".

אני מגיב אפילו שהתשובה ברורה ההדגשה שלך אינה נכונה, האפיקורס הוא האומר מאי אהני לן רבנן. ופשוט, ואין צריך לפנים. אם כבר מאי אהני לן רבנן מתאים יותר להגדרת אלו האומרים מי הם הרבנים המתירים בסך הכל תלמידי חכמים הם לא מנהלים כשרות הם לא שוחטים הם סך הכל יודעים ללמוד.
ובכן וכאן העיקר, הרבנים המתירים הם גדולי עולם ממש, גם הגאון ר' שריאל רוזנברג וגם הגאון ר' מנדל לובין וגם הגאון רמ"ש קליין תלמידי חכמים עצומים מורי הוראה לרבים, אשר כל כולם תורה ועומקה של הלכה. שוב מותר לחלוק עליהם [על אף שקשה מאד לחלוק על שכמותם] אבל להשוותם לאיזה רבנים קטנים שמתירים כנגד גדולי הרבנים, זה שקר ועיוות. זה שהם לא מנהלים השגחה זה לא מוריד מיכולת ההכרעה שלהם. יכולת ההכרעה בתורת ה' כולה מתוך בית המדרש. ומי שלא מבין שגדולי תלמידי חכמים כאלו יכולת ההכרעה שלהם אדירה [וגם יכולתם לדעת עד כמה הם צריכים להכיר את המציאות] ומזלזל בה, הוא מזלזל בתלמידי חכמים. זה הכל.

[איש]

אחרי הכל, יש דיונים וצדדים לכאן ולכאן, לא אנו, חברי פורום 'אוצר החכמה', ולא שאר חכמים ומבינים בעיני עצמם, נכריע מחלוקות הלכתיות חמורות.
יש לזכור, 'הנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם'!
רוב כלל ישראל [האשכנזים, וכנראה שגם חלק ניכר מהספרדים] כיום סומכים ידיהם על הכשרויות של העדה החרדית והרב לנדא, ואם ראשי כשרויות אלו החליטו שיש להמשיך עם אכילת העופות המורגלים עד היום, ולא להשתמש בעופות המיובאים לאחרונה, כל אחד מטעמו ונימוקו הוא, יש להאמין שמן השמים לא יכשילו את רוב כלל ישראל באיסורים חמורים. [זאת על אף גדלותם בתורה של הרבנים החולקים, ואין זה גורע כלל ממעלתם התורנית, הנהגת הדור הוא דבר שמימי ובהחלט שלא נמדד בחריפות בתורה].
גם האמונה בכח כלל ישראל הוא מעיקרי האמונה, כי לא יטוש ה' עמו, ובוודאי שמשגיח על ראשי ועיני העדה לבל יטעו ויכשילו את רוב ישראל ח''ו.
ואף דבר זה אני מסייג באופן כללי, ומי שרבו מורה באופן אחר, הרי שמשמים רוצים שינהג אחרת...

[פשיסחא]

פורסם (ללא אחריות):

סערת העופות - הגרמ"ש קליין נכנס בסוף השבוע לאדמו"ר מגור השוהה גם בשוויץ ודיבר איתו בענין עוף הבראקל וניסה להסביר את צד ההיתר , האדמו"ר השיב: "הרב לנדא קובע בזה ואין לערער על הכרעתו" !
סערת העופות בעקבות הבקורת החריפה מרבנים בבני ברק וברחבי העולם על הצעד החריג של הגרמ"ש קליין רב שכונת אור החיים - האדמו"ר מויזניץ צפוי להורות לגרמ"ש קליין המשמש גם כראב"ד בד"צ ויז'ניץ לחזור בו ממכתבו ביום שישי האחרון נגד גאב"ד בני ברק הגרמי"ל לנדא שקבע שעוף הבראקל טמא ! הרב קליין אמור לשוב השבוע מחופשתו בשוויץ משם שלח את המכתב המסעיר.

[עמקן]

מאחר שאחרים כתבו המבט שלהם על השאלה ואיך יהיה לבסוף ולאו דוקא על נושא ההלכתי, אעשה גם כן אני.
מתירי הבראקל והחוששים מזן המקובל עד עכשיו, הם בעיקר ת"ח שהתחילו בזה לפני שהיה בזה שום ענין של פליטיקה, והגיעו למסקנתם מטעמים עניניים [לא שבהכרח צודקים]. ועד כמה שהם הסבירו דעתם התמקדו יותר על נושאים עניניים.
אוסרי הבראקל ותומכי בזן המקובל עד עכשיו לא הביעו דעתם עד שלב מאוחר יחסית. ביניהם יש ת"ח ומסתמא הגיעו למסקנתם מטעמים עניניים. אבל באופן כללי הם לא הבהירו הנושאים ההלכתיים בכ"כ בבהירות, והתעמולה מסביב להחזיק הצד הזה מתמקד יותר על השמצות אישיות, כגון מציאות נגיעות ואג'נדות של צד שכנגד ונסיון להקטין גדלותם של ת"ח ומורי הוראה ידועים, וגם נתפרסם יותר בדרכים לא כ"כ מקובלים לבאי בית המדרש, כגון באתרי אינטרנט שטיבם ידועים.
זה רושם הכללי שלי, לא שא"א למצוא דוגמאות לכל הנ"ל בב' הצדדים.

[איש]

וכעת נמתין לראות האם מנהיגי הדור הליטאיים יחוו את דעתם בנידון.

[איש]

מאחר שאחרים כתבו המבט שלהם על השאלה ואיך יהיה לבסוף ולאו דוקא על נושא ההלכתי, אעשה גם כן אני.
מתירי הבראקל והחוששים מזן המקובל עד עכשיו, הם בעיקר ת"ח שהתחילו בזה לפני שהיה בזה שום ענין של פליטיקה, והגיעו למסקנתם מטעמים עניניים [לא שבהכרח צודקים]. ועד כמה שהם הסבירו דעתם התמקדו יותר על נושאים עניניים.
אוסרי הבראקל ותומכי בזן המקובל עד עכשיו לא הביעו דעתם עד שלב מאוחר יחסית. ביניהם יש ת"ח ומסתמא הגיעו למסקנתם מטעמים עניניים. אבל באופן כללי הם לא הבהירו הנושאים ההלכתיים בכ"כ בבהירות, והתעמולה מסביב להחזיק הצד הזה מתמקד יותר על השמצות אישיות, כגון מציאות נגיעות ואג'נדות של צד שכנגד ונסיון להקטין גדלותם של ת"ח ומורי הוראה ידועים, וגם נתפרסם יותר בדרכים לא כ"כ מקובלים לבאי בית המדרש, כגון באתרי אינטרנט שטיבם ידועים.
זה רושם הכללי שלי, לא שא"א למצוא דוגמאות לכל הנ"ל בב' הצדדים.

מה יהיה לבסוף? תמתין בסבלנות ותראה...
יש מנהיג לבירה, ויש מנהיגים לכלל לישראל...

[תוכן]

אחרי הכל, יש דיונים וצדדים לכאן ולכאן...

זה בדיוק הנקודה שיש צדדים לכאן, אבל אין צדדים לכאן. אין פה מחלוקת בסברא או בהכרעת ההלכה, יש פה צד אחד שמנסה להתמודד עם בעיה רצינית, וצד אחד שפוסל כל ניסיון של תהליך שכזה. אלו שאוסרים את הברקל, לא הביאו אפילו טענה אחת לענין. צבע הרגלים זה דבר שלא שמענו עליו מעולם שהוא צד בטהרת העוף. צורת הקנה כנ"ל. וכן עוד שינויים שמצביעים עליהם, שהם חסרי משמעות לחלוטין. אם אלו הטענות, הרי שאין שום עוף אחד כשר בעולם, כי כל עוף ועוף שונה מחבירו בהמון פרטים קטנים. מאידך יש מסורת ברורה מכמה שוחטים ורבנים ירא"ש שהעידו עליהם שכשר הוא, וכל ניסיון לפסול את העדויות האלו נלעג. מצד שלישי, ללא ספק כלל, זה העוף שכלל ישראל אכלו במשך מאות שנים באזור מושבתם. מצד רביעי מפרסמים המון שקרים בכל הנוגע לבראקל. מצד חמישי, יש תופעה שרבנים פוסקים את פסקם ומסרבים לדון בענין, כאילו דבר נבואה נזרקה מפיהם ואסור לדון איתם מוצא דבריהם מהיכן הוא.

מי שחושב שיש פה שני צדדים לשם שמים, הוא טועה.

עוד דבר, יש לפעמים מחלוקת בין הרבנים, למשל המחלוקת בין ר' משה פיינשטיין ור' יוסף אליהו הנקין אם נישואין אזרחיים נחשבים נישואין כדי להצריך גט, שמדובר במחלוקת עמוקה וחמורה מאד, שאסור היה לאדם מן השורה להביע בו דעה, ורק גדולי עולם יכלו להכריע בזה. כאן הצדדים הם די ברורים, אין פה יותר מדי לדון, וכל ת"ח שמכיר את הנושא מותר לו להביע דעה.

[שעת הכושר]

פלאי פלאים.

האדמו"ר מגור הורה לו לחזור בו, האדמו"ר מויזניץ יורה לו לחזור בו, המנהיג הליטאי יגיד לו שיגידו לו, והחכם הספרדי יכה עליו באצבע צרידה, ואתר כיכר החרדים יסתום את הגולל.

עכשיו הבנתי היטב את דברי הנביא, הנאמרים באמת;

הנה ימים באים נאם ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי ה' ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו

וזה שנים אני מתקשה, למה לא ימצאו, למה ירעבו, והא ח"ו שתשתכח תורה מישראל, ובודאי ירבו מורי הוראה וראשי ישיבות ככוכבי השמים לרוב, ואם כן - רעב זה למה הוא בא, צמא זה מפני מה נהיה?

והשתא א"ש הכל בלי שום דוחק כלל,

ירצו לשמוע את דבר ה', אבל לא יהיה אפשר להשמיע, ומי שישמיע, יהיו קורים אותו אפיקורס וזקן ממרא ושאר כינויים, יסרקו את בשרו במסרקות של ברזל, ויערפו את ראשו בסיף מחודדת, ואם נוע ינוע מצפון ועד שויץ, גם שם ישיגוהו ויאמרו לו "חזור בך חזור בך פן תהיה לבוז".

הנה ימים באו.

[תוכן]

היו כמה ששאלו למה לא השתמשו בעוף הבלאדי, והרחיקו עד לבלגיה למצוא תרנגול כשר. התשובה היא, שיש רינונים שהבלאדי עצמו עבר הכלאות ולמרות שהוא נראה כתרנגול רגיל, יש בו ריעותות וצריך לשקול אם כשר הוא. היום צילמתי את עופות הבלאדי שבחצר של הבנין השייכים לאחד השכנים כדי להצביע על אחת הריעותות.

הכי אמרינן חולין ס"ג א': 'אמר רב יהודה כו', דוכיפת, שהודו כפות'. ופירש"י: 'שהודו כפות, כרבלתו עבה ודומה כמי שכפולה לתוך הראש, וכפותה שם. והוא עוף גדול כתרנגול, וקורין לו פואו"ן שלביי"א'. לפי אוצר לעזי רש"י פירוש הלעז הוא: תרנגול הבר או טווס הבר.

כדי להבין דברי רש"י יש להקדים שכיום מחלקים את הכרבולת לתשע סוגים, ובתוך כל סוג וסוג יש המון ואריאציות. לפי דברי רש"י יוצא שלא כל סוג כרבולת מותרת, אלא ישנם כאלו שהם שייכים לעוף טמא ממש.

לפנינו תמונה המראה את תשע סוגי הכרבולת שלקחתי מתוך האתר הזה:

9-comb-types-watermarked1.jpg (70.43 KiB) נצפה 11014 פעמים

עכשיו נעבור לבלאדי שצילמתי היום, נדמה לי שצילמתי זכר ונקבה. נתחיל עם הזכר:



והנה הכרבולת שלו. אפשר לראות בבירור שמדובר בכרבולת כפולה:

Baladi M.JPG (216.01 KiB) נצפה 10962 פעמים

Baladi M Comb.JPG (334.13 KiB) נצפה 11014 פעמים

והנה הבלאדי הנקבה:

Baladi F.JPG (436.45 KiB) נצפה 11014 פעמים

הכרבולת שלה כפולה וגם כפותה לתוך הראש, כמו שאפשר לראות בבירור:

Baladi F Comb.JPG (320.87 KiB) נצפה 11014 פעמים

לאור התמונות האלו, יש לחשוב טוב מאד לפני שמחליטים שהבלאדי עוף כשר ללא פקפוק.

[סגי נהור]

שאלת תם, ואשמח להחכים:

לכאורה כל סוגי העופות הנידונים אינם אלא זנים שונים של המין המכונה "תרנגול הבית", דהיינו מין עוף שבויית ע"י בני האדם לפני אלפי שנים, ואב אחד לכולנה (והוא תרנגול הבר המוכר גם היום), אלא שנחלקו במשך הדורות (ועם חילוקי המקומות) לגזעים שונים, וכשם שהוא בכל המינים המבוייתים.

האם אותו אב הוא כשר? האם ייתכן שהוא עצמו אינו כשר וחלק מצאצאיו כשרים, או להפך?

כלומר: כאשר מבחינה טקסונומית ברור שלפנינו גזעים שונים של מין אחד, היתכן שחלק מהגזעים יהיו כשרים וחלק אחר לא?

ולאידך גיסא, ברור שתרנגול הודו לדוגמא הוא מין אחר ואינו תרנגול הבית (והרי הבראקל בוודאי דומה לעופות המצויים הרבה יותר ממנו...).

[תוכן]

כאשר מבחינה טקסונומית ברור שלפנינו גזעים שונים של מין אחד, היתכן שחלק מהגזעים יהיו כשרים וחלק אחר לא?

כן.

[קאצק]

שמעתי, וכנראה נכון, גם שארית לא עומדים להשתמש בעוף הטמא הנ"ל

[אוצר החכמה]

שאלת תם, ואשמח להחכים:

לכאורה כל סוגי העופות הנידונים אינם אלא זנים שונים של המין המכונה "תרנגול הבית", דהיינו מין עוף שבויית ע"י בני האדם לפני אלפי שנים, ואב אחד לכולנה (והוא תרנגול הבר המוכר גם היום), אלא שנחלקו במשך הדורות (ועם חילוקי המקומות) לגזעים שונים, וכשם שהוא בכל המינים המבוייתים.

האם אותו אב הוא כשר? האם ייתכן שהוא עצמו אינו כשר וחלק מצאצאיו כשרים, או להפך?

כלומר: כאשר מבחינה טקסונומית ברור שלפנינו גזעים שונים של מין אחד, היתכן שחלק מהגזעים יהיו כשרים וחלק אחר לא?

ולאידך גיסא, ברור שתרנגול הודו לדוגמא הוא מין אחר ואינו תרנגול הבית (והרי הבראקל בוודאי דומה לעופות המצויים הרבה יותר ממנו...).

אף אחד לא טוען שהוא עוף טמא כמו שכותבים כאן הטענה היא שאין עליו מסורת. כך שאני לא חושב שאפשר לשאול את השאלה בצורה הזאת.

אבל אני חושב שמונחת כאן שאלה נוספת ואולי היא בכלל שאלתך. הלא לאורך הדורות גם התערבו זנים שונים כל הזמן בקצב יותר אטי מאשר היום אבל זה קרה. ואיך החזיקה המסורת? התעלמה מזה. כאשר נולד מתרנגולת מוכרת אפרוח שגדל קצת שונה המשיכו להחזיק אותו כאותו מין כי הרי נולד מביצת תרנגולת מוכרת וגם כשהתפלג קצת יותר עדין החזיקו. כך שהמצב היום שאלה שיש לנו מסורת עליהם גם הם מושתתים על עירוב גזעים ומה השתנה עכשיו.
ואולי לא ואפשר לענות שאה"נ זה המצב אבל זו עצמותה של תכונת המסורת שאנחנו סומכים עליה בלי לדון איך התפתחה אבל על מה שאנחנו דנים אנחנו מפעילים שיקולים שלנו.
או שנאמר שאין בטענה זו טעם וכל הסיבה שסומכים על המסורת היא למנוע שאנשים ישערו בדעתם ע"פ סימנים או שמות עופות בעלמא שזה דבר שיכול להביא לתקלות אבל אם אנחנו יודעים איך נשמרה המסורת באותו אופן גם אנחנו יכולים לפעול.

[מחולת המחנים]

אחרי הכל, יש דיונים וצדדים לכאן ולכאן...

זה בדיוק הנקודה שיש צדדים לכאן, אבל אין צדדים לכאן. אין פה מחלוקת בסברא או בהכרעת ההלכה, יש פה צד אחד שמנסה להתמודד עם בעיה רצינית, וצד אחד שפוסל כל ניסיון של תהליך שכזה. אלו שאוסרים את הברקל, לא הביאו אפילו טענה אחת לענין. צבע הרגלים זה דבר שלא שמענו עליו מעולם שהוא צד בטהרת העוף. צורת הקנה כנ"ל. וכן עוד שינויים שמצביעים עליהם, שהם חסרי משמעות לחלוטין. אם אלו הטענות, הרי שאין שום עוף אחד כשר בעולם, כי כל עוף ועוף שונה מחבירו בהמון פרטים קטנים. מאידך יש מסורת ברורה מכמה שוחטים ורבנים ירא"ש שהעידו עליהם שכשר הוא, וכל ניסיון לפסול את העדויות האלו נלעג. מצד שלישי, ללא ספק כלל, זה העוף שכלל ישראל אכלו במשך מאות שנים באזור מושבתם. מצד רביעי מפרסמים המון שקרים בכל הנוגע לבראקל. מצד חמישי, יש תופעה שרבנים פוסקים את פסקם ומסרבים לדון בענין, כאילו דבר נבואה נזרקה מפיהם ואסור לדון איתם מוצא דבריהם מהיכן הוא.

מי שחושב שיש פה שני צדדים לשם שמים, הוא טועה.

עוד דבר, יש לפעמים מחלוקת בין הרבנים, למשל המחלוקת בין ר' משה פיינשטיין ור' יוסף אליהו הנקין אם נישואין אזרחיים נחשבים נישואין כדי להצריך גט, שמדובר במחלוקת עמוקה וחמורה מאד, שאסור היה לאדם מן השורה להביע בו דעה, ורק גדולי עולם יכלו להכריע בזה. כאן הצדדים הם די ברורים, אין פה יותר מדי לדון, וכל ת"ח שמכיר את הנושא מותר לו להביע דעה.

נא לדייק, כל העדויות הן רק על זן הבלאדי, הבראקל והבלאדי הם שני מינים שונים כמו שמע"כ עצמו כתב לעיל, אין לנו שום עדויות ושום מסורת על אכילת הבראקל בשום קהילה מקהילות ישראל, אלא שיש שרוצים לדמות את עוף הבראקל לבלאדי על סמך מראה חיצוני, ויש שטוענים שאינו דומה.
האם גם בזה אין שני צדדים?!

[סגי נהור]

אף אחד לא טוען שהוא עוף טמא כמו שכותבים כאן הטענה היא שאין עליו מסורת. כך שאני לא חושב שאפשר לשאול את השאלה בצורה הזאת.

אם אני מבין נכון, האוסרים טוענים גם שיש לו סימני עוף טמא.

[שלמה בן חיים]

שאלת תם, ואשמח להחכים:

לכאורה כל סוגי העופות הנידונים אינם אלא זנים שונים של המין המכונה "תרנגול הבית", דהיינו מין עוף שבויית ע"י בני האדם לפני אלפי שנים, ואב אחד לכולנה (והוא תרנגול הבר המוכר גם היום), אלא שנחלקו במשך הדורות (ועם חילוקי המקומות) לגזעים שונים, וכשם שהוא בכל המינים המבוייתים.

האם אותו אב הוא כשר? האם ייתכן שהוא עצמו אינו כשר וחלק מצאצאיו כשרים, או להפך?

כלומר: כאשר מבחינה טקסונומית ברור שלפנינו גזעים שונים של מין אחד, היתכן שחלק מהגזעים יהיו כשרים וחלק אחר לא?

ולאידך גיסא, ברור שתרנגול הודו לדוגמא הוא מין אחר ואינו תרנגול הבית (והרי הבראקל בוודאי דומה לעופות המצויים הרבה יותר ממנו...).

אף אחד לא טוען שהוא עוף טמא כמו שכותבים כאן הטענה היא שאין עליו מסורת. כך שאני לא חושב שאפשר לשאול את השאלה בצורה הזאת.

אבל אני חושב שמונחת כאן שאלה נוספת ואולי היא בכלל שאלתך. הלא לאורך הדורות גם התערבו זנים שונים כל הזמן בקצב יותר אטי מאשר היום אבל זה קרה. ואיך החזיקה המסורת? התעלמה מזה. כאשר נולד מתרנגולת מוכרת אפרוח שגדל קצת שונה המשיכו להחזיק אותו כאותו מין כי הרי נולד מביצת תרנגולת מוכרת וגם כשהתפלג קצת יותר עדין החזיקו. כך שהמצב היום שאלה שיש לנו מסורת עליהם גם הם מושתתים על עירוב גזעים ומה השתנה עכשיו.
ואולי לא ואפשר לענות שאה"נ זה המצב אבל זו עצמותה של תכונת המסורת שאנחנו סומכים עליה בלי לדון איך התפתחה אבל על מה שאנחנו דנים אנחנו מפעילים שיקולים שלנו.
או שנאמר שאין בטענה זו טעם וכל הסיבה שסומכים על המסורת היא למנוע שאנשים ישערו בדעתם ע"פ סימנים או שמות עופות בעלמא שזה דבר שיכול להביא לתקלות אבל אם אנחנו יודעים איך נשמרה המסורת באותו אופן גם אנחנו יכולים לפעול.

הרב לנדא אמר שזה עוף טמא, ולא רק שאין לו מסורת. וזו אחת מן הקושיות עליו.

[פרשנדתא]

לאן הגענו
כל אפרוח שלא נפקחו עיניו וכל ראש שברוחב בינתו כרבולתו כפולה חולק את אצבעותיו על המקלדת לדרוס את מי שמביע דעה אחרת משלו

[תוכן]

כל העדויות הן רק על זן הבלאדי...

הר' זארגער העיד על הבראקל עד כמה שידוע לי.

אין לנו שום עדויות ושום מסורת על אכילת הבראקל בשום קהילה מקהילות ישראל

מה פתאום! הבראקל הוא הוא העוף שכלל ישראל אכל משך מאות שנים בכל רחבי הולנד ובלגיה.

[סגי נהור]

הרב לנדא אמר שזה עוף טמא, ולא רק שאין לו מסורת. וזו אחת מן הקושיות עליו.

אבל ראה טענת הכותב תוכן (מהצד השני של המתרס) לעיל, שיש שאלות על סימני הכשרות של העוף הבלאדי, עד שמטעם זה הוצרכו להביא ממרחק את הבראקל.

[תוכן]

אף אחד לא טוען שהוא עוף טמא כמו שכותבים כאן הטענה היא שאין עליו מסורת. כך שאני לא חושב שאפשר לשאול את השאלה בצורה הזאת.

אם אני מבין נכון, האוסרים טוענים גם שיש לו סימני עוף טמא.

אשמח לדעת איזה סימן של עוף טמא יש לבראקל.

[ברזלים]

לפי הבנתי הדלה ממה שראיתי עד כה בפרסומים:
האוסרים טוענים שבדקו והוא חולק אצבעותיו, וכן שחלק מביציו הם חד וחד לא כד וחד.
מנגד המתירים טוענים שגם התרנגולים שלנו חולקים אצבעותיהם ואותם היתרים שיש להם יש לבראקל, וכן דחו הטענה של חד וחד ואדרבה אומרים שהוא כד וחד בצורה הכי מהודרת.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

מכל המידע שהעלו פה בפורום, טרם טרח אחד להסביר מהו ה'בעיא הרצינית' בתרנגולים הרגילים. כולנו צריכים להודות שיש כאן בעיא רצינית, ולפי דעת רוב החכמים בפורום יש שאלה על הפתרון, וחברינו 'תוכן' חושב שאין כאן שאלה בגלל שרק הם טרחו להתמודד עם ה'בעיא הרצינית'.

[תוכן]

לפי הבנתי הדלה ממה שראיתי עד כה בפרסומים:
האוסרים טוענים שבדקו והוא חולק אצבעותיו, וכן שחלק מביציו הם חד וחד לא כד וחד.
מנגד המתירים טוענים שגם התרנגולים שלנו חולקים אצבעותיהם ואותם היתרים שיש להם יש לבראקל, וכן דחו הטענה של חד וחד ואדרבה אומרים שהוא כד וחד בצורה הכי מהודרת.

לא ראיתי לא איך שהברקל חולק את אצבעותיו ולא את ביציו אז אני לא יכול לומר דבר, חוץ מזה שיש אנשים שמכחישים הנ"ל מכל וכל.