פורום אוצר החכמה

ראיתי בהקדמת הגר"נ רוטשטיין לספרו "אבן שתיה":


מה כוונתו בדברים אלו? אפשר לקבל הרחבה על דרך הלימוד הזה (שלכאורה זוהי דרך הלימוד הפולני), שהוא קורא לה "דרך האמת"?

סריקה מתוך קובץ 'ישורון' כרך כב (משום מה עדיין אינו באוצר), דברי הגאון רבי נחום פרצוביץ על ספר חידושי הרי"ם

בתור בן למשפחה ממוצא פולני
הריני מודה ומתוודה
דרך הלימוד בפולין היתה ברובה פלפול
ושמעתי מת"ח חשוב ביותר
שלא הוציא לאור חידושי סב סבו
משום שלא היה מסוגל להוציא לאור פלפולים כאלו
שאין זה מדרך האמת!

ודומני שהרבה אינם מבינים בימינו פלפול מהו
הדימויים בין מילתא למילתא הקישורים בין סוגיות שונות לחלוטין
העמדת פלוגתות בין אמוראים ותנאים ללא הנד עפעף
ועוד ועוד

אבל איך זה מסתדר עם תיאורו של הרב רוטשטיין "תירוץ מיניה וביה"? מה המכוון בזה?

דרך אגב, לפני מספר שנים הוציאה י"ל חוברת (פנימית, לפי עמוד השער) על הגרב"ש שניאורסון, ושם היה מאמר ארוך ומנומק להסביר שיטת גליציה מה היא.

דוגמא טובה לדרך הלימוד הפולני היא עיון לדקה בספר כלי חמדה.

ממש לא מבין אם בנו הלכות ומסקנות על סמך לימוד כזה.

מעולם לא למדתי בספרי שר התורה האבני נזר. האם ספריו כתובים בדרך זה?

בגאליצי' מעולם לא למדו בכזה מהלך. (על אף שמקור מהלך זה הוא מר' יעקב פאלאק בעל החילוקים שדר דוקא בקראקא בירת גאליציע דכהיום). השו"מ, ולמותר לומר הקצות... וכמדומני גם תשובות דברי חיים אינם כתובים בסגנון זה.

דרך הלימוד בפולין (וגם בליטא לפני הגר"א ותלמידיו) היו מפולפלות מאד
האבני נזר-אגלי טל למד אצל הרבי מקוצק דרך אחרת לברר שיטות הראשונים ועיון בפשט כדבריו בהקדמתו לאגלי טל
אם כי יש לציין שגם בספריו יש הרבה פלפול בעיקר בספר אבני נזר ופחות באגלי טל שהוא אכן יותר קרוב למה שכתב בהקדמה הנ"ל

בכלי חמדה (ובספרו השני) שהיה תלמידו של האבני נזר יש אכן גם פלפול אבל גם הרבה יסודות מפתיעים בעיון ובסברא וגם בבקיאות נדירה.

מספר 'רבינו מאיר שמחה (רז"א רבינר, עמ' קסח):

פעם הזדמנו הגאון הק' רבי מנחם זמבא ז"ל הי"ד עם ר' מאיר שמחה במקום מרפא בחו"ל, בזמן שהותו של ר"מ זמבא אצל ר' מאיר שמחה, נכנס אחד מגדולי גליציא לפלפל עם רמ"ש בדברי תורה, לאחר שיצא, אמר רמ"ש לר"מ זמבא: הרי אמרו רז"ל בשעת קבלת התורה, כפה הקב"ה את ההר כגיגית, ואמר אם תקבלו את התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתם. אם לקבל תורה כזו-הייתי מעדיף יותר להשאר ולהקבר תחת ההר. (ממכתבו של הרב שמואל וולקין).

חנבין כתב:דרך הלימוד בפולין (וגם בליטא לפני הגר"א ותלמידיו) היו מפולפלות מאד
האבני נזר-אגלי טל למד אצל הרבי מקוצק דרך אחרת לברר שיטות הראשונים ועיון בפשט כדבריו בהקדמתו לאגלי טל
אם כי יש לציין שגם בספריו יש הרבה פלפול בעיקר בספר אבני נזר ופחות באגלי טל שהוא אכן יותר קרוב למה שכתב בהקדמה הנ"ל

בכלי חמדה (ובספרו השני) שהיה תלמידו של האבני נזר יש אכן גם פלפול אבל גם הרבה יסודות מפתיעים בעיון ובסברא וגם בבקיאות נדירה.

בא' מקובצי נזר התורה האחרונים יש מאמר ארוך ערוך בענין דרך לימודו של הגאון בעל אבני נזר עם דוגמאות, מי שביכולתו מתבקש לצרפו לכאן לתועלת הקוראים.

מי שרוצה דוגמא מדרך הגאונות הגליצינית שילמד סימן אמרי יושר או מנחת פתים של ר' מאיר אריק, ויראה איך מדמה מילתא למילתא עד לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא.

נוטר הכרמים כתב:מספר 'רבינו מאיר שמחה (רז"א רבינר, עמ' קסח):

פעם הזדמנו הגאון הק' רבי מנחם זמבא ז"ל הי"ד עם ר' מאיר שמחה במקום מרפא בחו"ל, בזמן שהותו של ר"מ זמבא אצל ר' מאיר שמחה, נכנס אחד מגדולי גליציא לפלפל עם רמ"ש בדברי תורה, לאחר שיצא, אמר רמ"ש לר"מ זמבא: הרי אמרו רז"ל בשעת קבלת התורה, כפה הקב"ה את ההר כגיגית, ואמר אם תקבלו את התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתם. אם לקבל תורה כזו-הייתי מעדיף יותר להשאר ולהקבר תחת ההר. (ממכתבו של הרב שמואל וולקין).

ולאידך גיסא:
שמעתי מר"ח קורנברג ז"ל (ואיני זוכר בשם מי סיפר) שהוה עובדא שהטשיבינער רב אמר איזה חידוש, והעיר אחד מהשומעים שהוא מפורסם ע"ש האור שמח. הרב מט' אמר שמעולם לא עיין בספר וביקש להמציא לו את הספר ע"מ לעיין בו איזה ימים. כעבור איזה זמן בא אליו אותו אדם שהמציא לו הספר, הרב מט' הראה לו על הספר המונח בארון ואמר לו שגמר לעיין בו מכריכה לכריכה, און ס'איז נישט אונזערע דרך.

מעיין כתב:

חנבין כתב:
בא' מקובצי נזר התורה האחרונים יש מאמר ארוך ערוך בענין דרך לימודו של הגאון בעל אבני נזר עם דוגמאות, מי שביכולתו מתבקש לצרפו לכאן לתועלת הקוראים.

עיי' כאן עמ' 293
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?50589&BOOKS
אכן יש להוסיף שהגאון נודע ביהודה חיבר ספר שלם בשם דורש לציון וכולו על דרך הפלפול, מביא הרים וטוחנן זב"ז,
ומוכיח כאן
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6 ... 1102356656
שהרשימה יע"ל קג"ם לא לפי שום סדר, לא הש"ס ולא כרונולוגי וכ"ו, וע"כ מבאר בארוכה דחד הוכיח את חברו והיינו דרק בגלל שבהלכה של יאוש שנפסק כאביי לכן ממילא חייבין לומר שהלכה כמותו גם בע' וכו'
הרי דהיה כזו דרך אף בפראג.
ובאמת יש לעיין מדוע חיבר ספר זה, הרי בכל הספרות העניפה בתשובות ובחידושים לא נקט בה.

אכפיל עוה"פ בקשתי שא' יצרף לכאן המאמר הנדפס בא' מקובצי נזר התורה האחרונים בענין דרך הלימוד של הגאון אבני נזר.

המאמר המצויין הוא מאמר נפלא מאד, פלאי פלאים, מעשי ידי אומן, אם כי אין ספק שהוא קצת מנסה לשפץ את ה'אבני נזר' ולקרבו לדרך הלימוד דהאידנא [אשר מסיבה בלתי נודעת כבש כמעט את כל העולם], אך כאמור הוא מאמר נפלא, בלשון צחה, ובנקודות נפלאות.

לדעתי כותב המאמר הוא מוכשר מאד, מאז נסיתי לעלות על זהות הכותב, אך לא ידעתי.

מנתח שם נושאים מורכבים בצורה מומחית, תוך שילוב ידע בחריפות ובקיאות בכל חלקי הש"ס, תענוג לקראו. לא יכולתיו להניח מידי מתחילת קראיתו עד גמרי, ולא הסתפקתי בקריאה פעם אחת.

בטח מי שיעלה את זה כאן [אני אין לי סורק] יהנה את קוראי הפורום.

המאמר הופיע בקובץ כא (אדר תש"ע).

עי' בהקדמה לספר יד יהודה על הלכות טרפות
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?85335&BOOKS
ומש"כ שם מספרי אחרונים שהוציאו דבר הלכה ע"ד פלפול
בזכרוני שראיתי עלי ספר שכוונתו גם על החוות דעת.
מי שיש לו ידיעה מענין זה ימחול לציין.

ובכלל האם נכתב מאמר על דרך כתיבת ספריו של החוות דעת ונתיבות המשפט, שהם ספרים של חידושים, ולא כספרי בני דורו הרעק"א ובית מאיר, שהם מיוסדים על חשבון הסוגי', שלדבריהם לפעמים אם יעמקו בלימוד יכולים לכוון בעצמו ולהגיע למסקנותיהם, משא"כ לחידוש של חוו"ד [הכוונה לקטעים הארוכים ששם מיטב החידושים] לעולם לא יכוונו גם אם יעיינו כל היום, שהם חידושים מקוריים.
והאם כשכותב ומעמיס כוונה באיזה ראשונים שמצטט דבריהם, ומגבשן לשיטה חדשה, האם אכן כיוון שזאת כוונתם, או שמא רק מביא ראי' מדבריהם לעצם הרעיון והסברא, אבל חידושו היא שיטה חדשה כפשרה בין הראשונים, או לפעמים רק דעת איזה ראשון, אף שציין להרבה ראשונים, מ"מ המעיין בדברי הראשונים וגדולי אחרונים המבארים דבריהם יראה שלא קרב שיטה אל שיטה, וגם החוו"ד בעצמו לא כיוון שאכן זאת כוונתם, רק נוקט נקודה וסברא מדבריהם.
נסיתי לבאר את הנקודה שרציתי לברר. והמבין יבין.
האם יש איזה מאמר העוסק בבירור ענין זה

היה בדעתי לפתוח אשכול בענין זה, דרך למדו של החו"ד, (את הנתיבות לא למדתי כמעט לע"ע, ועוד חזון). ובמיוחד במה שלפעמים מעמיס פשטים במחברים שכנראה צריך עיון גדול איך מפרנסים את דבריו.

ועוד זאת אדרוש, מה שלפעמים מכניס פירוש בדברי הגמ', איזה חומרא שחדש המהרש"ל לדוגמא, ובונה ע"ז הרים וגבעות בחשבון הגמ'.

נו, יגדיל תורה ויאדיר.

ואיידי דביד יהודה עסקינן, האם מישהו יודע אודות איזה מהדורה חדשה של הספר? אם לא, נכון שמישהו יעסוק בזה.

ספר זה, הוא אחר הכל מפעל ענק בשו'ע יו"ד, ובלעדו לא מצינו ידינו ורגלינו. אך דא עקא, דפוס הנשבר, וגודל הערבוב עד שצריכים לפעמים ללמוד כמה דפים כדוי למצוא אם באיזהו מקומן התייחס לקושיא שלי, הן הם היו בעוכרינו.

נכון שיהדירו ספר זה מחדש, בפיסוק קטעים כראוי, ובמפתח מפורט ומורחב אודות כל הענינים שדן בו, וכל הספרים שמבאר דבריהם.

לקינוח סעודה: שמעתי פעם כי חסידי ריזין התמרמרו על היד יהודה. הוא היה הדיין בסאדיגורא, וביוכ"פ האחרון של הרוז'ינער היה חלוש למאוד, אבל הוא פסק שאין זה עדיין בגדר פיקוח נפש. מישהו שמע / יודע משהו בענין זה?

כולל יונגערמאן כתב:ואיידי דביד יהודה עסקינן, האם מישהו יודע אודות איזה מהדורה חדשה של הספר? אם לא, נכון שמישהו יעסוק בזה.

ספר זה, הוא אחר הכל מפעל ענק בשו'ע יו"ד, ובלעדו לא מצינו ידינו ורגלינו. אך דא עקא, דפוס הנשבר, וגודל הערבוב עד שצריכים לפעמים ללמוד כמה דפים כדוי למצוא אם באיזהו מקומן התייחס לקושיא שלי, הן הם היו בעוכרינו.

נכון שיהדירו ספר זה מחדש, בפיסוק קטעים כראוי, ובמפתח מפורט ומורחב אודות כל הענינים שדן בו, וכל הספרים שמבאר דבריהם.

אחד הנכדים התחיל במפעל לההדירו מחדש, וכבר הוציא כמדו' שני כרכים.

כולל יונגערמאן כתב:לקינוח סעודה: שמעתי פעם כי חסידי ריזין התמרמרו על היד יהודה. הוא היה הדיין בסאדיגורא, וביוכ"פ האחרון של הרוז'ינער היה חלוש למאוד, אבל הוא פסק שאין זה עדיין בגדר פיקוח נפש. מישהו שמע / יודע משהו בענין זה?

בדיחה ישנה. תבדוק את התאריכים ותחזור לכאן עם מסקנות.

ויש לציין את סגנון חריפות לשונו של היד יהודה, על גדולים וטובים, לא נושא פנים לאיש, תורה אמת כתיב ביה.

בור הגולה כתב:

כולל יונגערמאן כתב:ואיידי דביד יהודה עסקינן, האם מישהו יודע אודות איזה מהדורה חדשה של הספר? אם לא, נכון שמישהו יעסוק בזה.

ספר זה, הוא אחר הכל מפעל ענק בשו'ע יו"ד, ובלעדו לא מצינו ידינו ורגלינו. אך דא עקא, דפוס הנשבר, וגודל הערבוב עד שצריכים לפעמים ללמוד כמה דפים כדוי למצוא אם באיזהו מקומן התייחס לקושיא שלי, הן הם היו בעוכרינו.

נכון שיהדירו ספר זה מחדש, בפיסוק קטעים כראוי, ובמפתח מפורט ומורחב אודות כל הענינים שדן בו, וכל הספרים שמבאר דבריהם.

אחד הנכדים התחיל במפעל לההדירו מחדש, וכבר הוציא כמדו' שני כרכים.

בהוצאה נפלאה ביותר עם תולדות המחבר, עם הערות, ע"י נכדו שהוא ת"ח מופלג ביותר, הגאון ר' אפרים לנדא שליט"א. (בכרך האחרון ישנה גם הסכמה מהאדמו"ר מסדיגורה שליט"א, הן היה רב בסדיגורה...).

עוד משהו נחמד בענין שיטת הלימוד בגאליציא

מהיכן דנתוני כתב:עוד משהו נחמד בענין שיטת הלימוד בגאליציא

יפה מאד

נוטר הכרמים כתב:

בור הגולה כתב:

כולל יונגערמאן כתב:ואיידי דביד יהודה עסקינן, האם מישהו יודע אודות איזה מהדורה חדשה של הספר? אם לא, נכון שמישהו יעסוק בזה.

ספר זה, הוא אחר הכל מפעל ענק בשו'ע יו"ד, ובלעדו לא מצינו ידינו ורגלינו. אך דא עקא, דפוס הנשבר, וגודל הערבוב עד שצריכים לפעמים ללמוד כמה דפים כדוי למצוא אם באיזהו מקומן התייחס לקושיא שלי, הן הם היו בעוכרינו.

נכון שיהדירו ספר זה מחדש, בפיסוק קטעים כראוי, ובמפתח מפורט ומורחב אודות כל הענינים שדן בו, וכל הספרים שמבאר דבריהם.

אחד הנכדים התחיל במפעל לההדירו מחדש, וכבר הוציא כמדו' שני כרכים.

בהוצאה נפלאה ביותר עם תולדות המחבר, עם הערות, ע"י נכדו שהוא ת"ח מופלג ביותר, הגאון ר' אפרים לנדא שליט"א. (בכרך האחרון ישנה גם הסכמה מהאדמו"ר מסדיגורה שליט"א, הן היה רב בסדיגורה...).

אכן יצאו לאור ב' כרכים, תערובות ובב"ח. ועיין בהקדמה לתערובות שמפריך שם את הסיפור הנ"ל ש"הדביקו" על היד יהודה עם הרוז'ינער, שאינו מציאותי לפי השנים כי נהיה אב"ד בסא"ג רק כשבנו הרה"ק ר' אברהם יעקב כיהן כאדמו"ר. ועוד מביא שם שהרה"ק רא"י מסא"ג הוא הוא שהביאו לכהן כרב אב"ד, כך שודאי נאה שהרבי מסא"ג שליט"א יתן הסכמה.

כולל יונגערמאן כתב:היה בדעתי לפתוח אשכול בענין זה, דרך למדו של החו"ד, (את הנתיבות לא למדתי כמעט לע"ע, ועוד חזון). ובמיוחד במה שלפעמים מעמיס פשטים במחברים שכנראה צריך עיון גדול איך מפרנסים את דבריו.

ועוד זאת אדרוש, מה שלפעמים מכניס פירוש בדברי הגמ', איזה חומרא שחדש המהרש"ל לדוגמא, ובונה ע"ז הרים וגבעות בחשבון הגמ'.

נו, יגדיל תורה ויאדיר.

נו, מה יהיה עם זה?

http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topi ... m_id=19616

דיון פורה בענין היד יהודה. רק העמוד הראשון שייך לענין.

כולל יונגערמאן כתב:

כולל יונגערמאן כתב:היה בדעתי לפתוח אשכול בענין זה, דרך למדו של החו"ד, (את הנתיבות לא למדתי כמעט לע"ע, ועוד חזון). ובמיוחד במה שלפעמים מעמיס פשטים במחברים שכנראה צריך עיון גדול איך מפרנסים את דבריו.

ועוד זאת אדרוש, מה שלפעמים מכניס פירוש בדברי הגמ', איזה חומרא שחדש המהרש"ל לדוגמא, ובונה ע"ז הרים וגבעות בחשבון הגמ'.

נו, יגדיל תורה ויאדיר.

נו, מה יהיה עם זה?

אם לא עסקת בלימוד החיבור הנורא של החוו"ד 'נתיבות המשפט', איך אתה מתיימר כלל לומר אמרתי אחכמה להבין את דרך לימודו של החוות דעת???, בו בזמן שבספרו הנתיבות חושף את זרוע עוזו בנתיבות נבכי ים התלמוד והפוסקים, ודברים כראי מוצקים!! והרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות, בודאי שנאמר זאת על הנתיבות,
ואפילו בביאורו על יורה דעה חלק א', איזה שכל הישר איזה ישרות בסברא ובהגיון, פלאי פלאות!!!

מ"מ דרך כתיבת חיבורו ניתן לדיון, ובפרט בנושא זה, אם כיוון אכן להעמיס כל דבריו בדברי קודמיו שמעתיק מדבריהם, או הם רק אסמכתא לסברתו.
ודבר זה נוגע הרבה פעמים לעצם הבנת הלימוד, אם צריך להתייגעות שאכן יעלו דבריו בקנה א' עם דברי כל הראשונים שמעתיק מדבריהם.
וזה מן דרך הלימוד הישר, לדייק בספר מה שצריך לדייק, ושלא לדייק מה שאין צריך לדייק, וכמו שהיודעים ומבינים לא ידייקו הלכות מאריכת הלשון ומליצת הספרדיים בספרם רק מתוכן דבריהם, שכל בר דעת יבין שנכתב רק לתפארת המליצה. ולכן מן הצורך לידע וליקרא בהקדמת של המחברים על דרך כתיבת ספריהם וכפי זה ידייקו. וכן הרעישו שלא לפלפל ולעייל קופא דמחטא מחמת קושי' בל"ז שבתו' ואושברענגער.
ועיין מה שהאריך ר' יצחק קנפנטון בזה הענין מה לדייק והאיך לדייק, הביאו השל"ה.
ובוודאי שזה לא יתכן רק ע"י הבקיאים בדבריו היטיב וע"י מי שהתייגע על דברי גדול האחרונים שכל בית ישראל נשען עליו.
ובזכרוני שמה שספר קצות החושן הדפיסו המדפיסים בפנים השו"ע, כיון שרצו להדפיס את הנתיבות והוא ז"ל השיג עליו בהרבה מקומות, הדפיסו גם הקצות כדי לידע על מה הדברים יסובבו.

זרח כתב:מי שרוצה דוגמא מדרך הגאונות הגליצינית שילמד סימן אמרי יושר או מנחת פתים של ר' מאיר אריק, ויראה איך מדמה מילתא למילתא עד לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא.

החידוש אצל ר' מאיר אריק שהי' תלמידו המובהק של ר' יעקעלע רימיליווער אבי הרב מטשעבין שהי' כולו פלפול ותלמידו מסיק שמעתתא אליבא דהלכתא

מתוך הקדמת ספר אוצר השורשים.
למען ההגינות, נא לקרוא [כל שכן לצטט] את כל הקטע. תמיד אפשר להוציא דברים מהקשרם.

מה התכוונת שיש ללמוד מזה?

בור הגולה כתב:

כולל יונגערמאן כתב:ואיידי דביד יהודה עסקינן, האם מישהו יודע אודות איזה מהדורה חדשה של הספר? אם לא, נכון שמישהו יעסוק בזה.

ספר זה, הוא אחר הכל מפעל ענק בשו'ע יו"ד, ובלעדו לא מצינו ידינו ורגלינו. אך דא עקא, דפוס הנשבר, וגודל הערבוב עד שצריכים לפעמים ללמוד כמה דפים כדוי למצוא אם באיזהו מקומן התייחס לקושיא שלי, הן הם היו בעוכרינו.

נכון שיהדירו ספר זה מחדש, בפיסוק קטעים כראוי, ובמפתח מפורט ומורחב אודות כל הענינים שדן בו, וכל הספרים שמבאר דבריהם.

אחד הנכדים התחיל במפעל לההדירו מחדש, וכבר הוציא כמדו' שני כרכים.

ההוצאה החדשה יפה מאד, אבל לדעתי עזות מצח גדולה יש שם במה שהחליטו שם שלשונו של המחבר קצר מידי והכניסו "שיפוצים" בגוף הטקסט, אמנם באותיות קטנות, אבל עדיין לע"ד זה מאד לא ראוי (וכמובן שיש מקומות ששיפוץ הלשון הוא ללא צורך, לדוג' במקומות שכתב הרהמ"ח שכחוש אינו מפעפע והוסיפו הם "אלא כדי קליפה" והוא טעות בלשון דמה דפעפוע פירושו שהולך בכולו וכחוש אינו מפעפע אלא נבלע רק כ"ק) ויש לחשוש לטעויות ושינוי משמעות לשון המחבר עי"ז, וזה תקדים מסוכן שאחרים ילמדו מהם וכן יעשו ועוד מעט לא יהיו לנו ספרים מן הפוסקים עצמם שכל מדפיס יעשה בדבריהם כבתוך שלו ולע"ד זה דבר שראוי להתריע עליו.

לא ראיתי את ההוצאה החדשה אבל אם כדברי איסתרא ראוי אכן למחות ע"ז. ואני לדידי לא ניחא לי גם מה שעשו במדרשים מסויימים ששלבו את הפירוש בגוף הטקסט למען ירוץ קורא בו, אבל שם חשש טעות ליכא משא"כ כאן.

זה אשכול ישן מכמה ימים שעברו אבל אני רוצה עוד ידע על הדרך הלימוד בפולין ובגאליציא, אם יש לאחד מאמרים וכדו' בנושא אשמח מאוד אם יעלה את זה לכאן.

כאחד שעסק קמעא בתחום הזה, קשה מאוד לחלק את פולין וגאליציען לסקטורים נפרדים לגמרי בהכללה שאינה משתמעת לשום שבעים פנים...
המעיין בהקדמתו הנפלאה [שלצערי אינה תחת ידי וחבל,] של הגאון הגדול רבי משה אביגדור עמיאל לספרו המונומנטלי "המידות לחקר ההלכה" [יו"ל מחדש ע"י מוה"ק] יראה שהוא לא מחלק בין האיזורים הגאוגרפים, אלא בין הדורות, והוא מצמיד שם אחת לאחת את שיטתו של האבני נזר לשיטתו של הרבי יוסף ענגיל, ולהן הוא מצרף את שיטת הרב בעל חידושי הרי"ם ז"ל, הדומה, לדבריו, עד כמה שאני זוכר, לדרך הלימוד בישיבות ליטא,
עכשיו, ברור שאי אפשר לומר משפט כזה סתם כך, וכונתו ודאי לאופן החילוק ביסודות וסברות ברחבי התלמוד, עולם הישיבות הליטאי מצטט לא אחת ולא שתים את תשובות האבני נזר והן אלו התשובות בהן בא לידי ביטוי בדרך כלל הסגנון הדומה לדרך הלימוד הליטאית, וכך ראיתי אצל מורי ורבי רבי יהודא אריה טרגר ז"ל הכ"מ, שציטט גם תשובות מהרש"ם שתוכנן היה "ישיביש", מרבי יוסף ענגל ישנה החקירה הידועה בענין שליחות שהיא "ישיביש" לכל בר בי רב דחד יומא, והחידושי הרי"ם, את תורתו על בבא קמא ומכות זכיתי ללמוד קמעא, בונה הרבה את יסודותיו על דרך ההגיון וחילוקי סברות, כך שלדמיון הגרמ"א עמיאל ישנם ידים ורגלים, אבל לענין לדמות מילתא למילתא, ומשם לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא, לא קרבו זה אל זה, וכאמור,
אבל עם כל זה, המעיין בספרי פוסקי גאליציא, יראה שישנם פסקים להלכה למעשה שנחתכו על פי ראיה מן הש"ס שלמעיין הרגיל בהיגיון עולם הישיבות תיראה תמוהה, אבל כך הוא זה, ולענייננו נחזור, ראינו שרבי יוסף ענגיל מגאליציא הוא חברם של האבני נזר מפולין, והמהרש"ם אף הוא מגאליציא מתאים עם החידושי הרי"ם מפולין, [ואני מדבר על ענייני לומדות וביאורי סוגיות, יודגש! ולא על פסקי הלכות] ואם כן קשה לומר שיש חילוק תהומי, ויש לי עוד הרבה דברים בזה, לחלק בין פולין וגאליציא בראיות ומובאות אך קצר המצע מהשתרע,
אבל ברור שבין פולין וגאליציא לבין ליטא והונגריה ישנם חילוקים בולטים מאוד, וכידוע לכולנו, וחילוק בין פולין והונגריה אפשר לראות בשופי בתורת רבינו גאון עוזנו בעל שבט הלוי זכר צדיק וקדוש לברכה, בין שיעוריו בישיבה לדרשות שבת הגדול המוקדמות שלו, שם נקט את דרך רבו הגדול רבי מאיר שפירא, הראשונים מאופיינים בדרך לימוד בהירה ופשוטה על הדף, והאחרונים בפלפול ובקיאות בש"ס ופוסקים.
קיצור הדברים אין כאן מקום להאריך, ואפשר להרכיב סדרת ספרי "אישים ושיטות" על כל הנ"ל...
בברכה נאמנה
א גאליציאנער

מעיין כתב:...
והאם כשכותב ומעמיס כוונה באיזה ראשונים שמצטט דבריהם, ומגבשן לשיטה חדשה, האם אכן כיוון שזאת כוונתם, או שמא רק מביא ראי' מדבריהם לעצם הרעיון והסברא, אבל חידושו היא שיטה חדשה כפשרה בין הראשונים, או לפעמים רק דעת איזה ראשון, אף שציין להרבה ראשונים, מ"מ המעיין בדברי הראשונים וגדולי אחרונים המבארים דבריהם יראה שלא קרב שיטה אל שיטה, וגם החוו"ד בעצמו לא כיוון שאכן זאת כוונתם, רק נוקט נקודה וסברא מדבריהם.
נסיתי לבאר את הנקודה שרציתי לברר. והמבין יבין.
האם יש איזה מאמר העוסק בבירור ענין זה

ראה מה שנכתב בכגון זה באשכול ע"ש ספרו של פרופ' קרשנבוים בין חדש וישן.

בור הגולה כתב:
דרך אגב, לפני מספר שנים הוציאה י"ל חוברת (פנימית, לפי עמוד השער) על הגרב"ש שניאורסון, ושם היה מאמר ארוך ומנומק להסביר שיטת גליציה מה היא.

דביר המוצנע

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?2 ... geid=P0008

הערב, כ"ה סיון, היא"צ שלו.

סבי ז"ל סיפר לי שאמר לו אביו שהיה תלמיד קרוב לרבי מאוסטורבצה, שלרבי הוא הולך בשביל עבודת ה' אבל דרך לימודו היא כשל האבני נזר.
הבנתי ממעשה זה שהאבני נזר היה נחשב בפולין כ'שיטה' בפני עצמה.

שומע ומשמיע כתב:סבי ז"ל סיפר לי שאמר לו אביו שהיה תלמיד קרוב לרבי מאוסטורבצה, שלרבי הוא הולך בשביל עבודת ה' אבל דרך לימודו היא כשל האבני נזר.
הבנתי ממעשה זה שהאבני נזר היה נחשב בפולין כ'שיטה' בפני עצמה.

אמת. אבל גם אוסטרובצה הוא מסכת בפנ"ע.

דרכי הלימוד אינם דברים מוחלטים, ושונים מגדול לגדול.
אין דרך לימוד פולני מיוחד.
ניתן לקבוע שפעם כל אירופה הלכה עם פלפול. כשאנו קוראים את הספרים שלהם קשה לנו להבין את ההגיון שבהם.

כשאנחנו מדברים על פלפול יש להבחין בין שני חלקים חשובים.
א) יש עניין להצדיק כל דבר לא מובן באופן של "לכתחילה אריבער", כלומר שלא זו בלבד שצריך ליישב בדוחק כל "משנה למלך" קשה, אלא שהוא היה מוכרח לסבור ככה לפי איזו המצאה מסובכת.
ב) יש עניין של העדפת היופי או בניית המגדלים, על פני האמת האפרורית משהו...

היו הרבה שלחמו בפלפול, אבל לא הציעו גישה סדורה נגדית. חלק למדו בפשטות, וחלק (שזה בעצם רוב גדולי הדורות) השתמשו בשיטות הללו, אבל באופן מדוד והגיוני. כלומר יתכן שיש באמת "פן" בתורה, של דברים סבוכים ומחוכמים יותר מכפי שמקובל כיום, ואין בכך קושיא, שהרי בכל שיטה שהיא אנחנו נתקלים בסתירות וכדלהלן.

הגר"א תקף את שני יסודות הפלפול, והציע דרך לימוד הגיונית. מעין מדעית.
אבל ננסה לבחון את גישתו ביחס לשני חלקי הפלפול שתיארנו קודם.
מצד חלק א) זאת יש לידע, שבעצם תמיד יש בתורה חלק לא ברור שנזקק לתירוצים מחוכמים. שהרי בפסוקים יש סתירות. באים מקברי המקרא עפ"ל... והאמת על פי חז"ל שיש בזה ביאורים מתוחכמים. במשניות ובבריתות יש סתירות. באים "חוקרי התלמוד" עפ"ל... ובאים חז"ל ומיישבים בצורות מתוחכמות. במימרות ובסוגיות יש סתירות, באים "שיטת הרבדים" עפ"ל... ובאים רבותינו הראשונים ומיישבים בצורות מחוכמות. בראשונים יש סתירות, וכאן כבר נחלקות השיטות בין שלומי אמוני ישראל עצמם...

כלומר, יש ספקטרום שבקצהו אחד גישה פשטנית מדעית לחלוטין, ובקצה השני אמונה מוחלטת בכל הגה של גדולי הדורות, והמצאה מחוכמת כל פעם שמשהו לא מסתדר. השאלה היא היכן האיזון והיכן יש לעצור.

ואילו מצד חלק ב) לכאורה ניתן לקבל את גישתו של הגר"א לחלוטין. אבל המוח לא הסכים כנראה. כי כנראה עם ישראל מאמין באיזה שהוא מקום שהתורה היא גם "יפה" (ראיתי פעם בשם רבי בערל פוברסקי שהתורה נקראת "דבש וחלב", כי יש בה את החלק האמיתי והמזין שהוא "חלב" ואת החלק המתוק שהוא "דבש") וכאן בא הפלפול בתחפושת חדשה "שיטת בריסק" ובעיקר גידוליה השונים.

כמובן שזה יהיה שקר לומר שבריסק היא רק "פלפול". ברור שיש כאן נקודה שתחת מאמץ מוחי של בניית בנינים, בא מאמץ של הגיון ושל התעמקות בשרשי הענינים. נוכל לומר שהחזון איש הוא התקדמות שבעצם בנויה על הבסיס שנולד לתוכו.

חוץ מזה קרה עוד משהו. הופעתם של ספרים חדשים, ובעיקר הקצות החושן (בדור שאחריו יש לציין את המנחת חינוך), שמצאו יופי מיוחד גם בלימוד פשוט וקל יחסית של דברי הראשונים, על ידי התמקדות והתחקות אחרי יסודות הלמדניים של הסוגיא, וליבונן על פי משנת הראשונים. ברור שגם הם השפיעו על דרכי הלימוד.

בהונגריה זרח אורו של החתם סופר, ודרך לימודו היתה פשטנית יחסית (עם הרבה יסודות הבנה מקומיים חודרים ופשוטים).

פולין נותרה בלי השפעה חזקה של מישהו מסוים, ולכן דרכי הלימוד המפולפלים הישנים עדיין נותרו בה. אלא שהצפוניים הושפעו חלקית מקרוביהם הליטאים, ואילו הגליציאים פחות. בגליציה היה גם עניין מיוחד לקשר כל סברא עם הברקה בקיאותית כל שהיא, שנראית לנו הרבה פעמים חסרת פשר.

דווקא האבני נזר הוא שיטה חדשה ויחודית. הוא הושפע מחמיו שהעריץ את הגר"א, והקפיד מאוד לא לפלפל פלפולי הבל. אלא שיש לו הגיון אחר מאיתנו. הוא בעצם בריסק, אבל אחרת. הוא מוצא לעצמו הגיון תלמודי בסוגיא אחת, ותופר את ההגיון הזה בסוגיא אחרת, באופן שלנו נראה מוזר, אבל כאמור, לכל הדעות יש בתורה משהו שאינו כמו ההבנה הפשוטה. כנראה שהאבני נזר היה רואה בדוחקים של החזון איש בלשונות הראשונים דבר שאינו הגיוני...

וברור שכל מה שכתבתי הוא באחוזים. כל אדם נברא עם דעה שונה והגיון שונה, ואי אפשר אף פעם לקבוע מסמרות בכלום. גם עמראצותי משפיעה על איכות הסקירה, אבל אולי כן הועלתי משהו, וכל מי שיש בידו להשלים יבורך.