האם ידוע על אחד החכמים האשכנזים (תושב גרמניה, פולין, ליטא, רוסיה וכיוצא) שהיה כותב יאודה במקום יהודה?
לפני זמן מצאתי כת"י ישן שנכתב סביב לשנת ת"ר, כתיבה אשכנזית מובהקת (מסתבר של פולין או רוסיה), ואיני יודע מי הוא הכותב. נראה שהיה ת"ח ובקי עצום.
'סימן' אחד השאיר הכותב: הוא כתב כל פעם 'יאודה' במקום 'יהודה'. אולי ע"י סימן זה אפשר לגלות את זהותו.
'יאודה' אצל האשכנזים
Re: 'יאודה' אצל האשכנזים
יש שהיו כותבים יהודא בא' בסוף. זה מן הסתם אתה יודע...
Re: 'יאודה' אצל האשכנזים
דרומי כתב:יש שהיו כותבים יהודא בא' בסוף. זה מן הסתם אתה יודע...
פשוט.
אני מדבר על 'יאודה' שהוא בגדר 'סימן מובהק' בקרב האשכנזים.
Re: 'יאודה' אצל האשכנזים
אפרט יותר:
נמצא תחת ידי ספר סדר הדורות דפוס זאלקווא תקנ"ז, מלא הערות כת"י - כ400 במספר - בגליוני הספר. אבל בינתיים טרם עמדתי על זהותו של הכותב.
מתוך ההערות עולה שמדובר בתלמיד חכם גדול, בעל סברא ישרה המנתח כל דבר לאישורו. היה בקי גדול בספר הזוהר, הבהיר, הפליאה, ספרי הרמ"ק ושאר ספרי קבלה, ובד בבד גם בשני התלמודים, למופת. לעומת זאת, גם בספרי חכמי הזמן המשכילים.
מכל הספרים שהוא מציין אליהם בהערותיו, נראה שהיו בידו המון ספרים ודפוסים ישנים. הספר הכי מאוחר שהוא מזכיר הוא ספר ארץ קדומים שנדפס בשנת תקצ"ט. משמע שכתב את ההערות בתקופה ההיא או קצת אחרי כן.
כותב ההערות מזכיר את הספר אור פני משה כך: "בספר אור פני משה להרב החסיד הגדול מוה' משה מפשעוורסק".
כתב כל פעם 'יאודה' במקום 'יהודה', מה שאינו רגיל כלל אצל האשכנזים כידוע.
*
חידוש חשוב אחד המובא בגליונות ההם, לא מצאתי שקדמו איש בזה, רק בספר רב פעלים לר' יצחק ב"ר פינחס ברמאן, מביאו על שם גיסו "המופלג הבקי" ר' שמואל זיו [איני יודע אם הוא ר' שמואל יחיאל זיו, אביהם של ר' יו"ט ליפמאן ור' כָּלב]. אם כן, יש צד לומר שההערות הן של ר' שמואל, שחי בתקופה ההיא. מובן מאליו שקשה מאוד לבנות על זה בנין שלם, ובפרט כשאין לי מספיק פרטים על ר' שמואל, לשם השוואת הכתב והסגנון.
*
שילוב נדיר זה של השתמשות ובקיאות במקורות רבים, חדשים גם ישנים, כשבתוכם ספרי קבלה, חסידות והשכלה, סביבות שנת ת"ר, מתאים מאוד לר' אליקים המילזאהגי הנודע על שם ספרו 'ראביה'. וכבר עמד על כך הבקי ר' שלום הלל, והסכימו עמו מומחים אחדים.
השוואה אחת מצאתי בין ההערות הנזכרות לסדר הדורות, לבין ספרו ראביה: על ר' אמוראי המוזכר בספר הבהיר, ביחד עם ר' רחומאי, כתב בגליון סדר הדורות הנ"ל: "ונראה דהם רבנן סבוראי". וכן דעת המילזאהגי בספרו ראביה דף לא ע"ב.
בכל זאת יש לי כמה שאלות, שרובן אינן מכריעות לשלול את הזיהוי, אולם יש להתחשב בהן. ואלו הן:
א. הכתב דומה מעט לכתב ידו של ראביה, אלא שמספר אותיות אינן דומות לכתיבת ידו, דוגמת אות ע' ואות ק'. לאידך, ידוע לי שכתיבות שונות היו לו בחיבוריו הרבים, וקשה להכריע אצלו על פי הכתב. [גם פרופ' יונתן מאיר, המתמחה מאוד בראביה והמסתעף, כתב לי שאינו יכול לקבוע בבירור שמדובר בכתב ידו, הגם שהוא דומה מאוד לכתב ידו.]
ב. בספר ראביה, וכן בהגהותיו לשם הגדולים, הוא מציין כמה פעמים לפי דפי סדה"ד דפוס קארלסרוא, משמע שדפוס זה היה ברשותו. ואילו את הגהותיו לסדה"ד רשם בדפוס שני: זאלקווא תקנ"ז. [אבל כמובן יתכן שהיו לו שני עותקים של סדה"ד.]
ג. תמוה שבכל הערותיו לסדר הדורות אין הוא מפנה אף פעם לשאר כתביו. ואילו בשאר חיבוריו מרבה ראביה מאוד לציין לשאר ספריו.
ד. בספר ראביה, וכן בהגהותיו לשם הגדולים, הוא מזכיר כמה פעמים את רבי אפרים זלמן מרגליות כ"בן אחות אבי". ואילו בגליון סדה"ד הוא מזכירו בלי להזכיר כל קשר משפחתי ביניהם. מכל מקום יתכן שרצה לקצר מאוד בכותבו בגליון הספר, לכן השמיט פרט זה. לעומת זאת, הגהותיו לשה"ג נכתבו בדפים המצורפים בסוף הספר, לא בגליוני הספר ממש, לכן האריך שם יותר. וזה יכול ליישב את מה שהערתי בהערה הקודמת.
ה. בשאר חיבוריו הוא כותב 'יהודה', וכאן בעקביות 'יאודה'.
אשמח אם יוכל מישהו להחכימני בנושא.
הנה דוגמא של כתב היד:
נמצא תחת ידי ספר סדר הדורות דפוס זאלקווא תקנ"ז, מלא הערות כת"י - כ400 במספר - בגליוני הספר. אבל בינתיים טרם עמדתי על זהותו של הכותב.
מתוך ההערות עולה שמדובר בתלמיד חכם גדול, בעל סברא ישרה המנתח כל דבר לאישורו. היה בקי גדול בספר הזוהר, הבהיר, הפליאה, ספרי הרמ"ק ושאר ספרי קבלה, ובד בבד גם בשני התלמודים, למופת. לעומת זאת, גם בספרי חכמי הזמן המשכילים.
מכל הספרים שהוא מציין אליהם בהערותיו, נראה שהיו בידו המון ספרים ודפוסים ישנים. הספר הכי מאוחר שהוא מזכיר הוא ספר ארץ קדומים שנדפס בשנת תקצ"ט. משמע שכתב את ההערות בתקופה ההיא או קצת אחרי כן.
כותב ההערות מזכיר את הספר אור פני משה כך: "בספר אור פני משה להרב החסיד הגדול מוה' משה מפשעוורסק".
כתב כל פעם 'יאודה' במקום 'יהודה', מה שאינו רגיל כלל אצל האשכנזים כידוע.
*
חידוש חשוב אחד המובא בגליונות ההם, לא מצאתי שקדמו איש בזה, רק בספר רב פעלים לר' יצחק ב"ר פינחס ברמאן, מביאו על שם גיסו "המופלג הבקי" ר' שמואל זיו [איני יודע אם הוא ר' שמואל יחיאל זיו, אביהם של ר' יו"ט ליפמאן ור' כָּלב]. אם כן, יש צד לומר שההערות הן של ר' שמואל, שחי בתקופה ההיא. מובן מאליו שקשה מאוד לבנות על זה בנין שלם, ובפרט כשאין לי מספיק פרטים על ר' שמואל, לשם השוואת הכתב והסגנון.
*
שילוב נדיר זה של השתמשות ובקיאות במקורות רבים, חדשים גם ישנים, כשבתוכם ספרי קבלה, חסידות והשכלה, סביבות שנת ת"ר, מתאים מאוד לר' אליקים המילזאהגי הנודע על שם ספרו 'ראביה'. וכבר עמד על כך הבקי ר' שלום הלל, והסכימו עמו מומחים אחדים.
השוואה אחת מצאתי בין ההערות הנזכרות לסדר הדורות, לבין ספרו ראביה: על ר' אמוראי המוזכר בספר הבהיר, ביחד עם ר' רחומאי, כתב בגליון סדר הדורות הנ"ל: "ונראה דהם רבנן סבוראי". וכן דעת המילזאהגי בספרו ראביה דף לא ע"ב.
בכל זאת יש לי כמה שאלות, שרובן אינן מכריעות לשלול את הזיהוי, אולם יש להתחשב בהן. ואלו הן:
א. הכתב דומה מעט לכתב ידו של ראביה, אלא שמספר אותיות אינן דומות לכתיבת ידו, דוגמת אות ע' ואות ק'. לאידך, ידוע לי שכתיבות שונות היו לו בחיבוריו הרבים, וקשה להכריע אצלו על פי הכתב. [גם פרופ' יונתן מאיר, המתמחה מאוד בראביה והמסתעף, כתב לי שאינו יכול לקבוע בבירור שמדובר בכתב ידו, הגם שהוא דומה מאוד לכתב ידו.]
ב. בספר ראביה, וכן בהגהותיו לשם הגדולים, הוא מציין כמה פעמים לפי דפי סדה"ד דפוס קארלסרוא, משמע שדפוס זה היה ברשותו. ואילו את הגהותיו לסדה"ד רשם בדפוס שני: זאלקווא תקנ"ז. [אבל כמובן יתכן שהיו לו שני עותקים של סדה"ד.]
ג. תמוה שבכל הערותיו לסדר הדורות אין הוא מפנה אף פעם לשאר כתביו. ואילו בשאר חיבוריו מרבה ראביה מאוד לציין לשאר ספריו.
ד. בספר ראביה, וכן בהגהותיו לשם הגדולים, הוא מזכיר כמה פעמים את רבי אפרים זלמן מרגליות כ"בן אחות אבי". ואילו בגליון סדה"ד הוא מזכירו בלי להזכיר כל קשר משפחתי ביניהם. מכל מקום יתכן שרצה לקצר מאוד בכותבו בגליון הספר, לכן השמיט פרט זה. לעומת זאת, הגהותיו לשה"ג נכתבו בדפים המצורפים בסוף הספר, לא בגליוני הספר ממש, לכן האריך שם יותר. וזה יכול ליישב את מה שהערתי בהערה הקודמת.
ה. בשאר חיבוריו הוא כותב 'יהודה', וכאן בעקביות 'יאודה'.
אשמח אם יוכל מישהו להחכימני בנושא.
הנה דוגמא של כתב היד:
- גליוני זאלקווא.jpg (2.11 MiB) נצפה 3790 פעמים
Re: 'יאודה' אצל האשכנזים
שאלה הקשורה לנושא זה -
כמדומני שמקובל שהסיבה שכותבים "יאודה" היא מחשש שישמיט הכותב בטעות את האות ד', ויהיה שם השם,
והשאלה היא האם זו גם הסיבה שיש שכותבים "יהודא", או שהכתיב "יהודא" הוא בלי קשר לסיבה הנ"ל (וכמו שראיתי לדוגמא בדפוסי התלמוד ירושלמי, שהרבה פעמים כתוב "יהודא"),
אשמח לשמוע מחכמי הפורום ידיעות בענין זה
כמדומני שמקובל שהסיבה שכותבים "יאודה" היא מחשש שישמיט הכותב בטעות את האות ד', ויהיה שם השם,
והשאלה היא האם זו גם הסיבה שיש שכותבים "יהודא", או שהכתיב "יהודא" הוא בלי קשר לסיבה הנ"ל (וכמו שראיתי לדוגמא בדפוסי התלמוד ירושלמי, שהרבה פעמים כתוב "יהודא"),
אשמח לשמוע מחכמי הפורום ידיעות בענין זה
Re: 'יאודה' אצל האשכנזים
מו'ר הגר''י טשזנר שליט''א חותם יודה מטעם הנ''ל
- 20200225_143500-1.jpg (1.09 MiB) נצפה 3280 פעמים
Re: 'יאודה' אצל האשכנזים
אוסיף ואשאל, כשמהדירים ספר של אחד מרבותינו האחרונים שכותב בתוך דבריו תמיד "יהודא" האם במהדורה חדשה אפשר לכתוב "יהודה", או שראוי לא לשנות ?
(לכאורה בספר מודפס אין חשש שימחק הד', וא"כ אין בעיה לכתוב "יהודה" כמו שרגילים היום, ולא נחשב שמשנים מכפי שכתב המחבר)
(לכאורה בספר מודפס אין חשש שימחק הד', וא"כ אין בעיה לכתוב "יהודה" כמו שרגילים היום, ולא נחשב שמשנים מכפי שכתב המחבר)
Re: 'יאודה' אצל האשכנזים
כמדומה שפרידלנדר מזייף הירושלמי היה כותב יאודה.
Re: 'יאודה' אצל האשכנזים
קרית מלך כתב:כמדומה שפרידלנדר מזייף הירושלמי היה כותב יאודה.
אבל כוונתו בזה היה להראות את עצמו כספרדי....
Re: 'יאודה' אצל האשכנזים
אצל הספרדים ראיתי שנזכר זה בשער יהושע בנבנישתי (שמות גיטין ערך אדוני).
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 252 אורחים