קטע מחיבור לא מזוהה, שבו מתוארים רב עמרם גאון, ורבותינו הראשונים: הרא"ש, ובנו רבי יעקב בעל-הטורים, כחכמים מובהקים בתורת הסוד.
לדעתי שייך החיבור-האנונימי לחוג ספר המשיב, ואכמ"ל, ובסגנונו של הרמ"ק (בספר הפרדס) נקרא לו "המדבר על פי מגיד", דוק והתבונן.
כ"י ניו-יורק בהמ"ל 1851, כתיבה ספרדית, מאה ט"ו-ט"ז, דף 1א:
"ואחרי כן אשא עיני [...] לשמירה מן הרוח הלא הנקרא פות"ה, זהו סוד ההשבעה הזאת - סודה וקבלתה כחה וניקודה. ועמרם בר שישנא ריש מתיבתא דמתא מחסיא תיקן זה הכח על ידי הכח האלהי. ועם הכח הזה נשתמשו הרבה מגדולי ישראל עד היום. והוא סידר הדברים והעלים הסוד לבל ישיג אותה כל רואהו. ויעקב בן אשר חברה בספרו - בהיותו יודע כחה וסודה וקבלתה, ושם אותה בספרו נקודה כראוי. ואחרי כן שאביו גלה לו סודה שהיה מקובל וחכם, ועל ידי החכמה הזאת עלה מעלה, לכן חברה בספרו. זהו סוד ההשבעה הזאת. ואחרי כן נשתכחה תורה מישראל, ואבדה חכמת הקבלה. ולכן נשתכחה התורה. שעם זאת החכמה עמה יתקיימה התורה, והיום הקבלה היא מחיה התורה, שאם לא מבלתה היא מתה. זהו סוד חכמת הקבלה, אל מה יועיל היא לדעת הסתרים ככל אשר אתה רואה".
'ההשבעה הזאת' היא הידועה של מוצאי-שבת, המשביעה את שר השכחה (וראה בטור אורח-חיים סימן רצט: 'סדר רב עמרם... ואומר השבעות').
שו"ר כי כבר עמד על כך מ"א במאמרו עיונים בשיטת בעל ספר המשיב, הערה 287.