"ראיתי אחרי רואי כבואי פה ירושלם תוב"ב מקץ שנתים ימים וקצת חדשים, חידושים וציצים נוצצים כציץ הזהב. והנה מענה לשון כולו לרצון מים בששון ודישו'ן ואוש'ר פשר דבר מעשה רוקח המשמח המפענח נעלמים, טוב ומטיב אחריו יאיר נתיב כתיב ולא קרי קרי ולא כתיב, הרוצה להחכים ישכים לפתחו פתיחתא דחכימי דלית לה טימי למיעל גו סתימי פתגמי דלחישא דובשא וחלבא במדב'ר בערב'ה טועמיה חיים זכו ונברכו.
ועם היות כי לא היה לי פנאי לכל אשר שאלו עיני, כי באלה חפצתי ללמוד כל הביאור הזה עם לשון ספר הזוהר שניהם יחדיו דבר דבור על אופניו מתחלה ועד סוף, סוף סוף לקטתי שנים שלשה גרגרים בלי שמרים אחד הנה ואחד הנה, ודנתי כפי דעתי הפעוטה מיעוטה כי צדיק דרכו ונאה פרקו חכו ממתקים וכולו מחמדים ותרב גדולתו ותועלתו לכל הלמודים בספר הזוהר, יען וביען אחד היה אברהם בשקידתו ועטו עט דודים, אף חכמתו עמדה לו עמידה שיש בה סמיכה והאלדי"ם נשא את אברהם וכל יקר ראתה עינו בין מספרי הרב האלהי הרמ"ק בין מספרי האלהי כמהרי"א לוריא זלה"ה, ובדרבנן יש ברירה ובירר אוכל מתוך אוכל ויטע אשל בבא'ר שב'ע כאשר יוכלון שאת הרוחות לכל בשר דבר השוה לכל נפש ומצאה לה מנוח.
והחי יתן אל לבו, כי כמה לשונות היו בספר הזוהר כפולים ומכופלים, ובביאור זה יחזה במחזה כי לא דבר רק הוא, ואמרותיו אמרות טהורות שכולם מתאימות תמימות ונעימות אותיות מחכימות, לכן שפר קדמי להחויה הנראה לעניות דעתי שכל מי שישתדל בהדפסת ספר זה יהיה זכות הרבים תלוי בו.
וכתב הצעיר ישראל בנימין"