פורום אוצר החכמה

היכן המקום שכתוב שא"א לצום שלושה ימים ברציפות?
והאם אכן כך הוא?

אפשר בהחלט לצום שלושה ימים ברצף (שלא לדבר על 'תענית הפסקה').
האם ייתכן שהכוונה לחוסר האפשרות להיות ער שלושה ימים? והוא מפורש בסוכה.

יבמות קכא:

א"ר מאיר מעשה באחד שנפל לבור הגדול וכו':
תניא אמרו לו לרבי מאיר אין מזכירין מעשה נסים מאי מעשה נסים אילימא דלא אכיל ולא אישתי והכתיב (אסתר ד, טז) וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו (שלשת ימים לילה ויום) אלא דלא ניים דאמר רבי יוחנן שבועה שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו ויישן לאלתר

האדרת והאמונה כתב:היכן המקום שכתוב שא"א לצום שלושה ימים ברציפות?
והאם אכן כך הוא?

ידוע שהיו שצמו ששה ימים רצופים, "הפסקה" משבת לשבת.
viewtopic.php?f=7&t=27077&p=277196&hilit=#p277196

ברמב"ם שבועות א,ז וה,כ כתוב שבעה ימים. וע"ש במקו"צ ובסה"מ.

אספקלריא כתב:

האדרת והאמונה כתב:היכן המקום שכתוב שא"א לצום שלושה ימים ברציפות?
והאם אכן כך הוא?

ידוע שהיו שצמו ששה ימים רצופים, "הפסקה" משבת לשבת.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... t=#p277196

אמר רב יהודה אמר רב בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני דיו בקב חרובים מע"ש לע"ש

במדרש נאמר (ילקו"ש אסתר רמז תתרנו): "יכול יהיו צמים לילה ויום שלשה ימים ושלשה לילות ולא היו מתים?! אלא היו מפסיקין מבעוד יום".

ומבאר הריב"ש (סימן תטז) שהכונה שלא צמו ג' צומות רצופים. ומוסיף הריב"ש שמדברי הבבלי מוכח דפליג וסובר שצמו ג' ימים רצופים, דהרי בגמ' ביבמות (קכא, ב) שאלו מאי מעשה נסים, אילימא דלא אכיל ולא שתי כלומר שעמד ג' ימים בלא אכילה ולא שתיה, והכתיב "וצומו עלי שלשת ימים לילה ויום" דאלמא שאפשר לאדם לעמוד שלשה ימים בלא אכילה ובלא שתיה ואין זה נס. ומבואר דהבבלי סבור שצמו ג' ימים רצופים ויכול האדם לעמוד בזה ולא למות.

ולעצם העניין, כפי שכבר העירו ניתן לצום שלושה ימים ברציפות. ד"ר ברנהרד נוימן היה מהרופאים הראשונים בירושלים. הוא הקים את בית חולים "מאיר דה רוטשילד" בשנת 1854. כשחזר לאירופה הוציא לאור בשנת 1877 את ספרו ""עיר הקודש ויושבי-בה", ובו סיכם את תקופת שהייתו בירושלים. הספר נכתב בגרמנית וחלקים ממנו תורגמו לעברית ויצאו לאור כספרון דק בהוצאת מוסד הרב קוק בשנת תש"ט (1949).

ד"ר נוימן מתאר מקרה שהיה בטיפולו על ישיש ירושלמי שנדר לצום ששה ימים רצופים, ממוצאי שבת ועד ערב שבת, ללא אכילה וללא שתיה. הוא עמד בנדרו ולא הזיק לו הצום לבריאותו.




את הדברים הללו ראיתי בבלוג 'עם הספר'.

הרב מה שנכון נכון,
מה המקור לדברי הרמב"ם?
באמת לא ניתן היום לצום שבוע שלם?

האו"ש שם כתב "ושיעור שבעה ימים נראה רמז מיומא (דף ד' ע"ב) למרק אכילה ושתיה שבמעיו, לשומו כמלאכי השרת יעו"ש", הובא במקו"צ. וע"ש שי"א שכך היתה גרסת הרמב"ם בירושלמי, ועש"ע ובסה"מ. [כיו"ב כתבו ספרי הדרוש לענין ז' ימי פסח שאין אדם ניזון מחמץ אלא רק ממצה].
ואולי מחכמת הרפואה של הרמב"ם, וכעין מש"כ בסמוך לענין גודל השמש מכדוה"א.

רבי אברהם אזולאי בהקדמה לספרו "אור החמה", מתאר את ההשפעה החזקה שהיתה לתורת האר"י, ובתו"ד:

"אז נבהלו אלופי תורת חכמת האמת וחם לבבם מיחם על גבי מיחם בתוכם לדבקה בדרך זו הישרה שיבור לו האדם הגדול הלזה צום יבחרהו איש הנלבב לא חלי ולא מרגיש שלשת ימים לילה ויום ענות אדם נפשו על פי הדרכים אשר במאמרו האיר"

יאיר כתב:יבמות קכא:

א"ר מאיר מעשה באחד שנפל לבור הגדול וכו':
תניא אמרו לו לרבי מאיר אין מזכירין מעשה נסים מאי מעשה נסים אילימא דלא אכיל ולא אישתי והכתיב (אסתר ד, טז) וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו (שלשת ימים לילה ויום) אלא דלא ניים דאמר רבי יוחנן שבועה שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו ויישן לאלתר

ראה ב"ערוך לנר" שם בארוכה, ומדבריו משמע שאכלו כזית {עיין שם לענין מצה}

המאירי כתב ביבמות דף קכ ע''ב
שהרי כתוב וצומו עלי וכו'
ואף חכמי הטבע כתבו שאיפשר לחיות בלא אכילה תשעה ימים,
ואף העשירי על ידי עמידה בצד האור

כנפי יונה לרמ"ע מפאנו ח"ג סי' קג

איך למדתם פשט בפסוק האם לפי ה"ערוך לנר" או לפי רבי שלמה קלוגר זצ"ל בספרו מאמר אסתר ?

מאיר נזרי בספרו 'קהילות תאפילאלת/סג'למאסא' הוצאת אוניברסיטת בר-אילן,תשע"ג 2013. מתאר מנהג שהיה בקהילות אלה לקבל תענית משבת לשבת מסיבות ובהזדמנויות שונות. יעויין שם חלק שני, פרק שמיני - 'ההפסקה הגדולה השבועית, תענית שישה ימים ושישה לילות רצופים', עמ' 297 ואילך. הפרק כולל -
א. תיאור המנהג ותקופתו ‏297 ♦ ב. מקורות התענית ‏297 ♦ ג. אישים
שהתענו תענית זו בתאפילאלת ‏299 ♦ ד. תכונת התענית ‏299 ♦
ה. ההפסקה השבועית הרצופה בקהילות אחרות ‏300♦ו. פיוטי התענית ‏300
♦ ז. ׳סדר הפסקה גדולה׳ ‏300