פולמוס העופות תשע"ז

[מחולת המחנים]

מאמרו של פרופ' זוהר עמר על כשרות הטווס
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/amar-1.htm

היחיד שרצה להתיר בימינו את הטווס לאכילה היה קאפח הידוע, וכהיום יש לו ממשיכים שרוצים להתיר עופות ללא מסורת.

[חוקר ובוחן]

שלום רב
אתייחס בנוגע לניסיון להתיר את עוף הבראקל על סמך השערת חוקרים שמקורו מעוף הפיומי המצרי
ראשית והוא עיקר כפי הנראה עוף הפיומי אין עליו מסורת טהרה ולו מכיון שהוא אינו ראוי כמעט למאכל והוא אף לא שימש כעוף מאכל אלא כעוף שעשוע מחמת יופיו והיו שהשתמשו בו לביציו עד כדי כך שהאירגון apa האמריקאי אינו מביא את העוף ברשימה הגדולה של עופות המאכל בעולם וזה נושא מודגש באתרים הכותבים על העוף
בנוסף העוף הוא עוף מופרע עוף בר בלשונם והוא עף מעל לגדרות גבוהים
כך שבאם מקור הבראקל הוא מהפיומי
זה דוקא סיבה לאסור את הבראקל
אך עפ"י ההלכה יתכן שאין לסמוך בזה על השערת החוקרים מחמת שזה השערה על שנים רבות אחורה אך זהו ודאי ריעותא על העוף
אשתדל מחר לשלוח למקורות באנגלית הכותבים על העוף פיומי

חרטוטים שאין הדעת סובלתן- אתה כותב.
עוף טהור נאכל במסורת!
וממילא לאו כל כמינך להטיל ספק בפיומי שהוא הבלדי (הגזעי) בצבע דוגמת הבראקל , ושנאכל פה בא"י לרוב בפשיטות ובמסורת כעוף טהור, וכמו שהעידו השוחטים [-שבאמת העידו עליו (וכמו שהדגישו בלדי , ועופות ערביים) , שהוא לבד היה כאן בעבר - רק הבראקל דומה לו , וכנראה ממקורו קאתי, ואפשר דיש לדונם כמינו ושינוי דגדלות ל"ה שינוי.] .

[בברכה המשולשת]

כעת ראיתי באתר דין:


מסורת בתרנגולים


רבני בית ההוראה

ה' אלול ה'תשע"ז

שאלה:

בעקבות הפולמוס שנתעורר לאחרונה בענין כשרות עוף הברקאל (וכשרות העופות באופן כללי), נתעוררתי לשאול כדלהלן:

ידועים בעולם מאות מיני גזעים של תרנגולים, השונים זה מזה במראם ובתכונותיהם. אמנם הצד השוה שבהם 1. שהולכים על שניים 2. מטילים ביצים 3. רובם ככולם מכוסים בנוצות 4. יש להם כרבולת 5. הריונם (דגירה על הביצים עד הבקיעה) 21 יום 6. קולותיהם שווים (אמנם יש שינויים בעומק או גובה הצליל שמפיקים, אבל בסה”כ השומע “יודע” שזה קול של תרנגול או תרנגולת).

עד להתעוררות הפולמוס הייתי סבור שכל שנראה כתרנגול על פי הנ”ל אכן דינו כתרנגול לעניין היתר אכילתם ע”י מסורת אכילת התרנגול.
עכשיו כבר אינני יודע מהו תרנגול שמותר באכילה ומה אסור באכילה. איזה שינוי נחשב שינוי מהותי המצריך מסורת בפני עצמה.
כמובן שבכל הגזעים (עכ”פ אלו שהשאלה נסובה אודותיהם) יש את 4 סימני הכשרות המנויים במשנה בחולין.

הנה כמה מהשינויים שיש בין הגזעים השונים:

1. גודל העוף – ישנם גזעים ננסיים שקטנים משמעותית מהעופות הרגילים (ומלבד הגזעים הננסיים, להרבה מהגזעים הרגילים יש גם מין ננסי הזהה לגמרי לעוף הגדול מלבד בגודלו, שלרוב הוא בין חמישית לרבע מהגודל של עוף רגיל).
2. צבע הנוצות – ישנם קשת רחבה של צבעים שונים ואף של דוגמאות שונות.
3. צבע הביצים – יש המטילות ביצים לבנות, חומות (גוונים בהירים עד כהים מאוד), תכולות ואף ירוקות בצבע זית בהיר.
3. צורת הכרבולת – ידועים 9 סוגי כרבולות שונים השונים זה מזה בצורתם.
4. צבע הרגלים – יש בצבע צהוב, אפור, שחור, ורוד, חום, או שילוב ביניהם.
5. עצם הזנב – יש מינים ללא עצם הזנב.
6. ציצת הלחי – יש מינים עם נוצות בולטות בלחי (באחד או בשניהם).
7. מספר האצבעות – לרוב התרנגולים יש 4 אצבעות, אמנם יש גזעים שיש להם 5 אצבעות.
8. תכונות – רגוע, תוקפני (כלפי בני אדם או כלפי גזעים אחרים), עירני, דגרנות (בהרבה מאוד גזעים הנקבות לא דוגרות על הביצים).
9. צבע המקור – צהוב, כתום, חום, שחור.
10. צבע הכרבולת – ישנו גזע אחד שכולו שחור, מכרבולתו ועד ציפורני רגליו.
11. צבע העיניים.
12. צורת העמידה – יש גזעים העומדים גבוהים וזקופים מאוד.
13. אורך נוצות הזנב – ישנם גזעים שאורך נוצות הזנב של הזכר מגיעים ל60 ס”מ ויותר.
14. ניתן לגידול בכלובים – ישנם גזעים שלא ישרדו בכלובים הם חייבים מרחבים

על איזה סוג תרנגול יש מסורת, ואיזה תכונה מצריכה מסורת בפני עצמה?
וביותר התבלבלתי מכיון שכל גזע הוא בעצם תערובת של גזעים שונים במשך שנים רבות (לעיתים מאות שנים אבל לרוב “רק” עשרות שנים) ואין היודע בודאות איזה גזעים מעורבים בכל גזע (שכל מגדל משחק עם זה עד לקבלת התוצאה הרצויה לו).

אציין ששאלה זו נוגעת לי למעשה באשר אני עצמי מגדל מספר גזעים שונים, ונפק”מ לאכילת הביצים הבשר ואולי אף לגידול עצמו שעלול להביא מכשול לאחרים אם יש בהם איסור (הן מכירה לאחרים והן שילמדו מעצם הגידול שמותרים באכילה).
אדגיש, אין לי קשר לברקאל, ואין מטרת השאלה להוסיף שמן למדורה, אלא שכאמור יש לי נפק”מ למעשה בזה.

תשובה:

שלום וברכה

ראשית תודה על הסקירה המענינת, החכמת אותנו.

לעצם הענין יש שתי נקודות חשובות שצריך לדעת: האחד, בשו”ת דברי חיים יו”ד ח”ב סי’ מה אכן נקט בפשיטות שאין לאכול שום עוף ללא מסורת, גם אם הוא זן מסויים של תרנגול, ולכן אכן מה שאינו ממש שינוי של מוטציה קלה או משהו גנטי אלא ממש מין בפני עצמו, אין לאכול.

שנית, יש הרבה סימנים שצריך לדעת, למשל, ביצים שהם כד וכד משני צידיהן הן סימן טומאה, למרות שמדובר בתרנגולת וכו’, לכן צריך מומחיות רבה ומסורת ובלי זה אין לאכול.

גם המכשירים את העוף שהזכרת טעמם משום שיש לנו מסורת בזה מזה עשרות שנים.

ערב טוב.






2 תגובות


מאת אנונימי:

28/08/2017 בשעה 10:38 pm

ראשית, תודה על המענה.

לעצם השאלה שכחתי להזכיר שיש עוד שני שינויים בגזעים שונים:
1. נוצות על אצבעות הרגלים – הגזעים מהמזרח הרחוק יש להם נוצות על הרגלים.
2. צוואר ערום – יש גזע שאין לו נוצות על הצוואר. (לאחרונה פיתחו עוף ללא נוצות כלל).

יסלח לי כת”ר אבל עדיין לא ברור לי מתוך הרשימה שהזכרתי איזה שינוי מחשיבו כמין אחר או עכ”פ כתרנגול שצריך מסורת נפרדת. (ברור שצבע הנוצות הוא לא משמעותי, אבל לגבי שאר השינויים לא ברור לי).

אציין שוב, שאלתי נסובה רק על הגזעים שיש בהם את ארבעת הסימנים המוזכרים במשנה, וכן ביצתם הוא כד וחד.

אם יועיל, אציין ששאלתי היא בעיקר ביחס לגזעים הבאים: פנדסנקה, סאסקס, פלימות’ פארטרידג’, אראוקנה ומארנס.





מאת רבני בית ההוראה:

29/08/2017 בשעה 8:44 am

אינני יודע להשיב על שאלה זו, יש להפנות את השאלה לאנשים המומחים בשחיטה, כגון הרב נחום יברוב ראש מערך השחיטה של שארית ישראל, בפקס : 025376405

[לבלב]

ברכה משושלת על ראשכם יחולו,

אפשר אולי לדעת מה הבאתם מדברי האתר?

[שעת הכושר]

איך שההיסטוריה חוזרת;

שם אריה - שואל ומשיב.png (960.27 KiB) נצפה 10188 פעמים

[בברכה המשולשת]

ברכה משושלת על ראשכם יחולו,

אפשר אולי לדעת מה הבאתם מדברי האתר?

את הכל.
(או שאולי כתר"ה התכוון לשאול "למה הבאתי" ולא "מה הבאתי"?)

[לבלב]

ברכה משושלת על ראשכם יחולו,

אפשר אולי לדעת מה הבאתם מדברי האתר?

את הכל.
(או שאולי כתר"ה התכוון לשאול "למה הבאתי" ולא "מה הבאתי"?)

הכי קאמר, מה חידוש וידיעה מצאתם באתר שהבאתם?

[בברכה המשולשת]

ברכה משושלת על ראשכם יחולו,

אפשר אולי לדעת מה הבאתם מדברי האתר?

את הכל.
(או שאולי כתר"ה התכוון לשאול "למה הבאתי" ולא "מה הבאתי"?)

הכי קאמר, מה חידוש וידיעה מצאתם באתר שהבאתם?

דברי השואל

[ברזלים]

בימים האחרונים אין התרחשויות חדשות בתחום, כנראה שהעניין סגור. בינתיים רוב עם ישראל ממשיך לאכול את העוף הישן. שום דבר לא השתנה.
מה שכן מעתה נהיה יותר עירניים למה שאנחנו מכניסים לפה. חוץ מכך שהחכמנו, למדנו קצת להכיר תרנגולים מינים ממינים שונים. וקצת הלכות חדשות בדיני עופות.

[חזון-איש'ניק]

אחת הטענות המרכזיות שנקטו המערערים על העופות שלנו בואם לפסול את עופות הפטם, בהיות שהם מורכבים מעוף הקורניש שהוא עוף קרב, ולזאת הביאו במקומו את עוף הבראקל שלטענתם הוא נקי מכל חששות.

מסורת טהרת העופות עמ' י"א

מסורת טהרת העופות.JPG

הנה דבר זה ידוע ומפורסם שהעופות התעשיתיים הם מכלוא של זכר שנקרא 'קורניש' ונקיבה שנקרא 'רוק' אלא שבשעתו לא הי' ידוע מהו מקורו של הקורניש ועכשיו שכל הידע נמצא בהישג יד ונודע שהקורניש הוא יצור שיצרוהו מהכלאה של מספר עופות קרב מהמזרח הרחוק, סוברים גדולי הדור שאע"פ שכבר אכלוהו עשרות בשנים זה לא נקרא מסורת שראינו מאות בשנים בכל חצירות ישראל שאינו דורס, אבל הקורניש לא גדל בחצרות ישראל, ולקחוהו מבתי החרושת ונמצא שאין לו שום מסורת כלל ולכן אין לו מסורת כלל,

קפלן.JPG

ובאמת שגו ברואה כי עוף קרב איננו עוף דורס ואיננו טמא, אך לדעתם שעוף הקורניש יש בו חששות משום היותו עוף קרב, הנה אותו החשש עצמו קיים גם בעוף הבראקל, וכמו שכבר עורר הגר"מ שטרנבוך במכתבו

בראקל תנוחות 3.jpg

בראקל תנוחות 1.jpg

עוף קורני"ש כהיום מוחזק בכשרות ועולה על שולחן מלכים, בעיקר כפרגיות, ועוף ברויל"ר הוא צאצא מהעוף הקורני"ש, וזה לית מאן דפליג.

אלא שהם טוענים שהקורני"ש הוא בעצם תולדה של מאלאי או דומינק וכל שום וחניכא דאית ליה, וגדולי ישראל לדורותיהם פשוט לא שמו לב לזה, והכשירו את זה סתם כך.

והאמת שבכלל לא ברור שאכן הקורני"ש שלנו הוא צאצא מהמאלא"י, אלא יש שמשערים כך.

ואפילו אם כן הרי יש להמלא"י ג' סימני כשרות, הרי יש בזה ספק ספיקא להתיר כמבואר בשו"ת בית שלמה בארוכה, שמא דהאב כשר, ושמא דהלכה כתוס' בנדה נ' ע"ב דאם יש להאפרוח סימני טהרה לא איכפת לן בהוריה, ועוד שמא ההלכה לא חיישינן לזרע האב, והגר"ד לנדאו שליט"א מעיד בשם מרן החזו"א דפסק כן הלכה למעשה, וחוץ מזה קיי"ל זה וזה גורם מותר, ועוד בה שלישייה כמש"כ הגר"מ שטרנבוך דזה בלבד שאוכלים אותו כבר ששים שנה הרי הוא כמסורה.

אלא שיש טועם שהשם עוף קרב מראה שהוא דורס, וטעות הוא כמש"כ מע"כ, והגע בעצמך, האם קוריאיה הצפונית ישתמש בעוף זה בקרב נגד ארה"ב?.... אלא שהכוונה שהוא כמין משחק שהאומות העולם משתמשים לגרות עוף אחד על השני, ונראה מי ינצח, והרי גם אריות אינו דורס את חבירו, אלא כאן פשוט דכיון שמגרים העופות ללחום הוא עושה כן, ובכל אופן אינו דורס ואוכל כשהוא חי, ואפילו כשהוא מת אינו אוכל.

והם באים בטענה שניה שגם כהיום הם מרכיבים ומרביעים במינים טמאים, והם טוענים שזה ברור במאה אחוז שמכליאים, באותו שורה שהם כותבים שאי אפשר לדעת מה עושים שם בפנים... ובכל כזה נאמנים עלי דברי גדולי מומחי הכשרות הן בארה"ק והן בחו"ל שביררו היטב את הדבר, וטוענים שלהד"ם, ואין הם מכליאים רק עם עופות כשרים שיש עליהם מסורה, ואין להם אפילו שום תועלת מלהכליא עם מינים טמאים.

וכאן מגיעים החכמים שצועקים שהרבנים הסומכים על המומחים הם פשוט תמימים, ואנחנו חכמים יותר... וליתר שאת הצטיידו עם מכתב מאיזה דוקטור בפנסיה, ששם הוא אמור להעיד שיש הכלאות, ואף שאנחנו לא מבינים מה בדיוק הוא כותב, והאם הוא מתכוין לזריקות גנטיות בלבד או הכלאות, האם בעבר או בהווה, ועוד שלל ספיקות, שאי אפשר להבין בדיוק מה הוא כותב, כמו שגוי לא יבין משנה באהלות בקריאה אחד, אבל להמערערים זה די...

הכר נא למי החותמת ולמי הפסולים.

[הצבי]

מלל רב נשפך כאן בימים האחרונים, ובהן הסברים על ייחוסו של הבראקל ושאינו נקרא בלי מסורת.
בקשה לי למומחים, קשה לי לעבור על כל ההודעות, האם יש בתוך ההודעות תשובה מתומצתת וברורה מדוע אין לחשוש לטענה שהבראקל חולק את רגליו וכעדות הרב לנדא. הרי אם זה נכון לא עוזרים כל הטענות כי חולק את רגליו זה הרי סימן טומאה ברור.

[גבול ים]

מאמרו של פרופ' זוהר עמר על כשרות הטווס
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/amar-1.htm

היחיד שרצה להתיר בימינו את הטווס לאכילה היה קאפח הידוע, וכהיום יש לו ממשיכים שרוצים להתיר עופות ללא מסורת.

דעת רבו של הרב לנדא על הרב קאפח
www.shturem.net/index.php?section=news&id=7632
ולגבי התמונות, הטשטוש הוא גם בדשא והעצים, גם זה מתנועת הכנף ?

[שערי חכמה]

והם באים בטענה שניה שגם כהיום הם מרכיבים ומרביעים במינים טמאים, והם טוענים שזה ברור במאה אחוז שמכליאים, באותו שורה שהם כותבים שאי אפשר לדעת מה עושים שם בפנים... ובכל כזה נאמנים עלי דברי גדולי מומחי הכשרות הן בארה"ק והן בחו"ל שביררו היטב את הדבר, וטוענים שלהד"ם, ואין הם מכליאים רק עם עופות כשרים שיש עליהם מסורה, ואין להם אפילו שום תועלת מלהכליא עם מינים טמאים.

מאחר ולשיטתך הקורני"ש והמלא"י עופות טהורים, בודאי שהכליאו את הפטם רק עם עופות טהורים...
רק אמור לי, אם אלו טהורים, מאיזה עופות חושש הרב לנדא שהכליאו אותם עם הבראק"ל ?

[חזון-איש'ניק]

והם באים בטענה שניה שגם כהיום הם מרכיבים ומרביעים במינים טמאים, והם טוענים שזה ברור במאה אחוז שמכליאים, באותו שורה שהם כותבים שאי אפשר לדעת מה עושים שם בפנים... ובכל כזה נאמנים עלי דברי גדולי מומחי הכשרות הן בארה"ק והן בחו"ל שביררו היטב את הדבר, וטוענים שלהד"ם, ואין הם מכליאים רק עם עופות כשרים שיש עליהם מסורה, ואין להם אפילו שום תועלת מלהכליא עם מינים טמאים.

מאחר ולשיטתך הקורני"ש והמלא"י עופות טהורים, בודאי שהכליאו את הפטם רק עם עופות טהורים...
רק אמור לי, אם אלו טהורים, מאיזה עופות חושש הרב לנדא שהכליאו אותם עם הבראק"ל ?

הקורני"ש הוא עוף טהור שנאכל במסורת, וגם להמלא"י יש שלשת סימני טהרה, ואכן זה מה שאני טוען, ולא אני אלא גדולי המומחים וגדולי הרבנים שהכליאו את הפטם רק בעועפות כשרים, ואפילו המערערים רק טענו שהכליאו עם עוף שאין לה מסורת, ולא עוף טמא ממש.
ובקשר להרב לאנדא איננו יודע, ואני לא הדובר שלו, ונראה לי יותר שטוען לשיטתכם שאתם חוששים על הפטם, לא הועלתם כלום בתקנתכם לאכול בראקל.

[שערי חכמה]

והם באים בטענה שניה שגם כהיום הם מרכיבים ומרביעים במינים טמאים, והם טוענים שזה ברור במאה אחוז שמכליאים, באותו שורה שהם כותבים שאי אפשר לדעת מה עושים שם בפנים... ובכל כזה נאמנים עלי דברי גדולי מומחי הכשרות הן בארה"ק והן בחו"ל שביררו היטב את הדבר, וטוענים שלהד"ם, ואין הם מכליאים רק עם עופות כשרים שיש עליהם מסורה, ואין להם אפילו שום תועלת מלהכליא עם מינים טמאים.

מאחר ולשיטתך הקורני"ש והמלא"י עופות טהורים, בודאי שהכליאו את הפטם רק עם עופות טהורים...
רק אמור לי, אם אלו טהורים, מאיזה עופות חושש הרב לנדא שהכליאו אותם עם הבראק"ל ?

הקורני"ש הוא עוף טהור שנאכל במסורת, וגם להמלא"י יש שלשת סימני טהרה, ואכן זה מה שאני טוען, ולא אני אלא גדולי המומחים וגדולי הרבנים שהכליאו את הפטם רק בעועפות כשרים, ואפילו המערערים רק טענו שהכליאו עם עוף שאין לה מסורת, ולא עוף טמא ממש.
ובקשר להרב לאנדא איננו יודע, ואני לא הדובר שלו, ונראה לי יותר שטוען לשיטתכם שאתם חוששים על הפטם, לא הועלתם כלום בתקנתכם לאכול בראקל.

א. לא מדוייק, הרב לנדא אסר את הבראקל, וכך גם הרב שטרנבוך.
ב. הרב לנדא טוען שאי פעם הכליאו את הבראק"ל עם משהו. ברור לכל בר דעת שהמשהו הזה לא היה גרוע מהמלא"י.
ג. כל ישראל יודעים שלמלאי אין שום מסורת, אא"כ מסורת התרנגול בכללותה מספיקה גם למלאי, ואם נניח כך ברור שעל הבראק"ל אין שום חשש.
סוף דבר, אינני מצליח להבין איך אפשר להכשיר את הפטם ולאסור את הבראק"ל.

[לענין]

בודאי שלמלאי אין מסורת רציפה הגריש''א זצ''ל סבר שעצם זה שאכלוהו חמשים שנה מהוה מסורת רק צריך לבדוק שיש לו סימני טהרה, כ''ז ממאמרו של הרב בוקוולד.
וכיון שלא הסכים עם הטענה שמסורת כללית על תרנגול מועילה גם למלאי, ממילא אי''ז מהני לבראקל.

אבל עיקר היתר הנ''ל יש לשדות בו נרגא, כלפי המצב דהיום, דכיון שחמשים שנה לא אכלוהו אלא כזרע האב ממילא למ''ד דאין חוששין לו לא נוצרה עליו מסורת, ומה שחדשו בשנים האחרונות שגם הנקבה היא ממנו נמצא דע''ז אין מסורת.

[חזון-איש'ניק]

[
מאחר ולשיטתך הקורני"ש והמלא"י עופות טהורים, בודאי שהכליאו את הפטם רק עם עופות טהורים...
רק אמור לי, אם אלו טהורים, מאיזה עופות חושש הרב לנדא שהכליאו אותם עם הבראק"ל ?

הקורני"ש הוא עוף טהור שנאכל במסורת, וגם להמלא"י יש שלשת סימני טהרה, ואכן זה מה שאני טוען, ולא אני אלא גדולי המומחים וגדולי הרבנים שהכליאו את הפטם רק בעועפות כשרים, ואפילו המערערים רק טענו שהכליאו עם עוף שאין לה מסורת, ולא עוף טמא ממש.
ובקשר להרב לאנדא איננו יודע, ואני לא הדובר שלו, ונראה לי יותר שטוען לשיטתכם שאתם חוששים על הפטם, לא הועלתם כלום בתקנתכם לאכול בראקל.

א. לא מדוייק, הרב לנדא אסר את הבראקל, וכך גם הרב שטרנבוך.
ב. הרב לנדא טוען שאי פעם הכליאו את הבראק"ל עם משהו. ברור לכל בר דעת שהמשהו הזה לא היה גרוע מהמלא"י.
ג. כל ישראל יודעים שלמלאי אין שום מסורת, אא"כ מסורת התרנגול בכללותה מספיקה גם למלאי, ואם נניח כך ברור שעל הבראק"ל אין שום חשש.
סוף דבר, אינני מצליח להבין איך אפשר להכשיר את הפטם ולאסור את הבראק"ל.

כנראה לא עברת על מה שכתבתי, הרב לאנדאו והרב שטרנבוך אוסרים את הבראקל בגלל שאין לו מסורת, והרב לאנדאו גם סובר שיש לו סימני טומאה, ולא נכנסתי לזה.
רק הסברתי למה החשש בעוף הקורני"ש הוא רחוק מאד, והוא רק על צד שאכן אמה הוכלאה לפני כמאה וחמשים שנה עם מלא"י, ואיני יודע אם צריך לחוש בכלל לזה, וגם אז יש כמה וכמה צדדים להתיר כמש"כ, ומה ענין זה לבראק"ל, יתכם שהוא אסור, ויתכן שמותר, אין לזה קשר למה שכתבתי.

הבעיה כנראה הוא שכתבתי עניינים הלכתיים, ולמי זה מעניין בכלל?....

[חזון-איש'ניק]

ומה שחדשו בשנים האחרונות שגם הנקבה היא ממנו נמצא דע''ז אין מסורת.

מי חידש? מה חידשו? אתה מאמין לכל מה שמספרים? כל המומחים טוענים שזה שקר מוחלט.
(נראה לך שאם אמה ואביה ממין טמא, היא תהיה דומה למין טהור?)
ולהלכה יתכן שגם בכה"ג ניתן להתיר עפ"י הבית שלמה והשמועה בשם החזו"א

[מחולת המחנים]

מאמרו של פרופ' זוהר עמר על כשרות הטווס
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/amar-1.htm

היחיד שרצה להתיר בימינו את הטווס לאכילה היה קאפח הידוע, וכהיום יש לו ממשיכים שרוצים להתיר עופות ללא מסורת.

דעת רבו של הרב לנדא על הרב קאפח
http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=7632
ולגבי התמונות, הטשטוש הוא גם בדשא והעצים, גם זה מתנועת הכנף ?

הענין הוא שכהיום מתירי העוף ללא מסורת אינם רבנים נאורים מסוגו של קאפח, אלא דוקא כאלו שמתעטפים באיצטלא של פרומקייט (שיתכן שבסתר היה להם קשרים קאפח בנוגע לכתבי יד שונים של הרמב"ם בהם עסקו).

הטענה לזיוף התמונה מגוחכת לכל מי שקצת מכיר תמונות, כן, לפעמים תמונות יוצאות מעט מטושטשות, זה עדיין לא מעיד על זיוף, ומלבד זאת התמונה לקוחה מאתר של גוים, להם הרי יש בעינכם נאמנות מוחלטת.

[שלמה בן חיים]

מאמרו של פרופ' זוהר עמר על כשרות הטווס
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/amar-1.htm

היחיד שרצה להתיר בימינו את הטווס לאכילה היה קאפח הידוע, וכהיום יש לו ממשיכים שרוצים להתיר עופות ללא מסורת.

דעת רבו של הרב לנדא על הרב קאפח
http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=7632
ולגבי התמונות, הטשטוש הוא גם בדשא והעצים, גם זה מתנועת הכנף ?

הענין הוא שכהיום מתירי העוף ללא מסורת אינם רבנים נאורים מסוגו של קאפח, אלא דוקא כאלו שמתעטפים באיצטלא של פרומקייט (שיתכן שבסתר היה להם קשרים קאפח בנוגע לכתבי יד שונים של הרמב"ם בהם עסקו).

הטענה לזיוף התמונה מגוחכת לכל מי שקצת מכיר תמונות, כן, לפעמים תמונות יוצאות מעט מטושטשות, זה עדיין לא מעיד על זיוף, ומלבד זאת התמונה לקוחה מאתר של גוים, להם הרי יש בעינכם נאמנות מוחלטת.

עד מתי תיהיה כמחולת המחניים - כמי שעובר ממחנה למחנה ודן כל הזמן בחילוקי המחנות, עד מתי לא תבין שהנושא הזה זה לא פוליטיקה אלא סוגיא בהלכה כמו כל הסוגיות, ולא כל הזמן אצלכם... אתם... בעיניכם... פשוט נמאס כבר לראות את הפלגנות הזו.

[מחולת המחנים]

א. לא מדוייק, הרב לנדא אסר את הבראקל, וכך גם הרב שטרנבוך.
ב. הרב לנדא טוען שאי פעם הכליאו את הבראק"ל עם משהו. ברור לכל בר דעת שהמשהו הזה לא היה גרוע מהמלא"י.
ג. כל ישראל יודעים שלמלאי אין שום מסורת, אא"כ מסורת התרנגול בכללותה מספיקה גם למלאי, ואם נניח כך ברור שעל הבראק"ל אין שום חשש.
סוף דבר, אינני מצליח להבין איך אפשר להכשיר את הפטם ולאסור את הבראק"ל.

א. הגרמי"ל לנדא והגר"מ שטרנבוך אוסרים את הבראקל ועיקר טעמם משום שאין לו מסורת ואף יש לו סימנים שדומה לעוף טמא.
ב. כוונת הגרמי"ל לנדא שאם באת לטעון שהעופות שלנו מוכלאים, הרי שוברך בצידך שגם הבראקל הוכלא.
ג. העוף שכלל ישראל אוכלים יש לו מסורת גמורה, אלא שבאים העוררים וטוענים שהוכלא בעוף שאין לו מסורת, וכאן הדיון האם לחשוש לאותה הכלאה, ובזה הכריעו הגרי"ש אלישיב והגר"מ שטרנבוך שעצם זה שכלל ישראל אוכלים אותו כבר שבעים שנה, זה עצמו מהוה מסורת, משא"כ עוף הבראקל אין לו מסורת כלל משום צד.
ד. ע"כ בודאי שעדיף עוף עם מסורת ברורה שהוכלא עם עופות שאין להם מסורת, מאשר עוף שכלל אין לו מסורת, ופשוט.
ה. ואם באת לחשוש שמא העופות שלנו הוכלאו בעופות טמאים, הרי בודאי ובודאי יש לחשוש כזאת גם על עוף הבראקל, ועל מי נסמוך שלא הוכלא? שמא על המגדלים הגוים?

[ברזלים]

החילוק היחיד שעל עוף הבראקל יש לך היכולת מכאן ולהבא לשלוט שלא יתערב עם אחרים, משא"כ הפטם יש טוענים שאין ע"ז פיקוח הדוק. ויש חשש על העתיד, ורק סומכים בינתיים על המומחים שלא ניכר בו שינוי גדול.

[לענין]

מחולת,
אודות אות ב', אתה משוה בין הכלאה חד פעמית שיתכן ואי פעם נעשתה, לבין הכלאות מכוונות שנעשות עם כל מה שזז?
אני לא מדבר מידיעה, רק מתייחס להשוואה שהבאת בפנינו.

[שבטיישראל]

ראוי לציין שבבעלותו של שמוליק הלפרין יש גם לול נוסף בו הוא מגדל את עוף בראקל באנגליה.
המשגיח בלול זה הוא ר' שלמה דוד שרייבר מלונדון (Bethune Rd).

החילוק בין הלול במושב תעוז ליד בית שמש להלול הלונדוני - שבמושב תעוז מגדלים עופות שגם האב וגם האם הם מסוג הבראקל.
משא"כ בלונדון מגדלים עופות מוכלאות שבהם רק האם היא מסוג הבראקל והאב הוא מסוג cornish או plymouth rock - ותפקידו של המשגיח רש"ד שרייבר הנ"ל לפקח ע"ז.

[מחולת המחנים]

מחולת,
אודות אות ב', אתה משוה בין הכלאה חד פעמית שיתכן ואי פעם נעשתה, לבין הכלאות מכוונות שנעשות עם כל מה שזז?
אני לא מדבר מידיעה, רק מתייחס להשוואה שהבאת בפנינו.

מה שידוע זה שהעופות שלנו הוכלאו במלאי ואסיל, שהם עופות טהורים אלא שאין עליהם מסורת (וכמבואר במכתב הרב בוקוולד), כל השאר הוא בגדר השערות שעדיין לא הוכחו ולא פורטו.

[ברזלים]

אם הבנתי נכון אז ככה, העפות היוצאים ממפעל הטיפוח הם באמת הקורניש ופלומיט אחד זכר ואחד נקבה שזה מוסרים למייבאים לגדל ולהוליד אפרוחים וכו'. כי זה המתכון הבדוק כבר הרבה שנים לריבוי בשר וכו'. הבעיה שהמפעלים הללו קונים מכל מקום בעולם אפוא שיש כל מיני עופות עם מעלות מיוחדות ואת זה הם מכליאים בשיטות חדשניות לקו של הקורניש והפלומיט בלי שניכר השינוי בהם. ועל זה "כנראה" אין שליטה כי זה סוד מסווג ואף הכשר אין לו השגחה על זה.

[לענין]

במכתב הרב בוקוולד הנ''ל מובאים עוד מינים רבים.
בכל אופן, ברור למעלה מכל ספק שמכליאים, ואנו לא יודעים עם מה - דבר שלא היה עובר בשום הכשר על שום דבר.
ביחס לזה הועלתה השערת הרב לנדא שגם הבראקל הוכלא פעם.
עדיין אתה סבור להשוות מסעדה בלי השגחה בכלל שלא דורכת שם רגל יהודי לבין קדירה שנתעוררה עליה שאלה?

[ברזלים]

אבל במסורת העופות כתוב שהמייבאים מקבלים כמה אלפי עופות זכרים מסוג מסויים וכמה נקבות מסוג אחר והם מגדלים אותם, וכו'. תקרא שם היטב.

[מחולת המחנים]

במכתב הרב בוקוולד הנ''ל מובאים עוד מינים רבים.
בכל אופן, ברור למעלה מכל ספק שמכליאים, ואנו לא יודעים עם מה - דבר שלא היה עובר בשום הכשר על שום דבר.
ביחס לזה הועלתה השערת הרב לנדא שגם הבראקל הוכלא פעם.
עדיין אתה סבור להשוות מסעדה בלי השגחה בכלל שלא דורכת שם רגל יהודי לבין קדירה שנתעוררה עליה שאלה?

וכי את הבראקל הינך בטוח שלא מכליאים בעופות טמאים? מי המשגיח על זה הרבנות דק"ק בראקל יצ"ו?

בסופו של דבר הבראקל הוא עוף שאין לו מסורת שיש בו גם סימנים של עוף טמא, לעומת העופות שלנו שיש להם מסורת, על שני הסוגים יש חששות עלומים אולי הוכלאו עם עופות טמאים.

[ברזלים]

תבין בהיגיון פשוט שיש הבדל גדול בין עוף שגדל בחצר שעל זה יש חשש בעלמא שהזדווג עם עוף אחר ולא חיישינן להלכה ובמקרה זה עדיפא טפי שהגוים שם יש להם ענין ביופי של התרנגול לא לזווגו, לבין עוף הפטם שיש להם עניין גדול וזה כל הקונץ שלהם שלא איכפת להם מה נכנס בפנים העיקר שיהיה שמן ויגדל מהר.

לדוגמא מויקיפדיה:
כיום עושה החקלאות המתועשת שימוש באמצעים מדעיים על מנת לפתח שיטות חדשות לברירה מלאכותית. דוגמה מתחום החקלאות מתייחסת לאופן בו יצר האדם את זני התרנגולות המשמשים כיום להפקת ביצים: כדי ליצור זן של תרנגולות שיטיל ביצים בתדירות גבוהה באופן משמעותי מזו הקיימת בטבע, הוכלאו תרנגולות שלהן תפוקת ביצים גבוהה יחסית, יחד עם תרנגולים זכרים, צאצאים של תרנגולות בעלת תפוקת ביצים גבוהה. הצאצאים של אלה הוכלאו עם תרנגולות נוספת, גם הן בעלות תפוקת ביצים גבוהה וכן הלאה.

[מחולת המחנים]

תבין בהיגיון פשוט שיש הבדל גדול בין עוף שגדל בחצר שעל זה יש חשש בעלמא שהזדווג עם עוף אחר ולא חיישינן להלכה ובמקרה זה עדיפא טפי שהגוים שם יש להם ענין ביופי של התרנגול לא לזווגו, לבין עוף הפטם שיש להם עניין גדול וזה כל הקונץ שלהם שלא איכפת להם מה נכנס בפנים העיקר שיהיה שמן ויגדל מהר.

לעופות שלנו יש חזקת היתר מה שאין לעוף הבראקל, מלבד ענין המסורת.

[ברזלים]

היית אוכל בקביעות לכתחילה ממסעדה של גוי שאתה לא יודע בדיוק מה מכניסים שם, וגם כשידוע שהבעל הבית משפר כל הזמן התפריט. על סמך חזקה?

[חזון-איש'ניק]

היית אוכל בקביעות לכתחילה ממסעדה של גוי שאתה לא יודע בדיוק מה מכניסים שם, וגם כשידוע שהבעל הבית משפר כל הזמן התפריט. על סמך חזקה?

אבל כאן ההלכה שכל זמן שאנו מכירים את התרנגול אין צריך לחוש לשום דבר, ומה גם דהם בעצמם אומרים שאין להם שום תועלת להרכיב מין טמא.

מחולת,
אודות אות ב', אתה משוה בין הכלאה חד פעמית שיתכן ואי פעם נעשתה, לבין הכלאות מכוונות שנעשות עם כל מה שזז?
אני לא מדבר מידיעה, רק מתייחס להשוואה שהבאת בפנינו.

מה שידוע זה שהעופות שלנו הוכלאו במלאי ואסיל, שהם עופות טהורים אלא שאין עליהם מסורת (וכמבואר במכתב הרב בוקוולד), כל השאר הוא בגדר השערות שעדיין לא הוכחו ולא פורטו.

זה לא ידוע, הם אינן יודעם בבירור מה היה לפני קרוב למאתיים שנה, זה אינו אלא השערה בעלמא.

[ברבר]

היית אוכל בקביעות לכתחילה ממסעדה של גוי שאתה לא יודע בדיוק מה מכניסים שם, וגם כשידוע שהבעל הבית משפר כל הזמן התפריט. על סמך חזקה?

אבל כאן ההלכה שכל זמן שאנו מכירים את התרנגול אין צריך לחוש לשום דבר, ומה גם דהם בעצמם אומרים שאין להם שום תועלת להרכיב מין טמא.

מחולת,
אודות אות ב', אתה משוה בין הכלאה חד פעמית שיתכן ואי פעם נעשתה, לבין הכלאות מכוונות שנעשות עם כל מה שזז?
אני לא מדבר מידיעה, רק מתייחס להשוואה שהבאת בפנינו.

מה שידוע זה שהעופות שלנו הוכלאו במלאי ואסיל, שהם עופות טהורים אלא שאין עליהם מסורת (וכמבואר במכתב הרב בוקוולד), כל השאר הוא בגדר השערות שעדיין לא הוכחו ולא פורטו.

זה לא ידוע, הם אינן יודעם בבירור מה היה לפני קרוב למאתיים שנה, זה אינו אלא השערה בעלמא.

א. מסתבר שהם אינם יודעים איזה מין הוא טמא, בקושי אנו יודעים...
ב. גם אם יודעים, מה שייך בזה להאמינם, הרי ברור שאם ימצאו תועלת במין טמא, כמהירות גדילה, או הגדלת אחוז הנאכל, או הקטנת האחוז שאינו נאכל, הרי ברור שיכליאו אותו, ולא שייך חזקת התר בדבר שהם עצמם מצהירים, [והדעת והסברה הישרה מבינה שזה נכון], שמחפשים כל הזמן להשביחו בלי שום התחשבות בהלכה.
משל למה הדבר דומה למסעדה בשרית שהבעלים שלה אינו מחוייב כלל להלכה והוא מצהיר שהוא מחפש כל הזמן סוגי שומן מן החי שיתנו טעם טוב בקדירת הבשר, היעלה על הדעת להתיר לאכול שם בקביעות לאורך ימים על סמך חזקה שלא מצאו את החמאה מתאימה להשבחת הטעם.

[חזון-איש'ניק]

[q
א. מסתבר שהם אינם יודעים איזה מין הוא טמא, בקושי אנו יודעים...
ב. גם אם יודעים, מה שייך בזה להאמינם, הרי ברור שאם ימצאו תועלת במין טמא, כמהירות גדילה, או הגדלת אחוז הנאכל, או הקטנת האחוז שאינו נאכל, הרי ברור שיכליאו אותו, ולא שייך חזקת התר בדבר שהם עצמם מצהירים, [והדעת והסברה הישרה מבינה שזה נכון], שמחפשים כל הזמן להשביחו בלי שום התחשבות בהלכה.

כמובן שהם אינם משתמשים במילה מין טמא, אלא הם מפרטים המינים שבזה משתמשים, והם כולם טהורים, ואומרים שאין להם תועלת להרכיב מין תרנגולת עם מין תרנגול אחר שאינו ממשפחתה.
וועניין ההרכבה היה תמיד, כמו שתמצא שספרי השו"תים, אלא שכהיום העולם התפתח יותר, אבל לא שמענו מעולם שצריך לחוש להא, כל זמן שהתרנגולת נראית כמו שאנחנו מכירים, ואפילו במקום שיש ספק מתיר החתם סופר, ויש כמה צדדים להקל אפילו במקום ודאי כמש"כ לעיל.

[שמחו]

התקבל במייל:
לאחר שהגרמי"ל לנדא וראב"ד 'העדה' אסרו בתוקף את "עוף הבראקל", פוסק כעת הגר"צ וובר חבר בד"צ 'שארית ישראל' כי העוף כשר למהדרין - וכן העיד בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

[ברבר]

[q
א. מסתבר שהם אינם יודעים איזה מין הוא טמא, בקושי אנו יודעים...
ב. גם אם יודעים, מה שייך בזה להאמינם, הרי ברור שאם ימצאו תועלת במין טמא, כמהירות גדילה, או הגדלת אחוז הנאכל, או הקטנת האחוז שאינו נאכל, הרי ברור שיכליאו אותו, ולא שייך חזקת התר בדבר שהם עצמם מצהירים, [והדעת והסברה הישרה מבינה שזה נכון], שמחפשים כל הזמן להשביחו בלי שום התחשבות בהלכה.

כמובן שהם אינם משתמשים במילה מין טמא, אלא הם מפרטים המינים שבזה משתמשים, והם כולם טהורים, ואומרים שאין להם תועלת להרכיב מין תרנגולת עם מין תרנגול אחר שאינו ממשפחתה.
וועניין ההרכבה היה תמיד, כמו שתמצא שספרי השו"תים, אלא שכהיום העולם התפתח יותר, אבל לא שמענו מעולם שצריך לחוש להא, כל זמן שהתרנגולת נראית כמו שאנחנו מכירים, ואפילו במקום שיש ספק מתיר החתם סופר, ויש כמה צדדים להקל אפילו במקום ודאי כמש"כ לעיל.

מעולם עד עידן תעשיית הפטם לא הוקמו מכוני טיפוח שבין השאר מחפשים בכל העולם מיני תרנגולים היכולים להשביח.
ולענין מין טמא הרי הם מחפשים בכל העולם ממין התרנגולאים שכידוע יש בהם הרבה מינים טמאים, מלבד מה שהגדרת מין להלכה אינו שווה להגדרתו כיום במדע, ומכיון שלפי המדע הוא ממין התרנגולאים הרי הוא כשר וישר בעיניהם לחפש אצלו תכונות התורמות לרווחיות גידול הפטם.

להלן רשימת תרנגולאים מויקיפדיה ובכל אחד מהאבות נמצאים כמה תולדות וכי יש הוה אמינא שכל אלו כשרים? והרי כולם תרנגולאים המועמדים להכלאה.
מיון הסדרה:
משפחת הוקיים (Cracidae)
משפחת דגרתיליים (Megapodiidae)
משפחת פניניתיים (Numididae)
משפחת שלווים אמריקניים (Odontophoridae)
משפחת פסיוניים (Phasianidae)
תת-משפחת תרנגולי הודו (Meleagridinae)
תת-משפחת חוגלות (Perdicinae)
תת-משפחת פסיונים (Phasianinae)
תת-משפחת שכווים (Tetraoninae)
ואלו הם מהתת משפחה של תרנגולים ממש
תרנגול (שם מדעי: gallus) הוא סוג של עוף יער ממשפחת הפסיוניים. התרנגולים נבדלים משאר הפסיוניים, בכך שאצל התרנגולים הזכרים יש כרבולת בשרנית על ראשם. הם כוללים ארבעה מיני בר"" שחיים כיום ותת מין מבוית:
תרנגול (שם מדעי: gallus) הוא סוג של עוף יער ממשפחת הפסיוניים. התרנגולים נבדלים משאר הפסיוניים, בכך שאצל התרנגולים הזכרים יש כרבולת בשרנית על ראשם. הם כוללים ארבעה מיני בר שחיים כיום ותת מין מבוית:
תרנגול בנקיבה (Gallus gallus)
תת-מין תרנגול הבית (gallus gallus domesticus).
תרנגול סרי לנקה (Gallus lafayetii)
תרנגול סונרט (Gallus sonneratii)
תרנגול ג'וואי (Gallus varius)

[חזון-איש'ניק]

[q
מעולם עד עידן תעשיית הפטם לא הוקמו מכוני טיפוח שבין השאר מחפשים בכל העולם מיני תרנגולים היכולים להשביח.
ולענין מין טמא הרי הם מחפשים בכל העולם ממין התרנגולאים שכידוע יש בהם הרבה מינים טמאים, מלבד מה שהגדרת מין להלכה אינו שווה להגדרתו כיום במדע, ומכיון שלפי המדע הוא ממין התרנגולאים הרי הוא כשר וישר בעיניהם לחפש אצלו תכונות התורמות לרווחיות גידול הפטם.

להלן רשימת תרנגולאים מויקיפדיה ובכל אחד מהאבות נמצאים כמה תולדות וכי יש הוה אמינא שכל אלו כשרים? והרי כולם תרנגולאים המועמדים להכלאה.
מיון הסדרה:
משפחת הוקיים (Cracidae)
משפחת דגרתיליים (Megapodiidae)
משפחת פניניתיים (Numididae)
משפחת שלווים אמריקניים (Odontophoridae)
משפחת פסיוניים (Phasianidae)
תת-משפחת תרנגולי הודו (Meleagridinae)
תת-משפחת חוגלות (Perdicinae)
תת-משפחת פסיונים (Phasianinae)
תת-משפחת שכווים (Tetraoninae)

אבל לפי מה שהם אומרים, ולפי מה שאומרים המומחים האמתיים שהם גם ת"ח ויר"ש, הם לא מכליאים במינים אלו, ואין להם אפילו אינטרס בכך.
(ואגב, תרנגולת בדרך כלל אינה רוצה להיזדקק למין שאינה ממשפחתה)

[ברבר]

[q
מעולם עד עידן תעשיית הפטם לא הוקמו מכוני טיפוח שבין השאר מחפשים בכל העולם מיני תרנגולים היכולים להשביח.
ולענין מין טמא הרי הם מחפשים בכל העולם ממין התרנגולאים שכידוע יש בהם הרבה מינים טמאים, מלבד מה שהגדרת מין להלכה אינו שווה להגדרתו כיום במדע, ומכיון שלפי המדע הוא ממין התרנגולאים הרי הוא כשר וישר בעיניהם לחפש אצלו תכונות התורמות לרווחיות גידול הפטם.

להלן רשימת תרנגולאים מויקיפדיה ובכל אחד מהאבות נמצאים כמה תולדות וכי יש הוה אמינא שכל אלו כשרים? והרי כולם תרנגולאים המועמדים להכלאה.
מיון הסדרה:
משפחת הוקיים (Cracidae)
משפחת דגרתיליים (Megapodiidae)
משפחת פניניתיים (Numididae)
משפחת שלווים אמריקניים (Odontophoridae)
משפחת פסיוניים (Phasianidae)
תת-משפחת תרנגולי הודו (Meleagridinae)
תת-משפחת חוגלות (Perdicinae)
תת-משפחת פסיונים (Phasianinae)
תת-משפחת שכווים (Tetraoninae)

אבל לפי מה שהם אומרים, ולפי מה שאומרים המומחים האמתיים שהם גם ת"ח ויר"ש, הם לא מכליאים במינים אלו, ואין להם אפילו אינטרס בכך.
(ואגב, תרנגולת בדרך כלל אינה רוצה להיזדקק למין שאינה ממשפחתה)

לא ראיתי עדיין שום מומחה האומר שלא יכליא ממינים אלו
תרנגול (שם מדעי: gallus) הוא סוג של עוף יער ממשפחת הפסיוניים. התרנגולים נבדלים משאר הפסיוניים, בכך שאצל התרנגולים הזכרים יש כרבולת בשרנית על ראשם. הם כוללים ארבעה מיני בר שחיים כיום ותת מין מבוית:
תרנגול בנקיבה (Gallus gallus)
תת-מין תרנגול הבית (gallus gallus domesticus).
תרנגול סרי לנקה (Gallus lafayetii)
תרנגול סונרט (Gallus sonneratii)
תרנגול ג'וואי (Gallus varius)
שהם כוללים הרבה מינים טמאים וספק טמאים, וגם אין בזה שום הגיון שיכליאו רק מהכשרים.
ואדרבה ראיתי לאחד שמצהיר שיכליאו והכליאו מכל מה שיכולים להכליא ולהשביח ללא שום אפשרות לידע ולבחון האם התרנגול כשר לפי ההלכה היהודית כלשון המתרגם מגוגל שתרגם את המסמך הכתוב באנגלית.
ולענין רוצה או אינה רוצה אני הקטן לא עשיתי מחקר אם היא רוצה וגם לא מה נקרא משפחתה במחשבתה של התרנגולת, אך זאת אדע כי ההכלאות נעשות ע"י סחיטת הזרע בידי המגדל ולא בצורה טבעית, כך שאין מתחשבים כלל במה שהיא רוצה.

[קו ירוק]

התקבל במייל:
לאחר שהגרמי"ל לנדא וראב"ד 'העדה' אסרו בתוקף את "עוף הבראקל", פוסק כעת הגר"צ וובר חבר בד"צ 'שארית ישראל' כי העוף כשר למהדרין - וכן העיד בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

זה קצר מדי, אחרי הפולמוס הגדול, יש מקום לפרט יותר. ומה ידוע בעדות מהימנה מהגריש"א?