הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' אפריל 30, 2018 3:14 am
תשובה שקבלתי מחכם אחד שליט״א לפני כמה שנים,
הנה המעיין בלשון הרמב"ם בפנים יראה שכתב וז"ל, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחלה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנה תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם, עכ"ל.
והנה בפירוש תורה שבכתב ומה נכלל בה, עי' ברמב"ם הל' תלמוד תורה פרק א' הלכה י"ב וז"ל, כיצד היה בעל אומנות והיה עוסק במלאכה שלש שעות ביום ובתורה תשע, אותן התשע קורא בשלש מהן בתורה שבכתב ובשלש בתורה שבעל פה ובשלש מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר. ודברי קבלה בכלל תורה שבכתב הן, ופירושן בכלל תורה שבעל פה וכו', עכ"ל. הרי שכתב להדיא דדברי קבלה [אשר כידוע הן דברי הנ"ך עי' לדוגמא גמ' ר"ה ז:] נכללים ג"כ בתורה שבכתב.
ובמקורות וציונים על הרמב"ם מביא המקור מגמ' מפורשת במס' ברכות דף ה. דדרשי' הפסוק ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לוחות אלו עשרת הדברות, תורה זו מקרא, והמצוה זו משנה, אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים, [ומדילפי' מכתבתי ע"כ היינו תורה שבכתב].
וע"ע ברמב"ם בהל' תלמוד תורה שם הלכה ז', ובמקו"צ ובס' המפתח, דיון גדול אי באותה סוגיא נכלל נ"ך בתורה שבכתב.
ובמחבר בשו"ע יו"ד סי' רמ"ו סעיף ד' מפורשים הדברים יותר, ומקורן מדברי הרמב"ם, וז"ל, חייב אדם לשלש לימודו שליש בתורה שבכתב דהיינו הארבעה ועשרים, עכ"ל. היינו הכ"ד ספרים שהם כל התנ"ך [ה' חומשים, ה' מגילות, ח' נביאים (תרי עשר נחשב כחד), תהלים, איוב, משלי, דניאל, עזרא ונחמיה (אחת הן), דברי הימים]
ועי' גם בלשון הטור סי' רמ"ו "פירוש בתורה, תורה שבכתב כמו תורה נביאים וכתובים" ויל"ע קצת מהו לשון "כמו", וצ"ב.
ודבר פשוט הוא דאעפ"כ הדינים הנלמדים מן התורה הם נקראים דאורייתא, ולעומת זה הדינים שנלמדים מפסוקי נ"ך דהיינו מדברי קבלה נקראים מדרבנן, וכמש"כ הרמב"ם בסה"מ שורש א', וז"ל, וכבר התבאר שכל מה שתקנו הנביאים ע"ה שעמדו אחר משה רבינו הוא ג"כ מדרבנן וכו', עיי"ש. ועי' ברמב"ן שם שחולק ע"ז.
וכסניף לראיה יש לציין את הגמ' במס' שבת פ"ח. דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי וכו', וברש"י אוריאן תליתאי תורה נביאים וכתובים. ודו"ק.