ברכת ארוסין לפני הקידושין שמא ישכח לברך(?)

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
פלגינן
הודעות: 2237
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

ברכת ארוסין לפני הקידושין שמא ישכח לברך(?)

הודעהעל ידי פלגינן » ב' אוקטובר 09, 2017 10:03 am

מצאתי כתוב באחד הראשונים:
ואם תאמר היה לנו ליתן לה החפץ ואחר כך יברך לקדש את האשה, מידי דהוה אבירכת מילה ולהכניסו וכן בטבילה ובדומיהם.
ויש לומ', דהכא אי אפשר בעניין אחר, דהכא מאי נעביד, ליתב לה מקמיה ברכה והדר לבריך נפיק חורבא מיניה דאלתר דיהיב לה שוה פרוטה נתקדשה מיד ולפעמים ישכח ולא יברך אח"כ לקדש את האשה ויאמרו לא נתקדשה ואתו לשרויי אשת איש לעלמא, דוודאי מקודשת היא, כיון שנתן לה שוה פרוטה בתורת קידושין.

ראשית, לא מובן הדימוי שלו למילה ולטבילה, שם יש סיבות מיוחדות לכך שלא מברכים 'עובר לעשייתן'.
שנית, הראשונים שסוברים שיש לברך קודם הקידושין, כתבו בפשיטות משום 'עובר', ואלו הסוברים לברך אחרי הקידושין נצרכו לכמה ביאורים, שתלוי בדעת אחרים או שאינה ברכת המצוות וכו', ופלא שכותב זה נצרך לטעם ייחודי למה לברך קודם.
שלישית, אני מחפש מקבילות לביאורו בדברי הראשונים.

פלגינן
הודעות: 2237
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: ברכת ארוסין לפני הקידושין שמא ישכח לברך(?)

הודעהעל ידי פלגינן » ג' אוקטובר 10, 2017 6:23 pm

שם:
אח"כ קוראין הכתובה ומקנין לכלה סך הכתובה.

מה כוונת חלקה השני של הפסקה, והאם יש מקבילות?

פלגינן
הודעות: 2237
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: ברכת ארוסין לפני הקידושין שמא ישכח לברך(?)

הודעהעל ידי פלגינן » א' אוקטובר 15, 2017 7:37 am

כשוך טרדת החגים, אבקש את החכמים לעיין שוב בשאלותיי.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 14283
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: ברכת ארוסין לפני הקידושין שמא ישכח לברך(?)

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' אוקטובר 15, 2017 8:33 am

כיוון שהבאת רק קטע קשה להיות בטוח למה הכוונה. אבל אם הייתי קורא רק את הקטע הזה הייתי מבין את זה באופן הבא.
שפשוט לו שאי אפשר לברך לקדש את האשה לפני הקידושין, אולי מהטעם הידוע שמא לא תרצה. (לדעתי אפשר לחלק בזה בין אשר אסר לבין לקדש את האשה) ועל זה שואל שאם כך למה לא יברכו אחרי הקידושין. ומשיב שחששו שאם לא יברך יסברו שלא היה קידושין ואתי לידי תקלה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 14283
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: ברכת ארוסין לפני הקידושין שמא ישכח לברך(?)

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' אוקטובר 15, 2017 8:34 am

פלגינן כתב:שם:
אח"כ קוראין הכתובה ומקנין לכלה סך הכתובה.

מה כוונת חלקה השני של הפסקה, והאם יש מקבילות?


לא הבנתי את השאלה. האם אין כוונתו למה שעושין קניין ע"י עדים וכמ"ש בכתובה וקנינא מיניה?

פלגינן
הודעות: 2237
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: ברכת ארוסין לפני הקידושין שמא ישכח לברך(?)

הודעהעל ידי פלגינן » א' אוקטובר 15, 2017 11:27 am

אוצר החכמה כתב:כיוון שהבאת רק קטע קשה להיות בטוח למה הכוונה. אבל אם הייתי קורא רק את הקטע הזה הייתי מבין את זה באופן הבא.
שפשוט לו שאי אפשר לברך לקדש את האשה לפני הקידושין, אולי מהטעם הידוע שמא לא תרצה. (לדעתי אפשר לחלק בזה בין אשר אסר לבין לקדש את האשה) ועל זה שואל שאם כך למה לא יברכו אחרי הקידושין. ומשיב שחששו שאם לא יברך יסברו שלא היה קידושין ואתי לידי תקלה.

אני מעתיק שוב, בתוספת מתחילת הנושא:
ובדין היה לנו לברך 'אקב"ו לקדש את האשה', אלא מפני שלפעמים אולי תחזור האשה את ידה ותהיה ברכה לבטלה.
ואם תאמר היה לנו ליתן לה החפץ ואחר כך יברך לקדש את האשה, מידי דהוה אבירכת מילה ולהכניסו וכן בטבילה ובדומיהם.
ויש לומ', דהכא אי אפשר בעניין אחר, דהכא מאי נעביד, ליתב לה מקמיה ברכה והדר לבריך נפיק חורבא מיניה דאלתר דיהיב לה שוה פרוטה נתקדשה מיד ולפעמים ישכח ולא יברך אח"כ לקדש את האשה ויאמרו לא נתקדשה ואתו לשרויי אשת איש לעלמא, דוודאי מקודשת היא, כיון שנתן לה שוה פרוטה בתורת קידושין.

אכן בעזרת דבריך, אני מבין כעת את הדברים אחרת. המושכל ראשון הוא שמברכים 'לקדש' כמו בכל המצוות, ועל כך הוא משיב כי איננו מברכים כך מחשש שתחזור בה. מעתה, הוא מדמה זאת לשאר מצוות שלא ניתן לברך בהן קודם המצווה, ועל כן מברכים לאחר המצווה - מדוע לא ננהג כך גם בקידושין? על כך הוא משיב כי יש חשש שישכח לברך ויאמרו שלא קידשה וכו'. משום כך מברכים קודם המצווה ובנוסח גלובלי שדוחה את החשש מברכה לבטלה.
[יצוין כי אותו כותב, לגבי מילה, מסביר כטעמו של רב שר שלום גאון וז"ל: "ומה שמברך 'להכניסו' אחר המצוה ואין מברכין אותה קודם הברית, נראה הטעם משום דחיישינן שמא תפסל עבודתו של המוהל ונמצא בירך לבטלה"].
כעת אני מחפש רק מקבילות לדבריו.

אוצר החכמה כתב:
פלגינן כתב:שם:
אח"כ קוראין הכתובה ומקנין לכלה סך הכתובה.

מה כוונת חלקה השני של הפסקה, והאם יש מקבילות?

לא הבנתי את השאלה. האם אין כוונתו למה שעושין קניין ע"י עדים וכמ"ש בכתובה וקנינא מיניה?

הקניין שעושים ע"י עדים, הוא קניין של החתן תמורת הקנאת התחייבות שיקיים כל הנאמר בשטר. אך בוודאי לא מקנים לכלה שום כסף ושום "סך הכתובה". כיצד נכנס הקניין המקובל במלים שלו?

פלגינן
הודעות: 2237
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: ברכת ארוסין לפני הקידושין שמא ישכח לברך(?)

הודעהעל ידי פלגינן » ד' דצמבר 27, 2017 2:31 pm

עוד שם:
"והתיר לנו את הנשואות ע"י חופה וקידושין" – דגמירי דחופה קונה עם הקידושין. ואם תאמר והיכי תקנו כי האי לישנא, אדרבא קדושין היה לנו להקדים לחופה שהרי מקדשים קודם החופה. ויש לומ' דלהכי הקדמנו לשון חופה לקדושין, שאם לא כן היה נראה דחופה עיקר הקדושי', ולהכי הקדימו לומר חופה לומר קדושין לבסוף, לומר שהם עיקר(*). אי נמי הוה משמע כיהודה ועוד לקרא.

- -
(*) השווה רשב"א, כתובות ז ע"ב ד"ה ברוך: "ומה שאינו אומר והתיר לנו הנשואות ע"י קידושין וחופה דאע"פ שקדמו הקידושין לחופה הכי קאמרי אסר לנו הארוסות עד שתנשאנה בחופה אחר הקידושין", וראה גם ריטב"א, שם ד"ה כך הגירסא.

מה כוונת המשפט המודגש?
אשמח לקבל מקבילות נוספות מדברי הראשונים.

עדיאל ברויאר
הודעות: 2725
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: ברכת ארוסין לפני הקידושין שמא ישכח לברך(?)

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ד' דצמבר 27, 2017 2:41 pm

בנוגע לקניין סך הכתובה, שמא הכוונה לקניין זכות סך הכתובה, והרי זה כאילו הקנו לה את סך הכתובה

פלגינן
הודעות: 2237
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: ברכת ארוסין לפני הקידושין שמא ישכח לברך(?)

הודעהעל ידי פלגינן » ד' דצמבר 27, 2017 3:00 pm

עדיאל ברויאר כתב:בנוגע לקניין סך הכתובה, שמא הכוונה לקניין זכות סך הכתובה, והרי זה כאילו הקנו לה את סך הכתובה

כעת מצאתי במקום אחר בחיבורו:
...דמפסיקי' בינתים ע"י הקניין שמקנין שיעבוד הכתובה לכלה וקורין הכתוב'...

פלגינן
הודעות: 2237
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: ברכת ארוסין לפני הקידושין שמא ישכח לברך(?)

הודעהעל ידי פלגינן » ד' דצמבר 27, 2017 3:26 pm

עוד כתב:
"אשר ברא" חותמת בברוך אע"פ שהיא סמוכה לחברת', והטעם (1)מפני שזו היא עיקר תפילת חתן וכלה שבאותו מעמד. (2)וחותמת בברוך מפני שהי' סוף הברכות וניתר החתן עם הכלה. (3)עוד נראה שלכך פותחת בברוך, מפני שהתקינו לברך אותם כל ימי ז' ימי החופה כשלא באו פנים חדשות.

מס' 3 מובא ברש"י בכתובות ועוד. אך האם יש מקבילות או לפחות הסבר למס' 1?
לגבי 2, רש"י והראשונים מבארים שמשום טעם זה הנוסח הוא 'עם הכלה' ולא 'וכלה' כמו לעיל [וכן מביא מחברנו בהמשך], אך מה טעם יש בכך לעצם דין החתימה?


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: הבטחתי, הולשטיין, יהודה בן יעקב, יודע_ספר, שומע ומשמיע ו־ 51 אורחים