ברכת ארוסין לפני הקידושין שמא ישכח לברך(?)

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
פלגינן
הודעות: 1933
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

ברכת ארוסין לפני הקידושין שמא ישכח לברך(?)

הודעהעל ידי פלגינן » ב' אוקטובר 09, 2017 10:03 am

מצאתי כתוב באחד הראשונים:
ואם תאמר היה לנו ליתן לה החפץ ואחר כך יברך לקדש את האשה, מידי דהוה אבירכת מילה ולהכניסו וכן בטבילה ובדומיהם.
ויש לומ', דהכא אי אפשר בעניין אחר, דהכא מאי נעביד, ליתב לה מקמיה ברכה והדר לבריך נפיק חורבא מיניה דאלתר דיהיב לה שוה פרוטה נתקדשה מיד ולפעמים ישכח ולא יברך אח"כ לקדש את האשה ויאמרו לא נתקדשה ואתו לשרויי אשת איש לעלמא, דוודאי מקודשת היא, כיון שנתן לה שוה פרוטה בתורת קידושין.

ראשית, לא מובן הדימוי שלו למילה ולטבילה, שם יש סיבות מיוחדות לכך שלא מברכים 'עובר לעשייתן'.
שנית, הראשונים שסוברים שיש לברך קודם הקידושין, כתבו בפשיטות משום 'עובר', ואלו הסוברים לברך אחרי הקידושין נצרכו לכמה ביאורים, שתלוי בדעת אחרים או שאינה ברכת המצוות וכו', ופלא שכותב זה נצרך לטעם ייחודי למה לברך קודם.
שלישית, אני מחפש מקבילות לביאורו בדברי הראשונים.

פלגינן
הודעות: 1933
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: ברכת ארוסין לפני הקידושין שמא ישכח לברך(?)

הודעהעל ידי פלגינן » ג' אוקטובר 10, 2017 6:23 pm

שם:
אח"כ קוראין הכתובה ומקנין לכלה סך הכתובה.

מה כוונת חלקה השני של הפסקה, והאם יש מקבילות?

פלגינן
הודעות: 1933
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: ברכת ארוסין לפני הקידושין שמא ישכח לברך(?)

הודעהעל ידי פלגינן » א' אוקטובר 15, 2017 7:37 am

כשוך טרדת החגים, אבקש את החכמים לעיין שוב בשאלותיי.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 13422
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: ברכת ארוסין לפני הקידושין שמא ישכח לברך(?)

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' אוקטובר 15, 2017 8:33 am

כיוון שהבאת רק קטע קשה להיות בטוח למה הכוונה. אבל אם הייתי קורא רק את הקטע הזה הייתי מבין את זה באופן הבא.
שפשוט לו שאי אפשר לברך לקדש את האשה לפני הקידושין, אולי מהטעם הידוע שמא לא תרצה. (לדעתי אפשר לחלק בזה בין אשר אסר לבין לקדש את האשה) ועל זה שואל שאם כך למה לא יברכו אחרי הקידושין. ומשיב שחששו שאם לא יברך יסברו שלא היה קידושין ואתי לידי תקלה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 13422
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: ברכת ארוסין לפני הקידושין שמא ישכח לברך(?)

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' אוקטובר 15, 2017 8:34 am

פלגינן כתב:שם:
אח"כ קוראין הכתובה ומקנין לכלה סך הכתובה.

מה כוונת חלקה השני של הפסקה, והאם יש מקבילות?


לא הבנתי את השאלה. האם אין כוונתו למה שעושין קניין ע"י עדים וכמ"ש בכתובה וקנינא מיניה?

פלגינן
הודעות: 1933
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: ברכת ארוסין לפני הקידושין שמא ישכח לברך(?)

הודעהעל ידי פלגינן » א' אוקטובר 15, 2017 11:27 am

אוצר החכמה כתב:כיוון שהבאת רק קטע קשה להיות בטוח למה הכוונה. אבל אם הייתי קורא רק את הקטע הזה הייתי מבין את זה באופן הבא.
שפשוט לו שאי אפשר לברך לקדש את האשה לפני הקידושין, אולי מהטעם הידוע שמא לא תרצה. (לדעתי אפשר לחלק בזה בין אשר אסר לבין לקדש את האשה) ועל זה שואל שאם כך למה לא יברכו אחרי הקידושין. ומשיב שחששו שאם לא יברך יסברו שלא היה קידושין ואתי לידי תקלה.

אני מעתיק שוב, בתוספת מתחילת הנושא:
ובדין היה לנו לברך 'אקב"ו לקדש את האשה', אלא מפני שלפעמים אולי תחזור האשה את ידה ותהיה ברכה לבטלה.
ואם תאמר היה לנו ליתן לה החפץ ואחר כך יברך לקדש את האשה, מידי דהוה אבירכת מילה ולהכניסו וכן בטבילה ובדומיהם.
ויש לומ', דהכא אי אפשר בעניין אחר, דהכא מאי נעביד, ליתב לה מקמיה ברכה והדר לבריך נפיק חורבא מיניה דאלתר דיהיב לה שוה פרוטה נתקדשה מיד ולפעמים ישכח ולא יברך אח"כ לקדש את האשה ויאמרו לא נתקדשה ואתו לשרויי אשת איש לעלמא, דוודאי מקודשת היא, כיון שנתן לה שוה פרוטה בתורת קידושין.

אכן בעזרת דבריך, אני מבין כעת את הדברים אחרת. המושכל ראשון הוא שמברכים 'לקדש' כמו בכל המצוות, ועל כך הוא משיב כי איננו מברכים כך מחשש שתחזור בה. מעתה, הוא מדמה זאת לשאר מצוות שלא ניתן לברך בהן קודם המצווה, ועל כן מברכים לאחר המצווה - מדוע לא ננהג כך גם בקידושין? על כך הוא משיב כי יש חשש שישכח לברך ויאמרו שלא קידשה וכו'. משום כך מברכים קודם המצווה ובנוסח גלובלי שדוחה את החשש מברכה לבטלה.
[יצוין כי אותו כותב, לגבי מילה, מסביר כטעמו של רב שר שלום גאון וז"ל: "ומה שמברך 'להכניסו' אחר המצוה ואין מברכין אותה קודם הברית, נראה הטעם משום דחיישינן שמא תפסל עבודתו של המוהל ונמצא בירך לבטלה"].
כעת אני מחפש רק מקבילות לדבריו.

אוצר החכמה כתב:
פלגינן כתב:שם:
אח"כ קוראין הכתובה ומקנין לכלה סך הכתובה.

מה כוונת חלקה השני של הפסקה, והאם יש מקבילות?

לא הבנתי את השאלה. האם אין כוונתו למה שעושין קניין ע"י עדים וכמ"ש בכתובה וקנינא מיניה?

הקניין שעושים ע"י עדים, הוא קניין של החתן תמורת הקנאת התחייבות שיקיים כל הנאמר בשטר. אך בוודאי לא מקנים לכלה שום כסף ושום "סך הכתובה". כיצד נכנס הקניין המקובל במלים שלו?


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 36 אורחים

cron