פורום אוצר החכמה

פלגינן כתב:מצאתי כעת שר"י נג'ארה בשם אביו (ר' משה) מכנה ס"ש בשם שלש סעודות. בכתבו 'שלש סעודות' הוא מתייחס לכאורה לסעודה שלישית כפי שנראה מההמשך.
[יש כאן ט"ס ולכאו' צ"ל "נזהרים בענין"].

משה שריפי כתב:הש"ך בחו"מ סימן שפו ס"ק ד בתחילתו כותב "וגם מלשון המחבר מה שרשם בתחילת הסימן" משמע שהשו"ע בעצמו כתב ת הכותרות, ועיי"ש שאף למד מזה הלכה.

הש"ך נפטר בתכ"ג זה פחות ממאה שנה לאחר שיצא לאור השו"ע הראשון.

ההוא גברא כתב:דבריך נכונים, אבל לפי זה נפלה גם ראיית הגר"מ מאזוז: גם מרן המחבר בא לומר בכותרת שצריך לאכול שלוש סעודות בשבת ולא שצריך לאכול סעודה שלישית.

משה שריפי כתב:אני גם לא יודע עד כמה הראייה של הרב מזוז מוכרחת, אפשר להגיד שמש"כ מרן השו"ע דין שלש סעודות כוונתו שבשונה מיו"ט שצריך לעשות רק ב' סעודות בשבת צריך לעשות ג' סעודות וזה בא לידי ביטוי בסעודה שלישית והוא הולך ומפרט את דיניה.

עדיאל ברויאר כתב:בנוגע לכינוי סעודה שלישית "שלוש סעודות", הרב טל מוכיח שגם בעל המנהיג (נולד בפרובנס ולמד בה ובצרפת ועבר לספרד) מכנה כך, וגם בעל שבלי הלקט (איטליה), וגם ראשונים מאשכנז, וכל דבריו בשביל ליישב את דברי הרשב"א שנראה ממנו שאף הוא נקט לשון זו. הנה: http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 09&hilite=

בשו"ע יו"ד סי' קצו מובא: "ביום שפסקה מלראות ובודקת עצמה כאמור, תלבש חלוק הבדוק לה שאין בו כתם, ובלילה תשים סדינים הבדוקים מכתמים, ומיום המחרת תתחיל לספור שבעה נקיים". ולא הזכיר מרן שצריכה ללבוש בגדים לבנים דווקא. אבל בכותרת הסימן כתב "דיני לבישת הלבון ובדיקתה". כאן גילה דעתו שהבגדים יהיו לבנים.

קאצ'קלה כתב:לפני שנים רבות שמעתי בשיעור שמסר מורה הוראה מובהק, שיש ללמוד הלכה גם מכותרות הסימנים של השו"ע. וביאר:

בשו"ע יו"ד סי' קצו מובא: "ביום שפסקה מלראות ובודקת עצמה כאמור, תלבש חלוק הבדוק לה שאין בו כתם, ובלילה תשים סדינים הבדוקים מכתמים, ומיום המחרת תתחיל לספור שבעה נקיים". ולא הזכיר מרן שצריכה ללבוש בגדים לבנים דווקא. אבל בכותרת הסימן כתב "דיני לבישת הלבון ובדיקתה". כאן גילה דעתו שהבגדים יהיו לבנים.

עד כאן שמעתי.
וכשאני לעצמי חשבתי אז: אולי התכוון מרן בכותבו "דיני לבישת הלבון", שהבגדים יהיו נקיים (כ'המלבן' בשבת, שאינו רק בצמר לבן). מובן שצבע הבגדים יהיה בהיר, כדי שייראה בהם הכתם, אבל לאו דווקא לבן ממש.
ואיני יודע אם יש ממש בדברי.

קאצ'קלה כתב:לפני שנים רבות שמעתי בשיעור שמסר מורה הוראה מובהק, שיש ללמוד הלכה גם מכותרות הסימנים של השו"ע. וביאר:

בשו"ע יו"ד סי' קצו מובא: "ביום שפסקה מלראות ובודקת עצמה כאמור, תלבש חלוק הבדוק לה שאין בו כתם, ובלילה תשים סדינים הבדוקים מכתמים, ומיום המחרת תתחיל לספור שבעה נקיים". ולא הזכיר מרן שצריכה ללבוש בגדים לבנים דווקא. אבל בכותרת הסימן כתב "דיני לבישת הלבון ובדיקתה". כאן גילה דעתו שהבגדים יהיו לבנים.

עד כאן שמעתי.
וכשאני לעצמי חשבתי אז: אולי התכוון מרן בכותבו "דיני לבישת הלבון", שהבגדים יהיו נקיים (כ'המלבן' בשבת, שאינו רק בצמר לבן). מובן שצבע הבגדים יהיה בהיר, כדי שייראה בהם הכתם, אבל לאו דווקא לבן ממש.
ואיני יודע אם יש ממש בדברי.

ובבשרן משתשקע החמה של שני ימים (זבחים נו:)

כתבן כתב:כותרת או"ח סי' מ"ח היא לשון הרמ"א - אומרים פרשת התמיד, ואינו נושא כלל בב"י ובשו"ע.

לב חיים כתב:זכורני שבאור לציון דייק הלכה מהכותרת.

מָרוֹקַאִי זן חזו''א כתב:

בית נאמן.jpg

קראתי פעם שמנהג סאלוניקי (שכידוע מרן הבית יוסף שהה באיזור זה כשלש עשרה שנה).
לקרוא לסעודה שלישית 'סאלי סעודות' (היינו שלש סעודות -כנראה בלאדינו).
הרי שמנהג זה רווח גם בקהילות אלו וא"כ נפל פיתא בבירא.

מה אומרים הידענים דפה?

תורה מפוארת כתב:

לב חיים כתב:זכורני שבאור לציון דייק הלכה מהכותרת.

לי זכור את ההלכה דלהלן: מהיכן יודעים שאוכלים את סימני ליל ר"ה דווקא בלילה דבר שלא הוזכר ככל וכלל בתוך הסימן? דבר זה נלמד מהכותרת דנכתב: תקפ"ג דברים שנוהגים לאכול בליל ר"ה, ובו ב' סעיפים.

לב חיים כתב:זכורני שבאור לציון דייק הלכה מהכותרת.

ישראל אליהו כתב:וצ"ע, דגם בשו"ע גופיה כתב כן,
סימן רצ סעיף ב: "אחר סעודת שחרית קובעים מדרש לקרות בנביאים".

לב חיים כתב:

תורה מפוארת כתב:

לב חיים כתב:זכורני שבאור לציון דייק הלכה מהכותרת.

לי זכור את ההלכה דלהלן: מהיכן יודעים שאוכלים את סימני ליל ר"ה דווקא בלילה דבר שלא הוזכר ככל וכלל בתוך הסימן? דבר זה נלמד מהכותרת דנכתב: תקפ"ג דברים שנוהגים לאכול בליל ר"ה, ובו ב' סעיפים.

אגב בבא"ח כתב שהיה מנהגם לאכול גם ביום.

ישראל אליהו כתב:בסוף חיבורו על כללי הגמ' [שעל הליכות עולם], כתב מרן הר"י קארו שנבצר ממנו להשלים את המלאכה, וכן לכתוב כותרות לכל ענין וענין "כאשר עם לבב". כלומר שאני רגיל לתת כותרות. ומוכח שאת הכותרות לשו"ע כתב הוא בעצמו.
ואם נמצאו איזה כותרות תמוהות, אין זה אומר כלום. וגם בשו"ע עצמו ישנם איזה דינים תמוהים לכמה מהאחרונים, וגם אפשר שיד המדפיסים נגעה בהם [כמו בשו"ע עצמו שיש שם שינויי נוסחאות ואכמ"ל].