שלא ישא אדם מינקת חבירו... עד כ"ד חודשים, עד אשר יגמל הנער...
ומה שכן נוהגין הדורות האלה, אמנם מוסיפים על חטאתם פשע, ומחרפים ומגדפים למורים להם חומר הענין הזה, כאשר התירו חכמי ומביני התלמודיים חומר הנדה ברחיצת מים חמין, ומסכת נדה נשאר ואין איש שם על לב.
לכאורה כוונתו, שהן טבלו במים שאובים מחוממים.
מישהו מכיר עדויות נוספות לזלזול בפרט הזה?