'יצירה נאה' לט"ו בשבט <זהב ציון לכבוד דוד המלך>

[מני]

אני מעלה כאן פיוט נפלא בת כ"ב שורות של א"ב, וכל שורה בגימ' תשע"א, ומסיימת ב"אילן".

[נוטר הכרמים]

הפלא ופלא, במיוחד עשירות המקורות.

מי הוא בעל החרוזות?

[הבל הבלים]

בעל החרוז הוא הרב בן ציון גאלדמאן (זהב ציון...) אחיו של בעל המנגן הידוע ר' משה גולדמאן ז"ל
מחשובי חסידי באבוב ארה"ב, סופר וידען נפלא.

[דראל]

חרוזים לא מצאתי, וגם בעושר המקורות אפשר לפקפק, אעפ"כ מרגלית גנוזה.

[נוטר הכרמים]

חרוזים לא מצאתי, וגם בעושר המקורות אפשר לפקפק, אעפ"כ מרגלית גנוזה.

.

דראל, דומני, כי כאשר סוף כל פיסקא מסתיימת ב'אילן' אלו חרוזים.

והערה אישית כללית, טוב עין הוא יבורך כתיב, הצעתי לך: תחת להטיל פקפוקים ולדקדק תדיר בדקדוקי עניות ודברי קנטור, מוטב כי תהיה קריינא דאיגרתא' להראות לנו ולו בתחום אחד עשירות מה היא.

וכדי שלא ביאתי ריקנית מד"ת, אבוא אעיר"ה, על דבר המנהג הנזכר למעלה בפיוט להתפלל על אתרוג מהודר ביום זה, ובמקורות צויין מהבן איש חי והבני יששכר. תמיהני, למה אין מעוררים להתפלל על האתרוג בר"ה לפירות האילן - חג הביכורים, אשר בו נידונים בפרטות על פירות האילן, והוא לכאורה היום היותר מתאים לכך.

[ישבב הסופר]

תיקון קל בכותרת:
אין זו פיוט כ"א חרוזים. לא די שאין משקל או מבנה, גם אין בו משום יופי פיוטית או תפארת המליצה, אלא ליקוט יפה שהותקן באקרוסתיכונו לא"ב.

[כולל יונגערמאן]

חרוזים לא מצאתי, וגם בעושר המקורות אפשר לפקפק, אעפ"כ מרגלית גנוזה.

.

דראל, דומני, כי כאשר סוף כל פיסקא מסתיימת ב'אילן' אלו חרוזים.

והערה אישית כללית, טוב עין הוא יבורך כתיב, הצעתי לך: תחת להטיל פקפוקים ולדקדק תדיר בדקדוקי עניות ודברי קנטור, מוטב כי תהיה קריינא דאיגרתא' להראות לנו ולו בתחום אחד עשירות מה היא.

וכדי שלא ביאתי ריקנית מד"ת, אבוא אעיר"ה, על דבר המנהג הנזכר למעלה בפיוט להתפלל על אתרוג מהודר ביום זה, ובמקורות צויין מהבן איש חי והבני יששכר. תמיהני, למה אין מעוררים להתפלל על האתרוג בר"ה לפירות האילן - חג הביכורים, אשר בו נידונים בפרטות על פירות האילן, והוא לכאורה היום היותר מתאים לכך.

לכאורה תמיהתך כלולה בקושית עולם הידועה: לכאורה נהפכו היוצרות, בר"ה לאילנות - ט"ו בשבט אוכלים פירות, ובראש השנה לפירות - שבועות נוטלים אילנות (כידוע א' מהטעמים שמניחין אילנות ופרחים הוא מחמת היותו ר"ה לפירות האילן).

וזכרון אחד עולה לכאן ולכאן

[מעיין]

תיקון קל בכותרת:
אין זו פיוט כ"א חרוזים. לא די שאין משקל או מבנה, גם אין בו משום יופי פיוטית או תפארת המליצה, אלא ליקוט יפה שהותקן באקרוסתיכונו לא"ב.

לא באתי לדרוש בגנות ח"ו
מ"מ הרגיל בפיוטי הקדמונים שהוא על משקלים יתדות ותנועות
יודה לדברי ישבב
שעל יצירה זו ניתן להגדירו כ"יצירה נאה".
אבל לא כ"הפלא ופלא"
דוגמאות לפיוטים שאכן הם נפלאים
שיר נפלא מרבינו הש"ך

פיוט שך.jpg (232.93 KiB) נצפה 8416 פעמים

וקינה הפלא ופלא
מר' יהודה ארי' די מודינא

פיוט מודינא.jpg (118.7 KiB) נצפה 8416 פעמים

גם יש "אלף אלפין"
"בקשת הממין"
דברים שבאמת נפלאים
-------
בזכרוני שגדול א' אמר על הגאון רעק"א, שזאת גופא מה שבגליון הש"ס נאמר הגדרות שונות, וצ"ע וצע"ק וצע"ג, זה היא לימוד בפני עצמו.

והא לך דברי הגאון ר' אפרים זלמן מרגליות
מה שהתמרמר שבדורו כל א' מכנה לאביו תוארים גדולים שאין הולמתם
ומביא מחסידי קדמאי שלא נהגו כן

מעלות היוחסין.jpg (165.28 KiB) נצפה 8417 פעמים

מעלות היוחסין2.jpg (140.54 KiB) נצפה 8414 פעמים

ורבינו החיד"א תאר כל א' החכמים בתוארים אחרים כידוע, באופן שאם מעירים שאין זה הפלא ופלא, אין זה כי אם העמדת הדברים על דיוקן
ומעין הפתיחה, היא באמת , 'יצירה נאה'.
ויתן לנו עוד מזהב ציון ויפוצו מעינותיו חוצה.

[כותב]

כוונת נוטר הכרמים שיצירה כזה למחבר מבני דורינו ראוי להגדירו כהפלא ופלא, כי לאו בכל יומא רואים 'יצירה נאה' כזה, ולא כדורות הראשונים דורות האחרונים...

[דראל]

אע"פ שבכל דור יש סגנון אחר לכתיבה (השווה לביקורתו הנוקבת של ראב"ע, האמון עלי השירה הערבית, על ר' אלעזר הקליר, בפירוש ראב"ע לקהלת ה), מ"מ גם בדורנו יש היודעים לכתוב ויש שעדיין צריכים להתאמן על כך. אעפ"כ כמובן שאין לבזותם, ועלינו להעמידם בקרן אורה וכו'.

[אוצר החכמה]

בלי קשר לשאלה אם זה הפלא ופלא
זו לא שירה
זה ליקוט הלכות ועניינים הפותח באותיות הא ב ומסיים באותה מילה בכל שורה.

[כותב]

כבר דנו על זה למעלה:

תיקון קל בכותרת:
אין זו פיוט כ"א חרוזים. לא די שאין משקל או מבנה, גם אין בו משום יופי פיוטית או תפארת המליצה, אלא ליקוט יפה שהותקן באקרוסתיכונו לא"ב.

[ישבב הסופר]

אוצר: אנמם כדבריך כן נמתי לעיל.
ואם זה פיוט יקרא, אז גם "אילו הוציאנו ממצרים - דיינו" שבהגש"פ נכתב בחרוזים...
נו, בכל זאת לא איכפת לי אם בעל השיר הלז ימשך בשירו, רק יתקושש ואל ישמש בנזר 'שיר'.

[כותב]

הבט נא וראה פעם נוסף בקובץ המצורף. הוא לא שימש בנזר 'שיר', רק בנזר 'דבר בעתו'...

[אוצר החכמה]

לא דווקא בקשר לאמור
חרוזים ושיר הם שני עניינים
יכול להיות שיר שאינו חרוז (כגון השירות במקרא), וחרוזים שאינם שירה.
כמו שלא כל צירוף תוים הוא מנגינה לא כל צירוף משפטים הוא שיר.

[בגולה]

נראה פה מכל הויכוח שלא שמו לב לנקודת העיקר ביצירה הזו, שזו בעצם הסיבה שלא נכתב בחרוזים וכו',

שכל שורה ושורה עולה בגימטריא ה' אלפים תשע"א -5771 [בגימ' מנצפך]

[בגולה]

בנוגע לפיוט של הר' יהודה ארי' דימודינה - במדבר יהודה - ש'מעיין' הביא העתקתו, מעניין שממש לפני כמה ימים ראיתיו לראשונה, במקורו בתוך הספר, וכמבין ומדבר השפה האיטלקית ממש נתפלאתי לראות יצירה שכזו - וכפי שכתב המחבר עצמו שהללו אותה יהודים ולהבדיל נוצרים רבים.

[איסתרא בלגינא]

חרוזים לא מצאתי, וגם בעושר המקורות אפשר לפקפק, אעפ"כ מרגלית גנוזה.

.

דראל, דומני, כי כאשר סוף כל פיסקא מסתיימת ב'אילן' אלו חרוזים.

כאשר כל שורה מסתיימת במילה אילן, אילו אינם חרוזים כי אם אוסף משפטים הנגמרים באותה מילה. אם ברצונך לדעת חרוזים מהם - לך אצל רבותינו המשוררים בשיריהם, בפיוטיהם, בסליחותיהם ובקינותיהם, שם תלמד שיר מהו וחרוזים מהם.

נראה פה מכל הויכוח שלא שמו לב לנקודת העיקר ביצירה הזו, שזו בעצם הסיבה שלא נכתב בחרוזים וכו',

שכל שורה ושורה עולה בגימטריא ה' אלפים תשע"א -5771 [בגימ' מנצפך]

זה כמו לאכול פפריקה בלי עוף. אחרי שיש שיר אפשר להוסף לו פרפראות גימטריאות ואקרוסטיכונים כיד המשורר הטובה. אבל צריך להתחיל עם שיר.

[הבל הבלים]

התנפלות מוזרה!!!
בעל המחבר לא הזכיר לא 'שיר' ולא 'פיוט' וגם 'חרוז' לא חרז בתוך דבריו.
כי אם ליקוט הליכות והלכות טעמים ומנהגים, דבר בעתו
רק שבמקום לכותבם באופן פשוט ורגיל וללקט מה שליקטו כבר אחרים
השכיל ועשה באופן חדש ונאה ובדיוק נפלא של גימט' שוות.
וגרם שיעיינו בו רבים ולא יזרקוהו כלאחר יד כמו שאנו רגילים לעשות לכל העלונים למיניהם.

ואדרבה אם בכוחכם לעשות כמעשהו, הנה פורים כבר מאחורי הדלת...

[דראל]

ידידי, על הלכות חנוכה כבר כתב הראי"ה קוק בחריזה נפלאה בטרם הגיעו לעשרים (אאל"ט).
כך שחיבור שיר מחורז על הלכות (והסכם איתי שהלכות חנוכה מעט יותר מפורטות מהלכות ט"ו בשבט) הוא בהחלט דבר אפשרי.

[איסתרא בלגינא]

התנפלות מוזרה!!!
בעל המחבר לא הזכיר לא 'שיר' ולא 'פיוט' וגם 'חרוז' לא חרז בתוך דבריו.
כי אם ליקוט הליכות והלכות טעמים ומנהגים, דבר בעתו
רק שבמקום לכותבם באופן פשוט ורגיל וללקט מה שליקטו כבר אחרים
השכיל ועשה באופן חדש ונאה ובדיוק נפלא של גימט' שוות.
וגרם שיעיינו בו רבים ולא יזרקוהו כלאחר יד כמו שאנו רגילים לעשות לכל העלונים למיניהם.

ואדרבה אם בכוחכם לעשות כמעשהו, הנה פורים כבר מאחורי הדלת...

אין עין איש צרה בגימטריותיו של המחבר ודבר נאה עשה בעתו, אך מ"מ 'פיוט נפלא', כדברי פותח האשכול, אין כאן.

[מעיין]

תחת לחזור על הישנות בהלוך וחזור
אציע לחכמי הפורום להנות הקוראים ולציין ולהפנות ליצירות מגדולי הפייטנים, שאכן הם מופלאים, ויש בהן דברים מיוחדים הן בתכנם או בצורת מבנה השיר,
ואינם עוברים על אזהרת האבן עזרא של לא תחרוז בשור וחמור

[מני]

לבקשת הרבים אני מעלה כאן 'פיוט ושיר' מהמחבר 'זהב ציון' הנ"ל, שיצא לאור בשנה שעעל"ט על חג השבועות, יומא דהילולא של דוד המלך ע"ה.

[איש_ספר]

תחת לחזור על הישנות בהלוך וחזור
אציע לחכמי הפורום להנות הקוראים ולציין ולהפנות ליצירות מגדולי הפייטנים, שאכן הם מופלאים, ויש בהן דברים מיוחדים הן בתכנם או בצורת מבנה השיר,
ואינם עוברים על אזהרת האבן עזרא של לא תחרוז בשור וחמור

לא מופלא אבל מחוכם:
נחקק על מצבת ר' גרשון שנפטר בי"ח טבת שנת שע"ו:

אדון נעלם/אשר הלך/בתום עם על/יציר נברא.
לעת אעשה/בחפץ אל/ אז"י טבת שמו נקרא.
ואחרי כקרות הקול/לרב גרשון/ מאד נורא.
והוא חיה/והוא הווה/והוא יחיה/בתפארה.

מיהו המליץ טוב?

[מעיין]

ייש"כ לך איש הספר 'אוצר בלתי שאוב'
ואם מעט לנו, תוסיף כהנה וכהנה

[איש_ספר]

תחת לחזור על הישנות בהלוך וחזור
אציע לחכמי הפורום להנות הקוראים ולציין ולהפנות ליצירות מגדולי הפייטנים, שאכן הם מופלאים, ויש בהן דברים מיוחדים הן בתכנם או בצורת מבנה השיר,
ואינם עוברים על אזהרת האבן עזרא של לא תחרוז בשור וחמור

לא מופלא אבל מחוכם:
נחקק על מצבת ר' גרשון שנפטר בי"ח טבת שנת שע"ו:

אדון נעלם/אשר הלך/בתום עם על/יציר נברא.
לעת אעשה/בחפץ אל/ אז"י טבת שמו נקרא.
ואחרי כקרות הקול/לרב גרשון/ מאד נורא.
והוא חיה/והוא הווה/והוא יחיה/בתפארה.

מיהו המליץ טוב?

במקום שאין פותר: רי"א ממודינא.