לימוד קבלה במקום לימוד התורה

[היא שיחתי]

ראיתי לרמח"ל שכתב בסוף ספר דרך חכמה שילמוד לכל התורה כדי שידע התורה
"ואז ישים עיקר כל עיונו באלוהי' כל ימי חייו"
ושוב כתב שיקבע שעות לחזרה על התורה שלא ישכח ואז כתב
"ויחלק שעותיו באופן שעיקר עיונו והשתדלותו יהיה באלהי' "

לכאורה ראינו להרבה מגדולי הדורות לרבות הגרי"ש אלישיב שליט"א כהיום דאף שידעו לכל התורה כולה המשיכו ליגע ולהפוך בה עוד ועוד ולא פסק פומייהו מגירסא
ואילו לפי"ד הרמח"ל היה להם לעסוק אך ורק בלימודי הקבלה
ויש להבין על מה נסתמך הרמח"ל ומה טעמו בזה שעיקר העיון צריך להיות בקבלה
עוד ברצוני לידע האם לימוד קבלה הוא בכלל מצוות תלמוד תורה? שאל"כ הלא חייבים ללמוד מדין והגית בו יומם ולילה ואין לך זמן שאינו לא יום ולא לילה ואיך יהיה אפשר ללמוד קבלה

[אדג]

ודאי שתורת הנסתר חלק מן תורת הנגלה, ושבעים פנים לתורה ומן פרד״ס היא עשויה.
אולם, מה שהביא מדברי הרמ״ל, אנן לא שמיע לן הכי כלומר לא סבירא לן הכי, אלא עיקר עסק לימוד התורה הוא בתורת המגלה דווקא. וכבר נהג זקן, הלא הוא כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע, שקבע בה מסמרות שלא ימיות שיעור עיונו בנגלה ב׳ שלישים ונסתר שליש.
והרוצה לתרץ דברי הרמח״ל שיעלו בשופי, אף לדעת החסידות תע״ב.
במה שעיקר הלימוד הוא בנגלה כתב בעל התניא, שמצינו ראינו אצל רשב״י שהסתתר במערה שרוב עיסוקו היה בנגלה, ולא בנסתר. וכמו שמוכיח שלימוד הזהר אינו לוקח יותר מג׳ חודשים (כ״ה לשונו, ואיני אלא כמוריק מכלי אל כלי, ולא משלי).

[לולי דמיסתפינא]

בענין אם קבלה נחשב ללימוד התורה

היה פעם מאמר באריכות בקובץ עץ חיים באבוב, ודנו בדברי הגאון בעל אבי עזרי ז"ל בזה, והדברים עתיקים.

[מעיין]

בענין זה מהספר סור מרע ועשה טוב מרבינו מהרצ"ה מזידיטשוב
והגה"ה מדברי רבינו מהרצ"א שפירא הבני יששכר

סור מרע.jpg (294.36 KiB) נצפה 4013 פעמים

ויש לציין גם מדברי תשו' ד"ח המפורסמים ח"ב יו"ד סי' מ"ז
מכתבו קבלתי ואת אשר שאל מחילה על דבר פלפולו בפשטי התורה, לא ידעתי, הלא זה חיינו לעסוק כל היום בגופי תורה והלכות ופלפול, ולהשיב לשואלי דבר, ואין אנו עוסקים בחכמת הקבלה מתוה"ק רק בשעה שבני אדם על מטתם ואנחנו מנדדים שינה, אבל עיקר עסקינו בש"ס ופוסקים וכו'

ובענין מש"כ אדג מדברי בעל התני'
יש להעיר מדברי הפיוט המפורסם של הגאון בן איש חי 'ואמרתם כה לחי' [א' ממאה מפיוטיו שפייט]
כתוב הדר 'החבא בתוך מערה וכו' שם למד סתרי תורה'
ובאמת גם התני' לא כתב רק ש'עיקר' עסקו הי' בנגלות התורה, אבל ודאי שעסק גם בנסתר
ועי' מש"כ בזה הגאון בעל מנחת אלעזר בקונטרס דברי תורה ח"א סי' קג, ובח"ח סי' ע'

[רבטוב]

דברי רבינו בעל העטרת צבי ומחותנו הר'ר' הרש מיילעך דברים ברורים הם רק אם לקמץ קצת בלימוד ההוראה כדי ללמוד קבלה .אך בעיקר היסוד של רק ללמוד קבלה אם כבר למד נגלה שבתורה שניהם מסכימים '''שלא'''' ובספרי הרה''ק מקאמארנא יש בזה והוא יותר מקיל מרבו דודו רביה''ק בעל עט''צ.וראה בספר פאר יצחק תולדות רביה''ק מהרי''א נבג''מ מזידאטשאוו שאפילו בליל כל נדרי היו לו חברותות ללמוד נגלה

[זקן ששכח]

על פי כל הנ"ל חשוב להתבונן שוב במה שהוזכר כבר פעם בפורום אודות מנהגו של הגרא"א דסלר, אשר בהרבה משנותיו לא עסק [כמשתמע מעדות חתנו] בש"ס ופוסקים אלא בדברי קבלה והשכלה אלוקית וכדו'.

[א_פייג]

יעויין ש"ך יו"ד סי' רמו סק"ו.

[פולסברג]

בענין אם קבלה נחשב ללימוד התורה

בודאי שנחשב, אך צ''ע אם מברכין עליו [ועל מדרשי אגדה - לא ספרא ספרי מכילתא] ברכה''ת, שאינו בא לפרש עיקר הפסוקים - ערוה''ש הל' ברכת התורה

[תורת המן]

ראיתי לרמח"ל שכתב בסוף ספר דרך חכמה שילמוד לכל התורה כדי שידע התורה
"ואז ישים עיקר כל עיונו באלוהי' כל ימי חייו"
ושוב כתב שיקבע שעות לחזרה על התורה שלא ישכח ואז כתב
"ויחלק שעותיו באופן שעיקר עיונו והשתדלותו יהיה באלהי' "

דעת הרמח"ל באה בהרחבה יותר באגרתו לרבו ר' ישעיהו באסאן, (אגרות רמח"ל מהדורת שריקי סימן פח),

...מנחש אני בגביע שלי כונת הכ"ת אשר לזה היה מתאוה, ולולי היתה מניח הנסתרות ועושה עסקי בנגלות כבר היה לו לשמחה, ואני צר לי מאד היותי רחוק מאת הדרת כ"ת, כי לולי הייתי קרוב אליו לא הייתי מניח מלהשתדל כי איש כמוהו, שר וגדול בישראל, יעזוב את הטוב הפנימי אור הבהיר סלת הנקיה, להשביע נפשו רק בעשב השדה, שהוא פשט התורה, ובתמרור חיי הק"ו וג"ש אשר עליו אמרו וימררו את חייהם בעבודה קשה...
הייטב בעיני ה'? וסוף דבר מה נמצא נחת רוח ליוצרנו ברוך הוא בכל הפלפולים הגדולים והפסקים הרבים?
ואין אחד מתחזק לעמוד בסוד ה'...לא בסתר מדבר הקדוש רשב"י על פסוק אם לא תדעי לך היפה בנשים, שמי שאינו יודע רזין דאוריתא אפילו אית ביה עובדין טובין וסגיאין מפקין ליה מכל תרעה דההוא עלמא.
ההסתר הסתיר הרב הקדוש האריז"ל דבריו באמרו, שמי שהוא חריף יעיין שעה אחת או שתים לכל היותר בהלכה, ומי שאינו חריף לא יעיין בה כל עיקר, אלא עיקר העסק יהיה במדרשים ובאגדות ובקבלה פנימיות התורה.
א"כ איפוא למה נעזוב העיקר ונאחוז את הטפל?
...וכי יאמרו הלא הדינים צריכים לישראל, הנעזוב אותם? לא, לא נעזוב אותם, אבל נקבע להם זמנים לפי שא"א בלאו הכי, אך לא בהם נבלה זמננו חס ושלום.
הלא זה רע בעוונתנו הרבים שרוב חכמי ישראל כבר רחקו מעל האמת ומן האור הנעים, כבוד ה' אלקינו, ללכת אחרי פלפוליהם של הבל.

וכבר רמז שיטתו זאת בהקדמתו למסילת ישרים, ומדבריו כאן נלמד לשם, ודלא כמו שהדחיק הרבה בכוונתו שם.