הענין ב'לנעוץ סוף התורה בתחילתה'

[שייף נפיק]

מה שנהגו לנעוץ סוף התורה בתחילתה, מה המקור הקדום לזה?
לכאו' למה זה לא ביטול תורה באיכות, ומה זה שונה משיטות הפלפולים הקדומים שצווחו על זה הקדמונים ככרוכיא?
הרי אין זה עוד סוג של לימוד ואופן איך לבאר התורה, רק יופי שמקשרים דברים.
ולא הבנתי מהו הענין בזה.

[דרומי]

מבוסס על מאמר ספר יצירה: "נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן".

וזכור לי שמציינים לספר בשם 'והיה ברכה' למהרצ"א מדינוב. ואכן שם - קרוב לתחילת הספר - מדבר על השם "מסכת" ומבאר שבשם זה נרמז שכאשר מסיימים צריך לחזור להתחלה וכו'

[איש_ספר]

זכורני כשהיה עוד הרב במחזיקי הדת בלונדון, חגגו החברה ש"ס דשם את סיום הש"ס, וכידוע היו אז רבים משתתפי השיעור היומי במחזיקי הדת, וביום השבת כשהיה הרב אומר הדף היו באים למאות מכל קצוי האיזור, וביום של הסיום נערכה סעודה גדולה, והכל קיוו לשמוע את ההדרן שיאמר הרב בהזדמנות זו. ומה נשתוממו השומעים, כשעלה הרב על הדוכן ואמר להם, כי לא יאמר להם הדרן כמו שהורגלו, כי מהו הדרן הרגיל בפי הכל, היינו לקשר את סוף הש"ס בתחילתו, והוא חושב זאת ללא דרך אמת. ואמר לבאר בזה את הכתוב "לויתן זה יצרת לשחק בו", כי הלויתן אמרו ז"ל שהוא סובב כל התהום עד שמחזיק את זנבו במו בפיו, (וזהו בחינה שעושים בהדרן, לנעוץ סופו בתחילתו) אבל זה רק משחק, כמש"כ "לשחק בו", ואני – אמר על עצמו – אינני שחקן, כי רק אל האמת פני מועדות ולא אל המשחק, ותיכף התחיל בענין עמוק בסוף מסכת נדה, בענין ראתה ביום י"א, שהפליא את הלומדים, ולא חש למה שרוב הציבור נשארו מאוכזבים ובתוכם ראשי הקהל.

(הגרא"ז גורביץ על הגר"י אברמבסקי זכר צדיקים לברכה)

[שייף נפיק]

יפה הבאת, אמנם מה נעשה שגדולי גדולי ישראל נהגו כן?
ועליהם אני שואל תורה היא וללמוד אני צריך, מה תורה יש במשחק זה.

[בקרו טלה]

בעיקר הרעיון ספרו של הגר"ח פאלאג'י חיים תחילה

[דמשק]

צרור המור סו"פ עקב

ואמר כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם לכם יהיה לחתום הפרשה סופה בתחלתה ותחלתה בסופה כשלהבת קשורה בגחלת ולפי שבתחלת הפרשה אמר והיה עקב תשמעון שזה רמז למצות שאדם דש בעקביו וכו'

ועי' שלה"ק ר"פ ברכה, אמנם כמובן כל זה אינו נוגע לחלק הפשט בתורה אלא לדר"ס, ואינו ענין לשיטת הפלפולים

[דרומי]

וראה גם שולחן מנחם חלק ד עמ' רמו